פציעת שוער כדורגל

פציעת שוער כדורגל
1. עסקינן בתביעה שהגיש התובע (להלן: "התובע") לפיצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לו, לטענתו, כתוצאה מחבלות שנחבל בכתפו במהלך משחקי כדורגל, כשוער קבוצת הנוער בית"ר באר שבע.
1.1. התביעה הוגשה, בעילה נזיקית - רשלנות והפר חובה חקוקה - כנגד עמותת הספורט בית"ר באר שבע (להלן: "הנתבעת 1") ומרכז הספורט הארצי לבית"ר (להלן: "הנתבעת 2") ובעילה חוזית/ביטוחית - תגמולי ביטוח על פי פוליסת תאונות אישיות - כנגד "אור" סוכנות לביטוח (להלן: "הנתבעת 3") ו"איתן" חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 4").

1.2 התביעה כנגד נתבעות 2-4 סולקה בהסדר פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין (ראה פרוטוקול הדיון מיום 8.11.00 בפני כב' השופט שילה).

כך, נותרה לדיון והכרעה התביעה הנזיקית כנגד הנתבעת 1 בלבד (להלן: "הנתבעת").נ

2. על פי הנטען בכתב התביעה, נחבל התובע, פעמיים, בכתפו במהלך משחק כדורגל.ב

החבלה הראשונה, אשר גרמה לפריקת הכתף ארעה "במועד כלשהו בין 1.11.94 ל- 4.11.94", בעת ששיחק כשוער במשחק אימון.ו
התובע טופל במקום על ידי יו"ר הקבוצה, אשר "החזיר את הכתף למקומה" והורה לו להמשיך ולשחק עד תום המשחק.נ
(להלן: "החבלה הראשונה") (ראה סעיף 8 לכתב התביעה)

החבלה השניה, אשר גרמה לפריקת כתף חוזרת, ארעה ביום 12.11.94 במהלך משחק כדורגל.ב
התובע פונה לבית החולים "סורוקה", לאחר שניסיונות המאמן להחזיר את הכתף למקומה נכשלו.ו
התובע טופל בדרך של קיבוע היד וכשבועיים ימים לאחר החבלה שב לשחק בהוראת מנהל הקבוצה.נ
(להלן: "החבלה השניה") (ראה סעיפים 10-13 לכתב התביעה)

3. לטענת התובע סובל הוא מנכות רפואית צמיתה בכתפו בשיעור של 15%, אשר נגרמה כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת 1 "בכל הקשור לאופן הטיפול אשר ניתן" לו על ידה לאחר החבלות.ב

3.1 טענת התובע נתמכת בחוות דעתו של פרופ' היים מיום 14.1.98 (ת/3), אשר לאור ממצאי בדיקתו העמיד את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בגין הפגיעה בכתפו על 15% בהתאם לסעיף 41.4.ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956.ו
עוד קבע המומחה כי קיימת חשיבות רבה לקיבוע הכתף לאחר הפריקה וכי "מרבית הסיכויים שהנזק שנגרם בעקבות חוסר הקיבוע" (אי קיבוע לאחר החבלה הראשונה וקיבוע לזמן קצר מהדרוש לאחר החבלה השניה), "הוא הגורם להמשכיות הבעיה בכתף".נ

4. הנתבעת אינה חולקת על טענת התובע כי במהלך חודש נובמבר 94' נחבל, פעמיים, במהלך אימון ומשחק, בכתפו.ב
עם זאת, מכחישה הנתבעת את טענת התובע לפיה גרמה החבלה הראשונה לפריקת כתף, אשר טופלה במקום על ידי יו"ר הקבוצה, כמו גם את הטענה כי לאחר החבלה השניה שב התובע לשחק לאחר שבועיים ימים בהוראת מנהל הקבוצה ובניגוד להנחיה הרפואית שקיבל.ו

4.1 לטענת הנתבעת, לאחר החבלה הראשונה טיפל התובע בכתפו בעצמו, זאת לאחר שמסר ליו"ר הקבוצה כי "הוא יודע את הבעיה" וביקש כי לא יגע בו (ראה סעיפים 5, 7 ל- נ/4) ולאחר החבלה השניה שב לשחק מיוזמתו, שלא על פי דרישת הנתבעת.נ

5. התביעה, כאמור, נסמכת על חוות דעתו של פרופ' היים (ת/3) (להלן: "המומחה"), אשר בבסיסה מונחת, בין השאר, האנמנזה שמסר התובע בהתייחס לחבלה הראשונה והשניה.ב
משתיאורו של התובע את מהלך הדברים שנוי במחלוקת, דומני, כי ראשון לכל יהא עלי לדון ולקבוע אם אומנם גרמה החבלה הראשונה לפריקת כתף, כטענת התובע, טענה המהווה נקודת מוצא לקביעות המומחה בחוות הדעת.ו

6. האם גרמה החבלה הראשונה לפריקת כתף ?

6.1 אין חולק כי בראשית חודש נובמבר 94' נחבל התובע בכתפו במהלך אימון ו"טופל" במגרש, בין על יו"ר הקבוצה, כטענתו, ובין ב"טיפול עצמי", כטענת הנתבעת.נ
התובע לא פנה, בעקבות חבלה זו, לקבלת טיפול רפואי, כך שהחבלה לא אובחנה על ידי גורם רפואי - מקצועי.ב

6.2 מעדות המומחה, בחקירה הנגדית, עולה כי בעת שהתובע פנה לטיפול רפואי בעקבות החבלה השניה בכתף לא ניתן היה, מן הבחינה הרפואית, לקבוע אם החבלה הראשונה גרמה לפריקת הכתף, קרי; באם המדובר בפריקה ראשונה או שניה של הכתף ובענין זה היה על הרופאים לקבל ולסמוך על דברי התובע-
"ש. כשהגיע התובע לאחר הפריקה השניה, כיצד ניתן היה לדעת שזו פריקה שניה


רק בגלל שסיפר "

(עמ' 18 לפרוטוקול ישיבת יום 19.1.03)

6.3 במצב דברים זה, בהעדר אבחון רפואי ביחס לחבלת הכתף הראשונה ולאור עדותו של המומחה, דומה כי לא יהא מנוס אלא ללמוד מהתובע עצמו, דרך אנמנזות שמסר במהלך טיפול בכתפו, על טיבה של החבלה הראשונה.

א. המסמך הרפואי הראשון המאזכר את החבלה הראשונה הוא דו"ח חדר מיון מיום 12.11.94 מבית חולים "סורוקה", המתעד את פנייתו של התובע לקבלת טיפול רפואי בעקבות החבלה השניה-
"בן 17 נפל נחבל בכתף שמאל.ו
לפני כ 10 ימים היתה פריקה ראשונה של כתף שמאל"
(נספח ב'3 ל- ת/1)

מעדותו של המומחה עולה, כאמור, כי כל האמור במסמך זה לענין "אבחון" החבלה הראשונה כפריקת כתף אינו אלא דברי התובע, אשר לא היתה כל אפשרות, מן ההיבט הרפואי, לאשרם או לשלולם.

ב. מסמך רפואי נוסף המאזכר, בעקיפין, את החבלה הראשונה הוא רישום בכרטיס המרפאה האורטופדית בבית החולים "סורוקה" מיום 20.11.94, רישום אשר נערך בעת שהתובע הגיע לביקורת רפואית בעקבות החבלה השניה.נ
באותו רישום מופיעה האבחנה של פריקת כתף, תוך ציון "פעם שני" (נספח ב'1 ל- ת/1).
לא למותר לציין, כי אף האמור במסמך זה לענין "אבחון" החבלה הראשונה כפריקת כתף אינו אלא דברי התובע.ב

ג. בחודש מאי 1995, לאחר גיוסו לצה"ל, נחבל התובע בכתפו, על פי עדותו, בעת חופשה, במהלך משחק כדורגל עם חברים, חבלה שגרמה לפריקת כתף נוספת ולקיבועה למשך 6 שבועות (ראה סעיף 11 ל- ת/1).ו

בעקבות חבלה זו הופנה התובע ביום 15.5.95 למרפאה האורטופדית בחר"פ 542, כעולה, מ"הפניה לרופא מומחה" ו"תשובת רופא מומחה", הנושאים תאריך 15.5.95.
מעיון בהפניה ובתשובתו של הרופא המומחה עולות שתי עובדות-
הראשונה - כי אירוע הפריקה בגינו הופנה לטיפול ארע בשבת, שלושה ימים קודם לכן במהלך משחק כדורגל והפריקה שוחזרה על ידי רופא קבוצת הכדורגל בה הוא משחק.
(בעדותו ציין התובע כי נפגע במשחק עם חברים בעוד שבפני הרופא ציין כי נחבל במהלך משחק של קבוצת הכדורגל בה הוא משחק)
השניה - כי התובע סבל אירוע פריקה נוסף שלושה וחצי חודשים קודם לכן, קרי; במהלך חודשים ינואר-פברואר 95', עובר לגיוסו לצה"ל וכי הפריקה שוחזרה בבית חולים "מאיר"
"פריקת כתף שמאל לפני ½ 3 ח' [שחזור בי'ח מאיר]" (נספח ב'4 ל- ת/1)

בעוד שמסמך זה אינו מאזכר כלל את החבלות מחודש נובמבר 94', נשוא התביעה שבפני, הרי מלמד הוא על פריקת כתף נוספת, אשר ארעה לתובע במהלך חודש ינואר-פברואר 95, טרם גיוסו לצה"ל, בעטייה טופל בבית החולים "מאיר", פריקה אשר לא בא זכרה בעדותו.
יודגש כי אותה פריקת כתף מאוזכרת אף בתעודת חדר מיון מיום 4.8.95 מבית החולים "סורוקה" - "לפני כ 6 חודשים עבר שבר... ופריקת כתף שמאל" (נספח ב'11 ל- ת/1) וכן ב"הפניה לרופא מומחה" מחודש אוגוסט 95' (נספח ב'12 ל- ת/1).

ד. בעקבות פריקת הכתף שארעה בחודש מאי 95' נשלח התובע, על פי עדותו, "לשיקום וטיפול בבית החלמה צבאי" (ראה סעיף 11 ל- ת/1).

התובע אושפז בבית ההחלמה ביום 18.6.95 ושוחרר ביום 20.7.95, כעולה מ"הודעה על שחרור ממתקן אשפוז" (נספח ב'10 ל- ת/1), הכוללת "סיכום מחלה", בו נכתב כי "מדובר בפריקה בפעם השלישית".

עינינו הרואות, כי בהזדמנות זו מציין התובע כי סבל משתי פריקות קודמות, קרי; הפריקה שנגרמה בחבלה השניה (12.11.94) ושוחזרה בבית החולים "סורוקה" והפריקה שארעה בחודש ינואר-פברואר 95' ושוחזרה בבית חולים "מאיר", הנזכרת בפניה לקבלת טיפול רפואי בחודש מאי 95 (נספח ב'4 ל- ת/1) ובחודש אוגוסט 95' (נספח ב'11 ל- ת/1).
התובע בוחר, איפוא, שלא לציין את החבלה הראשונה כפריקת כתף.

ה. ביום 4.8.95 נחבל התובע בכתפו ופנה לקבלת טיפול רפואי לחדר המיון בבית חולים "סורוקה".
באנמנזה שמסר התייחס אך לפריקת הכתף שארעה כ 6 חודשים קודם לכן (נספח ב'11 ל- ת/1).

ו. בעקבות אותה חבלה זומן התובע לביקורת רפואית במרפאה האורטופדית בבית החולים "סורוקה", אשר תועדה ברישום בכרטיס המרפאה (נספח ב'1 ל- ת/1)-
"פריקות חוזרות של כתף שמאל x 4.
פריקה I 11.94 חבלה בכדורגל - הוחזר במיון"

בהזדמנות זו מציין התובע כי סבל מארבע פריקות, כאשר הראשונה נגרמה בעקבות חבלה שנחבל בחודש נובמבר 94' במהלך משחק כדורגל וטופלה במיון.
התובע מציין באורח ברור ומפורש כי פריקת הכתף הראשונה ארעה בעקבות החבלה השניה, אשר להבדיל מהראשונה טופלה במיון, ובוחר, גם הפעם, שלא לציין את החבלה הראשונה כפריקת כתף.

התובע מונה ארבע פריקות כתף ומכוון לחבלה השניה (12.11.94) שטופלה בבית החולים "סורוקה", לפריקה שארעה בחודש ינואר-פברואר 95' ושוחזרה בבית חולים "מאיר", לפריקה שארעה בחודש מאי 95 (נספח ב'4 ל- ת/1) ולפריקה שארעה בחודש אוגוסט 95' (נספח ב'11 ל- ת/1).

ז. בחודש מרץ 96' עבר התובע בבית החולים "סורוקה" ארטרוסקופיה אבחנתית בכתף.
בסיכום המחלה (נספח ב'13 ל- ת/1) מאוזכרת האנמנזה שמסר התובע ולפיה "במשך שנתיים היו לו מספר פריקות חוזרות בכתף שמאל, פעמיים טופל במיון...".
ממידע זה שנמסר על ידי התובע עולה כי במשך כשנתיים ימים, קרי; מחודש מרץ 94' או בסמוך לכך סבל התובע מפריקות חוזרות של הכתף, דהיינו- לתובע אירעו פריקות כתף עובר לחודש נובמבר 94'.
אציין, כי באנמנזה שמסר התובע, המתועדת בסיכום המחלה, אין כדי לשפוך אור על טיבה של החבלה הראשונה, באם גרמה לפריקת כתף, אם לאו.
עם זאת, יש בה כדי לתמוך בעדותו של יו"ר הקבוצה ולפיה לאחר החבלה הראשונה מסר לו התובע כי "הוא יודע את הבעיה" ו"הוא יודע להסתדר עם זה" (ראה סעיף 5 ל- נ/4).

ח. בחודש ינואר 97 עבר התובע במרכז הרפואי ת"א (בית החולים "איכילוב") ניתוח בכתפו.
בסיכום המחלה (נספח ב'16 ל- ת/1) צוין כי התובע סובל "מזה שנתיים כאבים בכתף שמאל מלווים בפריקות חוזרות".
דומה כי גם במידע זה שמסר התובע אין כדי להועיל בעניננו וללמד על טיבה של החבלה הראשונה, באם גרמה לפריקת כתף, אם לאו.

ט. בעקבות פריקות הכתף שאירעו לתובע במהלך שירותו הצבאי בחר הוא להגיש תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959.
בתביעה ציין התובע כי בחודש מאי 95 נחבל בכתף במהלך משחק כדורגל, בעת חופשה מאושרת (שבת), ונגרמה לו פריקת כתף, בעקבותיה נשלח לבית החלמה צבאי.
עוד ציין התובע כי עובר לגיוסו סבל מ"תת פריקה" וגוייס בפרופיל רפואי מלא- 97.
(ראה טופס תביעה להכרת זכות על נספחיו - הוגש על ידי ב"כ הנתבעת ביום 25.8.02כחלק מאסופת "מסמכים רפואיים נוספים", אשר מחמת תקלה לא סומנה כראיה)

י. בעקבות הגשת התביעה לקצין התגמולים נבדק התובע על ידי דר' פלוטקין, המפרט בחוות דעתו מיום 2.3.97 (נספח ג'2 ל- ת/1) את הפרטים האנמנסטיים שקיבל מהתובע-
"לפי דבריו ידע על מצב של תת פריקה בכתף טרם גויס לצה"ל, אך לא סבל מאירועים של פריקה "אמיתית". בהיותו בשרות הצבאית החל לסבול מפריקות חוזרות של הכתף, כאשר הפריקה הראשונה הופיעה בעקבות נפילה תוך כדי משחק כדורגל בתקופה של חופשה"

האנמנזה שמסר התובע שזורה, על פניה, באי אמירת האמת, שהרי אין חולק כי בעקבות החבלה השניה, אשר ארעה ביום 12.11.94, עובר לגיוסו לצה"ל, סבל התובע מפריקת כתף, אשר אובחנה וטופלה בבית החולים "סורוקה" ודומה כי אין בה לתת מענה לשאלת טיבה של החבלה הראשונה, אם גרמה היא לפריקת כתף, אם לאו.

עם זאת, מהאנמנזה שמסר התובע עולה כי הוא יודע להבחין בין שני מצבים רפואיים הנוגעים לכתף - "תת פריקה" ו"פריקה אמיתית", הבחנה עליה חזר אף בעדותו בחקירה החוזרת-
"ש. לגבי מסמכים רפואיים ששמעו טקסטים מפיך ומכתב שכתבת בנושא של תת פריקה, כשאתה אמרת תת פריקה או פריקה למה התכוונת?
ת. כשנפגעתי בפעם הראשונה (החבלה הראשונה - ש.י.) כשמר בן נעים החזיר לי את הכתף הבנתי אז שזה תת פריקה.


מה זה תת פריקה ומה זה פריקה מבחינתך, מה ההבדל בין שניהם?

ת. מה שאני הבנתי שזה פריקה שלא במלואה. זה לא פריקה ממש, אני לא יודע עם זה באמת, זה המושג שקיבלתי כתת פריקה ולכן אמרתי תת פריקה.


מי סיפר לך פעם ראשונה?
זה מה ששאלתי ואמרו לי שזה נקרא תת פריקה"

(עמ' 12 לפרוטוקול ישיבת יום 14.11.02)

התובע אישר כי ההבחנה שערך בין "תת פריקה" ל"פריקה מלאה" הינה על בסיס מידע שקיבל ודומה בעיני כי ההסבר שניתן על ידו מתאר בלשון הדיוטות את שהיטיב להסביר המומחה בעדותו -
"ש. התובע עושה הבחנה בין תת פריקה לפריקה, אנה (צ"ל: "אנא" - ש.י.) הסבר את ההבדל.
ת. יש אנשים שיש להם גמישות ברצועות, ולכן יש להם הרגשה כאילו יש הפרדה בין עצם השכם ועצם הזרוע. זה תת פריקה.
בעת פריקה חייב להיות קרע של חלק מהמעטפת של המפרק ודרך הקרע הזה, עצם הזרוע נפרדת מעצם השכם"
(עמ' 17-18 לפרוטוקול ישיבת יום 19.1.03)

עוד עולה מהאנמנזה שמסר התובע כי האמת אינה נר לרגליו ואין הוא בוחל לעשות שימוש באי אמירת האמת, כאמצעי לקידום מטרותיו, בבחינת "כל האמצעים מקדשים את המטרה".
דומני, כי דרך התנהלות זו, אינה ראויה לברכת בית המשפט אלא לגינויו.

יצוין, כי התביעה שבפני באה לעולם רק לאחר שתביעתו של התובע להכרת זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959 נדחתה על ידי קצין התגמולים (ראה נספח ג'1 ל- ת/1) וסבורתני כי לא אוכל ליתן אימון מלא בעדותו של התובע במסגרת ההליך שבפני, שהרי אף זו נועדה לקדם אחת ממטרותיו - קבלת פיצוי בתביעתו.
מי, איפוא, לכפי יתקע כי מורא הדין הביאו לומר את האמת ורק את האמת ?!

6.4 העולה מסקירת התיעוד הרפואי כולו, כי לבד מהאמור בתעודת חדר המיון מיום 12.11.94 מבית החולים "סורוקה" (טיפול בעקבות החבלה השניה) והרישום מיום 20.11.94 בתיק המרפאה האורטופדית בבית החולים " סורוקה" (ביקורת רפואית לאחר החבלה השניה), אין בו כדי לאושש את הטענה כי החבלה הראשונה גרמה לפריקת כתף - נהפוך הוא.
במסגרת הטיפול הרפואי שקיבל התובע לאחר גיוסו, בעקבות פריקות חוזרות של הכתף, בחר הוא להזכיר אך את הפריקה שארעה בחבלה השניה, זאת כשמנה את מספר הפריקות שעבר ואף ציין מפורשות כי הפריקה הראשונה ארעה בחודש נובמבר 94' (טרם גיוסו לצה"ל) ובעקבותיה טופל בחדר המיון, קרי; בעקבות החבלה השניה (שהרי אין חולק כי בעקבות החבלה הראשונה כלל לא טופל כלל).

דומה עלי, כי התובע לא הזכיר את החבלה הראשונה ככזו שגרמה לפריקת כתף, זאת במודע ולא בהיסח הדעת, זאת לאחר שהוסבר לו, כעדותו, ההבדל שבין "תת פריקה" ו"פריקה" ומשהבחין בעצמו בתסמינים הקליניים השונים.

במצב דברים זה, לא מצאתי להעדיף את הרישומים שנערכו בהתייחס לחבלה השניה, בהם מאוזכרת החבלה הראשונה כפריקת כתף, על פני שלל "הודאותיו" המאוחרות של התובע, העולות מאנמנזות שמסר, ולפיהן פריקת הכתף הראשונה ("האמיתית" כלשונו) ארעה כתוצאה מהחבלה השניה.

6.5 זאת ועוד.
בעדותו (ת/1) ציין התובע כי לאחר החבלה הראשונה החזיר יו"ר הקבוצה את הכתף למקומה ולאחר מכן נדרש הוא לשוב ולהמשיך במשחק עד תום.
התובע לא ציין בעדותו כי בעקבות החבלה והחזרת הכתף למקומה סבל כאבים ודומה, כעדות המומחה, כי לו אומנם פרק את הכתף באותה חבלה היה סובל כאבים, אשר היו מונעים ממנו לחזור לשגרה-
"ש. אחרי פריקה ראשונה החזירו את הכתף, ללא קיבוע, אני כנפגע אמור להרגיש כאבים או ישר יכול לחזור לפעילות.
ת. אתה אמור להרגיש כאב. אתה לא יכול לחזור ישר לשגרה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשוער".
(עמ' 17 לפרוטוקול ישיבת יום 19.1.03)

6.6 לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל דעה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כדבעי כי החבלה הראשונה גרמה לפריקת כתף.

7. נוכח קביעתי לעיל, הרי שנשמט הבסיס תחת קביעת המומחה, ככל שמתייחסת לאי קיבוע הכתף לאחר החבלה הראשונה, קביעה המבוססת, כל כולה, על ההנחה כי החבלה גרמה לפריקת כתף, הנחה, אשר, כאמור, לעיל, לא הוכחה.

דומה כי במצב דברים זה לא השכיל התובע להוכיח קשר סיבתי רפואי בין החבלה הראשונה שנחבל בראשית חודש נובמבר 94' והטיפול שניתן לו, כטענתו, על ידי יו"ר הקבוצה לבין נכותו, ושעל כן פטורה אני מלהכריע במחלוקות העובדתיות שנתגלעו בין הצדדים, כמו גם בכל טענות הנתבעת לענין התרשלותה של הנתבעת.

8. החבלה השניה

8.1 בחוות דעתו קבע המומחה כי קיימת חשיבות רבה לקיבוע הכתף לאחר פריקה למשך מספר שבועות - 3 שבועות לפי ספרו של WATSON JONES, 3-4 שבועות לפי ספרו של DE PALMA (ראה ת/3), ועל כן על יסוד האנמנזה שמסר התובע, לפיה הסיר את הקיבוע כעבור שבועיים מהפריקה (בהוראת מנהל הקבוצה), הוסיף וקבע כי "מרבית הסיכויים שהנזק שנגרם בעקבות חוסר הקיבוע, הוא הגורם להמשכיות הבעיה בכתף".

8.2 בעדותו הראשית (ת/1) ציין התובע כי בעקבות הפריקה הושמה הכתף בקיבוע וכי כשבועיים ימים לאחר הפריקה הסיר את הקיבוע בהוראת מנהל הקבוצה.

התובע לא ציין בעדותו מהן ההנחיות הרפואיות שקיבל בבית החולים בהתייחס למשך תקופת "הקיבוע", כמו גם לענין הסרתו.
יגעתי, טרחתי ולא מצאתי בתיעוד הרפואי שהוגש, לרבות בתעודת חדר המיון מיום 12.11.94 מבית החולים "סורוקה" (נספח ב'3 ל- ת/1) וברישום בתיק המרפאה האורטופדית בבית החולים "סורוקה" מיום 20.11.94 (נספח ב'1 ל- ת/1), כל התייחסות למשך תקופת הקיבוע, כך, שלא באה בפני ראיה כי התובע הסיר את הקיבוע בניגוד להנחיה הרפואית שקיבל בבית החולים.
לא למותר לציין, כי מנהל הקבוצה, מר ויליאם בוקובזה, העיד, בחקירתו הנגדית, כי התובע מסר לו "שהוא צריך להיות עם המתלה למשך שבועיים" (עמ' 25 לפרוטוקול ישיבת יום 19.1.03) ודומה כי עדותו זו לא נסתרה.

8.3 בעדותו הראשית ציין התובע כי כעבור כשבועיים ימים לאחר החבלה שב לשחק בהוראת מנהל הקבוצה ובחקירתו הנגדית העיד כי שב לשחק בהוראת "אחד המנהלים" (עמ' 11 לפרוטוקול ישיבת יום 14.11.02).
הן בעדותו הראשית והן בחקירתו הנגדית נמנע התובע מלציין את שמו המפורש של מי שהורה לו לשוב ולשחק ובחר, מטעמים השמורים עמו, להותיר ענין זה לוט בערפל.
דומני, כי עדותו הסתומה של התובע בנקודה זו, היורדת לשורש גרסתו, אומרת דרשני!

מר ויליאם בוקובזה, אשר שימש כמנהל הקבוצה העיד מטעם הנתבעת (ע"ה 1) ונחקר, בחקירה נגדית, על ידי ב"כ התובע, אשר בחרה שלא לעמתו חזיתית עם טענת התובע, לפיה הוא מי שהורה לו, כעבור שבועיים ימים, לשוב ולשחק.

8.4 במצב דברים זה, משעדותו של התובע באשר לנסיבות הסרת הקיבוע לאחר החבלה השניה, נותרה עדות יחידה של בעל דין (ראה הוראת סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש]), אשר אינה זוכה לכל סיוע, דומני, כי לא אוכל ליתן בה אימון מלא, זאת בשים לב להתרשמותי כי התובע אינו דבק באמירת האמת, ככל שהדבר נדרש להשגת מטרותיו, כפי שהוכח בענין תביעתו להכרת זכות על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1956.

8.5 לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל דעה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כדבעי כי הקיבוע הוסר כשבועיים ימים לאחר הפריקה בהוראת מנהל הקבוצה ובניגוד להנחיה הרפואית שקיבל.

9. נוכח קביעתי לעיל, הרי שנשמט הבסיס תחת קביעת המומחה, ככל שמתייחסת לתרומתה של החבלה השניה לנזק, קביעה המבוססת, כל כולה, על ההנחה כי הקיבוע הוסר על פי הוראת מנהל הקבוצה ובניגוד להנחיה הרפואית שקיבל התובע.

10. סוף דבר-

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להדחות וכך אני מורה.
בנסיבות הענין ובשים לב לעובדה כי התובע נחבל כששיחק בשורות הנתבעת 1, מוצאת אני לחייבו בהוצאות משפט מופחתות בסך כולל של 3,000 ₪.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישורי מסירה.

ניתן היום ל' אב תשס"ד (17.7.04) בלשכתי




שלומית יעקובוביץ, שופטת



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנון כדורגל

  2. הסכם שחקן כדורגל

  3. ההתאחדות לכדורגל

  4. חוזה שחקן כדורגל

  5. פציעת שחקן כדורגל

  6. הטיית משחקי כדורגל

  7. כרטיס שחקן כדורגל

  8. חוזה כדורגל דוגמא

  9. אחריות שופט כדורגל

  10. עורך דין כדורגל

  11. מה זה כרטיס שחקן ?

  12. פציעת שוער כדורגל

  13. כדורגל נשים

  14. עיכוב בוררות כדורגל

  15. תביעה ייצוגית כדורגל

  16. הוצאה לפועל כדורגל

  17. הסכם העסקת שחקן כדורגל

  18. חובות של קבוצות כדורגל

  19. פינוי מועדון כדורגל

  20. סכסוך בין קבוצות כדורגל

  21. עונש משחק רדיוס ללא קהל

  22. קניית כרטיס שחקן כדורגל

  23. תנאי העסקת מאמני כדורגל

  24. משכורת שחקן כדורגל פצוע

  25. שבר ביד במשחק כדורגל

  26. כדורגלן - תאונת עבודה

  27. חוזה חכירה מגרש כדורגל

  28. תקנון סוכני שחקנים כדורגל

  29. אחוזים על מכירת שחקן כדורגל

  30. לשון הרע נגד קבוצת כדורגל

  31. פציעה במשחק כדורגל חובבים

  32. ביטוח שחקני כדורגל נערים

  33. תאונת דרכים של מאמן כדורגל

  34. שוטרים במגרשי הכדורגל האנגלי

  35. מע''מ על כרטיס שחקן כדורגל

  36. סכסוך בין שחקן כדורגל לקבוצה

  37. סכסוך בין מאמן לקבוצת כדורגל

  38. תביעה נגד בעלי מגרש כדורגל

  39. בוררות בין שחקן כדורגל לקבוצה

  40. תקנון הרישום ההתאחדות לכדורגל

  41. שכר יועץ למפרק קבוצת כדורגל

  42. מכירת משחקי כדורגל - מה העונש

  43. פרסום לשון הרע נגד שחקן כדורגל

  44. משכורת עובד בהתאחדות לכדורגל

  45. התפרעות אוהד כדורגל - מה העונש

  46. רכישת כרטיסי שחקני כדורגל זרים

  47. כמה מרוויח שחקן כדורגל בליגה א

  48. תאונה במשחק כדורגל בבסיס צבאי

  49. העברת שחקן כדורגל לקבוצה בחו''ל

  50. עונש לשופט כדורגל הורדת דירוג

  51. העברת זכויות ניהול בקבוצת כדורגל

  52. יחסי עובד מעביד בקבוצת כדורגל

  53. תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל

  54. עונש לקבוצת כדורגל - עתירה לבג''ץ

  55. תביעת שחקן כדורגל נגד סוכן ביטוח

  56. ביטול החלטה של ההתאחדות לכדורגל

  57. אובדן כושר עבודה של שחקן כדורגל

  58. תקנון ההתאחדות לכדורגל - הוראות פנימיות

  59. קשר בין תאונת דרכים לפציעת כדורגל

  60. הסכם פרסום שלטים באיצטדיון כדורגל

  61. שחקני כדורגל זרים בישראל - מס הכנסה

  62. המינוי למזכירות ההתאחדות לכדורגל

  63. פציעה של אוהד כדורגל באצטדיון טדי

  64. אחריות קבוצת כדורגל על התנהגות האוהדים

  65. תביעת פיצוי על פציעה של שחקן כדורגל

  66. פציעה במשחק כדורגל בגלל מרצפה בולטת

  67. תביעת שחקן כדורגל לקבלת מענק ניצחון

  68. פיצויים לשחקן כדורגל עקב תאונת דרכים

  69. צו מניעה נגד פתיחת משחקי הליגה בכדורגל

  70. אישור פסק בוררות של ההתאחדות לכדורגל

  71. תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל

  72. כסף מביטוח לאומי על פציעה במשחק כדורגל

  73. חוזה שחקן כדורגל הנוגד את תקנון ההתאחדות

  74. ביטול בוררות בהתאחדות לכדורגל בדיני עבודה

  75. תביעת מאמן כדורגל לתשלום מענק הישארות בליגה

  76. פיצוי על אי קבלת כרטיסים למשחק כדורגל בחו''ל

  77. תביעת לרשלנות בטיפול הרפואי לאחר נפילה במהלך משחק כדורגל

  78. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון