דחיית תביעת לשון הרע בהעדר עילה

דחיית תביעת לשון הרע בהעדר עילה
בקשה לדחיית תביעה בשל לשון הרע, על הסף, בשל היעדר עילה.

עיקרי התביעה

1. תביעה לפיצוי ממוני בשל לשון הרע שפירסמה הנתבעת על התובע. בלשונו:ו "כתבי לעז קשים ורעים מנשוא שהוציאה הנתבעת... במטרה לפגוע ולהשחיר את שמם הטוב של התובעים, להוציא דיבתם רעה ולהשחית פועלם ועמלם... כתביה וביטוייה... אינם עולים בקנה אחד עם טוהר וחופש ההבעה, אלא עם רוע-הלב לשמו, השולח טלפיים ארוכות ביטויים החודרים הרחק ולעומק שטחו של האיסור הפלילי....".

לכתחילה דובר בשני תובעים, עד שביקש עו"ד עוז כהן למחקו מכתב התביעה. לדבריו, נפרדו דרכיהם שלו ושל התובע, הוא אינו מקבל מאת התובע - עו"ד במקצועו - כל פרטים אודות התביעה דנן, ועוד (בקשה מיום 3.12.00). בהחלטה מיום 5.12.00 נעתרתי לבקשה.

2. בעלה של הנתבעת נעצר בשעתו "בגין עבירות פליליות קשות מנשוא וחמורות עד למאוד" (סעיף 1.1 לכתב התביעה). "במהלך חודש דצמבר 1999 נחתמו שני הסכמי שכר-טירחה בין הנתבעת לתובע שהסכים לייצג את בעלה שהיה עצור עד תום ההליכים" (סעיף 1.2). הסכם שכר הטירחה (נספח א' לכתב התביעה) מדבר על שכר טירחה של 25,000$ עבור טיפול וייצוג משפטי בתיק מ 9745/99; הסכם שכר-הטירחה (נספח ב' לכתב התביעה) מדבר על שכר טירחה של 30,000$ עבור טיפול וייצוג משפטי בתיק ת.פ. 363/99. הסכם שכר הטירחה (נספח ג' לכתב התביעה) מדבר על "שכ"ט עו"ד:נ 30,000$ (לפני מע"מ) (עפ"י ההסכם) (35,100$ אחרי מע"מ) כולל טיפול באישור והשגת הלוואה ו/או משכנתא...". עורכי-דין קודמים ששכרה הנתבעת "כשלו בשחרור בעלה מהמעצר" (סעיף 1.3). ימים כלילות עשה התובע, לדבריו, ואנשי מקצוע ממשרדו עד לקיום דיון בעניין בעלה של הנתבעת, ביום 12.12.99, "ובו ביום שוחרר ממעצרו הממושך" (סעיף 1.4).

3. התובע, לדבריו, הופתע וגם נדהם וכיוצא בתגובותיו אלו, לקבל ארבעה "כתבי רוע" כלשונו, מאת הנתבעת. את שני הראשונים שלחה ללשכת עורכי הדין בירושלים ובתל-אביב, לבית המשפט המחוזי בירושלים, ולתובע; השלישי נשלח ללשכת עורכי הדין בירושלים אך צורף גם לתיק (בש"א 3468/00) בבית משפט זה, שעניינו בתביעה בסד"מ שהגיש התובע נגד הנתבעת בגין הפרת הסכמי שכ"ט וניהול מו"מ שלא בתום-לב, בהטעייה ובמרמה; הכתב הרביעי הוא בקשת רשות להתגונן שהוגשה לבית משפט זה בתיק הנ"ל.

4. להלן הביטויים שהנתבעת עשתה בהם שימוש, הכל כדרך שעַרֲכָם התובע והציגם בסעיף 3 לכתב התביעה:ב
"
הקונוטציה המשתמעת:ו הלשון הרעה:נ           
Eעבדת עלי.      "ניצלת את חולשתי"      
Eגנבת את כספי.      "עשקת אותי"      
Eנצלת את חולשתי ומצוקתי.      "החתמת... על מסמכים בשעת לחץ"      
Eעבירה על כללי האתיקה.      "נתת לאדם זר... לשוחח על נושא שבדלתיים סגורות"      

E (פורסם ב"מכתב 2", שהופנה לבית-המשפט, ללשכת עורכי הדין בתל-אביב ובירושלים)

הקונוטציה המשתמעת:ב הלשון הרעה:ו           
Eחסר מקצועיות, אפס, רשלן.      "חסר כל מושג בפלילים"      
Eהתחזות, נוכלות.      "באם הנ"ל עורך-דין או לאו"      
Eאבדאי, איומים, בריון.      "הילך עלי אימים"      
Eרמאי ושקרן.      "הטעה את בית-המשפט"      
Eחסר ניסיון מקצועי, שקרן, מתחזה.      "... מעולם לא ניהל משפט כזה (פלילי)?!"      
Eבריונות, איום, אלימות.      "הלחץ שהפעיל עלי"      
Eעבד עלי.      "ניצל את חולשתי"      
Eרמאי, נוכל, שיקר אותי.      "החתים אותי על הסכם מבלי שקראתיו והבנתי את תוכנו"      
Eנקמן, חסר לב.      "... עונש שלא שלשלתי את מלוא הסכום"      
Eרוכל, חסר-כבוד, לא מקצועי.      "ההסכם נחתם ברחוב"      
Eרמאי, נוכל, שקרן.      "חתמתי מבלי שתכנו הוסבר לי"      
Eכעניין שבשגרה נוהג לרמות.      "כדרכו... לא הסביר את משמעות החתימה"      
Eלא מקצועי, אפס.      "אין לעו"ד אשד מושג מהו משפט זוטא"      
Eנבל.      "רמת שפלות גבוהה שכזו"      
Eחובבן, לא יוצלח.      "חוסר מקצועיותו"      
Eטיפש, רקני, נבוב, אפס.      "בורותו"      
Eקל דעת, רפה, לא מקצועי, רשלן.      "חוסר אחריותו"      
Eנבל, שפל וחסר גבולות.      "שאב את... התעוזה השפלה והנוראה"      
Eנקלה, מוקצה, מאוס.      "התנהגותו הנלוזה"      
Eאבדאי.      "ספגתי... איומים, טריקות טלפון, צעקות"      
Eמתחזה, נוכל.      "התחזויות"      
Eרמאי!      "ברמייה"      
Eחסר מקצועיות, נוכל, שרלטן.      "אינו עוסק בפלילים"      
Eשקרן.      "הטעיית בית-המשפט"      

E (פורסם ב"מכתב 3", שהופנה ללשכת עורכי הדין בירושלים וביהמ"ש)

הקונוטציה המשתמעת:נ הלשון הרעה:ב           
Eאפס, חסר מקצועיות, חובבן.      "חסר כל מושג ברזי המשפט הפלילי"      
Eקל דעה, ריקני, לא יוצלח.      "אי מקצועיותו"      
Eשקרן.      "הטעיית בית-המשפט"      
Eאבדאי, בריון.      "ניתק טלפונים, צעק, איים..."      
Eביצע עבירות אתיות קשות.      "נתן לאדם זר לנהל שיחה תוך שהוא מתחזה לתובע"      
Eאבדאי, בריון, כוחני.      "הילך עלי אימים"      
Eחסר מקצועיות, שקרן.      "לא עסק מעולם בפלילים"      
Eהתחזות, מרמה, שקר, נוכלות.      "... הציג עצמו כרב אומן בתחום הפלילי"      
Eבריון, אבדאי.      "מסכת של צעקות, איומים וטריקות טלפונים"      
Eאבדאי, פושע, פרח, זבל.      "התנהגות כשל אחרון הבריונים בשוק"      
Eאדם חסר חשיבות, ינוקא, אפסון.      "עוזרו הזוטר... עו"ד כהן" (X 2)      
Eהשפלה וזלזול, התנשאות.      "נושא הכלים של עו"ד כהן"      
Eחסר מקצועיות.      "אין לו מושג בתחום הפלילי"      
Eאינו ישר, שקרן.      "לו היה... נוהג ביושר ובמקצועיות"      

E (פורסם בכתבי בי-דין שהוגשו לבית המשפט)"
עד כאן ציטוט סעיף 3.1 לכתב התביעה.

5. התובע טוען כי הקטעים הנ"ל, כמו גם הכתבים בשלמותם, מעידים על כוונתה הזדונית של הנתבעת "להטיל בתובעים רפש ולהכפישם בזדון ללא כל צידוק שבדין" (סעיף 3.3). מדובר ב"השפלה אישית עמוקה, קשה ומבזה המכוונת במחשבה תחילה קרה וצלולה כנגד התובעים" (סעיף 4.5). "מכתביה הבוטים והמעליבים של הנתבעת, המשתלחת בלשונה ופורצת את גבולות הטעם-הטוב באים ועולים כדי נסיון (רע ומרושע) לנסות ולעקר את חובתה הכספית" (סעיף 5.8).

עיקרי ההגנה

6. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי על הכתבים נשוא התביעה חלה הגנה מוחלטת שבדין, כי רשימת הביטויים כולה מהווה תיאור עובדתי נכון לגירסתה, וכי אין בביטויים האמורים משום לשון הרע. לנתבעת טענות קשות נגד התובע, על רשלנות, חוסר מיומנות מקצועית ראוייה, התייחסות מזלזלת כלפי הנתבעת ובני משפחתה, ניצול מצוקתה, העדר השכלה ונסיון. לדבריה, לא ביצע התובע את מלאכתו, שופטים שדנו ב"משפט זוטא" בעניינו של בעלה העירו על כך, והתייחסו לרשלנותו ולאי-מקצועיותו של התובע, כמו גם לאי-התמצאותו במשפט הפלילי. עוד כהנה וכהנה טענות בפי הנתבעת בכתב ההגנה. אין צורך להידרש לכולן.

בקשה לדחייה על הסף

7. ביום 14.12.00 ביקש עו"ד ירון ברזילי בשם הנתבעת (בש"א 10023/00) לדחות את התביעה על הסף, שכן על פי דין חלה הגנה על כתבי טענות ומסמכים שנמסרו על ידי בעל דין לבית המשפט, כמו גם על תלונה שהוגשה לרשות מוסמכת. התובע נמנע בתחילה מלהגיש תגובה מטעם שלא הוברר לי כל צרכו; או מחמת שהעתק הבקשה לא הומצא לו (בקשה מיום 9.5.01 להארכת מועד), או מחמת העובדה שבקדם-המשפט "לא עמד ב"כ המבקשת על בקשת הדחיה על הסף, לא ביקש לדון בה ולמעשה, ויתר מרצון ובהכרה ברורה על עניינה" (סעיף 3 לתגובה מיום 17.5.01).

יהא הדבר כאשר יהא, כשלעצמי סברתי, בהתחשב בקיומן של התדיינויות נוספות בין הצדדים בקשר לשכ"ט עו"ד (כנראה שתי תביעות נפרדות בעילה דומה), תלונה שהוגשה ללשכת עורכי הדין, ובהתחשב בכלל נסיבות העניין, כי ראוי למצות הליך של גישור, בתקווה שיועיל לקדם פתרון מוסכם למחלוקות בין בעלי הדין. לכתחילה סירב התובע לקיים הליך של גישור (הודעה מיום 30.7.00), עד שנתרצה בקדם-המשפט מיום 18.12.00.

הליך הגישור לא צלח, התלונה שהוגשה ללשכת עורכי הדין עוד לא התבררה, וזו העת להחליט בבקשה לדחיית התביעה על הסף.

פירסום מותר - פירסום בהליך שיפוטי - סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע

8. סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 [להלן - החוק] קובע לאמר:ו

"לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי -
...

(5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".

הוראה זו מעניקה הגנה מוחלטת גם לבעל דין, ובלבד שהפירסום נעשה "תוך כדי דיון". לא יכול להיות ספק בדבר שבקשת רשות להתגונן שהגישה הנתבעת בתביעתו של התובע בסד"מ בת.א. 4398/00 בבית משפט זה (נספח ז' לכתב התביעה), ממלאת אחר הדרישה הנ"ל, קרי, "תוך כדי דיון". זהו סדר הדין האזרחי במקומותינו, ואין לה, לנתבעת, דרך אחרת לומר את דברה לבית המשפט, זולת על דרך של בקשת רשות להתגונן.

9. שאלה נפרדת היא האם משתרעת ההגנה על כל התבטאות "תוך כדי דיון", יהא טיבה כאשר יהא; לשון אחר:נ האם קיים גם מבחן תוכני.

הגנה מוחלטת - כדי שמי שנוטל חלק בהליך שיפוטי יוכל להתבטא ללא מורא - בלא כל זיקה לתוכן הדברים, עלולה להיות רחבה מדי, באופן שבּוֹטוּת לשמה וקללות ונאצות לתאבון, ייזכו להגנה. אומנם על פי רוב יש בנמצא דרכים אחרות להיפרע מבעלי דין שמתנהגים שלא כהוגן במהלך משפט, אך ספק אם מוצדק להעניק הגנה חובקת-כל. להוותנו, יש במקומותינו מי שעלולים לנצל הגנה זו לרעה, והשיח, גם בבית המשפט, ייעשה שלא כהוגן.

מאידך, לכאורה, על סמך ההיסטוריה החקיקתית נראה שיש ליתן פרשנות מרחיבה. בעבר הייתה דרישה שהפירסום ייעשה "לצורך הדיון ובקשר איתו", עד שדרישה זו בוטלה בסעיף 7 לחוק לשון הרע (תיקון), תשכ"ז - 1967, והדרישה כיום, אינה אלא, כאמור, שהפירסום ייעשה "תוך כדי דיון". מתן משקל נכבד לפרשנות המילולית ולהיסטוריה החקיקתית יכול שיוליכנו לתוצאה שלפיה אין כל מבחן תוכני [ראו והשוו:ב ע"פ (ת"א) 546/92 דורון נ' טריינין-גורן פ"מ תשנ"ד (א) 441; א' שנהר, דיני לשון הרע, נבו הוצאה לאור בע"מ (תשכ"ז - 1997) 2-200].

10. תהא ההלכה בעניין זה כאשר תהא, דומני כי גם לגישתו של כבוד השופט א' שטרוזמן (עניין דורון לעיל, בעמוד 461), לפיה אין מדובר בחסיון מוחלט לכל אמירה ואמירה, כמו גם לגישתו של כבוד השופט י' גרוס שההגנה תחול גם על דברים שאינם דרושים בהכרח לדיון ובלבד שאינם "מעבר לנדרש" (שם, 458), לא כל שכן לגישתה של כבוד השופטת ש' סירוטה שההגנה חלה על כל דבר שנאמר תוך כדי דיון משפטי (שם, 465), ענייננו-שלנו נופל בגידרה של ההגנה. כיצד זה תוכל הנתבעת לבסס בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסד"מ על אי-תשלום שכ"ט עו"ד אם לא תתאר את מסכת ההתקשרות עם התובע? הנתבעת מעידה על פשטותה, על כך שלא סיימה 12 שנות לימוד ועל היותה מטופלת במרפאת בריאות-הנפש. אך מתבקש הוא לתאר את הבדלי המעמדות, זלזול, צעקות, איומים, מעורבות בקבלת הלוואות לשם תשלום שכר הטירחה, טענות במישור המקצועי והאישי, וכיוצא באלה טענות, בכללן אלה שעליהן יצא קצפו של התובע (סעיף 4 לעיל, טבלה שלישית). מי שטוען לעושק ולמרמה חייב לפרט כדבעי את טענותיו. כך עשתה הנתבעת.

11. למען הסר ספק אבהיר כי אינני מחווה דעה כלשהי לגופן של הטענות - אכן, על פניהן, קשות - שכנגד התובע. אין בדבריי כל מימצא בדבר מהימנות, ולא העדפת גירסה אחת על פני האחרת. אני קובע אך זאת, שכל דברי הנתבעת בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר שניתן בתמיכה לה, יש לראותם כדברים שנאמרו "תוך כדי דיון", ולפי טיבם דרושים היו לצורך הדיון המשפטי.

12. לכתב-תשובתו צירף התובע פסק דין בע"א (מחוזי-ת"א) 1337/99 סיני נ' שטר. אכן, דעת שלושת שופטי ההרכב (להבדיל מעניין דורון הנ"ל) הייתה שההגנה שלפי סעיף 13 (5) לחוק, אינה מוחלטת. ואולם, גם לפי אמות-המידה הנזכרות שם, לא בא ענייננו בגדר אותם מקרים קיצוניים ויוצאי דופן שבהם ברור שהפירסום נעשה מתוך רשעות וזדון גלויים לעיין, ושאין בינו לבין הנדון ולא כלום.

ודוק:ו בית-המשפט המחוזי קבע שם בערעור כי בפני בית משפט השלום לא הונחה תשתית עובדתית מספקת כדי לבחון האם יצא העניין מגידרו של סעיף 13 (5) לחוק.
לא כן בענייננו:נ כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה מפורטים; קדם-משפט; תצהיר עדות ראשית מטעם התובע; בקשה לדחייה על הסף, תגובה ותשובה לתגובה; ועוד כתבי-בי-דין שבתיק בית המשפט, בכל אלה יש תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרעה בשאלת תחולתו של סעיף 13 (5) לחוק. הכרעתי היא, בחיוב.

13. הדברים שבסעיפים 12-8 לעיל יפים גם לעניינו של 'הכתב-הראשון' שעליו מלין התובע (נספח ד' לכתב התביעה), ומקל-וחומר. מדובר בהודעה מאת הנתבעת לבית המשפט המחוזי בירושלים בתיק שבו ייצג התובע את בעלה. ההודעה מנוסחת כדרך שהדיוט מתנסח. מהותה - בקשה לדחיית דיון ולמינוי סניגור ציבורי במקום התובע. הנתבעת מתארת בהודעה הנ"ל את מצבה האישי - "אמא ל- 6 ילדים וגם מטופלת במרפאה בריאות נפש" - ואת חוסר שביעות רצונה מן התובע:ב "... משהתברר לי שעו"ד אשד החתים אותי על יפוי כח בלתי חוזר שהוא ימכור לי את הבית תמורת שכ"ט אני הייתי בשוק חיי... אני לא יודעת אם נהוג שעו"ד יבוא לבית ולבקש ייצוג וגם יחתום על מכירת בית לשכ"ט".

14. התובע לא ציין אֵילו ביטויים בהודעה הנ"ל מהווים, לדידו, לשון הרע. הנתבעת צירפה להודעתה הנ"ל לבית המשפט המחוזי בירושלים, מכתב אל התובע (נספח ה' לכתב התביעה), ובו מצא התובע לשון הרע, כמפורט בסעיף 3 לכתב התביעה (סעיף 4 לעיל, טבלה ראשונה, "מכתב 2").

במכתב זה מנמקת הנתבעת לתובע מדוע אינה מעוניינת עוד בשירותיו המקצועיים. הנתבעת מלינה במכתבה על יחס מחפיר, טריקות טלפון, איומים, ניצול, הלוואה בשוק האפור שתפחה מ- 30,000$ ל- 48,000$, קבלה שניתנה באיחור, הימנעות מלבקר את בעלה העצור למעלה מחודש וחצי, ועוד.

לא היה הכרח בצירוף מכתב זה להודעה שהוגשה לבית המשפט. עם זאת, ניכר שהכוונה הייתה פשוטה, והיא, להבהיר מדוע מתבקשת החלפת הייצוג. כל הדברים הללו יכלו להיאמר בעל-פה בבית המשפט, אילו התקיים דיון בבקשה לדחיית מועד הדיון בשל הצורך בהחלפת הייצוג. העובדה שהדברים נמסרו לבית המשפט על דרך של נספח לבקשה בכתב לדחיית הדיון ולהחלפת הייצוג, אינה מוציאתם מגידרו של סעיף 13 (5) לחוק.

15. אין בכל האמור לעיל משום התעלמות מחומרת הטענות נגד התובע שהובאו בפני בית המשפט. אלא ש"כתבי טענות בהליכים אזרחיים ידועים בהיותם חד-צדדיים ומוטים באופן חד לטובת הצד. הם נוטים, בדרך-כלל, להאיר היבט צר ואינטרסנטי של ההתדיינות. אין לשכוח, כי כתבי-הטענות נהנים מחסינות רחבה מאחריות בגין לשון הרע (סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע). על רקע זה עלולות להיכלל בהם טענות קשות, אשר לא תמיד יש להן יסוד ראייתי מוצק" [דברי כבוד השופט ת' אור ברע"א 3614/97 דן אבי-יצחק, עו"ד נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, ואח', פ"ד נג (1) 26, 2-91]. אכן, משך זמן ההתדיינות יכול "להעיב על שמו הטוב של הנפגע [חסרה מילה במקור - נ' ס'] הפרסום של טענות שקריות, מכפישות ובלתי רלוונטיות שבכתבי-הטענות" (שם). מכל מקום, יהיה לתובע יומו בהליכים שהוא עצמו יזם, בתביעות שהגיש לתשלום שכר-טירחתו. תביעתו-שלו, היא המסגרת הדיונית הראוייה לבירור תביעת החוב מזה, וטענות העושק והמרמה, מזה. אין טעם ולא תכלית בהתדיינות נוספת על אלה, בתיק זה. בתביעה דנן, בשל לשון הרע, גם בהנחה שיעלה בידי התובע להוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו בקשר למסמכים שהוגשו לבית המשפט, לא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על-ידו. אין טעם, איפוא, לגבות ראיות להוכחת התביעה ולשֹמעה, כשתוצאת הבירור המשפטי ידועה מראש. לפיכך, ומכוח סמכותי שלפי תקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי למחוק על הסף את חלק התביעה שאינו מגלה עילה, שעניינו במסמכים האמורים שהוגשו לבית המשפט.

הגנת תום לב - הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין - סעיף 15 (8) לחוק איסור לשון הרע

16. ההודעה לבית המשפט (סעיף 13 לעיל, נספח ד' לכתב התביעה) ביחד עם "מכתב 2" אל התובע (סעיף 14 לעיל, נספח ה' לכתב התביעה), צורפו אל תלונתה של הנתבעת על התובע ללשכת עורכי הדין (נספח ו' לכתב התביעה). בסעיף 3 לכתב התביעה (סעיף 4 לעיל, טבלה שנייה, "מכתב 3") מציין התובע מה הלשון הרע שמצא בתלונה אל לשכת עורכי הדין.

סעיף 15 לחוק קובע לאמר:ו

"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפירסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:נ

...

(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה. ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה".

17. להבדיל מן ההגנות ה'מוחלטות' שלפי סעיף 13 לחוק, הרי שלשם תחולתה של ההגנה שלפי סעיף 15 לחוק, יש צורך שהפירסום ייעשה בתום לב.

לא דומה תום הלב שבחוק איסור לשון הרע, לזה שבחוקים אחרים. יתר על כן:ב "בכל אחד ואחד מהמצבים השונים המנויים בסעיף 15 לחוק חייב תום-הלב להתפרש באותו אופן, המגשים את מטרת ההגנה הספציפית. מכיון שמטרות אלה שונות הן זו מזו, גם הביטוי 'תום לב' עשוי להתפרש באופנים שונים" [דברי כבוד השופט א' ברק בע"א 788/79 ריימר נ' עיזבון המנוח ברקו (דב) רייבר פ"ד לו (2) 141, 9-148].

18. ההגנה הנדונה, עניינה בפנייה אל רשות המוסמכת לבדוק ולחקור בתלונות על מעשיהם ומחדליהם של עורכי דין במסגרת תפקידם. הנתבעת לא יצאה לרחובה של עיר בקול גדול לפרסם לשון הרע על התובע. הפירסום לא נעשה אלא על דרך של הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין. זהו הגוף המוסמך על-פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לקיים שיפוט משמעתי לעורכי דין ולדון בעבירות משמעת, בהפרת כללי האתיקה המקצועית, ובמעשים או מחדלים שאינם הולמים את מקצוע עריכת הדין.

הלשכה אמוּנה על בדיקת תלונות בכגון דא. יש והללו נמצאות מוצדקות, יש והן נדחות, ויש ונמצא בהן מקצת מזה ומזה. יש עניין רב לציבור בטיפול מוסמך ומיומן בתלונות על עורכי דין. העניין הוא הן לציבור עורכי הדין והן לציבור הלקוחות, אֵלו שבכוח ואֵלו שבפועל.

19. מכאן מאפייניו של תום-הלב הנדרש לצורך תחולתו של סעיף 15 (8), ובהם מגולם איזון בין השמירה על שמו הטוב של האדם, לבין האינטרס הציבורי שבמסירת מידע על-ידי הציבור ללשכת עורכי הדין, על עבירות משמעת ועל הפרת כללי אתיקה על-ידי עורכי דין.

הפנייה אל לשכת עורכי הדין יצרה לכאורה מעין נתק בקשר הסיבתי שבין הגשת התלונה לבין הנזק שהיא עלולה לגרום, אם בכלל. [השווה:ו בג"צ 64/91 חילף נ' משטרת ישראל, פ"ד מז (5) 653, 658].

עניין אישי כשר של הנתבעת הצדיק לכאורה את הפנייה ללשכת עורכי הדין. הפנייה הן ללשכת עורכי הדין במחוז ירושלים והן למחוז תל אביב, אינה מלמדת בהכרח על חוסר תום-לב. הנתבעת, כאמור, אינה מיודעי דת ודין. אילו חפצה בפגיעה לשמה בתובע, יכלה לפרסם את תלונתה בתפוצה נרחבת. כאמור, היא לא עשתה כן. לא פירסמה את תוכן תלונתה, ולא את דבר-הגשתה. על פני הדברים ניכרת גישה עקבית של הנתבעת, ולא ניכרת לכאורה כוונת פגיעה או זדון [ואף אם הייתה כוונה שכזו, לא בהכרח נשלל תום-הלב - עניין רימר הנ"ל, בעמוד 149]. ודוק: גם אם התלונה ללשכת עורכי הדין היא פוגענית - והיא כזו - אין להזדרז בהסקת מסקנה על כוונתה הזדונית של הנתבעת; שכן, תלונה לרשות מוסמכת בדרך כלל אינה מוסיפה נחת-רוח לנילון, ואם מכל פגיעה אפשרית מהפירסום נבקש ללמוד על העדר תום לב, לא נאפשר כלל קיום להגנות סעיף 15, שתנאי לתחולתן הוא תום-לב [השוו: ר"ע 57/86 נגר נ' הראל דינים-עליון (ב) 653].

20. כדי שהגורם המוסמך בלשכת עורכי הדין יוכל לרדת לחקר האמת נדרש היה ליתן פירוט כדרך שעשתה הנתבעת. היא אינה מצוּוה על חקירות ודרישות בטרם הגשת התלונה. הגשתה כמות שהיא ללשכת עורכי הדין - בשים לב לתוכנה - היא מעשה טבעי וסביר ואין להלין עליה. יפים לעניין זה, בשינויים המחוייבים, דברי כבוד השופט מ' שמגר בע"א 310/74 שיטרית נ' מזרחי [פ"ד ל (1) 389, 392], שחזר עליהם בעניין ריימר הנ"ל, בעמוד 147: "מה האמצעים הסבירים בהם חייב היה המערער לנקוט לפני פנייתו למשטרה?...אין גם לדרוש כי יערוך חקירות פרטיות או כיוצא באלה פעולות, לפני פנייתו למשטרה. בכגון אלה, הפניה למשטרה היא הפעולה הטבעית והסבירה ביותר ואין להלין עליה. שונה היה המצב כמובן לו היה המערער מציג חשדותיו בפני אחר ולא בפני המשטרה...היינו דווקא העלאת החשדות, שלא בפני המשטרה, עלולה היתה להיראות כבלתי-סבירה בנסיבות כגון אלה".

בכך נבדלת הגנת סעיף 15 (8) לחוק מהגנות אחרות המנויות בסעיף 15 לחוק. שיש, ולשם הזהירות, וכדי להיות תם-לב, על המפרסם לפנות עובר לפירסום אל מי שעלול להיפגע מן הפירסום, ולבקש את תגובתו. לא כן כשהפירסום נעשה על דרך של פנייה אל רשות מוסמכת. שזו, במסגרת תפקידה, פונה אל נשוא התלונה בבקשת תגובה.

21. כדרך שאמרתי בסעיף 15 לעיל לעניין הגנת הפירסום בהליך שיפוטי, אומר גם לעניין הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין: התובע לא נותר כּנוּע מבלי יכולת להדוף טענות קשות שהופנו אליו. יהיה לו יומו - בהשקט ובביטחה - במהלך בדיקת התלונה בלשכת עורכי הדין, וכמובן גם במסגרת הליכי משמעת אם יוחלט לנקוט בהם. (בית דין משמעתי גם רשאי - נזכיר - לחייב מתלונן בתשלום הוצאות - סעיף 65 (א) (5) לחוק לשכת עורכי הדין). אדרבא: מוטב גם לתובע וגם לנתבעת שהמחלוקת תתברר אצל לשכת עורכי הדין בשל המקצועיות והמומחיות בכגון דא. הלשכה מורגלת בסינון ובבדיקת תלונות, אֵלו מהן אינן מחזיקות מים, ואֵלו יש בהן ממש.

אשוב ואדגיש: כשם שלא חיוויתי דעה לגבי אמיתות דברי הנתבעת לגבי פירסומים שעליהם מלין התובע, שנעשו תוך כדי דיון משפטי, כך אינני מחווה דעה לגבי אמיתות דברי תלונתה ללשכת עורכי הדין.

22. אציין כי ניכר בדברי הנתבעת בתלונתה ללשכת עורכי הדין כי לא חסכה את שבט לשונה מן התובע, ולבד מתיאור פרטי העובדות הנטענות הוסיפה מילות תואר, כגון "רמת שפלות גבוהה", "תעוזה שפלה ונוראה" וכיוצא באלה ביטויים כמפורט גם בטבלה בסעיף 4 לעיל. אופן התבטאותה אינו מעיד בהכרח על חוסר תום-לב, אלא מעיד לכאורה על עוצמת רגשותיה של הנתבעת, שעל פשטותה אין חולק ואין צורך להרחיב בדבר הזה. לשון כנ"ל אינה ראוייה אף כי אנו מוצאים שכמותה גם בין עורכי דין, ובפרט כשההתרגשות גואה.
הלכה היא כי גם ניסוח "בלשון חריפה ומכאיבה" יכול שייחשב כסביר [ע"א 809/89 משעור נ' חביבי, פ"ד מז (1) 1, 10], כמו גם לעג וחוסר טעם [ע"א 7/79 הוצאת ספרים 'החיים' נ' רשות השידור, ואח', פ"ד לה (2) 365, 367].

23. לעניין האחרון לא נרחיק עדותנו. די בעיון בכתבי-בי-דין שהוציא התובע תחת ידו, בהם הכביר במילות-תואר וגנאי נרדפות לרוב, יותר משהעניין מצריך, עד כי דומה ש"כל הפוסל - במוּמוֹ פוסל" (בבלי קידושין ע, א). מקצת מן הדברים הובאו בסעיפים 5-1 לעיל, ועוד שכמותם: "ארס, שיטנה הכשפה זדון ורשע טהור לשמו" (סעיף 7 לכתב התשובה); "כתב ההגנה החלול והעקר" (סעיף 9); "הטענות מגוחכות לזרא" (סעיף 4 לתגובת המשיב לבקשה לדחייה על הסף), ועוד לרוב.

24. חרף הדברים האמורים, החלטתי שלא להורות על סילוק על הסף של חלק התביעה שעניינו בתלונה שהוגשה ללשכת עורכי הדין. ככלל, מקובלנו, כי יש לנקוט אמת מידה זהירה בטרם מתן החלטה בדבר סילוק על הסף, בשל תוצאתו הקשה, קרי, שלילת זכותו של התובע להביא את עניינו בפני בית המשפט.

הזכרתי לעיל, כי שונות ההגנות שלפי סעיף 15 לחוק מאֵלו 'המוחלטות' שלפי סעיף 13 לחוק. שבראשונות יש צורך שהפירסום ייעשה בתום לב. על-פי מה שבפניי ניתן לגבש כיווני-מחשבה בלבד; אין ניתן לגבש עמדה סופית בשאלת תום-הלב, בלי שמיעת ראיות [א' שנהר, לעיל, עמוד 431]. כיוצא בזה, טוען התובע כי הנתבעת היפנתה את מכתביה שמוענו ללשכת עורכי הדין כלפי כולי עלמא. אומנם בפי התובע (גם בתצהיר עדותו הראשית) דברים כלליים בלבד בעניין זה, ומסופקני עד כמה סבור הוא-עצמו שהנתבעת שלחה את כתביה לגורמים נוספים זולת בית המשפט ולשכת עורכי הדין. מכל מקום, שלב זה של בקשה לדחייה על הסף, אינו מתאים לחקירות ודרישות בעניינים עובדתיים מעין אלה.

על יסוד האמור, לא אוכל איפוא לומר כי חלק התביעה שלגביו מבקשת הנתבעת לחסות תחת הגנת סעיף 15 (8) לחוק אינו מגלה עילה. לגבי חלק זה, נדחית הבקשה לסילוק על הסף.

סוף דבר

25. ככל שמדובר בבקשת הנתבעת לרשות להתגונן בתביעת התובע בסד"מ לשכר טירחתו, וכן גם בבקשת הנתבעת בבית המשפט המחוזי לדחיית הדיון בעניינו של בעלה ולמינוי סניגור ציבורי במקום התובע, פירסומים אֵלו הם מותרים. לגביהם עומדת לנתבעת הגנת סעיף 13 (5) לחוק בדבר פירסום בהליך שיפוטי. חלק זה של התביעה החלטתי למחוק על הסף.

ככל שמדובר בפירסומים האחרים, שלגביהם טוענת הנתבעת להגנה בדבר הגשת תלונה לרשות מוסמכת, ולענייננו - לשכת עורכי הדין, הגנה שלפי סעיף 15 (8) לחוק, הרי שלשם גיבוש עמדה על אודות קיומו או העדרו של תום לב, יש צורך בשמיעת ראיות.

"מקום שקיימת אפשרות אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" [י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (תשנ"ה-1995, ש' לוין עורך), 387]. ההדגשה הנ"ל, שאינה במקור, מדברי ד"ר זוסמן, נועדה גם להיות חומר למחשבה לגבי המשך ההתדיינות בתיק זה, על רקע כל האמור לעיל.

אני קובע את התיק בשלב זה, להוכחות, שייתמקדו רק בעניין הנ"ל, ליום 23.10.01 שעה 10:30.
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית. על הנתבעת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה עד יום 19.9.01.


התובע יישא בהוצאות הבקשה וישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתן היום, ל' באב תשס"א (19 באוגוסט 2001), בהעדר.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין החלקי לב"כ הצדדים.


נעם סולברג, שופט



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה נחשב לשון הרע ?

  2. פרסום לשון הרע

  3. לשון הרע מרומזת

  4. הגנת אמת הפרסום בלשון הרע

  5. הבעת דעה לשון הרע

  6. לשון הרע נגד מורה

  7. לשון הרע - הכוונה של המפרסם

  8. לשון הרע בכתב ההגנה

  9. לשון הרע נגד דוקטור

  10. לשון הרע משפט עברי

  11. לשון הרע מכתב התראה

  12. לשון הרע בפקס לעבודה

  13. לשון הרע נגד העירייה

  14. לשון הרע נגד עורך דין

  15. הסכמה או אי התנגדות לפרסום

  16. פרסום לשון הרע כנגד איש ציבור

  17. פסיקה בנושא לשון הרע

  18. לשון הרע נגד חבר מושב

  19. עניין ציבורי לשון הרע

  20. לשון הרע דואר אלקטרוני

  21. תביעת לשון הרע נגד גוגל

  22. לשון הרע ברשת ב' ברדיו

  23. האם קללה מהווה לשון הרע

  24. הגנה מפני תביעת לשון הרע

  25. לשון הרע במכתב מעורך דין

  26. פרסום ביקורת או לשון הרע

  27. סמכות בית המשפט לפסוק 50,000 ש"ח

  28. סדר דין בתביעות לשון הרע

  29. תביעת לשון הרע נגד ליברמן

  30. לשון הרע בתוכנית טלוויזיה

  31. לשון הרע במהלך עדות בוועדה

  32. גובה הפיצויים על לשון הרע

  33. לשון הרע במהלך דיון משפטי

  34. לשון הרע במסגרת הליך משפטי

  35. תלונה נגד עורך דין לשון הרע

  36. תביעת לשון הרע נגד הפרקליטות

  37. גובה הפיצויים בגין לשון הרע

  38. תביעת לשון הרע על מכתב משמיץ

  39. לפי מה קובעים אם יש לשון הרע

  40. הגנת "העניין הציבורי" בפרסום לשון הרע

  41. לשון הרע - דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם

  42. תביעת לשון הרע נגד בנק לאומי

  43. סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע

  44. הקטנת פיצויים בתביעת לשון הרע

  45. לשון הרע נגד נושא משרה ציבורית

  46. לשון הרע - טור רכילות במקומון

  47. פיצויים מוגברים בגין לשון הרע

  48. פרסום לשון הרע בלי לציין שמות

  49. בדיקת האמת לפני פרסום לשון הרע

  50. לשון הרע כתבה בידיעות אחרונות

  51. האשמה בגניבה בעבודה - לשון הרע

  52. האשמה בשחיתות - תביעת לשון הרע

  53. תביעת לשון הרע נגד מאמן כדורסל

  54. דחיית תביעת לשון הרע בהעדר עילה

  55. הפצת שמועות על רומן - לשון הרע

  56. האם תלונה במשטרה מהווה לשון הרע

  57. מייל לרשימת תפוצה מהווה לשון הרע

  58. תביעת לשון הרע נגד נהג אוטובוס אגד

  59. פרסום אודות חקירת משטרה - לשון הרע

  60. סירוב לפרסם התנצלות בתביעת לשון הרע

  61. לשון הרע במכתב מחוץ לאולם בית המשפט

  62. תביעת מעביד נגד עובדים בגין לשון הרע

  63. תביעת לשון הרע בגין חשד לגניבה מחנות

  64. האם ''תגובה לביקורת'' מהווה לשון הרע

  65. תביעת לשון הרע בהתכתבות בין עורכי דין

  66. לשון הרע נגד עורך דין ע"י עורך דין אחר

  67. תביעת לשון הרע נגד עובד - סמכות עניינית

  68. האם חוות דעת שלילית על עובד מהווה לשון הרע

  69. בית המשפט בוחן אם קללות וגידופים מהווים לשון הרע

  70. תביעת לשון הרע על תלונה במשטרה שהוגשה מתוך טעות

  71. המשפט האנגלי - תביעת לשון הרע ע''י רשות שלטונית

  72. בתביעת לשון הרע חובה לפרט את המילים המדויקות בהן השתמשו

  73. לשון הרע: הבעת דעה יכולה לחול לא רק על נקיטת עמדה ערכית אלא גם על הסקת מסקנות

  74. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון