ארנונה אדמת מרעה

ארנונה אדמת מרעה
1. זוהי עתירה מינהלית - ערעור על חיוב בארנונה - על החלטת ועדת הערר לארנונה בזכרון יעקב (להלן: ועדת הערר) לאשר את החלטת מנהל הארנונה במועצה המקומית זכרון יעקב (להלן: מנהל הארנונה) לחייב את העותרת בתשלום ארנונה בגין השימוש החקלאי שהיא עושה, כביכול, בקרקע הנ"ל בעוד שהעותרת טוענת שמזה שנים רבות אינה עושה כל שימוש במקרקעין.
העותרת בעלת מקרקעין הידועים כחלקה 15 בגוש 11308 בזכרון יעקב שנרכשו על ידה בשנת 1964. לאחר שנת 1967, משנשרף המטע שהיה על החלקה, לא נעשה בה כל שימוש, גם לא שימוש חקלאי, ואין עליה שום גידול חקלאי, והמקרקעין עומדים כאדמת בור.


2. מנהל הארנונה קבע כי יש לחייב את המערערת בתשלום ארנונה בגין הקרקע, כקרקע לשימוש חקלאי. המערערת השיגה על חיובה לשנת 2002, השגתה נדחתה, וביום 23/02/03 נדחה ברוב דעות הערר שהגישה על החלטה זו.
בהחלטתה (נספח א לכתב הערעור) תחמה ועדת הערר את גבולות המחלוקת בין הצדדים לשאלה כיצד יש לסווג את הקרקע. בדעת הרוב נקבע שהואיל ובצו המיסים הגדירה המועצה שטחים המשמשים לחקלאות גם שטח בור, הרי שאף אם הקרקע היא קרקע בור היא ברת חיוב. יו"ר ועדת הערר, אלי אלישר, בדעת מיעוט, סבר כי לשם הגדרת הקרקע כאדמה חקלאית לפי סעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (דיני מדינת ישראל מס' 8, התשכ"ד, 197) (להלן: פקודת העיריות) נדרש שימוש אקטיבי המלמד על ביצוע פעולות של גידול חקלאי, מאחר ומביקורו במקום נוכח כי הקרקע עומדת ללא שימוש "כאבן שאין לה הופכין" (כהגדרתו), היה על ועדת הערר לקבל את הערר. על החלטתה של ועדת הערר נסב הערעור בפני.

3. לטענת המערערת הקרקע אינה משמשת לחקלאות, ומזה שלושה וחצי עשורים לא נעשה בה כל שימוש כלל. לפני מספר שנים אף נדונה בפני הועדה המחוזית ובפני הועדה המקומית לתכנון ולבנייה תוכנית בנייה מקומית שמספרה 428א', לשינוי הייעוד ביחס לקרקע לשם הפיכתה לקרקע לבנייה. התוכנית הופקדה כדין ללא התנגדות, אולם הועדה המקומית התנתה את אישורה הסופי בקיום תוכנית אב לביוב בזיכרון יעקב. היות והעיכוב באישור התוכנית והפיכת הקרקע לקרקע לבנייה אינו תלוי במערערת והעיכוב מגביל זכויותיה לשימוש בקרקע וקיפוח ההנאה ממנה, טוענת המערערת כי בנסיבות המקרה יש לפטור אותה מתשלום ארנונה, על פי הסמכות הקבועה בסעיפים 77,78 לחוק התכנון והבנייה. נטען כי יש לסווג הקרקע כקרקע לבנייה ולא כקרקע חקלאית. לדעת המערערת חוייבה בעבר בתשלום מס רכוש ממשלתי, שכן לפי חוק מס רכוש (שבוטל בשנת 2000), סווגה הקרקע כקרקע באזור בנוי. השגתה על חיובה בתשלום מס רכוש נדחתה על ידי ועדת הערר לחוק מס רכוש עוד בשנת 1973 בנימוק שלא נעשה כל שימוש בקרקע. מכך נלמד, לטענת העותרת, שאכן לא נעשה בקרקע כל שימוש ולא סביר לחייב קרקע לעניין מס מסוים כקרקע חקלאית ולעניין מס אחר כקרקע שאינה חקלאית.

4. המערערת טוענת כי מתן שירותים לקרקע כגון פתרון בעיות ניקוז, ניקיון כבישים וכד', אינה מצדיקה גביית הארנונה. לשיטתה הרציונל העומד בבסיס הארנונה הינו גביית תשלום ממי שמשתמש בפועל בקרקע שבתחום שיפוטה של הרשות המקומית ובשימושו נהנה משירותי המועצה, הממומנים חלקית על ידי הארנונה, ואילו היא אינה עושה כל שימוש בקרקע, והשירותים ניתנים לכל קרקע בתחומי המועצה ללא קשר לייעודה.

5. המשיבים מבקשים לדחות את הערעור.
לדעת מנהל הארנונה לפי תב"ע ש/11, החלה בזכרון יעקב, ייעודה של הקרקע הוא אדמה חקלאית, ויש לסווג את הנכס לעניין הארנונה על פי פוטנציאל השימוש בו, בפרט כל עוד לא שונה ייעודה של הקרקע המערערת ממשיכה לקבל שירותים לאדמה חקלאית, אשר בגינם מחוייבת היא בתשלום ארנונה. אומנם בחיוב קרקע בארנונה חקלאית יש ליתן משקל לשימוש שנעשה בה בפועל, אולם אין זה שיקול יחידי, ויש להתחשב גם בפוטנציאל השימוש בקרקע. לטענתו, אף חוק ההסדרים אינו שולל התחשבות בפוטנציאל השימוש. אם הוראת סעיף 8(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג - 1992 (להלן: חוק ההסדרים), תפורש הארנונה תחושב רק בהתאם לשימוש בפועל בהווה, נגיע לתוצאה בלתי סביה בה יוכלו בעלים או המחזיק בקרקע לקבע במעשיו את סיווג הנכס. מתן פטור בגין קרקע בלתי מעובדת, ישמש תמריץ לבעלי קרקעות אחרים להימנע מעיבוד המקרקעין שבבעלותם. מאחר והמועצה אינה מבצעת בדיקות בנכסים לבחינת השימוש שנעשה בהם בפועל, עלול מתן פטור להביא למצב בו לאחר קבלת הפטור ישוב בעל המקרקעין ויעשה בו שימוש בהתאם לפוטנציאל השימוש בנכס וזאת מבלי לחוב בתשלום ארנונה כנדרש.
עוד טוען מנהל הארנונה כי הגדרת "אדמה חקלאית" בסעיף 269 לפקודת העיריות הינה הגדרה שיורית, ולרשות מקומית שיקול דעת בקביעת סיווג הנכס במסגרת חוק הסדרים, אשר במסגרתו רשאית היא ליצוק תוכן לסיווג הקרקע. במסגרת שיקול דעת זה הגדירה המועצה בסעיף 601 לפרק ב' לצו הארנונה, קרקע חקלאית כ"כל שטח המשמש כיער, מרעה, פלחה, בעל מטעי, כרם, שלחין או בור - לכל דונם". לפיכך על פי צו הארנונה גם אדמת בור, שאינה בשימוש, הינה אדמה המסווגת כאדמה חקלאית.

6. לשיטת מנהל הארנונה, אין ללמוד דבר מחיובה של המערערת במס רכוש כקרקע באיזור בנוי שכן מטרת כל אחד מהמיסים שונה. בעוד מס הרכוש מיועד ליצור תמריץ ע"י מיסוי קרקע שפוטנציאל הבנייה שבה לא נוצל, מיועדת הארנונה למסות נכסים הנהנים מהשירותים שהרשות המקומית מספקת להם. ומאחר והמערערת קיבלה ומקבלת בפועל שירותים לאדמה חקלאית מטעם הועדה החקלאית הפועלת ע"י הרשות המקומית, כאמור בהחלטתה מיום 26/11/01 (נספח ד לכתב התשובה), לא יתכן לפטור אותה מתשלום ארנונה.

נטען שטענות אי החוקיות אינן בכלל בסמכותו של מנהל הארנונה או בסמכות ועדת הערר. אלו מוגדרות בסעיף 3(א) ו-(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו - 1976 (להלן: חוק הערר) ומטרתן יישום צווי הארנונה בלבד.

לחילופין טוען מנהל הארנונה כי המערערת לא הוכיחה שלא נעשה כל שימוש בקרקע מאז שנת 1967, ואין במכתבו של ראש המועצה המקומית זכרון יעקב מיום 28/08/67 (נספח ג לכתב הערעור), כדי להוות ראיה להיעדר השימוש. תמיכה לטענה נמצאת בעובדה שהחלטת הועדה החקלאית לעניין פטור ממתן שירותים לקרקע חקלאית ניתנה רק ביום 26/11/01 ומכאן שהמערערת פנתה בבקשה לשינוי ייעוד הקרקע רק באותה העת. לשיטתו, אף ועדת הערר קבעה כי הקרקע שימשה כשטח חקלאי לאורך שנים רבות, ומכאן שמדובר בממצא עובדתי שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בו.

7. דין העתירה להתקבל בחלקה המהותי.

אני סבורה שיש לפרש את סעיף 269 לפקודת העיריות כך שהקרקע תסווג כאדמה חקלאית אם היא משמשת בפועל לאחד מהשימושים המפורטים בחוק, ולא אם היא בעלת פוטנציאל לשמש כקרקע חקלאית. כשמדובר באדמה חקלאית, אין צורך בסעיף מיוחד הפוטר מארנונה כי ההגדרה הבסיסית של "אדמה חקלאית" היא קרקע שמשתמשים בה באחד מהשימושים הקבועים בחוק. במקרה של חיוב קרקע בארנונה ללא קשר לשימוש שנעשה בה בפועל צויינה ההוראה במפורש; למשל הגדרת "בניין" בפקודת העיריות הינה הגדרה שאינה תלויית שימוש "כל מבנה שבתחום העירייה...", ועל כן בא סעיף 330 לפקודת העיריות הפוטר מתשלום ארנונה בניין שנהרס או שאי אפשר לשבת בו, דהיינו בניין שאין בו שימוש. ההבדל בין שימוש בפועל לשימוש פוטנציאלי, מוצא ביטוי גם בחוקים אחרים, לדוגמא סעיף 9א(ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג - 1963, הקובע כי דירת מגורים היא דירה המשמשת למגורים או ניתנת לשימוש למגורים או חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א - 1961, מגדיר קרקע חקלאית כקרקע שיועדה לחקלאות או משמשת למשק חקלאי. היעדר הוראות דומות ביחס לקרקע חקלאית בפקודת העיריות מלמד כי אכן אין ההגדרה הבסיסית של קרקע חקלאית בסעיף 269 לפקודת העיריות כוללת גם שימוש פוטנציאלי בקרקע.
נדמה שאין חולק שקרקע בור היא קרקע שלא נעשה בה כל שימוש, ולכן היא נכנסת להגדרת "אדמת בניין" בפקודת העיריות בהגדרה השיורית - "כל קרקע שבתחום העירייה שאינה לא בניין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה".

8. עד לחקיקת חוק ההסדרים בשנת 1993, נבעה סמכותה של העירייה להטיל ארנונה מכוח סעיפים 274 ו - 275 לפקודת העיריות. שיקול דעתה של העירייה בסיווג נכסים לצורך חישוב הארנונה היה רחב, שכן העירייה נחשבה כמי שמיטיבה לדעת את כלל צורכי העיר, את היקף השירותים הנצרכים ואת מידת היכולת של מחזיקי הנכסים לשאת בנטל הארנונה (בג"ץ 345/78 ירדניה חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית תל-אביב יפו, פ"ד לג(1), 113). בשנת 1985 בא שינוי בהסדר נורמטיבי זה, תחילה באמצעות חוקי הקפאה שנתיים, ובשנת 1993 נכנס לתוקפו חוק ההסדרים. מכוח סעיף 8 לחוק ההסדרים הותקנו תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש"ס - 2000 (להלן: התקנות). עפ"י חוק הארנונה לשנת 2002 (הוראת שעה), התשס"ב - 2002, יחולו התקנות בשנת 2002, שהינה השנה הרלוונטית לערעור זה. הרקע לחקיקת חוק ההסדרים היה קיומה של מציאות בה היו הרשויות המקומיות מעלות את שיעורי הארנונה מידי שנה בסכומים גבוהים מחד גיסא, ומעניקות הנחות משמעותיות בתשלום ארנונה ללא קריטריונים מוגדרים וברורים, מאידך גיסא (א' וינוגרד, דיני רשויות מקומיות (הוצאת הלכות, יוני 1998), 559-561).

9. להבדיל מההסדר הנורמטיבי שהיה נהוג לפי פקודת העיריות, לשון סעיף 8 לחוק ההסדרים הינה מנדטורית ומלמדת על תכלית החוק להציב קריטריונים אחידים וברורים שעל הרשות המקומית לפעול לפיהם כדי למנוע מצב של אי בהירות ואי אחידות. מלשון הוראת סעיף 8 לחוק ההסדרים, מתכלית ההוראה ומהרקע לחקיקת חוק ההסדרים, נלמד כי סמכות העירייה לסיווג נכסים הינה סמכות שבשיקול דעת, אולם אין המדובר בשיקול דעת מוחלט.נ
יש לה שיקול דעת אך הוא מוגבל, והחלטתה של הרשות המקומית נתונה תחת שבט הביקורת השיפוטית. על הרשות המקומית לפעול בהתאם להוראת המחוקק ולסווג את הנכסים בהתאם למדדים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההסדרים: סוג הנכס, שימושו ומקומו. חוק ההסדרים והתקנות אינם מספקים הגדרה לשלושת מבחנים אלו, אולם המבחנים נתונים לפרשנות כאשר המשמעות של "סוג" ו"שימוש" מומחשת ברשימת קטגוריות סיווג הנכסים שבתקנות. היקף אפשרויות הסיווג הנתון בידי העירייה הוא אך ורק לפי מסגרת הסוגים הקבועים בתקנות, והעונים על מבחני חוק ההסדרים (ע"א 8588/00 עיריית עפולה נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, תק-על 2003(1), 754 ,עמ' 758-759).

10. בפסיקת ביהמ"ש העליון טרם חקיקת חוק ההסדרים נקבע כי לא היה בכוונת המחוקק להשוות בין הזכות להשתמש לבין שימוש בפועל, וכי אין המדובר במצב דברים זהה. "שימוש בקרקע חייב להתבטא בפעולה חיצונית, המעידה על ניצול כלשהו לצורך מסוים" (בג"צ 129/84 פרופיל חן בע"מ ואח' נ' המועצה המקומית יבנה, פ"ד לח(4), 413 ,עמ' 420-421; ביהמ"ש העליון שב ואישר פסיקה זו גם בבג"צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים נ' עירית קרית אתא, פ"ד מו(1), 793 ,עמ' 811-812). פסיקה דומה ניתנה גם לאחר חקיקת חוק ההסדרים, אשר, כאמור, צמצם את שיקול דעתה של הרשות המקומית לעניין סיווג נכס, ועל כן קיים קושי להכיר בהרחבת שיקול הדעת בדרך של הכללת פרמטר השימוש הפוטנציאלי במבחן השימוש. בע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטין נ' עירית ראשון, תק-על 2003(1), 1478 ,עמ' 1483 נקבע מבחן השימוש כמבחן העיקרי לסיווג הנכס, וכמתייחס לשימוש בפועל, כי "על - פי החוק, התקנות והפסיקה קביעת סוג הנכס נעשית על פי השימוש בו. לפיכך יש לבחון את השימוש בנכס הנדון. ... יש לראות את הנכס כ'מתקן רב - תכליתי' בעל שימושים מגוונים, כאשר תכליתו, ייעודו והשימוש העיקרי בו, הוא (במקרה שם - הערה שלי ב.ג) למגורים של אוכלוסיה מבוגרת."

11. נושא השימוש בקרקע נדון לאחרונה בפסה"ד בר"ם 5045/02 מלק סלומון נ' מנהל הארנונה שליד עיריית חדרה, תק-על 2003(2), 3603 ,עמ' 3605, להלן: פרשת מלק סלומון ונאמר כי "סיווגו של נכס לצורכי ארנונה כרוך, אפוא, בקביעת השימוש הנעשה בו ... וברי כי לצורך השאלה אם קרקע מסוימת באה בגדר "אדמה חקלאית", יש חשיבות לקביעה האם נעשה באותה קרקע שימוש למטרה מן מטרות הנקובות בהגדרה".
אומנם, במבט ראשון ניתן לומר שפסה"ד בפרשת מלק סלומון תומך, דווקא, בטענת מנהל הארנונה שיש לחייב את הקרקע על פי ייעודה התכנוני, שכן זו ה'שורה התחתונה' של פסק הדין. אולם עולה מנסיבותיו של פסה"ד מלק סולומון כי נסיבותיו שונות, ולא שונתה ההלכה שמבחן השימוש עניינו בשימוש בפועל. בפרשת מלק סלומון דובר על קרקע עליה מצויים שני מבנים, ואשר ייעודה החוקי היה לחקלאות. בעבר שימשו המבנים לצרכיי מלאכה ותעשייה, בניגוד לייעודה החוקי של הקרקע כקרקע לחקלאות, אולם בשנים הרלוונטיות לערעור לא נעשה בהם כל שימוש. מנהל הארנונה סיווג את הקרקע על פי סיווג של מלאכה ותעשייה זעירה, בגין השימוש שנעשה בעבר במבנים. בפסק דינה קבעה השופטת חיות כי "..."לכאורה אין זה צודק, שעיריה תמנע מבעלים להשתמש בנכסו, מחד גיסא, ומאידך גיסא תחייב אותו בתשלום ארנונה [לפי השימוש שנמנע]" (ראו ע"א 6971/93 עיריית רמת-גן נ' קרשין, פ"ד נ(478 (5). והדברים יפים לענייננו. המערער יכול אולי לנקוט בהליכים שיכשירו את השימוש הלא-חקלאי בקרקע, אולם כל עוד אינו עושה כן - מסיבותיו שלו - וכל עוד אינו עושה בקרקע שימוש בניגוד לייעוד התכנוני שלה - ואכן אין הוא עושה שימוש כזה מזה שנים - שוב אין לחייבו בארנונה לפי השימוש "ההיסטורי " שנעשה בקרקע." (מלק סלומון לעיל).

12. הייעוד ההיסטורי של הקרקע בפרשת מלק סלומון היה השימוש למלאכה ולתעשייה זעירה, ואילו בענייננו היעוד החוקי של הקרקע כאדמה חקלאית הוא גם ייעודה ההיסטורי. המערערת בענייננו לא עשתה כל שימוש בקרקע מאז שנת 1967, אז שימשה הקרקע לחקלאות. הקרקע עומדת ריקה ואין עליה כל מבנה. בפרוטוקול ישיבת ועדת הערר מיום 17/11/02 (נספח ו לכתב התשובה לערעור) אמר מר קאופמן, חבר הועדה, כי "אין ויכוח שזו אדמת בור ואינה בשימוש...". בפרוטוקול ישיבת ועדת הערר מיום 23/03/03 (נספח ג לכתב התשובה לערעור) אמר יו"ר הועדה מר צלישר כי "מביקורי במקום התרשמתי כי הקרקע עומדת ללא גידולים וללא שימוש 'כאבן שאין לה הופכין'". בדברים אלו יש גם כדי לדחות את טענתו החלופית של מנהל הארנונה כי המערערת לא הוכיחה כי אכן לא נעשה כל שימוש בקרקע.

13. העקרון שאין מבחן השימוש כולל גם את פרמטר פוטנציאל השימוש לבד מפרמטר השימוש בפועל מוצא ביטוי גם בתקנה 4 לתקנות הקובע כי מועצה אינה רשאית לשנות סיווג או תת סיווג של נכס באופן המשפיע על סכום הארנונה המוטל, אולם רשאית המועצה לשנות סיווג נכס אם בפועל השתנה השימוש בו. כלומר, אף מתקין התקנות ביקש למקד את תשומת הלב, בעת סיווג הנכס, לשימוש שנעשה בפועל בנכס. המבחן הקובע להיותה של קרקע אדמה חקלאית הוא השימוש בפועל שנעשה בקרקע ולא המצב התכנוני על פי תוכנית בניין עיר (ה' רוסטוביץ, ארנונה עירונית (מהדורה רביעית, אוקטובר 1995), עמ' 91).

14. מששוכנעתי כי מבחן השימוש על פיו יש לסווג קרקע לצורך גביית ארנונה הינו שימוש בפועל כהוראת סעיף 8 לחוק ההסדרים ואין הוא כולל את פרמטר השימוש הפוטנציאלי, ונוכח צמצום היקף שיקול דעתה של הרשות המקומית בסיווג הנכס לצורכי חישוב ארנונה, עם חקיקת חוק ההסדרים, אפנה עתה לבחון האם המועצה המקומית זכרון יעקב חרגה מסמכותה בהגדרתה "אדמה חקלאית" בצו מיסים לשנת 2000, המועצה המקומית זכרון יעקב (נספח ח' לכתב התשובה לערעור, להלן: צו הארנונה).
לדעתי, אין ממש בטענת מנהל הארנונה כי בית המשפט אינו מוסמך לבקר את צו הארנונה, מהטעם הנטען שסמכות בית המשפט נגזרת מסמכות המשיב עצמו ומסמכותה של ועדת הערר, ועל אלו מוטל אך ליישם את צו הארנונה ולא לבחון את חוקיותו. החלטות ועדת הערר נתונות לביקורת שיפוטית של בית המשפט המינהלי, לא כערכאת ערעור, אלא על פי כללי המשפט המנהלי המקובלים לבחינת החלטה מינהלית (מ' בירנהק וג' גורן, "בית המשפט לעניינים מינהליים", משפט וממשל ד (תשנ"ז), 274). במסגרת זו, על בית המשפט לאזן בין אינטרס הציבור וטובת הכלל לבין אינטרס הפרט, ותפקידו העיקרי לתקן עוול אם נגרם לפרט שלא כדין על ידי רשות מינהלית, בטעות, רשלנות או שרירות. תיקון העוול הינו אינטרס של כלל הציבור ולא רק של הפרט המתלונן (י' זמיר, הסמכות המינהלית (כרך א', נבו הוצאה לאור, תשנ"ו), עמ' 71-91).

סעיף 4.1 בפרק ב' (סוג נכס 601) לצו הארנונה מגדיר "המשמשים לחקלאות":
"כל שטח תחום אזור ד' המשמש כיער, מרעה, פלחה, בעל מטעים, כרם, שלחין או בור - לכל דונם".

ההגדרה המילונית לקרקע בור הינה "שדה שלא נעבד, לא נחרש ולא נזרע" (א' אבן שושן, המילון החדש (כרך ראשון, הוצאת "קרית ספר" בע"מ, ירושלים, 1993), עמ' 102), דהיינו קרקע שלא נעשה בה כל שימוש בפועל. בכך נבדלת קרקע בור משאר הסוגים המצויינים בהגדרה, יער, מרעה, פלחה, בעל מטעים, כרם ושלחין, המאופיינים בשימוש כלשהו שנעשה בקרקע בפועל, ואין הקרקע בהם עומדת ריקה ושוממה.

15. הגדרת הסיווג בצו הארנונה, בה כללה המועצה האזורית זכרון יעקב גם קרקע שלא נעשה בה שימוש בפועל, אינה תואמת את קריטריון השימוש, כפי שפורש לעיל, ועל כן עומדת בניגוד לקריטריונים לסיווג הקבועים בחוק המסמיך - סעיף 8 לחוק ההסדרים וסעיף 1 לתקנות. כבר נפסק, בשים לב לשיקול הדעת הנתון לרשות מקומית לאחר חקיקת חוק ההסדרים, שסיווג בצו ארנונה שאינו על פי הקריטריונים הרלוונטיים בסעיף 8 לחוק ההסדרים, סותר את החוק המסמיך, ולפיכך בטל (ע"א 4335/01 עיריית צפת נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ (טרם פורסם), ע"א 8588/00 עיריית עפולה נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, תק-על 2003(1), 754). הסיווג הנכון של הקרקע הוא אדמת בניין. לפי פקודת העיריות, הגדרתה של "אדמת בניין": "כל קרקע שבתחום העיריה שאינה לא בניין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה". הקרקע אינה בניין, איננה אדמה חקלאית ואיננה קרקע תפוסה, ולכן סיווגה כאדמת בניין תביא לפטור מארנונה.

16. העותרת מבקשת לקבוע כי היא פטורה מתשלום ארנונה החל משנת 1967 וכי דרישת התשלום שנשלחה לה אינה חוקית וסיווג הקרקע כקרקע חקלאית מוטעה כי הקרקע היא אדמת בור שאין כל חוב של ארנונה מוטל עליה.
לא ניתן להתעלם מהעובדה שעל אף שהמערערת, כנטען, לא עשתה שימוש בקרקע מאז שנת 1967, ההשגה והערעור על חיוביה בארנונה כקרקע חקלאית מתייחסים לשנת 2002. משכך, נראה שלמרות עמדתי שהקרקע אינה קרקע חקלאית, וסיווגה ככזו נעשה בניגוד לקריטריונים שפורטו לעיל, אין ליתן הוראה גורפת בדבר ביטול חיובה של העותרת ויש להחיל את הקביעה לצו הארנונה משנת 2002 ואילך. נימוק לכך נמצא בעקרון הבטלות היחסית על פיו ניתן לקבוע שהוראה מסויימת בטלה ממועד שייקבע וזאת כי יש לאזן בין שיקולים של שלטון החוק, טובת הציבור והנזק הצפוי לנוגעים בדבר, שכן לעיתים ראוי שהמצב הקיים, אף שנקבע שהוא סותר את החוק המסמיך ולפיכך בטל, יימשך עוד פרק זמן מסוים, עד שיתוקן כנדרש (בג"צ 551/99 שקם בע"מ נ' מנהל המכס ומעמ, פ"ד נ"ד(1) 112, עמ' 120) .

17. בשולי הפסק, אתייחס להחלטת הועדה שלא היתה מנומקת כלל למעט האמירה של דעת המיעוט.
גם אם חברי הועדה אינם משפטנים, היה מקום שעמדתם ונימוקיהם ירשמו כהחלטה ולא כאמירות מסויימות שהועלו בפרוטוקול, וספק אם ניתן להתייחס להחלטה הרשומה "הערר נדחה ברוב שני חברים" ככוללת בחובה את מה שנאמר בפרוטוקול.
אני מסכימה עם עמדת ב"כ המשיבים כי זהו פגם שעיקרו טכני ולא היה בו להכריע את גורל העתירה שבפניי. יחד עם זה, ראוי שחברי ועדה ידעו את ההבדל בין אמירות בפרוטוקול לבין קביעות בהחלטה.

הערעור מתקבל בחלקו. סיווג הקרקע כאדמה חקלאית בטל וכל עוד הקרקע אדמת בור ואינה משמשת בפועל לחקלאות, תסווג כאדמת בניין, ולכן העותרת פטורה מתשלום ארנונה החל משנת 2002 ואילך.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה על פאב

  2. ארנונה על מכבסה

  3. ארנונה על רפתות

  4. ארנונה על מספרה

  5. ארנונה על מחסנים

  6. ארנונה על ממגורה

  7. ארנונה תחנות דלק

  8. ארנונה על בית ריק

  9. ארנונה על שטח פתוח

  10. תביעת השבה ארנונה

  11. מהי מטרת הארנונה ?

  12. הוצאות אכיפה ארנונה

  13. ארנונה על גן לאומי

  14. ארנונה שימוש מעורב

  15. חיוב אישי בארנונה

  16. הנחה בארנונה בטעות

  17. חוב ארנונה במטולה

  18. ארנונה על בית אבות

  19. ארנונה על אדמת מרעה

  20. ארנונה על בית מלאכה

  21. האם ארנונה היא מס ?

  22. תשלום ארנונה עודפת

  23. השגה למנהל הארנונה

  24. תעריף ארנונה מדורג

  25. ארנונה לפני טופס 4

  26. הבטחה שלטונית ארנונה

  27. ארנונה על מעון ילדים

  28. חוב ארנונה של השוכר

  29. ממתי משלמים ארנונה ?

  30. ארנונה על שטח חקלאי

  31. ארנונה על שטחי שירות

  32. ארנונה מספרות תל אביב

  33. ארנונה על שטחי ביטחון

  34. חוב דמי שילוט ארנונה

  35. תעריפי ארנונה השוואה

  36. ארנונה על אולם אירועים

  37. ארנונה על מבנה תעשייה

  38. ארנונה על שטחים טכניים

  39. הגדלת שטח לחיוב ארנונה

  40. התחייבות להפחתת ארנונה

  41. איך מערערים על ארנונה

  42. טעות במדידה החזר ארנונה

  43. תשלום ארנונה פתח תקווה

  44. חוב שנוי במחלוקת ארנונה

  45. השגה על ארנונה תחנת דלק

  46. חובות ארנונה של יורשים

  47. חוב ארנונה לעיריית חיפה

  48. אינטרס ההסתמכות - ארנונה

  49. קבלת תשלום ארנונה בחזרה

  50. החזר ארנונה אולם אירועים

  51. נטישת מושכר חיוב בארנונה

  52. תשלום תחת מחאה – ארנונה

  53. החזר הארנונה שנגבתה ביתר

  54. שינוי ארנונה רטרואקטיבי

  55. ארנונה על מחסן חלק מדירה

  56. חיוב רטרואקטיבי בארנונה

  57. שינוי ארנונה לאחר 10 שנים

  58. מכתב השגה על חיוב בארנונה

  59. שינויים בהגדרות צו ארנונה

  60. סיווג מרפאות לצורך ארנונה

  61. הקלה בארנונה למבנים חקלאים

  62. תשלום ארנונה בניה ללא היתר

  63. תשלום ארנונה על כניסה לעסק

  64. חובות ארנונה מלפני 20 שנה

  65. חוקיות הטבה בארנונה לחברות

  66. ארנונה למשפחה מעל 8 ילדים

  67. גביית ארנונה מחברה שהתפרקה

  68. הבטחה שלטונית לפטור מארנונה

  69. תשלום ארנונה באחוזת ראשונים

  70. ערעור על החלטת מנהל הארנונה

  71. חוב ארנונה לעיריית תל אביב

  72. אי קבלת תשובה להשגה בארנונה

  73. תביעה בגין ארנונה ומים - עיריית בת ים

  74. סיווג ''תעשיה'' לצרכי ארנונה

  75. גביית ארנונה מהבעלים של החברה

  76. שינוי סיווג ארנונה מחסן לעסק

  77. ארנונה על מחסן בגובה מטר וחצי

  78. חוב ארנונה לעיריית פתח תקווה

  79. מכתב הנחה בארנונה מראש המועצה

  80. אישור משרד הפנים לגביית ארנונה

  81. ארנונה על מפעלים במועצה אזורית

  82. איחור בתשובת מנהל הארנונה להשגה

  83. מחזיק מטעם הממשלה לצורך ארנונה

  84. תביעה לתשלום החזר תשלומי ארנונה

  85. תעריפי ארנונה שונים באותו אזור

  86. אי שימוש במחסנים - תשלום ארנונה

  87. השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין

  88. ארנונה על חניון ציבורי ללא תשלום

  89. ארנונה על מרתף שאינו ראוי לשימוש

  90. גביית ארנונה בזמן הליכים משפטיים

  91. ארנונה על מבנה שאינו ראוי לשימוש

  92. תביעה כספית בגין חוב ארנונה בשכירות

  93. ארנונה על החלק היחסי בבניין משרדים

  94. אי שימוש במחסנים 6 חודשים - ארנונה

  95. מגורים עם ההורים במשק חקלאי - ארנונה

  96. הליכי גבייה בשל חובות ארנונה שקיומם הוכחש

  97. שינוי סיווג ארנונה מ"בית פרטי" ל"בית משותף"

  98. האם צריך לשלם חוב ארנונה בזמן שהייה בחו"ל ?

  99. טענת אי מגורים בנכס במסגרת תביעה לתשלום ארנונה

  100. האם אפשר להגיש השגה על ארנונה גם אחרי 90 יום ?

  101. סיווג ''מפעל תעשייתי'' כ''עסק אחר'' לצורכי ארנונה

  102. ארנונה: האם מספרה נחשבת "בית עסק" או "בית מלאכה" ?

  103. האם מותר לחייב אוטומאטית בריבית פיגורים על ארנונה ?

  104. השגה על הארנונה, בטענה כי שטחו בפועל קטן מהשטח המדווח

  105. סיווג מבנים לצורכי ארנונה - מבנה חקלאי - מבנה תעשייתי

  106. האם צריך לשלם ארנונה על "בריכה פתוחה" לא פעילה בחורף ?

  107. האם מכתבי דרישה לגביית ארנונה עוצרים את מרוץ ההתיישנות ?

  108. עתירה לביטול דרישת ארנונה בנכסים המשמשים בבניית מסילת ברזל

  109. חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם

  110. ביהמ"ש לעניינים מנהליים מוסמך לדון בענייני ארנונה בעתירה של אזרח כנגד החלטה של רשות

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון