רעש מבית הספר באזור מגורים

רעש מבית הספר באזור מגורים
1. התובעים הינם בעלי דירות הגרים בשכנות לבית הספר אילנות המצוי ברחוב הסנה בחיפה ( להלן: "בית הספר). בית הספר פועל במקום שנים רבות אך בשנים האחרונות החלו התובעים, ודיירים נוספים הגרים בשכנות, להתלונן על מטרדים שונים הנגרמים להם בעקבות הפעילות בבית הספר. בכתב תביעתם מפרטים התובעים את עיקרי הפעילויות המתנהלות בבית הספר וגורמות להם מטרד בלתי סביר. מעיון בכתב התביעה עולה כי הפעילויות אשר לטענת התובעים מהוות מטרד בלתי סביר הן כדלקמן:

א. פעמון הצלצול הרגיל הוחלף בפעמון צלצולים מוסיקליים בדציבלים גבוהים.



ב. שימוש במערכת כריזה המופעלת משעות הבוקר ועד לסיום שעות הלימודים ולעיתים גם בערבים.

ג. פעילויות המתנהלות בבית הספר ובחצריו בשעות אחר הצהרים ובערב כגון פעילות שבט הצופים, משחקי כדור, חוגי ריקודים, מסיבות המתקיימות באולם ההתעמלות של ביה"ס, חוגי ג'אז וכדומה ממשיכות להטריד את מנוחת התובעים ושאר השכנים המתגוררים בסמוך לבית הספר עד לשעות המאוחרות של הלילה. כמו כן, לטענת התובעים מותקנים בבית הספר פרוז'קטורים אשר מופעלים עד השעות המאוחרות של הלילה.

ד. הפעלתם של מזגני האוויר המותקנים בבית הספר במשך כל היממה, גם בסופי שבוע ובחגים.נ

2. בכתב התביעה עותרים התובעים למתן צו מניעה קבוע הכולל הוראות שונות לבית הספר, אך חשוב לציין כי אינם מבקשים להפסיק את פעילות בית הספר בכללותה. התובעים מבקשים ם לנתק את מערכת הצלצולים המוסיקלית ולהתקין במקומה מערכת צלצולים רגילה וסטנדרטית. לאסור על עשיית שימוש בשטח בית הספר לאחר שעות הלימודים כגון פעילות הצופים, קיום ערבי זמר, מסיבות ג'אז והרקדות, הצגות לילדים . לכבות את הפרוז'קטורים של בית הספר בשעות הערב. לאסור על המצאות בלתי מפוקחת של תלמידים בחצר בית הספר לאחר שעות הלימודים, לא לקיים כל פעילות בימי שישי משעות הצהרים ובשבתות וחגים וכן לסגור את שערי בית הספר החל מהשעה 19:00 בשעות הערב. כמו כן מבקשים התובעים לאסור ולמנוע באופן מוחלט כניסת ילדים והקמת רעש בבית הספר ובחצריו בין השעות 14:00-16:00 במשך כל ימות השנה.

3. התובעים צירפו לתביעתם חוות דעת מומחה מאת ד"ר יולי קלר הקובעת כי מפלס הרעש בדירתה של גברת מרים גרבלסקי, תובעת מס' 1, בשעות הפעילות הרגילה של בית הספר עולה בשיעור ניכר על מפלס הרעש המירבי המותר, כמו כן קובע המומחה כי השימוש במערכת הרמקולים למטרת הודעות והשמעת הצלצולים מהווה מקור למפלסי רעש סביבתיים חזקים ומטרידים לדיירי הסביבה. כך גם פעילות החוגים וההרקדות בשעות הערב והלילה.ב

4. בד בבד עם הגשת התביעה עתרו התובעים גם למתן צו מניעה זמני (בש"א 11706/99).
הדיון בבקשה נקבע בפני השופט א. גנון. לאחר שנסיונות ההסדר כשלו הורה כבוד השופט
גנון בהחלטתו מיום 14.07.99 על מתן צו זמני אשר אסר על הנתבעים את ביצוע
הפעולות הבאות:

א. שימוש במערכת הכריזה שבבית הספר "אילנות" כולל שימוש ברמקולים חיצוניים לכל מטרות שוטפות של ניהול בית הספר למעט שימוש בעתות חירום.ו

ב. שימוש במערכת הפעמונים והצלצולים המוסיקליים, למעט שימוש במערכת צלצולים שאינה מוסיקלית, מערכת צלצולים רגילה.

ג. גרימת רעש, צעקות, משחקים או פעולות בחצר בית הספר כל יום כולל שבתות, ימי שישי וחגים בין השעות 14:00 ל- 16:00.נ

ד. הפעלת מזגנים בבית הספר החל משעה 22:00 עד הבוקר שלמחרת.

ה. שימוש בפרוז'קטורים הנמצאים בחצר בית הספר או בבנייניו אחרי השעה 22:00

5. במהלך קדמי המשפט הופנו הצדדים בהסכמה להליך של גישור אשר לא הבשיל לכלל הסכם לסיום המחלוקות. גם בית המשפט עשה מספר ניסיונות להביא את הצדדים להסכם ואף נערך ביקור במקום בנוכחות כל הגורמים הרלבנטיים. לצערי כל הניסיונות לא נשאו פרי .ב

אציין כי לאחר שנסתיימה שמיעת הראיות ניתן צוו להגשת סיכומי טענות בכתב. ב"כ התובעים הגיש סיכום טענותיו זה מכבר אך סיכומי טענות הנתבעות לא הוגשו עד היום. לבקשת ב"כ הנתבעות הארכתי לה את המועד להגשת הסיכומים פעמים רבות, בד"כ בהסכמת ב"כ התובעים אך דומה שגם מצבה הרפואי של ב"כ הנתבעת אינו יכול להצדיק הימנעות מהכרעה לאחר תקופה כה ארוכה.ו

6. מעדויות בעלי הדין, אליהן אתייחס להלן עולה כי ההוראות שניתנו במסגרת הצו הזמני יכולות לשמש בסיס להבנות אלא שלתובעים טענות בנוגע לקיום הצוו. לטענתם הצו הזמני הופר במספר הזדמנויות אשר אילצו אותם אף לפנות למשטרת ישראל בבקשה לאכיפה. מנגד טוענים הנתבעים כי בית הספר מתקשה לתפקד ללא מערכת הכריזה.נ
לטענת הנתבעים רמת הרעש הנגרמת במגורים הסמוכים לבית הספר מהווה חריגה קלה במפלס הרעש עד השעה 14:00, ולטענתם, הרעש פוחת לאחר שעה זו. טענתם זו מגובה בחוות דעת מטעמם אשר ניתנה ע"י ד"ר אווה צידוני, שעיינה בחוות הדעת מטעם התובעים. עוד טוענים הנתבעים כי באולם הספורט לא מתקיימת פעילות מלבד פעילות ספורטיבית, בעוד לטענת התובעים מתקיימים באולם הספורט ערבי ג'אז, הרקדות, הצגות ילדים וכד'. כמו כן, הנתבעים טוענים כי המזגנים לא פועלים לאחר השעה 22:00 בלילה. לגבי מערכת הכריזה, טוענים הנתבעים כי לאחר מתן הצו הזמני ע"י השופט גנון, לא נעשה בהם שימוש פרט למקרי חירום.

7. התובעים מבססים תביעתם על עוולת המטרד ליחיד על פי סעיף 44 לפקודת הנזיקין שזו לשונה:

"מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש
במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש
סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם
מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא
אם סבל ממנו נזק."

לטענת הנתבעים עומדים לזכותם הגנת מספר חיקוקים כמו חוק העזר לחיפה (מניעת רעש) התשמ"ד- 1984 המאפשר הקמת רעש עד לדרגה של 80 דציבלים מתחת לכיפת השמיים במועדים שונים בשנה. כמו כן טוענים הנתבעים כי עומד להגנתם סע' 48 ב' לפקודת הנזיקין לפיו שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור אינו מהווה מטרד גם אם גרם נזק ובלבד שהנזק לא חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט באמצעים סבירים להקטנת הנזק.ב

קודם שאדון בטענות השונות אציין בקצרה את עיקרי הראיות שהובאו אם כי ראוי לזכור כי מרבית העובדות אינן שנויות במחלוקת.ו

8. מטעם התובעים העידה רק הגברת מרים גרברסקי. מתצהיריה (התצהיר שצורף לבקשה לסעד זמני ות/1) עולה כי במשך שנים רבות היה נהוג בבית הספר להשתמש בפעמון חשמלי רגיל המסמן את תחילת וסיום הלימודים. בשנת 1994 הוחלף הפעמון הרגיל בפעמון בעל צלילים מוסיקיליים שעוצמתו גבוהה בהרבה. כמו כן הותקנו על גג בית הספר רמקולים המשמשים להגברת קול. בחצר בית הספר הותקנו פנסי תאורה (פרוז'קטורים) בעלי עוצמה רבה המאירים את מגרשי המשחקים בשעות הערב. בבית הספר מערכת כריזה המשמשת במסדרים, הרקדות ואירועים שגומת רעש רב.

לגרסת המצהירה לא היה בצו הזמני שניתן כדי לפתור את כל המטרדים. למרות הצו הזמני, כך טענה ממשיכה מערכת הכריזה לשמש לפעילות יום יומית ולא רק לעיתות חירום. פעילות חוגים נמשכת בשעות הערב ובני נוער רבים פוקדים את חצר בית הספר. במיחוד מלינה התובעת על פעילות תנועת הנוער של הצופים המתנהלת בשטח בית הספר. לטענתה מגיעים החניכים בשעות הצהריים ולפני השעה 16:00. לעיתים נשארים המדריכים עד לשעות הערב המאוחרות במיוחד מפנה התובעת את תשומת הלב לאירועים מיוחדים כמו ימי זיכרון וחגים או יציאה לטיולים.

לדבריה בית הספר פתוח לכל דיכפין וילדים רבים מגיעים בשעות המנוחה בצהריים ובשעות הערב לשחק במגרשי המשחקים מבלי שהנהלת בית הספר או שומר מטעמה יימנעו את הפעילות. באחד הימים, כך נטען נותרו מזגני אולם הספורט דולקים מעבר לשעה 22:00 וגרמו רעש חזק.

9. התובעים צירפו גם תמונות של הפעילות בית הספר, קלטת וידיאו וקלטות אודיו. מכל אלו נטען להתרשם, כך נטען, כח הפעילות בבית הספר חורגת מהסביר וחורגת מגבולות הצו הזמני שניתן. כן ניתן להתרשם לטענתה, כי הרעש שנגרם מהפעילות הינו חזק מהנסבל ומתמשך גם בשעות מנוחה.נ

בחקירתה ציינה כי שער בית הספר אינו ננעל ולכן יכולים בני הנוער להיכנס לחצר בחופשיות. לגרסתה פניותיה למנהלת בית הספר לא זכו לתגובה הולמת (עמ' 17).ב

10. מנהלת בית הספר, הגב' לביא הצהירה כי בית הספר נערך לצמצום המטרדים וממלא את כל צווי בית המשפט. לטענתה פעילות התלמידים במגרשים הינה רק בהפסקות מהלימודים , במספר מועט של חוגים ובאירועים מיוחדים.ו

לגרסתה אין באפשרות הנתבעות למנוע לחלוטין פעילות עצמאית של בני נוער הגרים בסביבה. הגב' לביא הדגישה בעדותה כי בית הספר הינו מגרש המשחקים היחיד לילדי השכונה ולכן ישנה חשיבות לאפשר להם להגיע לבית הספר ולמגרשי הספורט (עמ' 21). עוד סיפרה העדה כי בית הספר משמש כבית ספר משולב, דהיינו משמש גם לחוגי לנוער ומבוגרים. לטענתה החוגים פועלים החל מהשעה 16:00 ועד השעה 22:30 אך גם לפני השעה 16:00 ישנה פעילות בבית הספר של מורים מדרכים וכו'.נ

העדה נשאלה לגבי האפשרות של הצבת שומר בעשר והבהירה כי העיריה הציבה מאבטח שתפקידו לשמור על הבטחון ולא על הסדר.

11. העדה העידה על פעולות שבוצעו כדי להקל על השכנים. לטענתה היא ניסתה במשך שנה להשתמש רק בפעמון ידני אך הדבר פגע בתלמידים שכן תלמידים לא שמעו את הצילצולים. בפעמון החשמלי הינה משתדלת להנמיך את הצלצול ככל האפשר. לדבריה היא התקינה שלטים שנתלו בחצר המשחקים כדי להתריע מפני שימוש בשעות המנוחה. את לוחות הסלים החליפו ללוחות שאינם כה רועשים כמו הלוחות שבעבר, רמקול אחד הובר לגמרי ואילו באירועים מיוחדים נעשה שימוש במערכות הגברה המובאות לכל אירוע. העדה הדגישה כי בכל יום היא מקפידה לבדוק את התנהגות ילדים ולפני צאתה בסוף היום היא בודקת את החצר ומעירה לילדים המגיעים לשחק.ב

12. העד מר רהב הממונה על תנועות הנוער העיד כי ככל הידוע לו נמסרו המגבלות לחברי תנועת הצופים ולמעט מקרים יוצאים מן הכלל ישנה הקפדה על שעות הפעילות לדבריו ישנו תכנון לשינוי מקום שבט הצופים אך הדבר ייערך עוד זמן רב.ו

13. מר דרורי רכז פעילות שבט הצופים העיד כי פעילות החניכים מתחילה מהשעה 17:00 ומסתיימת בשעה 19:00. לעיתים מדריכים מגיעים לפני הפעילות אך לא לפני השעה 16:00. בשעות הערב נמצאים רק המדריכים אך גם הם מקפידים שלא להרעיש. לגבי היציאה לטיול הסביר כי היתה כוונה להעתיק את מקום האיסוף למרחק מה מבית הספר אך בשל שיקולי בטיחות של הילדים הוחלט שלא לשנות את המקום.

14. "עניינה של עוולת המיטרד ליחיד הוא באיזון בין דרישתו של אדם להנאה מלאה מזכויותיו במקרקעין לבין דרישותיהם של אחרים לנהל פעילות המשפיעה על הנאה זו" (ד. קרצ'מר, מיטרדים, דיני הנזיקין- העוולות השונות- בעריכת ג. טדסקי עמ' 39).נ

חיים בקהילה מחייבים מציאת איזון בין זכותו של כל אחד ואחד מהפרטים להנאה מנכסיו ושימוש בהם ללא הפרעה, לבין זכותם של שכניו ושל הקהילה כולה לפעילות אשר עלולה לפגוע בהנאתם של היחידים. חיי הקהילה מחייבים הקרבה והתאמה הדדית של פעילות האחד עם פעילותו של חברו כך שניתן יהיה לחיות זה לצד זה. בע"א 436/60 עזרי נ. קליין, פד"י טו 117, 1188 מציין בית המשפט:

"החוק בנוגע למטרד היחיד מבוסס על העקרון של הדדיות ולא בלעדיות. לכל אדם הזכות לעשות שימוש לגיטימי ברכושו ולהפיק ממנו הנאה מתקבלת על הדעת תוך הקרבה הדדית והתאמה הדדית כך שאדם ושכנו יוכלו לעבוד ולחיות זה ליד זה, לחיות ולתת לחיות" .ב

האיזון בין הזכויות המתנגשות מצוי בהוראות העוולה עצמן ובהגנות הניתנות על פי הוראות הפקודה.ו

15. כדי לקבוע כי התקיימו יסודות העוולה על התובע לשכנע כי מעשיו של האחר גורמים לו "הפרעה של ממש" לשימושו "הסביר" של האחר. נקודת המבט של הסעיף הינה של המוטרד אך הסעיף מבקש לאזן ולראות כפסולה רק פעולה שיש בה הפרעה של ממש. ושוב מאזן הסעיף וקובע כי לא כל הפרעה של ממש תהא פסולה אלא רק כזו הפוגעת בשימוש סביר. הפרעה לשימוש שאינו סביר אינה מהווה לפיכך עוולה.נ

בע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ. שוורץ, פד"י ל' (3) 785 מציין כבוד השופט שמגר (כתארו אז):

"שני מאפיינים של מהות ההפרעה, בה אנו דנים, עולים מנוסחה של הוראת החוק. ראשית, זו חייבת להיות מוחשית ולא קלת-ערך, מהותית ולא חולפת. לענין הפרעה חולפת אך מובן הוא כי החשיבות של יסוד הזמן נמצאת ביחס הפוך לחוזק ההפרעה, היינו במידה וגדלה עצמתה של ההפרעה, קטנה חשיבות היחסית של זמניותה של התופעה. זאת ועוד, בייחוד כאשר נגרם נזק ממשי, הרי אין חשיבות לכך שהפגיעה היתה חולפת כי לגבי מי שנפגע, למשל, על-ידי אבן הנופלת מבנין, אין נחמה בכך שהמדובר באירוע חד-פעמי וחולף.ב

שנית, מידתה של ההפרעה, כממשית או כקלת-ערך, נמדדת על-פי אמת-המידה של הזכות של הנפגע לשימוש סביר במקרקעין ושל ההנאה הסבירה מהם, בהתחשב עם מקומם וטיבם. אין בפנינו איפוא אמת-מידה אבסולוטית הישימה בכל אתר ובכל עת, אלא עלינו להציג זה לצד זה את מידת ההפרעה (הממשית) ואת זכות השימוש וההנאה הסבירים של התובע והנפגע ולקבוע מה סביר בנסיבות המקום והזמן. בחינתה של הסבירות נעשית על-פי אמת-מידה אובייקטיבית, היינו על-ידי ההערכה של מהותה ועצמתה של ההפרעה לפי דעתו של מסתכל אובייקטיבי, כמובא ב- Restatement:
...ו

טיב הנכסים והשימוש שנעשה בהם, הסביבה בה הם מצויים והחברה השוכנת בה - כל אלה הם גורמים בעלי חשיבות הקובעים את השימוש האפשרי בנכסים וההנאה שאפשר [796] להפיק מהם (ע"א 436/60, (3), הנ"ל), אך מובן הוא כי האינטרסים של המחזיקים במקרקעין, השוכנים זה לצד זה, אינם זהים בהכרח, גם כאשר כל אחד מהם אינו חורג מן השימושים המותרים. מתחייבת על-כן מעין התאמה ואף פשרה - המותירה מקום לפעלו של כל צד, ובלבד שאינו חורג מעבר לסביר ואינו מגיע כדי "הפרעה ממשית".נ
...ב
אחריות בנזיקין עולה רק מקום בו הפגיעה או הסיכון עולים על מה שהאדם נדרש לשאת בו, בנסיבות הענין: סעיף 44 לפקודה הנ"ל בא להגן על זכותו של אדם לתנאי חיים בריאים, הוגנים ואנושיים (ע"א 436/60, (3),הנ"ל, בע' 1184, ו-ע"א 403/73, בצלאל נ' סימנטוב, (4), בע' 45) ויש לשאוף לכך שההתקדמות הטכנולוגית תשפר תנאים ולא תרע אותם. אם ההפרעה הנגרמת לאדם היא כה ממשית, עד שהיא פוגעת בנוחות הפיזית ובקיום אנושי הוגן בהתאם להשקפה המקובלת והמפוכחת של בן חברתנו הרגיל - הרי תוצאתה היא מעשה עוולה. מי שגר בעיר אמנם אינו יכול לדרוש כי מעטה שתיקה ושלווה יקיפוהו בכל עת, אך מאידך-גיסא גם אין ספק ספיקא כי רעש תעשייתי חזק ומתמיד, עשרים וארבע שעות ביממה, המגיע לחדר השינה של פלוני, אינו בגדר התופעות החייבות להיסבל."

(ראה גם ד. קרצ'מר לעיל, עמ' 59).ו

16. מיקומם של מקרקעי התובע הינם בעלי חשיבות לעניין הקביעה מהי הפרעה של ממש. כך ברור כי הפרעה של ממש לשימוש בדירה המצויה עיבורה של עיר סואנת אינה זהה לזו שתחשב הפרעה של ממש לבית מגורים בסביבה כפרית. כך להיפך, ריח של בעלי חיים עשוי שלא להחשב הפרעה של ממש בלב ישוב חקלאי אך החזקת אותם בעלי חיים בתוך יישוב עירוני עלולה לעלות כדי הפרעה של ממש.נ

המחסום הראשון שעל תובע לעבור הינו על כן הוכחת ההפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעיו. הכרעה זו הינה כאמור עריכת איזון בין שיקולים שונים אם כי במוקד מצויה זכותו של התובע שלא להיות מוטרד בתוך נכסיו .ב

17. בכך לא די, גם אם הוכחו יסודות העוולה על בית המשפט לשקול מהו הסעד הראוי. לעיתים יימנע בית המשפט מליתן סעד שמשמעו הפסקת הפעילות המטרידה ויסתפק במתן סעד של פיצוי כספי. בע"א 44/76 הנ"ל דן בית המשפט ארוכות בשאלה זו ובחן את זכותו של המוטרד לקבלת סעד של צווי לעומת זכותו של המטריד גם לאורו של סעיף 74 לפקודה. (ראה על הגישות השונות מאמרו של פרופ' קליינמן, הפגיעה ממיטרד ליחיד והתרופה המשפטית לה- הערות של כלכלן, משפטים ט' 85 ותגובת פרופ' טדסקי במאמרו, אגב משפט אתא, הפרקליט לב עמ' 448,457).ו

הכלל שנקבע בפסיקה ארוכה הינו כי במסגרת בחינת טיב הסעד שיינתן גם אם הוכחו יסודות עוולת המיטרד ישקול בית המשפט את מאזן הנוחיות ויחפש לאזן בין האינטרסים הנוגדים ( ראה למשל ע"א 404/80 בני עטרות מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ. מדינת ישראל, פד"י לח (4) 30). כך כתב השופט ברנזון על איזון האינטרסים:

"אין להקריב את האינטרסים של האחד על מזבח האינטרסים של השני. בכל מקום שבו גר אדם, אין לשלול ממנו אפשרות של חיים אנושיים שלא יהיו מופרעים במידה בלתי סבירה בשים לב לטיב המקום ולתנאי הסביבה. עקרונות דומים החלים על יחסי שכנות, כוחם יפה בתחום המשפט הציבורי, הפומבי, לא פחות מאשר בתחום המשפט האזרחי הפרטי. "איזון האינטרסים הוא הראשית והאחרית של חיים נאותים בחברותא, ועל רשות ציבורית המפעילה שירות ציבורי לשוות תמיד לנגד עיניה עיקרון יסודי זה. עם זאת ברור כי במילוי תפקיד זה אין הרשות הפוסקת האחרונה בו, ועל בית המשפט, המנסה למצוא את לשון המאזניים בין האינטרסים המנוגדים לשקול בכל מקרה את העניין מכל צדדיו ולהתאים את העקרונות הכלליים הנ"ל של החוק לתנאיו המיוחדים".
(בג"צ 195/70 ק' כנוביץ נ' מנהל התעופה האזרחית, פ"ד כו (1) 589).

18. כאשר הפעילות המזיקה הינה שימוש במקרקעין סמוכים לטובת הציבור קם לתובע מחסום נוסף המחייב גם הוא עריכת איזון בין האינטרסים המתנגשים. סעיף 48ב' לפקודה קובע:

"שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין
סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל
והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר;
אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים - אם בתשלום חד-פעמי ואם
בתשלומים חוזרים - אם נגרם לבעל המקרקעין נזק-ממון".נ

יסודות ההגנה הינם; שימוש במקרקעין על ידי הנתבע; השימוש דרוש לטובת הציבור; הנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל; המשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר.ב

19. דומה שאיש מהצדדים אינו כופר בכך שפעילות בית הספר גורמת להפרעה של ממש לדיירי הבתים הסמוכים. התובעים אינם מבקשים להפסיק את פעילות בית הספר בהבנתם כי בחיי הקהילה יש חשיבות לקרבת בית הספר לבתי התלמידים ומבינים את הצורך לאפשר את פעילות בית הספר. מאידך גם הנתבעות מבינות כי בית הספר צריך להתחשב בתושבי השכונה ולהתאים את פעילותו כך שניתן יהיה לקיים את הכלל חייה ותן לחיות.ו

יפים הדברים שאמר השופט גנון בנימוקיו למתן הצו הזמני והתייחסותו לאיזון האינטרסים בין בית הספר וחיי הקהילה לבין זכות התובעים לשקט ורווחה:

"פעילות בית הספר גם בשעות שמעבר לשעות הלימודים של הילדים בכיתות היא עובדה ומהווה חלק מהווי החיים והחינוך בארץ. גם אם נקבל את הגישה ששערי בית הספר צריכים להיות פתוחים כ"מרכז קהילתי" מעבר לשעות הרגילות של לימוד בכיתה, אין בכך לשמש היתר להפיכת בית הספר למוקד מתמיד של רעש והמולה כל שעות היום והלילה. כך, נהוג לראות בחוגים ופעילות חברתית- חלק ממגוון הפעילות החינוכית שבית הספר נועד לקיים...נ
מה שברור על פניו ולאור החומר שבפני, הוא כי ישנן פעילויות בבית הספר וחציריו שהן מפריעות ומטרידות באופן ממשי ומוחשי את חיי המבקשים. המשיבים ניסו בעבר, ובתקופות ידועות אף הצליחו, להקטין או לצמצם את המטרד עד לרמה מינימלית- אין כל סיבה שהדבר לא ייעשה גם כיום. על המשיבים לעשות באמצעים סבירים למנוע את המטרד והנזק וזאת לא עשו ככל הנראה עד היום.ב
כשם שהמבקשים חייבים להבין שחיי בית הספר חייבים להתקיים, כך גם חייבת הנהלת בית הספר להבין, שעליה לאפשר לשכנים לנהל חיים שלווים גם במחיר אי נוחות מסוימת או צמצום של פעילות בבית הספר. מה שניתן היה לעשות אילו היה בית הספר מרוחק ממקום המגורים לא ניתן לעשותו בהיות בית הספר נושק לבתי המגורים".

20. מהעדויות שנשמעו דומות כי עקרונות הצו הזמני צריכים להישמר. לא שוכנעתי כי הפגיעה בפעילות בית הספר מחייבת הקלה. בית הספר צריך להתחשב וגם אם שימוש במערכת כריזה היה מקל על המורים וההנהלה אין מקום לאפשר זאת כדבר שבשגרה.

לאור היותו של בית הספר מרכז קהילתי יחיד בשכונה, איני סבור שיש לאסור על פעילות הצופים, משחקי כדור או קיום חוגים באולם הספורט של בית הספר, עם זאת פעילות זו, המבורכת כשלעצמה אינה יכולה להתקיים כשהיא מפריעה את רווחת השכנים באופן בלתי סביר, לאור האמור יש לקבוע הגבלות שיחולו הן על הנהלת בית הספר, הן על הצופים והן על הגופים המנהלים את הפעילות הקהילתית בבית הספר בשעות אחר הצהרים והערב.

21. הטרידה אותי השאלה האם יש מקום לחייב את הנתבעות להציב שומר שישמור כי בשעות המנוחה לא ייערכו משחקי ילדים בחצר וכן יוודא כי בשעות הלילה מופסקת הפעילות בשעה שתקבע על ידי. לא הובאו בפני עדויות על עלות שומר שכזה ומשמעות מתן צו על פעילות בית הספר ופעילות החוגים במקום. לאחר מחשבה הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לצוות על הנתבעות להציב שומר מיוחד לעניין זה ויכולות הנתבעות לנקוט באמצעים שונים להבטחת ההוראות שיקבעו על ידי. כך ניתן לבסס את שמירת ההוראות על תורנות מורים, תורנות ועד השכונה וכדומה. כמובן כי אם יסתבר כי הנתבעות אינן מסוגלות לשמור את ההוראות שייקבעו להלן יוכלו התובעים לעתור לבית המשפט ולבקש לחייב את הנתבעות להציב שומר מיוחד כתנאי להמשך הפעילות.ו

22. בשים לב אמור דומני כי איזון האינטרסים שמשמעו המשך הפעילות בבית הספר בשעות הבוקר ובחוגים אחר הצהריים מחד, וחיים נסבלים וסבירים של תושבי השכונה מאידך מחייבים קביעת מספר מגבלות על הפעילות. לפיכך הנני מורה בזה לנתבעות כדלקמן:

א. הנתבעות יימנעו מלהשתמש במערכת הכריזה שבבית הספר "אילנות", לרבות שימוש ברמקולים חיצוניים לניהול השוטף של בית הספר, או פעילויות אחרות בשעות אחר הצהריים והערב, למעט שימוש בעתות חירום. צו זה לא יחול על שימוש במערכת הכריזה לאירועים מיוחדים כגון טכסי יום זכרון וכדומה ובתנאי שלפחות 7 ימים לפני כל אירוע מיוחד כאמור תשלח הודעה לכל התובעים על הכוונה לעשות שימוש במערכת ועל שעות האירועים. בכל מקרה לא ייערכו אירועים בשעות המנוחה בין 14:00 ל- 16:00 ולא לאחר השעה 22:00.נ

ב. הנתבעות לא יעשו שימוש במערכת הפעמונים והצלצולים המוסיקליים, אלא יש להשתמש במערכת צלצולים רגילה ובעצמה סבירה.

ג. לא ייערכו שיעורים, חוגים או כל פעילות אחרת בחצר בית הספר ובמגרשי הספורט בין השעות 14:00 - 16:00 ולאחר השעה 20:00 או בימי חג ומועד. בימי שישי תסתיים כל הפעילות בחצר בית הספר עד השעה 14:00. האמור יחול על כל פעילות למעט אירועים מיוחדים כאמור בסעיף א. לעיל.

ד. הנתבעות יתקינו שילוט מתאים ומאיר עיניים בסמוך לשערי בית הספר וכן בחצרי המשחקים המזהיר מפני קיום פעילות בחצר בשעות ובמועדים האמורים בסעיף ג לעיל וידאגו לקיים פיקוח סביר על הפעילות הנ"ל.ב

ה. אין להפעיל מזגנים בבנייני בית הספר החל משעה 22:00 עד הבוקר שלמחרת, וכמו כן אין להפעיל מזגנים בבית הספר בשבתות ובחגים.ו

ו. פנסי התאורה (הפרוז'קטורים) הנמצאים בחצר בית הספר או בבנייניו יכובו בכל יום החל מהשעה 21:00 ובימי ו' החל מהשעה 16:00. בשבתות וחגים אין להפעילם כלל.

ז. הנתבעות ידאגו לנעול את שערי בית הספר בכל ערב בשעה 22:00, ועד שעה 06:30 בבוקר שלמחרת.

ח. למען הסר ספק מובהר בזה כי ההוראות הנ"ל יחולו גם על כל פעילות בבית הספר של תנועת הצופים או של כל גורם אחר וכן יחולו גם בתקופת חופשות מלימודים. עוד מובהר בזה כי הנתבעות תהיינה אחראיות לשמירת ההוראות על ידי כל הגורמים העושים שימוש בבית הספר.נ

ט. לשם הבטחת האמור יידאגו הנתבעות ליידע כל גורם המשתמש בבית הספר על הוראות פסק דין זה ויוודאו כי ההוראות מועברות למדריכים ולמורים השונים. הנתבעות תדאגנה למערכת פיקוח על קיום ההוראות.ב

22. בשים לב לכללים שנקבעו לעיל ולעקרון המקובל על שני הצדדים של חייה ותן לחיות, מומלץ בזה לצדדים לדאוג לשמירה על קשר שוטף בין הנהלת בית הספר לבין השכנים לשם פתרון בעיות נקודתיות אשר עלולות לצוץ מעת לעת שכן אין כל ספק כי קשר שוטף והבנת צרכי הצד האחר ימנעו חיכוכים מיותרים בעתיד.ו

23. הואיל והתביעה התקבלה רק בחלקה הנני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעים הוצאות
משפט ושכר טרחה בסך של 4,000 ₪ + מע"מ בלבד. כן ישיבו הנתבעות לתובעים את
אגרת בית המשפט ששילמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומה ועד ליום
ההשבה בפועל.נ




המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.ב


ניתן היום ז' באב, תשס"ג (5 באוגוסט 2003) .ו

ר. סוקול, שופט      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מיזוג בתי ספר

  2. סגירת בית ספר

  3. צו סגירה לבית ספר

  4. זיהום ליד בית ספר

  5. זכויות שרת בית ספר

  6. הרחקה מבית ספר פרטי

  7. תאונה בהפסקה בית הספר

  8. מפגע בבית ספר במודיעין

  9. תחנת דלק ליד בית ספר

  10. הקצאת שטחים - בתי ספר

  11. גמול ניהול למנהל בית ספר

  12. רעש מבית הספר באזור מגורים

  13. העברה יזומה של מנהל בית ספר

  14. חוב כספי של ההורים לבית הספר

  15. תקצוב בתי ספר מוכר שאינו רשמי

  16. רישום לבית ספר מחוץ לאזור רישום

  17. שיבוץ בבית ספר מחוץ לאזור רישום

  18. תקצוב בתי ספר שמפרים תנאי רישיון

  19. סגירת מעבר בין בית ספר לבין קיוסק

  20. ביטול רישיון להפעלת בית ספר חרדי

  21. חיוב ההורים לשלוח ילדיהם לבית ספר

  22. גביית כספים בבתי ספר עבור פעילות נוספת

  23. כיסוי ראש לנשים מוסלמיות בבית ספר בישראל

  24. האם מנהל בית ספר יכול להיות חבר מועצה בעירייה

  25. הסכם לבנייה ולהפעלה של מזנון בבית הספר מקיף ד' באשדוד

  26. תאונה במהלך משחק בכדור שנערך במסגרת שיעור בבית הספר ממלכתי

  27. פגיעה בשיניים לאחר נפילת ילד בבית ספר עקב ריצה והיתקלות בשולחן

  28. פטור מארנונה למוסד חינוך מוכר על פי חוק לימוד חובה או למוסדות המהווים בית ספר מקצועי

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון