פיטורי עובד על יסוד בדיקת פוליגרף בלבד

פיטורי עובד על יסוד בדיקת פוליגרף בלבד   1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ובה תבע פיצויי פיטורין, תמורת הודעה מוקדמת, שכר עבודה, חופשה, הבראה ופיצוי בגין פיטורין בניגוד להסכם העבודה.   2. העובדות העולות מחומר הראיות שהונח בפנינו הן כדלקמן:   א. הנתבעת הינה חברה לייצור צמיגים. יחסי העבודה בין הנתבעת לעובדיה מוסדרים, בהסכם קיבוצי מיוחד (נספח ו' לתצהיר עד ההגנה אהרון לוי. להלן: ההסכם הקיבוצי).   ב. התובע עבד בשירות הנתבעת מיום 7.6.77 ועד לפיטוריו ביום 31.5.95.     ג. ביום 17.5.95, בעת הפעלת מכונת דופלקס, נתגלתה תקלה במכונה. התקלה נגרמה כתוצאה מחבלה שבוצעה במזיד, ע"י הכנסת משקולות ברזל לתוך המשפכים. כאשר הופעלה המכונה נגרם לה נזק בשיעור עשרות אלפי שקלים (ס' 5 לתצהיר עד ההגנה מר אהרון לוי).   ד. באותו יום פנה מנכ"ל הנתבעת, מר עזרוני, במכתב אל עובדי החברה בו ביקש מכלל העובדים להוקיע את מעשה החבלה ולסייע בגילוי המחבל.   ה. נציגות העובדים הצטרפה לקריאת המנכ"ל, וקראה לעובדים לסייע בגילוי מבצעי הפשע על מנת שניתן יהיה להעמידם לדין ולבער את הנגע הרע (נספח ב' לתצהיר לוי).   ו. ביום 21.5.95 פנה מנהל אגף מינהל וכוח אדם בנתבעת, מר דניאל ילון, אל 26 עובדים אשר עבדו בסביבת המכונה שניזוקה, לרבות התובע וביקש את הסכמתם לבדיקה בפוליגרף. במכתבו של מר ילון נאמר כדלהלן: "הנדון: חבלה במכוון - חקירה   ביום ד' 17.5.95 נתגלתה חבלה חמורה שנעשתה במזיד ובמתכוון במתקן החברה (דופלקס במח' 54). הנזק הכולל שנגרם לא נוכל להעריך. עלינו לעשות כל מאמץ על מנת לגלות את הגורם שעשה את החבלה, ולשם כך אנו נערוך חקירה מקיפה כולל בדיקת פוליגרף. נבקשך ליידע אותנו על כל מידע שיגיע אליך בנושא ושעשוי לשפוך אור על הפרשה, וכן להיחקר במידת הצורך בהתאם להנחיות החוקר, שהינו גוף חיצוני לחברה. עלינו להוסיף ולציין כי החקירה תתמקד בנושא זה בלבד, ולא בכל נושא אחר. נא חתימתך בתחתית דף זה להסכמתך לדרך זו. בברכה דניאל ילון." התובע אישר בחתימתו את הסכמתו לאמור במכתב.   ז. ביום 24.5.95 נבדק התובע בפוליגרף ונמצא דובר שקר. ביום 25.5.95 נבדק התובע בשנית ונמצא דובר שקר. ביום 30.5.95 נבדק התובע בשלישית ע"י בודק אחר, ונמצא דובר שקר.   ח. פרט לתובע נבדקו 25 עובדים נוספים וכולם נמצאו דוברי אמת (חלקם לאחר בדיקה חוזרת).   ט. ביום 31.5.95 נשלח לתובע מכתב מאגף מינהל כח אדם של הנתבעת בו הודע לתובע על השעייתו עד לבירור ומיצוי המסקנות בעניין החבלה שנעשתה במכונת הדופלקס, חבלה שהוא חשוד בגרימתה.   י. ביום 7.6.95 התכנסה במפעל ועדת המשמעת לקיום דיון משמעתי בענינו של התובע, בהתאם להוראות פרק י"ט להסכם הקיבוצי. בדיון השתתפו שני נציגי הנהלה, שני נציגי עובדים וכן נכח ראש הועד כמשקיף.   י"א. בתום הדיון נערך סיכום דיון, שבשל חשיבותו יובא להלן במלואו: "פרטי המקרה: בתאריך 17.5.95 בשעה 6:45 נתגלתה תקלה במכונת הדופלקס החדשה, לאחר בדיקה נמצא כי היתה חבלה במזיד במכונה, ששותקה למשך 24 שעות ונזקקה לתיקון מכני. למותר לציין כי מכונה זו עלתה מליוני דולרים. הוחלט על חקירה יחודית כדי למצוא את מבצע החבלה. נערכו בדיקות פוליגרף ל- 26 עובדים וממצאי החקירה הצביעו על העובד גונדבי כאיש שביצע את החבלה. (נערכו לו 3 בדיקות ע"י חוקרים שונים ובכולם הוא נמצא כמבצע החבלה). לאור ממצאים אלו העובד הושעה מהעבודה מכתבו של ד. ילון ראש אגף כח-אדם ומנהל מיום 31.5.95. ממצאי החקירה הוצגו והוקראו בפני חברי ועדת המשמעת, מהחקירה ניתן לקבוע בודאות כי העובד מ.גונדבי הוא זה אשר בצע את החבלה במכונה. בעדותו של העובד בפני ועדת המשמעת הכחיש העובד את האשמה המיוחסת לו וטען כי לא בצע את מעשה החבלה. נציגות העובדים הציגו את עמדתם כי הם יצאו במנשר לעובדים שפורסם על לוח ההודעות במפעל בו הם הוקיעו וגינו בשאט נפש את המעשה אשר עלול לסכן את מקור פרנסתם של העובדים במפעל. ולדידם יש להוציא עובד כזה "מחוץ למחנה". אולם מאחר שמדובר בעובד ותיק ומאחר שפרט לבדיקות הפוליגרף אין אמות נוסף כי העובד הוא אשר בצע את המעשה, הם מבקשים להמנע מקביעת העונש ומקבלים את קביעתו והכרעתו של יו"ר ועדת המשמעת. החלטה: (1) העובד יפוטר מהעבודה ללא זכות לפיצויי פיטורים וללא הודעה מוקדמת. (2) תוקף הפטורין מיום השעייתו מהעבודה החל מתאריך 31.5.95 ועל כן אינו זכאי לתשלום בעד תקופת ההשעייה. (3) זכותו של העובד לערער על ההחלטה על פי הסכם העבודה."   י"ב. מאוחר יותר הוציאו חברי הועד תיקון לסיכום הדיון בו ציינו כי הם מבקשים להמנע מקביעת האשמה והעונש וקביעת האשמה והעונש היא של יו"ר ועדת המשמעת בלבד. (נספח ח' לתצהיר אהרון לוי; הדגשות במקור). לעניין זה העיד נציג העובדים מר יצחק בן - תורה: "אנחנו קטונו מה האחוזים אם הפוליגרף מהימן או לא, אנחנו לא נוציא פסק לאדם אם אנו לא יודעים את המהימנות שלו, הפוליגרף גילה חד-משמעית שזה האדם, מבחינה משפטית מי יכריע אם הפוליגרף כשיר או לא, זה לא אנחנו שנקבע את הנושא הזה. אנחנו אמרנו את זה בישיבה עצמה וזה מה שכתוב בעצם". (עמ' 11 לפרוטוקול ישיבת יום 28.4.98).   י"ג. בעקבות הדיון נשלח לתובע מכתב פיטורין בו צויין כי הינו מפוטר ממועד השעייתו מהעבודה, ללא זכויות פיצויים וללא הודעה מוקדמת. הודע לתובע שנתונה לו זכות ערעור אך הוא בחר שלא לערער (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 2 ו-3).   3. השאלות הטעונות הכרעה בהליך זה הינן:   א. האם היתה הנתבעת רשאית לפטר את התובע על יסוד בדיקת הפוליגרף בלבד?   ב. האם היתה הנתבעת רשאית לשלול מהתובע פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת?   ג. האם ניתנה הסכמת נציגות העובדים לפיטורין?   ד. האם נעשו הפיטורין בניגוד להסכם הקיבוצי החל על הצדדים? האם אופן הפיטורין מקים לתובע זכות לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין?   ה. באם זכאי התובע לפיצויי פיטורים - כיצד יש לחשב את המגיע לו לאור העובדה כי בהסכם הקיבוצי קיים סעיף (ס' 2 ד') הקובע כי הפרשות המעביד למקפת + ההפקדות בשיעור 1/3 2 אחוז יבואו במקום תשלומים לפיצויי פיטורים (הדגשה שלי - ח.ש.).   4. עיקר טענות התובע:   א. התובע לא ביצע את החבלה במכונה, ולפיכך פוטר שלא כדין.   ב. הנתבעת לא היתה רשאית להסתמך על בדיקות הפוליגרף בלבד כעילה לפיטורין ללא פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת, שכן בדיקת הפוליגרף אינה קבילה, ואמינותה ומידת הדיוק שלה מוטלים בספק.   ג. החלטת ועדת המשמעת, שהתבססה אך ורק על תוצאות הפוליגרף מנוגדת לכללי הצדק הטבעי.   ד. העובדה שבדיקות פוליגרף אינן מדויקות היא בגדר ידיעה שיפוטית וכך נקבע גם בדו"ח "ועדת כהן".   ה. התובע לא נתן הסכמתו לכך שבדיקות הפוליגרף ישמשו ראיה כנגדו.   ו. הנתבעת לא עשתה נסיון כן להגיע לחקר האמת, ולא ביצעה כל חקירה ודרישה בדרכים אחרות לרבות חקירת התובע.   ז. הליך הפיטורין לא קויים כדין: לא הוסבר לתובע מה טיב ההליך בועדה וללא פירוט הטענות נגדו; אשמתו של התובע נקבעה ללא כל בירור ולא ניתנה לו הזדמנות להתגונן; חלק מחברי הועדה לא הבינו את המשמעות של בדיקת פוליגרף; לא נערך דיון - ההנהלה החליטה על דעת עצמה. לא נערך רישום של פרוטוקול; אשמת התובע נקבעה תוך הסתמכות על כך שבוצעו על ידו עבירות משמעת קודמות.   ח. הנתבעת לא היתה רשאית לשלול מהתובע פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת.   ט. בנסיבות פיטוריו שנעשו בהליך בלתי תקין זכאי התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם העבודה: הפסד השתכרות בסך 57,789 ₪ ונזק לא ממוני בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן ומאמץ.   י. התובע זכאי לשכר עבודה בגין הימים בהם הושעה.   י"א. לתובע הופרשו כספים לקרן פנסיה ואותם יש לנכות מהפיצויים המגיעים לו, וכן לשחרר את הכספים הצבורים במבטחים ובגדיש.   5. עיקר טענות הנתבעת:   א. על פי ההסכם הקיבוצי ועדת המשמעת אינה קשורה לדיני הראיות. ההסכם הקיבוצי המיוחד מסמיך ועדה פריטטית לדון בעבירות משמעת שביצוע עובדים במפעל. הוראות הסכם העבודה מקימות הסדר מיוחד שמסדיר את הדרך בה נדון ומוכרע עניינם של עובדים החשודים בביצוע עבירות במפעל. הוראות אלה שהן יציר כפיהם של הצדדים האובליגטוריים להסכם העבודה הקיבוצי קובעות כי ועדת משמעת פריטטית המורכבת מנציגי הנהלה ומנציגי עובדים שווה בשווה, תדון ותכריע בעבירות משמעת ואף מקימות ערכאת ערעור (פרק יט', סעיף 7 א' להסכם הקיבוצי).   ב. הלכה פסוקה היא כי בית הדין לא יתערב בהחלטת ועדה פריטטית הפועלת מכוח הסכם קיבוצי מיוחד, כל עוד לא חרגה מהסמכות שהוקנתה לה בהסכם שהקימה.   ג. התובע לא הביא כל ראיה מצדו, לא ניסה להביא בדיקת פוליגרף אחרת התומכת בגרסתו ולא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הוועדה חרגה מסמכותה ולפיכך הוא מושתק ומנוע מלהעלות כל טענה בעניין.   ד. התובע לא ערער על החלטת ועדת המשמעת.   ה. אין בהסתמכות על תוצאות בדיקת הפוליגרף משום חוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה. יתר על כן, הלכה פסוקה היא כי צדדים להליך אזרחי שהסכימו להכרעת המחלוקת ביניהם באמצעות בדיקת פוליגרף, מחויבים להסכמתם זו, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בועדה פריטטית שאינה כפופה לדיני הראיות. התובע עצמו הסכים לבדיקת הפוליגרף בחתימת ידו, הן לפני שביצע את הבדיקות והן בכל פעם שניגש לבדיקה נוספת, כשהוא יודע ומסכים שעל יסוד בדיקה זו יוכרע מי ביצע את החבלה במפעל.   ו. מן האמור לעיל עולה כי לאחר גילוי החבלה במפעל ולאחר בדיקות מקיפות, שלא הועילו, לגילוי האשם בחבלה, הסכימו העובדים וביניהם התובע, לבדיקת פוליגרף שתקבע מי האשם במעשה החבלה החמור. לאחר הבדיקה הראשונה שנערכה לתובע בה הוא נמצא דובר שקר, הסכים התובע לשתי בדיקות נוספות אשר אף בהן נמצא דובר שקר. בעקבות זאת כונסה ועדת המשמעת בהשתתפות נציגי ההנהלה והעובדים אשר דנה בממצאים שהונחו בפניה וקבעה כי התובע יפוטר ללא פיצויי פיטורים. ועדת המשמעת פעלה כדין בהתאם להסכם הקיבוצי, לא חרגה מסמכותה ולפיכך אל לו לבית הדין להתערב בהחלטתה. ז. העונש שהוטל על העובד נכלל בתחום העונשים שניתן להטיל עליו בנסיבות החמורות של האירוע.   ח. ההפרשות לקופות פיצויים בהתאם להסכם הקיבוצי באות במקום פיצויי פיטורין, ולכן הן מהוות מיצוי של זכויות התובע לפיצויי פיטורים.   ט. אין זכאות לפיצויי הלנה שכן קיימת מחלוקת של ממש לגבי עצם הזכאות לפיצויי פיטורים.   י. הליך הפיטורים של התובע היה כדין ונעשה בתום לב ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים לא מגיעים לו, בנסיבות המקרה, פיצויי פיטורים, ובודאי שלא מגיע לו כל פיצוי נוסף בגין הפסקת עבודתו.     6. לאחר שעיינו בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים אנו קובעים כי התובע זכאי לשכר עבודה בגין התקופה בה הושעה מהעבודה, לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. נימוקי החלטתנו:   א. אין חולק כי פיטורי התובע נעשו בעקבות מקרה של חבלה חמורה שאירע במפעל, חבלה שגרמה נזק רב, ואשר נעשתה במזיד.   ב. מחומר הראיות עולה כי פרט לבדיקות פוליגרף לא היתה כל ראיה אחרת לקביעת אשמתו של התובע, כאשר זה האחרון חזר וכפר באשמתו.   ג. אין חולק כי בדיקות פוליגרף אינן קבילות בבתי המשפט, ולפיכך לא היה מקום לקבוע חד-משמעית את אחריותו של התובע לחבלה, על יסוד בדיקות הפוליגרף כשלעצמן.   ד. לפיכך, לא היתה הועדה רשאית לשלול מהתובע שכר עבודה בגין תקופת השעייתו, פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת.         ה. מאידך - הליך הפיטורים כשלעצמו היה תקין ואף עצם ההחלטה על פיטורי התובע עומדת במבחן הסבירות: בדיקות הפוליגרף שבכולן נמצא התובע דובר שקר, הטילו חשד כבד על התובע להיותו גורם החבלה. במצב בו נמצאה הנתבעת באותה עת, מצב בו אחד מעובדיה גורם לה במזיד נזקים כבדים, היה עליה לפעול בדרך הטובה ביותר שעמדה בפניה לשם הרחקת אותו מזיק ממפעלה, למען לא יישנה הדבר. כפי שציינו לעיל, בדיקות הפוליגרף כשלעצמן אין די בהן כדי לבסס אשמה כלפי התובע, אך די בהן כדי לבסס חשד כבד כלפיו. יש לזכור כי התובע, שנבדק יחד עם 25 עובדים אחרים, הינו היחיד שנמצא דובר שקר, בעוד האחרים נמצאו דוברי אמת. בנסיבות שפורטו לעיל, היתה הנתבעת רשאית להחליט על פיטורי התובע לאור החשד הכבד והמבוסס (מכח בדיקות הפוליגרף) שנפל עליו לגבי מעורבותו בחבלה. אנו סבורים כי בנסיבות כאלה, רשאי מעביד לפטר עובד החשוד בביצוע מעשה, גם אם אשמתו לא הוכחה. פיטורי התובע היו הדרך היעילה והסבירה שבה יכולה היתה הנתבעת לנקוט כדי להרחיק ממפעלה עובד שיתכן והוא מעוניין לגרום לה נזק. (למען סבר את האוזן נציין כי דרישה ממעביד להמשיך העסקת עובד במפעל לאחר שנמצא דובר שקר ב- 3 בדיקות פוליגרף שבדקו את מעורבותו בביצוע החבלה - אינה סבירה ואינה מתקבלת על הדעת). כלומר: עצם החשד שהוטל על התובע בביצוע החבלה, חשד שהתבסס על 3 בדיקות פוליגרף - די היה בו כדי להביא לסיום העסקתו בנתבעת ולפיטוריו, והנתבעת רשאית היתה לעשות כן. משלא הוכחה אשמתו של התובע והוא נותר בגדר חשוד - לא היתה הנתבעת רשאית לשלול ממנו פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת, והחלטת הועדה הפריטטית בעניין זה אינה יכולה לעמוד.   ו. איננו מקבלים את טענת התובע לפיה התנגדה נציגות העובדים לפיטוריו. עיון בנספח ח' לתצהיר אהרון לוי מלמד כי נציגי הועדה הטילו את קביעת האשמה והעונש על יו"ר ועדת המשמעת בלבד, וזאת, כפי שהסביר מר בן-תורה בעדותו, מכיוון שלא רצו לקחת על עצמם את האחריות לקבוע אשמה על סמך בדיקות הפוליגרף כלשעצמן. ויודגש: נציגי הועד לא התנגדו לקביעת האשמה או לעונש שיוטל, אלא הסמיכו את יו"ר הועדה לקבל את ההחלטה בעצמו. כפי שפירטנו לעיל, ההחלטה לעניין הפיטורים היתה כדין, ההחלטה לעניין העונש לא היתה כדין.   ז. איננו מקבלים את טענת התובע לעניין שלילת זכות הטיעון: מחומר הראיות עולה כי התובע ידע היטב מה האשמה המיוחסת לו - וכפר בה.       7. אשר לסכומים המגיעים לתובע:   א. התובע תבע פיצויי פיטורין בסך 114,631 ₪, תמורת הודעה מוקדמת, בסך 6,093 ₪ ושכר עבודה בגין תקופת ההשעיה בסך 1,874 ₪. בכתב ההגנה הוכחשה עצם הזכאות, ללא התייחסות לסכומים שנתבעו. בתצהירו חזר התובע ופירט את הסכומים המגיעים לו, לטענתו. בתצהיר העד אהרון לוי לא היתה כל התייחסות לסכומים הנתבעים.   ב. בסיכומים מטעמה העלתה הנתבעת את הטענה לפיה ההפרשות לקופות הפיצויים על פי ההסכם הקיבוצי מיצו את זכויות התובע לפיצויי פיטורים באשר הן באות במקום פיצויי פיטורין. התובע, בסיכומי התשובה מטעמו, טען כי העלאת הטענה לפיה ההפרשות לקופות הפיצויים ממצות את זכות התובע לפיצויי פיטורים - מהווה הרחבת חזית אסורה שכן הועלתה רק בסיכומים. התובע טען כי לאור העובדה שהטענה נטענה רק בשלב הסיכומים, לא ניתנה לו הזדמנות לבדוק את ההפרשות ולברר אם ההפרשות הופרשו באופן מלא.         ג. אנו קובעים כי טענות הנתבעת לפיה ההפרשות לקופות פיצויים באות במקום פיצויי פיטורין אינן מהוות הרחבת חזית, שכן ההסכם הקיבוצי צורף במלואו לתצהיר עד ההגנה, לרבות הסעיפים הדנים בהפרשות לפיצויי פיטורים. מאידך, לא הציגה הנתבעת כל ראיה על כך שבוצעו הפרשות כלשהן לקופות גמל, ומה שיעורי ההפרשה שבוצעו. באין כל ראיה על הסכומים העומדים לזכות התובע בקופות הפיצויים, אם בכלל, ובהעדר כל טענה או גירסה מטעם הנתבעת לגבי גובה הסכומים המגיעים לתובע - אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הנתבעים על ידו כפי שפורטו בתביעה ובתצהיר. הנתבעת תהא רשאית לקזז מסכומים אלה את הסכומים שנצברו בקופות הפיצויים, ברכיב פיצויי פיטורין.   8. לאור כל האמור הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים דלהלן:   א. פיצויי פיטורין בסך 114,631 ₪ בניכוי הסכומים שנצברו בקופות הפיצויים ביום 13.6.95 ברכיב פיצויי פיטורין. היתרה תשא ריבית והצמדה כדין מיום 13.6.95 ועד לפרעון.   ב. שכר עבודה בסך 1,874 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 13.6.95 ועד לפרעון.   לא מצאנו לנכון לפסוק פיצויי הלנה ברכיבים אלה עקב קיומה של מחלוקת כנה בין הצדדים לעניין עצם הזכאות.   ג. תמורת הודעה מוקדמת בסך 6,093 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 13.6.95 ועד לפרעון.   ד. הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ.   ה. כן תשחרר הנתבעת לתובע את כספי התגמולים והפיצויים שנצטברו לזכותו בקופות מבטחים וגדיש בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.               ח. שגיא, שופטת - אב"ד   נ.צ.- מר ר.בילוגורסקי   נ.צ. - מר מ.פרדס    פיטוריםפוליגרף (מכונת אמת)