1. סעיף 72(4)(ד)(II) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן - רשימת הליקויים), שעניינו טנטון, מעניק אחוזי נכות למבוטח הסובל מ"חבלה אקוסטית (עם עקומת שמיעה אופיינית) עם רעש תמידי באוזניים בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור".   2. הטענה שנטענה על ידי המערערים בערעורים מאוחדים אלה, בהם נתנה רשות ערעור, היא, שאין ועדה רפואית לעררים או מומחה מטעמה רשאים לשלול קביעת דרגת נכות לפי סעיף 72(4)(ד)(II) לרשימת הליקויים אך ורק מטעם זה שבבדיקת מאפייני טנטון התגלה שהרעש התמידי באוזניים (הטנטון) מצוי בתדירויות הנמוכות. המערערים מצאו תימוכין לטענה זו בחוות דעת שנכתבו על ידי רופאי א.א.ג, ולפיהן אין בכוחה של בדיקת מאפייני הטנטון לשלול קיומו של טנטון.   3. באת-כוח המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) הסכימה במהלך הדיון בפנינו שבדיקת מאפייני הטנטון, לא תהא הבדיקה היחידה שעל פיה יוחלט, האם תלונות המבוטח מצדיקות או שוללות החלטה שהמבוטח סובל מטנטון תמידי, אלא אם כן מצטרפים לבדיקת מאפייני הטנטון גורמים נוספים המצדיקים או שוללים קביעה זו (ראה עמ' 6 לפרוטוקול הדיון בערעורים שלעיל, אשר נשמעו בצוותא חדא).   4. אני סובר, שקביעה לפיה טנטון אינו יכול להתקיים בתדירויות הנמוכות, אפשר שהיא נכונה, אך כל עוד לא נכלל תנאי מהותי זה בהגדרת טנטון המצויה בסעיף 72(4)(ד)(II) לרשימת הליקויים, אין מקום להתחשב בנתון זה כשלעצמו כנתון רלוונטי לקביעה, האם לקה מבוטח בטנטון תמידי אם לאו, אלא אם כן נצטרפו לו נתונים אחרים נוספים המאשרים קביעה זו.   5. טנטון הוא מצב רפואי, שקשה להוכיחו מבחינה רפואית, שכן הוא מבוסס על תלונותיו של הנפגע. לאור מצב דברים זה, קיומו או אי קיומו של טנטון נבחן על פי תלונות קודמות של הנפגע ורישומים רפואיים קודמים (דב"ע נז/7-0 גנטוס סובחי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך ל(3), 208 והאזכורים בסעיף 11 סיפא לפסק הדין וכן דב"ע נז/38 - 01 יוסף חן - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לא(2), 48).   6. אקדים את המאוחר ואציין כי מסקנתי מחומר הראיות היא, כי הוועדה רשאית להסתמך על בדיקת מאפייני טנטון ככלי עזר נוסף לבחינת קיומו או אי קיומו של טנטון אך, כאמור, לא ככלי עזר שעל פיו בלבד יקבע קיומו או אי קיומו של טנטון תמידי. בהקשר זה יצויין, כי אין אנו בקיאים ברזי בדיקת מאפייני הטנטון, ואין לנו הכשירות המקצועית לפסול כלי עזר זה, אך מחומר הראיות עולה, כי כלי עזר זה שנוי במחלוקת רופאים לגבי מידת הוודאות, שיש בבדיקה זו לשם הוכחת קיומו או אי קיומו של טנטון. מצב דברים זה מחד, אינו מצדיק פסילה מוחלטת של כלי עזר זה, אך מאידך אינו מאפשר שלילת קיומו של טנטון אך ורק על פי ממצאי בדיקת מאפייני הטנטון. כאן מן הראוי לצטט דברים שכתב ד"ר ברקו בנושא זה בחוות דעת שהוגשה על ידי המערערים כדלהלן :   "עפ"י החלטת האיגוד הישראלי לא.א.ג וכן פורומים בינלאומיים אחרים, כיוון שטינטון היא תלונה סובייקטיבית יש לקבלה כמות שהיא, אם היא מלווה, כאמור, בתשתית שמיעתית תואמת, ללא קשר עם מבחן מאפייני הטינטון או כל מבחן אחר".   אשוב ואציין, כי מחלוקת זו בצירוף העדר התנאי של תדר נמוך בהגדרת טנטון ברשימת הליקויים, היא זו שהביאה אותי למסקנתי בערעורים אלה, ואין בכך כל סתירה לדברים שכתבתי בקשר לחוסר הבקיאות ברזי בדיקת מאפייני טנטון.   למניעת ספק אציין עוד, כי תשובות של נבדק בבדיקת מאפייני טינטון - אפשר להיעזר בהן לצורך החלטה בשאלה, האם קיים טנטון תמידי אם לאו.   7. לסיכום - נדגיש, כי הוועדות רשאיות להשתמש במבחן התדר הנמוך ובבדיקת מאפייני טנטון כנימוק לשלילת דרגת נכות על פי סעיף 72(4)(ד)(II), כל עוד ישקלו הוועדות את כל הנתונים הרלוונטיים האחרים לענין קיומו או אי קיומו של טנטון, ולא ישללו את דרגת הנכות אך ורק על סמך מבחן מאפייני הטנטון.   נדון עתה בכל תיק ותיק מהתיקים שאוחד בהם הדיון.   8. עבל 1254/02   א. הוועדה, מושא ערעור זה, התכנסה בעקבות ערר שהגיש המוסד, בו נטען כי לא היה מקום לקבוע למערער דרגת נכות בגין טנטון, לאור תוצאות בדיקת מאפייני הטנטון.   ב. הוועדה קבעה, כי "ע"פ תיאורו את הרעשים, הופעתם ותדירותם ניתן להסיק שמדובר בטנטון תמידי", ובקשה מן המערער לבצע בדיקת מאפייני טנטון נוספת. עם קבלת תוצאות בדיקת מאפייני הטנטון קבלה הוועדה את ערר המוסד וקבעה את הדברים הבאים:   "למרות שהועדה התרשמה בישיבתה מיום 24.1.01 שיתכן ומדובר בטנטון תמידי, בבדיקת מאפייני טיניטוס נוספת שבוצעה לנבדק, עפ"י בקשת הועדה, ב-27.2.01 ע"י ד"ר אטיאס אודיולוג, לא זוהה טינטון, וד"ר אטיאס מציין שלא מדובר בטינטון תמידי. כך גם הראתה בדיקה מ-7.8.00. לאור האמור לעיל הועדה מקבלת את ערעור המוסד, דוחה את ערר הנפגע".   ג. בית הדין האזורי בחיפה (בל 2625/01 ; השופט הראשי רמי כהן כדן יחיד) דחה את ערעור המערער על החלטת הוועדה, וקבע כי הוועדה רשאית הייתה להיעזר בתוצאות בדיקת מאפייני הטנטון לצורך גיבוש מסקנתה, וכי לא נפל פגם בעבודת הוועדה.   ד. בערעורו לפנינו טען המערער, כי הוועדה לא הייתה רשאית להסתמך על העובדה, כי הטנטון הופיע בתדר נמוך כנימוק לשלילת זכאותו לדרגת נכות בגין טנטון. המערער הוסיף וטען, כי בעשותה כן חרגה הוועדה מסמכותה.   ה. המוסד תמך בפסק דינו לבית הדין האזורי והוסיף, כי התדר בו מופיע הטנטון מהווה כלי עזר מותר לקביעת קיומו של טנטון.   ו. במקרה הנוכחי התרשמותה הראשונית של הוועדה הייתה, כי קיים אצל המערער טנטון תמידי. הוועדה הגיעה למסקנה זו "על פי תיאורו את הרעשים, הופעתם ותדירותם". רק בדיקת מאפייני הטנטון השנייה במספר הכריעה את הכף למסקנה, כי המערער אינו סובל מטנטון תמידי.   במקרה דנן, מאחר ושלילת דרגת הנכות נעשתה, כך נראה, על סמך בדיקת מאפייני הטנטון, יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול נתונים נוספים רלוונטיים לעניין הטנטון כגון : תלונות המערער ורישומים רפואיים קודמים ועל סמך כל הנתונים גם יחד, כולל בדיקת מאפייני הטנטון, אך לא רק על פיה תקבע את עמדתה.   9. עבל 1255/02   א. הוועדה, מושא ערעור זה, שהתכנסה ביום 18.6.2001 קבעה לעניין הטנטון את הדברים הבאים: "בבדיקת מאפייני טיניטוס זוהה טנטון ב - 500 הרץ, תדר שאינו אופייני כלל לטנטון על רקע אוזן פנימית. מתאר את הרעשים שקיימים מס' שנים לא משתנים בעצמתם ותדירותם בכל שעות היום לא כאשר עבד והיה חשוף לרעש ולא היום כאשר אינו עובד מזה כחדשיים...לאור תיאורו את הטנטון הועדה דוחה את הערר" (ההדגשה הוספה - ע.ר).   ב. בית הדין האזורי בחיפה (בל 2069/01 ; השופט הראשי רמי כהן כדן יחיד) דחה את ערעור המערער על החלטת הוועדה, וקבע כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.   ג. לאחר עיון בחומר הראיות, סבורים אנו כי דין הערעור להידחות. מעיון בדו"ח הוועדה עולה, כי השיקול המרכזי לדחיית עררו של המערער היה תיאורו את הטנטון ממנו הוא סובל, לטענתו. הקביעה שהתדר הנמוך אינו אופייני כלל לטנטון על רקע אוזן פנימית היה נימוק נוסף לשלילת טנטון תמידי ולא הנימוק העיקרי. אשר על כן, ובנסיבות המקרה דנן דין הערעור להידחות.   10. עבל 1448/02   א. המערער התלונן בפני הוועדה הרפואית לעררים, מושא ערעור זה, כי הוא סובל מטנטון. הוועדה בישיבתה מיום 6.9.2000 קבעה את הדברים הבאים :   "לגבי טנטון, תלונות הטנטון תואמות טנטון תמידי והן נתמכות בבדיקת מאפייני טנטון המצורפת לחו"וד של ד"ר אטיאס למעט התאמת התדר שאינה נכונה בכ-10% מהמקרים...לצורך השלמת הדיון ובהתאם לבקשת החולה מבקשת הועדה להפנותו לבדיקת שמיעה ובדיקת מאפייני טנטון חוזרת".   ב. לאחר קבלת תוצאות בדיקת מאפייני הטנטון דחתה הוועדה את ערר המערער מן הטעם ש"לא התמלאו כל התנאים בבדיקה זו לקבלת טנטון תמידי". יש לציין, כי בבדיקת מאפייני טנטון נקבע כי מדדי הטנטון הראו תדר נמוך, ולכן נקבע, כי אין מדובר בפגיעה כוכלארית.   ג. בית הדין האזורי בחיפה (בל 731/01 ; השופט הראשי רמי כהן כדן יחיד), דחה את ערעור המערער על החלטת הוועדה וקבע, כי המסקנה אליה הגיעה הוועדה היא מסקנה רפואית שבה לא יתערב בית הדין.   ד. לאחר עיון בחומר הראיות סבורים אנו, כי דין הערעור להתקבל. כפי שעולה מחומר הראיות, הנימוק היחיד לשלילת קיומו של טנטון היה תוצאות בדיקת מאפייני הטנטון שעבר המערער שהראו תוצאה של תדר נמוך. אשר על כן, מוחזר התיק לוועדה על מנת שתשקול את שאר הנתונים הרלוונטיים, כולל מבחן מאפייני הטנטון, אך לא כנימוק יחיד לשלילת קיומו של טנטון.   11. עבל 126/03   א. הוועדה מושא ערעור זה דחתה את ערר המערער "לאור תוצאות בדיקות השמיעה, תוצ' מאפייני הטנטון ותלונות הנפגע", תוך שהיא מדגישה כי המערער היה לא אמין בתשובותיו.   ב. בית הדין האזורי בחיפה (בל 3407/02 ; השופט הראשי רמי כהן כדן יחיד) קבע כי משהתחשבה הוועדה בכל הנתונים הרלוונטים, לרבות תוצאות בדיקת מאפייני טנטון ותלונות המערער, לא נפל פגם בעבודת הוועדה.   ג. אין לנו אלא להצטרף למסקנה זו של בית הדין האזורי. מעיון בדו"ח הוועדה עולה, כי הוועדה בחנה את כל הנתונים שעמדו בפניה והחליטה על סמך נתונים אלו לדחות את עררו של המערער. הוועדה לא הסתמכה רק על תוצאות בדיקת מאפייני הטנטון, אלא הדגישה, כי הסיבה לדחיית ערר המערער היא אי אמינותו של המערער.   ד. זאת ועוד, סעיף 72(4)(ד)(II) לרשימת הליקויים דורש כתנאי לתחולתו "חבלה אקוסטית (עם עקומת שמיעה אופיינית)". במקרה דנן כתבה הוועדה, כי "בבדיקת שמיעה משנת 99 אין עדות לחבלה אקוסטית..בדיקת שמיעה חוזרת מ15/8/01 מראה סף שמיעה תואם לגילו". משקבעה הוועדה כי בבדיקת השמיעה שנערכה למערער לא נמצאה עדות לחבלה אקוסטית, לא היה מקום להעניק למערער אחוזי נכות פי סעיף 72(4)(ד)(II) לרשימת הליקויים.   ה. הערעור נדחה.   12. לאור האמור לעיל, לו תישמע דעתי דין ערעורים מס' 1448/02 ו - 1254/02 להתקבל ודין שאר הערעורים להידחות.   המשיב ישלם לכל אחד מהמערערים בערעורים מס' 1448/02 ו - 1254/02 הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בערעורים מס' 1255/02 ו - 126/03 ישא כל צד בהוצאותיו.   השופט יגאל פליטמן   1. לצערי אין בידי לקבל מסקנתו של חברי, השופט רבינוביץ, כי "הוועדה רשאית להסתמך על בדיקה מאפייני טנטון ככלי עזר נוסף לבחינת קיומו או אי קיומו של טנטון אך, כאמור, לא ככלי עזר שעל פיו בלבד יקבע קיומו או אי קיומו של טינטון תמידי". אין בידי לקבל הדיאגנוזה שלו לגבי הטנטון "ככלי עזר... אך, כאמור, לא ככלי עזר שעל פיו בלבד יקבע קיומו או אי קיומו של טינטון תמידי", מטעמו שלו עצמו בהמשך הדברים, טעם הסותר מניה וביה את מסקנתו, באשר לדבריו - "בהקשר זה יצויין, כי אין אנו בקיאים ברזי בדיקת מאפייני הטנטון ואין לנו הכשירות המקצועית" לכך.   לענין זה לדידי, די אם נקבע, בהסתמך על החלטות הוועדה, כי אין מניעה שבדיקת מאפייני הטינטון תשמש ככלי עזר לוועדה.   ומכאן לערעורים עצמם.   2. לגבי הערעור עב"ל 1254/02, שראוי להתקבל לדעת חברי, הרי שבחינת הוועדה את טענת המערער לטנטון תמידי הסתמכה על מימצאי האיבחון האידיומטרי של ד"ר אטיאס אליו הוא הופנה על ידה.   עפ"י דו"ח אותו האיבחון, בעקבות בדיקת כוכלאריים, המסקנה היתה "שעצם נוכחותם של ההדים, הכוכלאריים בכל התדרים כמעט, ובמיוחד בתדרים הגבוהים שולל למעשה, בשתי האוזניים, ליקוי של חבלה אקוסטית טיפוסית מובהקת". ובאשר למאפייני הטנטון נכתב בדו"ח הבדיקה, כי "מתלונן על רעשים הקיימים כל העת בעיקר בתנאי שקט. לשאלות יותר ספציפיות עולה שמדובר ברעש המשנה את איכותו, רעש כללי באוזניים ובתוכו צליל חד?? בבדיקות בתא אטום ובלי אוזניות מתקשה לזהות רעש תמידי באוזניים".   נודה על האמת, שאיננו בקיאים כחברי במשמעות הרפואית של הדים כוכליאריים ובמשמעות תשובותיו של המערער לרעש משתנה בתא אטום עם אוזניות ובלי אוזניות. לענין זה חרף הצער שבכך, אנו מעדיפים את החלטת הוועדה, שלא מדובר בטנטון תמידי על מסקנת חברי, שאיננו יודעים על מה היא מושתתת, כי נפל פגם בהחלטתה המצדיק החזרת עניינו.   כאן המקום להעיר, כי מבחן התדר כשלעצמו אין בו די כדי לקבוע טנטון, כמו כן אין מחלוקת שטנטון הוא תלונה סובייקטיבית ולא על כך סבה המחלוקת. המחלוקת האמיתית במקרה שלפנינו הינה - האם על סמך תשובות המערער בבדיקת מאפייני הטנטון, תשובות מהן לומדת הוועדה על מהימנות התלונה הסובייקטיבית, רשאית היא גם לקבוע, כי אין הוא סובל מטנטון תמידי; והאם נפלה טעות משפטית בהחלטה זו. לדעתנו כאמור, רשאית היתה הוועדה לעשות כן לדעתו המקצועית של חברי, אין היא רשאית וטעמיו עימו.   3. אשר ערעור עבל 1448/02   מאותה טעמים בגינם ראוי לדעתנו להידחות ערעור עב"ל 1254/02 ראוי גם הערעור בתיק זה להידחות.   4. סוף דבר - א. אם תשמע דעתנו - ידחו כל ארבעת הערעורים, ללא צו להוצאות.   ב. ככל שיפסק אחרת - אין מקום לחיוב המוסד בתשלום הוצאות משפט לכל אחד מהמערערים שזכו בדינם בסך של 5,000 ש"ח. חיוב זה חורג בהרבה מרמת פסיקת ההוצאות המקובלת עלינו מימים ימימה ויש להפחיתו לכדי מחצית, אפילו אם נתעלם מן העובדה, כי שניים מתוך ארבעת הערעורים נדחו גם על ידי חברי.   סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין   אני מצטרפת לפסק דינו של השופט יגאל פליטמן.   סוף דבר   הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט יגאל פליטמן, לאמור: ארבעת הערעורים נדחים.   אין צו להוצאות.       ניתן היום, ב' אדר, התשס"ד (24 פברואר 2004), בהעדר הצדדים.       סגנית הנשיא, אלישבע ברק-אוסוסקין   השופט עמירם רבינוביץ   השופט יגאל פליטמן נכותטינטוןשמיעהביטוח לאומי