תקן לבדיקת ליקויי בניה

המחלוקת העיקרית אשר נתגלעה בין הצדדים מתייחסת לזהות התקן על פיו יש לבצע את בדיקת הבתים.

בפני תובענה כספית על סך 500,000 ₪ שעילתה ליקויי בניה באשר לבתי מגורים דו משפחתיים צמודי קרקע אשר נבנו בישוב קציר.

1. התובענה מתייחסת לשלושה בתי מגורים .


לתובע מספר 1 שתי דירות צמודות המצויות ברח' החרוב 29 ו- 31 בקציר (להלן: "בית ברודסקי").נ
לתובעים 2 ו-3 דירת שלושה חדרים בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע ברח' מורן 3 בקציר (להלן: "בית מלר").ב
הנכס השלישי נשוא התובענה הינו דירת שלושה חדרים בבית מגורים דו משפחתי צמוד קרקע אשר נמכר בשעתו על ידי הנתבעת למשפחת קסלמן, אשר מכרה את הבית לתובעים 4,5 בחוזה מיום 20.6.96 (להלן: "משפחת כוכבי") ואשר מכרו אותו לתובעים 6,7 בחוזה מיום 29.12.98 ( להלן: "משפחת כהן").ו
מדובר בבתים שנבנו בשיטת הבנייה הקלה בתחילת שנות ה- 90 - תקופה שהתאפיינה בגל העליה הגדול מברית המועצות.

2. בכתב התביעה טוענים התובעים כי הבתים נבנו באיכות כה ירודה עד כי אינם ראויים למגורי אדם .
התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת המכמתות את העלות הכרוכה בתיקון ליקויי הבנייה בכל בית ובית .
כן הוגשה חוות דעת נוספת המתייחסת לרכיב ירידת הערך.
הנתבעת הוציאה הודעת צד ג' כנגד צדדי ג' אשר ייבאו, הרכיבו והקימו את הבתים נשוא ענייננו.
הצד השלישי הוציא הודעת צד ג' כנגד המדינה בטענה לפיה חייבת היא לשפותו על כל סכום שיחויב לשלם לנתבעת שכן היא זו שהזמינה ואישרה את יבוא הבתים והקמתם בתקן מיוחד השונה מן התקן הישראלי ולפיכך אחראית היא לכל חיוב, אם בכלל, בו יחויב הצד השלישי בגלל אי התאמות לתקן ולדרישות חוק המכר (דירות).

3. ב"כ הצדדים הגיעו להסכמה לפיה יכריע בית המשפט אך ורק בסוגיית נזקם של התובעים ובמערכת היחסים בינם לבין הנתבעת.
ב"כ הנתבעת, צד ג' וצד ד' ביקשו מבית המשפט להמנע מקביעה באשר לחבות וחלוקתה ביניהם, שכן הגיעו להסכמה לפיה הקביעה בתיק המקביל המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים - תחייב אותם גם בתיק זה.
אשר על כן ולצורך הערכת נזקי התובעים יחשבו הנתבעת, צד ג' וצד ד' כקבוצה אחת ויקראו להלן: "הנתבעים".נ

בהסכמת הצדדים מינה בית המשפט כמומחה מטעמו את האדריכל פנחס וינר לצורך בדיקת שלושת הבתים, קביעת העלות הכרוכה בתיקון ליקויי הבניה ומתן חוות דעת בנושא ירידת הערך.

4. המחלוקת העיקרית אשר נתגלעה בין הצדדים מתייחסת לזהות התקן על פיו יש לבצע את בדיקת הבתים.
הנתבעת טוענת כי התקן הקובע הינו מפמ"כ 422 של מכון התקנים מחודש פברואר 1991 (להלן: "המפרט הישן") אשר דרישות איכות הבניה שלו הינן מקלות ואילו התובעים טוענים כי התקן הקובע הינו התקן החדש משנת 92 (להלן: "המפרט החדש") המחמיר יותר שכן לטענתם חוזי הרכישה נכרתו בשנת 1995 ולא יעלה על הדעת כי במעמד זה יקשרו בעלי הדין את עצמם בתקן שכבר בוטל ועבר מן העולם.
לאור מחלוקת זו נערכה חוות הדעת בשתי חלופות.
המומחה העריך את ליקויי הבניה בהתאם לדרישות המפרט הישן ובמקביל העריך אף את הפריטים הנוספים אשר אינם נחשבים כליקויי בניה לפי דרישות המפרט הישן אולם אינם עונים על דרישות המפרט החדש.
השאלה איזה מפרט יש להכיל על הבתים נשוא ענייננו נותרה להכרעת בית המשפט.

מחלוקת מהותית נוספת עוסקת בשאלת זכאותן של משפחת כוכבי ושל משפחת כהן לקבלת פיצוי.
הנתבעים טוענים כי למשפחות כוכבי וכהן אין כל יריבות כלפיהם שכן הבית לא נרכש על ידן מן הנתבעת אלא מאת הקונה הראשון ולכן מעמדן הוא כקונה יד שניה ויד שלישית וכי הבית נקנה במצבו AS IS תוך תשלום מחיר ההולם את מצב הבית ולפיכך לא זכאיות הן לכל פיצוי .

5. עם מתן חוות הדעת ולאחר שהמומחה השיב על כל שאלות ההבהרה, קבלו הצדדים את הצעת בית משפט לפיה יסתיים הסכסוך על דרך מתן פס"ד ללא שמיעת ראיות על יסוד החומר הקיים ולאחר טיעונים בכתב.
הצדדים לא הגישו, איפוא, תצהירי עדות ראשית והסתפקו בהגשת סיכומים בכתב.

6. התקן הקובע:
אין חולק כי הבתים נשוא ענייננו נבנו בתחילת שנות ה- 90 עת הציפו את הארץ, עם פתיחת שערי הברזל, גלי עליה של עולים רבים מברית המועצות.
המדינה מצאה לנכון לנקוט בהליך בניה מזורז ומהיר על מנת שניתן יהיה לקלוט את עשרות אלפי העולים החדשים אשר הגיעו ארצה ועל מנת שלא להגיע, חלילה, למצב בו היו נתונים העולים החדשים שהגיעו ארצה לאחר הקמת המדינה.ב

במקום מעברות ו/או פחונים ו/או אוהלים בהם שוכנו אבותינו נקטה המדינה ביוזמה של יבוא בתים מוכנים, הרכבתם והקמתם בשיטת הבניה הקלה.ו
אין חולק כי אין דין בית הנבנה מבלוקים ו/או מלבנים וכיו"ב כדין בית הנבנה בשיטת הבניה הקלה , לא באיכות לא בקצב אף לא בעלויות ובמחיר לקונה.

הבניה הקלה הוכפפה לתקנות התכנון והבניה (בניה קלה - הוראת שעה) התשנ"א -1991.נ
תקנה 2 לתקנות קובעת כי מקום שבו ניתן היתר לבניה קלה לפי התקנות הרי די בכך שהבניה הקלה תבוצע "במקום בהתאם לתקן בהתאם להוראות המפרט מת"י מפמ"כ 422 שקבע מכון התקנים הישראלי" .
מתקנה 5 לתקנות יש להסיק כי מדובר בהוראת שעה מוגבלת בזמן שכן תקנה זו קובעת כי תוקפה של תקנה 2 מצומצם להיתר בניה שניתן עד ליום 31.3.92 ואילו תוקפן של תקנות 1,3,4 מצומצם לגבי היתר בניה שניתן עד ליום 30.6.93.ב
צו התקנים (בתים מבניה קלה - פטור ממילוי אחר דרישות התקנים הרשמיים) התשנ"ב - 1991 אף פטר במלים מפורשות את הבניה הקלה מעמידה בתקנים הישראליים הרשמיים.ו

אין פלא, איפוא, כי הנתבעים מבקשים להתבונן על הבתים נשוא ענייננו במשקפי מפמ"כ 422 הישן שהרי מדובר בדרישות פשוטות ומקלות שעה שהתובעים מבקשים לבצע את הבדיקה בהשוואה לתקן מפמ"כ 422 החדש שהרי דרישותיו מחמירות יותר והוראותיו דורשות בניה איכותית יותר.

במחלוקת זו חוששתני כי יד הנתבעים על העליונה למרות שיש בכך כדי להחיל על הבתים סטנדרטים נמוכים יותר.
יום חתימת החוזה אינו רלבנטי כלל וכלל שכן המועד הקובע הוא יום ביצוע הבניה ו/או יום מתן היתר הבניה.נ
התאמת בניה לדרישות התקן נבחנת בהתאם לתקן שהיה רלבנטי למועד הבניה ולא לתקן מאוחר יותר שהיה בתוקף בעת רכישת המבנה שהרי תוצאה אחרת מנוגדת להיגיון.
היתר ניתן בהתאם לדרישות התקן הקיים באותה עת והבנייה נעשית בהתאם לתנאי היתר.ב
בניה איננה יכולה להעשות על פי תקנים צופי פני עתיד.
זאת ועוד, תקנה 5 הקובעת את אורך חייו של המפרט הישן מציבה כציוני דרך התוחמים את גבולות התקופה, את מועדי מתן ההיתר, להבדיל ממועדי הרכישות.ו
מהחומר שהובא בפני בית המשפט עולה כי היתר הבניה הרלבנטי הוצא ביום 17.12.01, דהיינו בד' אמות התקופה הקבועה בתקנה 5 לעיל.
אין לקבל את הטענה לפיה טיעון לעניין מועד ההיתר חורג מן החזית שהרי עיון בחוות הדעת מטעם המומחה מעלה כי בין המסמכים שהובאו בפניו והוגשו לו על ידי הנתבעת נכלל גם היתר הבניה (עמ' 2 סעיף 2.2).
יתרה מזאת, בעלי הדין הסכימו כי פסק הדין ינתן על יסוד "החומר הקיים" וזה האחרון כולל גם את המסמכים שהוגשו למומחה מטעם בית המשפט ופורטו על ידו בחוות הדעת.
מה גם שהחקוק הרלבנטי מדבר על מועדי מתן ההיתר באופן שלא ניתן לדלג על נתון זה ו/או להגיע לכלל הכרעה בהתעלם ממנו.

זאת ועוד, במפרט הטכני שצורף לחוזי הרכישה קיימת הפניה לתקנות לעיל ואלו מפנות, כאמור, למפמ"כ 422 הישן .
אין אף לקבל את טענת התובעים לפיה לא גילו הנתבעים את תקני ארץ הייצור ממנה יובאו הבתים ואשר על כן אין לאפשר להם לטעון כי חל במקרנו המפרט הישן ולפיה יש לצאת מתוך הנחה כי תקני ארץ המוצא מחמירים יותר מהמפרט הישן.
עיון בחוות דעתו של המומחה פנחס וימר מעלה כי ברשימת המסמכים שהוגשו לו מופיעים גם "תקני מדינות הייצור" - סעיף 2.3 לחוות הדעת.

המסקנה היא כי שהתקן הקובע הוא תקן מפמ"כ 422 הישן - כגישת הנתבעים.נ

7. חישוב הנזקים:
חוות דעת מטעם מומחה בית המשפט היא ראיה ככלל הראיות ובית המשפט רשאי לקבלה, לדחותה או לאמץ חלקים ממנה .
במקרה דנן כאשר הצדדים ויתרו על הבאת ראיות והמומחה אף השיב לשאלות הבהרה ארוכות ומפורטות שהוצגו לו ע"י בעלי הדין - אינני רואה סיבה שלא לקבל את חוות הדעת מטעם המומחה מטעם בית המשפט ואני מוצאת לנכון לאמץ את מרבית מסקנותיה.
יחד עם זאת, לאחר עיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, אני מוצאת לנכון לפסוק פיצוי נוסף כלשהו בגין ליקויים שהיו ככל הנראה בבתים ותוקנו ע"י התובעים עצמם בטרם נערכה הבדיקה.ב
בנושא ירידת הערך אני מוצאת לנכון לאמץ בשלמותה את קביעת המומחה לפיה לא קיימת כל ירידת ערך וזאת לאור העלות הנמוכה הדרושה לביצוע התיקונים ולאור העובדה לפיה כל הליקויים ניתנים לתיקון באופן שלאחר ביצוע התיקונים לא אמור להישאר בבית פגם כלשהו הגורם לירידת ערכו.ו
לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו על ידי התובעים, בחוות דעת המומחה, בשאלות ההבהרה, בתשובות לשאלות ההבהרה ובסיכומי הצדדים, אני מוצאת לנכון להעריך את הנזקים כדלקמן:

משפחת ברודסקי :
נזקים לפי חוות דעת: 36,400 ₪ + מע"מ 42,952 ₪
גדר מפרידה בחצר: 5,000 ₪ + מע"מ 5,900 ₪
ליקויים נוספים: 4,000 ₪
סה"כ: 52,852 ₪

משפחת מלר:
נזקים לפי חוות דעת: 15,100₪ + מע"מ 17,818 ₪
ליקויים נוספים: 2,000 ₪
סה"כ 19,818 ₪

משפחת כוכבי/ כהן:
נזקים לפי חוות דעת: 13,900 ₪ + מע"מ 16,402 ₪
ליקויים נוספים: 2,000 ₪
סה"כ 18,402 ₪

8. הזכאות לפיצוי בגין בית משפחת כוכבי/ כהן:
הפסיקה קובעת כי רוכש דירה מקבלן אינו מאבד את זכותו לפיצוים רק מחמת העובדה לפיה מכר את דירתו לצד ג' , שאם לא כן היה נותר הרוכש שבוי בידיו של הקבלן ומוצא עצמו במצב בלתי נסבל לפיו נאסר עליו למכור את דירתו עד לסיום המשפט.
לעיתים נדרש רוכש דירה להחליף את איזור המגורים, לעיתים נזקק הוא למזומנים המאלצים אותו למכור רכושו, לעיתים מבקש הוא לשפר את תנאי הדיור לאור רווחה כלכלית וכו'.
לא יעלה על הדעת לכבול אותו לקבלן עד לסיום המשפט - הליך שהינו לעיתים ארוך ומייגע.
במקרה דנן הבעיה שונה.
תביעת הפיצוי לא הוגשה ע"י משפחת קסלמן אשר רכשה את הבית ומכרה אותו למשפחת כוכבי כי אם על ידי זו האחרונה אשר אף היא כבר איננה הבעלים לאור מכירת הבית למשפחת כהן.
מבין השיטין אני למדה, אם כי ב"כ התובעים אינו מאשר, אף אינו מכחיש, כי אף משפחת כהן כבר איננה הבעלים של הבית השלישי לאור מכירתו לרוכש אחר אשר איננו בעל דין בתובענה הנוכחית.נ

בסיכומיו טוען ב"כ התובעים:
"אם אכן מכרה משפחת כהן את הדירה, כטענת הנתבעת בכתב ההגנה המתוקן, הרי שיש להניח כי ההסכם בין משפחת כהן לא התיר לאחרונים לתבוע ליקויי בניה וכי הודע להם ע"י משפחת כהן כי הם בהליך תביעה בבית המשפט". (ההדגשות של הח"מ)
התשובה לשאלה באם נמכר הבית על ידי משפחת כהן אם לאו אמורה להמצא בידיעת התובעים ו/או בא כוחם.
אין מדובר בשאלה שהתשובה לה היא "אם " או "יש להניח".
עסקינן בעובדות אשר יש לפרוש אותן בפני בית המשפט.
המנעות מנקיטת עמדה מחזקת את ההנחה לפיה עמדת הנתבעים היא הנכונה, דהיינו, גם משפחת כהן כבר מכרה את הבית לרוכש חדש, מה גם שעובדה זו מאוששת ע"י הסכם המכר שצורף לכתב ההגנה המתוקן מטעם הנתבעת ולפיה מכרה משפחת כהן את דירתה למשפחת בן חמו עוד ביום 30.3.00.ב

האחראי לליקוי הבנייה לא צריך להנות מן ההפקר לאור מכירת הבית אולם מאידך יש לדאוג כי לא ימצא במצב בו יחשף לכפל תביעות ולסיכון לפיו תוגשנה כנגדו תביעות לפיצוי גם ע"י הרוכש המקורי , גם ע"י הרוכש הנוסף וגם ע"י הבעלים הנוכחי.
מה חבל כי ב"כ התובעים לא טרח להציג בפני בית המשפט את כל החוזים הרלבנטיים לגלגוליו של הבית השלישי והסתפק בהגשת עמוד מספר 1 של חוזי הרכישה.
בסעיפים 3 ד' ו- 3 ה' מציין ב"כ התובעים כדלקמן:
"העתק עמוד 1 לחוזה הרכישה מצ"ב כנספח ד' ...ו
העתק עמוד 1 לחוזה הרכישה מצ"ב כנספח ה'...".נ
לא הבינותי מדוע ביחס לחוזי הרכישה של משפחות בורדבסקי ומלר צורפו כל עמודי חוזי הרכישה ואילו ביחס למשפחות כוכבי וכהן צורף עמוד מספר 1 בלבד. הדבר תמוה.
טוב היו עושים התובעים לו היו מגישים לבית המשפט העתק מלא של שני החוזים לעיל ואף את חוזה מכירת הבית ע"י משפחת כהן על מנת שניתן יהיה לבחון אם סוגיית ליקויי הבנייה באה לידי ביטוי בחוזים הנ"ל בהוראה מפורשת, שהרי בית המשפט שואל עצמו האם שילמו הקונים מחיר מופחת בעבור הבית מחמת ליקויי הבניה או שמא נרכש הבית תוך המחאת הזכות לפיצוי, ואם כן למי מ- 4 המשפחות הומחתה הזכות.

מדובר במידע עובדתי שצריך היה להיות מוגש לבית המשפט ע"י התובעים.ב
לא יתכן כי יוגש לבית המשפט עמוד 1 מתוך כל ההסכם שכן הדבר יוצר חשש ו/או חשד לפיו האמור ביתר חלקי ההסכם פוגע במעמד התובעים ו/או תומך בגישת הנתבעים.
לא יתכן כי התובעים יותירו סימני שאלה ביחס לנתונים עובדתיים האמורים להמצא בידיעתם ו/או בשליטתם הבלעדית.
מכל מקום אין ספק כי פיצוי יכול להפסק רק פעם אחת ורק לטובת אחד הרוכשים.
לא יעלה על הדעת כי יפסק פיצוי גם לטובת משפחת כהן וגם לטובת משפחת כוכבי.

החלוקה אותה עושה ב"כ התובעים ולפיה יפסק למשפחת כוכבי פיצוי בגין עוגמת נפש ואילו משפחת כהן תקבל את הפיצוי בגין ליקוי הבניה אינה מקובלת עלי ואינני יודעת מה מקורה ועל מה היא מבוססת.
מבחינתי מעמדן של שתי משפחות אלו הינו זהה.
שתי המשפחות לא רכשו את הדירה מן הנתבעת ומעמדן הוא של קונה מיד שניה ויד שלישית .
שתי המשפחות לא מחזיקות עוד בנכס שכן הוא נמכר לאחר .
שתי המשפחות לא טרחו להציג בפני את ההסכמים הרלבנטיים לרכישת הבית ו/או למכירתו כך שבית המשפט אינו יודע מהי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים באשר לזכות להגיש תביעת פיצויים מחמת ליקויי הבניה.ו
אשר על כן יפסק פיצוי אחד בגין ליקויי הבניה בבית השלישי והוא יפסק לזכות משפחות כהן וכוכבי ביחד ולחוד.

9. עוגמת נפש:
בית המשפט אכן נוהג לפסוק לעיתים קרובות פיצוי בגין עוגמת נפש, בנוסף לפיצוי בגין ליקויי הבנייה.נ
גובה הפיצוי בגין עוגמת הנפש הינו יחסי ישיר לאופי ליקויי הבניה וחומרתם באופן שככל שהליקוי חמור יותר, כגון רטיבות, חדירת מים וכו' כך יגדל פיצוי עוגמת הנפש.
גובה הפיצוי יקבע אף לפי משך הזמן הדרוש לביצוע התיקון ועוגמת הנפש הכרוכה בכך.
במקרה שבפנינו אין מדובר בליקויים חמורים, אם כי בין הליקויים מופיע גם הצורך בטיפול איטום רעפי הגג למניעת דליפת מים (דירת ברודסקי), איטום למניעת חדירת רטיבות בקיר (דירת כוכבי/כהן) וכו'.
הליקויים מתבטאים בעיקר באלומיניום, ריצוף, נגרות, איטומים, פירוק שטיחים וכו'.

לאור כל הנסיבות ולאור תוכן חוות הדעת אני מעריכה את הפיצוי בגין עוגמת נפש כדלקמן:
משפחת ברודסקי (2 דירות): 10,000 ₪
משפחת מלר : 4,000 ₪

אינני מוצאת מקום לפסיקת פיצוי ברכיב עוגמת נפש בגין הבית השלישי.
התובעים 7-4 לא טרחו ליידע את בית המשפט כמה זמן גרה התגוררה בדירה משפחת כוכבי, מתי קיבלה את החזקה ממשפחת קסלמן ומתי העבירה את החזקה בו למשפחת כהן.
גם משפחת כהן כאמור לעיל כבר מכרה את הדירה לצד שלישי.ב

10. דיור חלוף:
כאמור לעיל מדובר בבתים שנבנו בשיטת הבניה הקלה דהיינו לא מבלוקים ו/או לבנים.
אין צורך להרוס ולבנות מחדש.
המומחה לא קבע כי לצורך ביצוע התיקונים על דיירי הדירה לפנות את הבית והדבר אף איננו משתמע מפירוט הליקויים.ו
יחד עם זאת, מקובל עלי כי בעת ביצוע התיקונים יאלצו הדיירים לשהות בחדרים אחרים ואי נוחות זו נלקחה בחשבון בבואי לפסוק את הפיצוי בגין עוגמת נפש.

11. הוצאות:
עסקינן בתובענה שהחלה בקול תרועה רמה .
קביעות המומחה אינן מתיישבות עם היקף התביעה כפי שנטען על ידי התובעים הן בכתב התביעה והן בחוות הדעת שהוגשו מטעמם .
אשר על כן, לא יפוצו התובעים על כל ההוצאות בהן נשאו לצורך ניהול התובענה בהעדר יחס ישיר כאמור.
אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים בגין ההוצאות כדלקמן:

א. שליש מאגרת התביעה בצירוף ריבית והצמדה מיום 14.7.99.נ
ב. עלות חוות הדעת של המהנדס אליעזר גוכמן - חוות דעת אחת לכל דירה, החזר בקרן בלבד, לאור הפער בין הסכומים הנקובים בחוות הדעת לבין הסכום שנפסק וזאת לפי קבלה שתוצג.ב
ג. חלקם של התובעים בשכרו של המומחה המהנדס וימר, בצירוף ריבית והצמדה מיום התשלום.

בהוצאות בגין חוות דעתו של מר כהן, חוות דעת נוספת של מר בוכמן ושאלות הבהרה - ישאו התובעים בעצמם.ו

12. התוצאה:
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

. משפחת ברודסקי:
א. ליקויי בניה: 52,852 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום 5.3.02.נ
ב. עוגמת נפש: 10,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד.

משפחת מלר:
א. ליקויי בניה: 19,818 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום 5.3.02.ב
ב. עוגמת נפש: 4,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד.

משפחות כוכבי/כהן :
א. ליקויי בניה: 18,402 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום 5.3.02.ו

כן תשלם הנתבעת לתובעים את ההוצאות המפורטות בסעיף 12 לעיל.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ.

הנתבעת תדאג כי הסכומים דלעיל ישולמו לתובעים באמצעות בא כוחם עד לא יאוחר מיום 15.8.03 אם על ידה במישרין ואם על ידי מימון ביניים בחלוקה מוסכמת בינה לבין צד ג' וצד ד'.
מכל מקום האחריות לתשלום כלפי התובעים מוטלת על הנתבעת.

רשמתי בפני את הודעת הנתבעת, צד ג' וצד ד' מיום 12.6.03 לפיה הם מקבלים על עצמם את ההכרעה שתינתן בסוגיית החבות וחלוקתה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
אני נותנת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים ללא צו להוצאות ובזאת מסתיים גם הדיון בהודעה לצד ג' ובהודעה לצד ד'.
בזאת מגיע תיק זה לידי סיום .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה בלוד

  2. ליקויי בניה בעפולה

  3. ליקויי בניה יקנעם

  4. ליקויי בניה בנהריה

  5. ליקויי בניה רטיבות

  6. ליקויי בניה ביקנעם

  7. ליקויי בניה - ריצוף

  8. ליקויי בניה בשטחים

  9. ליקויי בניה - אוורור

  10. התיישנות ליקויי בניה

  11. ליקויי בניה בגן יבנה

  12. ליקויי בניה בקריית ים

  13. תקן לבדיקת ליקויי בניה

  14. ליקויי בניה - שנת בדק

  15. הרחבת בית - ליקויי בניה

  16. ליקויי בניה בכפר ורדים

  17. חדר ממ''ד - ליקויי בניה

  18. בוררות בנושא ליקויי בניה

  19. ליקויי בניה בקרית ביאליק

  20. ליקויי בניה ביחידת נופש

  21. מי אחראי על ליקויי בניה

  22. ליקויי בניה דירה באשדוד

  23. ליקויי בניה בטירת הכרמל

  24. ליקויי בניה ביסודות הבית

  25. ליקויי בניה דירה במודיעין

  26. ליקויי בניה בדירה באשדוד

  27. ליקויי בניה בחיפוי פסיפס

  28. ליקויי בניה במעלה אדומים

  29. ליקויי בניה בדירות חפציבה

  30. סמכות עניינית ליקויי בניה

  31. ליקויי בניה בבית בהוד השרון

  32. תביעה קטנה בגין ליקויי בניה

  33. הסתכנות מרצון - ליקויי בניה

  34. ליקויי בניה רטיבות במרתפים

  35. ליקויי בניה בעסקת קומבינציה

  36. שיפוצים בדירה עם ליקויי בניה

  37. ליקויי בניה בדירה חדשה מקבלן

  38. ליקויי בניה בבית קרקע באשקלון

  39. התרוממות ריצוף בחדר בבית מגורים

  40. אי הודעה במועד על ליקויי בניה

  41. תביעה בגין ליקויי בניה בקוטג'ים

  42. רשלנות תורמת בתביעת ליקויי בניה

  43. ליקויי בניה בבניין מלפני 15 שנה

  44. סירוב לתת לקבלן לתקן ליקויי בניה

  45. ליקויי בניה בדירות לציבור החרדי

  46. ליקויי בניה בדירה במזרח ירושלים

  47. זכות מוכר הבית לתקן ליקויי בניה

  48. תביעה נגד עמותה בגין ליקויי בניה

  49. ליקויי בניה בשכונת רמות בירושלים

  50. ערעור על פיצויים בגין ליקויי בניה

  51. הוצאות משפטיות בתביעת ליקויי בניה

  52. ליקויי בניה בקוטג' - תביעה נגד קבלן

  53. הסדר דיוני בתביעה בגין ליקויי בניה

  54. תביעה בגין ליקויי בנייה במדרגות דירה

  55. חובת גילוי מוכר דירה של ליקויי בניה

  56. טענה לירידת ערך דירה בגלל ליקויי בניה

  57. תביעה נגד חברה זרה בגין ליקויי בניה

  58. ליקויי בניה בפרויקט דירות לתושבי חוץ

  59. חובת המוכר לגלות מידע על ליקויי בניה

  60. תביעה בסדר דין מהיר בנוגע לליקויי בנייה

  61. ביטול קניית דירה מקבלן עקב ליקויי בניה

  62. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה ועוגמת נפש

  63. תביעת נציגות בית משותף בגין ליקויי בניה

  64. תביעה בגין אספקת בית באיחור וליקויי בנייה

  65. ליקויי בניה בשכונת תלפיות מזרח בירושלים

  66. מינוי מומחה מוסכם בתביעה בגין ליקויי בניה

  67. מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת ליקויי בניה

  68. הגשת תביעה בגין ליקויי בנייה 7 שנים לאחר המסירה

  69. בוררות על ליקויי בניה לפי הסכם לרכישת בית מגורים

  70. נטען כי הקבלן רצה לתקן ליקויי בניה אבל לא נתנו לו

  71. הזכות לתקן ליקויי בניה אל מול הזכות לקבל פיצוי כספי

  72. תביעה כספית נגד המתכנן בגין ליקויי בניה אשר התגלו בדירה

  73. תביעה לפיצוי בגין הפרת הסכם וכן פיצוי בגין ליקויי בנייה

  74. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה שנתגלו בבניין לאחר עבודות שיפוץ

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון