פקיעת ביטוח עקב אי חידוש רישיון נהיגה

פקיעת ביטוח עקב אי חידוש רישיון נהיגה
1. זוהי תביעת העזבון בגין נזקי גוף בתאונת דרכים מיום 28.9.93. אצל הנפגעת נמצאו שברים בעצם הירך ובכתף ימין והיא אושפזה, ושוחררה משיקום ביום 23.2.94. הנפגעת נפטרה ביום 10.7.96, ללא קשר לתאונה.

2. הצדדים הגיעו להסכמת לענין גובה הנזק. (עמ' 36, 37 לפרטיכל).נ

3. אין מחלוקת בין הצדדים כי נתבע 1 פגע בתובעת המנוחה ברכבו וכתוצאה מכך נגרם לה הנזק. אלא שהתעוררה שאלה האם נהג הנתבע 1 ברשיון כחוק, אם לאו. נתבע 1 פגע בתובעת בזמן שנהג בפסילת רשיון, ואף הורשע בגין כך. לימים, הפסילה בוטלה. פסק הדין המרשיע לא בוטל. (לא התקיים דיון). השאלה לדיון הינה מהי משמעות אותו ביטול פסילה מבחינת תוקפו של ביטוח החובה .ב

4. בשל השתלשלות קודמת של התיק בבית המשפט המחוזי (נפתח שם בשנת 94 ) הצדדים לדיון היום הם הנהג נתבע 1 וקרנית כנתבעים ישירים. חברת הביטוח במועד התאונה הינה צד שלישי בתיק מכח הודעה שמסר לה נתבע מס' 1 ביום 14.3.2001.ו

5. ברגע שהוסכם על גובה הנזק, נותרה למעשה המחלוקת בין הנתבעים וצד ג', לגבי חובת הנשיאה בנזק.

6. עובדות הרקע

6.1 ביום 28.12.92 נהג נתבע 1 ברכב של חבר באילת. עצר אותו שוטר לבדיקה שגרתית, והסתבר כי הרשיונות לא נמצאים ברכב. השוטר נתן לנתבע 1 אורכה של 5 ימים להצגת הרשיונות. הנתבע 1 לא המציא את הרשיונות בתוך המועד שנקצב. (ס' 2, 3, לתצהיר נ / 1 ).נ

6.2 בחודש אוגוסט 1993 קבל נתבע 1 הודעה כי הועמד לדין על כך, נשפט שלא בפניו על ידי בית המשפט באילת, ונגזרה עליו בגזר דין מיום 31.5.93 שלילת הרשיון לתקופה של 12 חודשים וקנס כספי של 2000 ש"ח. (ס' 4 לתצהיר נ / 1 ).ב

6.3 ביום 5.8.93 פנה נתבע 1 במכתב לבית המשפט באילת בו הוא מבקש להקל בעונשו. (נספח א' לנ / 1 ). על גבי המכתב נכתב על ידי שופט כי על נתבע 1 להמציא את המסמכים התקפים למועד העבירה.

6.4 נתבע 1 טען כי לא קבל את ההחלטה המורה לו להמציא מסמכים תקפים ליום העבירה. נתבע 1 סבר כי מאחר והרשיון בידיו הוא רשאי להמשיך לנהוג.ו

6.5 ביום 28.9.93 נהג נתבע 1 ברכבו, וארעה התאונה נשוא תיק זה.נ

6.6 הנתבע 1 לא שב לטפל בענין העונש שנגזר עליו, שכן לטענתו נידון ל14 חודשי מאסר בגין אחזקת סמים שריצה אותם במהלך שנת 94 ו- 95. (ס' 9 לתצהיר נ / 1 ).ב

6.7 ביום 2.7.95 ניתן פסק דין בבית משפט לתעבורה בחיפה, לפיו הורשע נתבע 1 על בסיס הודאתו בנהיגת רכב בעת פסילה, ס' 67 לפקודת התעבורה, (נ / 4 – נ / 6 ). בכתב האישום שם המתייחס למועד התאונה נרשם כי התובע נהג בזמן פסילה וזאת בשל פסילה של בית המשפט באילת מיום 31.5.93.

6.8 הנתבע פנה ביום 8.3.01 לבית המשפט לתעבורה באילת על מנת לבטל את גזר הדין שניתן בהעדר. (ראה תיק בית המשפט לתעבורה, נ / 3 ). בין נימוקי הבקשה לביטול גזר הדין מציין נתבע 1 כי נגמל משימוש בסם בתהליך שיקום , הינו אב למשפחה וילדיו בני 11 ו- 16, וכי מאז שנת 1996 הוא עובד בעמינח עד היום. עוד טען שם הנתבע 1 כי אם יוותר פסק הדין על כנו, יקבע כי אין חבות לחברת הביטוח, והוא יימצא במצב בו תחזור אליו קרנית לתשלום של סכום עתק שאין בכוחו לשלם, והמשמעות היא הרס חייו. ב"כ המאשימה השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.ו

6.9 ביום 19.4.01 ניתן פסק דין המבטל את גזר הדין מיום 31.5.93 . נגזר לנתבע 1 פסילה על תנאי ל- 3 חודשים , לתקופה של 3 שנים, וכן קנס ש ל 2000 ש"ח, אך מאחר וזה כבר שולם, נקבע כי אין צורך בתשלום נוסף. (להלן "גזר הדין החדש" ).נ

6.10 משבוטל פסק הדין הישן באילת, פנה הנתבע 1 ביום 11.12.01 לבית המשפט לתעבורה בחיפה אשר הרשיע אותו בגין התאונה נשוא הדיון, בבקשה לבטל את ההרשעה שנסמכה על עובדות גזר הדין הראשון באילת. לבקשה זו ניתנה החלטה על ידי שופטת בזו הלשון : "ההליכים בבית משפט זה הסתיימו".

6.11 על פי תעודת עובד ציבור, אלמלא הפסילה בהעדר על ידי בית משפט באילת , היה לנתבע רשיון תקף במועד התאונה.ב

7. המסגרת הנורמטיבית לדיון

7.1 הצדדים לא חלקו על כך כי במועד התאונה היה לרכב הרלוונטי רשיון בר תוקף ותעודת ביטוח תקפה של כלל חברה לביטוח בע"מ. (ראה ס' 8 לתצהיר הנתבע 1, נ / 1 שלא נסתר).ו

7.2 צד ג' לא הציג את פוליסת הביטוח, שם לטענתו קיים סייג לפיו אין הביטוח בתוקף אם ארע מקרה כמו מקרה זה. בכתב ההגנה נטען באופן כללי כי משלא היה רשיון נהיגה תקף לנוהג ברכב, הנהיגה היתה ללא כיסוי ביטוחי. (ס' 2 ו' לכתב ההגנה ). אין התייחסות ספציפית לאופן ההחרגה בפוליסה.נ

7.3 אם סבר צד ג' כי הוא מסתמך על פסק דין חלוט פלילי לצורך ההסתמכות על הטענה כי הנהיגה היתה ללא תעודת ביטוח, הרי שאין בסיס עובדתי לכך. כל שהודה הנתבע 1 במשפט הפלילי היה בעובדות כתב האישום. עובדות כתב האישום מתייחסות אך ורק לכך שנהג רכבו כשהוא פסול מלנהוג לתקופה של 12 חודשים. (נ / 4 ) . לכן גם ההרשעה מתייחסת אך ורק לס' 67 לפקודת התעבורה, [נוסח חדש] תשכ"א 1961, נהיגה בפסילה.

7.4 תקנות ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) תש"ל 1971 קובעות בס' 1 (א) כי תעודת ביטוח תהיה לפי טופס א' שבתוספת. עיון בתוספת של התקנות מלמד על כך כי ניתן לכלול בעקרון הגבלות שימוש, (אך לא הגבלות שאין להן תוקף לפי ס' 15 לפקודה ). לא מפורט בהוראות הטופס אילו הגבלות שימוש ניתן לכלול.ב

7.5 משלא הציג צד ג' את הפוליסה הרלוונטית, או את תעודת הביטוח הרלוונטית, אין בפני המקור החוקי אשר קובע כי תעודת הביטוח איננה תקפה במקרה זה.ו

7.6 הניסוח בפוליסה יכול להיות באופן כזה שנדרש רשיון בר תוקף בישראל לנהיגת הרכב במועד הארוע, או במשך 12 או 24 חודשים שקדמו לנהיגת כלי הרכב, או שלא נפסל מלהחזיק רשיון כזה , וכך הלאה. נוסח הסעיף המגביל חשוב לצורך הדיון בהמשך, אלא שסעיף זה כלל לא הוצג כראיה במשפט.נ

7.7 ראה לענין זה החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ע.א. 6055/99 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ. אררט חברה לביטוח בע"מ(לא פורסם) - (עמ' 7040 צלטנר )

" …המבטחת לא הניחה תשתית ראייתית להוכחת קיומו של תנאי, בין שמדובר בתנאי מוקדם לחבות ובין לחריג לחבות, המתנה את החבות בקיומו של רשיון נהיגה בר תוקף ביד הנוהג. לשם כך היה על המבטחת להציג כראיה את הפוליסה שהוצאה על ידה לרכב נשוא הדיון, או, אם פוליסה זו אינה נמצאת בידה …להגיש את הפוליסה הסטנדרטית וכן להציג ראיה על כך שהפוליסה הרלוונטית הוצאה במתכונת הפוליסה הסטנדרטית….המבטחת לא עשתה דבר מכל אלה. היא לא הציגה ראיה כלשהיא לגבי נוסח הפוליסה ולא הוכיחה כי פוליסה זו הכילה, כתנאי לקיומו של כיסוי ביטוחי, דרישה בדבר קיומו של רשיון נהיגה ביד הנוהג….כן מקובלת עלינו הטענה כי נוסח הפוליסה הסטנדרטית , אינו בגדר ידיעתו השיפוטית של בית המשפט, שאינה טעונה הוכחה.".

7.8 בהעדר תשתית ראייתית לענין זה, די בכך כדי לדחות טענת המבטחת כי אין כיסוי ביטוחי.ב

7.9 על אף מסקנה זו, מצאתי לנכון להמשיך ולדון בשאר טענות הצדדים, כשהעיקרית שבהם הינה האם גזר הדין החדש אשר בטל את הפסילה נשוא גזר הדין הראשון, תוקפו למפרע.

8. האם מכח גזר הדין שתקן את קודמו , ניתן לקבוע כי לנהג היה רשיון נהיגה תקף ביום
התאונה ?

8.1 השאלה העומדת לדיון הינה האם לתוצאות גזר הדין החדש אשר בטל את גזר הדין הראשון תחולה רטרואקטיבית, באופן שיש לקבוע כי במועד התאונה נשוא הדיון היה נתבע 1 בעל רשיון נהיגה תקף.ו

8.2 ענין דומה נידון ברע"א 3339/00 , בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 18.12.02, אליהו ח' לביטוח בע"מ ואח' נ. דהן שמעון. (להלן "פס"ד דהן") .שם נפגע בתאונת דרכים מי שנהג ברכב בזמן שהיה מצוי בפסילה. הפסילה בוטלה לימים, שכן נמצא כי הנהג הועמד לדין פעמיים בגין אותה עבירה. נשאלה השאלה מהי השפעת ביטול הפסילה לענין זכאות אותו נהג לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הענין נבחן על ידי כב' הנשיא ברק מהבחינה "הפנימית", דהינו תכלית חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ומהבחינה "החיצונית" לאור דיני הבטלות של פסקי דין.נ
על אף שהמגבלה הנטענת במקרנו הינה מגבלת פוליסה ולא מגבלת הדין, ניתן לעשות שימוש באותה דרך של בחינה, בדרך של אנאלוגיה ובשל קרבת הענין.
יש לזכור כי :"מגמת המחוקק הייתה ליצור חפיפה בין האחריות על-פי חוק הפיצויים, מחד גיסא, לבין חובת הביטוח על-פי הוראות פקודת הביטוח, מאידך גיסא, ועל-כן תוקנה פקודת הביטוח עם חקיקתו של חוק הפיצויים כדי ליצור התאמה ותיאום בין שני דברי החקיקה. "...השאיפה צריכה להיות, ככל שהדבר מתאפשר מבלי לחטוא ממש ללשונו של החוק, לפרשו מתוך מגמה שתביא להתאמה בין האחריות לפי חוק הפיצויים לחובת הביטוח לפי פקודת הביטוח" (ע"א 308/82 מדינת ישראל נ' שאויש ואח', פ"ד מב (642 )1.) הנה כי כן, ניתן לעשות שימוש במבחני דהן במקרה זה.ב

8.3 הבחינה הפנימית

8.3.1. בפסק דין דהן נבחנו העובדות לאור התכלית הסוציאלית של החוק והתכלית ההרתעתית שלו.

8.3.2. לענין התכלית הסוציאלית נקבע כי:
"בשל תכליתו הסוציאלית של חוק הפיצויים, יש להעדיף במקרים
הקשים פתרון המעניק פיצוי לניזוק ומפזר את המעמסה של הפיצוי על
הציבור, על פני פתרון השולל ממנו את הפיצוי, או מטיל מעמסה
על המזיק האינדיבידואלי".ו

8.3.3. לענין התכלית ההרתעתית נקבע כי עיקרה להרתיע את האנשים מהתנהגות שיש בה כדי לסכן בצורה ניכרת את ציבור המשתמשים בכבישים. כך , מקום שמדובר בפגם מהותי המשליך על כושרו וכשירותו של הנהג.
"אך מקום בו העדר הרשיון מקורו בפגם טכני או פרוצדוראלי לא
ייחשב הנהג כחסר רשיון לצורך ס' 7 (3) .כך במקרים בהם פקע
הרשיון בהעדר תשלום אגרה, (ס' 7 (3) סיפא) כך באי חידוש רשיון
נהיגה בשל אי תשלום קנסות. במקרים אלו הפגם שבהעדר הרשיון
הינו טכני בעיקרו ואין הוא קשור בכושרו של הנהג …"

8.3.4 כשבתי המשפט דנו בשאלה מהו המצב "כשאין לו רשיון לנהוג בו " או זה המצדיק
פקיעת ביטוח חבות קבעו כי יש להבחין בין עניין פיסקלי פורמלי באופיו לבין כושרו של הנהג לנהוג. לכן למשל אי חידוש רשיון נהיגה בשל קנסות תלויים ועומדים לא הצדיק שלילית הפיצוים. (ע.א. 4231/97 צור שמיר חב' לביטוח בע"מ נ. נאווה יחיאל פד נג 2 עמ 193 ). או שימוש ברשיון נהיגה זר על ידי עולה חדש בתאריך כלשהוא במשך 12 חודשים שקדמו לארוע התאונה נמצא כנותן תוקף לביטוח (למרות שביום התאונה עצמה לא היה רשיון נהיגה תקף בישראל ,) ( ת.א. 581/95, המ' 20601/97 (מחוזי חיפה) אררט נ. אלגריסי). או –אי חידוש רשיון נהיגה זמני בשל העדרות מקורס רענון נהיגה נקבע שאין משמעותו "נפסל מלקבל ומלהחזיק רשיון, (ת.א. 823/94 מחוזי חיפה שאהין ספא ואח', נ. עזבון המנוח חוסיין עבד ואח' דינים מחוזי כרך כו (10) 439).נ

8.3.5 יש חשיבות לכך שמדובר למעשה בפסילה טכנית. לנתבע 1 היה רשיון בר תוקף ביום התאונה, אלא שזה לא הוצג בפני המשטרה. אין מדובר כאן בפסילה מחמת העדר כשרות לנהוג, או מחוסר מיומנות לנהוג.ב

8.3.6 המסקנה לכן כי נוכח תכליתו של חוק הפיצויים ופקודת ביטוח כלי רכב מנועי , יש לראות את הנתבע, בנסיבות המיוחדות של מקרה זה כמי שהיה בעל רשיון נהיגה תקף ביום התאונה.ו
8.4 הבחינה החיצונית

8.4.1 השאלה הינה האם יש לראות בפסק דין מאוחר יותר שביטל הרשעה קודמת והעונש שנגזר בגינה כחל רטרואקטיבית או שמא אקטיבית. הפסיקה ערכה אבחנה בין פסק דין אשר ניתן ללא סמכות והוא בטל מעיקרו, ובין פסק דין שניתן בסמכות אך היה מוטעה וניתן לביטול ,אך נשאר בתוקפו ככזה עד לביטול.

8.4.2 אלא שאבחנה זו הינה דיכוטומית, גסה ומחוספסת ואיננה יורדת לדקויות הנדרשות לעיתים. וראה לענין זה מספר הנחות יסוד אליהן מתייחס כב' הנשיא ברק בפסק דין דהן -
א. לפגמים שונים תהינה נודעות תוצאות בטלות שונות.נ
ב. אחידות ונוקשות בכללי הבטלות עשויים להוביל לתוצאות הפוגעות בעיקרי הצדק.ב
ג. יש לבחון בכל מקרה לגופו מהם שיקולי המדיניות הרלוונטים
ד. לפעמים לפגם מאותו סוג תהיינה תוצאות שונות בהתחשב בנסיבות המקרה
ה. עשויה להיות נפקות לאבחנה בין פסק דין פלילי לאזרחי
ו. עשויה להיות נפקות להשלכות הבטלות על הצדדים הרלוונטים.ו

8.4.3 לא עלתה טענה כי גזר הדין שניתן באילת בהעדר, ואשר פסל את רשיונו של הנתבע, ניתן
בחוסר סמכות. ועדיין, העובדה שאיננו VOID , לא מחייבת בהכרח קביעה שאין להחיל את תוצאות ביטולו באופן רטרואקטיבי. המוסד של החלת פסק דין מתקן באופן רטרואקטיבי מוכר בפסיקה. להלן סקירה מדגמית של פסקי דין מתקנים אשר תוצאותיהם הוחלו רטרואקטיבית על אף שפסק הדין הראשון לא היה VOID .נ

8.4.4 ע.א. 280/73פלאימפורט נ. ציבה גייגי –לטד ואח' (פד כט 1 עמ' 597 ).שם שווקו שתי בעלות הדין תכשיר כימי להדברת מזיקים. בערכאת המחוזי ניתן צו מניעה המונע מהמערערת לשווק את החומר בטענה של הפרת פטנט. בית המשפט העליון בטל את צו המניעה מהטעם שהפטנט חסר תוקף. הדיון היה בשאלה האם יש לפצות את המערערת בעבור תקופת הביניים שבין פסק דין המחוזי ופסק דין העליון, שבה היתה מנועה מלשווק את המוצר.ב

בית המשפט חזר וציין כי כל עוד פסק הדין של הערכאה הקודמת תקף, יש למלא אחריו בדבקות. מילוי פסק הדין איננו מצמיח לאחר תביעה בעילת נזיקין. אך אם יש התעשרות כתוצאה ממעשה בית דין שבוטל, ההתעשרות אינה במשפט, ומחייבת השבה.ו
קביעה זו משקפת מחד את ההגנה על אינטרס ההסתמכות, ומאידך את זיהוי המשמעות התוצאתית של אי החלה רטרואקטיבית, שהינה התעשרות שלא כדין, ושימוש בעקרון האינטרס הציבורי ושיקולי הצדק לצורך הקביעה כי יש להורות על השבה.נ

בפסק דין זה מתייחס כב' השופט זוסמן למקרה אחר, קיצוני יותר, פסק דין WISEMAN V WISEMAN (ALL.E.R. 1 603 (1953 ) ). שם השיג הבעל התובע פסק גירושין ומיהר ונשא אחרת אשר ילדה לו ילד. בית המשפט נעתר לאשה הראשונה וביטל את פסק דין הגירושין, ובכך סיכן את מעמדה של האשה השניה ואולי גם הילד. "הרעיון הגלום בפסק דין זה אינו אלא השבת המצב לקדמותו, למניעת אי הצדק שנגרם לנתבעת עקב מעשה בית דין פגום."

כב' השופט ח. כהן סוקר את המוסד של החלת ביטול פסק הדין רטרואקטיבית במשפט העברי הרומי והאנגלי.ב
המשפט העברי דן במושג של "החזרת הדין". "החזרת הדין אף החזרת בעלי הדין למצבם הקודם במשמע. בלשנו של הרמב"ם : "חוזר הדין ומחזירין את הדבר כשהיה ודנין בו כהלכה" (הלכות סנהדרין ו' א'). החזרת הדבר שהיה היא החזרת המצב לישנו כפי שהיה לפני פסק הדין המוטעה". (שם עמ' 608).

במשפט הרומי היתה נתונה סמכות מיוחדת ל"פריטור", להעניק סעד המכונה בשם : RESTIUTIO IN INTEGRUM . "החזרת המצב לישנו". סעד זה בא לסלק תוצאה בלתי צודקת של מצב חוקי שריר וקיים. בו בזמן שהסמכות הכללית של בתי משפט היא להעניק סעד נגד אי החוקיות והפרת הדין, באה סמכות פריטורית מיוחדת זו להעניק סעד נגד הדין והמשפט כשפעולתם גורמת לאי צדק.". (שם, עמ' 609 ). הצו של הפריטור להחזרת המצב ליושנו היה ניתן להשגת הצדק.ו

כב' השופט כהן מתייחס גם לגישת המשפט האנגלי תוך שהוא מצטט את דברי כב' השופט CARDOZO בפסק דיןREED V. ALLEN - "הספרים מראים שנוהג עתיק הוא לכלול בפסק הדין המבטל פסק קודם, הוראה שיוחזרו למערער כל הדברים אשר הפסיד עקב אותו הפסק….הסעד הוא בעיקרו, כמו זה עבור ממון שנתקבל, להשבת טובות הנאה שאין להשאירן בידיו במצפון טוב. מן הכוחות שביושר הוא הנתונים לכל בית משפט מטבע ברייתו, לתקן את אשר עיוות תוך כדי הליכיו". (שם, עמ' 610).

כב' השופט כהן מציע טיפול ברוח של נדיבות בתיקון המעוות שנגרם בעקבות פסק דין שבוטל בערעור.נ
בפסק דין זה נקבע כי על המשיבה להחזיר רווחים שעשתה בתקופה בה נמנע מהמערערת לשווק סחורתה.ב

8.5 ע.א. 541/89 סרנה קולנוע ושעשועים בע"מ נ. אלקלעי (פד מה 2 506 ), החיל למעשה תוצאות פסק דין שהפך את קודמו, באופן רטרואקטיבי. ערכאת השלום קבעה כי הוכחה עילת פינוי כנגד הדיירת המוגנת במקום, אלא שבית המשפט המחוזי מצא לנכון להעניק סעד מן הצדק. הדיירת פתחה בהליכים על מנת לתבוע דמי שימוש ראויים רטרואקטיבית בעבור התקופה שפונתה מהמושכר. הסוגיה הגיעה לבית המשפט העליון בהקשר לשאלה האם בתקופת הביניים, בה היה בתוקף פסק דין של בית משפט השלום המורה על פינוי, ועד לביטולו על ידי בית משפט מחוזי , זכאית הדיירת לדמי שימוש ראויים מהבעלים שהחזיק בנכס. ובלשון אחר : האם ניתן להחיל רטרואקטיבית את תוצאות פסק הדין המבטל את הפינוי.

נקבע ברוב דעות כי אכן ניתן לחייב את הבעלים המחזיק בדמי שימוש ראויים בעבור תקופת הביניים, "עומדת למי שזכה בסופו של דבר בפסק הדין בערעור עילה לתבוע ממתנגדו את מה שזה גבה ממנו כתוצאה מפסק הדין שלאחר מכן בוטל. עומדת לו בעניין זה תביעה מכוח עשיית עושר ולא במשפט".ו

בהכרעה זו מקופלת התפישה כי הקביעה של פסק הדין בערעור, חלה למעשה רטרואקטיבית.נ

נעשה שימוש בהגנה על אינטרס ההסתמכות (נקבע שאין עילה בנזיקין) ומאידך זוהתה המשמעות התוצאתית של אי החלה רטרואקטיבית שמשמעותה עשיית עושר ולא במשפט. שימוש בעקרון האינטרס הציבורי ושיקולי הצדק הביא לקביעת הסעד של דמי שימוש ראויים.ב

8.7 החברה המבטחת בקשה להסתמך על המ' 322/75 אומניה דויטשה פילם אקספרס ג.מ.ב.ה.
נ. סרטי נח בע"מ פד כט 2 , 645. שם עמדה לערעור החלטת רשם אשר נעתר להאריך את המועד לצורך הגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. הפסק תוקן על ידי השופטת המחוזית והתיקון בוטל בערעור, ופסק הדין הוחזר לכנו. הרשם קבע כי הספירה של התקופה להגשת הערעור על פסק הדין המקורי מתחילה מהרגע בו בוטל התיקון עלידי העליון. קביעה זו אושרה על ידי כב' השופט אגרנט. השאלה שנבחנה שם אם הביטול של העליון לגבי התיקון פועל למפרע שאז הוחמץ המועד לערעור, או שמא פועל רק מהיום בו ניתן פסק הדין המבטל את התיקון, שאז טרם הוחמץ מועד הערער. כב' השופט אגרנט ציטט מתוך ע.א. 280/73 (פלאימפורט נ. ציבה – גייגי ) כי ביטולו של פסק דין בערעור בדרך כלל פועל מכאן ולהבא בלבד וקבע כי יש להחיל כלל זה לפחות כאשר מדובר בשאלה פרוצדוראלית גרידא, של קביעת הזמן בו מתחיל מירוץ תקופת הערעור .

לענין סיווג הענין - פסק הדין דן בענין פרוצדוראלי בלבד. בחינת שיקולי הצדק בענין מחייבת התוצאה שהתקבלה (ראה ההתייחסות שם לשיקולי הצדק ). ההגנה על אינטרס ההסתמכות נשמרת, שכן המערער הסתמך על כך כי פסק הדין המתוקן, צעד לגיטימי מבחינתו כל זמן שפסק הדין המתוקן היה שריר ותקף.

8.8 החברה המבטחת בקשה להסתמך על פסק דין מחוזי (נצרת) , ע.פ. 451/86 מוחמד חוסין סאלח נ. מד"י, מח 1 436, שם דמו העובדות לענין נשוא תיק זה. שם הבדיל בית המשפט בין פסק דין בטל מעיקרא, (VOID) לבין פסק דין הניתן לביטול (VOIDABLE ) וקבע כי מאחר ופסק הדין הראשון איננו בטל מעיקרא, אין להחיל את תוצאות פסק הדין שמבטלו באופן רטרואקטיבי. עוד קובע שם בית המשפט כי פסק דין יחשב כבטל מעיקרא רק אם ניתן בחוסר סמכות.

אכן , מקובלת ההבחנה, הידועה כ "מבחן פונקציונלי" בין מקרה שבו לא היתה לבית המשפט סמכות שיפוט ענינית והוא חרג מסמכותו לבין המקרה שבו היתה לו סמכות שיפוט אך עשה בה שימוש מוטעה. במקרה הראשון ההחלטה היא אפסית ובמקרה השני רק ניתנת לביטול .
אלא שהשאלה הרלוונטית היא באילו מקרים ניתן יהיה להחיל באופן רטרואקטיבי תוצאות פסק דין מתקן, גם כאשר פסק הדין הראשון ניתן בסמכות.ו

אין הדיון בפסק דין ע.פ. מחוזי 451/86 לעיל מכסה כלל את השאלה הנ"ל , כפי שעלתה בפסקי הדין השונים, ובשיטות משפט אחרות.

8.9 תוך עיון בפסקי הדין הנ"ל ניתן לראות כי בין העקרונות המנחים את בית המשפט בקביעתו נמצאים -
א. סיווג הענין הנדון, אשר בוטל בפסק הדין, מבחינת טיבו (וגם דיוני או מהותי) (מה
שנקרא בפסק דין דהן "הבחינה הפנימית").
ב. בחינת מהות ההליך המשפטי הראשוני וזה שמבטלו – מבחן פונקציונלי
ג. המשמעות התוצאתית של החלה או אי החלה רטרואקטיבית
ד. הגנה על אינטרס ההסתמכות בתקופת הביניים
ה. שקילת האינטרס הציבורי או מדיניות
ו. שיקולי הצדק

9. מסקנה לענין הנדון

9.1 במקרה הנידון כאן , על נתבע 1 שנהג ברכב חברו ללא רשיונות, היה להציג התעודות המשטרה בתוך 5 ימים. הנתבע 1 לא הציג הרשיונות כאמור וניתן גזר דין בהעדר הנאשם. מתעודת עובד ציבור של משרד הרישוי ( נ / 10 ) עולה כי במועד בו נבדק נתבע 1 על ידי שוטר ולא נמצאו ברשותו התעודות,(יום 28.12.92 ) היה לנתבע 1 רשיון נהיגה תקף. יתכן שאם היה נוכח נתבע 1 במעמד הדיון והיה מציג תעודותיו, היתה נחסכת מלכתחילה כל הפרשה.נ

9.2 אם נאמץ את מבחן העקרונות שנקבעו לעיל, נגיע לתוצאה כי יש לראות את תוקפה של הפסילה כפועלת למפרע.ב

9.3 מדובר בפסילה בגין עבירה של אי נשיאת תעודות ולא בגין העדר כושר לנהוג. פסילה טכנית שניתנה בהעדר הנאשם. הבחינה הפנימית של סוג הענין הנדון תומכת בהחלה רטרואקטיבית של תיקון פסק הדין.ו

9.4 אם לא היתה החלה רטרואקטיבית של תוצאות פסק הדין המתקן, ובהנחה שחברת הביטוח היתה מוכיחה כי בשל כך הפוליסה איננה תקפה, היתה נושאת בתשלום הפיצויים קרנית, שהיתה לה זכות חזרה ישירה אל נתבע 1. פועל יוצא הוא כי היה על נתבע 1 לשאת במקרה כזה ישירות בנזק הנטען, באופן אישי.

9.5 מבחינת אינטרס ההסתמכות - העובדה כי לאורך התקופה שבין גזר הדין הראשון והמתקן, טענה חברת הביטוח כי איננה נושאת באחריות, (בהנחה שהפוליסה אכן קובעת זאת ) הינה לגיטימית ואיננה מהווה בסיס לתביעה כנגד חברת הביטוח בגין אי תשלום כל אותה תקופה. אין בכך להשליך על קביעה המחילה את תוצאות גזר הדין המתקן רטרואקטיבית.

9.6 בהיבט של שיקולי הצדק - הנתבע 1 אשר נזקק בעברו לשימוש בסמים, נרפא בדרך של הליך גמילה. הנתבע 1 השתקם, הקים משפחה והינו אב לשני ילדים. הנתבע 1 מחזיק בעבודה קבועה בעמינח מאז שנת 1996. הטלת החבות לשלם את מלוא הנזק על גבו, הינה תוצאה הרסנית, מה גם שמדובר בעבירה של אי נשיאת רשיונות בלבד.

9.7 התוצאה אם כן, שיש לראות בפסק הדין החדש של בית המשפט באילת מיום 19.4.01 המבטל את פסק הדין הקודם פסק דין שתחולתו רטרואקטיבית.

9.8 לענין גזר הדין המרשיע מיום 2.7.95 ,מרגע שמושמט הבסיס להודאה בגזר דין זה, דהיינו ביטול רטרואקטיבי של הפסילה על ידי בית המשפט באילת, ממילא מושמט תוקפו של גזר דין זה .

9.9 התוצאה היא, על כן, כי על פי דיני הבטלות של פסקי הדין, יש לראות בנתבע 1 כמי שנהג
ברכב עם רשיון נהיגה תקף ביום התאונה.

10. טענת ההתיישנות של צד ג'
10.1 צד ג' טען כי חלה התיישנות בגין הגשת התביעה כנגדו, שכן התאונה היא מיום 28.9.93,
ואילו ההודעה לצד ג' הוגשה ביום 14.3.01, לאחר חלוף 7 שנים.

10.2 אלא שמדובר בתביעת שיפוי כלפי צד ג'. הבסיס לתביעת שיפוי מצוי בעקרון בדבר מניעת התעשרות בלתי צודקת. תביעת השיפוי מבוססת על קביעת אחריות של הנתבע כלפי הניזוק והזכות להפרע מצד ג'. לפיכך צד ג' איננו יכול להבנות מטענת התיישנות לגבי תקופה שחלפה ממועד התאונה עד ליום הגשת הודעת צד ג'. מרוץ ההתיישנות בתביעת שיפוי מתחיל מיום עילת התביעה, דהיינו מהיום שבו הזכאי לשיפוי ביצע את התשלום בפועל.

10.3 ראה דבר כב' השופט אור בע.א. 3765/95 חוסין ואח' נ. טורם ואח' פד נ 5 עמ' 573 בעמ' 581 המצטט מספרו של פרופ' פרידמן, וכן ע.א 166/59 אפריאט ואח' נ. היועמ"ש, פד טו 134.

10.4 לפיכך, נדחית טענת ההתיישנות של צד ג'.


11. לסיכום
11.1 על הנהג הנתבע לפצות את התובעת בסכום מוסכם של 120,000 ש"ח , כשסכום זה נושא
הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.99 ועד היום דהיינו סך של 152,423 ש"ח בתוספת שכר טרחה של 12% + מ.ע.מ . מסכום זה יש להפחית את סכומי התשלומים התכופים ששולמו בסך משוערך להיום של 78,393 ש"ח. התשלום יתבצע בתוך 30 יום מהיום.

11.2 על צד ג', כלל חברה לביטוח בע"מ לשפות את הנתבע במלוא התשלום כאמור בתוך 30 יום מהיום.

11.3 התביעה כנגד קרנית - נדחית.

11.4 בנסיבות הענין, אין חיוב בהוצאות.

11.5 המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום כ"ו בשבט תשס"ג, 29 בינואר 2003 בהעדר הצדדים.

ר. למלשטריך-לטר, שופטת      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיוף רשיון נהיגה

  2. שלילת רישיון פעמיים

  3. בקשה להחזרת רישיון נהיגה

  4. עיכוב פסילת רישיון נהיגה

  5. שלילת רישיון בגלל אי התאמה

  6. התליית רשיון נהיגה עקב טעות

  7. תאונת דרכים בלי רישיון נהיגה

  8. חישוב תקופת פסילת רישיון נהיגה

  9. אי חידוש רישיון נהיגה עקב קנסות

  10. הפקדת רשיון נהיגה בבית משפט אחר

  11. תוקף רשיון נהיגה אמריקאי בישראל

  12. צו למשרד הרישוי - תוקף רישיון נהיגה

  13. פטור מרישיון נהיגה ישראלי לתושב חוץ

  14. פקיעת ביטוח עקב אי חידוש רישיון נהיגה

  15. בחינה עיונית כתנאי לחידוש רישיון נהיגה

  16. דחיית בקשה לקבלת רישיון נהיגה מעל 15 טון

  17. תאונת דרכים בישראל עם רשיון נהיגה מארה''ב

  18. ערעור כנגד תחילת מנין פסילת רישיון הנהיגה בפועל

  19. פטור מרישיון נהיגה לבעל רישיון נהיגה בינלאומי

  20. מעצר עד לתום ההליכים בעבירות של נהיגה ללא רשיון

  21. עתירה מנהלית לענין מועד תחילת מנין פסילת רישיון נהיגה

  22. רישיון נהיגה תקף מכוח תקנה 567 (א) ו-(ב) לתקנות התעבורה

  23. בקשה לפסול מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים

  24. תאונה עם רכב של אזרח זר שאינו מחזיק ברישיון נהיגה ישראלי

  25. התניית חידוש רישיון הנהיגה שלו במבחן עיוני, בנוסף לקורס ריענון

  26. כתב אישום בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף שפקע מעל 6 חודשים

  27. שימוש ברישיון נהיגה מזויף - עבירה בניגוד לסעיף 62(9) לפקודת התעבורה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון