בעיות במכונית עורך דין ביום 18.6.98 רכש התובע מהנתבע מכונית מסוג יגואר KX-8 מספר רישוי 74-999-82 שנת יצור 1997 [להלן: "המכונית"] . התמורה בסך 445,614 ₪ שולמה בזיכוי בסך 300,000 ₪ עבור מכונית יגואר קודמת שרכש ממנה ובתוספת סכום של 145,614 ₪. לאחר שהתגלו במכונית תקלות רבות החליפה הנתבעת את מנוע המכונית בחודש דצמבר 1999 ומאז פסקו התקלות. התובע תובע את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתקלות הרבות והחלפת מנוע המכונית. הנתבעת טוענת כי לא היה פגם במכונית שנמכרה על ידה לתובע, אם היו תקלות הרי שהן נגרמו באשמו של התובע וכי לא נגרם לו נזק כתוצאה מהתקלות והחלפת המנוע. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו: התובע רכש מהנתבעת את המכונית בעיסקת "טרייד אין" לאחר שבעבר כבר רכש ממנה מכונית מסוג יגואר שנת יצור 1996. מדובר במכונית יוקרתית יקרה מאוד. המכונית נמכרה כחדשה לאחר שנסעה 19,000 קילומטר בלבד. עובר לרכישת המכונית היא נמסרה לתובע לנסיעת מבחן של כשלושה שבועות ולא נמצאו בה תקלות משמעותיות. החל ממחצית חודש יוני 1998 ועד שהוחלף מנוע המכונית בחודש דצמבר 1999 עבר התובע מערכת יסורים בכל הנוגע לשימוש במכונית. התקלות במכונית באו לידי ביטוי , בעיקר, בהעדר יכולת להתניעה בבוקר , פעילות בלתי סדירה של המנוע והחמור מכל בלימה בלתי מבוקרת במהלך נסיעה והפסקה פתאומית של פעולת המנוע תוך כדי נסיעה. התובע מצא עצמו פעמים רבות במצב של מנוע מדומם במהלך נסיעה בכביש מהיר , עובדה שאילצה אותו לעזוב את המכונית על אם הדרך, להזמין גרר למוסך ולהגיע בכוחות עצמו ליעד הנסיעה שלו. למותר לציין כי תופעה זו מהווה סכנת חיים ליושבי המכונית ולמכוניות הנוסעות בסביבתה. במהלך תקופה של כשנה וחצי מאז נרכשה המכונית ועד שהוחלף המנוע היא "זכתה" לביקורים במוסכה של הנתבעת למעלה מחמש עשרה פעמים ובוצעו בה תיקונים שונים. משלא פסקו התקלות החליטה הנתבעת , לאחר התכתבויות עם חברת יגואר באנגליה, להחליף את המנוע על חשבונה ומאז פסקו התקלות. בסופו של דבר התובע מכר את המכונית בחודש אוגוסט 2001 תמורת סכום של 178,000 ₪. א. אי תקינות המנוע והאשם לפתחו של מי מהצדדים הוא רובץ: המנוע המוחלף לא נשמר על ידי הנתבעת ולפיכך לא ניתן היה לבודקו. יחד עם זאת אין כל ספק כי ריבוי התקלות והאירועים שחווה התובע במהלך שנה וחצי של נסיעה אינם הולמים נסיעה במכונית יוקרה יקרה שנמכרה לתובע כחדשה. עדותו של התובע ותיאוריו אשר לתקלות שאירעו מקובלת עלי ומהימנה עלי, היא לא נסתרה והנתבעת אף לא הכחישה כי המכונית נגררה מספר פעמים למוסכה לאחר שהפסיקה פעולתה במהלך נסיעה בכביש מהיר. אפנה אך לחלק מהאירועים אותם מתאר התובע : במהלך חודש אוגוסט 1998 בנסיעה מרחובות לאשקלון דמם המנוע, התובע נאלץ להשאיר את המכונית בשולי הדרך ולהזמין מונית לביתו. במהלך אותו חודש הפסיקה, פעם נוספת , המכונית את פעולתה במהלך נסיעה לאולם שמחות. במהלך חודש ספטמבר 1998 בכביש אשקלון אשדוד עלה עשן מהמנוע , התובע נאלץ להשאיר את המכונית בשולי הדרך ולנסוע ליעדו במונית. במהלך חודש פברואר 1999 , בירידות סדום, כבה לפתע המנוע , התובע השאיר את המכונית בשולי הדרך וניידת משטרה שעברה במקום עצרה והזמינה עבורו גרר . כך בוטלה חופשה של התובע עם בני משפחתו באילת. בחודש אוגוסט 1999, בעליית הקסטל בדרך לירושלים, נדלקה נורית לחץ שמן והמכונית נכבתה. גם במקרה זה בוטל טיול של התובע עם בני משפחתו . בחודש דצמבר 1999 שוב כבה המנוע בצומת אשדוד והתובע נאלץ, פעם נוספת, להשאיר את המכונית בשולי הדרך ולהזמין מונית. התובע מתאר תקלות נוספות רבות שאירעו במכונית ומפאת קוצר היריעה לא אחזור עליהן. אין כל ספק כי ביקורים במוסך בתדירות כל כך גבוהה, במשך תקופה כל כך קצרה, לגבי מכונית כל כך יקרה ויוקרתית מצביעים, לכאורה, על כך שהמנוע לא היה תקין. הואיל והמנוע המוחלף לא נשמר בידי הנתבעת לא ניתן היה לבודקו ולהצביע על התקלות שנמצאו בו. בכך גרמה הנתבעת נזק ראייתי לתובע. ואם לא די בכך הרי שבתיאור האמור לעיל יש כדי להעביר את הנטל לנתבעת על מנת שתוכיח כי מכרה לתובע מכונית תקינה ובלתי פגומה או כי התובע הוא זה שגרם לה נזק. די לעיין בעדותם של עדי ההגנה על מנת להגיע למסקנה כי הנתבעת מכרה לתובע מכונית פגומה, ואדגים: [1] מעדותו של מנהל המוסך המרכזי של יגואר עולה כי מנוע המכונית אמור להיות אמין ולהחזיק מעמד זמן רב. למרות שהעד התחמק ממתן תשובה ברורה עולה מעדותו כי מכונית מהסוג הנדון, שנמכרה כחדשה, לא צריכה להיות מטופלת אלא בטיפולים שוטפים. [עמוד 8 לפרוטוקול מיום 20.12.2001 ]. עד זה הוסיף כי מנוע המכונית הוחלף בשל חוסר לחץ שמן שגרם לשחיקה בגל הארכובה. [עמוד 9 לפרוטוקול]. והוסיף והעיד: "לפי זכרוני נורית לחץ שמן נדלקה . השמן היה מאוד סמיך . לפי הוראות היצרן החלפנו את השמן עד השארית האחרונה. החלפנו את המסנן ופילטר . יכול להיות שעשינו זאת מספר פעמים כדי לוודא שהכל נקי והלחץ חזר להיות תקין. .... [עמוד 10 לפרוטוקול] המומחה הנוסף מטעם הנתבעת, דוד נמרי, הוסיף כי : "ש. רכב שהחליפו בו את השמן ומסנן השמן כל חודש חודשיים האם זה סביר. ת. תלוי בק"מ . באופן כללי זה לא צריך לקרות". [עמוד 13 לפרוטוקול] די בעדותם של עדים אלו מטעם הנתבעת על מנת להצביע על חוסר תקינות בפעולתו של מנוע המכונית, ולא הוכח בפני שהתובע נסע למרחקים העולים על הרגיל , הממוצע והסביר. [2] כאמור, לא נותר המנוע המוחלף על מנת לבדוק האם הוא היה פגום ואם כן מהו סוג התקלה . יחד עם זאת אין מחלוקת כי הנתבעת , בעצה אחת עם חברת יגואר, החליטה להחליף את המנוע על חשבונה , עלות העולה כדי הסך של 60,000 עד 80,000 ₪. זוהי הודאה בקיומה של תקלה חוזרת כלשהי, אשר הצדיקה מימון החלפת המנוע על חשבון הנתבעת. [3] לא זאת כי אם אף זו, לאחר תקלות חוזרות ונשנות החליפה הנתבעת את המנוע אך נמנעה מלצרף את ההתכתבויות בינה לבין יגואר העולמית, שילמדו מדוע החליטו השתיים להחליף את המנוע על חשבונן. למותר לציין, כי לאחר החלפת המנוע פסקו התקלות. הסתרת התכתבות כל כך מהותית מלמדת על כך שהנתבעת מבקשת להעלים מעיני בית המשפט עובדות חשובות, אשר יש בהן כדי לשפוך אור על הסיבה שהביאה להחלפת המנוע. המנעות מהבאת ראיות אלה עומדת , בנסיבות אלה , לחובת הנתבעת. על הפרוצדורה הארוכה הכרוכה בהחלטה להחליף מנוע סיפר מנהל הנתבעת מר בר יוסף כדלקמן: "ש. כשאתם מחליטים להחליף את המנוע איך זה נעשה? ת. זה חריג להחליף מנוע בתקופת האחריות ש. איך הנוהל הזה מתבצע ת. זה לא דבר שעבר , יש לנו מחלקה טכנית , המוסך בודק , מתקן מברר, מציג המלצות, יש תחלופת מכתבים, שולחים מפקח מחו"ל ואז בתיאום עם היצרן ובאישור שלהם מחליפים מנוע". [עמוד 5 לפרוטוקול] למותר לציין, כי הנתבעת לא הציגה אף לא אחת מהראיות עליהן העיד , כאמור לעיל, מנהלה בר יוסף : לא הוצגו הבדיקות , הבירורים, וההמלצות של הנתבעת ליגואר העולמית, לא הוצגה חליפת המכתבים ביניהן וכן לא הוצג דו"ח המפקח שהגיע מחו"ל לישראל על מנת לבדוק ולהחליט אם יש מקום להחליף את המנוע. משהוצגה הראיה האחרונה, היא העובדה בדבר החלפת המנוע ומשהוסתרו מבית המשפט יתר הראיות הקשורות לסוגיה זו אין כל ספק כי היה בהן כדי לחזק את המסקנה כי המנוע היה פגום וכי הוא הוחלף לא בשל אשמו של התובע, אלא מטעמים אובייקטיביים קשורים לתקינותו. [4] לא זו בלבד שלא נשמר המנוע המוחלף, אלא שמכרטיס הטיפולים במוסכה של הנתבעת לא ניתן ללמוד מה באמת תוקן והוחלף. לכאורה, אין בכרטיסים, למרות שביקורים רבים במוסך מצביעים לכאורה על תקלות חוזרות, כדי ללמד על תיקונים משמעותיים שבוצעו במנוע המכונית. אולם אינני נותנת אמון באמור באותם הכרטיסים, אין כל ספק שהם אינם משקפים את הטיפולים האמיתיים שבוצעו במכונית ואפרט: התובע העיד , ועדותו מקובלת עלי, כי מעולם לא הכניס את המכונית למוסך לצורך טיפול תקופתי וטיפול זה נעשה אגב הכנסת המכונית עקב התקלות שבגינן היא הובאה למוסך. ואולם, חלק גדול מכרטיסי הטיפול מצביע, לכאורה, על טיפול תקופתי שיגרתי ואין זכר לעובדה כי המכונית הגיעה למוסך בגרר לפחות חמש פעמים. כמו כן אין אינדיקציה כלשהי, באותם כרטיסים, לסיבת התקלה שהביאה להשבתת המנוע באמצע הדרך המהירה. התובע העיד , ועדותו מקובלת עלי, כי מעולם לא הכניס את המכונית למוסך לצורך רחיצתה בלבד. ראוי לציין כי התובע התגורר באשקלון ואין זה סביר כי יביא את המכונית לתל אביב לצורך רחיצה בלבד. גם עד ההגנה שרמן רייך הודה כי הוא אינו זוכר שהתובע הגיע מאשקלון לתל אביב לצורך רחיצת המכונית. יחד עם זאת, באחד מכרטיסי הטיפולים מצוין כי המכונית טופלה במוסך רק לצורך רחיצה, הא ותו לא. למותר לציין כי כרטיס טיפולים כזה אינו משקף את הטיפול האמיתי שבוצע במכונית באותו מועד. באחד מכרטיסי הטיפול נרשם כי בוצע ניקוי של מאייד בעוד שהמומחה מטעם התובע , משה בר לב , העיד כי במכונית אין מאייד [עמוד 16 לפרוטוקול מיום 30.9.01]. מעדותו של שרמן רייך עולה כי חסרים עמודים ביומן הטיפולים : "ש . ביום 23.2.98 - כתוב טיפול . כאשר זה טיפול כתוב טיפול ת. אני לא מכיר את הדף הזה צריך להיות גם דף עבודה. הוחלף שמן . לחלקים יש מספר קטלוגי. כשיש דף שיש בו עבודה ולא חלקים יש סעיף טיפול". [עמוד 10 לפרוטוקול מיום 20.12.01 ]. אשר על כן אני קובעת כי כרטיס הטיפולים שהוצג ונמסר לתובע על ידי הנתבעת אינו משקף נאמנה את כל ומלוא הטיפולים והתיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת במכונית. בעובדה זו יש כדי להצביע , פעם נוספת, על כך שהנתבעת מבקשת להסתיר מעיני בית המשפט את מצבה האמיתי של המכונית ובכך יש כדי לחזק את המסקנה כי המנוע שהוחלף היה פגום מלכתחילה. הנסיבות המתוארות לעיל מביאות למסקנה כי הנתבעת מכרה לתובע מכונית פגומה, אשר הביאה לתקלות חוזרות ונשנות בפעולותה התקינה. כתוצאה מפגם במנוע, ולאחר שהנתבעת נוכחה לדעת כי אין באפשרותה לתקנו, החליטה להחליף את המנוע ומאותו רגע ואילך פסקו התקלות. לא זו בלבד שהנתבעת לא הוכיחה שהאשם לתקלות רובץ לפיתחו של התובע אלא להיפך. טענתה כאילו התובע לא טיפל במכונית כראוי עומדת לה כחרב פיפיות, שכן הכנסת המכונית למוסך בתדירות כל כך גבוהה מצביעה על העובדה שהתובע דאג למכונית, לא הזניח אותה וטיפל בה כראוי . אין בכרטיסי הטיפולים כדי להצביע על רשלנות כלשהי בשימוש במכונית . ויתור על טענת פגם, האם? נטען על ידי הנתבעת כי בהתאם לסעיף 1 לחוזה המכר ויתר התובע על טענת אי התאמה. יש לדחות טענה זו מכמה וכמה טעמים: [1] התובע העיד, ועדותו מקובלת עלי, כי עובר לרכישת המכונית הוא ביקש לבדוק אותה במכון בדיקה מוסמך אולם נאמר לו על ידי בר יוסף כי מנוע המכונית הינו מנוע מיוחד וממוחשב וכי אין מכון בדיקה בארץ המצויד בכלים הנדרשים לבדיקתו. לאור מצג זה מנועה הנתבעת מלטעון כי התובע ויתר על בדיקת המכונית וכן ויתר על טענות בדבר אי התאמה . לא זאת כי אם אף זו , הנתבעת הטעתה את התובע והסתירה מעיניו את העובדה כי עובר למכירת המכונית בוצעה על ידה בדיקה במכון קומפיוטסט, אשר מצאה כי המנוע תקין. מוזר הוא מדוע הנתבעת הסתירה הבדיקה מעיניו של התובע ומוזר עוד יותר מדוע היא בחרה לבדוק במכון הבדיקה רק את המנוע ולא את המכונית כולה, כפי שהדבר נעשה בדרך כלל. הליקויים שהתגלו מאוחר יותר במנוע מלמדים על כך כי עובר למכירת המכונית כבר חשדה וחששה הנתבעת כי הוא פגום ולכן היא מצאה לנכון לשלוח אותו לבדיקה במכון קומפיוטסט. בנסיבות אלה לא תשמע טענת הנתבעת בדבר ויתור על טענת אי התאמה. [2] המומחה מטעם הנתבעת, דוד נמרי, העיד, בהגינותו, כי ידועה העובדה שלמכונית יגואר יש "הרבה תקלות קטנות .... בשנתיים האחרונות יגואר שיפרה את התקלות הקטנות" [עמוד 13 לפרוטוקול מיום 20.12.01 ].אם אכן מכונית יוקרתית ויקרה כמו יגואר לוקה בהרבה תקלות קטנות חובה היה על הנתבעת לגלות זאת לתובע ומשלא עשתה כן אין היא זכאית להסתמך על ויתור בדבר אי התאמה, שכן התובע לא יכול היה לותר על דבר שלא היה ידוע לו ולא יכול היה לדעת עובר לרכישת המכונית. כמו כן מדובר בהתנהגות העולה כדי הטעיה על פי סעיף 15 לחוק החוזים [חלק כללי] התשל"ג 1973 . [3] אי ההתאמה, לפי ראיות הנתבעת, לא היתה ניתנת לגילוי גם בבדיקה סבירה הן מהטעם שהיא הציגה בפני התובע מצג כאילו אין בארץ כלים לבדוק את מנוע המכונית, והן מהטעם שגם בבדיקה שהיא ערכה למנוע לא ניתן היה לאתר את התקלות שהתגלו בו מאוחר יותר ואשר גררו החלפתו על ידי חברת יגואר . בנסיבות אלה לא תעמוד לנתבעת טענה בדבר ויתור על אי התאמה. [4] התובע רכש, או יותר נכון לומר סבר שהוא רוכש מהנתבעת מכונית בטיחותית הנוסעת כראוי ולא כזו שמפסיקה את פעולת הנסיעה או לא מתחילה אותה כראוי, חדשות לבקרים . במקרה זה ניתן לומר שהממכר שונה בסוגו ובתיאורו מהסוג ומהתאור של הממכר שביקש הקונה לרכוש. לפיכך, ויתור על פגם לא ייחשב כויתור [ראה: ע.א. 607/83 חיים אהרון נ. יובל קרסנטי מ"ב [1], 397 ]. אשר על כן המסקנה היא כי סעיף 1 לחוזה המכר אינו מונע מהתובע להעלות טענת פגם במכונית. ג. הנזק : הנתבעת מכרה לתובע מכונית עם מנוע פגום ועל כן הוא זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך. [1] התובע מכר את המכונית שלוש שנים מיום רכישתה בסכום השווה ל כ - % 40 ממחיר המכירה. המומחה מטעם התובע העיד כי הפגם במנוע גרם לירידת ערך של 30% ממחיר המחירון אולם הוא לא ידע להסביר כיצד בדיוק הגיע לחישוב האמור. מנגד העיד המומחה מטעם הנתבעת כי החלפת המנוע במכונית יוקרה זו אינו גורם לירידת ערך כלשהי, שכן : "החלפת המנוע ברכב מחייבת שינוי מס' המנוע ברישומי משרד הרישוי, אולם בעת חידוש רשיון הרכב, ברישוי השנתי, רישום זה מאבד את עקבותיו". לכן , כך לפי המומחה מטעם הנתבעת, אין ירידת ערך למכונית . עדות זו מעוררת תהיה וסימני שאלה וקריאה, שכן לא יעלה על הדעת שמוכר מכונית, אשר לקתה בכל כך הרבה תקלות עובר למכירתה, לא יגלה לרוכש עובדה זו וכן לא יגלה לו כי כתוצאה מהתקלות החוזרות הוחלף המנוע. זוהי חובת גילוי אלמנטרית החלה על מוכר מכונית ותמוהה העובדה כיצד טוען המומחה מטעם הנתבעת כי העלמת העובדה בדבר החלפת המנוע מביאה לכך שאין ירידת ערך הואיל והרוכש אינו יודע כי המנוע הוחלף מסיבה זו או אחרת. יתר על כן התובע העיד , ועדותו מקובלת עלי, כי שניסה למכור את המכונית בכל פעם שנודע לרוכש פוטנציאלי כי המנוע הוחלף בשל תקלות הוא איבד עניין במכונית [עמוד 10 לפרוטוקול מיום 30.9.01 ]. אין כל ספק כי רוכש של מכונית משומשת יקח בחשבון את העובדה כי כתוצאה מתקלות חוזרות ונשנות, כי תוך פרק זמן קצר מאז נרכשה המכונית כחדשה הוחלף המנוע והדבר יבוא לידי ביטוי במחיר המכונית. בנסיבות אלה, לאחר ששקלתי את חוות הדעת מטעם התובע מזה ומטעם הנתבעת מזה אני רואה לנכון לקבוע כי ערך המכונית פחת בעשרה אחוז כתוצאה מהחלפת המנוע. דהיינו, למחיר המכירה בסך 178,000 ₪ יש להוסיף עשרה אחוז , ולפיכך ירידת הערך עומדת על סכום של 17,800 ₪ נכון ליום 8.8.01 . [2] התובע זכאי לפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהקילקולים והתקלות הרבות שנתקל בהם לאחר רכישת המכונית. איני רואה לנכון לחזור על התיאורים שתאר התובע מה קרה לו ולבני משפחתו בהזדמנויות השונות שהמכונית נעצרה באמצע הדרך או שלא הניעה בבוקרו של יום. ראוי להדגיש כי התובע רכש מכונית יוקרה , יקרה מאוד ולא היתה שום סיבה שהוא ישבע ממנה מנת מרורים כפי שקרה לו. אם אכן המכונית מאופיינת בכל כך הרבה תקלות קטנות, כפי שהעיד המומחה מטעם הנתבעת, למותר לציין כי היה עליה לגלות לתובע עובדה זו לפני שהחליט לרכוש ממנה את המכונית. לאור הנסיבות שנפרשו בפני יפוצה התובע בגין ראש נזק זה בסכום של 20,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. [3] התובע זכאי להוצאות עבור מוניות, שנזקק להן במהלך התקופה נשוא התביעה, כתוצאה מהתקלות שהתגלו במכונית. לא נסתרה עדותו, כפי העולה מסעיף 47 לתצהיר עדותו הראשית, ולפיכך הוא יפוצה בסכום של 1950 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. [4] התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן שעות עבודה . העובדות שנפרשו בפני מביאות למסקנה כי התובע הפסיד מספר רב של ימי עבודה. התובע הינו רואה חשבון עצמאי ובעל משרד לראיית חשבון באשקלון ולפיכך הוא יפוצה בגין ראש נזק זה בסכום של 15,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. [5] בנוסף לסכומים האמורים לעיל תישא הנתבעת בהוצאות התובע ושכר טרחת פרקליטו בסך השווה ל- % 20 מהסכום הפסוק בצירוף מס ערך מוסף. לאחר ששקלתי את החלטתי בדבר תשלום הוצאות לאוצר המדינה עקב אי הופעת העדים מטעם הנתבעת מצאתי לנכון לבטלה לאור העובדה שהם הופיעו , בסופו של דבר, באיחור של כחצי שעה. רכבעורך דין