אכיפת פסק דין צוואה בישראל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אכיפת פסק דין צוואה בישראל:

.1המערערת קיבלה פסק-דין בבית המשפט לעניני צוואות של מדינת ניו-יורק
Surrogate court(להלן-.s.c) בו נקבע כי המשיב חב למבקשת כמנהלת עזבון אביה המנוח, סך של כ- 000, 113דולר, בצירוף הוצאות וריבית החל מיום 20.1.90(להלן-הפסק).
המערערת פנתה לבית משפט השלום בירושלים בבקשה לאכיפת הפסק לפי חוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח- 1958(להלן-החוק).
.2בימ"ש השלום (כב' הנשיא, ד"ר א.צ בן זמרה) דחה את הבקשה וקבע כי הזמנת
המשיב לא נעשתה בהתאם לאמנה בדבר המצאתם בחו"ל של כתבי בי-דין בענינים אזרחיים או מסחריים 1965(להלן- אמנת האג), ועל כן לא התמלא התנאי שבסעיף 3(1) לחוק.
ועל כך עיקרו של הערעור.
.3למערערת טענות גם נגד החלטות ביניים של בית משפט קמא. לטענתה שגה בית
משפט קמא כאשר נתן למשיב בהחלטה מיום 20.10.94הארכת מועד להגשת תצהיר התומך בתשובתו לבקשת האכיפה.
המשיב, כך טוענת המערערת, לא ביקש את הארכה, ולא נתן נימוקים לאי הגשת התצהיר יחד עם תשובתו לבקשת האכיפה. כיוון שהמשיב לא הגיש את התצהיר במועד הוא היה מנוע מלהעלות טענות כנגד התקימות תנאי סעיף 3לחוק.
איננו רואים מקום להתערב בהחלטה זו.
תקנה 354(2) לתקנות סד"א מחייבת את המגיש בקשה לאכיפת פסק חוץ לצרף אליה:ב "תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מהתנאים הנקובים בסעיף 3לחוק". המערערת לא עשתה כן אלא צירפה לבקשתה תצהיר של עו"ד בורק, שהיה בא כוחה בהליך שהתנהל ב- . ,s.cאשר מצהיר כי מתקיימים התנאים שבסעיף 3לחוק, וזאת מבלי לפרוס את העובדות התומכות בכך. כיוון שלא הוצגו בפני המשיב העובדות המקיימות את התנאים שבסעיף 3לחוק, לא היה בידיו להגיש תצהיר הכופר בהתקימותן של עובדות כאלו. השופט קמא החליט לתת למערערת ארכה להגשת תצהיר כנדרש, וזאת מבלי שתוגש על ידה בקשה לכך, ולכן, היה זה אך מתבקש להעניק את אותה האפשרות גם למשיב.
.4בנוסף, טוענת המערערת, כי בית משפט קמא איפשר למשיב לבצע הרחבת חזית בשני מישורים. במישור האחד הוא קבע כי בכתב התשובה ובתצהיר שהגיש המשיב הוא טען במפורש שלא התקיימו תנאי סעיפים 3(1) ו-3(2) לחוק בשל העדר המצאה, בעוד שטענה כזו לא נטענה שם, לא במפורש ולא מכללא. במישור השני, פתח בית המשפט פתח למשיב להעלאת טענות של חוסר סמכות פרסונלית של ה-. S.cעל המשיב, וזאת על ידי דחיית התנגדויות שלה לשאלות שהופנו על ידי ב"כ המשיב למומחה מטעמה (עו"ד קצן).
גם טענות אלו אינן מקובלות עלינו.
במישור הראשון-המשיב טען בכתב תשובתו ובתצהירו כי לא הומצאו לו כל מסמכי בי-דין, וכי גם אם הומצאו, הרי שלא הומצאו על ידי מי שהיה מוסמך לבצע המצאה. ובמישור השני - גם אם בית המשפט דחה התנגדויות נקודתיות של המערערת לשאלות שהוצגו למומחה מטעמה, בסופו של דבר הוא הגביל את הדיון לשאלה האם בוצעה המצאה כדין, ולא התיר טענות חוסר סמכות אחרות.
הגענו למסקנה כי יש לדחות את הערעור.
.5סעיף 3(1) לחוק מתנה את ההכרזה על פסק חוץ כפסק אכיף בכך ש"הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתיתו".
סעיף זה פורש כדן בקיום סמכות פנימית כוללת של מערכת השיפוט הזרה.
בבדיקת התקימותו של תנאי זה יש לשאול האם מנקודת ראותה של שיטת המשפט הנוכרית היתה למערכת המשפט שלה סמכות להוציא פסק דין כזה באמצעות בימ"ש כלשהו. כלומר, על המבקש את האכיפה להראות שהפסק ניתן במדינה שהסמיכה את מערכת השיפוט שלה להוציא פסק דין כזה בנסיבות הענין (ע. שפירא, "הכרה ואכיפה של פסקי חוץ", עיוני משפט ד' 509, עמ' 521-523).
המערערת טוענת כי ל- . S.cהוקנתה סמכות שיפוט על המשיב מכח המצאת מסמכי
בי-דין למשיב על פי חוקי מדינת ניו-יורק.
המשיב טוען כי המסמכים כלל לא הומצאו לו, וכי גם אם יקבע שהיתה המצאה, הרי שהיא לא היתה כדין, שכן היה עליה להעשות בהתאם להוראות אמנת האג. שני הצדדים סומכים את טענותיהם על חוות דעת מומחים למשפט מדינת ניו-יורק.
.6העובדות הנוגעות להמצאה היו במחלוקת בבימ"ש קמא. בעוד המשיב טען כי מסמכי ההזמנה לדיון ב- . S.cכלל לא הומצאו לו, השמיעה המערערת את עדותו של החוקר יצחק אבידני (להלן-אבידני) לפיה הוא הגיע ביום 2.4.93לביתו של המשיב בירושלים, כשליחה של המערערת, עם מעטפה ובה מסמכים כדוגמת המסמכים שצורפו לתצהירו המתיימרים להיות כתב תביעה והזמנה להתייצב לדיון ביום 14.5.96ב-. .s.cאבידני הסביר למשיב מהם המסמכים שבידיו, אך המשיב סירב לקבלם. אבידני הודיע למשיב ואישתו כי הוא מתכוון להשאיר את המסמכים בתיבת הדואר שלהם, ולאחר מכן עשה זאת בעוד המשיב ואישתו צופים בו. מאוחר יותר הוא התקשר לביתו של המשיב, וביקש מאישתו של המשיב שענתה לו לקחת את המסמכים מהתיבה. כשעה לאחר מכן הוא בדק את התיבה וראה שהמסמכים נלקחו מתוכה.
ה- . ,s.cשתצהירו של אבידני הובא בפניו, קבע כי בוצעה המצאת מסמכי בי-דין
ונתן ביום 1.7.93את הפסק שאכיפתו מתבקשת. בימ"ש קמא, לאחר ששקל את העדויות שהובאו בפניו, האמין לאבידני וקבע כי המסמכים שהיו במעטפה הגיעו למשיב. עם זאת, קבע בית המשפט, כי ההמצאה לא היתה כדין מאחר ולא בוצעה בהתאם להוראות אמנת האג.
הדין בישראל:ו
.7על פי הדינים בישראל, המצאתם של מסמכים משפטיים של מדינות זרות
לישראל, ושל ישראל למדינות זרות, נשלטת על ידי הוראות אמנת האג. אמנת האג חלה כאשר עולה הצורך להמציא מסמכי בי-דין בענין אזרחי או מסחרי אל מחוץ לתחומי המדינה בה מתקיים הדיון. האמנה קובעת כי בכל מדינה החתומה על האמנה תוקם רשות מרכזית שדרכה יומצאו מסמכי בי-דין. המצאת מסמכים שלא דרך הרשות המרכזית יכולה להעשות באמצעות הצינורות הדיפלומטיים או הקונסולריים, או באמצעים אחרים המנויים בסעיף 10לאמנה, אלא אם כן הביעה המדינה החתומה על האמנה את התנגדותה לאמצעים אלו.
מדינת ישראל קבעה את מנהל בתי המשפט כרשות המרכזית לצרכי האמנה, והצהירה, במעמד אישרור האמנה בשנת 1972, מכח זכותה על פי סעיף 10לאמנה, כי המצאה לאדם הנמצא בשיטחה תעשה רק באמצעות רשות זו, ורק כאשר הבקשה להמצאה נובעת מרשות שיפוטית או מהנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של מדינה שהיא צד לאמנה.
על פי אמנת האג ותקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, התשל"ו- 1975
הרשות המרכזית על פי דיני ארץ המוצא צריכה לשלוח שני העתקים של הבקשה, כשהיא תואמת את הדגם המצורף לאמנה, למנהל בתי-המשפט, ולצרף לכל העתק עותק של המסמך. מנהל בתי-המשפט בודק את הבקשה, ואם הוא לא מוצא סיבה על פי האמנה לסרב לבקשה, הוא דואג להמצאתה ולאחר מכן להוצאת תעודת אישור על ההמצאה למבקש.
הדין בארה"ב:נ
.8ארצות הברית אישררה את אמנת האג בשנת 1967ובמעמד האישרור הצהירה, על פי סעיף 29לאמנה, כי הוראות האמנה יחולו על כל המדינות שבארצות הברית. האמנה נכנסה לתוקף בשנת .1969מלבד הוראות האמנה קיימות עוד שתי מערכות חוקים המטפלות בהמצאה לחו"ל. מערכת אחת היא מערכת החוקים של כל מדינה בתוך ארה"ב, והמערכת השניה היא התחיקה הפדרלית (. 1041b am.jur p62).
על פי ההלכה בארה"ב, ההוראות המדינתיות וההוראות הפדרליות לגבי המצאה יכולות
לחול רק כאשר אמנת האג לא חלה, כלומר, כאשר מדובר על המצאה למדינה שאיננה חתומה על האמנה. ההתיחסות אל האמנה היא כאל "חוק עליון", והפסיקה קבעה כי לא ניתן לרכוש סמכות ע"י המצאת מסמכים בניגוד לה (שם, עמ' 1042, 1056).
בפ"ד 202, 199D 2n.y.s 450, aspinall's club l.t.d .v. Aryehעלתה השאלה
האם המצאה של מסמכים מאנגליה למדינת ניו יורק צריכה להתבצע על פי חוקי מדינת ניו יורק, או על פי החוקים הפדרליים התואמים את הוראות אמנת האג. בית המשפט, לאחר שציין שהן ארה"ב והן אנגליה אישררו את האמנה, קבע:ב
...The federal law and treaties are the supreme law of the"
Is a treaty for purposes of the"convention" land... A" supremacy clause of the constitution
(ההדגשות לא במקור)
בפ"ד 735, 733D 2n.y.s 449low v. B.m.wנדון תוקפה של המצאת מסמכי בי דין מארה"ב לנתבע בגרמניה באמצעות משלוח בדואר.
בית המשפט במדינת ניו יורק קבע:ו
Jurisdiction was not properly obtained...because jurisdiction" - so obtained would be in violation of an international treaty
The convention on the service abroad of judicial and
...judicial documents in civil or commercial matters-extra
Permits service of process by mail directly to the 10person abroad provided that the state of designation does not article
Object in its ratification to such service. In its ratification 10the federal republic of germany filed an objection to article
".and declared that service under it shall not be effected
בית המשפט קבע כי מאחר וגרמניה הסתייגה מסעיף 10לאמנה המאפשר המצאה
באמצעות משלוח ישיר בדואר, הרי שהמצאה כזו נוגדת את הוראות האמנה, ובית המשפט לא קנה באמצעותה סמכות על הנתבע.
ההלכה בענין זה סוכמה ב- american jurisprudenceשם נאמר (1057-. 1056d p 2 .b am jur62):נ
Where service is attempted upon a defendant in a foreign country"
Followed, service of process is not perfected... But the procedure outlined in the hague convention is not
Law of the land, and a state may not attempt to exercise because the hague convention is a treaty, it is the supreme
Jurisdiction by service of process in violation of the
Convention. In a state action involving service in a
Signatory country service must be perfected according to the
Terms of the hague convention, even though the practice rules of
The state provide a number of methods of serving process in
".foreign countries
כלומר, אמנת האג היא חוק עליון, וכאשר מדינה בארה"ב מעונינת לבצע המצאה של מסמכים למדינה החתומה על האמנה, עליה לבצע המצאה זו על פי הוראות האמנה, גם אם החוקים המדינתיים מאפשרים המצאה מחוץ למדינה במספר דרכים. המצאה שלא תתבצע על פי האמנה איננה מושלמת, ולא תקנה לבית המשפט סמכות שיפוט.
מכל האמור לעיל עולה כי על פי הדין בארה"ב המצאת מסמכי בי דין למדינה מחוץ לארה"ב, החתומה גם היא על אמנת האג, יכולה להעשות רק על פי הוראות אמנת האג.
.9 פסק הדין ניתן במקרה שלפנינו על ידי ה-. S.cבשל אי התיצבותו של המשיב.
סעיף 15לאמנה מסמיך את בית המשפט הדן בענין ליתן פסק דין בהעדר התיצבות של הנתבע במצבים המנויים בו, וקובע:ב
"מקום שצריכים היו להעביר כתב-הזמנה, או כתב שווה ערך לחוץ לארץ, לשם המצאה, לפי הוראות אמנה זו, והנתבע לא התייצב, לא יינתן פסק הדין עד אשר ייקבע כי:ו
א. הכתב הומצא בצורות הקבועות בתחיקתה של המדינה המתבקשת לשם
המצאתם של כתבים שנערכו בארץ זו, והמיועדים לבני אדם הנמצאים בשטחה, או כי
ב. הכתב נמסר בפועל לידי הנתבע, או מעונו, לפי כל דרך אחרת שנקבע
באמנה זו, וכי בכל אחד מן המקרים הללו, הוצאה ההמצאה או המסירה אל הפועל בזמן מספיק כדי לאפשר לנתבע להגן על עצמו. כל מדינה בעלת האמנה תהא בת חורין להצהיר, כי שופטיה יהיו רשאים, למרות הוראות הפסקה הראשונה, לפסוק דין, גם אם לא נתקבלה תעודת אישור להמצאה או למסירה, מקום שנתמלאו התנאים דלקמן:נ
א. הכתב הועבר לפי אחת מן הצורות שנקבעו באמנה זו.
ב. פרק זמן של לא פחות מששה חודשים, שנראה כמתאים בעיני
השופט במקרה המיוחד, אכן חלף מאז תאריך משלוח הכתב.
ג. שום תעודת אישור מכל סוג שהוא לא נתקבלה, על אף שנעשה כל
מאמץ סביר כדי להשיגה, באמצעות רשויותיה המוסמכות של המדינה המתבקשת.
על אף הוראות הפסקאות דלעיל, רשאי השופט לצוות, במקרה של דחיפות, על אמצעים זמניים או אמצעי מנע".
ס"ק א' מאפשר, אם כן, לבית המשפט, ליתן פסק דין בהעדר התיצבות אם ההמצאה בוצעה על פי דיני המדינה בה מתבקשת ההמצאה. על פי הדין בישראל, כפי שפורט לעיל, המצאה על פי האמנה תתבצע אך ורק באמצעות מנהל בתי המשפט. במקרה דנן לא בוצעה הזמנה כאמור אלא השליח אבידני הצהיר כי מסר למשיב כתב תביעה והזמנה לדין. לא ברור כיצד הגיעו לידיו המסמכים מעו"ד בורק, ועל פני המסמכים אין חותמת רישמית כלשהי המצביעה על כך כי המסמכים נמסרו להמצאה על ידי בית המשפט. כמו כן, על פני הדברים, נראה כי יש בעיה בתאריכים. שכן, בפסק דינו ציין ה-. S.cכי ההזמנה לדיון הוצאה על ידו ביום 8.4.93ואילו השליח אבידני הצהיר כי הוא ביצע את המסירה כבר ביום .2.4.93בהעדר הסבר לתאריכים השונים, לא ברור כיצד יכול היה בימ"ש קמא לומר שיש טעות בתאריך ההזמנה הנקוב בפסק.
לענין ס"ק ב' - הסעיף מונה שתי חלופות בהן מוסמך בית המשפט ליתן פסק דין בהעדר התיצבות. החלופה הראשונה היא מקרה בו הכתב נמסר בפועל לנתבע על פי הוראות האמנה בזמן מספיק כדי לאפשר לו להגן על עצמו. במקרה שלפנינו, לא קוימו הוראות האמנה, שכן הכתב הומצא למשיב על פי סעיף 10שלא חל כאשר המדינה בה נדרשת ההמצאה היא ישראל.
על פי החלופה השניה יכול בית המשפט הדן בענין ליתן פסק דין בהעדר התיצבות אם המדינה בה נמצא בית המשפט הצהירה כי למרות שלא היתה מסירה בפועל, שופטיה יהיו רשאים ליתן פסק דין בהתקיים שלושת התנאים המנויים בסעיף. ארה"ב אמנם השתמשה בזכותה לפי סעיף זה, ונתנה הצהרה כאמור במעמד אישרור האמנה. אולם, המערערת לא יכולה להסתייע בחלופה זו שכן התנאים המנויים בס"ק ב' לא מתקיימים - הכתב לא הועבר למשיב לפי אחת הצורות הקבועות באמנה, כפי שנדרש בתנאי הראשון; עברו רק שלושה חודשים מתאריך משלוח הכתב ועד למתן פסק הדין, ולא שישה חודשים כנדרש בתנאי השני; לא נטען ולא הוכח על ידי המערערת כי נעשה מצידה כל מאמץ סביר להשיג תעודת אישור מכל סוג שהוא באמצעות רשויותיה המוסמכות של המדינה המתבקשת, כנדרש בתנאי השלישי.
מן האמור לעיל עולה כי לא הוקנתה לשופט ה- . S.cסמכות ליתן את הפסק מכח
סעיף 15לאמנה. לכן, סעיף 3(1) לחוק אכיפת פסקי חוץ לא התקיים, וצדק השופט
קמא כאשר קבע כי לא היתה המצאה כדין.
.10ניתן למעשה לסיים את הדיון בערעור בנקודה זו שכן בהעדר המצאה כדין אין לאכוף את הפסק.
יחד עם זאת, אנו רואים לנכון להתייחס לקביעות השופט קמא בענין היות ההמצאה לפי דיני מדינת ניו יורק כדין, מאחר - ולפי דעתנו - גם הקביעה הזו שגוייה.
סעיף 310(2) לחוק סדר הדין בבית המשפט לענייני עזבונות של מדינת ניו יורק (להלן- s.c.p.a) קובע:ב
Personal service of process without the state may be made"
In the same manner as within the state by any of the persons
". Even though a party to the proceeding 313authorized by cplr
סעיף 313ל- cplr(חוק סדר הדין במדינת ניו-יורק) דן במסירה אישית המקנה
לבית המשפט סמכות פרסונלית על הצדדים, ומסמיך לבצע המצאה כל אדם המורשה לכך ע"י מדינת ניו-יורק או כל אדם המורשה לכך במדינה בה מבוצעת ההמצאה (ההדגשה שלנו). אבידני לא הצהיר בפני ה-. S.cכי הוא מוסמך על פי דיני מדינת ישראל לבצע המצאה, ולא היתה הצהרה אחרת לענין סמכותו של אבידני לבצע מסירה בישראל. כל שנאמר בתצהיר אבידני שהוגש ל-. S.cהיה כי הוא בעל רשיון של חוקר פרטי, ומועסק במשרד של חוקרים פרטיים בארץ. נראה כי בעת מתן ההזמנה לא היה בית המשפט מודע כלל לדרך בה מתכוונת המערערת לבצע את ההמצאה, שכן, עו"ד בורק (ב"כ של המערערת ב-.s.c) הודה בחקירתו בבימ"ש קמא כי ה-. S.cלא הורה שההזמנה לדין תבוצע ע"י חוקר פרטי (עמ' 22לפרוטוקול).
.11המערערת מבקשת לקיים את פסק הדין למרות הפגם שנפל בהמצאה מאחר והמשיב, על פי קביעת בית משפט קמא, קיבל את המסמכים בפועל ועל כן אי המצאת המסמכים על פי הוראות האמנה היא פגם דיוני שלא גורם עיוות דין.
אין בידינו לקבל טענה זו.
ראשית, אין לראות בפגם בהמצאה פגם פורמלי גרידא. כפי שנאמר בספרו של ד"ר
י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (ירושלים-תשנ"ה), בעמ' 227:ו
"להמצאת מסמך כחוק נודעת חשיבות רבה. כבר ראינו, כי פעמים תלוי כח שיפוטו של בית המשפט בכך, שהתביעה הומצאה לנתבע כחוק. אמנם כך הוא, בעיקר, כאשר הנתבע אינו מצוי בארץ, ושליח בי דין אינו יכול איפוא להגיע אליו עם המסמך... אולם גם כאשר הנתבע מתגורר בארץ, אך התביעה לא הומצאה לו כחוק - "הומצאה" במובן הטכני, היינו servedכדרך שמורות התקנות - יהא הדיון פגום, והוא עלול כולו להפסל ולהתבטל, שכן המצאת כתב התביעה כחוק היא המקנה לבית המשפט את הכח להשתמש בסמכותו ולדון בתביעה."
חשיבותה של המצאה כדין גוברת כאשר מדובר על המצאה מחוץ לתחום השיפוט של
המדינה, שכן אז מצטרף לענין אלמנט של התערבות בריבונותה של מדינה אחרת (זוסמן, לעיל, עמ' 40).
שנית, קיימת בעיתיות בקביעתו של בית משפט קמא כי המשיב אכן קיבל את המסמכים בפועל. להוכחת עובדה זו נמצאת בפנינו רק עדותו של אבידני, והיא בעיתית שכן על פיה הומצאו המסמכים למשיב ביום 2.4.93, ואילו על פי הפסק של ה . S.cההזמנה לדיון הוצאה רק ביום .8.4.93כמו כן, גם אם אכן ידע המשיב על
המצאת המסמכים לא ברור מה בדיוק ידע. יש לזכור כי המשיב למעשה קיבל מסמכים מאדם שהגיע ללא כל מסמך פורמלי המעיד על הסמכה כלשהי, וכי למסמכים לא נלווה כל אישור או חותמת רישמית המאשרים אותם. העדרו של אישור כזה בולט ביחוד לאור העובדה כי כאשר הגישה המערערת את פסק הדין לצורך אכיפתו, היא דאגה שיצורפו לו אישורים המאמתים את תוכנו.
.12במדינתנו אין חשש שיקרה דבר כזה שכן על פי תקנות משרד הרישום, 1936כל מסמך היוצא מבית המשפט נושא חותם של בית המשפט. גם אם אדם קיבל מסמכים לביצוע מסירה אישית שלהם, הוא קיבל אותם מבית המשפט. לא נראה כי בנסיבות כפי שהיו במקרה שלפני יש לצפות מאדם לעזוב את כל עניניו, ולנסוע לחו"ל כדי להתדיין שם, רק על סמך מסמכים כלשהם שהומצאו לו על ידי מישהו שהזדהה בפניו כשליחו של עו"ד.
לצרכי השוואה, נציין, כי גורם ישראלי המעונין להמציא כתב בי דין לחו"ל צריך, לאחר שבית המשפט אישר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, להגיש בקשה בשלושה העתקים לרשות שהיתה מוסמכת להמציא את המסמך לו הנמען היה בישראל. עם הגשת הבקשה עליו להפקיד בקופת בית המשפט ערבון להבטחת הוצאות ההמצאה. הרשות שאליה הוגשה הבקשה מעבירה אותה למנהל בתי-המשפט שבודק אם היא תואמת את הוראות האמנה ותקנות המצאת המסמכים, ואם היא אכן תואמת, הוא מעבירה לרשות המרכזית שבמדינת היעד.
לא נראה לנו כי יש מקום שבית משפט ישראלי יאכוף פסק דין כאשר מסמכי בי
הדין הומצאו בצורה כה מרושלת (ראה ת.א (תל אביב) 14947/89ז'נט אליק נ. דינה
יורני, תק-מחוזי 90(2) עמ' 641).
אמנם בית המשפט קמא ציין כי גם על פי הדינים הישראליים המצאה ע"י השארת המסמכים בתיבת הדואר היתה מהווה המצאה, אולם, אצלנו בית המשפט שולט על ההמצאה בכך שהוא מוסר את המסמכים במעטפה סגורה עם אישור מסירה וחותמת לשליח, וכאן לא הוכח שהמסמכים נמסרו לשליח בצורה זו.

לאור כל האמור, אנו דוחים את הערעור.
המערערת תשלם למשיב הוצאות בסך 000, 10ש"ח ומ.ע.מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צוואה בעל פה

  2. טיבה של צוואה

  3. פרשנות צוואה

  4. צוואה בעל פה

  5. צוואה בכתב יד

  6. צוואה לא כשרה

  7. צוואה שני עדים

  8. צוואה לא חוקית

  9. פגם טכני בצוואה

  10. פגם בניסוח צוואה

  11. יורש יחיד בצוואה

  12. פגמים בהליך עריכת צוואה

  13. הוכחת צוואה בעל פה

  14. השלמת פרטים בצוואה

  15. פירוש סעיפים בצוואה

  16. תביעה לפרשנות צוואה

  17. קיום צוואה תושב זר

  18. התנגדות לקיום צוואה

  19. "תרמית" בעריכת צוואה

  20. תוקף צוואה בלי תאריך

  21. שתי צוואות לאדם שנפטר

  22. רכוש שלא נרשם בצוואה

  23. בקשה לתיקון פגם בצוואה

  24. מי יכול להתנגד לצוואה ?

  25. צוואה בכתב יד ללא תאריך

  26. השוואת כתבי יד - צוואה

  27. התנגדות לצוואת שכיב מרע

  28. התנגדות לצוואה בפני רשות

  29. בקשה לקיום צוואה בעל פה

  30. רשלנות עו''ד בעריכת צוואה

  31. חתימה על צוואה בבית חולים

  32. נטל ההוכחה בהתנגדות לצוואה

  33. אכיפת פסק דין צוואה בישראל

  34. בקשה לקיום צוואת שכיב מרע

  35. חתימת אדם לא צלול על צוואה

  36. התנגדות לקיום צוואה מאוחרת

  37. ראיות חיצוניות בפרשנות צוואה

  38. אי כשירות שכלית לעריכת צוואה

  39. רשלנות עורך דין בניסוח צוואה

  40. קיום צוואה למרות פגמים בצוואה

  41. צוואה לפי סעיף 22 לחוק הירושה

  42. צוואה ללא חתימה של אחד העדים

  43. צוואה לגבי זכויות ביטוח לאומי

  44. מעוניין בדבר - התנגדות לצוואה

  45. השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה

  46. פרשנות צוואה חסרה מהם הכללים ?

  47. נטל ההוכחה בהתנגדות לקיום צוואה

  48. צוואה מאוחרת מבטלת צוואה מוקדמת

  49. התנגדות לצוואה של יורש אחר יורש

  50. למי שייך רכוש שלא הוזכר בצוואה ?

  51. מה עושים כשאין את עותק מקורי של צוואה

  52. התנגדות לצוואה עקב השפעה בלתי הוגנת

  53. ביטול צוואה עקב מצבו הנפשי של המצווה

  54. האם כל אדם יכול להגיש התנגדות לצוואה

  55. מי הם "היורשים החוקיים" על פי צוואה ?

  56. אובדן צוואה - איבוד צוואה - צוואה שאבדה

  57. ייפוי כוח בלתי חוזר מול צוואה - מה גובר

  58. צוואה האפשרת מגורים של חברה לחיים בדירה

  59. הוראה משתמעת בצוואה / הוראה מפורשת בצוואה

  60. האם אפשר להוריש נחלה במושב באמצעות צוואה ?

  61. השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה - 4 מבחני עזר

  62. האם העדים צריכים לחתום על כל העמודים בצוואה ?

  63. ביטול צוואה בגלל מעורבות יורשים בעריכת הצוואה

  64. מה ההגדרה של "השפעה בלתי הוגנת" בעריכת צוואה ?

  65. האם חובה לתרגם צוואה באנגלית בתרגום נוטריוני ?

  66. האם מעורבות בעריכת הצוואה, עילה לביטול הצוואה ?

  67. המבחנים לבדיקת "השפעה בלתי הוגנת" על מצווה צוואה

  68. האם צוואה (שטרם קוימה) מקנה ליורש זכות פינוי נכס ?

  69. פסילת צוואה בגלל מעורבות הזוכה היחיד בכל הרכוש בכתיבתה

  70. ביטול צוואה של חולה (אלצהיימר, דמנציה, cva אירוע מוחי)

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון