קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ארגון העובדים איגוד המשפטנים: .1ההליך .1לבית-דין זה הוגשה תובענה על-ידי "איגוד המשפטנים, שליד ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל" (להלן - איגוד המשפטנים), עת הצד השני הם: 1) ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן - ההסתדרות); 2) "ארגון פרקליטי המדינה"; 3) מדינת ישראל. העתירה בתובענה היא לפסק-דין הצהרתי, לפיו: "א) איגוד המשפטנים הוא ארגון העובדים היציג לגבי כלל עובדי השירות המשפטי של מדינת ישראל, לרבות המשפטנים המועסקים בפרקליטות המדינה והחברים בארגון פרקליטי המדינה; ב) ארגון פרקליטי המדינה איננו ארגון העובדים המוסמך על-פי משפט העבודה לייצג את המשפטנים המועסקים בפרקליטות המדינה". .2במקביל לתובענה, הוגשה בקשה לסעד ביניים, ובה ניתן פסק-דין כמובא בסעיף 4שלהלן. .3העובדות, שלא חלקו עליהן, הן: א) "איגוד המשפטנים" הינו, מזה שנים, "הסתדרות מקצועית ארצית" לעניין חוקת ההסתדרות (פרק ד', חלק ג', שבחוקה); ב) "ארגון הפרקליטים" (לפחות לעניין הליך זה) אינו טוען למעמד של 'ארגון עובדים" מחוץ למסגרת ההסתדרות, אלא כארגון הפועל במסגרת ההסתדרות, משום ש"ההסתדרות הכירה בו ב- 8.12.1983כארגון היציג של פרקליטי המדינה במסגרת ההסתדרות"; ג) ההכרה האמורה באה כ"סיכום ישיבה שהתקיימה באגף לאיגוד מקצועי" באותו יום, 8.12.1983, שבה היו נוכחים יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי, היועץ המשפטי לאף לאיגוד מקצועי וארבעה "נציגי ארגון הפרקליטים". (יודגש שנציג איגוד המשפטנים לא היה נוכח ולא טענו כי הוזמן). על הסיכום האמור הודיע היועץ המשפטי לאגף, במכתב מאותו יום, ובו נאמר "מצורף בזה סיכום דיון, שנערך באגף לאיגוד מקצועי, ואשר לפיו הכירה ההסתדרות ב'ארגון פרקליטי המדינה' כארגון העובדים היציג של פרקליטי המדינה במסגרת ההסתדרות הכללית; ד) במסגרת הליך בבית-הדין האזורי בירושלים (תב"ע מד/70-3; מד/115-3) נמסרה הודעה, על דעת ההסתדרות-עורך-דין מי-טל, כי ההסתדרות הכירה בארגון הפרקליטים כארגון עובדים ולא תגבה 'מס ארגון' מחברי ארגון הפרקליטים". לאותה הודעה ניתן תוקף של פסק-דין: ה) ביום 11.1.1984מחה איגוד המשפטנים בפני ממלא מקום מזכיר ההסתדרות על הפעולה ביום 8.12.1983; ו) "ביום 21.3.1984הגיש איגוד המשפטנים תלונה, בעניין ההכרה האמורה על-ידי ההסתדרות בארגון פרקליטי המדינה, לוועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל"; ז) "ביום 25.4.1984נערכה פגישת הבהרה לגבי התלונה האמורה בין נציגי ועדת הביקורת לבין נציגי איגוד המשפטנים. בתום הפגישה סוכם, תתבקש תגובת ארגון פרקליטי המדינה ולאחריה תגובת מר י' קיסר. לאור תגובות אלה תשקול ועדת הביקורת קביעת מועד לדיון בתלונה"; ח) "ביום 18.6.1984נמסר למזכיר איגוד המשפטנים העתק מכתב מטעם ועדת הביקורת המופנה אל מר בן-טובים, נציג ארגון פרקליטי המדינה, שלפיו הוחלט להיענות לפנייתו של מר בן-טובים ולבטל את הבירור שנועד להתקיים בפני ועדת הביקורת ולהעביר את העניין לאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות". .4בפסק-הדין שניתן בבקשה לסעד ביניים (סעיף 2לעיל) נאמר: " .1ביזמת בית-הדין עלתה השאלה, אם העניין אשר לפני בית-הדין הוא במסגרת סמכויות העניינית. .2בטרם דיון בפני מותב בית-הדין, הוסכם על הצדדים שהארגון היציג לעניין הדיון הוא ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן - ההסתדרות). הסכמה זאת סויגה על-ידי הפרקליט שטען לארגון הפרקליטים 'להליך התלוי ועומד ולאותו הליך בלבד'. כן הוסכם, שהמחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, מיהו 'האורגן' המייצג את ההסתדרות לנושא העומד לדיון ולמה שהביא להתדיינות. הפרקליט שטען לאיגוד המשפטנים טען, שאותו 'אורגן' הוא איגוד המשפטנים, בעוד שהפרקליט שייצג את ארגון הפרקליטים טען, ש'האורגן' הוא ארגון הפרקליטים; לעמדה זאת הסכים הפרקליט שייצג את ההסתדרות אך סייג את הסכמתו - "לדיון זה ולדיון בלבד". .3אשר למקור הסמכות טען פרקליטו של איגוד המשפטנים, הענין הוא בסמכותו של בית-הדין מכוח סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, וזו לשונו: "לבית-הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון... בתובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר... הכל אם התובענות נובעות מעניינים שביחסי עבודה". לביסוס טענתו אמר הפרקליט, שאת סעיף 25(2) יש לפרש פירוש מרחיב ופרגמטי, כך שגם איגוד מקצועי במסגרת ההסתדרות יכול וייחשב ל'ארגון עובדים' לעניין סעיף 25(2) לחוק. .4טענה זאת דחו הן הפרקליט שייצג את ההסתדרות והן הפרקליט שייצג את ארגון הפרקליטים. .5ענייננו אינו מחייב כלל להידרש לשאלה, מהו מעמדו של ארגון הפרקליטים (וברור שהמלה 'ארגון' אינה מוסיפה ואינה גורעת). ענייננו - פירוש הדיבור 'בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר' לעניין סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה. ליתר פירוט - מה משמעותו של המושג 'ארגון עובדים', עת אותו גוף, שטוענים כי הינו 'ארגון עובדים' לעניין הסעיף האמור, הצהיר במפורש שלעניין העומד לדיון אין הוא גוף עצמאי, אלא אורגן של ארגון עובדים אחר - היינו ההסתדרות. .6בשלב זה עומדת השאלה במסגרת הליך לסעד ביניים והובהר לצדדים, שאשר יוחלט יתפוס רק עניין סעד הביניים. הלכה פסוקה היא, שלעניין סמכות עניינית יקפיד בית-דין זה עם עצמו. מכל שכן יש לעשות כן משמדובר בסעד ביניים. .7התוצאה היא, שבית-הדין קובע, לעניין סעד הביניים, כי די בספקות לעניין הסמכות, כדי לא לתיתו. שלב זה אינו מצדיק ומכל שכן אינו מחייב להידרש לבעיות לגופן. יחד עם זאת לא נוכל להימנע מרושם, שעולה על פני הדברים, כאילו איגוד המשפטנים נשאר ללא תרופה כלשהי. טען הפרקליט שייצג את ההסתדרות, כי עניינים כגון אלה - הכרה או אי-הכרה ב'הסתדרות מקצועית ארצית' או 'איגוד מקצועי' - מוסדרים בחוקת ההסתדרות, חילוקי דעות יש לפעול, בראש ובראשונה, בכלים המיועדים לכך על-פי חוקת ההסתדרות. דא עקא שמעל פני הדברים שלפנינו יכול להשתמע, שהגוף ההסתדרותי המוסמך לדבר סרב להידרש לנושא. טען היום הפרקליט שייצג את ההסתדרות, כי אין לראות במה שקרה עכשיו 'סירוב' והוא הצהיר, כי הגופים המוסמכים לנושא על-פי חוקת ההסתדרות אכן יפעלו, ואנו נוסיף - חיוני כי אכן יעשו כן ובהקדם. .8האמור לעיל הוא על דעת רוב חברי המותב. לדעת אחד מחברי המותב יש לקבוע, כי העניין הוא בסמכותו של בית-הדין, לפחות לעניין סעד הביניים, ולהלן נימוקיו: "א) המונח 'ארגון עובדים' מופיע במספר חוקים, וזאת מבלי שתהיה הגדרה ברורה לאותו מונח. כך למשל אנו מוצאים בפרק הרביעי לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, בסעיף 37א, בהגדרת 'ארגון עובדים מוסמך', את הפסקה כדלקמן: '(4) היה ארגון כאמור בפסקות (1) עד (3) חלק מארגון עובדים כולל יותר ארגון העובדים הכולל; ואולם ארגון עובדים שקיים הסכם שנעשה לפני תחילת חוק זה בינו לבין ארגון עובדים כולל יותר בדבר הצטרפותו לאותו ארגון כולל...'". מכאן שהמחוקק היה ער לשוני בין 'ארגון עובדים' לבין ארגון עובדים כולל'; ב) כשעומדת להכרעה השאלה, איזה פירוש יש ליתן לדיבור 'ארגון עובדים' בסעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה, יש לתת לו, לדעתי, את הפירוש הרחב ביותר, דהיינו אף ככולל חלק מ'ארגון עובדים כולל'". .5בכתב התביעה, טען 'איגוד המשפטנים', בין השאר: א) "מעמדו של ארגון עובדים יציג במסגרת ההסתדרות חייב להיקבע בהתאם לחוקת ההסתדרות ומוסדותיה המוסמכים ועל-פי העקרונות שנקבעו במשפט העבודה"; ב) "סיכום הדיון מיום 8.12.1983בלשכת יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי אינו הולם את הוראות חוקת ההסתדרות ואת העקרונות האמורים, ועל כן אין לו כל תוקף"; ג) "ועדת הביקורת נמנעה מקיום חובתה על-פי חוקת ההסתדרות להכריע בתלונת איגוד המשפטנים...". .6בכתב ההגנה מטעם ארגון הפרקליטים נאמר, בין השאר: "באשר לאמור בסעיף 5לכתב התביעה (הכוונה לכל הקשור בוועדת הביקורת), מודה הנתבע, כי התובע פנה בתלונה לוועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות וטוען, כי הדיון שם טרם מוצה. בעקבות החלטת ועדת הביקורת התקיים ביום 11.7.1984דיון באגף לאיגוד מקצועי, בו השתתפו נציגי התובע והנתבע ובמהלכו הועלתה ההצעה, בה תמך יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי, כי הנתבע והתובע ישתפו פעולה ביניהם במטרה להשיג, הן עבור התובע והן עבור הנתבע, הסכמי השכר הטובים שניתן להשיג במשא-ומתן עם המעסיק וכי התובע, במקום להישחק במלחמות כנגד הנתבע, יגייס כוחו להשגת יתרונות מהבוררות המתנהלת עם הנתבע. התובע עד לרגע זה לא השיב לנתבע, האם החליט לקבל את ההצעה. מכל מקום יטען הנתבע בהקשר זה, כי ההליכים במוסדות ההסתדרות טרם נסתיימו". .7בכתב ההגנה מטעם ההסתדרות נאמר, בין השאר: א) "הנתבעת תטען כי ההסתדרות הכללית היא ארגון העובדים היציג של המשפטנים בשירות המדינה ובשירות המעסיקים הציבוריים האחרים, וכי היא שמייצגת את כל המשפטנים כלפי המעביד. פעולתו של איגוד המשפטנים נעשית בשם ההסתדרות הכללית מכוח הרשאה בחוקת ההסתדרות"; ב) "הנתבעת תטען כי ההסתדרות החליטה, כי לגבי הפרקליטים בשירות המדינה, היא תפעל באמצעות ארגון פרקליטי המדינה והכירה בו לצורך כך כארגון עובדים יציג במסגרת ההסתדרות, והכל בהתאם למסמכים המצורפים כנספחים ב- 1עד ב- 2לכתב הגנה זה"; ג) "התובע הגיש תלונה לוועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות, והדיון בה טרם מוצה. ביום 11.7.1984התקיים דיון באגף לאיגוד מקצועי בנוכחות נציגי התובע והנתבע מס' 2וזאת בעקבות החלטת ועדת הביקורת. במסגרת דיון זה הוצע לצדדים לפתור את המחלוקת שבין התובע לנתבע מס' 2עלידי יצירת קווים לשיתוף פעולה בין הצדדים. הישיבה הסתיימה בכך, שנציגי התובע יצאו להתייעצות. בעת כתיבת כתב הגנה זה לא ידוע לנתבעת מה תוצאות ההתייעצות. הנתבעת תטען בקשר לאמור, כי הדיון במסגרת המוסדות המוסמכים של הנתבעת טרם מוצה, וכי התביעה לפני בית-דין נכבד זה מוקדמת"; ד) "הנתבעת מכחישה את מסקנות התובע, כי לסיכום שהיה בלשכת יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי אין תוקף משפטי. הנתבעת תטען, כי הסתדרות מקצועית ארצית, וככזו - נתונה לפיקוח האגף לאיגוד מקצועי והאגף לאיגוד מקצועי מוסמך היה להחליט על הפיצול בטיפול במשפטנים. לחלופי חלופין תטען הנתבעת, כי השאלה שהועלתה על-ידי התובע אינה שפיטה בבית-משפט, וכי מדובר לכל היותר בזכות אישית של חברי ההסתדרות ולא בזכות קיבוצית של הארגון". .8עיקר הטענות, שהעלה בדיון הפרקליט שייצג את ההסתדרות, הן: א) איגוד המשפטנים הוא "הסתדרות מקצועית ארצית" ובתור שכזו הוא "גוף מגופי ההסתדרות", וחוקת ההסתדרות אינה מקנה לו זכויות, שאותן הוא יכול לממש בהליך משפטי; ב) איגוד המשפטנים, בהיותו "הסתדרות מקצועית ארצית", נהנה על-פי חוקת ההסתדרות מ"אוטונומיה" מסוימת, אך לא מ"עצמאות"; לפי החוקה "הוא פועל מכוחה ובמה של ההסתדרות"; ג) "חוקת ההסתדרות הינה הסכם בין ההסתדרות לבין חבריה". פתוחה הדרך לתביעת הפרט או לתביעה ייצוגית בעניין נשוא הליך זה, כי אם נפגעה זכות - לא נפגעה זכות של איגוד המשפטנים; ד) ההכרה בארגון הפרקליטים לא נעשתה על-פי סעיף 1שבחלק ג' בפרק ד' לחוקת ההסתדרות; ה) חוקת ההסתדרות "מבחינה בין איגוד מקצועי לבין הסתדרות מקצועית ארצית". ארגון הפרקליטים הוכר בתור "איגוד מקצועי": כדוגמה להכרה דומה לזו אשר לארגון הפרקליטים, הביא הטוען את ארגון עובדי הרנטגן (לטוען ניתנה הזדמנות להביא במועד מאוחר יותר דוגמות נוספות לפעולת הכרה דומה, אך זכות זאת לא נוצלה). בנוסף לאלה עמדו שתי טענות שהועלו במסגרת הדיון לסעד ביניים (סעיף 2לעיל), שעניינן: א) העניין אינו בגדר סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה (להלן - חוק בית-הדין לעבודה); ב) טרם מוצו ההליכים בפני מוסדות ההסתדרות. .9עיקר הטענות, שהעלו בדיון הפרקליטים שייצגו את איגוד המשפטנים, הן: א) כל "הסתדרות מקצועית ארצית", לרבות איגוד המשפטנים, הינה על-פי חוקת ההסתדרות "ארגון עובדים", ועל כן מתקיים הנדרש בסעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה, באשר התובענה היא "בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר"; ב) ההסתדרות הינה, למעשה, "פדרציה" של ארגוני עובדים. הסתדרות המורים, לדוגמה, הינה לכל היותר "מסונפת - affiliated" להסתדרות; ג) אין בחוקת ההסתדרות דבר המונע מ"הסתדרות מקצועית ארצית" לנהוג על- פי מדיניות שונה מזו של ההסתדרות, אף אם אין זה מצב רצוי; ואכן במציאות - קורה הדבר; ד) יהיה זה מלאכותי לקיים את ההליך הנוכחי בדרך של תביעה ייצוגית או של תביעת הפרט, שכן הסכסוך האמיתי הינו בין ההסתדרות לבין איגוד המשפטנים בתור "הסתדרות מקצועית ארצית"; ה) ההכרה בארגון הפרקליטים ניתנה בניגוד לחוקת ההסתדרות ונפלו בה שלושה פגמים, ביניהם - ש"לא ניתן להכרה אישור הוועד הפועל", אלא "יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי פעל לבדו"; ו) מעמדו האמיתי של "ארגון הפרקליטים", אם בכלל, הוא של "ועד עובדים ארצי" ולא של "הסתדרות מקצועית ארצית"; ז) ההכרה ב"ארגון הפרקליטים" פוגעת לא רק בזכויות של כל אחד מחברי איגוד המשפטנים, אלא גם בזכויות איגוד המשפטנים "כהסתדרות מקצועית ארצית". הפגיעה היא בכך, שנפגע כוח המשא-ומתן אשר לאיגוד; ח) אמנם הלכה היא, בטרם יתערב בית-הדין יש למצות "הליכים פנימיים", אך במקרה זה עתר איגוד המשפטנים למיצוי ההליכים בוועדת הביקורת המרכזית ואלה הופסקו מטעמים שאינם ידועים לאיגוד. .10בשם ארגון הפרקליטים טענו, בין השאר, כי לעניין הליך משפטי קודם הסכים איגוד המשפטנים להכרה בארגון הפרקליטים ובכך - "מעשה בית-דין". טענה זאת נדחתה על-ידי הפרקליטים שייצגו את איגוד המשפטנים. .11פסק-הדין שלהלן הוא, לעניין התוצאה, על דעת כל חברי המותב. אחד מחברי המותב סבור, שיש לחייב את "ועדת הביקורת המרכזית" לחדש את הטיפול ב"תלונה" של איגוד המשפטנים, ולהלן נימוקיו: "א) אני סבור שמן הדין לקבוע במפורש, כי שומה על ועדת הביקורת המרכזית להשיב לטיפולה את 'תלונת' איגוד המשפטנים, לקיים את ההליך המקובל ולהכריע; ב) מתיאור העובדות עולה בעליל, כי הוועדה העבירה את הטיפול בעניין לאגף לאיגוד מקצועי, ועל-ידי כך 'שחררה' עצמה מחובתה לטפל בעניין שהחוקה הפקידה אותה על ההסדר וההכרעה בו; יתירה מזה: האגף לאיגוד מקצועי הוא אחד הגופים שנגדם מופנית תלונתו של איגוד המשפטנים; היא גם עשתה זאת לא רק בהעדרו של המתלונן, אלא גם מבלי להודיע לו והוא למד על כך מהעתק שנמסר לו על-ידי בא-כוחם של איגוד הפרקליטים; ג) בנסיבות אלו אין די, לדעתי, בקביעה, כי 'טרם מוצו ההליכים הפנימיים במסגרת ההסתדרות' (סעיף 19להלן), ובנסיבות המקרה יש להדגיש במפורש, חובתה של ועדת הביקורת המרכזית, שאם לא כן לא יהיה מנוס מהפעלת הביקורת השיפוטית שעליה מופקד בית-דין זה". .2פסק-דין .1הגיונם של דברים מחייב לפסוק תחילה בשאלה, אם ההליך הוא בגדר סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה - "תובענה בין ארגון עובדים לבין ארגון עובדים אחר". למעשה השאלה אינה ספציפית בהקשר לבית-הדין הארצי לעבודה, היא קיימת בקשר לכל בית-משפט אחר, בין במערכת הכללית ובין במערכת בתי-הדין לעבודה, והיא, אם מדובר בתובענה בין שניים - במקרה זה - "ארגון עובדים" ו"ארגון עובדים אחר". השאלה גם אינה כיצד יש לפרש, לעניין סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה, את הדיבור "ארגון עובדים". .2תשובה לשאלה ניתנה, במידה מסוימת, בפסק-הדין שבהליך לסעד ביניים (סעיף 4בחלק י לעיל). אשר ייאמר להלן - יבוא להשלים, בעיקר לאור הטענות המשלימות מפי אחד הפרקליטים שייצג את איגוד המשפטנים. הטענה היתה, כי לעניין סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה יש לראות כ"ארגון עובדים" גם "הסתדרות מקצועית ארצית" כמשמעותה בחוקת ההסתדרות (סעיף 9, פסקה א, שבחלק י לעיל). טענה זאת אין לקבל. קבלת הטענה תביא לקביעה, שההסתדרות הינה ארגון פדרטיבי או קונפדרטיבי, והדבר יהיה נוגד ניגוד מוחלט את מהות ההסתדרות כעולה מחוקת ההסתדרות (בשלב זה לא נתייחס לשאלה, כיצד ליישב את ההכרה, שעליה סומך פרקליטה של ההסתדרות, בארגון הפרקליטים כארגון עובדים יציג במסגרת ההסתדרות, עם היסוד שההסתדרות אינה ארגון פדרטיבי). .3מהפסיקה של בית-דין זה עולה, כי "מועצת פועלים", "הסתדרות מקצועית ארצית" ו"ועד ארצי" - כולם אורגנים של ההסתדרות ובתור כאלה, הם "ההסתדרות", בתחום שהוקנה לאלה בחוקת ההסתדרות. לשון אחר, "הסתדרות מקצועית ארצית" איגוד המשפטנים - ו"ההסתדרות" חד הם. בתחום שהוקנה "מעמד" ל"הסתדרות מקצועית ארצית" - עומדת זו ב"נעלי ההסתדרות". מכאן, שהתדיינות בין איגוד משפטנים לבין ההסתדרות היא התדיינות איבר של הגוף עם הגוף עצמו. לא לכך מכוונת "תובענה" בבית-משפט ובמיוחד - לא לכך מכוון סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה. סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה מכוון למה שידוע במשפט העבודה כ"סכסוכים בין-ארגוניים" - ,inter union conflictsולא ל"סכסוכים פנים-ארגוניים". .4אלא מאי? העניין סובך על-ידי "הסיכום", על-ידי המכתב של היועץ המשפטי לאגף לאיגוד מקצועי (סעיף 3, פסקה ג', שבחלק י לעיל), על-ידי ההודעה בשם ההסתדרות לבית-הדין האזורי (סעיף 3, פסקה ד', שבחלק י לעיל) ועל-ידי עמדת הפרקליט אשר ייצג את ההסתדרות בבית-דין זה. מכל אלה עולה, כי פחות בשלב זה, אחד הצדדים לתובענה, היינו ארגון פרקליטי המדינה, הוא ארגון עובדים, ולא רק "ארגון עובדים" בעלמא, אלא "ארגון עובדים יציג" (בשלב זה לא נתייחס לשאלה, מהי משמעות המלים "במסגרת ההסתדרות", אם יש להן משמעות משפטית לאור חוקת ההסתדרות). משכך הדבר יש, אולי, מקום לטעון, כי מדובר ב"תובענה" בין "ארגון עובדים" אחד - "ההסתדרות - איגוד המשפטנים", לבין ארגון עובדים אחר שיש לו קיום משלו, קיום כארגון עובדים יציג. ושוב לא נידרש לשאלה, אם בכלל יכול להתקיים "ארגון עובדים יציג" ב"מסגרת ארגון עובדים יציג" - אם הדבר מתיישב עם חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוציים) ואם הוא מתיישב עם "חוקת ההסתדרות". .5לענייננו ובשלב זה, עת בשאלה, אם התובענה היא בגדר סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה עסקינן - די בספק, כדי להוציא מגדר ודאי את האמור בסעיפים 2ו- 3לעיל. .6משכך הדברים - מה שנותר גדר ספק לעניין סעד הביניים, יישאר בגדר ספק, ומכאן הצורך להידרש ליתר הטענות שהעלה הפרקליט אשר ייצג את ההסתדרות. .7הראשונה לטענות אלה היא הטענה, כי "השאלה שהועלתה על-ידי התובע (איגוד המשפטנים) אינה שפיטה בבית-משפט, וכי מדובר לכל היותר בזכות אישית של חברי ההסתדרות" ולא בזכות אשר לאיגוד המשפטנים (סעיף 7, פסקה ד', וסעיף 8, פסקה א', שבחלק י לעיל). .8ביסודה של הטענה ההנחה, כי "חוקת ההסתדרות הינה בין ההסתדרות ובין חבריה" (סעיף 8, פסקה א', שבחלק י לעיל). בראיית "חוקת ההסתדרות" רק בחוזה בין ההסתדרות ובין חבריה, ומודגשת הדגש היטב המלה רק, והעמדת השניים באותו מישור שבו עומד במשפט כל תאגיד - חברה, אגודה שיתופית או עמותה - גורעים מעצם מעמדה של ההסתדרות במשפט העבודה הממלכתי ובמשפט העבודה האוטונומי, כפי שלאלה ניתן ביטוי בחקיקה ובפסיקה של בית-דין זה. .9מקומה ומעמדה של ההסתדרות אינם מכוח היותה רשומה כאגודה לפי חוק האגודות העותומאני (אגב, חוק העמותות, תש"ם-1980, אינו חל עליה - סעיף 67(2) לחוק). בעיני משפט העבודה קיימת היא מעצם קיומה, בסייגים הנובעים מכך לעניין העולה משפטית מעבר למשפט העבודה האוטונומי (פסק-הדין בעניין האחיות - דב"צ לא/3-4, [1]; פסק-הדין בעניין מרקוביץ - דב"ע לה/1-5, [2]). אותו מקום ואותו מעמד שמביאים את ההסתדרות בתור "ארגון העובדים הארצי המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר במדינה" לעניין חוקי העבודה השונים ובתור ארגון העובדים היציג לעניין חוק הסכמים קיבוציים, לפחות עת מדובר בהסכמים קיבוציים כלליים, לכל ענפי העבודה - אותו מקום ואותו מעמד הופכים את ההסתדרות לגוף בתחום משפט העבודה, שלו הרבה מהמאפיין "גוף שלטוני" במשפט הפומבי-מינהלי; מכאן -השלכות לעניין חוקת ההסתדרות, שאינה עוד סתם חוזה בין תאגיד וחבריו. זה מזכה, אך גם מחייב. זה מחייב, בין השאר, בתחום הפיקוח של הרשות השיפוטית - בתי-הדין לעבודה. על מידת אותו פיקוח ידובר בסעיף 15להלן. .10לענייננו טוב להדגיש, כי, להבדיל מהמצב לפי חוקת ההסתדרות בהיווסדה ואף לפי חוקת ההסתדרות כפי שהיתה בשנת 1952("חוקות ההסתדרות", הוצאת הוועד הפועל - אוקטובר 1952), יהיה זה פשטני מדי לאמר, כי ההסתדרות היא ארגון ראשוני בלבד, כשם שמוטעית ביסודה הטענה שהעלה הפרקליט שטען לאיגוד המשפטנים, כי "ההסתדרות היתה למעשה, 'פדרציה' של ארגוני עובדים..." (סעיף 9, פסקה ב, שבחלק י לעיל). ההסתדרות היא מה שעולה מחוקתה; מחוקתה עולה מנה מיוחד שאין לסווגו עוד במסגרת הסיווג המקובל בעולם. היא הינה מה שהינה, על כל האיזון שבחוקתה. באותה חוקה מוקנות זכויות לאורגנים שונים, ביניהם מועצות פועלים והסתדרויות מקצועיות ארציות, שלהם זכויות ועל פעילותם מגבלות - הכל כאמור בחוקה. .11אין, איפוא, לקבל טענה, שחוקת ההסתדרות אינה מקנה זכויות לאיגוד המשפטנים, אלא לכל חבר וחבר כפרט. ואשר ל"שפיטות" בגין אותן זכויות - טוב שייאמר מייד, כי כל העושה בתחום יחסי עבודה ומשפט העבודה יודע, שזכות שאין בצידה כלי למימושה, מוצאת דרכי מימוש פחות רצויים. על הכלי הראוי, מבחינת "שפיטות", ידובר להלן. .12ועוד לעניין "זכויות" האורגנים הקיימים מכוח חוקת ההסתדרות, להבדיל מזכויות כל פרט ופרט, כל עובד בודד. בראיית ציבור עובדים כאוסף של "בודדים", אין כל חדש בתולדות יחסי עבודה ומשפט עבודה. למעשה ימיה כימי האיגודים המקצועיים. נגד ראיה זאת יצא כבר אדם סמית, עת ביקש לראות במעביד "תאגיד בפני עצמו" ( ,adam smith, the wealth[3] 28 . Encyclopedia britanica, p- of nations, founders edition). הוא אמר כן על מנת ליתן ביטוי לזכותם של עובדים להתאגד, כדי להגן על ענייניהם של עובדים, כקיבוץ, והאנלוגיה שנתן באה לשם איזון. משמעות אחרת, רחבה יותר ורלבנטית יותר למשפט העבודה ויחסי העבודה של ימינו, יש לתת למעמדו של קיבוץ עובדים, עת מודעים לכך, כי בניגוד למשפט המקובל, שבמרכזו עומדים הפרט והקנין, עומדים במרכז משפט העבודה - הקיבוץ collectivityועבודת האדם. האמור על קיבוץ עובדים - collectivity- כעומד במרכז משפט העבודה, תופס לא רק לעניין יחסים בין השותפים ליחסי עבודה, אלא גם לעניין יחסים "פנימיים", עת "השותף" עצמו בנוי על הכרה בקיבוצים, ואכן חוקת ההסתדרות דהיום מכירה באלה. .13משידובר בהכרת המשפט בזכויות "הקיבוץ" מעבר לזכויות הפרט, יש מקום לציין את ההתפתחות בדינים החלים על תאגידים כלכליים - חברות - הבאה להגן על אינטרסים של מיעוט. .14מהאמור עד כה עולה, כי לאורגנים השונים הפועלים במסגרת ההסתדרות ומכוחה, בתחום יחסי עבודה, זכויות מעבר לזכויות של כל עובד ועובד, כל חבר וחבר; ושוב ייאמר - הכל במסגרת החוקה עצמה. בדין טענו, איפוא, שלאיגוד המשפטנים זכויות מכוח חוקת ההסתדרות וכי נפגעו זכויותיו על-ידי ההכרה בארגון הפרקליטים כ"ארגון עובדים יציג במסגרת ההסתדרות" (סעיף 9, פסקה ז', שבחלק י לעיל). על-ידי הפעולה שבוצעה - הוחלש במידה רבה כוח המשא-ומתן של האיגוד לשיפור תנאי העבודה של המשפטנים בשירות המדינה ומעבידים ציבוריים אחרים (סעיף 14, פסקה ז', שבחלק י לעיל). .15מכאן לשאלה, אם "הזכות" אשר לאיגוד המשפטנים היא שפיטה. אפשר להציג את השאלה גם אחרת, מעשית יותר - אם הזכות היא אכיפה במשפט. שהזכות היא אכיפה במסגרת חוקת ההסתדרות - בדרכים הקבועות בה ועל-ידי הגורמים הקבועים בה - אינו יכול להיות מוטל בספק, במיוחד לאור המקום והמעמד המיוחדים אשר להסתדרות ולחוקתה במשפט העבודה האוטונומי. מורכבת יותר התשובה לשאלה, אם ובאיזה שלב אכיפה הזכות בפני הרשות השיפוטית - בתי-הדין לעבודה. תשובה לשאלה - ושוב, תשובה העולה מהמיוחד שבהסתדרות ובחוקת ההסתדרות - ניתנה כבר בפסק-הדין בעניין מרקוביץ, [2]. התשובה שניתנה היא, שאותה אכיפה אינה ישירה, אלא עקיפה בלבד - מתוך גזירה שווה לפיקוח השיפוטי של המערכת השיפוטית הכללית על רשויות המדינה (שם, [2], בע' 208). .16למעשה באכיפה במשמעות האמורה לא כפר הפרקליט שטען להסתדרות. הוא טען לאכיפה בהליך שהפותח בו הוא הפרט, ולו גם בדרך "תביעה ייצוגית", או במונח העדיף class action- "תביעה קבוצתית" - במסגרת סעיף 24(א) (4) לחוק בית- הדין לעבודה. בהצביעו על אותה מסגרת - צדק הפרקליט, מה גם שעניינית לא חייבת להיות התוצאה שונה. אותו הליך יהיה דומה, במידה מסוימת, להליך בכל בית-משפט, בו מתעוררת שאלה של תקפות מעשה חקיקת משנה, כבגררה. תוסיף לכך כוחו של ביתמשפט - בית-הדין לעבודה על-פי סעיף 35לחוק בתי-המשפט, תשי"ז-1957, ותגיע לתוצאה. .17נותרה הטענה, כי הפניה לבית-הדין היתה בטרם עת - טרם מוצו ההליכים הפנימיים (סעיף 14, פסקה ג', שבחלק י לעיל). ביסודה של טענה זאת, נמצא הכלל, שכבר נקבע בעניין מרקוביץ, (שם, [2], ע' 212) והוא, כי בית-הדין לא יתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות על-פי חוקת ההסתדרות בטרם מיצו העותרים את כל האפשרויות שבחוקת ההסתדרות לשם השגת מבוקשם. .18בכך שהאמור הוא הכלל, לא כפר איגוד המשפטנים, אלא שטען, כי "עתר... למיצוי ההליכים בוועדת הביקורת המרכזית ואלה הופסקו מטעמים שאינם ידועים לאיגוד" (סעיף 9, פסקה ח', שכחלק י לעיל). יתר על כן - טענו, כי "ועדת הביקורת נמנעה מקיום חובתה שעל-פי חוקת ההסתדרות להכריע בתלונת איגוד המשפטנים..." (סעיף 5, פסקה ג', שבחלק י לעיל). מאידך מצוי מכתב "מטעם ועדת הביקורת המרכזית אל מר בן-טובים, נציג ארגון פרקליטי המדינה, שלפיו הוחלט... לבטל את הבירור שנועד להתקיים (בעניין תלונת איגוד המשפטנים) בפני ועדת הביקורת ולהעביר את העניין לאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות". ועדת הביקורת לא שלחה העתק אותו מכתב לאיגוד המשפטנים ותוכנו נודע לאיגוד המשפטנים רק מעותק שמסר ארגון הפרקליטים. ייאמר ברורות, שהדרך בה הלכה ועדת הביקורת לפחות תמוהה ביותר. לא ברור כלל, אם העניין נדון כראוי בוועדת הביקורת והדיון הסתיים או שמא, להלכה לפחות, הוא עדיין תלוי ועומד בפניה. .19על כל פנים יהא אשר יהא, ברור כי למעשה טרם מוצו ההליכים הפנימיים במסגרת ההסתדרות ובית-הדין רושם לפניו את הצהרתו של הפרקליט אשר ייצג את ההסתדרות, כרשום בקטע האחרון שבסעיף 7לפסק-הדין בהליך הביניים. .20משמדובר במיצוי הליכים פנימיים, רואה בית-הדין להדגיש, שמיצויים של של אותם הליכים אינו מעניינו של איגוד המשפטנים בלבד. הפעולה היא מעניינה של ההסתדרות עצמה, וזה מכמה וכמה טעמים, וביניהם; א) זאת הפעם הראשונה שלבית- דין זה מוצג מכתב בשם ההסתדרות שבו נאמר: "מצורף בזה סיכום דיון, שנערך באגף לאיגוד מקצועי, ואשר לפיו הכירה ההסתדרות ב"ארגון פרקליטי המדינה" כארגון העובדים היציג של פרקליטי המדינה במסגרת ההסתדרות הכללית". (סעיף 3, פסקה ג', שבחלק י לעיל): ב) כאשר ביקש בית-הדין לדעת בתור מה ומכוח מה באה "ההכרה האמורה" למד, כי "ההכרה" אינה ב"הסתדרות מקצועית ארצית" ולא ב"ועד ארצי", אלא ב"איגוד מקצועי" (סעיף 8, פסקה ה', שבחלק י לעיל); ג) בקשר ל"הכרה" נאמר, שהפעולה נעשתה על-ידי ההסתדרות ולא ברור באיזה פורום נעשתה הפעולה ומה מקור סמכותו של אותו פורום: ד) טענו, כי איגוד המשפטנים, בתור הסתדרות מקצועית ארצית, "נתונה לפיקוח האגף לאיגוד מקצועי והאגף מוסמך היה להחליט על הפיצול בטיפול במשפטנים". לא ברור, מי הוא הרשאי לפעול בשם האגף פעולה כאמור ואם "פיצול" היא פעולה שמתוך "פקוח", היינו, אם למשל הוצאת אחיות חדרי ניתוח מטיפולה של הסתדרות האחיות, היא פעולה מכוח אותו פיקוח. .21מהטעמים שהובאו לעיל ועניינם - טרם מוצו ההליכים הפנימיים - דין התביעה להידחות. .22מאחר ובפסק-דין זה מדובר גם בוועדת הביקורת המרכזית ומפאת החשיבות החוקתית - עקרונית של השאלות שהועלו בהליך זה - יישלח העתק פסק-הדין גם למזכיר ועדת הביקורת המרכזית. אין צו להוצאות.ארגון עובדיםאיגוד