קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח הובלה ימית נזקים למטען: .1זוהי תביעה לתשלום פצויים עבור חוסר ונזק שנתגלה במטען עורות שנמסר לנתבעת להובלה ימית מאיטליה לישראל. המטען נקנה מספק (ראה ת/ 1ו-ת/9) עבור התובעות 2ו-3, שהינן חברות ישראליות המתעסקות בעיבוד עורות ונשלח במכולה מנמל נאפולי שבאיטליה לנמל אשדוד. המכולה הומכלה בנמל סלרנו משם הועברה לנמל נאפולי. המטען הובל על פי שטר מטען ת/ 4שהוציאה הנתבעת (להלן: צים). המכולה שבה הובל המטען הכילה, כמפורט בשטר מטען ת/4, 208שקים ו- 10ארגזים עורות כבשים. כשנפתחה המכולה לאחר שנפרקה בנמל היעד, באשדוד, נתגלה חוסר של 176שקים ו- 10ארגזים על עורות כבשים. בבדיקה שנערכה ב- 9.7.86התברר כי חלק העורות שהיו ב- 32השקים הנותרים נמצאו נזוקים. 208שקי העורות שנכללו במטען נרכשו על ידי הנתבעת 2(להלן:אתגר). העורות בשקים היו 4סוגי iranian pickled sheepskins(ראה חשבון ת/1). העורות שב- 10ארגזים שהיו מסוג sheepskins crustנרכשו על ידי הנתבעת 3(להלן:המעלה) - ראה חשבון ת/.9 הנתבעת מס' 1היא גוף פיננסי שסיפק אשראי לאתגר לבצוע העסקה הנ"ל (להלן:תואם) (ע' 2שורה 9). התובעת 4(להלן:המגן) ו- 5(להלן:איילון) הן חברות בטוח שביטחו את המטען. המגן שילמה תגמולי בטוח לאתגר בסך 652, 45דולרים על פי הפוליסה ת/ 6(ראה ת/8) והיא תובעת החזר תשלום זה מכוח זכות השיבוב. פצוי זה מהווה את מחצית סכום הנזק הנטען - ראה נ/.1 אילון שלמה אף היא כתגמולי בטוח המעלה את מחצית סכום הנזק בסך 000, 11דולר על פי הפוליסה - ת/11, ת/ 12(ראה ת/11-ת/14) והיא תובעת החזר תשלום זה מכוח זכות השיבוב. בגין החוסר והנזק הנ"ל הוגשו שתי תביעות. בת.א. 1422/87תובעות שתי חברות הבטוח מכוח זכות השיבוב את החזר התשלום החלקי ששילמו למבוטחיהן הנ"ל. בת.א. 1928/87תובעות בעלות המטען את ההפרש בין השפוי החלקי שקבלו מהמבטחים לבין מלוא הנזק שנגרם להם. הדיון בשתי תביעות אלה אוחד, ורישום הצדדים הוא כפי שפורט בכותרת פסק דין זה. .2אין מחלוקת שאכן אירע חוסר/נזק למטען, והשאלה היא באיזה שלב של משלוח המטען אירע החוסר/נזק. קיימות מספר אפשרויות לאירוע זה והן: א. לאחר המכלת המכולה בנמל סלרנו בתאריך 15.5.86וחתימתה ב- 3סגרים כפי שיפורט להלן עד מסירתה לחזקת הנתבעת בטרמינל jevoliשבנאפולי ביום .16.5.86דוחה אני את טענת צים (ע' 28לסיכומים) לאפשרות שלא נתקיימה כלל המכלת המכולה במטען כמפורט בשטר המטען. מקובלות עלי הראיות, כפי שיפורטו להלן, שהמכולה הומכלה במטען האמור. ב. משלב מסירת המכולה לידי המוביל הימי בטרמינל jevoliועד לשלב הטענתה על האניה v lotos/ mביום 19.5.86, בשלב שהיתה במסוף המטענים. ג. במהלך הפלגתה של האניה ועד הגעת המכולה לנמל אשדוד ב-.22.5.93 ד. מרגע פריקת המכולה בנמל אשדוד ועד לפתיחתה שם ביום .6.6.86 המחבר tetleyבספרו marine cargo claimsמהדורה שלישית, ע' 142בדעה שנטל ההוכחה המוטל על התובע בתביעות מסוג זה הוא כדלקמן: : what the claimant must prove(1)" Initially it is the claimant who has the burden of proof, and to :נmake his case he most prove six of the following facts That the claimant is the owner of the goods and or is the person(A) .entitled to make the claim .(Delict) the contract or the tort(B) . That the prson claimed against is the responsible person(C) This . That the loss of damage took place in the carrier's hands(D) Is usually done by proving the condition of the goods when .received by the carrier and the condition at discharge . The physical extent of the damage or the loss(E) ." the actual monetary value of the loss or damage(F) באשר ליסוד ,aהרי שבאי כח הצדדים הודיעו לביהמ"ש כי הנתבעת חוזרת בה מטענת חוסר היריבות בינה לבין מי מהתובעות כפי שטענה בסיכומיה (ראה הודעה מה- 20.5.93והערה בע' 24לסיכומי ב"כ מגן ואיילון). בנוסף, מאשרת הנתבעת כי התובעות הינן צד לשטר המטען ובכך הוכחה זכאותם להגיש תביעה זו. באשר ליסוד ,bהוצג שטר המטען (ראה ת/4) על פיו התחייבה הנתבעת כמוביל ימי להוביל את המטען מנאפולי לאשדוד ולהמציאו בשלמותו בנמל היעד. שטר המטען מהווה חוזה הובלה בין הצדדים. כן עומדת לתובעת מכח בעלותן במטען ומכח זכותן לחזקה זו עילת תביעה בנזיקין בשל החוסר/נזק שנגרם. ביסודות F- cנדון בהמשך. .3נטל הוכחת היסודות cו- dהוא זה המקובל במשפט אזרחי [ע"א 497/85מ"ב (1) עמ' 89ראה עמ' 94פסקאות ה'-ו'] על התובעת הראיה שהמטען נמסר כשהוא תקין ושלם לידי הנתבעת כמוביל הימי, דהיינו בטרמינל jevoliשבנאפולי וכי נפרק באשדוד בחסר וכשהוא נזוק והיה ויקבע שהתובעות הרימו נטל זה המוטל עליהן, ולו לכאורה, עוברת חובת ההוכחה לנתבעת כי הנזק והחוסר למטען ארעו בעת שהמטען לא היה בחזקתה ולא תחת משמורתה. (ראה ת.א. 529/65פס"מ: ס"ב 211; ע"א 187/62, פס"ד ט"ז 2190) המלומד tetley(בספרו המצויין דלעיל), אומר בעמ' 133: It is the first principle of proof of a marine cargo claim that" the carrier is prima facie liable for loss or damage to cargo .turned short or in bad order-received in good order and out ובע' 265מסביר בר-סמכא זה כי: Orit is the claimantis duty to make prime facie proof that loss . Damage took place while the goods were in the hands of the"carrier .4העובדות לענין מסירת המטען לידי צים המוביל הימי הן הבאות: מטען העורות הומכל במכולה של צים מס' 222623/0csluבנמל סלרנו ביום 15.5.86 בפיקוחו של מר luigi tordoשהוא מחברת השמאות והפיקוח di sorveglianza s.p.a Societa generale(להלן: s.g.s) יחד עמו נכחו נציג של saima(שהוא חברת ההובלה), נציג המכס ונציג הספק. (ראה עדותו המסומנת נ/ 3עמ' 15). בדו"ח שהופק על ידי s.g.sבהסתמך על דווחו של מר tordoשאושרו בעדותו ומסומן ת/ 16נאמר, שנספרו 218חבילות שהוכנסו למכולה שהומכלה לפי הפירוט להלן: Marked s.m.s- sound bags139  Marked amir- sound bags 37marked shetmar- sound bags 32 Sound begs208 Sound cartons 10 Packages ..... 218Total עוד נאמר בדו"ח שהמכולה נחתמה על ידי שלושה סגרים ונערכה בדיקה של כל הסגרים שהיו חתומים (ראה עדותו של מר tordo). שלושת הסגרים סומנו לפי: " 57449sgs" :ו.. ........ S.g.s seal  " 40849saima" :נforwarding agents seal ".6S" :ב........customs' seal העד tordoנוכח במשך כל זמן ההמכלה ולאחר שנחתמה כאמור, הועמסה על משאית שהובילה אותה לנמל נאפולי. בתאריך 16.5.93נכח מר tordoבשער הכניסה לטרמינל המכולות jevoliבנמל נאפולי, המספק שירותי איחסון ל"צים", ובדק ומצא כי כל הסגרים שנקבעו על המכולה היו חתומים, סגורים ותקינים (ראה ת/ 17ועדותו ב-נ/ 3ע' 1). אציין שב"כ הנתבעת מאשר בסיכומיו בעמ' 29שלגבי האחסנה של המכולה בטרמינל jevoliקיימת אחריות לשלמות המטען על כתפי "צים", כמו כן דבר זה מתחייב מהוראות שטר המטען (ראה ת/4) המטילות את האחריות על המוביל לגבי אחסנת המטען במסוף ושמירתו (ראה סע' 4(1) ו- 4(2) לשטר המטען). מר tordoמאשר שלא נכח פיזית בזמן קבלת המכולה על ידי אנשי הטרמינל אולם, לפי עדותו, לא היתה באפשרות המשאית שהובילה את המכולה במקום שבדקה בפתח הטרמינל מבחינה טכנית להסתובב ולעזוב את המקום אלא היתה חייבת להיכנס לטרמינל. בדברי מנהל סוכנות starשהינה סוכנות "צים" בנאפולי, יש אישור לכך שבקבלת המכולה לטרמינל התבצעה בדיקת סוגרים של המכולה. כן נעשתה מניה (tally) הכוללת ציון מספר המכולה ומספרי הסגרים (ראה נ/ 3עמ' 19, שורות 26-30) עוד הוסיף הוא שאכן בדק את דפי המניה ומצא את מספרי הסוגרים תואמים, (ראה נ/3, עמ' 20שורות 5-6), גם מנהל הטרמינל מאשר זאת בעדותו (נ/ 3עמ' 22שורות 5-6). מהאמור לעיל מתחייבת המסקנה כי בעת מסירת המכולה לידי "צים" בטרמינל המכולות בנמל נאפולי נמצאו עליה כל הסגרים המקוריים שהותקנו על המכולה בתום ההמכלה כפי שפורטו בעדותו של העד ,tordoוכפי שדווח בדו"ח שמאי ת/ 16ו-ת/.17 נותר, איפוא, לכאורה לקבוע כי המכולה נתקבלה על ידי המוביל הימי בדיוק במצב בו נחתמה לאחר המכלתה במטען כפי שפרט העד הנ"ל בעדותו. האפשרות כי ניתן תאורטית לפתוח ולסגור מחדש סוגרים בלא שירגישו בכך, העולה מעדותו של העד קצן (ע' 8שורה 15), היא בגדר השערה שחלה לגבי כל זמן נתון עד לרגע פתיחת המכולה כך שאין בה כדי להוות שקול בעניננו (ראה ס' 22בע' 23לסיכומיו של ב"כ הנתבעת, וע' 8לסיכומי ב"כ התובעת מגן ואיילון). .5אין מחלוקת כי הנתבעת הוציאה את שטר המטען ת/4, שהינו שטר מטען נקי. בהוצאת השטר אישרה הנתבעת כי קבלה לידיה להובלה את המטען כפי שפורט בשטר המטען, דהיינו 208שקים + 10ארגזים של עורות, כשהוא במצב תקין ושלם. שטר מטען, כפי שנאמר בכללי האג, בנוסחם העברי בסעיף iiiפסקה 4"... ישמש הוכחה לכאורה (prima facie) שהמוביל קיבל את הסחורה כמפורט בשטר המטען בהתאם לסימן 3(א)(ב) ו-(ג)" המתיחסים, בין היתר, לסמני זהוי הסחורה, מספר החבילות או היחידות וכן למצב הסחורה (ראה נספח 2לסיכומי ב"כ התובעות 4ו-5). הוצאת שטר המטען היא בבחינת הודאת המוביל כי המטען שפורט בו נתקבל, לכאורה, בכמות שפורטה בו, כשהיא במצב טוב ותקין, מכאן נובעת התחיבותה של הנתבעת למסור את המטען שקבלה כאמור, לבעלי שטר המטען, כשהוא נקי מכל פגם. נפסק בע.א. (תא) 807/88שאימץ את פסק דינה של הערכאה הראשונה בת.א. 9999/84: "דא עקא שחובתו של המוביל הימי אינה רק לפרוק אלא גם למסור (את המטען מ.ס) למקבל. והוא (המוביל - מ.ס.) יכול לצאת ידי האחריות בגין נזק או אבדן במסירה, במידה ויוכיח שנזק או אבדן אלו קרו לאחר שלב הפריקה...". (נספח 10לסכומי ב"כ התובעות מגן ואיילון. .6זאת ועוד, צויין בשטר המטען ת/ 4בתחתיתו כי המטען הוטען בפועל על האניה, לאמור goods actually or boardולפני כן .clear on boardולגבי תכולתו צויין בסעיף תאור הטובין " stc20X1" לאמור , said to containמכאן שהנתבעת קבלה להובלה מכולה חתומה האמורה להכיל את שפורט בשטר המטען, בלא שבדקה את תוכנה, מ-.house to house במצב דברים זה אומר טטלי בספרו הנ"ל בע' 646: In other words if the shipper loads and seals a contaim ner it is Consignee who is obligated to prove the order and/the shipper Condition fo the goods at shipment, despite the description of ."the goods on the bill of lading נציגי התובעים הם שהמכילו את המטען במכולה וחתמוה בסגרים, שכאמור לא נבדק על ידי הנתבעת בעת קבלתו. מכאן שעליהם הנטל להוכיח את מצב המטען בעת מסירתו למוביל. בעניננו שוכנעתי בחומר העדויות שהסחורה שפורטה בשטר המטען הזהה בכמותה ובטיבה לסחורה שהומכלה בפועל במכולה, אכן נתקבלה בפועל על ידי הנתבעת. נסיבות ההמכלה שנעשתה בנוכחות נציגי הספק, המכס וחברת שמאות בלתי תלויה, משך הזמן הקצר שבין ההמכלה למסירה, כשהסגרים במהלך אותו זמן נמצאו במצב תקין וללא שנוי כלשהו, ובהעדר כל ראיה על התערבות בסגרים אלה בשלב שקדם למסירת המכולה לנתבעת במסוף המטענים, מחזקים את עדותו של tordoהמקובלת עלי לגבי נסיבות ההמכלה ובדיקת תקינות הסגרים עובר לשלב המסירה. כן הוכח כי המכולה נמסרה לרשות הנתבעת כשעליה הסוגרים המקוריים, כעולה משטר המטען ת/ 4ודו"ח ההטענה נ/ 5ונתקבלה על ידה. .7כפי שציינתי לעיל, הומכלה המכולה ב- 15.5.86בסלרנו, שבה מצויים מחסני הספק, כשעליה 3סוגרים חתומים ( s.g.s. saimaשהיא חברת שמאות והמכס) ונמסרה לנתבעת למחרתו ב- 16.5.86כשעליה שלושת הסוגרים הנ"ל. בדו"ח ההטענה נ/ 5ובשטר המטען פורטו מספר המכולה ומספרי 2סגרים של saimaושל .s.g.sסגר המכס לא צויין בשטר המטען ת/ 4ולא בדו"ח ההטענה נ/ .5מנהל המסוף נימק זאת בטעם שלסגר זה אין מספר סידורי על כן אינו רלוונטי (ראה נ/ 3ע' 21וכן ע' 24). בהגיע המטען לנמל אשדוד נמצא על המכולה, כפי שפורט בדף המניה נ/2 מה-6.6.86, סגר צים שמספרו 2453977(ראה ת/15). מר ברוק, פקיד המניה, הניח כדבריו בע/ 13כי סגר זה בלבד היה על המכולה לאור נוהגו לרשום את מספרי כל הסוגרים החותמים את המכולה במידה וקיימים. בדף המניה נ/ 2נרשם כאמור רק מספרו של סגר צים הנ"ל (ע' 12-13). מעדותו של העד מילשטיין, סוכן הספק בארץ, שראה את המכולה ב- 8.6.86בנמל אשדוד לאחר פתיחתה עולה, כי מצא בתוכה מונחים על תחתית המכולה את הסגר של saimaוסגר נוסף מסוג tydenenvopakeשמספרו 2965057(ע' 6- 5לרשומות) שאין לו כל שייכות למטען זה. מנסיבות מוכחות אלה ברור כי אף לא סגר אחד מאלה שבהן הוחתמה המכולה בעת מסירתה לצים לא נמצא עליה, מכאן המסקנה, לכאורה, שנעשה "טיפול" במכולה שיצר את החוסר שנתגלה כשהיתה ברשות המוביל. בר הסמכא tetleyבספרו הנ"ל בע' 649קובע לענין החתמת מכולה ובקורת כי The pracice of sealing containers with a special identifiable Numbered seal is a useful tool in allocating losses. The number That the seal is broken at the time of delivery raises is noted on the bill of lading, waybill or other shipping .document Delivery. A presumption that the loss happened before shipment or after בעניננו נמסרה המכולה לנתבעת כשעליה הסוגרים שהותקנו בגמר ההמכלה כשהם גלויים לעין ומספרי שני הסוגרים אף נרשמו בשטר המטען ת/ 4ובדו"ח ההטענה, נ/5, יש סבירות להניח כי הנתבעת בדקה סוגרים אלה בעת קבלת המכולה; לא הוכחה השגה כלשהי מטעם הנתבעת לגבי נכונותם ותקינותם. .8באשר לסגר צים עולה מחומר הראיות כי הוא מושם על מכולה בעת קבלתה בטרמינל (נ/ 3עמ' 20שורות 49-47, 21שורה 23). פרוט מספרי הסוגרים נרשם בדו"ח הטעינה - נ/ 5- והוא אכן כולל את סגר צים. בנוסף לסגר saimaושל חברת הפיקוח . .s.g.sעל שטר המטען לא נרשם הסגר של צים ומנהל המסוף מסביר זאת כטעות משרדית (נ/ 3עמ' 19שורות 5-6). באשר למועד התקנת סגר צים עולה, לכאורה, מעובדות רישומו בדוח הטעינה נ/5, כי בשלב זה כבר הותקן בנוסף לסגרים הקיימים. לא הובאה ראיה ישירה לענין ההתקנה, והמסתבר כי מסמכי צים הנוגעים להובלה נשוא משפט זה אינם בנמצא. ב"כ התובעות - עמ' 12בסיכומי תובעים 1,3, עמ' 19לסיכומי התובעות 4, 5- מפנים תשומת לב לכך, על סמך עיון בדוח הטעינה נ/5, כי שלושת מספריהם הראשונים של סגרי צים שהותקנו באותו תאריך על מטענים למשלוח הם ... 287ואילו סגר המכולה נשוא הדיון והוא בלבד החל בספרות ... .245 מעדותו של מנהל סוכנות צים לענין התקנת הסוגרים עולה שסוכנות צים מקבלת את הסוגרים בחבילות של 1000- 2000לפי מספרים רצים, והסוכנות נותנת אותם ל- jevoli"מדי פעם בקבוצות של 100, 200לפי הצורך. אנחנו נותנים ל- jevoliאת הסגרים לפי הסדר המספרי והם אמורים לשים אותם לפי סדר מספרי עולה" (נ/ 3עמ' 20שורה 35). סגר צים שהותקן בענינינו חורג מסדרת מס' סדרי צים הכלולה בדוח ההטענה נ/ 5כשההפרש ביניהם מתבטא בכמות של כמה אלפי סגרים. פער זה לא הוסבר ומעלה לכאורה את החשש, הגובר לאור עובדת אי רישומו בשטר המטען, כי הותקן על המכולה שלא בהתאם לנוהל הרגיל אלא בשלב מאוחר לאחר הסרת החותמת המקורית מהמכולה. .9אף שקבעתי שעלה בידי התובעת להוכיח כי המכולה אכן כללה את כמות וסוגי העורות כפי שפורטו בשטר המטען, מן הראוי להפנות תשומת לב, מבלי שהדבר דרוש להכרעה בעניננו, לדעת חברתי השופטת שטרסברג כהן כפי שהובאה בתיק אזרחי 864/86פסקה 2(נספח 6לסיכומיו של ב"כ הנתבעים 4ו-5) שדן בהסתייגות זהה לזו שבפוליסה ת/ 4בקובעה לאמור: ..."אומנם הנוסח המתייחס לתכולה איננו מהווה אישור עצמאי של המוביל, לאחר בדיקה, אלא אינפורמציה הבאה מן המשגר, אולם אין בנוסח זה כדי להוות הסתייגות מספקת השוללת את ההנחות הנוצרות על סעיף iii(ג) 4לכללי האג המעבירים את נטל ההוכחה למוביל". .10הנסיבות שהוכחו של מסירת והטענת המכולה כשהיא סגורה בסגרים המקוריים יוצרת, לכאורה, הנחה של רצף עובדתי לגבי תכולת המכולה, שנמשכה משלב המכלתה ועד למסירתה למסוף המטענים והטענתה על האניה. משבקשה הנתבעת לסתור הנחה זו, עברה אליה חובת הוכחה בדבר שנוי שחל במכולה לפני מסירתה לחזקתה או לאחר פריקתה בנמל היעד, ובנטל זה לא עמדה. מסקנתי היא כי המשקל המצטבר של חומר הראיות מכריע לצד המסקנה כי החוסר למטען נגרם עת שהיה במשמורתה ובהחזקתה של הנתבעת לאחר מסירתו למסוף המטענים, בשלב הובלתו באוניה ארצה, וכי עליה החובה לשאת בפיצוי בשל חוסר שקי העורות שנתגלה במטען. .11הנזק החלקי שנגרם למטען שנותר ופורק בנמל אשדוד הוערך על ידי העד קצן בדוח שמאות ת/ 3בסך 989.22, 5דולר. בדוח ת/ 10מה- 9.7.86עולה כי בבדיקת המטען שפורק שנערכה ב- 9.6.86 "the cargo seemed to be in sound condition" (עמ' 1למטה). ובעמ' 3הוסיף כי surveyor attended at the port and extenally did see" .Damage" האונייה הגיעה לנמל אשדוד 22.5.86המכולה נפתחה ב- .6.6.86(ראה נ/2) ורק בתאריך 3.7.86כפי שצויין בהמשך ת/ 10בעמ' 3: Surveyor attended at assured's premises and noted that part of the Skins are damagedונזק זה הוערך בשומה מנומקת ת/ 3בסכום כמפורט לעיל. לדעת המומחה קצן נגרם הנזק כתוצאה מכך שהמטען היה חשוף למגע עם חומר חומצתי כימי, השמאי שלל את האפשרות לקיום מגע כזה בשלבי ההובלה של המטען ובשלב היותו בנמל אשדוד (עמ' 9שורה 9). העד ,tordoשנכח בעת ההמכלה העיד - נ/ 3עמ' 16שורה 38כי "מכיוון שנזלו מהם מים שמו קרשים מתחתם ואת עשרת הקרטונים שמו בפתח המכולה כדי שלא יירטבו" כן הוסיף שאינו יודע טיבו של נוזל זה שלא היה "דווקא מים" (שורה 4). נוסיף לכך, כי המטען שהגיע שהה בנמל אשדוד מיום הגיע המכולה ארצה ב- 22.5.86עד לפריקתה ב- 6.6.86והעברתה לתובעות בתאריך שלא צויין. רק ב- 3.7.86ובמחסן התובעת נתגלה הנזק מהדוח של מר קצן (ת/ 3עמ' 1) עולה כי המטען היה מאוכסן בנמל מחוץ למכולה כשהוא מונח על לוחות עץ ומכוסה בפלסטיק. כך שלא היה לכאורה חשוף לחום וללחות. מחומר ראיות זה אין להסיק בצורה ברורה כי הנתבעת אחראית לנזק זה. לא הוכח כל מעשה ומחדל מצידה שיש בו כדי לגרום לנזק שנתגלה יתרה מזאת לא הוכחה למעשה הסיבה לקרות הנזק. מה טיבו של הנוזל שנראה עוד בשלב ההתחלתי של המשא, בשלב המכלת המכולה ואם עובדת קיומו לאורך זמן המשא היא שגרמה לנזק, או שבמהלך ההובלה התערב גורם אחר שהסב את הנזק שנמצא בחלק מהעורות שנותרו. מסקנתי היא שיש לדחות את התביעה לגבי הנזק שנגרם לעורות שיובאו במכולה. .12ב"כ הנתבעת מעלה טענות שונות לגבי זכותן של התובעות מגן ואיילון לתבוע מן התובעת בעבור תשלומי הביטוח ששולמו לטובת תובעות אתגר והמעלה. הלכה פסוקה היא שעל המבטח לעמוד בשלושה קריטריונים לפני שיוכל להצליח בתביעה המבוססת על זכות השיבוב (סובריגציה) (ראה גם ס' 62לחוק חוזה ביטוח 1981החל על ביטוח ימי ומכוח סעיף 72לחוק). בע.א. 119/62פס"ד יז(1) ע' 683נאמר על ידי כב' השופט כהן: "בצדק טוען ב"כ המערער שכדי להצליח בתביעה על פי סעיף זה (סעיף הסובריגציה - תוספת שלי), על המבטח להוכיח שלושה אלה: א. שהמבטח היה, על פי פוליסת הבטוח, אחראי לנזק שנגרם למבוטח. ב. שהמבטח שילם למבוטח את נזקו. ג. שהנתבע אחראי לפצות את המבוטח על נזקו. ראה גם ע.א. 23/64פס"ד י"ח(2) עמ' 523וע.א. 685/81פס"ד ל"ח (3) עמ' .421 מהאמור לעיל מסתבר שבמקרים בהם אין כיסוי ביטוחי והמבטח משיקולים שונים מחליט לשלם למבוטח את כספו, כמתנה, בהתנדבות או לפנים משורת הדין, אזי לא ניתנת למבטח הזכות לתבוע החזר מהמזיק בתביעת שיבוב (סובריגציה) (ראה ע.א. 20/64פס"ד י"ח (3) עמ' 426וכדברי המלומד כדורי בספרו ביטוח ימי בתביעות, מהדורה חמישית עמ' 256). בפני ביהמ"ש הוצג פוליסת הביטוח שהוצאה על ידי התובעת 4לטובת תובעות 1 ו- 2(ראה ת/6) ופרוט ותשלום הפרמיה ששולמה (ראה ת/7). כמו כן הוצג כתב סובריגציה לטובת תובעת מס' 4, החתום על ידי התובעות תואם ואתגר (ראה ת/8). תובעת מס' 3בוטחה על ידי תובעת איילון ובפני ביהמ"ש הוצג העמוד הראשון של הפוליסה (ראה ת/11) ואישור תשלום הפרמיה (ראה ת/12). ב"כ הנתבעת טוען בע' 38לסכומו שמכיון שכללי המכון לא הוצגו בהתיחס לביטוח של תובעת מס' 3, לפיכך הפוליסה אינה מלאה ותביעת תובעת 5דינה להדחות. אין אני מקבל טענה זו. בדף הפוליסה ת/ 11ובאישור ת/ 12צויין במפורש שההיקף הביטוחי הוא בהתאם לכללי 1.1.82(A) . I.c.c . 1.1.82S.r.c.c& warב"כ צים מאשר בע' 38כי כללים אלה זהים לאלה "שצורפו לפוליסה של המגן ת/6" כך שניתן לראותם כחלק מפוליסה זו. התובעות תואם ואתגר קיבלו % 50מערך הנזק שנגרם להן לפי הערכת השמאי קצן (ראה נ/1). התובעת המעלה קבלה אף היא % 50מערך הנזק שנגרם לה לפי הערכת השמאי (ראה ת/14). .13ב-(A) institute cargo clausedשבפוליסה ת/ 6נקבע בפרק של risk Coverdבסעיף 1: . This insurance covers all risks of loss of or damage to the1" " below 7, and6,5, 4matter except as provided in clauses- subject בפוליסה מסוג זה על המבוטחים להוכיח שארע מקרה הביטוח הנכלל בהתחייבות השיפוי שבפוליסה, ואילו על חברת הביטוח להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מקיומו של חריג מהמפורטים בפוליסה. אין למעשה מחלוקת כי חברת הביטוח הכירו בחבותן לתשלום תגמולי ביטוח לתובעות בגין מקרה הביטוח של החוסר והנזק למטען המכוסה ע"י הפוליסות. לא מצאתי כטענת ב"כ צים ובחומר ההוכחות כי תשלומים של המגן ואיילון על פי הפוליסות הנ"ל נעשו משיקולים בלתי סבירים שהניעו אותן להכיר בחובתן על פי הפוליסות בתשלום תגמולי בטוח. אינני רואה מקום להזקק לנסיונו של ב"כ צים לפשפש בשיקולי המגן ואיילון ולדרוש הכרעה בשאלת חבות חברות הביטוח כלפי מבוטחיהן כאילו היתה זו התדיינות ביניהם (ראה ע"א ח' 108/80פסקים תשמ"א ב'. עמ' 441בפסקה 8). ב"כ צים מפנה לסעיף 8המופיע בפרק שכותרתו durationשבפוליסה ת/ 6ומפרשו כך שתחילת הביטוח היא מעת הוצאת המטען ממחסני הנמל שהוא המועד הקובע לעניינינו. בסעיף 8.1נקבע לאמור: This insrurance attaches from the time the goods leave the warehouse" or place of storage at the place named herein for the commencement of The transit, continues during the ordinary course of transit and"...terminates either בר הסמכא כדורי בספרו הנ"ל הסביר את משמעות המונח "transit" בעמ' 83 כדלקמן: כ"...מסע שהחל, מאידך, העברת הסחורה למסוף מכולות לשם המכלתה מבוטחת שכן, מקובל לראות במכולה חלק אינטגרלי של אניה המתמחה בהובלת מכולות, ולא ניתן להעמיס ולהוביל את הסחורה ללא פעולת ההמכלה קודם לכן". במקרה שלפנינו ברור שנסיעת המכולה שסופקה על ידי צים מנמל סלרנו היה תחילת הובלתה לאניה, המכולה על מטענה נמסרו לצים לצורך ההובלה הימית כבר מרגע מסירתו למסוף jevoliשם מרכזת צים, לנוחותה, את המוטענים להובלה לתקופה קצרה ביותר עד להעמסתו על האניה. בנסיבות אלה טוען ב"כ התובעים מגן ואיילון יש לראות את תחילת הבטוח משלב יציאתו במשאית עמוסה במכולה מסלרנו למסוף המטענים. נוטה אני לדעת ב"כ התובעים אלא שאין הדבר דורש הכרעה לאור קביעתי העובדתית כי החוסר נוצר בשלב שלאחר מסירת המכולה במסוף המטענים הנתון במשמורתה של צים בעת ההובלה לנמל היעד, ואין ספק כי מועדים אלה נכללים במסגרת התנאי האמור. מכאן שתשלומי תגמולי הבטוח נעשו על פי הפוליסה וקמה להן זכות השבוב מצים. .14התשלום עבור המטען שנשלח לאתגר נעשה באמצעות מכתב אשראי (irrevocab C/L), דהיינו ברגע שמוצגים המסמכים הנדרשים בהתאם למכתב האשראי לבנק, קיימת חובת תשלום בלתי חוזרת. ב"כ הנתבעת טוען שהיתה אי התאמה בין המסמכים שהוצגו לבנק לבין תנאי מכתב האשראי, אולם לא הובאה כל הוכחה ממשית לכך ולא הוצגו המסמכים על-פיהם שולם האשראי לספק. ידוע הוא שקיים עקרון התאמה מוחלטת בין מכתב האשראי לבין המסמכים שמוצגים לבנק לפיו, שאחרת לא היה הבנק פורע את מכתב האשראי. פרופ' דוד מ. ששון ואורלי שנקר בסיפרם על אשראים דוקומנטריים אומרים בעמ' 55: "הציג המוטב לבנק מסמכים אשר אינם עומדים בדרישות ההתאמה המוחלטת, רשאי הבנק וגם חייב לסרב לקבלם ובהתאם לכך לסרב לשלם למוטב". התשלום על ידי המעלה היה באמצעות שטר-חוב שמועד פירעונו היה קבוע ל- .10.8.86אין לקבל את הטענה שהמעלה יכלה שלא לעמוד בהתחייבות זו כיוון שברור היה שהסחורה סופקת במלואה במעמד שמאי עצמאי מטעם הקונים שנכח בעת מסירת הסחורה (ראה ת/16). יש לזכור שמדובר ביחסים מסחריים הבנויים על אימון הדדי, במיוחד כשמדובר בשני הצדדים לעסקת המכר נמצאים בארצות שונות. אין לבוא בטענות קניין המכבד את התחייבויותיו לאחר שהוכחה אספקת וקבלת הטובין בשלמותה, כשהובלם היא על אחריותו. לאחר מסירת הסחורה לקונים וקבלתם על ידו, לא היה לו לספק כל דרך להבטיח שלמות ותקינות הטובין עת שהם במשמורת צים. אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעת לכך שאתגר והמעלה היו צריכות להימנע מתשלום עבור הסחורה לאחר שנתגלה חוסר/נזק בנמל אשדוד. .15אין מחלוקת לגבי הערכת הנזק המתבטאת בחוסר של 186שקים שנשלחו לאתגר ו- 10ארגזים שנשלחו להעולה. החוסר לגבי חלק המטען של אתגר הוערך על ידי שמאי בדו"ח ת/ 10לסך 85.914דולר בהסתמכו על חשבון הספק הנ"ל, ולאחר נכוי ערך 32שקי העורות שהגיעו [ראה גם עדות מר שחר עמ' .2 לגבי מעלה הוכח חוסר בשווי של 0000, 22שקלים כעולה מהחשבון ת/ .9התובעת המגן ואיילון שילמו לאתגר ולמעלה או מחצית סכום הנזק הנ"ל סך 917, 42דולר לאתגר ו-000, 11דולר לאיילון. באישור שנחתם על ידי המגן תואם ואתגר לענין הסכמת המגן לתשלום הפצוי - נ/ 1- נאמר בין היתר: "כמו כן הוסכם כי כל השיבוב שיתקבל כתוצאה מן הארוע הנ"ל יתחלק בשיעור %50 לכם ו-% 50לנו. רשמנו לפנינו כי מטעמכם תטפל בשיבוב עו"ד א. קיפרמן מטעמנו יטפלו עורכי הדין נאץ ברנדה ושות''". טענת ב"כ צים היא כי הסדר זה מעניק לתובעות תואם ואתגר, המבוטחת ב"המגן" "מתנה" בגובה % 25מסכום השיבוב שייגבה, שיש להחשיבו כתקבול בחשוב תגמולי הבטוח המגיעים להם, אם וכאשר תזכה בהליכי השיבוב. פרושו זה אינו מתקבל על דעתי. העיקר בפרוש מסמך נ/ 1הוא אומד דעתם של עורכיו כפי שעולה מתוך המסמך והקשרו. נראה לי כי אומד דעת הצדדים בעריכת המסמך התיחס במשפטים שצוטטו לגבית הפצוי המלא. לגבי המבוטחים תביעת יתרת הפיצוי שלא שולמה לה ע"י המגן ולגבי מגן תביעת שיבוב מה ששילמה למבוטחיה על פי המסמך ת/ 8שנערך בו ביום. סכום שתי התביעות מהווה את הפצוי המלא כולו מתחלק בחלקים שווים ביניהם. לאמור שכל צד יתבע ויקבל את הנזק שספג המתבטא בעת עריכת נ/ 1במחצית שוויו של המטען החסר. בפועל פעלו כך הצדדים למסמך זה בשתי התביעות שהוגשו מטעמן. נראה שהצדדים השתמשו במונח "שיבוב" כחל גם על תביעת אתגר כנגד צים, כשהקשר הדברים מצביע על הכונה להגשת תביעה רגילה (ראה ע"א 630/79פס"ד לח(4) ע' 373ה'). .16התוצאה היא שאני מחיב את הנתבעת לשלם: א. לתובעת מס' 2, אתגר (ראה פסקה 1000(ח) לסכומי ב"כ התובעות 1ו-2) סכום של 957, 42דולר השתתפות עצמית בסך 300דולר סך הכל 257, 43דולר בצרוף רבית של % 11מיום ה- 6.6.86(ראה נ/2), שהוא תאריך גלוי החוסר שאני מחשיב כתאריך הוצרות עילת התביעה, ועד לתאריך מתן פסק הדין שבו יומר הסכום הדולרי המגיע לסכום שקלי לפי שער החליפין היציג בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת רבית והצמדה תשכ"א- 1961מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל (לענין שעור הרבית לגבי חוב המטבע חוץ ראה ע"א 672/81פס"ד מ' iii 169כ"ח 219ואילך). ב. לתובעת מס' 4, המגן, סך 957, 42דולר בצרוף ריבית של % 11מיום 6.5.87(ראה ס' 8) ועד לתאריך מתן פסק הדין שבו יומר הסכום הדולרי לשקלים וישולם כמפורט בפסקה א' דלעיל. ג. לתובעת מס' 3, המעלה, סך 000, 11דולר בצרוף ריבית של % 11מיום 6.6.86ועד לתאריך מתן פסק הדין שבו יומר הסכום הדולרי לשקלים וישולם כמפורט בפסקה א' דלעיל. ד. לתובעת מס' 5איילון, סך 000, 11דולר בצורף רבית של % 11מיום 8.7.87(ראה ת/ 13ועד לתאריך מתן פסק הדין שבו יומר הסכום הדולרי לשקלים וישולם כמפורט בפיסקה א' לעיל. התביעה לפצוי בגין הנזק שנגרם לחלק ממטען העורות שנכלל ב- 32השקים נדחית. אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחת מהתובעות את הוצאות המשפט כולל הוצאות גבית העדים בחו"ל, ושכ"ט עו"ד לתובעות 1, 2ו- 3ביחד בסך 000, 15שקלים ולתובעות 4ו- 5סך 000, 15שקלים, בתוספת הפרש הצמדה וריבית לפי חוק פיקוח רבית והצמדה תשנ"א- 1961החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל ומע"מ. הובלותמשפט ימי - דיני ימאותביטוח ימי / הובלה ימית