קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח נזקים לרכב עקב ניסיון פריצה: 1. אני מתייחסת לבקשות אלו כלעררים גופם. 2. ביום 15.2.96 הוגש ע"י התובע כתב תביעה לבית משפט השלום בירושלים נגד המגן חברה לביטוח בע"מ (להלן - המגן), לתשלום סכום של 126,525 ש"ח. 3. התביעה מבוססת על כך שהתובע ביטח את רכבו מדגם אולדסמוביל מס' רישוי 17-253-53 (להלן - הרכב) אצל המגן, וביום 12.12.94 ניזוק הרכב באופן שלא ניתן לעשות בו שימוש. 4. סכום התביעה כולל דמי שימוש ראויים בגין אבדן שימוש והנאה - 36,500 ש"ח, אבדן פרמיית ביטוח ללא שימוש, אבדן דמי רישוי שנתי, אבדן שווי המכונית - 22,680 ש"ח, פיצוי גלובלי של אבדן דמי שימוש לעתיד עד תום התביעה - 20,000 ש"ח, תשלום דמי חניה במוסך - 9,550 ש"ח, ועגמת נפש - 20,000 ש"ח. 5. כתב ההגנה הוגש ביום 25.3.96, ובו ביקשה המגן בסעיף א' לדחות או למחוק את התביעה נגדה על הסף מחמת אי צירוף הפוליסה עליה מסתמך התובע, (ס"ק 1), העדר כיסוי ביטוחי - בטענה כי הנזקים שנגרמו לתובע, המוכחשים לגופו של עניין, אינם מכוסים בפוליסה שלא צורפה לתביעה (ס"ק 2), ועוד מספר טענות נוספות (העדר עילה או חוסר יריבות, כתב התביעה ערוך בניגוד לתקסד"א, התביעה טורדנית וקנטרנית). 6. בנוסף לכך הכחישה המגן כמעט את כל האמור בכתב התביעה. 7. בין השאר טענה המגן בסעיף 11 לכתב ההגנה כי התובע נהג בחוסר תום לב והעלים ממנה עובדות בנוגע למקרה הביטוח, ומסר לה עובדות כוזבות מתוך כוונת מרמה - מבלי לפרט באיזה עובדות מדובר. 8. בסעיף 12 לכתב ההגנה טענה המגן כי התובע הפר חובותיו על פי הפוליסה ועל פי חוק חוזה ביטוח, ובין היתר על פי סעיפים 23,22,21,17,7 לחוק - מבלי לפרט באיזה חובות מדובר. 9. בסעיף 13 לכתב הגנתה טענה המגן כי הציעה לתובע פיצוי כספי לשם תיקון נזקים המוכחשים כשלעצמם, אך התובע סירב לקבל את הפיצוי בתירוצים שונים ובחר שלא לתקן את רכבו ולהשאירו במוסך במשך חודשים ארוכים. 10. בסעיף 20 לכתב הגנתה טענה המגן כי מבלי לפגוע באמור בכתב הגנתה (שכמעט כולו הכחשות סטנדרטיות, ללא פירוט) - אין הפוליסה מכסה נזק תוצאתי, נזק שנגרם במהומות, ונזק כתוצאה מפעולות אויב, פיגועים חבלניים והתקוממות עממית. גם בסעיף זה - המפרט אי אלו עילות שעליהן הפוליסה לא חלה - אין אזכור להעדר המיגון במקרה שלפנינו. 11. בסעיף 21 לכתב הגנתה טוענת המגן כי התובע לא גילה לה את המידע האמיתי לגבי השימוש ברכב, המקום בו הרכב מוחזק בדרך כלל, עיסוק הבעלים או המחזיקים ברכב, נזקים שאירעו לרכב בשלוש השנים האחרונות ופרטים אודות מבטחים קודמים של הרכב. מנוסח סעיף זה עולה שמדובר בסעיף סטנדרטי - שכן הרכב היה מבוטח אצל המגן גם בשנה הקודמת לשנה בה ארע הנזק הנתבע. 12. יצוין כי ביום 25.5.95 נתן שמאי הרכב של המגן חוות דעת למגן על נייר פירמה של המגן, ובה ציין בעמ' הראשון בשורות 2-3 לחוות דעתו: "במכונית מותקנת מערכת אזעקה לא תקינה". (ההדגשה - לא במקור). "במכונית לא מותקן רב-בריח לרכב". ובפרק "ההערות" בדף האחרון: "בבדיקתנו את הרכב המבוטח לא נוכחנו בסימני פריצה אלימים וחדירה לרכב המבוטח. ברכב היתה מותקנת סירנה אזעקה בתא המנוע, אך מערכת האזעקה נמצאה כלא תקינה". (ההדגשה לא במקור). 13. חוות דעת השמאי לא נמסרה לתובע עם המצאתה לידי המגן, לא צורפה לכתב ההגנה, והמגן סירבה לתת לתובע לעיין בה בטענה שהיא חסויה. 14. למרות שחוות דעת השמאי היתה מצויה בידי המגן בעת הגשת כתב ההגנה - לא צוין בכתב ההגנה כי ברכב נמצאה מערכת אזעקה לא תקינה, ולא נאמר בכתב ההגנה כי התובע אינו עומד בתנאי הפוליסה למיגון רכבו. 15. ב"כ התובע ביקש פרטים נוספים מהמגן, אך לא ציין במפורש כי הוא מבקש פרטים נוספים לטענת "העדר כיסוי ביטוחי", והמגן בחרה - במסגרת הפרטים הנוספים שנתנה - שלא להודיע לתובע כי בין השאר היא טוענת להעדר כיסוי ביטוחי בשל העדר מיגון. 16. טענת העדר המיגון עלתה ע"י המגן רק עם הגשת תצהירי העדויות הראשיות מטעמה, כשהתבררה טענה זו מן הדו"ח של השמאי שהוגש ע"י המגן לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע. 17. התובע ביקש מבית המשפט קמא שלא לקבל טענה זו - בהיותה שינוי חזית, ובית המשפט קיבל התנגדותו. המגן ביקשה לתקן את כתב התביעה וגם לכך התנגד התובע, ובית המשפט קמא נעתר לתובע ועל כך הוגשו בקשות רשות הערעור שלפני. 18. המגן טוענת כי ראתה בטענתה הכללית להעדר כיסוי ביטוחי - משום הגנה הכוללת גם את הטענה הספיציפית להעדר מיגון; ואילו התובע טוען כי היה על המגן לטעון טענה זו במפורש, שכן אין באפשרותו להתגונן נגד טענות כלליות שאינו יודע את פרטיהן, מה גם שהמגן סרבה להראות לתובע את דו"ח השמאי - שהוא היחיד המזכיר את חוסר תקינות מערכת האזעקה שהשמאי קובע כי הייתה קיימת ברכב. 19. עלי להודות כי סרוב המגן להראות לתובע את דו"ח השמאי - אינו מובן לי כלל ועיקר. כמי שמחזיקה ברשיון נהיגה מזה 48 שנה, בעלת רכב מזה 32 שנה, ושופטת מזה 23 שנה - לא שמעתי מעולם על סירוב חברת ביטוח להראות למבוטח דו"ח שמאי שנערך לרכבו של המבוטח. מסמכי חברות ביטוח החסויים בפני תובע - הם דו"חות מעקב של חוקרים, אך לא דו"חות שמאי המתעדים את מצב הרכב כפי שהוא לאחר התאונה. 20. כבר נאמר לא אחת כי נתבע אינו יכול להסתפק בהכחשה כללית, אלא אליו להכבד ולהיכנס לפרטי ההכחשה ככל שהם ידועים לו. 21. דברים אלה נכונים במיוחד כאשר לנתבע יש הגנה בגין טענה מיקדמית, אשר בהעלאתה במועד בכתב ההגנה - יש כדי לחסוך את זמן הצדדים וזמן בית המשפט. 22. טענה מקדמית כי במקרה ספציפי אין כיסוי ביטוחי בשל העדר מיגון - היתה המגן חייבת להעלות מייד בכתב ההגנה, שכן מידע זה היה ברשותה קודם להגשת כתב ההגנה נוכח דו"ח השמאי שהיה ברשותה - ותוכנו לא היה ידוע כלל לתובע. 23. המגן שיחקה "במחבואים" עם התובע, ונתלתה בכך שהוא לא ביקש פרטים נוספים בדבר טענת העדר הכיסוי הביטוחי. אכן היה עדיף אילו התובע היה מבקש פרטים נוספים גם בנושא טענת עדר הכיסוי הביטוחי, אולם התובע אינו יכול לבקש פרטים נוספים על כל מילה ומשפט כוללניים המצויים בכתב ההגנה, כאשר אינו יודע היכן מוסתר "העוקץ" ע"י חברת הביטוח. על שום מה יבקש התובע פרטים בדבר טענת העדר כיסוי ביטוחי - אם ידוע לו שיש לו פוליסה, והנתבעת לא טענה בכתב הגנתה מדוע פוליסה זו אינה מהווה כיסוי ביטוחי, וכל כתב הגנתה מנוסח בהכחשות סטנדרטיות? 24. מטעם זה לכשעצמו - יש לדחות את העררים. 25. כמו כן יש לדחות את העררים גם לגופו של עניין ומחמת השתהות בהעלאת טענת העדר המיגון. 26. השמאי של המגן קבע בחוות דעתו כי ברכב מותקנת מערכת אזעקה אך היא לא תקינה. 27. נוכח חוות דעת השמאי אין המגן יכולה לטעון היום כי ברכב לא היתה מותקנת מערכת אזעקה. המירב שהיא יכולה לטעון הוא - כי מערכת האזעקה לא היתה תקינה. 28. השמאי לא קבע בחוות דעתו מה היה חוסר תקינותה של מערכת האזעקה וממה נובע חוסר תקינות זה. 29. אילו הובא מידע זה לידיעת התובע מדי עם הגשת דו"ח השמאי, כאשר הרכב עדיין היה ברשותו - יכול היה לבצע בדיקה במערכת האזעקה ולהביא חוות דעת מטעמו מה היה חוסר התקינות, ומה גרם לכך. 30. מאחר שהרכב ניזוק בפריצה, אשר בגינה תובע התובע את תשלום הנזק מהמגן - הרי סביר ביותר כי הפורץ גרם נזק גם למערכת האזעקה - כדי שרעש האזעקה לא יביא להתקהלות מסביב לרכב שהוא פרץ. במקרה כזה - לא רק שלא חל התנאי המקדמי שהמגן טוענת לו, אלא שעל המגן לפצות את התובע גם בגין מערכת האזעקה שניזוקה ע"י הפורץ. 31. היענות לעררים של המגן תפר את האיזון בין הצדדים, שכן התובע לא יוכל היום, לאחר שהרכב נמכר - להתגונן נגד הטענה שהמיגון היה לא תקין. ואילו הנתבעת שידעה על טענה זו - הסתירה אותו מפני התובע כדי להביאו למצב שלא יוכל להתגונן. 32. גם מטעמים אלה - על העררים להדחות, וכך אני מורה. 33. המגן תשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בגין עררים אלה בסך 10,000 ש"ח +מע"מ. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל. פריצהרכבביטוח רכבגניבת רכבביטוח גניבת רכבנזק לרכב