קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול חוזים אישיים עם עובדי אגד: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט מורל; נציגי ציבור - ה"ה כנעני ובאום; תב"ע מד/13-4) התבררה "בקשה בסכסוך קיבוצי" שהוגשה על-ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן - ההסתדרות) בעתירה שבית- הדין האזורי יצהיר ("יקבע"), כי "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן - "אגד"), מפרה הוראות שבהסכמים קיבוציים החלים על הצדדים, כי "חוזים אישיים" מסוימים ש"אגד" חתמה עליהם - בטלים, וכן לצוות על "אגד" שלא לחתום בעתיד על "חוזים אישיים" עם עובדים שאינם "בתפקידי הנהלה מובהקים". בית-הדין האזורי נעתר, חלקית, לבקשה ומכאן הן ערעור של "אגד" והן ערעור של ההסתדרות. .2ההסכמים הקיבוציים שבהם מדובר (בכינוי "הסכמים קיבוציים" אין כדי לקבוע בשלב זה, שמסמך אשר היותו "הסכם קיבוצי" היה שנוי במחלוקת - אכן היה "הסכם קיבוצי"), הם: א) הסכם קיבוצי מיום 12.6.1979שנערך בין "אגד" לבין ההסתדרות (להלן - "ההסכם הקיבוצי"); ב) "זכרון דברים" מיום 16.1.1982; ג) הסכם קיבוצי מיום 6.5.1982(להלן - הסכם קיבוצי - קרן הרווחה) הסעיפים הרלבנטיים שבהם מובאים בסעיף 3שלהלן. 2.1הצדדים התייחסו גם לפסק בורר מיום .27.2.1979 2.2ביום 28.2.1980כתבה "אגד" ל"ועד הארצי של עובדי 'אגד' ", מכתב בנושא "חידוש הסכם העבודה", הפותח במלים "להלן השינויים המוצעים על-ידי הנהלת 'אגד' להסכם העבודה" ובהמשך פירוט "השינויים" המוצעים (להלן - מכתב השינויים). .3ההסכם הקיבוצי "א' .1הסכם עבודה זה יחול על כל העובדים ב'אגד' שאינם חברי הקואופרטיב על סוגיהם, מקצועותיהם, תפקידיהם וצורות ההתקשרות השונות עמהם. .2תחולתו של הסכם זה הוא מיום 1.1.1978וסיום תוקפו .31.3.1980הרשות לכל צד להסכם להודיע למשנהו על רצונו להכניס שינויים בסעיפי ההסכם ועליו לעשות זאת חודשיים לפני תום תוקף ההסכם. את פירוט השינויים יש להמציא לצד השני חודש ימים לפני תום תקופת ההסכם ובנסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר 20יום לפני התאריך הנ"ל. .3לא באה הודעה כנ"ל כאמור בסעיף 2דלעיל, יעמוד הסכם זה בתוקפו עד לחתימת הסכם עבודה קיבוצי לשכירי 'אגד' הבא אחריו... ז' .1טבלות השכר המשולב לגבי עובדי משק כמקול במפעלי 'כור'; בנוסף לכך תשולם משכורת י"ג שתחולק ב- 12תשלומים חודשיים ותתווסף למשכורת. .2טבלות השכר המשולב לגבי פקידים כמקובל במפעלי 'כור'. .9תוספת ותק לגבי עובדי משק, והעובדים בדירוג פקידים, תהיה כמקובל במפעלי 'כור' לגבי אותם מקצועות". פסק בורר " .2הסכם העבודה עם שכירי 'אגד' יהיה לתקופה של שנתיים החל ב- 1.1.1978וגומר ב-31.3.1980, פרט לנושאים שלגביהם נזכר אחרת בהתאם להסכם עבודה קיבוצי לשכירי 'אגד' שתוקפו פג בתאריך .31.12.1977 .14עובדים שכירים קבועים ב'אגד' שעיקר עבודתם נעשה מחוץ למשרד או שמקום עבודתם בערבה או באילת, או עובדים שכירים ב'אגד' שיצברו ותק של 12שנה ב'אגד' עד לתאריך 31.3.1980, יקבלו מ'אגד' משקפי שמש כמו חברי 'אגד'. .15עובדים שכירים קבועים ב'אגד' שמקום עבודתם בערבה או באילת או עובדים שכירים ב'אגד' שיצברו 12שנה ב'אגד' עד לתאריך 31.3.1980, יקבלו מ'אגד' שעוני יד כמו חברי 'אגד'. .30הסכמי העבודה הקיבוציים לשכירי 'אגד' חלים על כל עובד שכיר ובכלל זה על עובדים המועסקים על-פי חוזים אישיים. בעיקרון אפשר להעסיק עובדים בחוזים אישיים אך ורק בתפקידי הנהלה מובהקים". זכרון דברים מיום 16.1.1982 "שנעשה ונחתם בין נציגי הנהלת אגד לבין נציגי האגף לאיגוד מקצועי והוועד הארצי של העובדים השכירים באגד. . . . . . .2קרן רווחה - העובדים השכירים הקבועים יצטרפו לקרן רווחה תמורת ניכוי של % 1(אחד) משכר של של עובד לפי תקנון הקרן. לעובדים תינתן נציגות בהנהלת הקרן, חבר אחד, ומשקיף אחד. נציגי ההנהלה מתחייבים לכנס את הנהלת הקרן תוך שלושה חודשים להחלת שוויון זכויות וחובות מלאות לכל חברי הקרן". מכתב 10.5.1983: "תעריפי שכר חדשים" "הננו שמחים להמציא לכם תעריפי שכר חדשים - אפריל .1983 הנני לציין, כי כל התעריפים כוללים תוספות בשיעור של % 15.4על שכר היסוד המשולב כמפורט בסעיף 12(תוספת 'כור') שבתעריפים המצורפים וכן תוספת יוקר בגובה %13.8, מ-1.4.1983". .4ב"בקשה" שפתחה בהליך טענו בשם ההסתדרות, כי "אגד" מפירה את "ההסכם הקיבוצי", באלה: א) חתמה על "חוזים אישיים" עם עובדים שאינם בתפקידי הנהלה מובהקים ואינה "מחילה על אותם עובדים הוראות 'הסכם קיבוצי' וזה בניגוד לסעיף 30לפסק בורר שניתן בתאריך ...27.2.1979והמהווה חלק בלתי-נפרד" מ"ההסכם הקיבוצי"; ב) "אגד" אינה מחילה רכיבי שכר המשתלמים ב"כור" בגין אלה מעובדיה, שמכוח סעיפים ז' 1, ז' 2ו-ז' 9שב"הסכם הקיבוצי" - "טבלות השכר", ו"ותק" בצה"ל, אשר נהוגים ב"כור", חלים עליהם וזה על אף החלטות הוועדה המתאימה של האגף לאיגוד מקצועי; "אגד" אמנם משלם רכיבי שכר אלה, אך "באופן סלקטיבי ובאיחור רב"; ג) אינה מספקת משקפי שמש ושעוני יד, כמתחייב מסעיפים 14ו- 15ל"פסק הבורר" האמור; ד) קיום החוזה לעניין ביטוח שיניים, כעולה מזכרון הדברים 16.1.1982"רק לגבי עובדיה השכירים הקבועים העובדים במשיבה ('אגד') 12שנים"; ה) לא נתנה "לעובדים השכירים הקבועים לה נציגות בהנהלת הקרן ('קרן הרווחה') חבר אחד ומשקיף אחד (כמתחייב מסעיף 2לזכרון הדברים 16.1.1982), וכן מסרבת להחיל שוויון זכויות וחובות מלאות לעובדים הבכירים המצטרפים לקרן". .5ב"תשובה" טענו בשם "אגד": א) ההסכם הקיבוצי היה "לתקופה הקבועה בו ושנקבעה בפסק הבורר רחביה אופק והוא פקע בתום תקופה זו". על כל פנים, נמסרה הודעה על שינויים, ובכלל אלה עניין "החוזים האישיים", "ועל כן ההוראה שהיתה קיימת בעניין בהסכם הקיבוצי פקע תוקפה ואין היא ברת אכיפה... "; ב) ההסכם הקיבוצי "פג תוקפו"; ג) בעניין שכר העובדים מקיימת "אגד" אחרי הוראות ההסכם הקיבוצי; ד) בעניין משקפי השמש ושעוני היד פועלת "אגד" על-פי "הקריטריונים הקבועים בסעיפים הרלבנטיים בפסק הבורר... "; ה) אין לסמוך על זכרון הדברים מיום 16.1.1982, מאחר וביום 6.5.1982נחתם ההסכם הקיבוצי - מאי 1982, "והוא הסדיר את היחסים בין הצדדים בכל הנוגע לקרן הרווחה". 6בפסק-הדין שבערעור: א) דחה בית-הדין האזורי את טענת "אגד", כי ההסכם הקיבוצי היה בתוקף רק עד יום 31.3.1980, משום "שהצדדים קבעו בהסכם הקיבוצי גופו, כי סיים תוקפו (ההדגשה במקור) ביום 31.3.1980או בעקבות "מכתב השינויים" (סעיף 2.2שבחלק iלעיל); ב) "אגד" הפרה את הסעיפים הרלבנטיים שבהסכם הקיבוצי עת פעלה לעניין "התוספות וחישוב הוותק, כמקובל במפעל 'כור' ", כפי שפעלה מתוך פירוש שנתנה לאותם הסעיפים; ג) דחה את עתירת ההסתדרות לעניין משקפי שמש ושעוני יד; ד) "אם לא ניתן לוועד (הוועד הארצי של עובדי 'אגד') למנות נציג מטעם העובדים להיות חבר בהנהלת קרן הרווחה", הפרה "אגד" חובה המוטלת עליה מכוח הסכם קרן הרווחה; שאר העתירות הקשורות בקרן הרווחה נדחו; ה) יש לראות את "זכרון דברים - 16.1.1982" כ"הסדר קיבוצי" - ש"ההסתדרות זכאית לבקש אכיפתו במישור הקיבוצי" ועל כן - על "אגד" "לבטח ביטוח שיניים את כל עובדיה הקבועים, כפי שהדבר נעשה לגבי חבריה"; ו) על "אגד" להימנע מחתימת חוזים אישיים עם עובדים שאינם "בתפקידי הנהלה מובהקים" (בית-הדין סרב להצהיר על בטלותם של חוזים אישיים שנחתמו). .7בערעורו חזר, למעשה, פרקליטה של "אגד" על טענותיו בבית-הדין האזורי, ובעיקר, כי: א) "עצם משלוח ההודעה על בקשה להכנסת שינויים בהסכם, כמוה כהודעה על ביטולו של ההסכם הקיים"; ב) רק ב"שכר" משולב כפי שמופיע בטבלות השכר המשולם במפעלי "כור" חייבת "אגד"; ג) זכרון דברים- 16.1.1982אינו "הסכם קיבוצי" ועל כן - אין ההסתדרות "זכאית לקבל צו לאכיפתו במישור הקיבוצי". .8בערעור שכנגד טענו, בעיקר, כי בית-הדין האזורי שגה בכך שהגביל את הזכאות למשקפי שמש ולשעוני יד, רק לאלה שצברו, עד ליום 31.3.1980, שתים-עשרה שנות ותק וכי זכרון הדברים- 16.1.82היה כבר רשום כהסכם קיבוצי ביום מתן פסקהדין שבערעור ופעלו לרישומו על-פי "הארכת מועד כדין". אשר לטענות פרקליטו של "אגד" לעניין משמעות "מכתב השינויים" - טען הפרקליט, בין השאר, כי אותו מכתב גם לא עמד בדרישת ההסכם הקיבוצי: תאריכו - 28.2.1980והמועד האחרון ל"הודעה" הוא סוף חודש ינואר. .9בשלב הערעור הוגשו, לפי בקשת בית-הדין, טבלות השכר המשולם ב"כור". .10בין הצדדים התנהל משא-ומתן לפשרה, ועד שהודיעו לבית-הדין שהמשא-ומתן לא נשא פרי, ובית-הדין התבקש ליתן פסק-דין, פרש אחד מחברי המותב, השופט נגבי, לגמלאות. במקומו, בהסכמת הצדדים, בא סגן הנשיא (גולדברג). .Iiפסק-דין .1השאלה הראשונה שעליה יש להשיב היא, אם בדין קבע בית-הדין האזורי ש"ההסכם הקיבוצי" הינו בתוקף ובכך דחה את טענת "אגד", כי ההסכם "פג תוקפו", בעיקר בעקבות "מכתב השינויים" (סעיפים 2.2, 5(א) ו-(ב), ו- 6(א), שבחלק iלעיל). שאלה זאת עמדה גם במרכז טענותיו של פרקליטה של "אגד" בבית-דין זה (סעיף 7(א) שבחלק iלעיל). .2הסוגיה שבה קשורה תשובה לשאלה שהוצגה לעיל, בעיקרה, עמדה לאחרונה לדיון בשני פסקי-דין: האחד - עניין "דיור לעולה" (דב"ע מד/4-4, [1], והשני - עניין איגוד קציני הים (דב"ע מד/3-4, [2]). .3לא יהיה זה טוב להביא פסוק זה או אחר משני פסקי-הדין הנ"ל ועליהם לבסס את התשובה. התשובה עולה מהאמור בסעיפים 5- 8שבעניין "דיור לעולה". [1], ובסעיפים 5- 13שבעניין קציני הים, [2]. .4לפסק-הדין בעניין "דיור לעולה", [1] - מן הראוי לציין עובדה השונה לחלוטין מעובדה באותו מישור, שבענייננו: שם נאמר במפורש, כי הודעה שנמסרה "מבטלת" סעיף שבהסכם קיבוצי (סעיף 11שבפסק-הדין). כן יש לייחס משקל לכך, שבעניין "דיור לעולה", [1], דובר על אי-הארכה "לשנה נוספת" (סעיף 10, מול האות ד', שבאותו פסק-הדין). יש לקרוא את הסעיף הקודם, סעיף 10שבפסק-הדין, כך שאם רואים באמור בסעיף 10הלכה כללית ואולי כללית מדי - באה העובדה ומסייגת. בעניין איגוד קציני הים, [2], נדונה השאלה, מתי יראו בקביעת פרק זמן לתוקפו של הסכם, סטיה מותרת מהאמור בסעיף 13לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוציים), ונאמר שם, כי "צריך שתהיה ברורה וחד-משמעית", היינו שההסכם הוא "לתקופה קצובה ורק לאותה תקופה" (שם, [2], בע' 27). .5בעניינו מבקשים לראות ב"מכתב השינויים" (סעיף 2.2שבחלק iלעיל) הודעה על ביטול, פעולה לעניין סעיף 13לחוק הסכמים קיבוציים, היינו הודעה "על גמר תוקפו" של ההסכם הקיבוצי. תחפש, ותחזור ותחפש, באותו מכתב ולא תמצא בו הודעה על גמר תוקפו של ההסכם הקיבוצי. כל אשר תמצא בו היא הודעה על שינויים מוצעים על-ידי הנהלת "אגד" להסכם העבודה; אף לא תמצא בו התייחסות לסעיף שבהסכם הקיבוצי שמכוחו, כאילו, פעלו. .6זאת ואף זאת: עיון בכל החומר שבתיק, כולל הטענות הן בבית-הדין האזורי והן בבית-דין זה, מלמד, ש"אגד" לא העמידה חד-משמעית את ההסתדרות על כך, שהחל מיום 1.4.1980"ההסכם הקיבוצי" פג תוקפו, על כל המתחייב מכך לעניין מכלול יחסי העבודה, כולל הסייגים לשביתה בתקופת תוקפו של הסכם קיבוצי. נדגיש, כי אין זה בגדר הוודאי, אם הנהלת "אגד" היתה נשאלת אם אכן מעוניינת היא, בשים לב לתוצאה ולהשלכה על מכלול יחסי עבודה, להביא למצב שמצד אחד אין יותר הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה ואת יחסי העבודה ב"אגד", ומצד שני, מכוח סעיף 19לחוק הסכמים קיבוציים, כל אשר נקבע בהסכם קיבוצי ש"אגד" עצמה הביאה, לטענתה, לידי "גמר תוקפו", לעניין "תנאי עבודה", כולל הצמדות ל"כור", ממשיך לתפוס; לו זאת היתה השאלה המוצגת - ספק אם זה היה תדריכה לטוען. .7עד כאן תשובה לשאלה, מה אין לראותב"מכתב השינויים". אין לראות בו "הודעה על גמר תוקפו" של ההסכם הקיבוצי. כן מצויה באמור ער כאן תשובה לטענה, שדי בכך שבהסכם קיבוצי נוקבים בתאריך גמר תוקפו, בכדי לרוקן מתוכן את סעיף 13שבחוק הסכמים קיבוציים. נשאלת, בכל זאת, השאלה, מהי המשמעות, מהי הנפקות, של הסעיפים 2ו- 3שבפרק א' להסכם הקיבוצי? .8התשובה לאותו חלק שבשאלה המתייחס לסעיף 2היא פשוטה וברורה. הסעיף בא להסדיר אחד הנושאים שטוב להסדירם במסגרת יחסי עבודה קיבוציים: משא-ומתן לשינויים בהסכם. נושא זה מביא לא פעם לסכסוך בין השותפים ליחסי עבודה קיבוציים, וכמרכזו השאלה, באיזה שלב יש להציע שינויים ומתי חייב הצד השני להיכנס למשא-ומתן על השינויים המוצעים. סעיף 2שבפרק א' להסכם הקיבוצי מסלק סלע מחלוקת ומסדיר את הנושא: מצד אחד - לא כל פרק הזמן שנקבע לתוקפו של ההסכם הקיבוצי פתוח ל"הצעות" ול"דרישות", ומצד שני - אין צד רשאי לבוא ולאמר, כי כל עוד לא פג תוקפו של ההסכם אינו נדרש ל"הצעות" ול"דרישות", תורם של אלה יבוא בתום ההסכם הקיים. בהסכם הקיבוצי העומד לדיון, המועד שנקבע הוא שני חודשים; הגשת לפני כן או אחרי כן - לא הגשת. התוצאה היא בסעיף 3שבהסכם הקיבוצי. השאלה, מה משמעותן של המלים "עד לחתימת הסכם העבודה הקיבוצי לשכירי 'אגד' הבא אחריו", שבאותו סעיף, שאלה היא, אך אינה צריכה תשובה בענייננו. לעניין הסייג לפירוש סעיף 3שבהסכם הקיבוצי, מן הראוי ליתן את הדעה למה שכבר נאמר בעניין "דיור לעולה", [1]; שם נאמר, כי הסייג ל"אוטונומיה" הוא "שלא תישלל כליל האפשרות לבטל הסכם לתקופה בלתי-מסוימת" (שם, [1], בע' 247- מול האות ב'). .9משברור ש"אגד" לא הביאה לידי "גמר" את "ההסכם הקיבוצי", והוא תקף, יש להשיב לאורו של אותו הסכם על השאלה, אם בדין הצהיר בית-הדין האזורי על זכאות העובדים, כמובא בפסקה ב' שבסעיף 6לחלק .i .10עד שתינתן תשובה לשאלה, רצוי לציין את אחד המאפיינים הבולטים של ההסכם הקיבוצי אשר בו עסקינן. מאפיין זה מוצא את ביטויו, בין היתר, באותם הסעיפים הקובעים, כי "אגד" תשקול אפשרות לשתף נציגי העובדים בהנהלה על-פי עקרונות המחלקה לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות (פסקה מס' 8), "... תדון... עם העובדים השכירים בדבר שיתוף ברווחים... " (פסקה מס' 9), נושא העסקת קבלנים על-ידי "אגד"... יוסכם עם נציגי האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות (פסקה מס' 15), שכר עבודה לפי "טבלות שכר... כמקובל במפעלי 'כור' " (פרק ז', סעיפים 1, 2), בחילוקי דעות על שכר הנהגים השכירים יכריע האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות (פרק ז', סעיף 4), "תוספת ותק... כמקובל במפעלי 'כור'... " (פרק ז', סעיף 9), תוספת לעובד משק שאשתו אינה עובדת ... "לא פחות מהמקובל ב'כור' ..." (פרק ז', סעיף 11), "בחילוקי דעות בעניין פיטורי עובדים שכירים כתוצאה מחיסול ענף עבודה ב'אגד' יכריע האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות" (פרק י"ג, סעיף 10), הכרעה בחילוקי דעות על פירוש ההסכם - "הכרעה סופית בידי המחלקה לאיגוד מקצועי" (פרק ט"ז, סעיף 1). .11מהמובא בסעיף הקודם עולה זיקה ישירה, מיוחדת במינה, של תנאי עבודה ויחסי עבודה ב"אגד" להסתדרות, מוסדותיה ומפעליה הכלכליים ("כור"), שאינה מקובלת במגזר שמחוץ למערכת "ההסתדרותית" וניתן להסבירה ולעמוד על טיבה רק לאור העובדה, שמדובר באגודה שיתופית לשירותים הפועלת במסגרת הקואופרטיבית שבה היא פועלת, על כל העולה מכך לעניין "זיקה" להסתדרות. הדברים נאמרים בשל משקלם האפשרי לענין פירוש ההסכם הקיבוצי. .12במקביל לאמור תמצא בהסכם הקיבוצי גם שורה שלמה של סעיפים המצמידים, ספציפית, זכויות עובדים שכירים ל"נהוג לגבי חברים" או "כמקובל לגבי חברים". .13מכאן לנושאים שעמדו לדיון בבית-הדין האזורי, שעתרו בגינם תוך הסתמכות על ההסכם הקיבוצי. הנושאים הם: א) כל תוספות השכר שהן חלק מהשכר המשולב, כמקובל במפעלי "כור"; ב) משקל תקופת השירות בצה"ל, לעניין תוספת ותק. .14לנושא הראשון: תוספות שכר המקובלות במפעלי "כור" ושכר העובדים ב"אגד". הסעיפים הרלבנטיים, לעניין זה, שבהסכם הקיבוצי הם הסעיפים 1ו-2 שבפרק ז' להסכם הקיבוצי המובא בסעיף 3שבחלק iלעיל. חילוקי הדעות בין הצדדים נסובו למעשה על פירוש המלים "טבלות שכר" שבאותם שני סעיפים להסכם הקיבוצי. זה טען - "טבלות שכר" פירושו אותו כתב או מסמך אשר מי שמוסמך לכך במסגרת "ההסתדרותית" מפרסם או מביא לידיעת הנוגעים בדבר ו/או "טבלת השכר" המחייבת מעת לעת, וזה טען - לאו דווקא "טבלת שכר", אלא כל רכיבי השכר הבאים בגדר "שכר משולב". בית-הדין האזורי קיבל, כמובן מאליו, שכוונת הסעיפים הרלבנטיים שבהסכם הקיבוצי, היא לשכר, כולל "כל תוספת הניתנת לעובדי 'אגד', בין שזאת משתלמת מכוח היותה כלולה ב'טבלה', במכתב או בחוזר, עת הקובע הוא ש'מקובל לתיתה' " (לשון סעיף 10שבפסק-הדין שבערעור) או "כל תוספת שהיא חלק מהשכר המשולב" (לשון הסעיף המסכם, סעיף 22שבפסק-הדין). .15ראשית כל - לברור ולמה שלא יכול להיות שנוי במחלוקת. הברור ואשר אינו יכול להיות שנוי במחלוקת הוא, שבדיבור "טבלה" בהקשר ל"שכר" לא התכוונו לצורה גרפית מסוימת, המושג "טבלת שכר" או "תעריף שכר" הם מושגים טכניים בתחום העבודה. לא קובעת הצורה הגרפית, אלא התוכן, הנתונים המשמשים בסיס ובצידם ערכים כספיים. לעניין זה רלבנטי האמור בפסק-הדין בעניין ההסתדרות - מדינת ישראל (דב"ע מג/2-4, [3], בע' 177). .16בסעיף 11לעיל נאמר אשר נאמר על הזיקה, שההסכם הקיבוצי מתאפיין בה, לתנאי עבודה ב"כור". אותה זיקה תהא לנגד עיני בית-הדין בבואו לפרש את ההסכם הקיבוצי, אך אל לו להרחיב את הזיקה מעבר לאמור, במפורש, בהסכם. .17ההסכם הקיבוצי לא קבע כי שכרם של עובדי "אגד", שבהם מדובר ב"הסכם הקיבוצי", יהיה שווה לשכר עובדי "כור", "שכר" במשמעות הרחבה, והכוללת "תנאים נלווים" למיניהם. נושא תנאים נלווים נדון ספציפית בסעיפים הרלבנטיים שבהסכם הקיבוצי. .18משלא הצורה הגרפית קובעת, אלא התוכן הוא הקובע, יש להתעלם מביטויים חיצוניים ופורמליים ולפנות למהות. על מהות לומדים הן ממסמך שהוגש מטעם ההסתדרות לבית-הדין האזורי - "תעריפי שכר חדשים" (מובא בסעיף 3שבחלק iלעיל), והן מ"טבלות" ו"תעריפים" שהוגשו לבית-דין זה בשלב הערעור. מאלה לומדים, מה הם רכיבי השכר אשר נהוגים ב"כור" ולהם מכוונים הסעיפים 1ו- 2שבפרק ז' להסכם הקיבוצי. .19משפונים ל"מידות" ולרכיבים השנויים במחלוקת מגיעים לחובה שבית-הדין האזורי הטיל על "אגד" או לזכות שהקנה לעובדים לקבל כל תוספת שהיא חלק מ"השכר המשולב". .20בחיוב ובזיכוי כאמור, צמצם כבר בית-הדין האזורי את הטענה לשכר הכולל את כל "התנאים הנלווים". נשאלת השאלה, אם בדין נכללה "כל תוספת שהיא חלק משכר "הנלווה"? התשובה תלויה בפירוש שיינתן לדיבור "שכר משולב". .21הדיבור "שכר משולב", כמושג טכני בתחום העבודה, הינו חדש יחסית ומשמעותו אינה סורה, מוחלטת ותופסת לכל עניין, לכל מטרה ובכל הקשר. המושג "שכר משולב" הוא עדיין בהתגבשותו, והכל תלוי עדיין במקור ובהקשר. לא הרי "שכר משולב" לעניין ההסכם הקיבוצי שבו הופיע הדיבור, כנראה, לראשונה - הסכם קיבוצי מיום 30.7.1975ובגינו ניתן צו הרחבה (י"פ 2147, תשל"ו, ע' 96), כהרי "שכר משולב" לעניין הסכם קיבוצי אחר מאותה שנה ואף בגינו ניתן צו הרחבה (י"פ 2161, תשל"ו, ע' 362) ודוגמאות למגוון המשמעותי אפשר ודאי למצוא כהנה וכהנה. .22על כל פנים, ענייננו אינו צריך הגדרה כללית של המושג "שכר משולב" שבו חויבה 'אגד' ובו זוכו העובדים. לענייננו התשובה פשוטה בתכלית והיא גם עונה על המתחייב מההפניה בסעיפים הרלבנטיים שבהסכם הקיבוצי ל"טבלות" ה"שכר המשולב", או, נוסף, לתעריפי השכר המשולב. .23בין שפונים לכתב אשר הוצא על-ידי "ההסתדרות" ביום 10.5.1983(סעיף 3שבחלק iלעיל) ובין שפונים ל"תעריפי השכר" ול"טבלות" שהוגשו במהלך הדיון בערעור (סעיף 9שבחלק iלעיל), מוצאים, על נקלה, את התשובה לשאלה, מה נכלל במושג "משכורת משולבת" - או "שכר משולב". לאלה מכוונים הסעיפים הרלבנטיים שבהסכם הקיבוצי. בחייבו ובזכותו ב"שכר משולב" מעבר לאלה - חייב וזיכה בית-הדין האזורי מעבר לעולה מההסכם הקיבוצי ונוסף לכך חייב וזיכה בבלתי-מוגדר ובלתי-ודאי, באשר "שכר משולב" כשלעצמו אינו בגדר ודאי בין כדי לחייב ובין כדי לזכות, וענייננו יוכיח. .24מה שברור הוא, שלעיני הצדדים להסכם הקיבוצי היתה מציאות מסוימת ולפיה היו אותה עת "טבלות שכר משולב" מקובלות במפעלי "כור", ול"טבלות" האמורות התכוונו הצדדים. ברור שאותן טבלות אינן עומדות לנצח והן משתנות, מזמן לזמן. לאותם שינויים מכוונת המלה "כמקובל"; אם באומרו בפסק-הדין, "טבלת שכר היא דבר דינמי ומשתנה, ולא תמיד בצורת טבלה חדשה, אלא על-ידי מכתב, חוזר, וכיו"ב, ומה שקובע הוא התוכן, ולא הצורה" (סעיף 10שבפסק-הדין שבערעור) התכוון האומר לשחרור מהצורה והדגשת המהות - טובים הדברים שנאמרו. אך, אם התכוון לאמור בהמשך, כי "אין לומר שזכות זו כפופה לכך שהיא ניתנת לעובדי מפעלי 'כור' על-פי הסכם, די בכך שמקובל לתיתה, ולו גם על-פי החלטה חד-צדדית של הנהלת 'כור' " - חורג האמור מהמתחייב מהסעיפים הרלבנטיים שבהסכם הקיבוצי. להכללת רכיב של שכר במסגרת "שכר משולב" משמעות רבה, וכשמדובר בהצמדת תנאים צריך, למען יציבות יחסי עבודה, שתהיה בהירות. צריך שאותה פעולה - הכללת רכיב של שכר בגדר "שכר משולב" - תבוא בדרך הנהוגה לעניין "תעריפי שכר משולב" ו"טבלת שכר", כדוגמת אלה שהומצאו לבית-הדין במהלך הדיון בערעור, ולא סתם תשלום כל שהוא על-ידי "כור" מבלי שנקבע בדרך המקובלת, כי אותו "תשלום" הוא חלק מהשכר. ידוע לבית-דין זה, כי ב"כור", ב"מפעלי החרושת ההסתדרותית", לא החלטה חד-צדדית של הנהלת "כור" היא הקובעת רכיבי שכר ולא היא הקובעת אילו רכיבים כלולים בשכר המשולב. .25התוצאה מהאמור עד כאן היא, שבמקום האמור בסעיף 10במשולב עם סעיף 22(ב) שבפסק-הדין שבערעור, באה הצהרה, לפיה כולל שכר העבודה לעניין הסעיפים 1ו- 2שבפרק ז' להסכם הקיבוצי, כל תוספת, אשר על-פי "טבלות השכר" - תעריפי השכר - כפי שהינם בתוקף מעת לעת במפעלי "כור", בין ששינויים והשלמות מוצאים את ביטוים בטבלה ובין שאלה מוצאים את ביטוים החיצוני בדרך מחייבת אחרת, ובלבד שיהא ברור שאלה משקפים את התעריף ונאמר במפורש שהרכיב הוא בגדר "השכר המשולב". .26מכא ל"תוספת ותק" - שירות בצה"ל (סעיפים 4(ב) ו- 6(ב) שבחלק iלעיל). הסעיף הרלבנטי לעניין זה הוא סעיף 9שבפרק ז' להסכם הקיבוצי (מובא בסעיף 3שבחלק iלעיל). סעיף זה הוא ברור וחד-משמעי: הצמדה ל"מקובל במפעלי 'כור' " ללא כל סייג וללא שובר בצד ההצמדה. התוצאה, שהצדדים ל"הסכם הקיבוצי" ביקשו להשיג על-ידי אותו סעיף, היא, שעובד שכיר ב"אגד", שעליו חל ההסכם הקיבוצי, יקבל תוספת ותק זהה לזאת שהיה מקבל לו היה חבר "אגד". .27מכאן, שערעורה של "אגד", לעניין זה, דינו להידחות מכל וכל ודין קביעתו של בית-הדין האזורי, כי תאושר ומטעמו של בית-הדין. .28מטענות "אגד" בערעור נותרה הטענה הקשורה ב"זכרון הדברים" מיום 16.1.1982- "ביטוח שיניים". בית-הדין האזורי קבע, שאותו זכרון דברים אינו מהווה "הסכם קיבוצי", מהטעם שלא הוגש לרישום כדין, אך יחד עם זאת קבע, כי המסמך הוא "הסדר קיבוצי", אשר ההסתדרות זכאית לבקש אכיפתו במישור הקיבוצי. .29קביעה זאת של בית-הדין האזורי עומדת בסתירה לכל אשר נפסק לעניין מהותו ומשקלו של מסמך מכגון "זכרון הדברים" שבו מדובר. השאלה נדונה רבות בבית-דין זה ולאחרונה, בהקשר הרלבנטי לענייננו, בפסק-הדין בעניין איגוד קציני הים (דב"ע מד/3-4, [2],בע' 26). בית-הדין האזורי מביא כאסמכתה לעמדתו את פסק-הדין בעניין ראובן ושמעון, [4] (בע' 140). אין כל מקום ללמוד מהמובא מאותו פסק-דין, כי זכרון הדברים מהווה הסכם בין הצדדים "נושא חובות וזכויות ביניהם, ואכיף מבחינה משפטית". כל אשר נאמר באותו פסק-דין הוא אשר נאמר בשורה של פסקי-דין, היינו - בהתקיים תנאים הצריכים לתנאי מכללא, יהווה אותו תנאי חלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי. .30אלא מאי? בכתב ה"ערעור שכנגד" טען פרקליטה של ההסתדרות, כי בית-הדין האזורי טעה בכך שלא קבע, כי זכרון הדברים- 16.1.1982"הוא הסכם קיבוצי"... באשר הוא נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים בתאריך 15.3.1984, מספר 1013/83". .31חיפשנו בתיק בית-הדין האזורי ולא מצאנו, כי אי-פעם טענו בבית-הדין האזורי, כי המסמך הוגש לרישום מכוח הארכת מועד, כמשתמע מאותה טענה. אף ב"תוספת לסיכומים מטעם המבקשת" לא נאמר, כי המסמך הוגש לרישום ונרשם כעולה מהטענה בכתב הערעור שכנגד. כיצד אפשר להלין, בערעור על בית-הדין האזורי, ולחפש פסול בכך, שלא הביא בחשבון עובדה אשר לא הובאה לידיעתו, בעוד שכל הטיעון היה מבוסס על מערכת עובדות שונה לחלוטין. זאת ואף זאת: בפסק-הדין שבערעור אין כל התייחסות לפעולה בחודש מרץ 1984, ובערעור כלל לא טענו שבית-הדין התעלם מעובדה שהיתה בידיעתו ומטענה שטענו בפניו. .32מכאן, שדין הערעור של "אגד" על המדובר בסעיף 22(ב) לפסק-הדין שבערעור (סעיף 7(ג) שבחלק iלעיל) - להתקבל. יחד עם זאת רואה בית-הדין להביע בטחונו, כי למען יחסי עבודה תקינים ומניעת התדיינות מיותרת, תהיה "אגד" מודעת לכך, שהערעור בנקודה זאת התקבל רק לאור מצב עובדתי שהיה קיים בעת הדיון בבית-הדין האזורי, מצב שהשתנה עם הגשה לרישום במועד מוארך - מעשה שהביא לכך, שזכרון הדברים מיום 16.1.1982היה ל"הסכם קיבוצי" ועל תוכנו ופירושו נאמר אשר נאמר בקטע השני שבסעיף 19לפסק-הדין, כי "אגד" מפרה חובה המוטלת עליה באותו מסמך; פירוש שעליו לא היה ערעור. .33מכאן לשתי טענות שהועלו בערעור שכנגד אשר הוגש בשם ההסתדרות, ועניינו שניים: א) הגבלת הזכות למשקפי שמש ולשעוני יד רק לאלה אשר צברו שתים-עשרה שנות ותקעד 31.3.1980; ב) אי-קבלת טענת ההסתדרות, כי מכוח זכרון הדברים מיום 16.1.1982(מובא בסעיף 3שבחלק iלעיל), "חייבת 'אגד' להחיל שוויון זכויות וחובות מלאות לעובדים השכירים המצטרפים לקרן הרווחה". .34אשר למשקפי שמש ושעוני יד - יש לקבל את פסיקת בית-הדין האזורי, על נימוקיו. נוסיף רק זאת, ונעשה כן להבהרת הבסיס של יחסי העבודה ב"אגד". .35הבסיס שעליו מושתתים יחסי העבודה ב"אגד" הוא "ההסכם הקיבוצי", ולא פסק בורר זה או אחר, אשר קדם לחתימה על ההסכם הקיבוצי. פסק הבורר מיום 27.2.1979(סעיף 2.1וסעיף 3שבחלק iלעיל) ודאי שימש מקור להסכם הקיבוצי, אך הקובע הוא האמור בהסכם הקיבוצי, בקטע הפותח: "ביצוע ההסכם", כי אותו הסכם קיבוצי "(ש)הוא המסמך המחייב במערכת היחסים שבין 'אגד' לבין עובדיה השכירים", הוא ולא מסמך שהביא לעריכתו של ההסכם. לנושא משקפי שמש ושעוני יד אין זכר בהסכם הקיבוצי. אין לקבל טענה לפיה, מכוח מגמה להשוות תנאי עבודה של עובדים שכירים לתנאי העבודה של "חברים", יש לראות ככלולה בהסכם הקיבוצי, את הזכות שנקבעה בשעתו בפסק הבורר (הסעיפים 14ו- 15כמובא בסעיף 3שבחלק iלעיל). מגמת השוואת תנאי העבודה מוצתה על-ידי ההוראות הספציפיות שבהסכם הקיבוצי, ואין לבסס זכות על "מגמה"; "מגמה" יכולה, במקרים הנאותים, לסייע לפירוש, אבל לא ליצור יש מאין. הנתונים אשר היו בפני בית-הדין האזורי יכלו לשמש לו למסקנה, כי בהסדר חד-פעמי בגין העבר דובר, ומשכך קבע בית-הדין האזורי - לא נתערב. .36נותר עניין "קרן הרווחה" (סעיף 3שבחלק iלעיל). לעניין זה רלבנטיים זכרון הדברים מיום 16.1.1982והסכם קיבוצי מיום .6.5.1982הראשון משני המסמכים, זה מיום 16.1.1982, עניינו נושאים רבים, וביניהם - סעיף אחד בלבד דן "בקרן רווחה". אותו סעיף הוא "מסגרתי" ביותר ואינו מסביר את מכלול הבעיות בנושא הצטרפותם של העובדים השכירים ל"קרן הרווחה". על המסמך חתום "האגף לאיגוד מקצועי" ונציגי הוועד הארצי של העובדים השכירים ב"אגד". המסמך השני דן אך ורק בנושא קרן הרווחה, נערך ארבעה חודשים אחרי המסמך הראשון, והוגש לרישום כהסכם קיבוצי. במכלול נסיבות אלה ברור, שהעדיף הוא ההסכם הקיבוצי מיום 6.5.1982, והרי לא טענו, כי בנושא הדיון - בהנהלת הקרן - לא קוים המתחייב מאותו הסכם קיבוצי. טענו כי לא קוים המתחייב מזכרון הדברים. .37האמור בא להוסיף על הקביעה שבפסק-הדין שבערעור והתוצאה היא, שדין הערעור שכנגד בנושא זה להידחות. .38התוצאה היא שבכפוף לאמור בסעיפים 25ו- 32לעיל, דין הערעור של "אגד" ודין הערעור שכנגד של ההסתדרות - להידחות.חוזהחוזה אישיאגדביטול חוזה