קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול עיקול לאחר פסק דין בהעדר הגנה: בפני בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה (מר זיאד סאלח), שניתנה בתיק הוצל"פ 02-17934-978 ביום 3.2.98. העובדות הצריכות לענין: 1. בתאריך 24.12.96 ניתן פסק דין כנגד חברת דפי אסף הוצאה לאור בע"מ (להלן-"החברה החייבת"), בהעדר הגנה, המחייב אותה לשלם למשיבה סך 17,040 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד. 2. בתאריך 12.6.97 הוגש פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה בתיק 02-17934-97-8, ונשלחה אזהרה לחברת החייבת בכתובתה בשד' מוריה 105, חיפה. 3. יצויין כי החברה החייבת, או מי מטעמה, לאורך כל ההליכים המשפטיים שננקטו נגדה, הן בבית משפט השלום והן בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, לא הגישו תגובה כלשהי לאזהרה שנשלחה ולכתב התביעה. 4. לבקשת המשיבה, ניתן צו ראש ההוצאה לפועל מיום 4.11.97 לעיקול כל המטלטלין אצל החברה החייבת, בשד' מוריה 105, בחיפה. 5. בתאריך 18.11.97 הופיעו קבלני הוצל"פ במשרדיה של חברת דפי אסף - מאגרי מחירים- בע"מ (להלן-"המבקשת") שנמצאים בשד' מוריה 105 בחיפה, על מנת לבצע עיקול ברישום של כל המטלטלין על פי צו ראש ההוצאה לפועל מיום 4.11.97 על הדלת שנמצאת ברח' מוריה 105 בחיפה, מצוי שילוט המציין שמה של המבקשת - דפי אסף מאגרי מחירים בע"מ. 6. בתאריך 22.12.97 הגישה המבקשת בקשה לראש ההוצאה לפועל לבטל את עיקול המטלטלין שבוצעו ברישום במשרדים שנמצאים ברחוב מוריה 105 בחיפה, בטענה שהמבקשת אינה החייבת בתיק הוצל"פ 02-17934-97-8. 7. בתאריך 22.12.97 נעתר ראש ההוצאה לפועל לבקשת המבקשת והורה על עיכוב הוצאת המעוקלים על פי דו"ח העיקול מיום 18.12.97 והעביר את הבקשה לעיכוב ההליכים לתגובת הזוכה. 8. המשיבה לא הגישה תגובה לבקשת המבקשת על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 22.12.97, בשל כך הגישה המבקשת בקשה לראש ההוצאה לפועל למתן החלטה בהעדר תגובת המשיבה. ראש ההוצאה לפועל נענה לבקשה והורה על ביטול צו עיקול מיום 18.12.97 ואסר על המשיבה לנקוט בהליכים נגד המבקש. 9. ביום 2.2.98 הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל תגובה לבקשת המבקשת לביטול צו העיקול. בעקבות זאת נתן ראש ההוצאה לפועל החלטה בזו הלשון: - "תגובה זו הוגשה לאחר המועד הקבוע, בינתיים נתתי את החלטתי מיום 28.1.98. מתגובה זו אני למד כי גם החייבת דפי אסף הוצאה לאור בע"מ, ניהלה את משרדיה ברחוב מוריה 124. כן אני למד כי המנהל של החייבת וכן של המבקשת דפי אסף מאגר מחירים בע"מ, הוא אותו מנהל וכנראה גם בעלי מניות הזהים. לפיכך אני מבטל את החלטתי מיום 28.1.98". מכאן בקשת רשות הערעור על החלטה הנ"ל. טענות הצדדים: להלן תמצית טענות הצדדים: ב"כ המבקשת טען כי המבקשת אינה החייבת בתיק הוצל"פ מס' 02-17934-97-8, לפיכך העיקולים שבוצעו בחצר המבקשת אינם כדין והם בטלים. מכאן, יש לבטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור. ב"כ המבקשת מטיל את יהבו, בתקיפת החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור, על ההלכה שלפיה ראש ההוצאה לפועל מבצע תפקיד מנהלי, וסמכותו מסתכמת בהוצאה לפועל של פסק הדין הכתוב וכלשונו. אין לראש ההוצאה לפועל סמכות לסטות ממילותיו של פסק הדין ולהורות על מתן צו עיקול על נכסי המבקשת שהיא ישות משפטית עצמאית ונפרדת מהחייבת בתיק ההוצאה לפועל. מנגד טען ב"כ המשיבה, כי המבקשת היא החברה החייבת בתיק ההוצאה לפועל. ביחסיה העסקיים של המשיבה עם החייבת בתיק ההוצאה לפועל, האחרונה הציגה את עצמה בתור חברת "דפי אסף הוצאה לאור", ובחלק מהמקרים בשם "דפי אסף מאגרי מחירים בע"מ". המשיבה סומכת טענה זו במסמכים שהוצאו ע"י החברה החייבת (מכתבים, דוח"ות הזמנה, כרטיס ביקור וכו'). עוד הוסיף ב"כ המשיבה, כי במעשיה של החברה החייבת היא הטעתה את הנושים והעלימה עובדות באשר לשמה, הכל בכדי להתחמק מתשלום חובותיה. החברה החייבת יצרה מצג לפיו, היא והמבקשת הם גוף משפטי אחד. עוד הוסיף, כי המבקשת לא הגיבה לכתבי בי- דין שנלחו לכתובת בשד' מוריה 105, חיפה, ואף לא לאזהרה שנשלח בהליכי ההוצאה לפועל , עובדה המלמדת על אי התכחשותה של המבקשת לחוב. ....................דיון............... החלטתי לתת בקשת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כבערעור לגופו. לאחר עיון בבקשה ובסיכומי טענות הצדדים, ובהחלטת ראש ההוצאה לפועל, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות כפי שאפרט להלן: טענת ב"כ המבקשת, כי יש לבטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל, היות ומדובר בעיקול נכסים אצל חברה שאינה החייבת בתיק הוצל"פ 02-17934-97-8, אינה מקובלת עלי. הכלל הוא, כי נטל ההוכחה באשר לבעלות במטלטלין רובץ על כתפי הזוכה, הוכחת הבעלות במטלטלין אשר תתמוך במתן סעד של עיקול המטלטלין לטובת הזוכה, צריכה להיבחן לאור חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, שכן השפעת חוק היסוד הנ"ל מצאה את ביטויה גם באשר לסעד העיקול הפוגע בזכויות חקותיות ובעיקר זכות הקניין. ודוק, זכות הקניין שקיבלה מעמד חוקתי אינה מסתכמת, בכל הנוגע להליכי הוצאה לפועל, לזכויותיהם של חייבים ושל צדדים שלישיים, אלא היא כוללת בחובה גם את זכותו הקניינית של זוכה לביצוע פסק הדין שניתן לזכותו: "הבשורה החוקתית, בהקשר הענייני של דיני ההוצאה לפועל, איננה נישאת אך ורק לחייבים אלא לכל יחידי הציבור; והיא נועדה ליצור אוירה משפטית וחברתית של ביצוע פסק דין, גביית חובות ואכיפת חיובים תוך הגנה ממשית על קיום הזכויות החוקתיות של זוכים, חייבים ומעורבים אחרים בהליכי הוצאה לפועל". דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עדכון מס' 5, עמ' 168 ו'). במקרה דנן, לאחר שחזרתי ובחנתי את חומר הראיות שהונח בפני, הגעתי למסקנה כי המשיבה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה כפי שאפרט להלן: 1. בטופס הזמנת שירותים שקיבלה המשיבה מחברת דפי אסף הוצאה לאור מופיעה כתובת המבקשת - שד' מוריה 105 חיפה, כן מופיע מס' טלפון שהינו מספרה של המבקשת. 2. במכתב מחברת דפי אסף הוצאה לאור בע"מ מתאריך 6.10.94, אשר הופנה למשיבה בגין אספקת עבודות שנתיות, ניתן לוודות באופן ברור כי בלוגו רשום "דפי אסף הוצאה לאור בע"מ" עם חתימה וחותמת של המבקשת - דפי אסף הוצאה מאגר מחירים בע"מ ואשר הכתובת המופיעה היא שד' מוריה חיפה. 3. תמצית רשם החברות מצביעה על כך שכתובתה של המבקשת היא אותה הכתובת של חברת דפי אסף הוצאה לאור , שד' מוריה 105, חיפה. 4. במכתב של חברת דפי אסף הוצאה לאור בע"מ המופנה למשיבה מיום 14.5.96 מופיעה חתימתו של מנהל ובעל מניותיה של המבקשת, מר רן אברהם. 5. בכרטיס הביקור שמופץ ע"י המבקשת מופיעים שמות של חברת דפי אסף הוצאה לאור ושם המבקשת - דפי אסף מאגר. מחירים בע"מ. באותו כרטיס הביקור מופיעה כתובתה של המבקשת וכן מספר הטלפון שלה. מן המקובץ עולה, כי החייבת בתיק הוצל"פ חברת דפי אסף הוצאה לאור ניהלה את עסקיה בכתובת שברח' מוריה 105, חיפה. עוד עולה בבירור ערבוב בין שם החייבת ושם המבקשת במסמכים שמוצאים ע"י המבקשת או ע"י החייבת. במקרה דנן, נוצר, איפוא, מצג כלפי הנושים והלקוחות כי המבקשת והחייבת הן גוף אחד. לאור האמור לעיל, נראה לי שהמשיבה עמדה בנטל ההוכחה באשר לבעלות המטלטלין המעוקלים השייכים לחייבת בתיק ההוצל"פ, וזאת על סמך המצג שיצרו המבקשת והחייבת, לפיכך החלטת ראש ההוצאה לפועל היתה בדין יסודה. זאת ועוד, מסכת העובדות כפי שתוארה לעיל מצביעה על כוונה של תרמית מצד החייבת בתיק ההוצאה לפועל בכדי להתחמק מתשלום חובותיה לנושים השונים. מצב זה מחייב סטייה מעקרון האישיות המשפטית העצמאית והנפרדת, והרמת מסך ההתאגדות. המבקשת והחייבת ערבבו בין נכסיהם הם לא הפרידו בין שתי האישיות המשפטיות, כך שלפי המסמכים שהוצאו מטעם המבקשת והחייבת, לא ניתן ללמוד על הפרדה בין שני הגופים המשפטיים, כך שנוצר מצב כלפי נושים וכלפי לקוחות של החברה שהמבקשת והחייבת הם גוף אחד. מצב של עירוב נכסים הווה נימוק להרמת מסך ההתאגדות כאשר אין הפרדה בין בעלי מניות ובין החברה, או הפרדה בין שתי חברות, יפים לכאן, דבריו של כב' השופט ויתקון בע"א 298/56 יוסף ריבלין ואחוזת ריבלין נ' ג'פרי ג. וליס ואח', פ"ד י"ב 85, עמ' 88 : "למותר יהיה להדגיש שחברה היא גוף משפטי נפרד מבעליה, אפילו כל ניהולה וכל המניות מוחזקים ביד אחת. אך הפרדה זו אינה יכולה לעמוד לימינו של בעל חברה, אשר הוא בעצמו לא שמר על הפרדה" בענייננו, משלא הפרידה המבקשת את נכסיה מהחייבת, ולא עשתה הפרדה בינה לבין החייבת, כאשר ננקטו פעולות משפטיות מול הנושים והלקוחות, אין לה להלין אלא על עצמה. זאת ועוד, ממסכת העובדות כמתואר לעיל, עולה כי מנהל החייבת או המבקשת, לפי העניין, נהג להשתמש בשמות מטעים תוך עירוב השמות של החייבת והמבקשת, וזאת בניגוד לסעיף 99(ב) לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג- 1983. שימוש בשמות מטעים מאפשר הרמת מסך סטאטוטורית (הטלת חובה על דירקטורים ונשאי משרה). ראה בעניין זה ע"א 429/73 חבר ענבל בע"מ נ' ליפשיץ וערעור שכנגד פ"ד כט(29 146, 149. ראה גם בעניין זה א' פרוקרצ'יה, דיני חברות חדשים לישראל, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סקר, עמ' 48 : "השם המשובש מקשה על ציבור המתקשרים עם החברה לאתר מידע אודותיה, לרבות המידע הרשום אצל רשם החברות תחת שמה המדוייק. הכבדה זו עלולה להביא לידי תקלה, ולפיכך מי שגרם לה חייב לשאת בעלויותיה, ולערוב ברכושו לחיובי החברה" ניתן ללמוד מחומר הראיות, כי ההטעיה נעשתה ע"י החברה החייבת, המבקשת ומנהל החברה המבקשת מר רן אברהם, כך שבמקרה דנן, ניתן להטיל עול התרמית עול המבקשת. בסוף ראוי לציין, כי המבקשת "ישבה בחיבוק ידיים" תקופה ארוכה, וזאת למרות שהוגשה תביעה נגד החברה החייבת, ניתן נגדה פסק דין בהעדרה, נפתח תיק הוצל"פ ונשלחה לה אזהרה, הכל לכתובת של המבקשת בשד' מוריה 105 בחיפה, המבקשת לא ראתה לנכון לשלוח תגובה או להתכחש לעצם החוב. רק משכלו כל הקיצין, ועוקלו נכסיה היא העלתה את הטענה שהיא אינה החייבת בתיק ההוצאה לפועל. עובדה זו, מחזקת את הסברה, כי המבקשת ראתה את עצמה כ"חייבת" בתיק ההוצאה לפועל, וכי היא והחייבת הם גוף אחד. סוף דבר, דין הערעור להידחות. אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ש"ח + מע"מ כחוק. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל. פסק דין בהעדר הגנהעיקול