גובה הפנסיה עקב פרישת מורה לגמלאות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גובה הפנסיה עקב פרישת מורה לגמלאות: .1ההליך .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופט הראשי אדלר - דן יחיד; תב"ע מג/11-6) שדחה את תביעת המערערת בקשר לשיעור הפנסיה לו היא זכאית מאת המשיבה. .2העובדות הצריכות לענייננו, כעולה מפסק-הדין שבערעור, הן: א) המערערת (להלן - הגימלאית) עבדה כמורה מחודש ספטמבר 1960עד לחודש אוגוסט 1980במקומות עבודה שונים במשרה חלקית, ששיעוריה השתנו מדי פעם; ב) חלק ממעסיקיה של הגימלאית העבירו תשלומים בגינה למשיבה (להלן -מבטחים). בגין התקופה שבין השנים 1961ועד 1968, בהן עבדה בשירות המדינה, לא הועברו למבטחים תשלומים בגין הגימלאית; ג) תקנות מבטחים (תקנה 28) קובעות לגבי מי שחברותו בקרן החלה לפני 1.4.1980, כי שיעורי פנסיית זקנה יהיו בשיעורים שונים לגבי תקופות חברות שונות. עשר השנים האחרונות מקנות לחבר % 4פנסיה לכל שנת חברות, בעוד עשר השנים שלאחריהן מקנות לחבר פנסי; בשיעור של % 1.4לשנה; ד) מבטחים משלמת לגימלאים פנסיה המחושבת לפי % 28.93אחוזי משרה וותק של 20שנה; ה) תקנות מבטחים, במספר סוגיות רלבנטיות, שונו באפריל 1980, טרם צאת הגימלאית לגמלאות; ו) שיטת החישוב על-פיה משולמת הפנסיה לגימלאית נקבעה על-ידי מבטחים על-פי תקנותיה שהיו בתוקף בעת פרישת הגימלאית לגמלאות. .3א) בבית-הדין האזורי התמקדה המחלוקת בין הצדדים בשניים: מהו התקנון החל, ואופן חישוב היקף המשרה והוותק של הגימלאית לגבי התקופה שבין השנים 1961-1968; ב) בעניין התקנון הישים טענה הגימלאית, כי אין לחשב את זכויותיה על-פי התקנון החדש, אלא זה שהיה בתוקף בתקופת הצטרפותה, מה עוד שהתקנון החדש מרע את תנאיה. טענת מבטחים היא, כי זכויות הגימלאית גובשו ביום פרישתה מהעבודה, וזכויותיה צריכות להחתך על-פי התקנון הישים ביום הפרישה; מבטחים מבססת טענתה על הוראה בתקנון הקודם, על-פיו רשאית היא לשנות תקנותיה, והתקנות המחייבות תהיינה אלה שיהיו בתוקף מזמן לזמן; ג) בעניין שיטת חישוב הקצבה טענה הגימלאית, כי לצורך חישוב שיעור הגמלה אין להביא כלל בחשבון את התקופה בגינה לא שולמו עבורה דמי ביטוח, כך ששיעור גמלתה יחושב לפי % 44.51אחוזי משרה וותקה יהיה 13שנים. מבטחים טענה, כי יש להביא בחשבון את כל התקופה מהיום שהצטרפה למבטחים עד ליום פרישתה לגמלאות, לרבות התקופה שבגינה לא שולמה עבור הגימלאית דמי ביטוח, תוך חישוב התקופה שעבורה לא שולמו דמי ביטוח כחלקיות משרה %0; במקביל יש להביא את התקופה האמורה בחשבון הוותק. .4בית-הדין האזורי פסק: א) התקנון הישים הוא זה שהיה בתוקף בעת הפרישה, דהיינו זה מאפריל 1980; ב) מבטחים רשאית לשנות את תקנונה; ג) לצורך חישוב זכויותיה של הגימלאית יש להביא בחשבון, על-פי התקנות, את התקופה הכוללת שבה היתה מבוטחת. התקופה הכוללת, לפי תקנות מבטחים, הינה מיום הצטרפות החבר למבטחים ועד יום צאתו לגמלאות; ד) הפנסיה המשתלמת לגימלאית מחושבת בהתאם לתקנות. .5בערעורה חוזרת הגימלאית על טענותיה בבית-הדין האזורי, הן באשר לתקנון הישים והן באשר לצורת החישוב. בא-כוחה של הגימלאית הוסיף וטען: א) אף אם התקנון הישים הוא זה התקף ביום הפרישה, יש לפרשו תוך העזרות בקודמיו, ופירוש זה תומך בגרסת הגימלאית. ב) מהגדרת המושג "תקופה כוללת" בתקנות אין ללמוד, שיש לכלול בה אף תקופות בהן לא היתה הגימלאית מבוטחת כלל; ג) לא תמצא בתקנון מושג של 0(אפס) אחוזי משרה, כפי שחישבה מבטחים את התקופה בה לא היתה הגימלאית מבוטחת; ד) הדיבור "חלקיות משרה" פירושו עבודה במידה כל שהיא, שתשלומים למבטחים בצידה; ה) ההוראות בדבר "הפסקת חברות" וחידוש חברות (תקנות 7ו- 8לתקנון 1980) סותרות את שיטת החישוב בה נקטה מבטחים. .6באת-כוח מבטחים ביקשה לקיים את פסק-דינו של בית-הדין האזורי, מטעמיו. עיקר טיעוניה היו: א) יש להבחין ולהבדיל בין "ותק" לבין "חלקיות משרה"; ב) התקנות קובעות במפורש (תקנה 28), כי אחוז הפנסיה המגיע לגימלאי מחושב לפי התקופה הכוללת, וזאת מוגדרת כ"מספר החודשים הכולל מאז הצטרפות החבר לראשונה לקרן"; ג) אחוזי הפנסיה בגין 10השנים הראשונות לחברות במבטחים מזכים ב-%4 פנסיה לשנה (בגין משרה מלאה), ואין הצדקה לחשב את הפנסיה לפי השיטה לה טוענת הגימלאית, שתזכה אותה באחוזי פנסיה גבוהים יחסית. .7על-פי החלטת בית-הדין המציאה מבטחים לתיק בית-הדין את תקנות הפנסיה המקיפה שלה לתקופות קודמות (לשנים 1965, 1958). .8בעת התייעצות לקראת מתן פסק-דין בתיק זה התברר, כי תקנה 57לתקנות מבטחים (משנת 1980), הדנה בשמירת זכויות, עשויה להיות רלבנטית. מאחר וברשימות בית-הדין לא היתה התייחסות של מי מבאי-כוח הצדדים לתקנה האמורה, הורשו הצדדים להשלים טיעונים בסוגיה. מבטחים טענה, כי התקנה אינה ישימה, מאחר והיא מתייחסת רק למקרים בהם גימלאי אינו מחדש חברותו בקרן. לחלופי טענה מבטחים, כי החישוב על-פי תקנה 57(המפנה להסכם הרציפות בין הקרנות) מביא לתוצאה זהה לזאת על-פיה ערכה מבטחים את חישוביה. בא-כוח הגימלאית טען, כי התקנה האמורה ישימה והסכם הרציפות, אליו מפנה אותה תקנה, מבדיל בין משרה חלקית לבין הפסקה, נתון התומך בגרסת הגימלאית ליישום זכויותיה במבטחים. .2פסק-דין .1השאלה הראשונה הדורשת הכרעה היא, מהן התקנות הישימות על-פיהן יש לבחון את שיטת חישוב שיעור הפנסיה המגיע לגימלאית - אלו שהיו בתוקף ביום הצטרפה לקרן, כגרסתה, או אלו שהיו בתוקף ביום פרישתה לגמלאות - כגרסת מבטחים (סעיף 3(ב) לחלק י). התקנות של קרן הפנסיה המקיפה (שאינן תקנות החברה, כמשמעותן בפקודת החברות, כעולה מסעיף ההגדרות שבתקנות, המבחין בין "תקנות מבטחים" לבין "התקנות") קובעות, כי "תקנות - פירושו תקנות הקרן כפי שתהיינה בתוקף מזמן לזמן". הוראה זהה אנו מוצאים בתקנון משנת 1965, והוראה דומה בתקנון משנת .1958 בדין קבע בית-הדין האזורי, כי התקנון, על-פיו יש לחשב את הפנסיה של הגימלאית, הוא התקנון שהיה בתוקף ביום פרישתה לגמלאות, דהיינו זה מאפריל .1980 .2נותרה שאלה אחת ויחידה שבה נחוצה הכרעתנו והיא, האם יש להביא בחשבון חישוב שיעור הפנסיה של הגימלאית את התקופה בגינה לא שולמו דמי ביטוח אם לאו. .3תקנה 28לתקנות דנה בשיעור פנסיית הזקנה וקובעת את דרך חישובה. בהגדרות שבסעיף זה אנו מוצאים, כי "הצטרפות לראשונה לקרן פירושו התאריך המוקדם ביותר כנזכר בלוח הפנסיה שבו רשום לזכותו של החבר במועד הפרישה ותק פנסיוני מזכה בקרן"... "תקופה כוללת" מוגדרת כמספר החודשים הכולל מאז הצטרפות החבר לראשונה לקרן. "'ותק פנסיוני מזכה' - פירושו - חודש או חודשים שעבורם שולמו תשלומים לקרן בהתאם לתקנות". "'אחוז הפנסיה החודשי' - פירושו - אחוז הפנסיה לפי לוח הפנסיה בתקופה הכוללת, מחולק למספר החודשים בתקופה הכוללת". .4עינינו הרואות - נקודת המוצא בתקנות היא חישוב מן היום הראשון שבו הצטרף החבר לקרן ונרשמה לזכותו פנסיה מזכה, וזאת בגין "התקופה הכוללת", דהיינו ממועד ההצטרפות לראשונה לקרן ועד ליום הזכאות לפנסיה. .5לתוצאה דומה הגיע תוך הזקקות לתקנה 57הדנה בשמירת זכויות. תקנה זו מפנה ל"כללים שנקבעו בהסדר להבטחת רציפות זכויות הפנסיה" לצורך קביעת זכויותיו של חבר שנפסקו תשלומים בגינו לקרן ולא הוציא ממנה כספים. תקנה זו (57) מתייחסת לחבר קרן שלא עבר לקרן אחרת, והתקנה הנדונה מחילה את ההוראות האופרטיביות של הסכם הרציפות אף על חבר שלא עבר לקרן אחרת. בתקנה 4(ב) (1) לתקנות להבטחת רציפות זכויות פנסיה לחברי קרנות העוברים מקרן אחת למשניה (נספח א' לתקנות מבטחים) נאמר מפורשות, כי קרן, בה היה עובד חבר "תחשב את אחוז הפנסיה השנתי לפי תקנותיה, בהתחשב בכל התקופה שעברה מיום הצטרפותו לראשונה לקרן פנסיה כל שהיא... ועד ליום הפרישה בגיל הפרישה הקבוע בתקנות הקרן". .6אין בנימוקיו של בא-כוח המערערת בכדי לשנות מן התוצאה. כלל הוא, כי את התקנות יש לקרוא בשלמות והעובדה, שפסקה כל שהיא בתקנות, כשלעצמה, עשויה להביא למסקנה שונה, אינה יכולה להביא לשינוי התוצאה, הנובעת מקריאת התקנות כשלמות. .7שיטת החישוב בה נוקטת מבטחים מתיישבת אף עם מטרת מתקיני התקנות. כאמור (סעיף 2(ג) לחלק י), שיעור הפנסיה בגין עשר שנות החברות הראשונות במבטחים גבוה מאשר בגין עשר השנים שלאחריהן. המטרה במתן הענקה חריגה זו, מבלי שתחייב תוספת דמי ביטוח, היא להעניק פנסיה גבוהה יותר לאלה שהצטרפו לקרן בגיל מבוגר יחסית, ולא למי ששולמו בגינו דמי ביטוח תקופה קצרה יחסית, אף כי התקופה מיום שהצטרף לראשונה לקרן ועד ליום הזכות לפנסיה היתה ארוכה בהרבה. .8מכל האמור עולה, כי דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות.דיני חינוךפנסיהמורים