גניבת צ'ק בידי עובד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת צ'ק בידי עובד:

1. המערער הואשם בבית המשפט קמא כי כאשר עבד במפעל לשיווק מוצרים חד-פעמיים א.ר. אריזות בתל-ארזה בבעלותו של המתלונן, במועד בלתי ידוע בין 15.3.95 ל11.4.95- נטל ממשרד המתלונן שיק בסכום של 1,704 ש"ח שמספרו 5253345 משוך מחשבון המתלונן בבנק לאומי לישראל (להלן - השיק), וזאת ללא הסכמת המתלונן וללא תביעת זכות בתום לב.
עוד נאמר בכתב האישום, כי המערער מסר את השיק לאחיו עומר - שהפקידו בחשבונו.
בשל מעשים אלה - הואשם המערער בגניבה בידי עובד.

2. בית המשפט קמא (כב' השופטת בלהה כהנא) הרשיע את המערער וגזר על המערער מאסר 3 חודשים בעבודות שירות, מאסר על תנאי של 3 חודשים לשנתיים, וקנס בכפל סכום הגניבה.
הערעור הוא הן על ההרשעה והן על העונש.

3. המערער הודה כי עבד אצל המתלונן, אולם הכחיש את גניבת השיק, וטען כי קיבל שיק זה מהמתלונן כשכר עבודתו אצל המתלונן, ומאחר שלא היה לו חשבון בנק - מסר את השיק לאחיו עומר- שהפקידו בבנק.
4. מאחר שאין מחלוקת כי המערער אכן עבד אצל המתלונן והשיק של המתלונן הגיע לידיו של המערער, השאלה היחידה שעמדה לדיון בפני בית המשפט קמא ובפנינו היא - כיצד הגיע השיק לידי המערער - מידי המתלונן כשכר עבודות המערער, או נגנב על-ידי המערער מהמתלונן.

5. מדובר בעדות מול עדות, והשאלה היא למי היה על בית המשפט להאמין, ואם היו בפני בית המשפט קמא ראיות התומכות בגרסתו של זה או בגרסתו של האחר.

תלונות המתלונן במשטרה:ב
6. המתלונן הגיש תחילה תלונה למשטרה על גניבת רכב פולקסווגן ממנו
(פ.א. 05844-95). תלונה זו לא הוגשה לבית המשפט כראייה, ואנו למדים עליה מהודעת המתלונן במשטרה מיום 2.5.95 (נ3/) - בה אמר לחוקר כי הוא חושד במערער שגנב ממנו את הרכב משום שהמערער הכיר את הרכב, ידע היכן המתלונן גר, ושוחח עם המתלונן הרבה על חלקי מכוניות וגניבת מכוניות (ע' 2 ש' 16-7).

7. למרות החשד הברור שהמתלונן היפנה במשטרה כלפי המערער - לא הובא המערער לדין בגין חשד זה.

8. משהתברר למתלונן כי המשטרה אינה פועלת נגד המערער בנושא גניבת רכבו, הגיש נגד המערער את התלונה בגין גניבת השיק, לפיה הוא חושד במערער כמי שגנב ממנו שיק על סך 1,704 ש"ח שהיה מיועד לחברת חי מוצרי נייר (להלן - הספק), שהיה מונח בחבילה אחת של חמישה שיקים שיועדו לספק:ו ארבעה שיקים בסך 2,500 ש"ח כל אחד, והשיק החמישי בסך 1,704 ש"ח.

9. בהודעתו במשטרה נ3/ (שניתנה שלושה שבועות אחרי תאריך השיק) הבהיר המתלונן כי היה צריך לשלם לספק, ועל כן הכין 4 שיקים ע"ס 2,500 ש"ח כל אחד, ושיק נוסף ע"ס 1,704 ש"ח - כדי למסרם לנהג של הספק שהיה אמור להגיע באותו יום, והניח את חבילת השיקים במגירת שולחנו. לאחר מכן יצא את המשרד, חזר יותר מאוחר (לא זוכר מתי), וכשבא נהג הספק מסר לו את חבילת השיקים. (ע' 1 ש' 15-1).
שבוע לפני מסירת הודעתו נ3/ במשטרה (שנמסרה ב2.5.95-), ראה המתלונן בתדפיס חשבונו חיוב ע"ס 1,704 ש"ח ולא היה ברור לו התאריך שבו נתן את השיק כי לא רשם את התאריך בפנקסו, ולכן ניגש לבנק ביום 2.5.95, והתברר לו כי השיק נפרע על-ידי עומר אבו דאבעה - אחיו של המערער. (ע' 1 ש' 22-16).
לפיכך הסיק כי המערער גנב לו את השיק בעת שעבד אצל המתלונן.

10. באותה הודעה אמר המתלונן כי המערער עבד אצלו שלושה שבועות בערך - עד תחילת אפריל, והפסיק לעבוד באומרו שהעבודה אינה מתאימה לו.

11. באותה הודעה ציין המתלונן כי שמו של המערער ומספר הטלפון שלו שהיו רשומים ביומן הטלפונים של המתלונן - נמחקו, אך הוא לא מחק אותם, והוא חושד שהמערער מחק אותם כדי שהמתלונן לא ישיגו עוד (ע' 2 ש' 21-17).

12. ביום 8.6.95 מסר המתלונן תלונה נוספת במשטרה (נ1/) בה ציין כי המתלונן עבד אצלו רק שלושה שבועות בערך, ולא חמישה שבועות כפי שטען המערער בהודעתו במשטרה, וכי סיכם שישלם למערער רק 50 ש"ח ליום עבודה (דהיינו - 1,250 - 1,300 ש"ח לחודש עבודה) ולא 1,800 ש"ח לחודש - כפי שאמר המערער למשטרה.
כן אמר המתלונן כי לפי דרישת המערער -שילם לו שכרו כל שבוע, וביום 12.3.95 אף שילם בעבורו 200 ש"ח בבנק הדואר בגין קנס של בית המשפט. (לעניין זה הוגשו ספחי פנקס השיקים של המתלונן שסומן ת2/, ואכן נראה בפנקס ספח השיק 5253340 בו רשום " 12.3.95, 200, ג'בריל").
כך, שלפי המתלונן - בשום מקרה לא הגיע למערער סכום של 1,704 ש"ח.

13. בהודעה זו (נ1/) הבהיר המתלונן "מה עוד שאני על כל ציק אני רושם את התאריך שכן אני עובד לפי היומן ואני חייב לרשום תאריך כדי שלא ייכנס לי ביום אחד סכום גדול ויכניס אותי לחריגה מיוחדת. כמו כן בכל ציק שלי אני רושם שם למה שאני מוסד".
כן אמר המתלונן באותה הודעה כי ביום האחרון שהמערער עבד אצלו:נ "עשינו חשבון, שלמתי לו את מה שהגיע לו במזומן והלך".
עדות המתלונן בבית המשפט:ב
14. בעדותו בבית המשפט אמר המתלונן כי הוא רשם את הסכום 1,704 בספרות ובמלים על השיק, וחתם על השיק, אך כל שאר הפרטים בשיק - אינם בכתב ידו. כן אישר שהשיק נרשם מלכתחילה לטובת הספק (חי מוצרי נייר). (ע' 2 ש' 26-25).
המתלונן הבהיר כי הספק מתקשר אליו, מודיע לו כמה כסף המתלונן חייב לספק, ואז המתלונן כותב סידרה של שיקים דחויים ושם אותם במגירה, וכשנהג הספק בא - הוא לוקח את השיקים.
באותה עדות אמר המתלונן כי מאחר שהוא עובד לבד - גם מספק, גם מוביל, גם מארגן מחסן והכל עליו - בקלות אפשר לגנוב ממנו, בגלל שאין לו מערכת מסודרת. (עמ' 3-2).

15. באותה עדות הסביר המתלונן:ו "אני אף פעם לא סוגר סכום בדיוק" - ועל כן לא נראה לו מוזר הסכום (המדויק) של 1,704 ש"ח (ע' 3 ש' 21-19).

16. בעוד שבהודעתו במשטרה אמר המתלונן כי הוא חושב שהמערער מחק את שמו ומספר הטלפון שלו מפנקס הטלפונים של המתלונן, הרי בעדותו בבית המשפט הוא כבר קובע זאת כעובדה, על אף שלא ראה את המערער עושה כן:נ
"הוא דאג למחוק את מספר הטלפון שלו מספר הטלפונים שלי". (עמ' 4-3);
"קודם כל הוא מחק את מספר הטלפון" (ע' 4 ש' 17-16).

17. בישיבת ההוכחות הראשונה (ביום 8.10.97) - לא היה המערער מיוצג, אך בכל זאת חקר את המתלונן בחקירה נגדית ואמר לו כי כאשר התקבל לעבודה אצל המתלונן נשאל על-ידי המתלונן היכן עבד וכמה השתכר, והמערער השיב למתלונן כי השתכר 2,200 ש"ח בחודש.
המערער הציג למתלונן שאלה, שלפיה המתלונן אמר למערער כי ישלם לו 1,800 ש"ח לחודש והאוכל ומוצרי המכולת יהיו על חשבון המתלונן.
על כך השיב המתלונן כי הוא אכן תמיד שואל כמה העובד השתכר כדי לדעת מה הוא הסכום שעליו לשלם לו, אך מאחר שמניסיונו הוא יודע כי העובדים נוהגים להגזים "אז אני תמיד נוהג להוריד". (ע' 5 ש' 11-4).
המתלונן לא השיב לשאלה זו כי סיכם עם המערער על 50 ש"ח ליום (שזה מקסימום 1,300 ש"ח לחודש), ואף לא הכחיש את טענת המערער כי הם הסכימו שהמתלונן ישלם בעבור ארוחותיו של המערער.

18. כשהמערער הציג בפני המתלונן את הטענה כי השיק ניתן לו כשכר עבודה, והמתלונן רצה לרשום עליו את שם המערער, אך זה אמר לו כי אין לו חשבון בבנק, ועל כן המתלונן אמר לו לכתוב מה שהוא רוצה (פרט לסכום, כמובן) - הכחיש זאת המתלונן בתוקף, והוסיף:ב
"אם אני נותן למישהו, בעיקר עובד, לא נותן אף פעם, בעיקר בן אדם שמועסק על ידי, אני נותן שיק וזה הוכחה שהוא קיבלת כסף, במזומן זה לא..." (ע' 5 ש' 16-11).

19. רק בחקירה החוזרת אמר המתלונן:ו "אמרתי לו בצורה חד משמעית, אתה מקבל אצלי 50 ש"ח ליום" (ע' 5 ש' 29).

20. בישיבת הוכחות נוספת ביום 13.11.97 נחקר המתלונן פעם נוספת בחקירה נגדית - אולם הפעם באמצעות סניגור (שמונה בינתיים).
באותה ישיבה נשאל המתלונן אם נכון שהשיק ע"ס 1,704 ש"ח נרשם אחרי ארבעת השיקים ע"ס 2,500 ש"ח, והשיב:נ ... ו4- שיקים שהיו במגירה שלו והוא גנב אותם לא שמתי לב שאחד נעלם". (ע' 7 ש' 28-23).
(אין טענה כי הנאשם גנב את כל השיקים, והדברים מובאים רק כדי להראות את דרך מתן עדותו המגמתית והלא מדויקת של המתלונן).

21. באותה ישיבה נשאל המתלונן אם נכון שאינו נוהג לעבור על חוקי המס השונים - והשיב בחיוב. כן נשאל אם נכון שאינו נוהג לקבל סחורה או תעודות משלוח ללא חשבוניות - והשיב בחיוב. (ע' 8 ש' 29-25).
המתלונן נשאל אם הציג במשטרה תעודת משלוח כלשהי שבאותו יום קבל מוצרים מהספק ועל איזה סכום והשיב כי לא הציג. הוא נשאל:ב "אתה גם לא הצטיידת היום בתעודת משלוח, וגם בעדות הקודמת" ולא ענה לשאלה זו, ולא הציג לבית המשפט שום מסמך שיש בו כדי להראות כי אכן קבל סחורה מהספק ובאיזה סכום - נכון לאותו מועד. (ע' 9 ש' 7-1).
22. המתלונן נשאל על-ידי הסניגור אם נכון כי נתן למערער סחורה להכין בבית - והכחיש זאת מכל וכל. (עמ' 11-10).

23. עוד אמר המתלונן באותה חקירה:ו
"אחד גנב לי אוטו, אחד גנב לי שיק, אחד גנב לי דירה. אני לא זוכר זמנים".
(ע' 11 ש' 19-18).

24. כשנשאל המתלונן כיצד יתכן שסיכם עם המערער לשלם לו שכר חודשי הנופל ב800- ש"ח לפחות משכר המינימום, השיב:נ "אני לא יודע שזו עבירה פלילית".
(ע' 12 ש' 4-1).

25. עוד נחקר המתלונן אם נכון שלעתים היה מסיע את המערער לתחנה המרכזית, ולא השיב בחיוב או בשלילה, אלא:ב יכול להיות הייתי מסיע אותו".
גם לשאלה אם היו מקרים שנתן למערער כסף לנסיעה, השיב:ו "לא זכור לי".
(ע' 13 ש' 27-26).
גם לשאלה אם דיבר עם אחיו של המערער על הרכב - השיב:נ "לא זוכר", ואף לא זכר אם דיבר עם אנשים אחרים על הרכב. (ע' 12 ש' 9-4) .
גם לשאלה איך הוא מסביר שבהודעתו במשטרה אמר שהוא ביקש לדבר עם עומר בעניין הרכב, ענה:ב "לא זוכר". (ע' 12 ש' 20-18).

עדות המערער:ו
26. המערער העיד כי סיכם עם המתלונן שיעבוד אצלו תמורת 1,800 ש"ח לחודש וכן סיכם עמו כי ייקח אותו ממוסררה ויחזירו לשם וכי ייתן לו אוכל.
לאחר זמן מה אמר לו המתלונן ששוב אינו יכול לבוא לקחתו וכי אינו רוצה לשלם לו בעבור האוכל, וגם רצה להעסיקו שעות נוספות - בלי לשלם, ומאחר שהמתלונן שינה מה שסוכם ביניהם בכל כך הרבה פרטים - הפסיק לעבוד אצלו. (ע' 15).

27. המערער העיד כי עבד אצל המתלונן מעט יותר מחודש, ובסוף הם ערכו חשבון והמתלונן סיכם על 1,704 ש"ח לפי חישוביו של המתלונן, לאחר שניכה מהשכר סכומים שונים, כולל 200 ש"ח (בגין הקנס). (ע' 16-15).

28. המערער העיד כי עבד אצל המתלונן יום יום פרט לשבתות, וזאת בניגוד לדברי המתלונן שהעיד כי המערער החסיר מספר ימי עבודה.

29. המערער הביא לעדות את אביו, מוחמד, שהעיד כי ראה את המערער עובד בבית על סחורה שקיבל ממעבידו, וכן ראה את המתלונן מדי פעם לוקח את המערער ממוסררה - לשם היה אביו מביאו לעתים, וכן ראה את המתלונן מביא את המערער הביתה עם סחורה לעבודה. (עמ' 2-1 בישיבה מיום 18.12.97).

30. המערער אף הביא לעדות מטעמו ביום 18.12.97 את מנהל "חי מוצרי ניר" - אדריאן סטרול, שהעיד כי המתלונן הינו לקוח שלו מזה הרבה שנים.
סטרול העיד כי הוא נוהג להכין למתלונן דף חובות מרוכז מהנהלת החשבונות, והמתלונן מכין שיקים על פיו. (ע' 2). סטרול לא זוכר שקבל אי פעם שיק שלא רשום עליו "חי מוצרי נייר", ותמיד רשום סכום ותאריך.
השיקים הם בהתאם לחשבונות אותו ריכוז. (ע' 3).

31. סטרול נשאל אם היה מצב בו חשב המתלונן שחייבו אותו בתשלום גבוה והשיב:נ
"כן. הוא מאד קפדן בנושא של קבלת הסחורות" (ע' 4 ש' 15-14).

32. בית המשפט קמא הרשיע את המערער מן הטעם שלא מצא הסבר והביע תמיהות לגבי עניינים אלה:ב
א. מדוע המתלונן ימסור למערער שיק ואחר כך יטען כי גנבו;
ב. מדוע המתלונן לא ירשום פרטים מלאים על השיק כדי שתהיה לו אסמכתא
לתשלום;
ג. בית המשפט התרשם שהמתלונן קפדן ומסודר (נכתב בטעות :ו "הנאשם קפדן
ומסודר", אך ברור שהכוונה למתלונן);
ד. המערער אמר כי קבל פה ושם סכומים כאלה ואחרים - וגרסה זו בלתי סבירה;
ההתחשבנות של המערער - בלתי סבירה;
בית המשפט קמא לא ראה זאת כסביר, כי לאחר ההתחשבנות הענפה - נותר סכום של 1,704 ש"ח;
ה. מדוע היה צורך בקיזוזים אם המתלונן מימן למערער אוכל וקנייה במכולת?

33. לעומת כל התמיהות הללו לגבי גרסת המערער - לא העלה בית המשפט קמא כל תמיהה כלפי גרסת המתלונן.

34. בעוד שלמערער לא הייתה כל דרך להוכיח כי קבל את השיק כשכר עבודתו, פרט לעצם ההוכחה שאכן עבד אצל המתלונן דבר שהוכח ואף הוסכם, הרי למתלונן היו אפשרויות מגוונות להוכיח את תקופת עבודתו של המערער אצלו, כמה שילם לו ומתי, וכמה כסף היה חייב לספק בתקופה הרלבנטית.

35. כגוף מסחרי חייב המתלונן בניהול ספרים, והוא העיד כי הוא שומר על חוקי המס.
אין ספק, איפוא, כי בידי המתלונן ספרים הכוללים במדויק את התקופה בה עבד אצלו המערער; כמה כסף שילם לו ומתי; ואם לא שילם לו במזומן - חזקה שהיה מחתים אותו על קבלה כדי לנכות את הוצאות העסקת המערער מן המסים שעל המתלונן לשלם.
גם אין ספק כי צריכים להיות בידי המתלונן תעודות משלוח וריכוזי החשבונות ששלח לו הספק - שעל פיהם ניתן לבחון מה היה ריכוז החשבונות הנכון למועד הכנת השיקים לספק.

36. מתמיהה במיוחד העובדה שהמתלונן מכין מראש שיק על סך 1,704 ש"ח וחותם עליו בלי לכתוב בו את שם המוטב ואת מועד הפירעון.
אם המתלונן לא חלק על סכום השיק - מדוע לא כתב את שם המוטב ואת תאריך הפירעון? ואם המתלונן חלק על סכום השיק - למה בכלל כתב אותו?

37. סטרול העיד כי המערער מקפיד מאד בעניין הסחורה שהוא מקבל ממנו - ותמורתה. היעלה על הדעת כי המתלונן מכין שיק על סכום מדויק של 1,704 ש"ח, חותם עליו ומניח אותו במגירה - כשהוא מפקפק אם זהו הסכום הנכון שעליו לשלם?
האם אין זה סביר יותר כי ישאיר סכום זה בצריך בירור וימלא את השיק רק לאחר שכבר בירר סופית את הסכום

38. עוד תמוה כיצד סבר המתלונן (שחזקה עליו כי הוא שומר חוק) - שהוא יכול להעסיק את המערער תמורת סכום של 1,300 ש"ח לחודש - סכום הנמוך בהרבה משכר המינימום, בטענה כי אין זו "עבירה פלילית".

39. תמוה גם כיצד אותו מתלונן, שכה מקפיד על כל אגורה - מוסר לנהג הספק "חבילת" שיקים הכוללת ארבעה שיקים בסך הכל, ולא בודק אם כל השיקים שהכין אכן מצויים באותה חבילה?
אם המתלונן לא התכוון לתת לנהג הספק את השיק החמישי ע"ס 1,704 ש"ח, משום שלא היה בטוח בסכום - הכיצד מסר לו את חבילת השיקים - מבלי להוריד ממנה את השיק שבמחלוקת?
ואם המתלונן ברר ונוכח כי הסכום של 1,704 ש"ח אכן מגיע לספק (ולא שמענו כי כך היה) - מדוע לא טרח למלא את שם הספק והתאריך(!) קודם למסירת חבילת השיקים לנהג הספק, כפי שהוא נוהג לעשות לפי עדותו?

40. נראה לנו כי התמיהות שמעלה עדותו של המתלונן עולות בהרבה על התמיהות שמעלה עדות המערער.

41. לתמיהות שמעלה בית המשפט קמא כנגד המערער - יש הסבר:
א. הסכום של 1,704 ש"ח (או כל סכום אחר), נקבע על-ידי המתלונן - ועל כן לא ניתן לבוא בטרוניה נגד המערער בדבר החישובים.
ב. כיצד קרה שהשיק ע"ס 200 ש"ח בעבור הקנס ששילם המתלונן בעבור המערער - ניתן ב12.3.95-, ואילו השיק שאחריו, שניתן לספק - הוא מתאריך קודם - 10.3.95? (ברור שהשיק בגין הקנס - לא יכול להיות שיק דחוי).
ג. אם המערער גנב את השיק באמצע מרס 95' - מדוע המתין במסירתו לאחיו ולבנק במשך חודש שלם?
ד. הסכמת המערער לעבוד אצל המתלונן תמורת 1,800 ש"ח + הסעות ואוכל - סבירה הרבה יותר מטענת המתלונן כי המערער הסכים לעבוד אצלו תמורת 1,300 ש"ח - בלי הסעות ובלי אוכל.
עובדה שהמערער אכן עזב את מקום העבודה לאחר כמה שבועות כשהסתבר לו שאינו זוכה בסכום הזעום שהוסכם עליו - שאף הוא פחות משכר המינימום.
ה. נוכח דברי המערער למתלונן כי אין לו חשבון בנק - יש סבירות בכך שהמתלונן הסתפק בכתיבת סכום השיק והותיר את שאר הפרטים בלנקו, שהרי אם רצה אסמכתא לתשלום - היכן האסמכתא שאכן שילם למערער את שכרו? מדוע לא נתן לו שיק על שמו, או מדוע לא לקח ממנו קבלה על תשלום במזומן?
ו. העובדה שהמתלונן התלונן על גניבת השיק רק לאחר שהתלונן תחילה על גניבת הרכב על-ידי המערער, והסתבר שאין כל ראייה לכך - מעלה את האפשרות שהמתלונן ראה להפליל את המערער בנושא השיק, לאחר שנוכח כי חשדו במערער שגנב את רכבו - העלה חרס.

42. מאחר שעסקינן במשפט פלילי בו כל ספק סביר צריך לפעול לטובת נאשם - נראה לנו כי במקרה הזה נותרו ספיקות סבירים רבים ויש בהם כדי להצדיק זיכויו של המערער, וכך אנו מורים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צ'ק שכר שחזר

  2. צ'ק של חברה

  3. צ'קים פגומים

  4. צ'ק חוזר בטעות

  5. עורך דין צ'קים

  6. איבוד צ'ק בנקאי

  7. ביטול צ'ק שהוסב

  8. פגם בסיחור צ'ק

  9. גניבת פנקס צ'קים

  10. צ'קים לא סחירים

  11. פנקס צ'קים נגנב

  12. עיכוב מימוש צ'ק

  13. ביטול צ'ק למוסך

  14. איבוד צ'ק שבוטל

  15. צ'ק של אדם שנפטר

  16. מחיקת למוטב בלבד

  17. צ'ק מחשבון מעוקל

  18. תביעה על צ'ק שאבד

  19. פנקס צ'קים שנגנב

  20. תביעה על צ'ק שחזר

  21. מה זה צ'ק טובה ?

  22. חובת הבנק לפרוע צ'ק

  23. גניבת צ'ק בידי עובד

  24. צ'ק דחוי למוסך שחזר

  25. חתימה על צ'ק ביטחון

  26. אי החזרת צ'ק ביטחון

  27. צ'ק בלי כיסוי למתווך

  28. צ'ק חוזר חשבון מעוקל

  29. ביטול צ'ק דחוי בהסכמה

  30. החזרת צ'ק שנשלח בטעות

  31. צ'קים ללא כיסוי בישראל

  32. צ'קים חוזרים על סחורה

  33. החזרת צ'ק לאחר אישורו

  34. צ'קים חוזרים לוועד הבית

  35. התנגדות לביצוע צ'ק סחיר

  36. גניבת צ'קים שנשלחו בדואר

  37. אחריות הבנק על איבוד צ'ק

  38. חתימה על צ'ק מחשבון צד ג

  39. העברת צ'ק ללא חתימת היסב

  40. צ'ק חוזר עקב טעות של הבנק

  41. תביעה בנושא "גלגול צ'קים"

  42. ביטול צ'ק דחוי שהופקד בבנק

  43. תביעת בנק על הפקדת צ'ק פגום

  44. חתימת מנהל חברה על צ'ק שחזר

  45. ביטול צ'קים תשלום על פרסום

  46. התנגדות לביצוע צ'ק ללא כיסוי

  47. תביעה של בנק הפועלים על צ'ק

  48. חתימה על גב הצ'ק - מה המשמעות

  49. סירוב צ'ק מחמת אי כיסוי מספיק

  50. צ'ק ביטחון על סחורה שטרם נמסרה

  51. צ'ק דחוי שחזר עבור עבודות נגרות

  52. רישום המילים לביטחון בלבד על צ'ק

  53. כתיבת מילים האוסרות על העברת צ'ק

  54. תביעה בגין בגין ערבות לפירעון צ'קים

  55. סירוב להחזיר צ'קים לאחר תשלום במזומן

  56. תביעה בגלל צ'קים שחזרו עקב חשבון מוגבל

  57. תביעה של חברת ניכיון צ'קים בגין ביטול צ'ק

  58. מה העונש על זיוף צ'קים ? כמה מקבלים על זיוף צ'קים ?

  59. טענו כי השוכר לא מסר צ'קים לשלושת חודשי השכירות האחרונים

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון