אין מחלוקת שהרכב שנקנה בעסקת ליסינג נגנב ומאוחר יותר נמצא שרוף כשנאמר לנתבעים שפוליסת הביטוח אינה מכסה את הנזק כי ברכב לא הותקנה בטחונית. המחלוקת בין הצדדים הינה מי היה צריך לטפל בהתקנת הבטחונית ומי אחראי לכך, האם הנתבעים על פי מחויבותם בהסכם. כטענת התובעת או התובעת שהיא זו שהתקינה המיגון כטענת הנתבעים, ואין על הנתבעים חבות להתקין זאת, כטענת הנתבעים. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת רכב מליסינג:## 1. בפני שתי תביעות שהדיון בהם אוחד. בת.א 10067/97 שנפתח ביום 1.1.97 תביעה התובעת פמה ליסינג בע"מ את באזוב ומיכאלי - הנתבעים תביעה כספית בסד"מ שעילתה עסקת ליסינג שנערכה בין הצדדים וההתחייבות של הנתבעים לשלם ב80- תשלומים חודשיים עבור הרכב מסוג פולסווגן טרנספורטר (להלן: "הרכב") תוך התבססות על סעיף 7.4 להסכם הליסינג מיום 25.1.95 (להלן: "ההסכם") שבו נאמר כך: 7.4 "מוסכם כי אם יגרם לציוד אובדן כללי לציוד ו/או אם יאבד ו/או אם ייגנב הציוד לתקופה שחברת הביטוח חייבת לשלם עבור אובדנו ו/או גניבתו יועמדו לפרעון מיידי כל יתר דמי השכירות וזאת תוך 15 יום מיום דרישתה של המשכירה. במקרה כאמור תהיה למשכירה הזכות הבלעדית לקבלת כל פיצוי על פי פוליסת הביטוח עד לשיעור מלוא החוב כהגדרתו דלעיל, וזאת מתוך הסכומים הראשונים שישולמו על ידי המבטח שילם השוכר למשכירה את יתרת דמי השכירות האמורים, תעביר המשכירה לשוכר את זכותה לקבלת הפיצוי על פי הפוליסה". בתיק זה טענו הנתבעים שעל פי ההסכם התחייבה התובעת לבטח את הרכב ולהתקין בו את כל אביזרי הבטיחות אשר יידרשו על ידי חב' הביטוח כשברכב הופעלה מערכת נעילה מרכזית ואזעקה. לטענת הנתבעים לאחר הרכישה קיבלו מהתובעת פוליסת ביטוח המבטחת את הרכב בחברת הביטוח מגדל, שם נקבעו הנתבעים כמבוטחים וכן קיבלו מכתב מהתובעת לתשלומי פרמיית הביטוח כשהם מעולם לא נדרשו לטפל בתנאי פוליסת הביטוח ו/או האביזרים הבטיחותיים. ייאמר עוד שבפוליסה נכלל סעיף שעבוד לטובת התובעת. אין מחלוקת שהרכב נגנב ב17.9.95- ומאוחר יותר נמצא שרוף כשנאמר לנתבעים שפוליסת הביטוח אינה מכסה את הנזק כי ברכב לא הותקנה בטחונית. המחלוקת בין הצדדים הינה מי היה צריך לטפל בהתקנת הבטחונית ומי אחראי לכך, האם הנתבעים על פי מחויבותם בהסכם. כטענת התובעת או התובעת שהיא זו שהתקינה המיגון כטענת הנתבעים, ואין על הנתבעים חבות להתקין זאת, כטענת הנתבעים. המחלוקת בין הצדדים הינה גם לגבי מעמדה של ג.ד שירותי ליסינג בע"מ (להלן: "ג.ד") שהיא סוכנות ליסינג. האם מדובר במתווך בלבד כטענת פמה ליסינג או שלוח, סוכנות ונציג של התובעת כטענת הנתבעים. בתביעה השניה שהוגשה בבית המשפט השלום באשדוד במסגרת ת.א. 20267/98 מיום 30.1.97 תבעו באזוב ומיכאל את פמה ליסינג בע"מ וחב' הביטוח מגדל באחריות לכיסוי גניבת הרכב ותבעו הפסד בגין הרכב בסך 125,250 ש"ח והפסד השתכרות. יותר מאוחר נמחקה חב' מגדל בע"מ כנתבעת בתיק זה. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסכמים ובראיות שבתיק ובסיכומי הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה של פמה ליסינג בע"מ ולקבל בחלקה את התביעה של באזוב ומיכאלי. א. לגבי התביעה של פמה ליסינג, בע"מ, אני קובע שג.ד ומר מאיר פור שניהל את כל המגעים עם הנתבעים היו נציגים של התובעת ופעלו מטעמה כנציגים ו/או כשלוחים שפעולתם מחייבת את התובעת. מעדותו של מאיר פור בפני עולה ביחד עם עדויות הנתבעים שהמו"מ בין הצדדים לפני החתימה על העיסקה נוהל בין הנתבעים למר פור שהסביר להם את משמעות החוזה. מר פיקס - מנהל התובעת מצהיר שהנתבעים פנו לתובעת וביקשו כי תרכוש בעבורה רכב ופניה זו היתה בפועל לג.ד ולמר פור כנציגים וסוכנים של התובעת. ההסכמים נחתמו אצל ג.ד, הרכב נמסר לנתבעים באמצעות ג. ד וכל הקשר כולל התשלומים, החתימה על הטפסים וההפניה לסוכן הביטוח היא באמצעות ג.ד. מהותה האמיתית של העיסקה נלמדת מהתחקות אחרי העובדות (ראה ע"א 6181/93 סולומונוב ואח' נ' שרבני ואח' פ"ד נב (2) 289, ובמקרה זה מדובר בפעולות ועובדות המהוות הרבה מעבר לתיווך גרידא. לכן, אני קובע שלא מדובר בפעולות של מתווך בלבד ולא מדובר רק בהפגשת הצדדים, אלא בייצוג של התובעת ו/או ביצוע בשמה או במקומה פעולות שונות החל ממו"מ עם הנתבעים, חתימת החוזים עמם (גם אם החוזה נחתם אחר כך בחתימת בעלי זכות החתימה בתובעת) ראה לעניין הבחינה בין שלוח למתווך ע"א 488/33 צנעני נ' אגמון פד"י לח' (4) 141. במקרה זה לא מדובר רק בהפגשת הצדדים, אלא בביצוע פעולות משפטיות ואחרות בשם התובעת. הנתבעים לא הכירו את התובעת ומבחינתם כל המו"מ וההסדר נעשה עם ג.ד ומר פור. גם אם מר פור ראה את תפקידו כדילר ומתווך בין חב' הליסינג לנתבעים, הרי מבחינת המצג שהוצג לנתבעים, היה מדובר בשליחות נחזית ו/או נסתרת המחייבת את השולח (לפי סעיף 7 לחוק השליחות). מר פור העיד בתצהירו במ1/ בסעיף 6 שהתובעת היא זו שביצעה את הביטוח לרכב הנדרש בהתאם להוראותיה כשלתובעת היה סוכן ביטוח שקבע את חב' הביטוח ותנאי הפוליסה כשג.ד היו מקבלים מהתובעת את כתב הביטוח (סעיף 8 לתצהירו) ושסוכן הביטוח של התובעת הוא זה שהודיע להם אם חב' הביטוח קבעה תנאי מיגון מיוחדים שחובה להתקינם ברכב הנרכש כשבמקרה זה לא זכור לו אם דרשה התובעת להתקין בטחונית ולא זכור לו מקרים שבעלי וולקסווגן נדרשו להתקין בטחונית (סעיף 9 לתצהירו). התברר גם שהיתה טעות בסוג הרכב לגבי הביטוח שנעשה כשנרשם רכב קרוול במקום טרנספורטר. כן העיד מר פור בסעיף 11 לתצהירו שהם היו מקבלים מסוכן הביטוח של התובעת מסמך נוסף ובו פירוט תנאי המיגון שיש להתקין ברכב ובמקרה הנוכחי קיבלו מסמך בו נדרשו הנתבעים להתקין אך ורק אזעקה תקנית שהותקנה אצל מתקין שעבד עם משרדם. אמנם העד לא הביא העתק מהמסמך, אך אני מקבל את עדותו בעניין זה כאמינה עלי וכן את עדות הנתבעים שאמינה עלי (יש לציין שמר פור לא נחקר כמעט על תצהירו). בעניין זה אני מקבל את עדות הנתבעים שהם לא ראו כלל את סוכן הביטוח ועשו כל מה שמאיר אמר להם לעשות ולא נאמר להם שצריך להתקין בטחונית, אלא רק אזעקה ורדיוטייפ, המשתלבת עם עדותו של מר פור. מדובר, בנתבעים באנשים פשוטים שכל הקשר שלהם עם התובעת היה באמצעות ג.ד ומר פור. הם ביצעו את מה שנדרש מהם ע"י ג.ד לגבי חתימה על טפסים, תשלומים והתקנת אזעקה תיקנית במקום שנשלחו אליו ע"י ג.ד כשהתשלום בגין התקנת האזעקה נגבה ע"י התובעת, מילאו כאמור אחרי כל הדרישות של המיגון בלא שנדרשה מהם בטחונית ולכן אין לטענתם אחריות שלהם בכך שלא הותקנה בטחונית. יש לציין גם שלמעשה הוצאה לנתבעים פוליסה בטעות לגבי סוג רכב אחר, כך שהם גם לא יכלו לדעת לגבי דרישת המיגון הנ"ל ומכל מקום היה על התובעת להפנות את תשומת לבם בבירור לאמצעי המיגון הנדרשים ואני קובע שאם היו עושים כן, סביר להניח שהנתבעים היו מתקינים את הבטחונית בדיוק כפי שהתקינו את האזעקה. גם האזעקה הותקנה ע"י התובעת ו/או באמצעות ג.ד לאחר שהנתבעים העבירו את הרכב לחנות ההתקנות כפי שנדרשו, ובאותה מידה סביר שהיו עושים זאת אם היה נדרש מהם להתקין בטחונית כשהתובעת ממילא מחייבת את הנתבעים בגין אמצעי המיגון. אני קובע שבמקרה זה הבטחונית לא נדרשה על ידי התובעת באמצעות מר פור שאחרת היה דורש זאת מהנתבעים כפי שדרש מהם את האזעקה, ושבמקרה זה התובעת דרשה אך ורק התקנת אזעקה והנתבעים עשו כל מה שנדרש מהם. גם אם לא מדובר במר פור ובג.ד כסוכן או שליח, הרי הוא שימש כפה ו"צינור" להוראות התובעת שכן הנתבעים לא נפגעו מעולם עם התובעת ובמקרה זה אותו "צינור" העביר לנתבעים הוראות ישירות מהתובעת והוראות אלו לא כללו במקרה זה התקנת בטחונית. אני קובע שהתובעת לא עמדה על התקנת הבטחונית ולא העבירה דרישה זו לנתבעים. דהיינו, גם אם היה מדובר במתווך הרי מר פור וג.ד העבירו לנתבעים את ההוראות שקיבלו מהתובעת והוראות אלו הן שמביאות לחבות התובעת מול זכאות הנתבעים המתבססת על פעולות והוראות התובעת (כפי שקבעתי לגבי העובדות לאור העדויות) ועל ההסכמים. אני קובע שפעולות מר פור וג.ד נעשו עבור ועל פי הוראות התובעת ולא מדובר בפעולות עצמאיות שנעשו ללא ידיעה ומעורבות של התובעת. כלומר, כך או כך, אין אחריות לנתבעים בגין אי התקנת הבטחונית. אינני מכריע בשאלה האם ניסו נציגי התובעת להשפיע על הנתבעים להמציא תצהיר שקרי שהיתה בטחונית ברכב (למרות שגם בעניין זה אני נוטה להעדיף את גירסת הנתבעים). הפוליסה שנשלחה כאמור לנתבעים הינה מלאה טעויות הן לגבי סוג הרכב והן לגבי גיל הנהג כך שהנתבעים גם לא יכלו להסיק מכך שיש צורך בבטחונית לגבי הרכב שלהם (מר פור ציין שלגבי רכב וולקסווגן אף פעם לא נדרשה בטחונית), ואני מקבל בעניין זה את עדות הנתבעים המחוזקת במכתב שנשלח ע"י מר פור לגבי הטעות בפוליסה, כשמעולם לא התקבלה ע"י הנתבעים פוליסה נכונה לגבי הרכב הספציפי הכוללת את דרישת הבטחונית. התובעת לא יכלה להצביע על כך שבמקרה זה הודיעו לנתבעים שעליהם להתקין את הבטחונית ושנשלחה לה הודעה נפרדת כפי שנהוג בדרך כלל. (ראה עדות מר פיקס בעמ' 7 לפרוטוקול מיום 3.9.96 שורות 10 - 12), אלא להיפך, מר פור העיד שהדבר לא נעשה. התובעת לא יצאה מידי חובתה כשהפנתה את הנתבעים לג.ד ואינני מקבל את נסיונה להתנער מכל אחריות וקובע שבמקרה זה האחריות למחדל של אי התקנת הבטחונית נופלת על כתפיה. הנתבעים לא מכירים את סוכנות הביטוח, מבחינתם התובעת היא האחראית לכך וכפי שהתובעת ידעה לדאוג להתקנת אזעקה באמצעות ג.ד ולהעברת כל הטפסים והפוליסה, היא היתה צריכה גם לדאוג להתקנת הבטחונית. מרגע שמר פור הודיע לנתבעים שהדרישה היחידה של התובעת הינה אזעקה תקנית, זה מה שמחייב מבחינתם כלפי התובעת וזה הנוהל שהתנהל בין הצדדים. גם לפי גירסת התובעת שמדובר בתיווך הרי "מתווך" זה הציג בפני הנתבעים את דרישות התובעת ולכן היה עליו להציג להם גם את דרישת הבטחונית, דבר שלא נעשה, כיוון שהמתווך לא קיבל הנחיות בענין זה מהתובעת. לפי סעיף 7.1 להסכם נאמר שהשוכר מתחייב לבטח את הציוד על חשבונו באמצעות המשכירה בביטוח מקיף לפי שיקול דעת המשכירה שתיחשב כמוטבת מועדפת. "כדי למנוע תקלות, מוסכם כי הביטוח יעשה באמצעות המשכירה, כך שלמשכירה יהיה פיקוח על הביטוח". בסעיף 7.2 להסכם נאמר שהשוכר רשאי לדורש מהמשכירה להרחיב את הביטוח על חשבונו. לפי סעיף 7.3 להסכם נאמר שדמי הביטוח ישולמו ע"י השוכר בלבד. בסעיף 7.6 נאמר: "השוכר מתחייב לקיים את כל תנאי פוליסת הביטוח לרבות מתן הודעה מיידית למבטח בהיוודע לו על קרות אירוע העלול להוות עילה לתביעה על פי פוליסת הביטוח. השוכר מתחייב לפצות את המשכירה בגין כל הפסד ו/או נזק שייגרם עקב אי מילוי תנאי הפוליסה. לפי סעיף 7.7. להסכם הזכות לניהול מו"מ ולקבלת פיצוי מהמבטח הינה למשכירה בלבד כל זמן שלא המחתה זכות זו בכתב לידי השוכר". דהיינו על פי סעיף 7.1 להסכם, מוסכם שהביטוח ייעשה באמצעות המשכירה כדי שיהיה לה פיקוח על הביטוח. במקרה זה המשכירה לא פעלה כראוי בדרישותיה לגבי המיגון, לא דרשה כלל התקנת בטחונית (ראה עדות מר פור והנתבעים) וכל שהיא מסתמכת עליו זו פוליסת הביטוח שהוצאה לרכב מסוג אחר בטעות שלא ניתן להסיק ממנה לרכב הנוכחי מה גם שבעקבות דרישת הנתבעים, הוציא מר פור מכתב בעניין זה לתקן את הפוליסה (נספח יב' לנ1/) ולא הומצאה פוליסה מתוקנת לנתבעים. זאת ועוד בלוח תשלומי הפרמיות ששילמה התובעת לנתבעים נאמר: "בהמשך לפוליסת הביטוח שביצענו עבורך". דהיינו, התקיים קשר ישיר לתובעת בהוצאת הפוליסה לנתבעים. לפי עדות מר פור, התובעת היא זו שקבעה וביצעה את הביטוח והמיגונים והודיעה זאת לג.ד , דבר שלא נעשה במקרה דנן, לגבי הבטחונית כשלא נתקבל מסמך לגבי המיגון. דהיינו התובעת לא יכולה להסתמך על הפוליסה בלבד שהוצאה לגבי סוג רכב אחר בלא שהיתה פניה בעניין זה לג.ד ובלא שהדבר הובא לידיעת הנתבעים באופן ברור ומוחלט כתנאי לתקפות הפליסה תוך הפניית תשומת ליבם של הנתבעים לכך שמדובר בתנאי לפוליסה כפי שהדבר נעשה לגבי האזעקה. התובעת היא זו שהיתה צריכה לנהל מו"מ עם חב' הביטוח לגבי הפיצוי והיה עליה לפקח על הביטוח ולוודא את עריכת הביטוח באמצעותה ולכן לא ניתן לקבל את טענתה שזו אחריות של הנתבעים ואין לה קשר לכך. עדותו של מר פיקס מטעם התובעת היתה חסרה ולא החלטית, שהוא לא מכיר אישית את המקרה ולא יודע אם במקרה זה חרגו מהנהלים. הנתבעים שלא הכירו את התובעת עשו את כל המוטל עליהם ואת כל שנדרש מהם על ידי ג.ד בין אם היתה סוכן ו/או שליח ו/או "צינור" של התובעת ו/או מתווך, לא נדרשה מהם התקנת בטחונית, לא הפנו את תשומת ליבם לתנאי המיגון הנדרש (לטענת הנתבעים הם לא ידעו כלל מה זה בטחונית) ולא ניתן להסתמך על האמור בפוליסה בלבד שלגביה התברר שהיתה טעות בסוג הרכב בלא שתופנה תשומת לב הנתבעים באופן ברור ומוחלט לדרישה להתקנת בטחונית שהוכנסה לפוליסה לגבי רכב מסוג אחר, בלא להפנות את תשומת לב הנתבעים לכך ולצורך בהתקנתה, מה גם שנשלחה ע"י ג.ד בחתימת מר פור דרישה להוציא פוליסה חדשה ומתוקנת. לאור הממצאים עד כה אין צורך להכריע במחלוקת המשפטית הקיימת לגבי מהות העיסקה, האם מדובר בעיסקת הליסינג במכר בתשלומים או עיסקת מימון שכן כך או כך לא היה מקום לאור האמור בהסכם ולאור העדויות והממצאים שקבעתי לחייב במקרה זה את הנתבעים ומי שאחראי לאי התקנת הבטחונית ולכך שהדבר לא הובא כראוי לידיעת הנתבעים זו התובעת שצריכה לשאת באחריות למעשיה ו/או מחדליה. לא הובאו בפני כל עדויות מנציגי סוכנות הביטוח אברת כשמר פיקס לא היה בקיא בפרטים הספציפיים של העסקה והתובעת לא וידאה אפילו באמצעות סוכנות הביטוח שהיא מפנה אליה, ולא הביאה עדויות לגבי העובדה שלנתבעים נאמר שיש צורך בהתקנת בטחונית ברכב הספציפי כתנאי לביטוח. הנתבעים כאנשים פשוטים "שמו עצמם" בידי התובעת ונציגיהם עשו כל הנדרש מהם והם לא צריכים לשאת באחריות למחדלי התובעת ו/או נציגיה ואינני מקבל את גירסת התובעת שלמעשה היא לא נמצאת כלל בתמונה, אין לה קשר לפעולות ג.ד ו/או פוליסת הביטוח וקובע שהתובעת אחראית ויש לה חבות הקיימת הן מכוח ההסכם והן מכוח ההתנהגות בפועל. התובעת אחראית ישירות כלפי הנתבעים לעשות ביטוח באמצעותה כדי שלתובעת יהיה פיקוח על הביטוח ואני קובע שהתובעת לא יכולה להתנער מפיקוח זה שלא נעשה כראוי לגבי הדרישה להתקנת הבטחונית. ב. לגבי התביעה של באזוב ומיכאלי - למעשה הרכב נגנב זמן קצר יחסית לאחר ההסכם כששולמו תשלומים מעטים יחסית הנתבעים השתמשו ברכב והתשלומים ששולמו מהווים למעשה דמי שימוש ראויים ו/או שכירות בגין השימוש ברכב לתקופה הנ"ל. לכן לא ברור מדוע תובעים הנתבעים את מלוא הסכום של שווי הרכב לתשלום שהם אינם זכאים לו משנגנב הרכב. הנתבעים גם לא הוכיחו נזקים אחרים שנגרמו להם ולכן דין תביעתם להדחות למעט לגבי התשלום ששילמו מראש בסך 14,122 ש"ח אותו הם זכאים לקבל בחזרה. 3. בנסיבות אלו אני דוחה את התביעה של פמה ליסינג בע"מ ומקבל בחלקה את התביעה של באזוב ומיכאלי ומחייב את פמה ליסינג בע"מ לשלם ביחד ולחוד לבאזוב ומיכאלי סך של 14,122 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.95 ועד למלוא התשלום בפועל. בנוסף, אני מחייב את התובעת - פמה לינסינג בע"מ - לשלם לנתבעים - באזוב ומיכאלי - ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. רכבליסינגגניבת רכבביטוח גניבת רכב