האם תאונה בזמן הכשרה מקצועית מהווה תאונת עבודה ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם תאונה בזמן הכשרה מקצועית מהווה תאונת עבודה: 1. ההליך 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בירושלים (השופט נויגבורן - דן יחיד; תב"ע מב/86-0) שדחה את עתירת המערערת להכיר בתאונה שארעה לה ביום 7.9.1979 כתאונת עבודה. 2. המערערת נפגעה בעת תורנות מטבח בכפר הנוער הדתי, כפר-חסידים, בהיותה חניכה בהכשרה מקצועית כמשמעותה בתקנות 25 ו-25א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954. והרי לשון התקנות הנ"ל, במה שנוגע לענייננו: " 25. המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לעניין סעיף 31(א) (ד) לחוק: (1)... (2) מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה: (א) מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן - הכשרה מעשית); (ב) ניתנת בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953. 25א. אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי פרק ג' לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות % 75 מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי פרק ג' לחוק אף בלימודים העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות סעיף 36(1) לחוק, בשינויים המחויבים לפי העניין. לעניין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער תשי"ג-1953". 3. ואלה העובדות הצריכות לעניין, כפי שקבען בית-הדין האזורי - "א) התובעת החלה ללמוד בכיתה ט' במוסד הנ"ל - כפר הנוער הדתי; ב) הלימודים מתקיימים ב- 2 מסלולים - מסלול העיוני והמסלול המשולב, התובעת הופנתה למסלול המשולב; ג) רשימת שעות הלימוד של התובעת היו כדלקמן: משרדאות - 7 תנ"ך - 3 כלכלת בית - 6 אנגלית - 3 תפירה - 8 עברית - 4 סה"כ - 21 ביולוגיה - 2 תושב"ע - 4 מתימטיקה - 2התעמלות - 1 גיאוגרפיה - 1היסטוריה - 1אזרחות - 1 כימיה - 1 סה"כ 23 מתוך השעות בטור הראשון, היו 10 שעות "מעשיות" והשאר לימוד עיוני; ד) נוסף על השעות הנ"ל הועסקה התובעת משך 7 שעות שבועיות דרך סדרן העבודה במשק החקלאי, ונתנה עוד 3 ש"ש בתורנויות פנימיות של הקבוצה, כגון שטיפת חדרים, שירותים ומטבח. כל תלמיד במוסד, בין עיוני ובין משולב, משתתף בתורנויות הפנימיות; ה) ביום התאונה - ליל שבת, עסקה התובעת בתורנות מטבח; ו) כל תלמיד במוסד מבצע תורנות שישי-שבת במטבח ו/או בחדר אוכל, פעם ב- 3 שבועות לערך, ואין התורנויות מוגבלות למסלול המשולב או לאלה הלומדים כלכלת בית; ז) כאמור, בליל שבת, לאחר כניסת השבת, נפגעה התובעת תוך כדי ועקב התורנות במטבח". להשלמת התמונה יש להוסיף עובדות אלה: ח) במוסד בו למדה המערערת ישנן מגמה עיונית ומגמה משולבת. המערערת, תלמידה בשנה ראשונה במגמה משולבת, למדה גם תפירה וגם "טבחות" (בישול) והיתה אמורה לבחור באחד משני ענפים אלה, בשנה השניה. 4. שתי השאלות השנויות במחלוקת היו - א) האם המערערת היתה "תוך כדי עיסוק בהכשרה מעשית" בעת עשותה בתורנות האמורה; ב) אם התשובה על השאלה הראשונה שלילית, האם עסקה המערערת באותה שנת לימודים בהכשרה מקצועית לפחות % 75 מכלל זמן ההכשרה המקצועית. 5. על שאלות אלה השיב בית-הדין קמא כלהלן: א) חובת התורנות ב"שישי-שבת" חלה על כל תלמידי המוסד ללא יוצא מן הכלל. בשעת התורנות לא היתה המערערת נתונה במהלך של הכשרה מעשית, כשם שחניך אחר, שעיסוקו בלימודים עיוניים, לא היתה תורנות זו נחשבת כבעלת זיקה להכשרתו המקצועית. ב) הטבלה (סעיף 3(ג) דלעיל) מראה כי סך כל שעות הלימודים הוא 44, כשחלקה של ההכשרה המעשית הוא 21 שעות, כך שגם אם נוסיף להן (ללא כל הצדקה עניינית!) 7 שעות שבועיות של עיסוק על-פי סדרן העבודה במשק החקלאי, עדיין אין 28 שעות מהוות % 75 מ- 51 שעות. 6. בטענו לערעור עמד בא-כוח המערערת על מהות התורנות "שישי-שבת" כעולה מחומר הראיות, היינו כי אין הבדל מהותי בין עבודה בבישול בימות השבוע לבין תורנות שבת, שכן מדובר באותו סידור שולחן, וכו', והיה יותר זול לשכור עובדים שכירים שיבצעו עבודה זו מאשר להטילה על שכם החניכים. אך זהו חלק של הכשרתם המקצועית של התלמידים ודומה הדבר לנושא המשמעת כחלק מהכשרתם של חניכים בבית-ספר ימי (דב"ע לד/76-0). 7. באת-כח המוסד תמכה בפסק-הדין שבערעור והטעימה, כי השתתפות בתורנות "פנימית" דוגמת "שישי-שבת" היא חלק מאורח החיים במסגרת בית-הספר המחלק, בין כל החניכים, פעולות שירות שיש לבצען ושאין בינן לבין הכשרה מקצועית ולא כלום. 2. פסק-דין 1. שאלה אחת עומדת לליבון והיא: מה דינה של "תורנות מטבח" או "תורנות חדר אוכל" בליל שבת (להלן - התורנות), תורנות המוטלת על כל תלמיד במוסד לפי התור ושאינה קשורה לכלכלת בית ("טבחות") כמקצוע לימוד, ומה גם שאין מבשלים בליל שבת. 2. על העדר זיקה בין התורנות לבין תכנית הלימודים, למדים מלוח שעות הלימודים (סעיף 3(ג) שבהליך). על משמעותן של התורנויות באספקלריה הרחבה, העיד מר אגסי, מנהל בפועל של כפר חסידים, שעמד על חשיבות העבודה כערך חינוכי עליון ועל כך שאין מוכנים לוותר על העסקת החניכים בתורנויות, למרות שמבחינה כלכלית זול יותר לשכור פועלים שיעשו מלאכות אלה ביתר חסכון ויעילות. 3. כאמור, אין התורנויות משובצות בלוח הלימודים; מקומן אינו במישור החינוך המקצועי - עיוני או משולב - ויש לראותן כחלק ממערך החיים במוסד החינוכי בכפר-חסידים, שתכליתו הקניית ידע מקצועי על-ידי לימוד עיוני ועבודה מעשית וזאת תוך השתתפות בפעולות המתחייבות מתפקוד פנימיה, פעולות שרב ערכן להכשרת חניכים לחיי עבודה. כשם שישנם בכפר הנוער הנ"ל נהלים מחייבים בפרטי חיי יום-יום של היחיד - כגון שעות השכמה, רחצה, תפילה, מועדי ארוחות, כיבוי אורות - כן ישנם נהלים לעשיית הפרט למען הכלל. למישור זה שייכת התורנות בה עסקינן, לצד ובנפרד מפעילות במסגרת לימוד והכשרה מקצועית. 4. הערעור נדחה. אין צו להוצאות.הכשרה מקצועיתשאלות משפטיותהכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה