קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדלת קצבת פרישה למורה: .1ההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בירושלים (אב-בית-הדין - השופט אדלר; נציג הציבור - מר קלצבסקי תב"ע מב/16-7), שחייב את המערער להגדיל את קצבת המשיב בקובעו, שהמשרה לצורכי חישוב הגמלה היא "המשרה שבה עבד למעשה", משרה של 38שעות לשבוע. .2העובדות: המשיב עבד כמורה בבית-ספר יסודי מיום 4.9.1952עד ליום 30.4.1979, מועד יציאתו לפנסיה מוקדמת. בשנים 1952עד 1960עבד 30שעות שבועיות ומאז - בין 38ל- 42ש"ש. "משרה מלאה" במערכת החינוך היסודי היא 30שעות, על-פי חוזר המנהל הכללי של משרד החינוך ("לוח היקפי משרה של עובדי הוראה במסגרות החינוך השונות - ללא הפחתה של שעות גיל"). גמלת המשיב נקבעה על בסיס משרה של 20ש"ש ועתירתו היתה לחייב את המדינה לשלם לו גמלה על בסיס משרה מלאה של 38- 42ש"ש. .3בבואו לברר, אם התשלום בעד 8- 12ש"ש שמעבר למשרה מלאה ( 30ש"ש) הינו חלק מהמשכורת הרגילה או "תוספת", הנחה בית-הדין קמא את עצמו על-פי דב"ע לח/1- 7(לא פורסם) ודב"ע מב/133-3, [1], בהם נפסק "לטובת המורה". בית-הדין ציין, כי "קיים (כך !) פער וסתירות בין ההסכמים וההסדרים במערכת החינוך לבין ההלכה כפי שנקבעה על-ידי פסיקת בית-הדין הארצי" וכי בא-כוח המדינה ביקש אולי "שיקול מחדש של ההלכה הזאת", אך בראותו עצמו חייב לפסוק לפי פסיקת בית-הדין הארצי, קיבל בית-הדין קמא את התביעה וקבע, שהבסיס לחישוב הגמלה הוא משרה של 38ש"ש. .4עיקר טענותיו של בא-כוח המערער בערעור היו, כי בית-הדין קמא שגה בראותו לכבול עצמו "בתקדימים דומים כביכול" במקום לפסוק על-פי חומר הראיות שהיה לפניו ומה גם שסבר שהיו פער וסתירות בין ההסדרים וההסכמים במערכת החינוך לבין ההלכה; כי התקדימים עליהם סמך בית-הדין האזורי עסקו בעניין שונה מהעניין דידן, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית; כי שגה בית-הדין בהתעלמו מהגדרת "יחידת העבודה בת המשרה המלאה, החלקית או העודפת" ובהוסיפו ליחידת עבודה בת המשרה השלמה את השעות הנוספות בהן עבד המשיב. .5בעיקרי הטיעון ובטיעונו בעל-פה, פרש בא-כוח המערער את יריעת טענותיו לרוחבה, בעומדו על המיוחד שבעבודת ההוראה: א) אמנם 30(או 24) שעות עבודה פרונטלית לשבוע כנגד 45שעות לשבוע בעבודה פקידותית, אך 30(24) ש"ש אלה גוררות אחריהן שובל ארוך של פעולות לוואי סמויות המשתרעות על מספר שעות שאינו ניתן לקביעה. אצל עובד הוראה המועסק מעבר ל- 30(24) שעות בעבודה פרונטלית, מכונות השעות העודפות בשם "חלקיות משרה" ובלבד שהמדובר בשעות החוזרות על עצמן מדי שנה על-פי לוח לימודים קבוע; בתלוש המשכורת מופיעות שעות אלה כ"חלקיות משרה". אם בשעות עודפות מקריות המדובר (כגון מילוי מקום) הן נרשמות כשעות נוספות. סעיף 14(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות), מורה לחשב את הגמלה "על יסוד המשרה המלאה בלבד" אם העובד מועסק בו-זמנית במשרה אחת מלאה ובמשרה או במשרות נוספות. הוא הדין לגבי כל עובד מדינה, ועובדי ההוראה בכלל זה, ואין זה משנה אם העבודה שמעבר למשרה המלאה המתבצעת בבית-ספר אחר או באותו בית-ספר. במרכזו של סעיף 20לחוק, שעניינו "שיעור קצבת הפרישה" עומד המושג "משכורת קובעת", שהגדרתו נמצאת בסעיף 8וזו לשונה: "שיעור המשכורת... המגיע באחד לחודש... לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו...". הוראה זו מנתקת את הגימלאי ("פלוני") מרמת שכרו האישי בפועל, עובר לפרישתו, ומצמידה אותה לזו של עובד "רעיוני" אחר המועסק בשירות המדינה בעת התשלום. ומאחר ושכרו המלא של מורה בדרגתו של המשיב היא השכר הקבוע למשרה אחת מלאה, הרי שחלקיות משרתו של המשיב בעבר - יהא היקפה אשר יהא אינה רלבנטית לקביעת שיעור גמלתו; ב) משרה אחת מלאה של מורה מסוגו של המשיב היא 30ש"ש. כך קבוע בחוזר המנכ"ל ובהסכמים קיבוציים דוגמת נ/ 1(לשנים 1978/80) אשר סעיף 27שבו מגדיר לא רק "משרה מלאה אחת" מהי, אלא גם "משרה חלקית" (משרה בת ש"ש פחות מאשר במשרה מלאה אחת) ו"משרה נוספת" (משרה חלקית בה מועסק עובד הוראה בנוסף למשרה מלאה אחת); ג) לעניין ההלכות עליהן סמך בית-הדין קמא, טען הפרקליט המלומד, כי: (1) בדב"ע לח/1- 7לא היה ברור מחומר הראיות מהו היקף משרתו של המערער, מורה מנהל - 30שעות לשבוע, או משרת מורה - 24(23) שעות לשבוע. פסקו שהמערער "עבד במשרה אחת של מורה - מנהל... משרה, של 31(30) שעות בשבוע. דב"ע לח/1- 7הנ"ל אינו רלבנטי לענייננו, שכן פה קיימים נתונים לגבי היקף המשרה המלאה. (2) בדב"ע מב/133-3, [1], נדונה זכאות לפיצויי פיטורים ולא לקצבת פרישה ובית-הדין פסק וחזר ופסק שתקנה 1א שבתקנות פיצויי הפיטורים - המונעת תשלום פיצויים בעד יותר ממשרה אחת - הינה אולטרה ויירס, דבר שהסיר את המכשול למתן פצויי פיטורים לפי חישוב של שכר עבודה בעד יותר ממשרה אחת אצל אותו מעביד. ועוד: במשפט הנ"ל לא הובאו ראיות דוגמת ההסכם הקיבוצי נ/ 1המגדיר מהי "חלקיות משרה". .6בא-כוח המשיב עמד על המבדיל עובד הוראה משאר עובדי המדינה, הכפופים כמוהו לחוק הגמלאות. היקף משרתו של מורה נבחן לפי מספר השעות לשבוע בהן הוא עובד כל הזמן. ההסכם הקיבוצי, נ/1, עליו סמך בא-כוח המערער, עניינו שכר עבודה ותנאי עבודה, לא גמלאות, ושנית: תוקפו - לשנתיים, ואילו תשלום גמלאות הוא לאורך זמן. ההסכם הנ"ל אינו נוקב במספר שעות בהגדרה של "משרה מלאה", לא 30ולא .24ואילו המשיב דנן כיהן במשך שנים במשרה של 38שעות לשבוע. חוזר המנכ"ל (נ/2) הינו בבחינת כללים מנחים בלתי-מחייבים ולא נורמה מחייבת; ואף אם ייקבע שהנורמה לגבי משרת המשיב היא 30ש"ש, הרי שבמקרה דנן היתה חריגה מוסכמת, כך שאין להפריד הפרדה מלאכותית בין 30ש"ש מזה ו- 8ש"ש מזה בעבודה שהיתה עשויה מעור אחד, עבודה פרונטלית; הבסיס לחישוב השכר זהה ושווה לגבי כל השעות; גובה השכר היה אחיד לכל אורך השנה, כולל פגרת הקיץ; 8השעות שמעבר ל- 30לא היו שעות נוספות, התשלום בגינן לא היה "תוספת", ובסך הכל, מילא המשיב תפקיד אחד תפקיד כמורה. הפרקליט המלומד הפנה את תשומת הלב לדב"ע מב/133- 3[1], ממנו ציטט קטעים נרחבים בסיכומיו בבית-הדין קמא. בקטעים אלה נאמר, כי מעביד יכול לקבוע לעובד משרה בהיקף העולה על 24שעות (בחינוך על-יסודי; בענייננו - 30שעות): "על-ידי כך לא יווצרו שתי משרות, אחת שלמה ואחת חלקית אלא... משרה שלמה שהיקף העבודה בה עולה על המקובל בדרך כלל... הקביעה כי משרה שלמה היא משרה של 24ש"ש, באה ל'מקם' את הגבול בין משרה שלמה ומשרה חלקית - זה ותו לא" (שם, [1], ע' 328מול האות ד') וכן: "... השעות העודפות היו לגבי העובד שעות עבודה במסגרת המשרה השלמה שהוסכמה בינו לבין מעבידתו, והשכר המשולם עבורן היה שכר עבודה ולא 'תוספת'... (שם, [1], בע' 328, מול האות ו'); "...העובד לא עבד בשתי משרות, ובינו לבין המעבידה היה קשר חוזי אחד שנושאו היה אותה עבודה, הוראה 'פרונטלית' בבית הספר..." (שם, [1], בע' 328, מול האות ב'). .7להשלמת התמונה, להלן עובדות מספר העולות מתצהירו של מנהל המחלקה לתנאי שירות של עובדי ההוראה במשרד החינוך: א) מספר השעות העודפות לא היה קבוע מדי שנה בשנה כי אם משתנה; ב) לא כל "התגמולים" משתלמים בגין השעות העודפות ועל-כן זכאים המורים להפרשה בשיעור של % 13 1/3משכר השעות העודפות לקרן חיסכון מיוחדת; ג) תשלום תוספת היוקר הוגבלה ל"תקרה" מסוימת לגבי המשכורת למשרה שלמה (30). לגבי השעות העודפות שולמה תוספת יוקר במלא; ד) בתלושי המשכורת סומנה המשבצת "משרה" במספר 1.26666, היינו משרה מלאה ועוד " 0.26666חלקי משרה חלקית". או, כדברי המשיב בעדותו "83 = 26666,1". 30 .8פסק-הדין שלהלן הוא על דעת רוב חברי המותב. לדעת אחד מחברי המותב יש לדחות את הערעור מטעמים אלה: "א) הטענה שעליה באה להשיב הקביעה שבדב"ע מב/133-3, [1], לא היתה מוגבלת לעניין פיצויי פיטורים; הטענה עמדה ברשות עצמה וההכרעה בה מהווה תקדים משפטי; ב) עיקרו של התקדים, כפי שנקבע במשפט האמור (בע' 328), הוא כי ייתכן שיוסדר בין המעביד במערכת החינוך ובין העובד, כי המורה יעובד ממשרתו יתר מ- 24שעות שבועיות "אך על-ידי כך לא ייווצרו שתי משרות, אחת שלמה ואחת חלקית, אלא שהעובד יעבוד במשרה שלמה שהיקף העבודה בה עולה על המקובל בדרך כלל בחינוך העל-יסודי. למעשה הקביעה, כי משרה שלמה היא משרה של 24ש"ש, באה 'למקם' את הגבול בין משרה שלמה ומשרה חלקית - זה ותו לא"; ג) עיון באמור בפסק-הדין מגלה איפוא בעליל, כי התקדים הוא כולל ולא מוגבל לפיצויי פיטורים בלבד, ואין כל הצדקה שלא להחילו במקרה הנדון עתה; ד) לפיכך, אילו לדעתי היו שומעים, היה הערעור של המדינה נדחה". .2פסק-דין .1נימת הרקע הנשמעת לאורך טיעונה של המערערת, היא, כי בית-הדין האזורי היה סבור על סמך ממצאיו ושקוליו הוא, שיש לדחות את התביעה, אך שגה כאשר נמנע מלעשות כן בראותו עצמו כפות על-ידי הלכה שאינה ישימה לענייננו ואשר אותה יש לאבחן. .2נידרש איפוא תחילה לשאלה, אם מה שנפסק בפסקי-הדין שצוטטו, מחייב בכל הנסיבות את המסקנה שמשרה מלאה ושעות עודפות הן חטיבה אחת בעלת היקף אחד המניבה כל אותן זכויות שמניבה משרה מלאה. וזאת בכפוף לסייג שבית-הדין האזורי היה מודע לכך, שההלכה אינה ישימה כאשר מספר השעות העודפות אינו יציב וקבוע, כי אם משתנה. .3בדב"ע לח/1- 7הגיעו למסקנה, כי המערער עבד במשרה אחת של מורה-מנהל, במשך עשרים וחמש שנות עבודתו, ופסקו, כי "הוא זכאי לגמלה לפי שכרו בעד משרה של 31(30) שעות בשבוע". לא התעוררה שם השאלה של עבודה ב"משרה מלאה" ובשעות עודפות ("משרה חלקית"), אלא כאמור עמדה השאלה, אם המשרה שבה מדובר היא של מורה-מנהל, ופסקו כפי שפסקו. .4נשוא הדיון בדב"ע מב/133-3, [1], היה זכאות לפיצויי פיטורים ולא לקצבת פרישה והמחלוקת הוכרעה על-פי ההלכה הפסוקה, כי תקנה 1א לתקנות פיצויי פיטורים הותקנה תוך חריגה מסמכות וכן מהנימוקים שאוזכרו על-ידי בא-כוח המשיב בטיעונו (ראה סעיף 6, פסקה שניה, שבהליך). לסוגיית פיצויי הפיטורים הוראות חוק ונורמות משלה, כפי שיוסבר להלן. .5בענייננו השאלה היא, על איזה בסיס לחשב את קצבת הפרישה של המשיב, נוכח הוראות אלה שבחוק הגמלאות: סעיף 14(א) ("... תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד). סעיף 20(חישוב הקצבה יהיה על-פי המשכורת הקובעת) וסעיף 8(הגדרת "המשכורת הקובעת"). .6לעניין "המשרה המלאה" למדים מהמוצגים, כי "משרה מלאה" למורה בביתספר יסודי, עד גיל 50, היא של " 30שעות לשבוע" (נספח ד' להסכם הקיבוצי מיום 11.12.1964וסעיף 141לחוזר מנכ"ל משרד החינוך). בהסכם הקיבוצי לשנים 1978/80, בסעיף 27, מצויה הגדרת "משרה מלאה אחת". מהוראות אחרות שבהסכם, למדים על משמעות נפקותה של ההגדרה: "מנהל או סגן מנהל המועסק ביותר ממשרה אחת לא יהיה זכאי בגין זאת לתוספת לגמול הניהול מעבר לשיעורים שנקבעו לעיל" (סעיף 5לנספח ד'): "קצובת הביגוד תשולם יחסית לשיעור המשרה אך לא יותר ממשרה אחת (סעיף .8ג.); שיעורי גמול ההשכלה "מתייחסים לעובדי הוראה המועסקים במשרה שלמה אחת (סעיף ד. .2לנספח ו') ואילו "עובדת הוראה המועסקת במשרה חלקית תהא זכאית לתוספת מעונות בהתאם לחלקיות המשרה (סעיף .10ב.). .7הוסף לכך את האיפיונים המייחדים את המשרה השלמה להבדיל מעבודה בשעות עודפות (סעיף 7שבהליך) ובפרט הציון הקבוע בתלושי משכורתו של המשיב: "1.26666" - היינו משרה שלמה אחת ו- 0.26משרה חלקית - ודי באלה כדי להגיע למסקנה, כי גבי דידו של המשיב "משרה אחת" לעניין סעיף 14(א) היתה של 30ש"ש. .8אך יותר מאשר בסעיף 14(א), מצוי מוקד הבעיה בהגדרה "משכורת קובעת" שבסעיף 8, המובאת כאן שוב: "'משכורת קובעת', לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע, באחד לחודש שבו חל אותו זמן לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני עקב פרישתו מהשירות". אמת המידה הקובעת והמחייבת, כעולה מההגדרה הנ"ל, היא דרגתו של מורה שדרגתו כדרגת המשיב ערב פרישתו, בהיקף משרה מלאה אחת. על כגון דא נאמר בדב"ע מב/2- 7(לא פורסם), כי - "כוונת המחוקק היתה לשמר לעובד הפורש לגמלאות, רמת הכנסה שתהיה צמודה וסובבת סביב ציר יציב שניתן לאתרו ולהצביע עליו: דרגתו של העובד במועד הפרישה. ב'דרגה' מדובר ולא ב'תפקיד', שהרי תפקיד משתנה: מתרחב, מצטמצם, מתמזג בתפקיד אחר - ואף מתחסל". עצם עבודתו של המשיב בשעות עודפות ומספר השעות נקבעו לפי צורכי בית-הספר והיוו חלק מתפקידו אך לא חלק של דרגתו, ואילו שכרו המלא של מורה בדרגתו הוא "המשכורת הקובעת" למשרה מלאה אחת - הא ותו לא. וכדאי להזכיר, כי לעניין "השעות העודפות" קיים הסדר מיוחד, כפי שצוין בסעיף 7(ב) להליך. .9סוף דבר: הערעור מתקבל ופסק-הדין שבערעור מתבטל. אנו קובעים, כי המשכורת הקובעת לצורכי חישוב קצבתו של המשיב היא משרה מלאה של 30שעות שבועיות. אין צו להוצאות.דיני חינוךפרישהמורים