הסכם או מכרז שירותי אחזקה וניקיון במועצה אזורית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם או מכרז שירותי אחזקה וניקיון במועצה אזורית: 1. ראשיתו של ההליך בבקשות לסעד קבוע ולסעד זמני שהוגשו ביום 25.6.97, כלהלן: א. בבקשה לסעד קבוע ביקשו המבקשים דוד הראל, וחברה שבשליטתו (להלן - דוד הראל), להצהיר כי החלטת המשיבה 1, המועצה האזורית תמר (להלן - המועצה האזורית), למסור עבודות שירותי אחזקה ונקיון - לרבות הפעלת מבני שרותים והשכרת כסאות למתרחצים, בקשר עם החופים אשר בתחומי המועצה ובאחריותה (להלן - החופים) למשיבים 2 ו3-, משה רובל וימין ברקאי , הינה בטלה, וכי ההתקשרות בין המועצה האזורית לבין משה רובל וימין ברקאי, בטלה, להורות למועצה האזורית להוציא מכרז לביצוע העבודות האמורות, ולהצהיר כי היא מנועה מלהתקשר בכל הסכם ביחס למתן שירותים ללא מכרז. ב. בבקשה לסעד זמני ביקשו המבקשים ליתן צו זמני האוסר על המועצה האזורית להתקשר בהסכם למתן שירותים עם משה רובל וימין ברקאי, וצו זמני האוסר על המועצה האזורית לבטל את התקשרויותיה עם דוד הראל, על פיו יהא זכאי דוד הראל להמשיך לתת שרותים שבחופים, כפי שנעשה על ידיו עד לאחרונה. בתאריך 8.7.97 הגיעו הצדדים להסכם שקיבל תוקף של החלטה ביחס לסעד הזמני, על פיו יקבל לידיו דוד הראל את שירותי הנקיון בחוף עין בוקק, בלי מבנה השירותים, ואת השכרת הכסאות בעין בוקק, מבלי שיהא בכך כדי למנוע מהמועצה האזורית לפרסם מכרז בקשר עם אותן עבודות ושרותים או אחרים. כמו כן, נקבע באותו הסכם, שפרט לאותן עבודות, יפסיק דוד הראל לבצע עבודות אחרות שבוצעו על ידיו לפני כן, ויפנה את המתקנים והחופים בהם בוצעו העבודות, כמפורט בהסכם שהוגש. בתאריך 14.12.97 הודיעו באי כוחם של דוד הראל ושל המועצה האזורית שהגיעו להסכמה דיונית לפיה הם מוותרים על חקירות נגדיות על התצהירים שהוגשו על ידיהם. בתאריך 6.11.97 הוגשה על ידי דוד הראל בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המועצה האזורית להמשיך בהליכי פרסום מכרז 11/97 למסירת תפעול מבנה שירותים לשימוש הציבור עם אלמנט מסחרי (קיוסק) בחוף הציבורי בעין בוקק, עד למתן פסק דין בהליך העיקרי. בדיון מיום 24.11.97 הוחלט בהסכמת הצדדים כי בקשה זאת תידון יחד עם ההליך העיקרי כבקשה לביטול המכרז 11/97. בתאריך 12.11.98 הוגשה בקשה של המועצה האזורית בה ביקשה להורות לדוד הראל להימנע ממתן שירותי השכרת כסאות נוח ושמשיות בחוף עין בוקק, לסלק את ידו, ולפנות את ציודו מאותו חוף, ולהימנע מלסכל את מתן שירותי השכרת הכסאות והשמשיות בחוף עין בוקק על ידי אדם אחר שזכה במכרז למתן אותם שירותים. במהלך הדיון נמסרה הודעה על פטירתו של המשיב משה רובל ז"ל, ובדיון מיום 11.2.99 הוסכם שאשתו דליה רובל, שהינה יורשתו, תצורף כצד לדיון במקומו. הצדדים שהופיעו לדיון זה השלימו את סיכומי טענותיהם ביחס לכל ההליכים שנותרו תלויים ועומדים, ודליה רובל שקיבלה את ההחלטה על צירופה כצד להליך במקום בן זוגה, משה רובל ז"ל, הגישה את סיכומי טענותיה בכתב. 2. להלן עיקרי העובדות והטענות כפי שהן עולות מטענות הצדדים ומתצהיריהם: א. בעקבות מכרזים שפורסמו על ידי המועצה האזורית נכרתו בין המועצה ובין דוד הראל ההסכמים הבאים: 1) הסכם מיום 1.3.93 למתן היתר שימוש כבר-רשות להשכרת כיסאות בחופי הרחצה שבתחום המועצה האזורית (נספח ב 2 לתצהירו של דוד הראל להמרצת פתיחה). 2) הסכם מיום 1.3.94 למתן שירותי נקיון ואחזקה בחופים בעין בוקק וחמי זוהר. (נספח ב 1 לאותו תצהיר). 3) הסכם מיום 1.3.94 לביצוע עבודות נקיון בחוף עין גדי (נספח א 1 לאותו תצהיר). 4) הסכם מיום 6.10.95 להשכרת מבנה השירותים בחוף עין גדי, על מנת להפעילו ולהעמידו לרשות הציבור (נספח א 2 ). ההסכמים האמורים בסעיפים 1, 2 ו3- דלעיל היו בתוקף לתקופה של שלוש שנים. ההסכם האמור בסעיף 4 דלעיל היה בתוקף לשישה חודשים והוארך עד לחודש 10/96. ב. בתום המועד למתן השירותים על פי ההסכמים האמורים, המשיך דוד הראל לבצע אותם שירותים על פי הזמנות עבודה. במקביל לכך התקבלו החלטות במליאת המועצה האזורית בימים 12.2.96 ו25.3.96- ליתן ללא מכרז את הפעלת מבנה השירותים בחוף חמי זוהר למשה רובל ז"ל, וביום 28.1.97 הוחלט שנושא האחזקה והנקיון בחוף חמי זוהר יצורף להפעלת מבנה השירותים בחוף, וליתן ללא מכרז את הפעלת מבנה השירותים ואחזקת החוף בעין גדי למשיב 3, ימין ברקאי. ג. בתאריכים 27.5.97 ו15.6.97- שלחה המועצה האזורית לדוד הראל שלושה מכתבים בהם הודיעה לו על הפסקת מתן שירותי האחזקה בשני חופים ציבוריים בחמי זוהר, החל מיום 15.6.97, ובתאריך 15.6.97 הודיעה לו על הפסקת האחזקה והנקיון של החוף בעין גדי, והפסקת אחזקת מבנה השירותים בחוף עין גדי החל מיום 1.7.97 . על רקע זה הוגשו הבקשות לסעד הקבוע ולסעד הזמני ביום 25.6.97. ד. בסמוך לפני ה10.11.97- פורסם המכרז 11/97 לתפעול מבנה שירותים ציבוריים עם אלמנט מסחרי (קיוסק) בחוף עין בוקק, לפיו יושכר הנכס למטרה של תפעולו, העמדתו לרשות הציבור בתשלום ותחזוקתו. במכרז נקבע בין השאר כי המועצה שומרת לעצמה את הזכות "להתחשב במצב סוציו-אקונומי מיוחד של המציע". בהקשר לכך הוגשה הבקשה של דוד הראל ביום 6.11.97 , בה נטען כי המכרז האמור פורסם בסמוך לדיון בהליך זה, שהיה קבוע ליום 4.12.97 , על מנת לפגוע בסיכויי המבקש לזכות בהליך, וכן כי ההוראה האמורה, המאפשרת למועצה האזורית להתחשב במצב סוציו-אקונומי של המציע, פוגעת בעקרון השוויון במכרזים, והעובדה שתנאי כזה לא היה במכרזים אחרים, מראה כי כוונת המועצה האזורית בקביעת הוראה זאת היתה לפגוע בזכויות היסוד של המבקשים באופן בו זהות הזוכה במכרז היתה ידועה מראש. ה. בתאריך 30.10.97 פורסם מכרז 13/97ב למתן שירותי השכרת כסאות נוח ושמשיות בחוף עין בוקק, בו נבחר ביום 21.6.98 אדם אחר כזוכה במכרז, ולאור זאת נדרש דוד הראל ביום 21.7.98 לפנות עד לאותו מועד את הציוד ששימש אותו לצורך מתן אותו שירות שניתן על ידיו קודם לכן על פי ההסכם שנחתם במהלך הדיון ביום 8.7.97 , ובמקביל לכך נשלחה הודעה לזוכה במכרז על אודות זכייתו במכרז והתחלת מתן השירות על ידיו ביום 21.7.98 . בניגוד לדרישת המועצה האזורית האמורה המשיך דוד הראל לתת שירותים להשכרת כסאות נוח ושמשיות בחוף עין בוקק, ובכך פעל לטענת המועצה האזורית, בהעדר כל זכות שבדין, ובניגוד להחלטת בית המשפט מיום 8.7.97, בה ניתן תוקף של החלטה להסכם בו נאמר שאין במתן שירותי נקיון והשכרת כסאות לדוד הראל בחוף עין בוקק כדי להוות מניעה לפרסום מכרז פומבי בקשר לכך. (נספח א', פרוטוקול מיום 8.7.97 בתיק המ' 12073/97). ו. בנוסף למכרזים 11/97 ו13/97-ב האמורים, פורסמו על ידי המועצה האזורית מכרזים נוספים כלהלן: 1) מכרז 12/97 למתן שירותי אחזקה ונקיון של החוף הציבורי בעין בוקק. 2) מכרז 13/97א להפעלת שירותי השכרה של כסאות נוח ושמשיות בחוף הציבורי בחמי זוהר. 3) מכרז 13/97ג להפעלת שירות השכרה של כסאות נוח ושמשיות בחוף הציבורי בעין גדי. 3. לטענת ב"כ המבקשים: א. על פי סעיף 89 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) תשי"ח - 1958, (להלן - צו המועצות המקומיות), אין להתקשר בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות שבתוספת השניה. נסיונם של המשיבים להסתמך על הוראת סעיף 3(2)(יא) לתוספת האמורה, בה נקבע פטור ממכרז במקרים של מקרקעין המועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח - 1958, אינה במקומה. סעיף זה מתיחס להעברת מקרקעין בלבד, בעוד שסעיף 89 לצו המועצות המקומיות מבחין בין העברת מקרקעין ובין הזמנת טובין וביצוע עבודה. למעשה המועצה האזורית פרסמה במהלך הדיון מכרזים למתן השירותים שבוצעו ללא מכרזים, ובכך יש משום הודאה מצידה בדבר חובת מכרז בענין זה. ב. לאחר פרסום המכרזים האמורים נותרו שירותי אחזקה ונקיון בחוף הכללי ובחוף הדתיים של חמי זוהר, והפעלת מבנה השירותים בחוף חמי זוהר בידי משה רובל ז"ל, נכון למועד הגשת סיכומים המבקשים, ללא מכרז. כמו כן, נותרו בידי ימין ברקאי ללא מכרז, שירותי האחזקה בחוף עין גדי והפעלת מבנה השירותים הציבוריים בחוף עין גדי. ג. החלטות המועצה האזורית למסור את מתן השירותים למשה רובל ולימין ברקאי, ללא מכרז, אינה עולה בקנה אחד עם החלטה קודמת שלה, לפיה לא יהא אדם שזכה בעבר לשיקום זכאי לקבל עבודה נוספת במסגרת השיקום. המשיבים 2 ו3- קיבלו בעבר זכות להפעיל מזנון בתחומי המועצה כשיקום מטעם המועצה, ולכן לא היו זכאים לקבלת זכות למתן שירותים נוספים כשיקום. ד. המועצה האזורית שקלה שיקולים זרים, כולל האפשרות של קיזוז מהכנסותיהם העתידיות של משיבים 2 ו3- כנגד חובות כספיים שהיו להם למועצה האזורית. ה. קיים חשש ממשי כי אשת המשיב 3, שהינה חברת המועצה האזורית השתתפה בישיבות המועצה בהן התקבלו החלטות הנוגעות לבן זוגה, ובכך השפיעה על חברים נוספים במועצה להצביע לטובת בן זוגה. ו. העובדה כי המועצה האזורית האריכה את מתן השירותים בחופים לדוד הראל מעבר לתקופת ההסכם שנחתם איתו, לאחר זכיה במכרז, מראה על שביעות רצונה ממתן השירותים על ידיו. ז. הכללת ההוראה המאפשרת להתחשב במצב סוציו-אקונומי במכרז 11/97, נועדה לאפשר למשיב 2 ו3- או לאחרים לזכות במכרז מתוך שיקולים פסולים, ויש בכך כדי לפגוע בעקרון השוויון במכרזים. ח. אין לקבל את טענת המועצה האזורית כי חלים על המבקשים מניעות והשתק, הואיל ואין מדובר במצג שווא או בהבטחה ביחסים חוזיים בין המבקשים ובין המשיבה 1, ואין כל יחסים חוזיים ביניהם. ט. ביחס לבקשת המשיבים להורות למבקש להימנע ממתן שירותי השכרת כסאות ושמשיות בחוף עין בוקק, ולסלק את ידו מן החוף, אין בית משפט זה מוסמך לדון בכך, הואיל והדבר נתון לסמכותו הייחודית של בית משפט השלום, כענין של שימוש במקרקעין, ואין אפשרות לדון בכך בהליך ביניים בדיון זה. 4. בסיכומיו טען ב"כ המועצה האיזורית: א. ביחס להתקשרויות ללא מכרז: 1) מסירת ביצוע השירותים לאחר תום תקופת ההתקשרות עם דוד הראל לאחרים ללא מכרז נעשתה על פי פטור ממכרז לפי סעיף 89 לצו המועצות המקומיות וסעיף 3 (2) (יא) לתוספת השניה של הצו האמור. מבחינה זאת היתה ההתקשרות עם משיבים 2 ו- 3 במסגרת הפטור האמור, למטרת שיקום המשיבים 2 ו- 3, על פי חוות דעת של הגורמים המוסמכים לכך, לרבות העובדת הסוציאלית במועצה והמוסד לביטוח לאומי. 2) טענת המבקש שהמועצה האזורית היתה חייבת לפרסם מכרז אינה ראויה להישמע מהמבקש, שהוא עצמו סיפק שירותים למועצה ללא מכרז, במשך חודשים לאחר תום תקופת תום ההתקשרות איתו על פי מכרז. ב. ביחס להוראה בדבר התחשבות במצב סוציו אקונומי במכרז 11/97: 1) אין מניעה לקבוע שיקול כזה בתנאי המכרז, ובמיוחד בהתקשרות הפטורה ממכרז, כאשר מדובר בנכה או בנזקק. 2) אין מדובר בתנאי מגביל אלא בהוראה המתייחסת לשיקולי המועצה בבחירת הזוכה במכרז, ואין בכך כדי לקפח את כלל המשתתפים במכרז. 3) טענות של הראל בענין זה לוקות בחוסר תום לב, לאור ההליכים הסותרים שננקטו על ידיו, ולאור העובדה שהוא עצמו ביקש לקבל לידיו את העבודות ללא מכרז משיקול שיקומי. טענתו של הראל - שהחלטות המועצה האזוריות למסור את מבני השירותים למשיבים 2 ו- 3 היתה בניגוד להחלטת המועצה שלא למסור עבודות למי שקיבל בעבר עבודות בשל שיקול שיקומי - אינה נכונה. החלטה זאת התייחסה למבנה השירותים בעין בוקק בלבד ולא לכל השירותים. גם מבחינה עובדתית - הטענה שבעבר נמסרו למשיבים 2 ו- 3 עבודות ושירותים ללא מכרז, אינה נכונה. המבקש פועל בחוסר נקיון כפיים בכך שהוא עושה דין לעצמו ומסרב לפנות את חוף עין בוקק כמפורט בעתירה לסילוק יד מחוף זה. חוסר תום הלב והעדר ניקיון הכפיים מונעים את המבקש מלטעון את טענותיו, לא רק ביחסים החוזיים אלא גם ביחס לכל פעולה משפטית. (בג"ץ 566/81 , עמרני נ. בית הדין הרבני הגדול, פ"ד לז(2) עמ' 1). לאור זאת אין להעניק למבקש את הסעדים המבוקשים. ג. ביחס לטענת המבקש כי הדיון בעתירה לסילוק יד אינו בסמכות בית משפט זה, וכן שבקשה זו היתה צריכה להיות מוגשת כהליך נפרד ולא כהליך ביניים: (1) אין מדובר בבקשה לסילוק יד במשמעות הקניינית, אלא בבקשה להורות למבקש להימנע ממתן שרותי השכרת כסאות ושמשיות בחוף עין בוקק, בניגוד להחלטת ועדת המכרזים של המועצה, ותוך הפרה של החלטת בית המשפט בעניין זה. (2) גם לו היה מדובר בבקשה לסילוק יד, היה בית משפט זה מוסמך לדון בכך מכוח סמכותו הנגררת, לאור העובדה שבמהלך דיון זה ניתן תוקף של החלטה להסכם הנוגע לסעדים הזמניים, לפיו היתה המועצה רשאית לפרסם מכרזים לביצוע העבודות נשוא הבקשה לסילוק יד. לאור זאת מוסמך בית משפט זה להשלים את החלטת הביניים בדרך של מתן צו לסילוק יד. (3) אין מדובר בבקשה לסילוק יד, אלא באכיפה על פי פקודת בזיון בית משפט של החלטה שניתנה בהסכמה, שמשמעותה היתה ברורה, אף אם לא היה בה ציווי אופרטיבי מפורש לסילוק יד. 5. השאלות העיקריות העומדות לדיון לאור טענות הצדדים הן כלהלן: א. האם היתה רשאית המועצה האזורית למסור את מתן שירותי האחזקה והנקיון והפעלת מבני מהשרותים והשכרת כסאות בחופים, למשיבים 2 ו- 3, ללא מכרז, על פי הוראת סעיף 3 (2) (יא) לתוספת השניה לצו המועצות המקומיות. ב. האם היה פגם בקביעת השיקול הסוציו-אקונומי במכרז 11/97. ג האם יש להיזקק לטענות המבקש ולבקשותיו, לאור טענות ב"כ המבקשים להעדר תום לב, ולחוסר ניקיון כפיים, עקב טיב הטענות הנטענות על ידיו, ולאור סירובו להימנע ממתן שירותים שלא כדין בחוף עין בוקק. ד. האם מוסמך בית משפט זה במסגרת הליך ביניים או בקשה לאכיפת החלטה לדון בבקשה למניעת מתן שירותים על ידי המבקש בחוף עין בוקק, ולסילוק ידו מן החוף. 6. ביחס לשאלת הפטור ממכרז, נראה לי כי מסירת מבני השירותים בחופים היתה יכולה להתבצע בדרך של העברת שכירות במקרקעין ללא מכרז, כאשר מדובר בנכה או בנזקק כמשמעם בסעיף 3 (2) (יא) לתוספת השניה לצו המועצות המקומיות. מבחינה זאת גם ההסכם שהיה בעבר עם המבקש להפעלת מבני השירותים היה בדרך של השכרת מקרקעין, ולא היתה מניעה לבצע את הפעולה עם המבקשים 2 ו- 3 בדרך של השכרת המבנים. מאידך גיסא, נראה לי שביחס למסירת האחזקה והנקיון בחוף חמי זוהר, לא היה מקום להסתמך על הוראת סעיף 3 (2) (יא) לתוספת השנויה לצו המועצות המקומיות כנימוק לפטור המכרז. בענין זה אין מדובר בהעברת מקרקעין בדרך של שכירות, כאמור בהוראה האמורה. משמעות המונח "שכירות" בסעיף 3 לחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969, ובסעיף 1 לחוק השכירות והשאילה התשל"א - 1971, הינה זכות ל"שימוש והחזקה", כאשר המונח "החזקה" מתייחס ל"שליטה" במקרקעין, כפי שעולה מסעיף 18(א) לחוק המקרקעין, המתייחס לזכות המחזיק "להשתמש בכוח סביר כדי למנוע שלילת שליטתו במקרקעין" (ע.א 103/87, קו מוצרי דלק בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פ"ד מד(1) 828, 833; ת.א (ב"ש) 229/94, מ"י נ' טחנת קמח בע"מ, תקדין מח 98, 1638, 1649) . לאור זאת, נראה לי כי הפעלת מבנה השירותים והקיוסק שנעשתה בדרך של השכרת הנכס למי שקיבל את הפעלת המבנה יכולה להתבצע ללא מכרז, בתנאים האמורים בתוספת לצו המועצות המקומיות, אך מתן שירותים אחרים כמו אחזקה ונקיון בחופים והשכרת כסאות בחופי רחצה, שאינה נעשית בדרך של מסירת חזקה ושליטה בנכס, אינה יכולה להיעשות ללא מכרז בהסתמך על הפטור לפי סעיף 3(2)(יא) לתוספת השניה לצו המועצות המקומיות. מבחינה זאת נראה לי שלא ניתן גם לצרף להשכרת מבנה שירותים וקיוסק, ביצוע שירותים אחרים שאינם קשורים באופן אינטגרלי להשכרת הנכס, ולאור זאת לא ניתן לצרף עבודות אחזקה ונקיון בחופים והשכרת כסאות בחופים ללא מכרז להשכרת מבני שירותים וקיוסק. גם ביחס להשכרת המבנים חל הפטור ממכרז רק לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, כאשר הפעלת שיקול הדעת בענין זה כפופה לכללי המשפט המנהלי. מבחינה זאת, ראוי היה בנסיבות הענין כי המועצה האזורית תציג נתונים מפורטים יותר ביחס לראיות על פיהן קבעה כי המשיבים משה רובל ז"ל וימין ברקאי נכללו בקטגוריות של "נכה" או של "נזקק" כאמור בצו המועצות המקומיות. כמו כן, ראוי היה שהמועצה האזורית תציג נתונים מפורטים יותר ביחס למדיניותה הכוללת התיחסות לאמות מידה על פיהן נמסרים מבני שירותים וקיוסקים לנכים ולנזקקים ללא מכרז, מהם הקריטריונים לנכות ולנזקקות המאפשרים לקבל שכירות במבנים ללא מכרז, מהם הקריטריונים על פיהם נקבעת זהות הנכים והנזקקים הזוכים בשכירות של מבנים ללא מכרז, אלו נכסים מיועדים להשכרה ללא מכרז, אלו אמצעים קיימים על מנת להביא לידיעת כלל הנכים והנזקקים במועצה כי הם רשאים לפנות בבקשה לקבלת שכירות של מבנה ללא מכרז, ואלו אמצעי בקרה קיימים על מנת להבטיח את תקינות ההחלטות בענין זה, תוך הימנעות מהפלייה פסולה, ומהעברה פילנטרופית של משאבי המועצה האזורית מעבר למדיניות הרצויה. בנסיבות הענין, יש בנסיבות בהן נלקחו המבנים והשירותים מהמבקש והועברו למשיבים 2 ו3- כדי לעורר שאלות ביחס להפעלה תקינה של שיקול הדעת בענין זה, אך לנוכח העובדה שב"כ המבקשים לא ביקש לחקור את המצהיר מטעם המועצה האזורית בחקירה נגדית, בה ניתן וצריך היה להציג שאלות בקשר לכך, נראה לי שבשלב זה, ככל שהדבר נוגע לחוזים שנחתמו עם המשיבים 2 ו3- ביחס למבני שירותים וקיוסק, יש להעמיד את פעולות המועצה האזורית על חזקת תקינות הפעולה המנהלית, אך אין בחזקה זאת כדי להכשיר הארכת החוזים האמורים מעבר למועדים שנקבעו באותם חוזים, ומסירת המבנים למשיבים 2 ו3- או לאחרים מעבר לאותה תקופה, יכולה עדיין להיות כפופה לביקורת שיפוטית ביחס לתקינות ההליך כאמור לעיל. (ביחס למסגרת הראויה להפעלת שיקול הדעת בשירותי סעד ראה דן שניט, המסגרת הסטטוטורית לפעולת שירותי סעד, עיוני משפט, כרך ו', עמ' 100). מאידך גיסא, יש לבטל את מסירת השירותים הנוגעים לנקיון ואחזקה של החופים, ולהשכרת כסאות שנעשתה ללא מכרז, ובענין זה חלה על המועצה האזורית חובת פרסום מכרז. 8. ביחס לשאלה אם היה פגם בהוראה שנקבעה במכרז 11/97 שהמועצה שומרת לעצמה את הזכות להתחשב במצב סוציו-אקונומי מיוחד של המציע, נראה לי שאין לקבוע ככלל שיש בהוראה מסוג זה כשלעצמה כדי לפסול את המכרז, אך יש בהוראה מסוג זה כדי לשמש תמרור ביחס לצורך לבדוק את הנסיבות בהן נקבעה ההוראה, אם לא נועד הדבר לאפשר מתן העדפה בלתי תקינה לאדם מסויים, ובמקרה שנשקל שיקול זה בקביעת הזוכה במכרז, יש לבדוק אם הדבר נעשה באופן תקין. במקרה בו נשקל שיקול של מצב כלכלי ופיזי של מציע במכרז למתן שירותי הפעלה למזנון, בו לא היתה כל הוראה בקשר לכך בתנאי המכרז, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי ועדת המכרזים לא היתה רשאית לקבוע לעצמה קריטריון נוסף של שיקום משפחה שאין לו קשר ישיר עם נושא הפעלת המזנון, לאחר שלא נאמר דבר על כך בתנאי המכרז שפורסמו. (בג"ץ 28/81 ארזדה יחיה נ' ועדת המכריזם שליד המועצה המקומית רמת השרון, פורסם בספרו של ש. הרציג - דיני מכרזים, הוצאת בורסי 1995, חלק א' עמ' 105). בעקבות אותו פסק דין הביע עו"ד שמואל הרציג בספרו האמור את הדעה כי לו היה קריטריון זה נקבע מראש בתנאי המכרז לא היה מוצא בו בית המשפט כל פסול (שם עמ' 101). לדעתי, אין למצוא פסול בעצם קביעת הוראה מסוג זה בתנאי המכרז, אך יש לבחון בכל מקרה לגופו, אם יש מקום לכלול הוראה כזאת בתנאי המכרז בהתחשב במדיניות הכללית של המועצה האזורית, ביחס לטיב המקרים בהם יש לקבוע הוראות מסוג זה תוך קביעת אמות מידה ואמצעי בקרה להפעלת שיקול הדעת בענין זה, ותוך הימנעות משימוש בהוראה מסוג זה למתן העדפה פסולה. בדומה לפטור ממכרז בהשכרת מבנים, על המועצה האזורית לקבוע מדיניות נאותה ביחס למידת השימוש במכרזים למטרות שיקומיות תוך שמירה על האיזון הראוי בין המשאבים העומדים לרשות המועצה האזורית להשכרת נכסים למטרות שיקומיות והחובה לפעול בענין זה בסבירות ובהגינות, תוך שמירה על האינטרסים הכלכליים של המועצה האזורית, ותוך הימנעות מהתנהגות פילנטרופית עיוורת. ביחס לחובותיה של רשות ציבורית בענין זה נאמר על ידי השופט מצא: "הרשות, כנאמנו של הציבור,רשאית (ולעתים אף חייבת) לנהוג בנדיבות כלפי הפרט, שבדרך זו זוכה לא פעם בטובת הנאה חומרית ניכרת, רק אם הדבר נעשה לקידום תכלית שהיא מעניינו של הציבור. אך משהרשות ניצבת בפני קיומה של תכלית כזאת, אין היא רשאית לנהוג במתן ההענקה כפילנטרופ עיוור. לפיכך אין היא יוצאת די חובה בהצהרה על מטרת ההענקה. עליה לפקוח את עיניה ולוודא שמשאבי הציבור לא יוצאו לריק. עליה להגדיר מראש ובשום שכל את תנאי הזכאות, ואף את תנאי ההחזקה בזכיה, ולשקוד היטב על קיומם. אם לא תעשה כן, תוחמץ התכלית שלשמה העניקה לזוכה ממשאבי הציבור. הלה יעשיר על חשבון הציבור, בעוד שהציבור יצא נפסד". (ע.א 1444/95, עיריית אילת נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מט(3) 749, 763). בדומה להחלטה למסור שירותים ומבנים למשיבים 2 ו3- ללא מכרז, מעוררת גם ההוראה הסוציו-אקונומית במכרז 11/97 שאלות ביחס למדיניות המועצה האזורית בקביעת הוראות מסוג זה במכרזים מהסוג הנדון, וביחס לשיקוליה לקביעת הוראה זאת במכרז זה במיוחד, אך כאמור לעיל, גם בענין זה לא נחקר המצהיר מטעם המועצה האזורית, ובהעדר ראיות סותרות, יש להעמיד את פעולת המועצה בענין זה על חזקת תקינות הפעולה המנהלית. מאידך גיסא, לא תהא מניעה לבדוק את אופן יישום ההוראה האמורה בשלב של קביעת הזוכה במכרז, ואותם עקרונות של סבירות, הגינות, שוויון ויתר כללי המכרזים, חלים גם על יישום ההוראה האמורה, כאשר ההוראה צריכה להיות מיושמת על יסוד מדיניות ידועה הנקבעת מראש על ידי המועצה, תוך מתן יחס שווה והוגן לכלל המשתתפים במכרז, וקיום מנגנון בקרה לפיקוח על תקינות ההליך. 9. ביחס לטענות ב"כ המועצה האזורית להעדר תום לב וחוסר נקיון כפיים מצד המבקשים, נראה לי שלא היה בפניות המבקשים לאפשר להם מתן שירותים ללא מכרז או בפניה לפרסום מכרזים כדי להצביע על העדר תום לב או העדר נקיון כפיים מצידם. המועצה האזורית נהגה למסור ביצוע עבודות, מתן שירותים והפעלת מבני שירותים ללא מכרז, כפי שנעשה עם דוד הראל בתום תקופת החוזה שנחתם על פי מכרזים קודמים, וכפי שנעשה עם המשיבים 2 ו3-. המבקשים אינם משפטנים, וגם השאלה האם יש צורך בכל מקרה במכרז אינה נקייה מספקות. בנסיבות אלו, אין לבוא בטרוניה כלפי המבקשים בכך שפעלו על פי האינטרסים שלהם כפי שהיה מקובל במועצה האזורית, וכאשר ראו את עצמם נפגעים מהעובדה שביצוע עבודות ושירותים, שהיו בידיהם לאחר תום תקופת החוזה על פי המכרז, נלקחות מהם ונמסרות לאחרים ללא מכרז, רשאים היו לבדוק את מצבם המשפטי ולנסות למצות את זכויותיהם על פי דין בענין זה. גם בקשתם לפעול לפרסום מכרזים אינה מונעת מהם בדיקת חוקיותו של כל מכרז בהתחשב בתנאי המכרז. מאידך גיסא, נראה לי כי העובדה, שהם פועלים שלא כדין בכך שהם ממשיכים בשימוש ובמתן השירותים בחוף עין בוקק שלא כדין, לאחר שאדם אחר זכה בכך במכרז, מבלי לנסות לתקוף את תוצאות המכרז באופן חוקי, מצביעה על העדר נקיון כפיים מצידם, ויש בכך כדי לאפשר הימנעות מהענקת סעד הצהרתי באותו ענין, בנסיבות בהן נתון הדבר לשיקול דעת בית המשפט. מבחינה זאת, אין כל קשר לשאלה אם הסעד ההצהרתי המבוקש בענין זה הינו בתחום סמכות בית משפט זה או אם יש צורך בהגשת הבקשה בהליך נפרד, הואיל ובשלב זה השאלה עומדת לדיון בתחום הסמכות הנגררת של בית משפט זה, במסגרת בירור השאלה - אם יש מקום להיענות לסעד ההצהרתי המבוקש על ידי המבקשים, על אף העובדה שהם פעלו שלא כדין בכך שהם מסרבים להפסיק מתן שירותים ושימוש במקרקעין שלא כדין, כאשר עתירותיהם ההצהרתיות נוגעות לזכאותם לקבלת זכויות למתן שירותים ולשימוש במקרקעין מאותו סוג. פרט לטענה של העדר סמכות לדון בענין והצורך בהגשת עתירה נפרדת לא הועלתה על ידי המבקשים כל טענה ביחס לזכאותם להמשיך במתן שירותים בחוף עין בוקק ולאי היענותם לדרישות המועצה האזורית להפסיק את מתן השירותים ולסלק את ידם מחוף עין בוקק. לאור זאת, נראה לי שכל עוד ממשיכים המבקשים בשימוש בלתי חוקי בחופים, יש בכך כדי להצביע על העדר נקיון כפיים בנסיבות המצדיקות אי היענות לסעד ההצהרתי לזכות המבקשים בענינים הנוגעים לזכאותם למתן שירותים, ולהפעלת מבנים בחופי המועצה האזורית. (ביחס לשימוש בטענה של העדר נקיון כפיים בדיון במכרזים בבית המשפט המחוזי, ראה ש. הרציג, חלק ג', עמ' 101-123). 10. ביחס לבקשת המשיבים להורות למבקשים להימנע ממתן שירותים בחוף עין בוקק ולסלק את ידם מחוף זה, מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשים כי הדיון בבקשה זאת, ככל שיש בה סעד עצמאי ונפרד להימנעות משימוש המקרקעין וסילוק יד ממקרקעין, נתון לסמכות הייחודית של בית משפט השלום, יש צורך בהגשת הליך נפרד, ולא ניתן לדון בכך בהליך ביניים במסגרת הדיון בבקשות המבקשים. כמו כן, נראה לי שאין מקום לדון בכך כבקשה לאכיפת החלטה של בית משפט זה, על פי פקודת בזיון בית המשפט, הואיל ואין בהחלטה הנותנת תוקף למצב קיים תוך שמירת זכות לפרסום מכרז, כדי להוות הוראה אופרטיבית ביחס לפעולות הנעשות על ידי הצדדים לאחר פרסום המכרז וקביעת הזוכה במכרז. מבחינה זאת העילה למניעת השימוש על ידי המבקשים ולסילוק ידם מחוף עין בוקק, אינה החלטת בית המשפט האמורה, אלא העובדה שהם משתמשים באותם מקרקעין ללא כל זכות על פי דין, ולא היתה בהחלטת בית המשפט האמורה הוראה אופרטיבית בקשר לכך. 11. ביחס ליתר טענות הצדדים: א. לא הוכחה די הצורך טענת המבקשים, לפיה אין לתת עבודה ללא מכרז משיקולים שיקומיים, למי שקיבל בעבר עבודה כזאת. ב. לא הוכח די הצורך כי המועצה האזורית שקלה שיקולים זרים ביחס לעבודות שניתנו למשיבים 2 ו3-. ג. לא הוכח שאשת המשיב 3, שהינה חברת המועצה האזורית, השתתפה בישיבות מליאת המועצה בדיונים הנוגעים לבן זוגה. 12. לאור האמור אני קובע ומורה כלהלן: א. אין מקום להתערב בהחלטות המועצה האזורית למסירת המבנים למשיבים 2 ו3-, אך יש לבטל את מסירת שירותי האחזקה, הנקיון והשכרת כסאות למשיבים 2 ו3- או לחליפתו של משיב 2, משה רובל ז"ל, ללא מכרז. ב. אין מקום לקבוע כי המבקשים זכאים להמשיך לתת שירותים כפי שנעשה על ידיהם לאחרונה, הן משום שלא הוכחה זכאותם לכך על פי דין, והן בגלל העדר נקיון כפיים מצד דוד הראל בכך שהוא פועל בחוף עין בוקק שלא כדין. העתירה בקשר לכך נדחית . ג. אין מקום להתערב בשלב זה בקביעת ההוראה המאפשרת התחשבות במצב הסוציו-אקונומי במכרז 11/97, בכפוף ליישום תקין של שיקול זה כאמור בסעיף 8 דלעיל. העתירה בקשר לכך נדחית. ד. בהתחשב במכלול נסיבות הענין, בשאלות המתעוררות ביחס לתקינות פעולות המועצה האזורית המחייבות בדיקה עניינית, אף שלא נמצא מקום להתערבות שיפוטית ביחס למרבית הפעולות, ובהתחשב בתוצאות הדיון, אני נמנע מחיוב בהוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו. חוזהמכרז