הסכמה לפוליגרף ביטוח גניבת רכב

התובעים חתמו על הסכמה לבדיקת פוליגרף לבדיקת נסיבות גניבת מכונית. הסעיף העיקרי המפרט את תוצאות ההסכמה הנ"ל הינו סעיף 3(א): "אם ייקבע בבדיקה כי המבוטח אינו דובר אמת, בהתאם לגרסתו כמפורט בהצעת הביטוח ששימשה בסיס להוצאת הפוליסה הנ"ל או בתביעתו הנ"ל בין לענין עצם אירוע המקרה ונסיבותיו ובין לעניין גובה והיקף הנזק שנגרם - הכל לפי הקשר הדברים, הוא לא יהיה זכאי לדרוש ולקבל מהמבטח תגמולי ביטוח כלשהם בגין המקרה הנ"ל". ##להלן פסק דין בנושא הסכמה לפוליגרף ביטוח גניבת רכב:## התובע 2 היה הבעלים של רכב מסוג סובארו D.L. אוטומטית, שנת יצור 1986. תובע 1 הינו בנו של תובע 2, וביום האירוע נשוא הדיון שבפני השתמש ברכב הנ"ל. בתאריך 15.10.95 החנה תובע 1 את הרכב ברח' יפת, סמוך למקום עבודתו. בשעה 13.00 בקירוב גילה התובע 1 כי רכבו נגנב. על דבר הגניבה נמסרה תלונה במשטרה ובאותו ערב נמצא הרכב כשהוא שרוף כליל. בעקבות הגניבה והנזק שנגרם לרכב פנו התובעים לחברת הביטוח, אשר ביטחה את הרכב ודרשו כי תשלם להם תגמולי ביטוח על פי הפוליסה. הנתבעת, באמצעות חוקר מטעמה, מר אלכס קאזדן, בדקה את נסיבות האירוע. במסגרת החקירות שביצע מר קאזדן התבקשו התובעים לחתום על הסכם בדיקה בפוליגרף. שניהם הביעו את הסכמתם וחתמו על נ4/(א) ונ4/(ב). על פי ההסכם הנ"ל הצהירו התובעים כי הם מסכימים להיבדק בגלאי שקר (פוליגרף) בכל שאלה הקשורה בתביעה בגין המקרה מיום 15.10.95. כמו כן, הוסכם על דעת התובעים כי תוצאות הבדיקה יחייבו אותם (כמו גם את חברת הביטוח). הסעיף העיקרי המפרט את תוצאות ההסכמה הנ"ל הינו סעיף 3(א): "אם ייקבע בבדיקה כי המבוטח אינו דובר אמת, בהתאם לגרסתו כמפורט בהצעת הביטוח ששימשה בסיס להוצאת הפוליסה הנ"ל או בתביעתו הנ"ל בין לענין עצם אירוע המקרה ונסיבותיו ובין לעניין גובה והיקף הנזק שנגרם - הכל לפי הקשר הדברים, הוא לא יהיה זכאי לדרוש ולקבל מהמבטח תגמולי ביטוח כלשהם בגין המקרה הנ"ל". כמו כן הוסכם על דעת שני הצדדים כי יהיו רשאים לעשות שימוש בתוצאות הבדיקה בתור ראיה מכרעת ובלעדית בכל הליך שיינקט, הן בבית המשפט והן בפני בורר. מאחר ותובע 1 היה האדם האחרון שהשתמש ברכב, התבקש ע"י הנתבעת להיבדק בבדיקת פוליגרף בתאריך 22.1.96, כשבועיים לאחר החתימה על ההסכם נ4/(ב). בבדיקה הנ"ל נקבע כי תובע 1 אינו דובר אמת ביחס לאמצעי המיגון בהם השתמש לטענתו. בהסתמך על תוצאות הבדיקה הנ"ל סרבה הנתבעת לפצות את התובעים בגין נזקם. התובעים לא אמרו נואש והגישו את התביעה שבפני, והנתבעת, בהסתמך על תוצאות בדיקת הפוליגרף וההסכם נ4/(ב), מבקשת לדחות התביעה, והשאלה העיקרית העומדת לדיון בפני הינה מה תוקפו של הסכם הפוליגרף לו נתנו המבוטחים את הסכמתם. בע.א. 61/84 ביאזי נ' לוי, פד"י מב(1) 446, שהוא פסה"ד המנחה בסוגיה זו, נקבע כי במשפט האזרחי קבילות ממצאי הפוליגרף קמה ונופלת על הסכמת הצדדים. כך, מחד גיסא, ללא הסכמת הצדדים לא יהיו ממצאי הפוליגרף קבילים, אך מאידך גיסא במידה שמסכימים הצדדים על קבילות הממצאים יש לכבד הסכמתם זו במלואה, לרבות הסכמה שלפיה ממצאי בדיקת הפוליגרף יהוו את הראיה המכרעת והקונקלוסיבית. כלומר, שההכרעה במשפט תקבע על פי התוצאה של בדיקת הפוליגרף ועל פיה בלבד (כב' השופט בך בדעת מיעוט התנגד לקונקלוסיביות של בדיקת הפוליגרף). כנגד משקלה המכריע של תוצאת הבדיקה מעלים התובעים טענות אשר מטרתן לערער על תוקף ההסכם שבמסגרתו נתן המבוטח את הסכמתו לעריכת הבדיקה תוך הפניה לדיני החוזים הכלליים. התובעים תומכים יתדותיהם בע.א. 551/89 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' סדובניק, פד"י מו(3) 158, בו נקבע כי לנוכח חוסר השויון בעמדות המיקוח של המבוטח וחברת הביטוח בעת החתמת המבוטח על הסכם הפוליגרף חלה על חברת הביטוח חובת גילוי שבמסגרתה היא חייבת להסביר למבוטח הסבר היטב על מה הוא חותם. לאור האמור לעיל, מוטל עלי לבחון את נסיבות חתימתם של התובעים על ההסכם. כפי שהסתבר בחקירתו הנגדית, תובע 1 הינו אדם משכיל, בוגר אוניברסיטה ומורה למחשבים במקצועו והוא הבין היטב על מה הוא חותם, הן מבחינת לשונו של המסמך והן מבחינת המשמעות והתוכן. יתרה מכך, לא זו בלבד שהתובע חתם על ההסכם עובר לחתימתו אישר גם בהודעה שנגבתה ע"י החוקר את נכונותו להבדק בפוליגרף. עוד יצוין כי בזמן שחלף בין מועד החתימה על ההסכם ב8.1.96- עד לבדיקה ב22.1.96- היתה לתובע שהות די והותר לשקול את עמדתו להתייעץ עם מי שימצא לנכון, ולמרות זאת הסכים לבדיקה ואישר עובדה זו בחתימתו (נ3/). גם תובע 2 הבין היטב את משמעות ההסכם, ורק לאחר שהתבררה לו תוצאת הבדיקה הביע הסתייגות מן הרעיון שתוצאות בדיקה בפוליגרף יכריעו את גורל תביעתו לטוב ולרע תוך הסתמכות על חוסר אמינותו של המכשיר (עמ' 20-21). אמינה עלי גרסתו של החוקר, מר קאזדן, באשר לנסיבות החתימה של התובעים על ההסכם ולא מצאתי כל פגם בפעולות אותן נקט. העד הבהיר כי הוא נוהג כדבר שבשגרה להסביר למבוטח את תוכנו של סעיף 3 להסכם (עמ' 28), וגם את משמעות ההסכמה להגשת תוצאות הבדיקה כראיה לבית המשפט. כמו כן מעיד מר קאזדן כי החתימה על ההסכם אינה פוגעת בזכותו של המבוטח להגיש תביעה לבית משפט, אך יחד עם זאת ברור לו שגורל התביעה עשוי להיות מוכרע על פי תוצאות הבדיקה (עמ' 29). טענות התובעים כנגד ההסכם ההסכם הינו הסכם אחיד וסעיף 3 שבו הינו תנאי מקפח טענה זו דינה להדחות מאחר ואין בהסכם הפליה של המבוטח לעומת חברת הביטוח, ונקבע בו מפורשות כי תוצאות הבדיקה יחייבו את שני הצדדים. ההסכם אינו שולל את זכותו של המבוטח להגיש תביעה, אולם מוסכם על דעת שני הצדדים שתוצאות הבדיקה יהוו ראיה קבילה במסגרת הליך זה או אחר שינקט. יצוין כי עצם העובדה שההסכם עליו חתמו התובעים הינו הסכם אחיד, אין בה כדי לשלול את חלותו. טענות ב"כ התובעים לפיהן מן ההסכם נעדרים למעשה כל הפרטים היכולים לקשור את ההסכם עם פוליסת ביטוח מסוימת או אירוע ביטוחי מסוים הינה טענה בעלמא כיוון שהתובעים ידעו היטב בקשר לאיזה אירוע הם חותמים על ההסכם. תאריך האירוע אף צוין בו, מה גם שעובר לחתימתם נגבתה מהם הודעה ובה פרטי האירוע נשוא המחלוקת. גם הטענה לפיה זכותם של התובעים לקבלת תגמולי ביטוח סויגה באופן בלתי סביר, אין לה על מה שתסמוך מאחר והתובע 1 העיד כי אילו נקבע על פי תוצאות הבדיקה שהוא דובר אמת, היתה הנתבעת חייבת לפצותו על נזקו. סבורני כי צד להסכם אינו רשאי להתנער ממנו רק מן הטעם שהתוצאה אינה תואמת את ציפיותיו. גם בטענה לפיה סעיף 4 להסכם מבקש להגביל את זכותם של התובעים על פי דיני הראיות להביא את ראיותיהם, אין ממש. כל שנקבע בהסכם הוא כי הצדדים יהיו רשאים לעשות שימוש בתוצאות הבדיקה בתור ראיה מכרעת ובלעדית בכל הליך שהוא. דהיינו, אילו תוצאות הבדיקה היו שונות, ומטעם כלשהו היתה הנתבעת מסרבת לעמוד בהתחייבותה, היו התובעים רשאים לעשות שימוש בתוצאות הבדיקה תוך הסתמכות על סעיף 4 הנ"ל, ועל פי ההלכה שנקבעה בע.א. 1742/90 בית חרושת לנרות שער ציון נ' אררט, תקדין עליון 94(3) 1918: "בדיקת פוליגרף יכולה על פי המוסכם בין בעלי הדין לשמש כראיה מכרעת במשפט אזרחי". ולא מצאתי כל מקום לקבוע כי יש לבטל תנאי זה בהיותו תנאי מקפח על פי סעיף 3 לחוק החוזים האחידים. חוק חוזה ביטוח חוק חוזה ביטוח אינו שולל את זכותה של חברת הביטוח לבקש מהמבוטח לחתום על הסכם בדיקת פוליגרף. זכותו של המבוטח לסרב לבדיקה, אולם משהסכים להתקשר בהסכם הסכמתו מחייבת. חוסר תום לב לא מצאתי כל פגם בהתנהגות החוקר עובר לחתימת התובעים על הסכם הפוליגרף. העובדה שהחתים את התובע 2 על הסכם בטרם הוחלט אם לעשות שימוש בהסכמתו אם לא, אין בה כל פגם. מטבע הדברים שבחקירות שגרתיות מסוג זה מתגבשים נוהלי עבודה, ומר קאזדן הסביר שבשלב ראשון אין באפשרותו לדעת אם יעשה שימוש בהסכמת המבוטח לבדיקה וכי ההחלטה מתקבלת על פי תוצאות החקירה והתפתחותה. חובת תום הלב של החוקר התמצתה בחובתו להסביר למבוטח את העובדות הרלבנטיות ואת משמעות ההסכם, והוכח לשביעות רצוני כי מילא חובתו זו. מאידך לא הוכח כי הופעלה על התובעים השפעה בלתי הוגנת והעיד תובע מס' 2: "הודענו לביטוח. אחרי כמה זמן שלחו לי בן אדם שבא הביתה אצלנו ודיבר עם הבן שלי על כל הענין. הוא הסביר לו הכל. אח"כ הוא בא אלי ושאל אם אני מוכן שהבן שלי יבוא למכונת האמת. אמרתי לו שכן". תקנת הציבור לגרסת ב"כ התובעים, הסכם הפוליגרף נוגד את תקנת הציבור. אין לי אלא להפנות לדברי כב' השופט אור בע.א. 4027/97 סילפרד בע"מ נ' עמישי חברה לשיווק בע"מ, דינים עליון כרך נד, 600: "גם טענת המערערים שההסכמה נוגדת את תקנת הציבור, דינה להדחות. שאלת מהימנותה של בדיקת הפוליגרף ומידת מהימנותה, שנויים במחלוקת בין המלומדים והמומחים, והדברים ידועים. על רקע זה, אין לראות בבדיקה כאמור לצורך הכרעה בסכסוך כמעין הטלת מטבע, ואין לראותה כנוגדת את תקנת הציבור. אכן, טענה זו נדחתה בדעת הרוב בע.א. 61/84 הנ"ל, וכפי שאמר בית המשפט בע.א. 166/84 הנ"ל: 'משהסכימו הצדדים כי הדין ייחתך על פי בדיקת הפוליגרף הרי הם קשורים להסכמתם זו'". סבורני כי אין לי מה להוסיף על קביעות אלה ולאור תוצאתה של בדיקת הפוליגרף ובהסתמך על הסכמת התובעים דין התביעה להדחות. התובעים ישלמו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח + מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.רכבגניבת רכבביטוח פריצה / גניבהביטוח גניבת רכבפוליגרף (מכונת אמת)