קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפחתת מזונות מביטוח לאומי: .1ההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט מורל - דן יחיד; תב"ע מג/1157-0) אשר דחה את עתירת התובעים לחייב את המוסד להמשיך ולקיים את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי לעניין מזונות, להצהיר שפסק-הדין הנ"ל עומד בתוקפו לעניין מזונותיו של התובע מס' 1חרף הסכם או פסק-דין של בית-הדין הרבני ולאסור על המוסד להקטין תשלומיו לתובעת מס' 2על-פי פסק-הדין הרבני כל עוד לא ישונה. .2העובדות אינן שנויות במחלוקת, והריהן כפי שקבען בית-הדין האזורי: "התובעת מס' 2היא אימו של התובע מס' .1המוסד לביטוח לאומי משלם לתובעים תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 (להלן - חוק המזונות) מאז .1977עד 24.5.1983שילם המוסד את התשלום החודשי על-פי פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בתיק 1816/77, שפסק מזונות לקטין, ומיום זה ואילך - על-פי פסק-דין של בית-הדין הרבני הגדול, תשמ"א/.184 פסק-הדין הרבני נתן תוקף של פסק-דין להסכם גירושין, בו הסכימה האם בין השאר - שפסק-הדין המחוזי יתוקן כך, שסכום דמי המזונות יוקטן". .3בא-כוח התובעים, עורך-הדין בר-זמרה, שליווה את מרשיו לאורך כל הדרך בבית-המשפט המחוזי, בבית-הדין הרבני וכן בהליך דנן, טען בבית-הדין האזורי, כי פסק-הדין הרבני אינו פסק-דין המבטל או המשנה פסק-דין למזונות כאמור בסעיף 7 לחוק המזונות, משני טעמים; א) הקטין לא היה צד לדיון בבית-הדין הרבני ופסק-הדין אינו מחייבו; ב) פסק-הדין האחרון צריך לציין במפורש, שסכום דמי המזונות לא יהיה כנקוב בפסק-הדין הקודם, ולקבוע אותו. סעיף 7לחוק הנ"ל קובע, כי - "(א) בית-משפט או בית-דין מוסמך המבטל פסק-דין למזונות או משנה את תוכנו, יודיע על כך מייד למוסד. (ב) ודע למוסד על ביטול פסק-הדין למזונות או על שינוי, יבטל את התשלום לזוכה או ישנה את שיעורו, הכל לפי פסק-הדין, ויודיע על כך מייד לזוכה". .4בית-הדין קמא דחה את העתירה באומרו, שפסק-הדין של בית-הדין הרבני ניתן על-ידי בית-דין מוסמך ואין המוסד רשאי להעבירו תחת שבט ביקורתה כמו כן, בית-הדין לעבודה אינו ערכאת ערעור על פסק-דין של בית-דין רבני. פסק-הדין שמהרהרים אחריו הוא האחרון שניתן לעניין מזונות ובדין ראה המוסד לקיים אחריו. בפני התובעים עומדות אפשרויות אחרות לשנות את פסק-הדין הרבני, אם ירצו בכך. .5לפנינו פרש בא-כוח המערערים מגוון טענות להוכחת אי-תקפותו של פסק-הדין הרבני לפי היבטים שונים, כנגד תוקפו של פסק-הדין המחוזי, שהכריע במלוא הסמכות בעניין המזונות המגיעים לקטין. משהעירו לו, כי לגבי דידנו השאלה היחידה העומדת לבירור היא, אם המוסד לביטוח לאומי פעל כדין - השיב הפרקליט המלומד, כי שומה היה על המוסד לבדוק ולוודא, אם הערכאה שנתנה את פסק-הדין האחרון, המשנה את קודמו, היה מוסמך לעשות כן. .6בא-כוחו של המשיב מס' 2השיב, כי המוסד רשאי ואף חייב לבדוק, אם פסקהדין הוצא על-ידי "בית-משפט או בית-דין מוסמך", ותו לא. לית מאן דפליג, שביתדין רבני הינו "מוסמך" לעניין כגון דא על-פי חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953(להלן - חוק שיפוט בתי-דין רבניים). ועוד: הקטין היה מיוצג בבית-הדין הרבני על-ידי אמו כאפוטרופא, אשר "הסכימה לתיקון פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי למזונותיו" וזאת במסגרת הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק-דין לאחר מסירת הגט. .7באת-כוח המוסד ציינה, כי בפסק-הדין המחוזי דובר על סכום של מזונות בלא שפורט מה חלקה של האם, מה חלקו של הקטין. עם מתן הגט בוטלה זכותה של האם למזונות וסכום המזונות שנפסק יוחד כל כולו לטובת הקטין. .8בעת שמיעת הערעור נתקבלה החלטה, לפיה עורך-הדין בן-זמרה יגיש תוך שבועיים אסמכתות לטענתו, כי בברירת הערכאה המוסמכת לעניין מזונות, מחייבת הברירה גם בהליכים עתידיים. .9בעקבות ההחלטה האמורה הגיש בא-כוח המערערים רשימת פסקי-דין של ביתהמשפט העליון התומכים בטענתו, כי נמשכת "הקניית הסמכות" בעניין שבו פסקו, לבית-המשפט או לבית-הדין שפסקו בעניין מזונות. מאוחר יותר הגיש עורך-הדין בן-זמרה בקשה להגיש כראיה העתק מפסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ה"פ 402/84) בין אותם הצדדים. פסק-הדין ניתן ביום .11.11.1984באי-כוח המשיבים הודיעו, כי אין להם התנגדות לכך שפסק-הדין יוגש כראיה. .10בית-המשפט פסק, כי - "בעניין מזונותיו של המבקש ניתן פסק-דין על-ידי בית-המשפט המחוזי בתאריך 5.12.1977, פסק-הדין שריר ותקף מאחר ולא הוגש עליו כל ערעור. בית-הדין הרבני הגדול לא התכוון לשנות את החיוב שנקבע בפסק זה ואם התכוון לעשות כן, הרי שאין זר הדרך הראויה לשינוי פסק-דין שניתן בבית-המשפט המחוזי. הדרך הסלולה לשינוי פסק-דין היא על-ידי הגשת ערעור או הגשת תביעה להפחתת המזונות עקב שינוי נסיבות. בנוסף לכך, לבית-הדין לא היה הכוח לשנות את פסק-הדין שניתן בביתהמשפט המחוזי או לתקנו, כלשון ההסכם, בשל עקרון 'המשכיות הדיון', על-פיו חיוב במזונות שיצא מפי ערכאה מסוימת, רק היא מוסמכת לשנותו עם שינוי הנסיבות (ע"א 84/81, [1]) ולכן רק בית-המשפט המחוזי היה מוסמך לשנות את פסק המזונות עם שינוי הנסיבות, ומאחר ופניה כזו לבית-המשפט המחוזי עדיין לא היתה, הרי שהפסק שניתן ביום 5.12.1977עדיין מחייב את הקטין". וכפועל יוצא מכך, הוחלט - "להעתר לבקשה וליתן את הצו ההצהרתי המבוקש, על-פיו פסק-הדין שניתן בתאריך 5.12.1977על-ידי בית-המשפט המחוזי מחייב את הקטין ואביו המשיב מס' 1לעניין מזונותיו". .11בא-כוח המשיב 2(משה חיימוב) טען, כי "בית-דין מכובד זה איננו מחויב לפי פסק-הדין... בה"פ ...402/84" משני טעמים: א) פסק-דין של בית-משפט מחוזי אין בו כדי לחייב או להנחות את פסיקתו של בית-דין זה; ב) פסק-הדין בה"פ 402/84אינו מוסמך לבטל או לשנות פסק-דין רבני שניתן במסגרת סמכותו השיפוטית של בית-הדין הרבני (סעיף 3לחוק שיפוט בתידין רבניים). פסק-דין מעין זה ניתן לתקוף רק תקיפה ישירה לבית-הדין הגדול לערעורים או לבג"צ. תקיפה עקיפה לצורך פניה לבית-המשפט המחוזי אינה מחייבת בית-דין זה. .2פסק-דין .1ככל שירחיבו את יריעת ההתדיינות לצד זה או אחר, אין היא יכולה להשתרע מעבר למחלוקת האמיתית והמחלוקת איננה, אם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי או של בית-הדין הרבני הוא המחייב. השאלה היא, אם המוסד לביטוח לאומי פעל כדין בלכתו בעקבות פסק-הדין הרבני, או שמא היה עליו להימנע מכך עד שיתברר, אם בית-הדין הרבני היה מוסמך לפסוק במזונותיו של הקטין דנן מתוך שינוי פסק-דין קודם של בית-המשפט המחוזי. .2על השאלה כפי שהועמדה בסעיף הקודם, אפשרית רק תשובה אחת והיא, שהמוסד פעל כדין. תשובה אחרת תביא לחריגה מתחום פעילותו של המוסד לביטוח לאומי, שחובתו היא לתת גמלאות בהתאם להוראות החוק. הכלל הוא, שעל מתן הגמלה מחליט המוסד ישירות (פקיד התביעות, פקיד השיקום) או שמתן ההחלטה מותנה בקיום תנאי קודם הכרחי והוא - קביעת בית-משפט או בית-דין או קביעתו של גוף סטטוטורי מעין-שיפוטי (ועדת נכות, ועדה רפואית). .3בעניין מזונות מקיים המוסד אחרי הוראות חוק המזונות המורה, כי "ישלם המוסד לזוכה את השיעורים המגיעים לו לפי חוק זה" ובלבד ש"נתקיימו בזוכה הוראות חוק זה" (סעיף 4(ב) לחוק). ה"זוכה" הוא "מי שפסק-דין למזונות ניתן לזכותו, לרבות הורה..." (סעיף 1) ופסק-דין למזונות הוא "פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט או בית-דין מוסמך..." (סעיף 1). אל לו למוסד להרהר אחרי פסק-דין, שעל פני הדברים ניתן על-ידי ערכאה מוסמכת בהליך בין שני צדדים, שכל אחד מהם הציג את עניינו כהבנתו, טען את אשר טען, וה"זוכה" הגיש את פסק-הדין למוסד למען קיום מצוות הבטחת תשלום מזונות. .4משהוגש למוסד פסק-הדין של בית-הדין הרבני הגדול (תשמ"א/1981) ונחה דעתו, כי היה זה פסק-דין של בית-דין מוסמך וב"זוכה" נתקיימו הוראות החוק, שומה היה עליו למלא אחרי פסק-הדין הנ"ל - פסק-הדין האחרון אותה עת - וצדק בית-הדין האזורי בפסק-דינו, כך שדין הערעור להידחות. .5אולם, משנוצרו נסיבות חדשות עם הינתן פסק-הדין החדש מאת בית-המשפט המחוזי (ה"פ 402/84), ישוב ויחליט המוסד על-פיו. אין צו להוצאות.ביטוח לאומי (מזונות)הפחתת מזונותביטוח לאומימזונות