התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

המוסד לביטוח לאומי ראה את האישור לגמלת הבטחת הכנסה כמותנה בכך שהדורשת גמלה תתייצב כנדרש בשירות התעסוקה.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה:

.1ההליך
.1לבית-הדין האזורי הוגשה תביעה על-פי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 (להלן - החוק) בעתירה לחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובעת גמלה מכוח החוק, החל מיום הגשת הבקשה למוסד (1.12.1983). בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן הערעור לבית-דין זה.

.2העובדות הצריכות לערעור הן:ו
א) ביום 1.12.1983הגישה המערערת דרישה לקבלת גמלה, מכוח החוק; ב) אין בבית-דין זה נוסח הבקשה, אך מהחומר ברור, כי טענה ש"אינה מסוגלת לעבוד" מטעמים רפואיים ("אני בטיפול רופא עצבים ד"ר מוסטפה מגהאד"); ג) בעקבות הבקשה שהוגשה כאמור באה תשובת המוסד לביטוח לאומי ולפיה הוחלט - "לאשר תביעתך לגמלה להבטחת הכנסה מתאריך 1.12.1983עד אם תתייצבי בשירות התעסוקה; לאשר תביעתך לביטוח רפואי מתאריך 1.12.1983עד לתאריך



.3להלן ההוראות הרלבנטיות שבחוק והתקנות לפיו:נ
חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980
" 2(א) תושב ישראל שמלאו לו שמונה עשרה שנים זכאי לגמלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה:ב
(1) אין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות; (2) הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לעניין סעיף 127ו לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לעניין פסקה זו, 'עבודה מתאימה' - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה)".
תקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), תשמ"ב-1982
" .1תושב ישראל זכאי לגמלה לפי סעיף 2(א) (1) לחוק, אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה:ו

(1) הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ- 30ימים רצופים.
הזכאות לגמלה לפי פסקה זו תהיה ממועד שלא יקדם ל- 1בחודש שבו מלאו 30ימי המחלה הרצופים, ותימשך לא יותר מ- 6חודשים, ובלבד שאם הוא זכאי לתשלום ממקור כלשהו בעד תקופת אי-עבודתו כאמור, יהיה זכאי לגמלה אם התשלום נמוך מסכום הגמלה לפי סעיף 5(א) (1) לחוק; .11(ג) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן:נ
(1) לגבי חולים שהם חברי קופת חולים שהוסמכו כשירות רפואי לפי סעיף 45(א) (3) לחוק הביטוח - בידי רופא קופת החולים; (2) לגבי חולים שהם עובדיו של בית חולים שהוסמך כאמור כשירות רפואי בידי רופא אותו בית-החולים; (3) לגבי חולה אחר - בידי הרופא המטפל; (4) לגבי חולה המאושפז בבית-חולים - גם בידי רופא בית-החולים.
ד) אישור רפואי ישמש כהוכחה לקיום האמור בו תקופה שאינה עולה על 3חודשים מהיום שבו ניתן".
.4בבית-הדין האזורי אמרה התובעת-המערערת:ב "אני לא יכולה לעבוד. יש לי ריאומטיזם וכן ודאב לי חצי פנים...".
פרקליטו של המוסד לביטוח לאומי אמר, כי "בחודש ינואר 1984סרבה להצעת עבודה" והגיש אישור מאת שירות התעסוקה שבו נאמר, כי התובעת אמנם התייצבה בלשכת עבודה, אך אמרה שאינה רוצה (אינה יכולה) לעבוד.
.5בפסק-הדין שבערעור נאמר:ו "התובעת חייבת למלא אחר מבחן התעסוקה, מאחר ולא המציאה אישור רפואי הנדרש בחוק על אי-כושר לעבוד, תוך ציון הימים, שלא היתה מסוגלת לעבוד. יש לציין כי האישור מיום 3.3.1984מתייחס בעיקר לתקופה לאחר ינואר .1984בחודש ינואר 1984סרבה התובעת להצעת עבודה - מדבריה לימוד תפירה - ועל כן לא ממלאת אחר מבחן התעסוקה".
.2פסק-דין
.1שלושה טעמים שבפסק-הדין שבערעור הביאו לדחיית התביעה. הטעם האחד -
"התובעת לא המציאה אישור רפואי כנדרש בחוק על אי-כושר לעבוד, תוך ציון הימים שלא היתה מסוגלת לעבוד"; הטעם השני - מאחר ולא הומצא "אישור רפואי" כאמור, "חייבת (התובעת) למלא אחר מבחן התעסוקה"; הטעם השלישי - "בחודש ינואר 1984סרבה התובעת להצעת עבודה - מדבריה, לימוד תפירה - ועל כן לא ממלאת אחר מבחן התעסוקה". נתייחס לטעמים אחד לאחד ובמפרט, מאחר, ולצערנו לא נוכל לאמר, כי
בבית-הדין האזורי ירדו לעומקן של הבעיות, בעיקר עת מצד אחד המוסד לביטוח לאומי היה מיוצג על-ידי עורך-דין ומצד שני - אישה, תושבת ירושלים המזרחית בת 52, שהשכלתה ודאי אינה רבה ולפי אישור רפואי של בית-החולים שבו היא מטופלת מקבלת היא גם טיפול ניאורולוגי.
.2תחילה לעניין האישור הרפואי, או ליתר דיוק - העדר אישור רפואי, שכה הרבה שקל לעניין התוצאה.
א) סעיף 2(א) לחוק קובע, כאחת החלופות לזכאות לגמלה, תנאי לפיו "אין (לטוען לגמלה) הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו...". עת מדובר בהעדר כושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחיה, ברור שהכוונה היא למצב בריאותו של מי שבו מדובר, במשמעות הרחבה, היינו - מחלה, נכות וכל ליקוי בריאותי אחר שיש בו כדי להביא לתוצאה. כדרכו של המחוקק - דרך ההולכת ומתרחבת והתופסת כבר הרבה מהשטח והופכת לעתים לכלל, כך שהנורמה שקובע המחוקק היא בגדר "הצהרה" בלבד - קובע הסעיף כי הזכות שבה מדובר בסעיף היא "(הכל) לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות"; ב) הותקנו תקנות מכוח סעיף 2(א) לחוק (תקנות הבטחת הכנסה (כללי זכאות והוראות ביצוע), תשמ"ב-1982, להלן - התקנות) ויצוין מייד, שמסעיף 31לחוק למדים, שהתקנתן לא רק שאינה צריכה "אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת" (בניגוד לאמור בסעיף 31(א) לחוק), אלא אף לא התייעצות בוועדה. תקנה 1לתקנות, עניינה רק זכאות לפי סעיף 2(א). יש, אפוא, לפרש את תקנה 1כמוגבלת בתחולתה לחלופה (1) שבסעיף 2(א) לחוק, היינו העדר - והלשון שנקט המחוקק היא "אינו מסוגל" - כושר לעבוד ולהתפרנס במשמעות הרחבה כאמור בסעיף (א) לעיל. כך שאם בדיבור "מחלה" שבתקנה 1(1) רצו להוציא מגדר הזכאים נכים וכיוצא באלה, שמצבם לא מוגדר יותר כ"מחלה" - לא עשו דבר. כי חרגו מסמכות בכך שקבעו בתקנה דבר שאינו משלים את החוק, אלא הנוגד את החוק; ג) מהיות מצב של העדר "כושר לעבוד..." תנאי לזכאות, ברור שעל הטוען לגמלה להוכיח כי התנאי התקיים. על השאלה כיצד יוכח התנאי - ניתנה תשובה בתקנות - תקנה 11שבהן; ד) ענייננו אינו מחייב להידרש לשאלה, מהו התוקף של כל האמור בתקנה, במידה והאמור בה מגביל זכות שהוקנתה מפורשות בחוק עצמו, כגון הקביעה בחוק שדי בהעדר "כושר לעבוד ולהתפרנס..." ואין תנאי לפיו אין הטוען לגמלה "מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה...". דווקא עניין זה יישאר, אפוא, בצריך עיון; ה) נחזור לשאלה "כיצד מוכיחין". סביר שבענייננו מדובר באישה שאינה חברה ב"קופת חולים", כמוגדר בתקנות. למקרה כזה, תופס האמור בתקנה 11(ג) (3). שם נאמר, כי את האישור יתן - "הרופא המטפל". בתיק בית-הדין האזורי
אין כל נתון על דרך הטיפול בעניינה של המערערת בבקשתה לגמלה, להוציא מכתב "תשובה לתובע" האמור בסעיף 2(ג) שבחלק iלעיל. על כן לא נוכל לקבוע, אם המערערת נדרשה על-ידי המוסד לביטוח לאומי להמציא אישור רפואי.
ואל יאמר מי שיאמר כי עליה - על הנזקקת - היתה החובה לדעת את החוק ולפעול להוכחת זכאותה, טענה כזאת אם יטענו - איש לא יזדקק לה. אין כל משמעות לחוק שבו מדובר, אם הטוען לזכות לפיו לא יודרך ולא ילווה על-ידי עובד רווחה במימוש זכותו.
על כל פנים, מכתב התביעה עולה ברורות, כי הדורשת גמלה טענה שאינה מסוגלת לעבוד והיא "בטיפול רופא עצבים" שבשמו נקבה (סעיף 2(ב) שבחלק iלעיל); ו) בכתב ההגנה שהוגש על-ידי המוסד לביטוח לאומי אין רמז לטענה, שיש לדחות את התביעה משום שהתובעת "לא המציאה אישור רפואי..." (לשון פסק-הדין; סעיף 5שבחלק iלעיל). בישיבה היחידה והקצרה, עד כדי מינימום, של בית-הדין האזורי, הגישה התובעת שני מסמכים רפואיים:נ האחד - חוות-דעת מפורטת של רופא-בית בבית-חולים, מיום 3.3.1984ואחר - אישור רפואי מיום 4.8.1984מאת רופא ניאורו-פסיכיאטר. כל אשר נאמר בפסק-הדין שערעור הוא:ב "יש לציין כי האישור מיום 3.3.1984מתייחס בעיקר לתקופה לאחר ינואר 1984". והרי באותו אישור-חוות-דעת נאמר, שהיא בטיפול מזה שנים (יש אמנם שיבוש בכתוב, אך מההקשר אפשר ללמוד על 8שנים ובכל אופן ניתן היה לאמת את הנתון); ואשר לאישור מיום 4.8.1983מאת הניאורו-פסיכיאטר - לאותו אישור אין כל התייחסות. ואם תאמר כי הדגש בפסק-הדין מיום 3.3.1984מתייחס לתקופה "לאחר ינואר 1984", הרי הדרישה לגמלה כלל לא היתה מוגבלת לחודש ינואר 1984, אם כי כך, אולי, ראה אותה המוסד לביטוח לאומי; ז) די באמור בסעיף הקודם כדי לקבל את הערעור.
.3נעבור לעניין "החובה למלא אחר מבחן התעסוקה", שלה נתן בית-הדין האזורי את דעתו. כאן ייאמר, ראשית לכל, כי לא ברור כלל, שהמערערת-התובעת טענה לזכאות מכוח סעיף 2(א) (2) לחוק, אם כי המוסד טיפל בדרישה לגמלה, כאילו אותו סעיף היה הבסיס.
.4נותר הטעם השלישי מהשלושה המנויים בסעיף 1לעיל:ו סירובה של המערערת-
התובעת לקבל הצעת עבודה. על מנת לדחות תביעה מהטעם האמור, צריך - בראש ובראשונה - שבפני המציע "עבודה מתאימה" יהיו נתונים שאפשר לסמוך עליהם, הקובעים מהי עבודה מתאימה לטוען לגמלה, וכלל לא טענו, כי נתונים כאלה נתונים רפואיים ובמקרים נאותים נתונים שנקבעו על-ידי המכון לאיבחון, האגף לשיקום במשרד העבודה והרווחה - היו בפני מי שהציעה עבודה. כל אשר ידוע הוא, ואף זה רק מפי
המערערת, כי הוצע לה ללמוד תפירה. והרי עיון בחוות-הדעת הרפואית מיום 3.3.1984חייב היה להטיל, לפחות, ספק בכך אם בחודש ינואר 1984- תפירה היתה העיסוק המתאים למי שדרגת נכותה רק בגלל מצב עמוד השדרה היה כפי שמתואר שם.
.5גם מהטעם שבסעיף הקודם - יש מקום לקבל את הערעור.
.6התוצאה היא, שדין הערעור להתקבל. החזרת העניין לבית-הדין האזורי לא תשמש כל מטרה מועילה. הדרך הנכונה במקרה זה היא להחזיר את העניין לטיפול מחדש ומראשית על-ידי המוסד לביטוח לאומי - בשינויים המתחייבים מפסק-דין זה ובסייגים הכרחיים מעצם חלוף הזמן.

רשם בית-הדין יעשה את הדרוש לכך, שבשים לב למורכבות העניין ולשאלות המתעוררות, תלווה המערערת בטיפולה על-ידי עובדת סוציאלית או על-ידי עורך-דין שיפעל מטעם הלשכה לסיוע משפטי, במסגרת חוק הביטוח הלאומי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון