קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לביצוע צ'ק ללא כיסוי: הרשם עודד גרשון 1. א. המבקש (להלן: "ח'ניפס") משך על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "הבנק") שיק על סך של - 1,056,000 ₪ שזמן פרעונו 15.2.1998 (להלן: "השיק") ומסרו למשיבה (להלן: "שולדר"). השיק הוצג לפרעון וחולל: הבנק לא כיבד את השיק והחזירו תוך שהוא מציין עליו "א.כ.מ", היינו, "אין כיסוי מספיק" שולדר הגישה את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה (תיק הוצל"פ (חיפה) 02-25395-98-5). עתה לפני התנגדותו של ח'ניפס לביצועו של השיק האמור. טענותיו של המתנגד - ח'ניפס - בתצהירו בתצהיר שנתן בתמיכה להתנגדותו סיפר ח'ניפס כי ביום 9.2.96 התקשר עם שולדר בהסכם בדבר "עיסקת קומבינציה" (נספח א להתנגדות): על פי ההסכם נספח א' אמורה הייתה שולדר לרכוש מח'ניפס חלקת קרקע פלונית ולבנות עליה בנינים שיכילו דירות מגורים. ח'ניפס אמור היה לקבל חלק מן הדירות ששולדר התכוונה לבנות על המקרקעין. אין מחלוקת על כך שבהתאם להסכם נספח א' שילמה שולדר לח'ניפס סכום בשקלים חדשים השווה ל- 300,000 $. ח'ניפס טען בתצהירו לאמור - "5. כמו כן, ולצורך הבטחת זכויותיה של המשיבה, חתמתי אני ואחותי כיורשים של הקרקע, על ייפוי כח בלתי חוזרים, ביום 9.2.96, לפקודתו של עו"ד שפלר ואח', לצורך רישום הערת אזהרה לטובת המשיבה וזו אכן נרשמה ביום 21.2.96". ח'ניפס טען בתצהירו ש"ככל הנראה בשל טעות בביצוע המסגרת המשפטית של עיסקת הקומבינציה על ידי עו"ד שפלר, הוציאו שלטונות המס, לי, שומה בגין מכר המקרקעין נשוא עיסקת הקומבינציה אשר לא הייתה מתוכננת ולהבטחת התשלום הטילו עיקול על הקרקע". ח'ניפס טען כי בעקבות האמור לעיל לא יצאה עיסקת הקומבינציה אל הפועל וכי ביום 10.11.97 נחתם בינו לבין שולדר הסכם לביטול העיסקה (נספח ג' להתנגדות). ח'ניפס טען בתצהירו כי בהסכם הביטול (נספח ג') נקבע כי - "8. (...) אני אשיב למשיבה את הסך הנ"ל (300,000 $). כן הוסכם כי התשלום יפרע לאחר ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבה ולאחר שיעבוד הקרקע לטובת הבנק ו/או גורם אחר לצורך נטילת משכנתא ופירעון החוב". ח'ניפס הוסיף וטען בתצהירו כי לצורך ביצוע האמור לעיל ולשם ביטול שומת שלטונות המס שאף הטילו עיקול על המקרקעין, ניתנו ביום 4.3.98 שלושה תצהירים: של מר דב שולדר, מנהלה של שולדר ובעל המניות העיקרי שבה; של עו"ד שנפלד "עורך שני ההסכמים"; ושל ח'ניפס עצמו. (התצהירים צורפו לתצהיר ההתנגדות וסומנו "נספח ה'", "נספח ו", ו"נספח ז"). ח'ניפס טען ש - "10. כעולה מסעיף 3 לתצהירו של מנהל המשיבה, ניתן השיק להבטחת החזר החוב, דהיינו - השיק ניתן "כביטחון" בלבד". ח'ניפס הוסיף וטען בתצהירו ש"כעולה מתצהירי" (היינו, התצהיר נספח ז' להתנגדות) - "11. (...) לאור העובדה שהעיסקה לא יצאה אל הפועל ולאור ביטולה, מסרתי את השיק, נשוא בקשה זו, על תנאי, כביטחון, וכחיוב שלוב, וזאת עד לביטול העיקול ושיעבוד הקרקע לצורך נטילת משכנתא לכיסוי השיק". כתנא דמסייע לגירסתו ציטט ח'ניפס בתצהיר ההתנגדות דברים שנאמרו בתצהירו של עו"ד שנפלד (נספח ו' להתנגדות). ח'ניפס הוסיף וטען בתצהירו כי ביום31.12.97 מסרה לו שולדר - "13. (...) מכתב לפיו עם מסירת השיק (לא פרעונו), נשוא תיק זה, אין למשיבה כל תביעות כלפי. כן נכתב במפורש ע"י המשיבה כי: "צ'ק זה ניתן לביטחון על מנת להציגו למס שבח. עד תאריך זה אנו נדאג לתשלום הסך הרשום בצ'ק והשווה לסך של- 300,00 $. מצ"ב העתק המכתב ומסומן נספח ח'. 14. על פי עצה משפטית שקבלתי, דברים אלה הים בבחינת "הודאת בעל דין"". ח'ניפס טען בתצהירו כי ביום 21.1.98 מסר מנהל שולדר תצהיר לפיו לא התנגד לביטול הערת האזהרה שנשמה לזכות שולדר וזו אכן בוטלה ביום14.5.98. ח'ניפס הצהיר כי - "16. השיק ניתן לביטחון בלבד ופרעונו היה שלוב ומותנה הן בביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבה והן בשיעבוד הקרקע לטובת הבנק ו/או גורם מממן אחר, לצורך נטילת משכנתא לשם כיסוי השיק". ח'ניפס טען כי התנאים הנ"ל לפרעון השיק לא התקיימו. ח'ניפס הוסיף וטען כי - "18. (...) רישום הערת האזהרה בשנית, ביום 20.5.98, לטובת המשיבה, נעשה שלא כדין, לאחר שכבר נמחקה, תוך שימוש ביפוי כח כביכול מיום 10.11.97 הן שלי והן של אחותי בשעה שלא חתמו ביום זה על יפוי כח, דבר אשר מנע ממני את האפשרות לשעבד את הקרקע לצורך נטילת משכנתא ובכך גם מנה המשיבה ממני את האפשרות לפרוע את השיק שכלל איני מתכחש לו". ח'ניפס הדגיש כי - "21. (...) המניעה היחידה לפרעון השיק הינה, רישום הערת האזהרה לטובת המשיבה, אשר מונעת אפשרות נטילת משכנתא מן הבנק ו/או מגורם מממן אחר, לצורך פרעון השיק כמוסכם בין הצדדים לרבות מחברה אחרת שחתמתי עימה חוזה לבניה בשטח על מנת לסייע לנו במימון. 22. עם הסרת מגלבה זו ע"י המשיבה ושיעבוד הקרקע לגורם מממן אפרע את השיק כמוסכם מלכתחילה בין הצדדים". בדיון שהתקיים ביום 19.5.1999 הגיעו באי כוח הצדדים, עו"ד רון דיחנו בשם שולדר, ועו"ד דב ארבל בשם ח'ניפס, לכלל הסכמה כדלקמן: עו"ד דיחנו וויתר על חקירתו הנגדית של ח'ניפס, ועו"ד ארבל הסכים לכך שעו"ד דיחנו יצרף לסיכומי טענותיו מסמכים אחדים בתנאי שתנתן לו האפשרות להגיב עליהם בכתב טענות. דיון לאחר שעיינתי במכלול נסיבות העניין ובטענות באי כח הצדדים הגעתי למסקנה כי שני הצדדים חטאו בטעויות משפטיות שסיבכו עניין פשוט והפכוהו למקור של מחלוקת. בסופו של דבר, התוצאה היא כי דין ההתנגדות להדחות. הבה ואעמיד עובדות על דיוקן ואעשה סדר בעובדות הרלוונטיות לענייננו: אין מחלוקת על כך ששולדר שילמה לח'ניפס סכום של 300,000 $. כך גם אין מחלוקת על כך שהצדדים הגיעו להסכם בדבר ביטול עיסקת הקומבינציה והסכימו, כפי שהיו צריכים להסכים, שכל צד יחזור למצבו הקודם: ישיב לשולדר את הסכום שקבל ממנה (300,000 $), וזו, שולדר, תבטל את הערת האזהרה שנרשמה לזכותה ביום 21.2.1996, על נכס המקרקעין נשוא העיסקה. אלא מאי? שעיון בהסכם הביטול, נספח ג' להתנגדות, מלמד כי בניגוד לנטען בסעיף 8 לתצהירו של ח'ניפס, לא הוסכם בין הצדדים כי תשלום הסך של 300,000 $ "יפרע לאחר ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבה ולאחר שיעבוד הקרקע לטובת הבנק ו/או גורם אחר לצורך נטילת משכנתא ופירעון החוב". בסעיף 3 לנספח ג' כתבו הצדדים לאמור: "המוכר (היינו, הצד המיוצד על ידי ח'ניפס ע.ג.) מתחייב להחזיר לקונה את הסך של - 300,000 דולר ארהב לא יאוחר מיום 15.12.97 כשסכום זה ישולם בשקלים לפי שערו היציג של הדולר ארה"ב בשעת החזרת הסך הנ"ל לקונה". כך, ללא כל התנאה! אדרבא, בסעיף 4 לנספח ג' הוסכם כי "הערת האזהרה הרשומה ע"ש הקונה בלשכת רישום המקרקעין נצרת תבוטל מיד עם החזרת הסך הנ"ל לקונה". הווה אומר, שביטול הערת האזהרה מותנה בתשלום ולא להיפך! ועוד: מסתבר כי למרות התחייבותו בסעיף 3 לנספח ג' לא החזיר ח'ניפס את הסך של 300,000 $ עד 15.12.1997 כמובטח. רק ביום 31.12.1997 מסר ח'ניפס את השיק נשוא ההתנגדות לידי שולדר. תאריך הפרעון הנקוב בשיק הוא 15.2.1998. במכתב נספח ח' להתנגדות אישרה שולדר את קבלת השיק "בגין החזר הלוואה שניתנה על עיסקת שפרעם והוחזר עקב ביטול העיסקה. עם קבלת צ'ק זה אין לנו שום תביעות נוספות למר ח'ניפס". בשולי המכתב נספח ח' להתנגדות נכתבה תוספת שעליה חתמו הן דב שולדר והן חסן ח'ניפס. וכך נכתב שם: "צ'ק זה ניתן לבטחון על מנת להציגו למס שבח. עד תאריך זה אנו נדאג לתשלום הסך הרשום בצ'ק והשווה לסך של 300,000 $. סבורני כי נסיבות העניין מלמדות על כך שהשיק האמור ניתן כהשבת הסכום ששולם על ידי שולדר במסגרת עיסקת הקומבינציה שבוטלה. אכן, בשולי המכתב נספח ח' להתנגדות נרשמה המילה "ביטחון" אך מילה זו אינה מעלה ואינה מורידה: ראשית, על השיק עצמו לא נרשמו הערה או תנאי כלשהם. כידוע "השטר נוסע ללא מזוודות" ועובדה זו היא שמקנה לו את מעמדו כמסמך סחיר: השוו לדברי כבוד השופט א. גולדברג בע"א 2448/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד אברהם אשכנזי ואח', פד"י מח' (3) עמ' 563 בעמ' 569 מול האותיות ו'- ז'. הזכויות המגולמות בשטר, כמו גם המגבלות על סחירותו, הן אלה הרשומות עליו, ואלה בלבד. החייב על פי השטר אינו יכול לטעון טענות הסותרות את האמור בשטח תוך הסתמכות על מסמכים חיצוניים. השטר, השיק נשוא ההתנגדות, הינו שטר נקי מהגבלות כלשהן ואין מקום להחיל עליו תנאי הנסמך על נספח ח' להתנגדות או על כל מסמך חיצוני אחר. לפיכך, וכבר מטעם זה דין טענתנו - התנגדותו של ח'ניפס להדחות. שנית, גם המסמך נספח ח' הנ"ל אינו מלמד על כך שהשיק שבו מדובר הינו "שיק בטחון" במובן של שיק שאין כוונה להציגו לפרעון. אדרבא, מהקשר הדברים המלא עולה כי ח'ניפס מסר את השיק לשולדר כהחזר הסכום שזו שילמה לו. אכן, בשולי המכתב נרשמה המילה "ביטחון", ברם, נראה שהדבר בא ללמד רק על כך שח'ניפס התחייב לשלם לשולדר את הסכום הנקוב בשיק עד ליום 15.2.1998, הוא תאריך הפרעון הנקוב בשיק, כך שלא יהיה כל צורך להציג את השיק לפרעון. הואיל ואין מחלוקת על כך שח'ניפס לא שילם את הסכום האמור לשולדר, לא עד ליום 15.2.1998 ולא עד בכלל, הרי שלא הייתה כל סיבה שלא להציג את השיק לפרעון כפי שעשתה שולדר. והרי לכך בדיוק נועד השיק! שלישית, ח'ניפס עצמו, בתצהירו נספח ז' להתנגדות, תצהיר שניתן לצורך הצגתו בפני שלטונות המס בעקבות ביטול העיסקה, כתב לאמור: "3. הנני מצהיר כי מסרתי לחב' שולדר שיק ע"ס 1 ,056,000 ₪ ליום 15.2.98. 4. השיק הנ"ל עדיין לא נפרע מאחר ואין באפשרותי לשלמו עד אשר לא יבוטל העיקול הרשום על החלקה מטעם שלטונות מס שבח וניתן יהיה לשעבד החלקה לטובת בנק ע"מ לקבל ממנו כספים. 5. תוך 14 יום מביטול העיקול תשועבד החלקה ולאחר קבלת הלוואה ממנו השיק הנ"ל לא יכובד". סבורני כי דבריו הברורים הנ"ל של ח'ניפס מלמדים על שהשיק האמור אכן ניתן לשולדר כדי להחזיר באמצעותו את הסכום ששולם על ידה. נראה בבירור שגם ח'ניפס התכנון לכבד את השיק, לכשירווח. אלא שהדברים הלכו והסתבכו: שולדר הסכימה לביטול הערת האזהרה שנרשמה לזכותה ביום 21.2.1996 (ראו נספח ח1 להתנגדות), והערת האזהרה אמנם בוטלה. לעומת זאת, השיק שנמסר לשולדר לא כובד. ותחת זאת הלך ח'ניפס והתקשר ביום 8.3.1998 בעיסקת קומבינציה עם חייל השקעות ונכסים בע"מ (ראו את ההסכם שצירף ח'ניפס לסיכומי טענותיו). ביום 19.5.1998 נרשמה על המקרקעין הנדונים הערת אזהרה לזכותה של חייל השקעות ונכסים בע"מ (להלן: "חייל") (ראו את נסח הרישום נספח ב' לסיכומי טענותיה של שולדר). בא כוחה המלומד של שולדר, עו"ד אריה אקהויז, טען בסיכומיו כי "לשולדר נודע על ההסכם עם חייל באקראי לאחר בדיקה בלשכת רישום המקרקעין ב- 5/98". לדבריו - "(...) ח'ניפס, בניגוד לקבוע בהסכם, לא רק שלא השיב לה את כספה בחזרה ולא שיעבד את המקרקעין לטובת בנק תמורת העברת סכום החוב לשולדר, אלא ניסה למכור את המקרקעין פעם נוספת (...)". על שום כך, טען עו"ד אקהויז, למחרת רישום ההערה לזכותה של חייל, "רשם עו"ד שיינפלד הערת אזהרה לטובת שולדר בהתם ליפוי כוח שהיה בידיו". (הערת האזהרה לזכותה של שולדר נשרמה ביום 20.5.1998, כעולה מנספח ב' לסיכומיה של שולדר). חוששני כי רישום הערת האזהרה ביום 20.5.1998 נעשה, לכאורה, שלא כדין. נראה כי שולדר, באמצעות עו"ד שנפלד, רשמה את הערת האזהרה מיום 20.5.1998 כדי לשמור לבל יפגעו זכויותיה בעקבות כך שהשיק שנמסר לה לא כובד. ברם, הואיל ועיסקת הקומבינציה בוטלה נראה לכאורה שדרך זו, של רישום הערת אזהרה על פי יפוי כח שהיה בידיו של עו"ד שנפלד, לא הייתה פתוחה עוד בפני שולדר. השמירה על זכויותיה של שולדר צריכה הייתה להעשות על ידי נקיטת הליך משפטי, כגון עיקול או כל הליך אחר, אם במסגרת לשכת ההוצאה לפועל ואם במסגרת בית-המשפט, ולא באמצעות עשיית דין עצמית של רישום הערת אזהרה כאמור. ואמנם, עיון בנסח הרישום, הנספח ב' לסיכומי טענותיה של שולדר, מלמד כי שולדר אכן נקטה הליך משפטי ובמיום 27.7.1998 נרשם על המקרקעין עיקול על פי צו ראש ההוצאה בתיק ההוצאה לפועל שבמסגרתו הוגשה ההתנגדות. מכל מקום, נראה שאין בפי ח'ניפס, טענת הגנה כלשהי כנגד העילה השטרית, שבה עסקינן. בדיון שלפני, ח'ניפס משך את השיק הנדון ומסרו לשולדר על מנת להשיב לה את ששילמה לו. הסכום האמור לא שולם לה עד היום למרות התחייבותו של ח'ניפס לעשות כן. הואיל ואין בפי ח'ניפס כל טענת הגנה שהיא כנגד ביצוע השיק, דין התנגדותו להדחות. הערה: רישומה של הערת האזהרה השניה, מיום 20.5.1998, אין לה ולא כלום עם ההתנגדות שבה עסקינן. כשלעצמי אני סבור כי ראוי, לאור הדברים שאמרתי לעיל, כי הערת אזהרה זו תמחק. ברם, חוששני כי איני מוסמך, במסגרת ההליך הנוכחי, להורות בעניין זה דבר. לא נותר לי אלא לקוות כי באי כוחה המלומדים של שולדר יפעלו לעשות כן ללא צורך בהליכים משפטיים מיותרים למחיקתה. אחרית דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: אני דוחה את ההתנגדות. שולדר חברה לבניה בע"מ רשאית להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל שבהם נקטה כנגד חסן ח'ניפס. אני מחייב את חסן ח'ניפס לשלם לשולדר חברה לבניה בע"מ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום מלא בפועל. שיקיםביצוע שטרשיקים ללא כיסוי