התפטרות בזמן חופשה ללא תשלום

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות בזמן חופשה ללא תשלום:

.1ההליך
.1בבית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין השופט כנפי; נציג ציבור - מר סולבייצ'יק; תב"ע מב/60-3) התבררה תביעתה של המשיבה (להלן - העובדת) נגד המועצה המקומית טירת הכרמל (להלן - המועצה המקומית) לפיצויי פיטורים. בית-
הדין האזורי קיבל את התביעה ומכאן ערעור המועצה המקומית לבית-דין זה. כן הוגש ערעור שכנגד מטעם העובדת על סכום הפיצויים שנפסק ועל דחיית תביעתה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
.2העובדות, כעולה מן החומר שבתיק בית-הדין האזורי, הן:נ
א) העובדת עבדה במועצה המקומית בתור עובדת סוציאלית מיום 6.9.1977ועד ליום 13.6.1980, יום בו ילדה העובדת וגם יצאה לחופשת לידה; ב) שכרה של העובדת שולם בהתאם להסכם קיבוצי מיום 9.12.1976החל על העובדים הסוציאליים; ג) העובדת ביקשה וקיבלה חופשה ללא תשלום עד ליום 12.6.1981; ד) ביום 14.4.1981התפטרה העובדת וביקשה פיצויי פיטורים. בבקשתה הסתמכה העובדת על הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן - חוקת העבודה). משלא נענתה, פנתה העובדת לבית-הדין האזורי בתביעתה כאמור בסעיף 1לעיל.
.3בתביעתה בבית-הדין האזורי סמכה העובדת על "חוקת העבודה" ועל "נוהג".
בסעיף 78(ב) שבחוקת העבודה, עליו סמכה העובדת, נאמר:ב
" .78פיצויים במקרה של התפטרות:ו
עובד שהתפטר אחרי השלימו שנת שירות אחת לפחות זכאי לפיצויי פיטורים, אם סיבת ההתפטרות היתה אחת הסיבות הבאות:נ

א - ...
ב - לידה - אם העובדת מתפטרת בתוך שנה אחת מיום הלידה או במשך תקופת חופשת לידה, אם הוארכה תקופה זו אחרי שעברה שנה מיום לידתה ואינה עובדת במקום עבודה אחר".

.4עיקר הטענות, שהעלה פרקליטה של העובדת בבית-הדין האזורי, היו:ב
א) חוקת העבודה נרשמה כהסכם קיבוצי והיא אכן הסכם קיבוצי החל על העובדת; ב) אף אם אין חוקת העבודה מהווה הסכם קיבוצי, הרי שהיא "הסדר קיבוצי ומתקיימים התנאים הדרושים להוכחת תנאי מכללא או חוזה לטובת צד שלישי. על כן היא (חוקת העבודה) מחייבת במקרה דנן"; ג) התפטרות העובדת היתה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים על-פי חוקת העבודה.
.5עיקר הטענות, שהעלה פרקליטה של המועצה המקומית בבית-הדין האזורי, היו:ו
א) "חוקת העבודה אינה מהווה הסכם קיבוצי, שכן מרכז השלטון המקומי (שהוא צד המעביד באותו הסכם, להלן 'המרכז') אינו בגדר 'ארגון מעבידים'... והוא אף אינו אישיות משפטית ולכן אינו יכול ליצור הסכם קיבוצי". בטענתו סמך הפרקליט, בין היתר, על דב"ע לד/5-2, [1] (בע' 50), ודב"ע לז/ 103-3, [2]; ב) לא הוכח שנוצרו תנאים מכללא שמכוחם מחייבות בענייננו הוראות חוקת העבודה; ג) ההסכם הקיבוצי היחיד החל על העובדת הוא הסכם העובדים הסוציאליים מיום .9.12.1975משאין באותו הסכם התייחסות לפיצויי פיטורים, המקור היחיד לזכות לפיצויי פיטורים הוא חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963(להלן חוק פיצויי פיטורים), אשר במקרה זה אינו מקנה לעובדת כל זכות.
.6בפסק-הדין שבערעור קיבל בית-הדין האזורי, כאמור בסעיף 1לעיל, את תביעת העובדת וזאת בעיקר מנימוקים אלה:נ
"אין זה נחוץ כי ארגון עובדים או ארגון מעבידים יהיה בגדר אישיות משפטית במובן דיני תאגידים... יש מקום לבחון, אם מי שחתם על ההסכם כארגון מעבידים אמנם הוא כזה. בנושא זה קיימת פסיקה אשר לכאורה סותרת זו את זו. בע"א 94/69, [3], בע' 632, הביע בית-המשפט העליון את הדעה, כי החוקה היא בגדר הסכם קיבוצי כללי לפי החוק והיא חלה על כל הרשויות המקומיות, אלא אם הוצאו במפורש ממנו. בעניין זה עלינו להעיר, כי הנתבעת הצהירה שאין היא יודעת אם היא חברה במרכז השלטון המקומי ולא הגישה ראיות לסתור. עלינו להניח, אפוא, כי החוקה חלה על הנתבעת. לעומת פסק-הדין הנ"ל של בית-המשפט העליון ניתנו מספר פסקי-דין על-ידי בית-הדין הארצי מהם משתמע, כי עת ניתנו אותם פסקידין ובהם דב"ע לד/5-2, [1], היה מצב מעורפל אשר הוליד את המסקנה,
כי ייתכן והחוקה אינה בגדר הסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק וזאת בעיקר בשל חוסר יכולת לקבוע, אם המרכז לשלטון מקומי היה אז בגדר ארגון מעבידים ואם היה לו תקנון, שעל-פיו הוסמך לייצג מעבידים לעניין תנאי העבודה. לנו נראה, כי הדברים הנ"ל של בית-הדין הארצי נאמרו אגב אורחא ואין בהם משום הלכה פסוקה מכרעת בסוגיה זו. מאז גם חלו שינויים עובדתיים, שכן מרכז השלטון המקומי הכניס שינויים לאחר מכן בתקנונו, על מנת שהוראותיו יתאימו לארגון מעבידים (ראה מכתבו של הממונה הראשי על יחסי עבודה - מוצג ת/1)... אנו סבורים, אפוא, כי מרכז השלטון המקומי הוא בגדר ארגון מעבידים ובתור שכזה היתה לו הכשרות ליצור ולחתום על הסכם עבודה קיבוצי.
אף אם טעינו במסקנתנו הנ"ל נראה לנו, כי החוקה היא בגדר הסדר קיבוצי שבו מתקיים כל הדרוש להוכחת תנאי מכללא לצורכי חוזה העבודה האישי".
באשר להסתמכותה של העובדת על "נוהג" דחה בית-הדין את הטענה ועל כן אין ערעור בבית-דין זה.
.7משהוגשו הודעת הערעור ונימוקי הערעור ולקראת הדיון בערעור החליט בית-
דין זה, כי "מאחר ובערעור זה מעלים טענות היורדות למהותה של 'חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות' ולכוחה של רשות מקומית להתחייב מכוח ה'חוקה' יישלח העתק הודעת הערעור ונימוקי הערעור למרכז השלטון המקומי ולהסתדרות הפקידים - על מנת לאפשר להם להתייצב לדיון ולטעון טענותיהם...".
.8עם פתיחת הדיון בערעור החליט בית-הדין:ב
" .1לשם המשך הדיון יגיש עורך-דין עמאר תצהיר מאת המוסמך לכך במסגרת המערערת ובו כל הנתונים העובדתיים בשאלת הקשר שבין המערערת לבין המרכז לשלטון מקומי, כולל אותם פרטים שיבקש בא-כוח המשיבה להתייחס אליהם.
.2עורך-דין רובין יגיש עדויות ראשיות בדרך תצהיר ובהן כל העובדות הרלבנטיות לעניין הנוהג והתקדימים בשירותה של המערערת לעניין תשלום פיצויי פיטורים בנסיבות דומות...
.4בית-הדין יזמין את המרכז לשלטון מקומי להעיד בשאלות הקשורות לקשרים שבין המועצה המקומית לבין מרכז השלטון המקומי, ובמיוחד בכל הקשור ב'חברות' של המערערת באגודה שהיא המרכז לשלטון מקומי, ותבוא התייחסות לשאלה, אם ומתי הוגשה על-ידי המערערת בקשה להתקבל כחברה, ומתי התקבלה כחברה. במקום להתייצב ולהעיד יהיה 'המרכז' רשאי להגיש עדותו בתצהיר".

.9בעקבות ההחלטה האמורה בסעיף הקודם הוגש מטעם המועצה המקומית תצהירו של ראש המועצה, מר ראובן בינר. באותו תצהיר נאמר, בין השאר:ו
" .1המועצה המקומית טירת הכרמל ( להלן - המועצה) הוקמה בתאריך 1.2.1951(ק"ת 153, תשי"א, ע' 649).
.2א. המועצה לא החליטה להתקבל כחברה באגודה מרכז השלטון

המקומי בישראל...;
ב. המועצה לא הגישה ולא החליטה להגיש ו/או לחתום על התחייבות בכתב בנוסח המופיע בסעיף ד (2) לתקנון המרכז...; ו. המועצה אינה מקבלת הזמנות לאסיפות כלליות שנתיות או אחרות של המרכז...
.3א. המועצה נוהגת לשלם תשלום שנתי למרכז הנקרא במכתב הדרישה של המרכז:נ 'מס חבר' ולפי פניית המרכז...; ב. ראש המועצה מוזמן להשתתף בישיבות המרכז, אך אין הוא מוסר דו"ח למועצה על הנושאים הנדונים במוסדות המרכז ואין המועצה נוהגת לדון ולהחליט על נושאים אלה".
המצהיר נחקר חקירה נגדית. בחקירה הנגדית אישר המצהיר עובדות אלה:ב
א) ראש המועצה המקומית אשר קדם בתפקיד למצהיר היה חבר בוועדת העבודה שבמרכז השלטון המקומי והיה פעיל במרכז; ב) המועצה המקומית מקבלת שירות מן המרכז, לרבות שירותים בענייני עובדים; ג) בין המרכז לבין המועצה המקומית מתנהלת התכתבות ענפה. במועצה המקומית קיים תיק מיוחד למרכז; ד) ידיעתו של המצהיר את העובדות הינה על בסיס היותו חבר המועצה המקומית מזה 10שנים ולגבי השנים שקדמו לכך - מבירורים שערך, לבקשתו, מזכיר המועצה המקומית.
.10מטעם המרכז הוגשו שני תצהירים, תצהיריהם של המשנה למנהל הכללי של המרכז, מר גדעון לב, ובהם נאמר, בין השאר:ו
"המועצה המקומית טירת הכרמל חברה במרכז מאז היווסדה ועד היום, משתתפת באסיפותיו, נוטלת חלק בפעולותיו ומשלמת דמי חבר למרכז. המרכז משמש כל העת כארגון מעבידים של הרשויות המקומיות החברות בו, למעט העיריות תל-אביב, ירושלים וחיפה, מייצג אותן וחותם בשמן על הסכמים קיבוציים.

עקב ספקות שהועלו לגבי מעמדו של המרכז כארגון מעבידים, בהעדר סעיפים מפורשים בתקנונו, הוספו לתקנון המרכז ב- 26.10.1978סעיפים 3א ר-3ב שהסירו הספקות האמורים.
לתצהירו נספח נוסח תקנון המרכז לאחר התיקון האמור ומסומן 'א', ובו מודגשים במקור הסעיפים שהוספו.
הנוסח האמור נשלח לכל הרשויות המקומיות החברות במרכז ובכללו גם למועצה המקומית טירת הכרמל.
גם לאחר התיקון האמור עדיין נותרו ספקות לגבי מעמדה של חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות ולגבי מעמדם של ההסכמים שנחתמו על-ידי המרכז לפני שינוי התקנון, כהסכמים קיבוציים על-פי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוציים).
על מנת להסיר את הספקות האמורים נחתם ביום 28.5.1981הסכם קיבוצי כללי בין המרכז לבין ההסתדרות הכללית לפיו נקבע כי כל ההסכמים שנחתמו בין הצדדים לרבות חוקת העבודה ייראו לכל דבר ועניין כהסכם קיבוצי כללי החל על הצדדים ועל יחידיהם".
"המועצה וראשיה נטלו ונוטלים כל העת חלק פעיל ביותר בפעולות המרכז, מוזמנים לאסיפותיהם, חברים בהנהלתו ובוועדותיו, וממצים את זכויות המועצה לקבלת שירותי המרכז באופן אינטנסיבי ביותר.
ברשות המרכז נמצאים תיקים מלאים וגדושים המתייחסים לפעילות המועצה במרכז ולקשריה אתו, מתוכם בחרתי להביא באקראי מספר מסמכים, עקב חוסר הטעם המעשי לצרף את העתקי כל המסמכים.
מר אליאש כרמל, שהיה ראש המועצה לפני קודמו של מר בינר, היה חבר הנהלת המרכז ונטל חלק פעיל ביותר בפעולותיו.
מר אוני ארבילי, שהיה קודמו של מר בינר בתפקיד ראש המועצה היה חבר בועדת העבודה של המרכז, ונטל חלק באסיפותיו ובפעולותיו.
המועצה על נבחריה ופקידיה קיבלה ומקבלת מהמרכז שירותים, הדרכה וייעוץ לרבות ובמיוחד בענייני עבודה ועובדים ולרבות ובמיוחד כאלה הנובעים מהסכמים הקיבוציים עליהם חתום המרכז.
כך, למשל, כאשר היו קיימים סכסוכי עבודה במועצה לא היססה המועצה לפנות למרכז בדרישה להעביר את העניין להכרעת הוועדה הפריטטית, הפועלת מכוח חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות".
בחקירה נגדית על תצהירו אמר המצהיר, מר גדעון לב:נ
א) "המרכז קם בשנת 1952";
ב) "הדרך המקובלת ליצירת קשר בין רשות מקומית חדשה ובין המרכז הינה הבאה:ב המרכז מקבל הודעה על כינון הרשות המקומית ממשרד הפנים ובעקבות כך פונה אל אותה רשות מקומית בהצעה להצטרף למרכז
על-ידי תשלום מס. הדבר נעשה בעל-פה או בכתב. אי טופס של בקשה להצטרפות למרכז ואין כל טקס פורמלי להצטרפות כאמור"; ג) "כל הרשויות המקומיות רוצות להיות חברות במרכז, פרט לרמת ישי אשר עזבה את המרכז ובימים אלה מביעה רצון לחזור למרכז".
.11מטעם העובדת הוגש תצהיר בדבר מקרים דומים למקרה של העובדת, בהם קיבלו עובדות סוציאליות, שהתפטרו מעבודתן במועצה המקומית בנסיבות דומות - פיצויי פיטורים.
באותו נושא הוגש תצהיר מטעם המועצה המקומית שממנו עלה, כי אמנם היו מקרים דומים לזה של העובדת, אך הנסיבות היו שונות.
.12מסמכים שהוגשו לבית-הדין ושלא נסתרו:ו
א) תיקון מיום 26.10.1978של תקנון המרכז - סעיף "המטרות":נ
"3א. לשמש ארגון יציג של הרשויות המקומיות, העיריות, המועצות המקומיות ואיגודי ערים כלפי הכנסת, הממשלה ומשרדיה, מוסדות וארגונים ציבוריים אחרים בעניינים הנוגעים לשלטון המקומי ולהבטיח את שיתופו בדיונים ובהכרעות של המוסדות האלה בנושאי השלטון המקומי.
3ב. ליזום, לטפל בשמן של העיריות, המועצות המקומיות ואיגודי ערים ולייצגן בענייני עבודה ועובדים, לשמש כארגון יציג של הרשויות המקומיות הנ"ל, למעט העיריות ירושלים, תל-אביב-יפו וחיפה, בכל ענין המתחייב לפי העניין כלפי בתי-הדין לעבודה, ארגוני עובדים יציגים ואיגודים מקצועיים המייצגים את העובדים ברשויות המקומיות, במטרה לערוך הסכמים קיבוציים לגבי תנאי עבודה של כל ציבור העובדים ברשויות המקומיות הנ"ל ולשם קיום הסכמים כאלה וכן לייצג את הרשויות המקומיות בכל העניינים הנוגעים לעובדים ברשויות המקומיות הנ"ל. לערוך ולחתום על הסכמים קיבוציים בכל הנוגע לשלטון המקומי"; ב) הסכם קיבוצי כללי מיום 28.5.1981(להלן - הסכם קיבוצי 81):ב
"בין מרכז השלטון המקומי בישראל, בשמו ובשם כל הרשויות המקומיות, להלן:ו - 'המרכז' לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האגף לאיגוד מקצועי הסתדרות הפקידים, להלן: - 'ההסתדרות'
הואיל והמרכז הינו ארגון מעבידים של כל הרשויות המקומיות למעט שלוש הערים הגדולות ירושלים, תל-אביב וחיפה והואיל ובין הצדדים להסכם זה נחתמו הסכמי עבודה קיבוציים, חוזי עבודה, זכרונות דברים והודעות בענייני עובדים, להלן ביחד 'ההסכמים'.
והואיל והתעורר ספק בקשר להיותם של הסכמים, הסכמים קיבוציים בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957
והואיל והצדדים מעוניינים להסיר ספקות אלו
לפיכך הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן:
.1המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי-נפרד מההסכם
.2הצדדים מסכימים בזה כי כל ההסכמים לרבות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות על נספחיהם השונים, בין שנרשמו במשרד העבודה ובין שלא, יהיו חלק בלתי-נפרד מהסכם קיבוצי זה ויראו אותם לכל דבר ועניין כהסכם קיבוצי כללי החל על הצדדים ועל יחידיהם. תוקפו של הסכם קיבוצי כללי זה הוא מיום אחד בפברואר 1960".
ג) הסכם קיבוצי מיוחד מיום 10.7.1980(להלן - הסכם קיבוצי 80):
"ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל המיוצגת על-ידי נציב שירות המדינה מר איתן יעקובסון; מרכז השלטון המקומי בשמו ובשם כל הרשויות המקומיות (למעט שלוש הערים הגדולות) המיוצג על-ידי מר גדעון לב; שלוש הערים הגדולות ירושלים, תל-אביב וחיפה, המיוצגות על-ידי מר נפתלי איתן; הסוכנות היהודית לארץ ישראל בשמה ובשם ההסתדרות הציונית, קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל המיוצגת על-ידי מר מרדכי רביד; המוסדות להשכלה גבוהה בישראל המיוצגים על-ידי פרופסור מרדכי אברון (כל אחד מהם וכולם יחד ייקראו להלן - המעסיקים), מצד אחד לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל (להלן - ההסתדרות הכללית), מצד שני... (ההדגשות לא במקור)
"7א. תנאים שנקבעו בין הצדדים בהסכמים קיבוציים קודמים או בהסדרים והתחייבויות קודמות ימשיכו להיות בני-תוקף בתקופת תוקפו של הסכם זה, אלא אם כן שונו במפורש או במשתמע על-ידי הוראה מהוראות הסכם זה".
.13לקראת סוף הדיון בערעור טען פרקליטה של המועצה המקומית, בין השאר, כי הסכם קיבוצי 80, המאשר כי חוקת עבודה מהווה הסכם (סעיף 12, פסק ג' לעיל) אינו הסכם קיבוצי משום שחתם עליה, מטעם המרכז, לא מי שהיה מוסמך לכך. על-פי החלטת בית-הדין הוגש תצהיר מטעם יושב ראש המרכז, מר פנחס אילון, ובו נאמר:
"מר גדעון לב, המשנה למנהל הכללי של המרכז, הינו נציגו ושלוחו של המרכז בכל משא-ומתן בענייני עבודה ועובדים הוא מוסמך לנהל משא-ומתן כאמור ולהגיע לכל הסכם או הסדר על-פיו, וכן לחתום על כל מסמך בענייני עבודה ועובדים לרבות הסכמים קיבוציים והסכמים אחרים.
ב- 14השנים האחרונות מאז תחילת עבודתו במרכז חותם מר גדעון לב בשם המרכז על כל ההסכמים הקיבוציים וההסכמים האחרים בענייני עבודה ועובדים... מדי שנה, באסיפה הכללית של המרכז, מוגש לחברת המרכז דו"ח בכתב על פעולותיו של מר לב ועל ההסכמים שנחתמו על-ידו בשם המרכז בשנה חולפת... לשם הסרת כל ספק לגבי תוכנה והיקפה של שליחותו של מר לב נחתם ביום 20.2.1984על-ידי המרכז כתב יפוי-כוח ואישור פעולות שהעתקו נספח לתצהירי".
אל אותו תצהיר צורף "יפוי-כוח ואישור פעולות".
פרקליטה של המועצה המקומית הגיש בקשה להתעלם מהתצהיר ויפוי-הכוח האמורים.
.14בערעור חזר הפרקליט שייצג את המועצה המקומית על טענותיו בבית-הדין האזורי. הפרקליט הדגיש והוסיף טענות אלה: א) חוקת העבודה אינה מחייבת את המועצה המקומית, באשר "מרכז השלטון" המקומי אינו ארגון מעבידים כמשמעותו בסעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים", שכן "מרכז השלטון המקומי לא היה וגם איננו מוסמך לייצג את המערערת (המועצה המקומית) ו/או לחייבה, שלא בידיעתה ושלא בהסכמתה המפורשת, בהסכם קיבוצי, במיוחד בענייני פיטורים והתפטרות של עובדיה". כן הוסיף וטען, כי לא הוכח (צ"ל 'הוכחו')... מהותו וניסוחו של תקנון מרכז השלטון המקומי וכי נעשו בו שינויים על מנת שהוראותיו יתאימו לארגון מעבידים... וכי שינויים אלה בעלי תוקף תחולה למפרע במידה המחייבת את המערערת"; ב) חוקת העבודה אינה מחייבת את המועצה המקומית, באשר "רשות מקומית אינה מוסמכת לאצול מסמכויותיה לגוף זר שאינו גוף סטטוטורי, שהוקם והוסמך במפורש על-פי דין לכוף עליה חיובים". "חברות של רשות מקומית במרכז השלטון המקומי כגוף הכורת הסכמים קיבוציים כלליים... נוגדת הוראות חוק החלות על רשויות מקומיות ומהווה חריגה מסמכות ההופכת את החברות לחסרת כל תוקף". בטענתו סמך הפרקליט על הוראות סעיפים 184, 186, 190, 195, 171, 171א' ו- 249(27) לפקודת העיריות [נוסח חדש]; סעיף 28לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]; סעיפים 140, 161, 180ו-146א לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950; סעיפים 57, 58, 63(א) (1) ו- 85(ב) לצו המועצות המקומיות מועצות אזוריות), תשי"ח-1958; תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש"ם-1980; חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978; צו העיריות (הקמת תאגידים), תש"ם-1980,
וכן על פסיקת בית-המשפט העליון הנוגעת לכוחה וסמכותה של רשות מקומית להעביר או לאצול מסמכויותיה; ג) "חוקת העבודה אינה יכול להוות הסדר קיבוצי באשר מרכז השלטון המקומי איננו ארגון מעבידים המוסמך להגיע להסדר קיבוצי או אחר בשם הרשויות המקומיות"; ד) "אף בהנחה שחוקת העבודה הינה הסדר קיבוצי, דבר המוכחש, הסדר כזה אינו מחייב ולא יכול לחייב את המערערת... באשר לא הסכימה להוראותיו ולעולם לא נהגה ולא פעלה על פיו".
.15בערעור חזר, בעיקרו, הפרקליט שייצג את העובדת על טענותיו בבית-הדין האזורי וביקש שלא לסמוך על תצהירו של מר בינר, ראש המועצה המקומית (המובא בסעיף 9לעיל).
.16עמדתו של הפרקליט, אשר ייצג את המרכז (על-פי החלטת בית-הדין כמובא בסעיף 7לעיל) בערעור, היתה: א) אין המועצה המקומית יכולה לכפור בחברותה במרכז; ב) הוכחו חברותה של המועצה המקומית במרכז, היזקקותה לשירותי המרכז והשתתפותה בפעילות המרכז.
.17עיקר עמדתו של הפרקליט, אשר טען להסתדרות הפקידים (סעיף 7לעיל) בערעור, היה: א) אין מועצה מקומית מוגבלת בחוק לעניין הצטרפותה למרכז, ואין מדובר ב"העברת סמכויות" כנטען על-ידי פרקליטה של המועצה. "המועצה תמיד יכולה לעזוב את המרכז"; ב) לצורך הליך בין עובד במועצה המקומית לבין המועצה די באישור המרכז בדבר חברותה של המועצה במרכז. בטענתו זו סמך הפרקליט על סעיף 17לחוק הסכמים קיבוציים.
.2פסק-הדין
.1עד שנידרש לשאלות הצריכות הכרעה בערעור זה, נשלים את מערכת העובדות כפי שהן עולות מהראיות - תצהירים וחקירות נגדיות עליהן. צריך שכן ייעשה, משום שבשלב הערעור נטענו טענות משפטיות, שעל מנת לשקול אם לקבלן אם לאו, דרושה תשתית עובדתית. זאת ואף זאת, סעיף 33לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מאפשר ומאפשר דרך זאת.

העובדות הנוספות הן:
א) חברות המועצה המקומית במרכז: המועצה היא מאז שנים רבות החברה במרכז. זאת ואף זאת, היא משלמת "דמי חברות" למרכז, משתתפת בפעולותיו, מקבלת שירותים ממנו בתחומים רבים, כולל בתחום הטיפול בעובדים (תצהירו של מר לב - סעיף 10, שבחלק י לעיל, ודברי מר בינר בחקירתו הנגדית - סעיף 9, קטע שני, שבחלק י לעיל); ב) מעמדו של המרכז במשפט העבודה: בשנת 1979תוקן תקנון המרכז ונכלל בו הסעיף המובא בסעיף 12, פסקה א', שבחלק י לעיל; ג) כשרות החתימה על הסכם קיבוצי 81: מי שחתם על אותו הסכם בשם המרכז הוא המשנה למנהל הכללי של המרכז, מר גדעון לב (ממונה על ענייני עבודה). המשנה חתם על אותו הסכם במסגרת תפקידו, ועל כל פנים פעולתו קיבלה אישורו של המרכז (סעיף 13שבחלק י לעיל); ד) תשלום פיצויי פיטורים בעבר: בעבר היו מקרים שבהם שולמו פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה, בהתאם לסעיף הרלבנטי שבחוקת העבודה, עליו סומכת העובדת (סעיף 11, שבחלק לעיל).
.2לפסק-הדין בערעור זה מגיעים בשתי דרכים:
הדרך האחת - והיא דרך המלך - ניתוח פסק-הדין שבערעור על בסיס העובדות והטענות ששימשו לבית-הדין האזורי עת בא לפסוק בתובענה; הדרך השניה - התייחסות למכלול העובדות, היינו הן לעובדות כפי שהיו בפני בית-הדין האזורי והן לעובדות שנחשפו במהלך הדיון בערעור לאור המיוחד בהליך (סעיף 8, שבחלק י לעיל, וכן סעיף 1לעיל) וכן לטענות שהועלו במהלך הערעור, אף אם לא הועלו או הועלו חלקית בלבד, בפני בית-הדין האזורי.
לדרך הראשונה - ניתוח פסק-הדין מטעמיו ולאור הנתונים ששימשו לו.
.3התובענה בפני בית-הדין האזורי היתה לפיצויי פיטורים, עת הבסיס היתה חוקת העבודה, וליתר דיוק, סעיף 78(ב) שבחוקה (סעיף 3שבחלק י לעיל). כנגד טענות העובדת, כמבוא בסעיף 4שבחלק י לעיל, העלה פרקליטה של המועצה המקומית את הטענות המפורטות בסעיף 5שבחלק י לעיל, וביניהן הטענה, שחוקת העבודה אינה מהווה הסכם קיבוצי, היות ומרכז השלטון המקומי אינו בגדר "ארגון מעבידים (בטענה זאת סמך הפרקליט על פסק-הדין של בית-דין זה בדב"ע לד/5-2, [1], בע' 50), ועל פסק-הדין בדב"ע לז/103-3, [2]).
.4בפסק-הדין שבערעור נדרש בית-הדין האזורי לפסק-דין של בית-המשפט העליון בע"א 94/69, [3]. באותו פסק-דין נאמר "לכל הדעות, החוקה (חוקת העבודה) היא בגדר הסכם קיבוצי כללי לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- .1957היא חלה איפוא
על כל הרשויות המקומיות שהיו בעת חתימת ההסכם חברים במרכז השלטון המקומי, או שנעשו לחברים תוך תקופת תוקפו שלה הסכם, אלא אם הוצאו במפורש ממנו (סעיף 16(2) לחוק)". התייחסותו לאותו פסק-דין אומר בית-הדין האזורי, כי "עלינו להעיר כי הנתבעת הצהירה שאין היא יודעת אם היא חברה במרכז השלטון המקומי ולא הגישה ראיות לסתור. עלינו להניח איפוא כי החוקה חלה על הנתבעת".
כאן המקום להביע תמיהה, אם לא יותר מזה, על כך שגוף ציבורי (הנתבעת)
"הצהירה שאין היא יודעת אם היא חברה במרכז השלטון המקומי", ואל ישאל השואל: אם הרשות המקומית אינה יודעת, מי כן יודע? התברר אחר כך שהיא אמנם ידעה (סעיף 9שבחלק י לעיל).
.5למעשה, אפשר היה לראות בפסק-הדין שבע"א 94/69, [3] - פסק-דין שניתן במסגרת הליך שהחל עוד בטרם קמו בתי-דין לעבודה - סוף פסוק, כך שישמש בסיס לקבלת תביעת העובדת. ואכן, גישה זאת היא ביסודו של פסק-הדין שבערעור, ולאור השתלשלות העניינים שעליהם נצביע - לא יהא מקום להתערב בפסק-הדין.
אלא מאי? בא בית-דין זה ופסק בדב"ע לד/5-2, [1], כפי שפסק. הפרקליט אשר ייצג את המועצה המקומית סמך על אותו פסק-דין וכן סמך הפרקליט על פסק-הדין בדב"ע לז/103-3, [2]. לראשון משני פסקי-הדין הנ"ל מוצאים אנו התייחסות בפסק-הדין שבערעור.
אכן נכון, שבאותו פסק-דין הטיל בית-דין זה ספק בכך, אם חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות מהווה הסכם קיבוצי. הסיבה לספק היתה בכך, שלא היה ברור אותה עת, אם מרכז השלטון המקומי, לאור תקנונו ומטרותיו דאז, היווה "ארגון מעבידים". אותו ספק מצא את ביטויו ב"הליך" (שם, [1], בע' 50), אך גם בפסק-הדין עצמו נאמר, ש"הבסיס הוא רעוע" (שם, [1], בע' 51) והכוונה היא לחוקת העבודה כ"הסכם קיבוצי". להיבט זה כלל לא ניתנה הדעת בפסק-הדין שבע"א 94/69, [3]. בית-הדין האזורי נתן, כאמור, דעתו לפסק-הדין בדב"ע לד/5-2, [1], אך בדין אמר, כי לפחות "החוקה היא בגדר הסדר קיבוצי שבו מתקיימים כל הדרוש להוכחת תנאי מכללא לצורכי חוזה עבודה אישי".
.6פסק, וחזר ופסק, בית-דין זה, שמסמכים כגון חוקת העבודה בשעתו, תקשי"ר והסדרים בדומה לאלה, אף אם אין מתקיימים בהם תנאי מהתנאים להכרה במסמך כהסכם קיבוצי, יכול ויכול שישמשו, לעניין היחסים האישיים, תנאי מכללא במסגרת חוזה העבודה האישי (ראה: דב"ע לה/7-3, [4]; דב"ע מה/59-3, [5]). ומשמדובר בתנאי מכללא, יש ליתן לענייננו משקל רב, אם לא מכריע, לעובדה, שהמסמך - חוקת העבודה - מעיד על פניו, כי מדובר בפרי "הסכמה" בין שני צדדים, עת הצד האחד הוא "מרכז השלטון המקומי בישראל המייצג את כל הרשויות המקומיות המסונפות אליו" ומצד שני הסתדרות הפקידים שבהסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ותוכנו - תנאי עבודה. מכאן, שאף עת ניתן פסק-הדין בדב"ע לד/5-2, [1], היווה המסמך "הסכם קולקטיבי" במשמעות המונח collective agreementבמשפט המקובל, על כל העולה מכך לעניין הסדרת
תנאי עבודה של הפרט בין מכוח דיני שליחות, בין מכוח תנאים מכללא בדיני חוזים ובין מכוח חוזה לטובת צד שלישי.
לדרך השניה - התייחסות למכלול העובדות ולטענות שהועלו במסגרת הערעור.
.7על דרך זאת שמו מספר אבני נגף-טענות, שאם לא תסולקנה כולן, לא ניתן יהיה לקבל את תביעתה של העובדת, עד כמה שהיא מבוססת על זכויות מ"הסכם קיבוצי", להבדיל מהתבססות על "הסכם קולקטיבי", על כל העולה ממנו.
.8אבני נגף-טענות אלה הן:
א) חוקת העבודה אינה הסכם קיבוצי משום שמרכז השלטון המקומי אינו ארגון מעבידים (סעיף 14(ב) לחלק י לעיל); ב) "המועצה אינה חברה, ואינה יכולה להיות חברה, בגוף המכונה מרכז השלטון המקומי (סעיף 14(ב) לחלק י לעיל); ג) החיובים שמחוקת העבודה אינם תופסים בגין המועצה המקומית (סעיף 14(ב), 14(ג), ו-14(ד) לחלק י לעיל).
חוקת העבודה - הסכם קיבוצי
.9לטענתו של הפרקליט אשר ייצג את המועצה המקומית אין חוקת העבודה מהווה הסכם קיבוצי, בין השאר מהטעם, שמרכז השלטון המקומי אינו ארגון מעבידים כמשמעותו בסעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים. לטענה הזאת יכול והיה בסיס עד ליום 26.10.1978, עת תוקן "תקנון מרכז השלטון המקומי", כנראה בעקבות פסקי-הדין של בית-דין זה מיום 10.10.1974(דב"ע לד/5-2, [1], ומיום 23.3.1978(דב"ע לז/103-3, עם אותו תיקון סולק הספק וצריך להיות ברור לכולי עלמא, שמרכז השלטון המקומי הוא על-פי מבנהו ומטרותיו "ארגון מעבידים".
.10משהיה מרכז השלטון המקומי ל"ארגון מעבידים" יכלה להתעורר השאלה, אם הבהרת מעמד זה של המרכז הקנתה לחוקת העבודה מעמד של הסכם קיבוצי בתוקף למפרע מאז נחתמה לראשונה על-ידי הצדדים, כנראה ביום כ"ג בתמוז תשי"ט (29.7.59). על אותו ספק למדים מהמבוא להסכם הקיבוצי מיום 28.5.1981(הסכם קיבוצי 81, המובא בסעיף 12(ב) לחלקי שלעיל). החשוב לענייננו הוא הסעיף האופרטיבי, הנותן במפורש תוקף למפרע לכל ההסכמים המפורטים באותו סעיף, היינו גם לחוקת העבודה; העובדת פרשה, אמנם, מהעבודה לפני יום 28.5.1984, אך ההוראה תופסת למפרע.
.11מכאן שלא יכול להיות ספק בכך, שבתקופה הרלבנטית היתה חוקת העבודה הסכם קיבוצי לכל דבר ותחולתה על "כל הרשויות המקומיות, למעט שלושה הערים הגדולות ירושלים, תל-אביב וחיפה", ונוסיף - ובלבד שאותן רשויות מקומיות הן חברות במרכז השלטון המקומי (סעיף 16לחוק הסכמים קיבוציים).

.12כבר עתה המקום להידרש לטענה, שמועצה מקומית אינה רשאית להיות חברה במרכז השלטון המקומי (סעיף 14(ב) לחלק י שלעיל).
טענה זאת יכול היה הפרקליט המלומד להעלות לכל היותר רק בשם שולחתו, אך היה ותתקבל - ההשלכה היא על כל הרשויות המקומיות, והתוצאה היתה, שמרכז השלטון המקומי אינו קיים כלל, כי הרי כל כולו מורכב ממועצות מקומיות ורשויות מקומיות אחרות, שהטענה היתה תופסת גם בגינן.
.13בטענתו זאת, במידה ומדובר במועצה מקומית, סמך הטוען על צו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950, וליתר דיוק, על התיקון משנת תש"ם (מספר 2) אשר הוסיף לאותו צו את הסעיף 146א. אותו סעיף, עניינו תנאים לייסוד תאגיד. עיון באותו סעיף מלמד, שהמדובר הוא, בראש ובראשונה, ב"ייסוד" תאגידים ("לא תייסד המועצה..."). האיסור אינו מוחלט, אלא מותנה (אישור שר הפנים); אין האיסור על חברות בחברה או אגודה אלא האיסור הוא על רכישת מניות או זכויות הנאה כמפורט באותו סעיף. חברות באגודה או בעמותה כפי שהינו מרכז השלטון המקומי, ספק אם היא בגדר האיסורים המנויים בסעיף. שאלה זאת יש להשאיר בצריך עיון. החשוב לענייננו הוא, שהסעיף נוקט לשון עתיד ("לא תייסד") - היינו, הסעיף מכוון לפעולה משנת תש"ם - 1980ואילך, ולכל הדעות, מרכז השלטון המקומי והחברות של המועצה המקומית במרכז השלטון המקומי קיימים כבר משנת 1952(סעיף 9וסעיף 10שבחלק י לעיל). כאן המקום לציין, כי אותה עת חל צו המועצות המקומיות (א) (תיקון), תשל"ה-1974, שבו הותקן סעיף 146א בנוסחו המקורי), מועצה מקומית היתה במפורש מוסמכת "לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שלדעת המועצה מטרותיהן מסייעות להשגת כל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה, ולנהוג בהן דרך בעלים". מכאן ברור, שעת הצטרפה המועצה המקומית למרכז השלטון המקומי, רשאית היתה לעשות כן.
.14זאת ואף זאת: כאמור, האיסור דעכשיו, הנובע מסעיף 146א לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950, אינו מוחלט אלא מותנה, והתנאי הוא קבלת אישור מאת שר הפנים. כאן המקום לציין, ששר הפנים רואה במרכז השלטון המקומי כלי לגיטימי לקשרים בין השלטון המרכזי, קרי שר הפנים, ובין הרשויות המקומיות. את האמור לומדים מחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978, אשר סעיף 5(ב)(2) שבו מתייחס ל"רגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות", והלא הוא מרכז השלטון המקומי; ומ"הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות" (י"פ 0387, מיום כ"ג באב תשמ"ד - 21.8.1984).
.15ועת מדובר ביחסי עבודה ובמשא-ומתן קיבוצי, מה יעיד יותר מאשר תקנות שירות הכבאות (שכר כבאים), תש"ם- 1980(ק"ת 4113, ו' באייר תש"ם - 22באפריל
1960, בע' 1401). הסעיף האופרטיבי שבאותן תקנות אומר: "שכרם ותנאי העבודה של כבאים בכל הרשויות המקומיות יהיו... כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי שנחתם ביום כ"ג בניסן תשל"ט ( 20באפריל 1979) בין מרכז השלטון המקומי לבין מרכז הסתדרות הפקידים...". בדברים אלה מוצאים אנו לא רק אישור של שר הפנים לעצם ההתאגדות של רשויות מקומיות במסגרת מרכז השלטון המקומי, אלא אישור כוחו של מרכז השלטון המקומי להיות צד להסכם קיבוצי כללי, והרי אין ארגון צד להסכם קיבוצי אם אין לו חברים כדין (לכל הקשור באותן התקנות הזדקק בית-דין זה באריכות בפסק-הדין שבעניין ההסתדרות הכללית - עירית תל-אביב - דב"ע שם/18-4, [6], והביקורת שנמתחה שם אינה תופסת לעניין העומד לדיון בערעור זה, היינו לעצם ההכרה במרכז השלטון המקומי ככשר מבחינת השלטון המרכזי להיות צד להסכם קיבוצי). זאת ואף זאת, בשורה ארוכה של הסכמים קיבוציים פלורליים להסדרת תנאי העבודה בסקטור הציבורי, מרכז השלטון המקומי הוא צד המעבידים לצידה של המדינה - המדינה כמעבידה.
.16להיבט אחר של אותה הטענה. קבלת הטענה פירושה שלילת חופש ההתאגדות מאת הרשויות המקומיות, כמעבידות. חופש ההתאגדות של מעבידים מקבילה לחופש ההתאגדות של עובדים (סעיף 2לאמנת העבודה הבינלאומית בדבר הזכות להתאגד ולמשא-ומתן קיבוצי, משנת 1949, וסעיף 2לאמנה בדבר חופש ההתאגדות וההגנה על הזכות להתארגן משנת 1948; שתי אמנות שאושרו על-ידי ישראל ואשר עמדו לדיון בפסק-הדין שבדב"ע שם/18-4, [6]). הזכויות והחירויות האמורות הן מזכויות היסוד ואין לשלול אותן או להגבילן בדרך פרשנות עקיפה, כפי שנתבקשנו לעשות. שלילת הזכות האמורה תביא לכך, שכל רשות מקומית, ומועצה מקומית בכלל אלה, חזקה כחלשה, תעמוד בהסדרת תנאי עבודה של המנגנון בפני ארגון חזק וכולל של עובדים וספק רק אם זהו האינטרס הציבורי או האינטרס של הרשויות המקומיות עצמן, והרי לכך מביאה קבלת הטענה שהועלתה בפנינו.
.17אמור מעתה, שלרשויות מקומיות ולמועצות מקומיות הזכות להתאגד כך שיקום ארגון מעבידים הכשר להיות צד להסכם קיבוצי. ברור שהמדובר הוא בהתאגדות שהינה התאגדות מרצון, כך שהחברות בה אינה כפויה ואינה לנצח. דוגמה לוולונטריות של ההתאגדות בכל הנוגע למשא-ומתן קיבוצי נמצא בסעיף 3ב לתקנות מרכז השלטון המקומי בישראל, לאחר שתוקנו, שלפיו מוצאות שלוש הערים הגדולות מהיקף המשא-ומתן הקיבוצי וההסכם הקיבוצי, שמרכז השלטון המקומי כשיר להם.
.18נסכם את האמור עד עתה. אשר לטענה שאסורה היתה עצם החברות של המועצה במרכז השלטון המקומי קבענו, כי הכלל הוא, שכל רשות מקומית רשאית להיות חברה במרכז השלטון המקומי על כל המשתמע מכך לעניין משא-ומתן קיבוצי, אך כמובן שחופשית היא גם לפרוש מהמרכז. זכותה של מועצה להתאגד מצאה ביטוי בנוסח המקורי של צו המועצות המקומיות (א), תשי"א- .1951זכות זאת לא בוטלה בנפקות למפרע, אם כי ייתכן שלאור התיקון לצו משנת 1975, הפעלת הזכות כיום מותנית באישור
שר הפנים. הזכות להתאגד גם עולה מהאמור באמנות עבודה בינלאומיות שישראל צד להן, כאמור בסעיף 16לעיל, והן מהוות נר שידריך פירוש החוק.
.19אשר לשאלה, אם מרכז השלטון המקומי מהווה "ארגון מעבידים", מצאנו כי מכוח תקנונו המתוקן (סעיף 9לעיל), מרכז השלטון המקומי הוא אכן ארגון מעבידים לכל דבר, היינו כשר הוא להיות צד להסכם קיבוצי כללי.
.20עוד אבן נגף - טענה היתה הטענה, כי אפילו מותר לה למועצה להיות חברה במרכז השלטון המקומי, ואפילו מהווה המרכז ארגון מעבידים, בכל זאת אין חוקת העבודה חלה על המועצה המקומית טירת הכרמל היות ואין היא חברה במרכז. כפי שמצאנו, כעולה ממערכת העובדות אשר סוכמו בסעיף 1לעיל ומכלל מערכת העובדות שבחלק י, המועצה המקומית היתה חברה במרכז השלטון המקומי החל מיום היווסדו; היא נשארה חברה עד עצם היום הזה ולא עשתה דבר שיביא לפרישתה. העובדה, שייתכן וחילופי גברי בראשות המועצה עוררו ספקות בדבר המשך החברות, לא יכול ותשקול עת באים לדון בשאלה, אם המועצה המקומית היא עדיין חברה במרכז השלטון המקומי.
אם תמצא צורך לחזק את הקביעה שהמועצה המקומית היא חברה במרכז השלטון המקומי, הרי חיזוק זה בא באישורו של המרכז.
על כל פנים - משמצאנו כי מרכז השלטון המקומי הוא ארגון מעבידים לכל דבר והינו כשר להיות צד להסכם קיבוצי כללי, די באישור של מרכז השלטון המקומי, כי המועצה המקומית היא חברה במרכז, כדי לקבוע כי המועצה תבחר בו. כך הדבר משום שאותו אישור מהווה "הוכחה מספקת לחברות", על-פי סעיף 17לחוק הסכמים קיבוציים. ואכן אישור כזה קיים.
.21נותרה אם כן טענה אחת שעלינו להשיב עליה והיא טענת הפרקליט המלומד, ש"רשות מקומית אינה מוסמכת לאצול מסמכויותיה לגוף זר שאינו גוף סטטוטורי, שהוקם והוסמך במפורש על-פי דין לכוף עליה חיובים". בטענו כך הסתמך הפרקליט המלומד על שורת פסקי-דין של בית-המשפט העליון. המשותף לכל פסקי-הדין עליהם הסתמך הפרקליט הוא, שהמדובר בפעולות שלטוניות ובטענות של צד שלישי - אזרחים שנפגעו. ייאמר מייד, כי בערעור שלפנינו אין המדובר כלל בפעולה שלטונית, מה גם שהטוען לפסול אינו צד שלישי אלא הרשות עצמה, ולדבר חשיבות.
יתירה מזאת: אין לשכוח באיזה מישור אנו עוסקים - יחסי עבודה קיבוציים.
כבר אמר בין-דין זה (בדב"ע לו/5-4, [7], בע' 16), "שחיוני להבחין בין מישור יחסי העבודה האינדיבידואליים לבין מישור היחסים הקיבוציים". היחס בין ארגון עובדים לבין חבריו או בין ארגון מעבידים לבין חבריו בתחום משפט העבודה הקיבוצי הינו יחס ייחודי, אשר אין לו מקביל במשפט האזרחי הכללי.
יחס זה אינו יחס מכוח שליחות במשמעות הרגילה (פסק-הדין בעניין סוקירנסקי
- הדסה ומועצת פועלי ירושלים, דב"ע לד/66-3, [8], בע' 80). אותו יחס אינו מכוח "אצילת סמכות" על-ידי חבר הארגון לארגון. היחס נובע מרצון המחוקק כפי שמצא את ביטויו בחוק הסכמים קיבוציים. ברגע שמעביד הוא החבר בארגון מעבידים, כל היתר - לעניין חובות מהחלק הנורמטיבי שבהסכם הקיבוצי, ובעיקר לעניין זכויות וחובות
אישיים של עובד או מעביד - באים מכוחו של אותו חוק (סעיף 16וסעיף 19לחוק הסכמים קיבוציים). פועלו של הסכם קיבוצי בהקשר שבו מדובר הוא מכוח "פריבילגיה" שהמחוקק העניק לצדדים ליחסי עבודה קיבוציים (פסק-הדין בעניין אל-על נתיבי אוויר בע"מ - גיא חבורת ואח’, דב"ע לו/7-4; לו/8-4; לו/9-4, [9], בע' 213) משמצאנו שאין מניעה לכך, שהמועצה תהיה חברה בארגון מעבידם, ומשמצאנו, שהיא אכן חברה בארגון מעבידים - מרכז השלטון המקומי, הרי חלות ההכם עליה היא, כאמור, פועל יוצא מרצון המחוקק ולא תוצאה של אצילת סמכות במשמעותה הרגילה על-ידי המועצה למרכז השלטון המקומי.
.22בטענו כך התייחס בפרקליט המלומד גם לסעיף 28לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], ועל הסעיפים 140, 161, 180ו-46א לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א- .1950עיון באותם סעיפים, אחד לאחד, מעלה כי אי בהם כדי להביא לתוצאה שביקש להגיע הטוען. לא נתייחס לדברי תקנות, שעליהן סמך הטוען ועניין עיריות או מועצות אזוריות - באשר לא אלה עומדות לדיון. סעיף 28לפקודת המועצות המקומיות עניינו - תקציב שנתי, זה ותו לא. כל כולו בתחום המשפט המינהלי ואין בו תשובה לשאלה, מה הדין אם מועצה מקומית שוכרת מקרקעין לתקופה של שלוש שנים, בדמי שכירות צמודים למדד, כן אין בו תשובה לשאלה, מה הדין אם רשות מקומית עושה חוזה מיוחד לתקופה של שלוש שנים עם עורך-דין שישמש כיועצה המשפטי או עם כל מומחה אחר שיגיש לה שירותים מקצועיים. מקל וחומר אין בסעיף תשובה לכל מערכת יחסי עבודה, ולו גם אינדיבידואליים, אשר לפיהם שכר צמוד לדירוג מקצועיח מסוים או שהוא נושא עמו תוספת ותק, במרוצת השנים. ואם תתייחס לסעיפים שבצו תמצא שאף הם, כל כולם, בתחום המשפט המינהלי ובאים, בעיקר, למנוע "פוליטיזציה" של המנגנון, כך שבחילופי "שלטון" יחליף השלטון החדש את המנגנון או שלכתחילה ימונו עובדים בדרך המתיישבת עם מינהל תקין. אף הסעיפים שעניינם פיטורי עובדים פועלים באותו מישור, כהוראות "מגבילות", אין בהן כדי לפגוע בזכויות חוזיות, אלא להוסיף עליהן משיקולים של טובת הציבור.
.23זאת ואף זאת: על כל פנים אין באותם הסעיפים יותר מאשר תמצא בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, בחוקי התקציב או בחוק יסוד: הממשלה והעולה ממנו, או יותר מאשר בשעתו מצאנו בדבר המלך במועצתו ב"הוראות מלכות", Instructions ,royalבדבר מינוי עובדים וקביעת תנאי עבודתם, והרי מאז קום המדינה לא עלה על דעתו של איש לטעון, כי אין הממשלה רשאית להיות צד להסכם קיבוצי, על כל המגבלות הבאות בעקבות זאת, מעצם מהותו של הסכם קיבוצי, על הממשלה (המדינה) כמעביד. הטוען לתוצאה כה מרחיקת לכת כפי שטוענים לה, צריך שיסמוך על הוראות שבחוק הרבה יותר ישירות והרבה יותר חד-משמעיות מאלה שעליהן סמכו.
.24כאמור נסגר המעגל: מרכז השלטון המקומי הוא ארגון מעבידים, והוא צד להסכם קיבוצי עם הסתדרות הפקידים. אותו הסכם קיבוצי חל על המועצה המקומית מכוח היותה חברה בארגון המעבידים הצד להסכם ועל העובדים בשירות המועצה המקומית, שלפי הוראות ההסכם הוא חל עליהם (סעיף 16לחוק הסכמים קיבוציים).

.25מכאן לקטע ספציפי, לעובדת המשיבה בערעור זה. טען הפרקליט אשר ייצג את המועצה המקומית, כי תהא אשר תהא נפקותה של "חוקת העבודה" כהסכם קיבוצי, אין החוקה חלק על העובדת, באשר שכרה השתלם לפי תעריף מקצועי של עובדים סוציאליים (סעיף 5(ג) שבחלק י לעיל). גם כאן טעה.
סעיף 1(ב) שבפרק א' שבחוקת העבודה קובע במפורש, כי היא חלה "על כל העובדים למקצועותיהם ולסוגי עבודתם השונים... העסוקים כיום או שיהיו עסוקים בעתיד ברשויות המקומיות".
.26מכל אשר נאמר עולה, שיש לדחות את הערעור ולהכיר בזכותה של העובדת לפיצויי פיטורים, כשהמקור לזכות הוא ההסכם הקיבוצי - חוקת העבודה.
.27בסעיפים 5ו- 6דלעיל כבר נדרשנו לשאלה, אם קמה הזכות מכוח תנאי מכללא. לאור מה שנאמר בסעיף הקודם, אין יותר צורך להזדקק לאותו מקור. אך טוב שייאמר כי גם לולא ההסכם הקיבוצי כמקור לזכות, היתה קיימת הזכות מכוח תנאי מכללא. לא טענו, ובדין לא טענו, כי המועצה המקומית מקיימת את פעולותיה ומשרתת את תושביה, תוך הזדקקות לעבודתם של עשרות עובדים, אם לא יותר מזה, על בסיס חוזי עבודה אישיים עם כל עובד, או ללא כל בסיס כלל.
משנאמר, שאת התנאים מכללא יש לחפש בחוקת העבודה (בהנחה שכבר נדחתה (לעיל, שאין הסכם קיבוצי), הרי הלל המתחייב מהסכם "קולקטיבי" נוסח המשפט המקובל אינו שיש להוכיח את קיום התנאים ל"תנאי מכללא" בכל סעיף וסעיף, אלא רואים כתנאים מכללא את מכלול "התנאים האישיים" שבמסמך. השוני הבסיסי הוא, כמובן, שאם יוכח חוזה אישי בין המעביד ובין העובד כפרט, הקובע נורמה שונה מזאת שבהסכם הקולקטיבי, הנורמה שבחוזה האישי תהיה עדיפה.
.28מהאמור עד כאן עולה, כי דין הערעור של המועצה המקומית להידחות.
. . . . . . . . . . . . . . . . .
.34התוצאה הסופית היא, שדוחים הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, עת ברור שעיקר ההתדיינות בבית-דין זה היה על הערעור של המועצה המקומית, וערעור העובדת היה שולי בלבד. אשר להוצאות, במהלך היון בערעור הביע בית-הדין תקווה, שהסתדרות הפקידים, אשר היה לה עניין רב ביותר בערעור זה, ואשר ניתנה לה אפשרות לטעון טענות, תעשה כמיטב יכולתה להשתתף בהוצאות המשפט שלמעשה נכפו על העובדת-המשיבה, ולא בכוחה לשאת בכל ההוצאות.
את המערערת נחייב בהוצאות, ונביא בחשבון את מספר הישיבות והיקף הבעיות והטענות שהועלו. הסכום הראוי במקרה מיוחד זה הוא 000, 50שקלים בתוספת מע"מ.
אם הסכום האמור לא ישולם למשיבה לפני שיפורסם מדד יוקר המחיה בחודש מרץ יהיה הסכום צמוד למדד יוקר המחיה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות בורר

  2. התפטרות גננת

  3. התפטרות או פיטורים

  4. התפטרות בגיל 65

  5. התפטרות מוסכניק

  6. התפטרות עובד מוסך

  7. התפטרות עקב חתונה

  8. התפטרות ללא התראה

  9. התפטרות או פיטורים

  10. התראה לפני התפטרות

  11. ביטול מכתב התפטרות

  12. פיטורים או התפטרות

  13. התפטרות בגלל השעיה

  14. התפטרות עובדת מתנ''ס

  15. התפטרות מנהל מכירות

  16. התפטרות עובדת ניקיון

  17. התפטרות עקב התעללות

  18. התפטרות עקב מחלת ילד

  19. התפטרות מטפלת בילדים

  20. התפטרות עקב מעבר דירה

  21. התפטרות מוצדקת אבטלה

  22. התפטרות בשל מצב רפואי

  23. חזרה מהתפטרות אחרי שעה

  24. אי הגעה לעבודה התפטרות

  25. התפטרות בגלל שחיקת שכר

  26. התפטרות עקב מעבר למושב

  27. מכתב התפטרות לאחר גניבה

  28. המשך עבודה לאחר התפטרות

  29. התפטרות נהג מערבל בטון

  30. התפטרות בגלל מצב בריאותי

  31. שינוי כתובת לאחר התפטרות

  32. התפטרות בגלל עומס בעבודה

  33. התפטרות בגלל לחץ בעבודה

  34. התפטרות לא מוצדקת מהעבודה

  35. התפטרות בדין מפוטר בהסכמה

  36. התפטרות עובד מועצה מקומית

  37. התפטרות בגלל האשמה בגניבה

  38. התפטרות בגלל קיצור משמרות

  39. התפטרות בגלל חילופי מעבידים

  40. הצעת עבודה חלופית - התפטרות

  41. התפטרות עקב התנהגות מעליבה

  42. אי התייצבות לעבודה כהתפטרות

  43. התפטרות בגלל תנאים לא ראויים

  44. פתיחת עסק מתחרה אחרי התפטרות

  45. התפטרות בזמן חופשה ללא תשלום

  46. פתיחת עסק מתחרה לאחר התפטרות

  47. התפטרות בגלל אי שיבוץ לעבודה

  48. התפטרות עובד לצורך טיפול בילד

  49. התפטרות בגלל שינוי תנאי עבודה

  50. התפטרות בגלל שינוי שעות עבודה

  51. התפטרות מכוח הסכם קואליציוני

  52. התפטרות בגלל העדר הסעה לעובד

  53. התפטרות לאחר חופשה ללא תשלום

  54. קבלת מכתב ''התפטרות'' מהמעסיק

  55. התפטרות לצורך טיפול בהורה חולה

  56. התפטרות תוך 9 חודשים מיום הלידה

  57. פיצויי פיטורים לרב בגין התפטרות

  58. התפטרות בגלל הפרת הבטחה לקידום

  59. נוהג פיצויים במקרה התפטרות בחברה

  60. התפטרות עקב קבלת עובד אחר לעבודה

  61. פיצויים למרות התפטרות מכוח "נוהג"

  62. התפטרות על סמך אישור רופא תעסוקתי

  63. התפטרות עקב מעבר מגורים בהתנחלות

  64. התפטרות עקב ירידה של 20% מהמשכורת

  65. התפטרות עקב הפרת הבטחה להעלאת שכר

  66. מתן מכתב פיטורים לאחר התפטרות מוסכמת

  67. האם היעדרות מהעבודה נחשבת התפטרות ?

  68. התפטרות עקב מעבר דירה לעיירת פיתוח

  69. התפטרות עובדת בגלל ילד שעולה לכיתה א

  70. התפטרות עקב אי תשלום תנאים סוציאליים

  71. התפטרות לאחר לידה - הוראות התקשי''ר

  72. קבלת חצי מפיצויי פיטורים עקב התפטרות

  73. התפטרות עקב מצב בריאותי - עבודה חלקית

  74. התפטרות בגלל נישואים - פיצויי פיטורים

  75. הבטחה לשלם פיצויי פיטורים למרות התפטרות

  76. האם אפשר להכריח בורר לחזור בו מהתפטרותו

  77. התפטרות בשל מצב בריאותי ללא ידיעת המעסיק

  78. התפטרות בדין מפוטר עקב צמצום שעות העבודה

  79. התפטרות בגין העתקת מקום מגורים לישוב חקלאי

  80. התפטרות בגלל אי העמדת מגורים במקום עבודה חדש

  81. פיצויי פיטורים בגין התפטרות התובע עפ"י סעיף 11(א)

  82. הבטחה לעובד לשלם פיצויי פיטורים גם במקרה של התפטרות

  83. טענת התפטרות בגלל מעבר דירה בעקבות מחלה של קרוב משפחה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון