קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות: ההליך 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופטת פורת - דן יחיד: תב"ע מד/131-0) אשר קבע, כי המשיבה זכאית לדמי לידה. 2. ואלה העובדות כפי שקבען בית-הדין האזורי: "התובעת נפגעה בתאונת דרכים ובמסגרת שיקומה עברה קורס לספרנות מטעם הסתדרות הפקידים של ארגון ספרני ישראל. הקורס החל ב-31.7.1981, ובו למדה התובעת 8שעות מדי שבוע. החל מיום 1.9.1981 עד 31.7.1982 עבדה התובעת על-פי דרישת מחלקת השיקום של הנתבע 20 שעות שבועיות (חצי משרה) בספריה העירונית ברחובות, אולם לא קיבלה שכר עבור עבודתה כאמור. מאידך קיבלה התובעת דמי שיקום מהנתבע ואף שולמו בגינה לאותה התקופה דמי ביטוח לאומי". 3. המוסד לביטוח לאומי טען, כי במשיבה לא נתמלאו תנאי הזכאות לדמי לידה "כאמור בסעיפים 98(א) ו-98(ב) לחוק"; כי בתקופה הרלבנטית עד "ליום הקובע" (27.3.1983) כמשמעותו בסעיף 96לחוק, שולמו עבור המשיבה, דמי ביטוח כעובדת, בעד 7חודשים בלבד, וכי השתתפות המשיבה בקורס לספרנות - לא היתה "במסגרת הכשרה מקצועית במקומות מאושרים במשמעות האמור בתקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות), תשי"ד-1954". 4. הוראות החוק הרלבנטיות הן: א) סעיף 98(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן - החוק) - "אשה ששולמו בעדה דמי ביטוח לפי שכרה כעובדת או לפי הכנסתה כעובדת עצמאית... תהיה זכאית לדמי לידה - 1. בעד פרק זמן שלא יעלה על שנים-עשר שבועות - (א) אם שולמו בעדה דמי ביטוח כאמור עשרה חודשים מתוך ארבעה-עשר החודשים שקדמו ליום הקובע; (ב) אם שולמו דמי ביטוח כאמור חמישה-עשר חודשים מתוך עשרים ושניים החודשים שקדמו ליום הקובע; .2בעד פרק זמן שלא יעלה על שישה שבועות - (א) אם שולמו בעדה דמי ביטוח כאמור עשרה חודשים מתוך שמונה-עשר החודשים שקדמו ליום הקובע"; ב) סעיף 96 לחוק, הגדרת "היום הקובע": "היום שבעדו מגיעים לראשונה דמי לידה לפי סעיף 99"; ג) סעיף 92(ב) לחוק הקובע, כי "אשה שמלאו לה שמונה-עשרה שנה והיא נמצאת בהכשה מקצועית" היא "מבוטחת לדמי לידה"; ד) סעיף 91 לחוק, הגדרת "הכשרה מקצועית": "הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת"; ה) תקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות), תשי"ד- 1954 (להלן - התקנות), הקובעת, כי המקומות המאושרים "בהם ניתנים הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי לעניין הגדרת 'הכשרה מקצועית' שבסעיף 91 לחוק" הם: "(1) מקומות שבהם ניתנים הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית במשרד העבודה במקצוע הנלמד לפי תוכנית לימודים לפחות 35שעות בשבוע במשך 6חודשים רצופים לפחות; (2) בתי-ספר לאחיות מוסמכות ואחיות מעשיות שהכיר בהם המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך לכך". 5. בית-הדין האזורי קיבל את טענת המוסד, כי הכשרתה המקצועית של המשיבה "כמפורט לעיל" אינה בגדר "הכשרה מקצועית" במשמעות ההגדרה שבסעיף 91 לחוק ובתקנה 4א לתקנות. עם זאת קיבל בית-הדין "אם כי לא בלי היסוס" את טענת המשיבה, שיש לראותה כ"עובדת" בתקופת עבודתה בספריה, אף כי לא קיבלה שכר מעירית רחובות ועבדה שם על-פי הוראות מחלקת השיקום של המוסד. על כל אלה גברה, במשקלה, העובדה, שהמשיבה בעבודתה בספריה, הביאה "תועלת ממשית" למעבידתה והא ראיה שמנהלת הספריה דיברה על המשיבה כעל "מתנדבת", דיבור שאינו תואם "עיסוקו של אדם לצורכי שיקומו העצמי גרידא". 6. בערעור טען המוסד, כי אשר פסק בית-הדין האזורי נפסק "בסוגיה שלא הועמדה לדיון בפלוגתות ומבלי להפנות תשומת לב הצדדים לבעיה זו לפני מתן פסק-הדין"; כי טעות היתה לראות את התקופה שמ- 1981עד 31.7.1982 כתקופת עבודה לצורך סעיף 98(א) לחוק, כאשר המשיבה הועסקה כמתנדבת ולא היו קיימים יחסי עובד-מעביד בינה לבין עירית רחובות, לא שולמו עבודה דמי ביטוח וגם לא היו חייבים לשלם דמי ביטוח. 7. בטיעונה בעל פה ציינה באת-כוח המוסד כי שתי הפלוגתות שנקבעו בדיון המקדמי היו "אם הקורס שעברה התובעת הינו בגדר הכשרה מקצועית על-פי פרק ד' לחוק (אימהות) והאם שולמו בגין התובעת דמי ביטוח בתקופה שהיתה בקורס". והנה, לאחר שקבע בית-הדין שהמשיבה לא היתה "בהכשרה מקצועית" לפי סעיף 91 ותקנה 4א, נפסק במפתיע, שהשיקום במסגרת הקורס הוא עבודה. פסק-דין 1. הצדק עם המוסד על כך, שהדין הוכרע בשאלה שלא עלתה באף שלב משלבי המשפט, והיא שאלה מרכזית בבירור זכאות אשה לדמי לידה. 2. המלה שעל פיה הוכרעה הכף לטובת המשיבה - "בהתנדבות" - היא הנותנת והיא הקובעת, שלא היה מקום לקבל את התביעה. באישור של גברת קורן, מנהלת הספריות במחלקת החינוך של עירית רחובות, נאמר: "הנני לאשר בזאת שהגברת איילה שרון (שלום) עבדה בהתנדבות בספריה העירונית החל מ-1.9.1981, וכו'..." (ת/2). באישור אחר המתייחס לתקופת ההמשך נאמר, כי המשיבה "עבדה בעירית רחובות" במשך שנתיים מ- 1.9.1982עד 31.8.1984(ת/3). ודוק: "עבדה" ולא עוד "עבדה בהתנדבות". 3. בלשון המעבידה (עירית רחובות) עבדה המשיבה בהתנדבות 11חודש ולדברי העובדת (המשיבה) היא "חויבה" ("חויבתי") על-ידי המוסד לביטוח לאומי "לעבוד בספריה בהתנדבות כיוון שזה היה חלק מהשיקום". 4. מפגש בין התנדבות (מרצון!) והתנדבות חובה, לא יביא לעולם מערכת של יחסי עובד ומעביד. הביטוי הראשון הוא טאוטולוגיה - כל התנדבות היא "מרצון" והשני: דבר והיפוכו. המשיבה לא "עבדה" בספריה על סמך התקשרות חוזית שיצרה רקמה הדדית של חובות וזכויות. פעולתה בספריה היתה חלק בתכנית של שיקום מקצועי במסגרת זכאותה של המשיבה כמבוטחת ביטוח נכות, לפי פרק ו 2לחוק הביטוח הלאומי. לא היה זה - ועל כך אין חולקין - "הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי" מן הסוג המקנה לאשה זכות לדמי לידה, ולא היה זה קשר היוצר יחסי עבודה. 5. סוף דבר: הערעור מתקבל ואנו מבטלים את פסק-הדין של בית-הדין האזורי. אין צו להוצאות.לידההתנדבותדמי לידה