העובד שפוטר טען כי הוא זכאי לתשלום בגין שעות נוספות, עבור אותן שעות שבהן הסיע את העובדים אל מקום העבודה וממנו, וכן עבור אותן שעות שהיה בפועל באתר העבודה ובהן עסק בהכנת כלי העבודה ובתדלוקם. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות לשעות נוספות בגין הסעת עובדים: .1ההליך .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט הראשי אדלר - אב-בית-הדין; ה"ה כהנא ונס - נציגי ציבור; תב"ע מא/1376-3), אשר דחה את תביעת המערער לתשלום הפרשי שכר, גמול עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת לפיטורים ופדיון חופשה. .2העובדות הצריכות לעניין, כעולה מפסק-הדין ומחומר הראיות, הן: א) המערער (להלן - העובד) החל בעבודתו אצל המשיבה (להלן - החברה) ביום 3.12.1979כמפעיל ציוד מכני כבד; ב) ביום 14.4.1981פוטר העובד על אתר, מאחר והטרקטור מסוג 9-ה, המשמש לעבודות עפר, שהיה משמש אותו בעבודתו התנגש בקיר ונגרם לו נזק, שעה שהטרקטור היה נהוג על-ידי נער שלא מעובדי החברה, ושלא היה בעל רשיון לנהוג בכלי רכב מסוג זה; ג) בתקופת עבודתו הועמד לרשות העובד רכב של החברה, וברכב זה היה אוסף מספר פועלים בדרכו לעבודה ובחזרתו ממנה; לאחר שעות העבודה עמד הרכב לשימושו הפרטי של העובד. .3טענות העובד בבית-הדין האזורי היו: ב) הוא זכאי לתשלום בגין שעות נוספות, עבור אותן שעות שבהן הסיע את העובדים אל מקום העבודה וממנו, וכן עבור אותן שעות שהיה בפועל באתר העבודה ובהן עסק בהכנת כלי העבודה ובתדלוקם; ג) הטרקטור נלקח על-ידי הנער ללא אשורו של העובד וללא ידיעתו; ד) הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת עקב פיטוריו; .4טענות החברה בית-הדין האזורי היו: ב) העובד אינו זכאי לתשלום עבור שעות נוספות, מאחר ואת עבודת הסעת העובדים ביצע בתמורה לקבלת רכב לשימושו הפרטי, ואשר לשעות שבהן עסק בהכנת הכלים ובתדלוקם - אכן עסק בכך העובד, אלא שלמעשה מעולם לא עבד בפועל יותר מיום עבודה רגיל; ג) העובד אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדת ולפיצויי פיטורים, מאחר ומסר את הטרקטור היקר לנער חסר רישיון נהיגה, על מנת שיעבוד עליו, ובכך הפר את המשמעת וגרם נזק חמור למעביד; .5בית-הדין האזורי, בדחותו את התביעה, פסק: ב) לעניין השעות הנוספות: העובד לא תבע בתביעתו המקורית תשלום עבור שעות נוספות, ולא הוכיח כי עבד שעות נוספות. אשר להסעת העובדים - התמורה עבור עבודה זאת היתה הזכות לשימוש ברכב בזמנו החופשי; ג) בעניין פיצויי הפיטורים ותמורת ההודעה המוקדמת: לא הושמעה אף לא עדות אחת שאפשר לסמוך עליה, אך הגרסה הסבירה היא כי אמנם הרשה העובד לנער להשתמש בטרקטור, ומעשה זה, לאור תוצאותיו, מצדיק שלילת מלוא פיצויי הפיטורים ופיטורים ללא הודעה מוקדמת; .6בערעורו טען העובד: ב) הוכח שהעובד עבד באתרי העבודה בשעות נוספות בעבודות שונות והן בהסעת העובדים ואין לראות בהעמדת רכב לרשות העובד תמורה להסעת העובדים; ג) לא היתה תשתית עובדתית לקביעת בית-הדין, על-פיה אכן מסר העובד את הטרקטור לנער, ולכן לא הרימה החברה את הנטל שהיה מוטל עליה. לחלופין, אף אם העובדות להן טענה החברה נכונות, אין מקום, בנסיבות המקרה, להטיל את העונש המירבי של שלילת ההודעה המוקדמת ומלוא פיצויי הפיטורים; .7החברה תמכה בפסק-הדין שבערעור, על כל נימוקיו. .8פסק-הדין שלהלן משקף את דעת רוב חברי המותב, אחד מחברי המותב בדעה, כי דין הערעור להידחות וזאת מטעמיו של בית-הדין האזורי. .2פסק-הדין .1הסוגיה הראשונה אותה העלה העובד בערעור הינה התביעה להפרשי שכר. .2הסוגיה השניה, עליה ערער העובד, מתייחסת לתשלום בגין עבודת שעות נוספות. נושא זה מתחלק לשתי מסכתות נפרדות. האחת - הגעתו של העובד לשטח העבודה והישארותו בו לאחריה, לצורך הכנת הכלים לעבודה; השניה - זכאות העובד לתשלום עבור זמן הנסיעה מביתו לעבודה וממנה, מאחר ואסף חלק מעובדי החברה בדרכם לעבודה, והחזירם לביתם בסיומה. . . . . . . . . . . . . . . . . . .3השאלה השניה בסוגיית הזכאות לגמול עבור עבודה בשעות נוספות היא, האם זכאי העובד לתשלום בגין זמן הנסיעה לעבודה וממנה, באותם ימים שבהם אסף העובד עובדים אחרים מבתיהם, בדרכם לעבודה, והחזירם לבתיהם בתום יום העבודה. מחומר הראיות עולה, כי זמן הנסיעה של העובד לאחר העבודה וממנו התארך מדי יום, מן הטעם שהיה עליו לאסוף עובדים מבתיהם, ולצורך זה לסטות סטיה של ממש מן הדרך מביתו לאחר העבודה וחזרה, לעתים להמתין להם עד שיהיו מוכנים, וכן להחזירם לבתיהם. בנסיבות העניין אנו פוסקים, כי העובד זכאי, עבור כל יום בו הסיע העובד את העובדים לעבודה, לתשלום שכר עבודה עבור שעה אחת בלבד - משך הזמן שבו התארכה נסיעתו של העובד מעבר לזמן הנסיעה הרגיל, לצורך הסעת העובדים האחרים. בהתחשב בכל נסיבות העניין, יחושב שכר השעה האמורה לפי שכרו הרגיל של העובד. . . . . . . . . . . . . . . . . . .5השאלה השלישית העומדת לדיון בערעור זה הינה זכאות העובד לפיצויי פיטורים, ומאחר ולא היה חולק כי העובד פוטר מעבודתו, נטל ההוכחה כי התמלאו התנאים לשלילת פיצויי פיטורים ולפיטורים ללא הודעה מוקדמת מוטל על החברה. אין חולק, כי הנזק לטרקטור נגרם שעה שנהג בו נער שאינו נמנה עם עובדי החברה והמחלוקת היא, באם מסר העובד את הטרקטור לאותו נער או שהרשה לו להשתמש בו כגרסת החברה, או שמא נטל הנער את הטרקטור מבלי שהעובד ידע על כך, כגרסת העובד. בסוגיה זו היו בפני בית-הדין האזורי עדויות סותרות ולאחר שקבע, כי לא שמע עד שעל עדותו ניתן לסמוך, הגיע למסקנה "שהגרסה הסבירה ביותר היא, שהתובע (העובד) מסר הטרקטור לנער וידע שהנער מפעיל אותו". בית-הדין העדיף גרסה זאת לאור עדות הנער עצמו, והעובדה שחלק מהעובדים האחרים מסרו מייד לאחר התאונה גרסה דומה. בית-הדין האזורי הוא זה ששמע את העדויות (ובמקרה שלפנינו מדובר בנציגי הציבור בלבד, מאחר ואב בית-הדין הוחלף בהסכמת הצדדים, לאחר פרישתה לגמלאות של השופטת שישבה בדין ושמעה את הראיות) והתרשם מן העדים, וניתן לומר שלא דק בדבריו שעה עד שעל עדותו ניתן לסמוך, וזאת לאור המסקנה הסופית אליה הגיע, דהיינו העדפת עדותו של הנער שנתמכה בעדויות נוספות. מדובר בממצא עובדתי המעוגן בחומר הראיות, ובית-הדין האזורי רשאי היה להעדיף את עדותו של אותו נער על עדות העובד, ולכן לא נתערב בממצא זה. .6טענה נוספת לעובד והיא, כי אף אם ייקבע שמסר את הטרקטור לנער או שהיה מודע לכך, הרי שאין להטיל עליו את העונש החמור של פיטורים ללא פיצויי פיטורים וללא הודעה מוקדמת. הצדדים לא הפנו אותנו להסכם קיבוצי כללי כלשהו החל עליהם או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, ולכן תיבחן סוגיה זאת לפי תקנון העבודה - הסכם קיבוצי כללי בין ההסתדרות הכללית לבין התאחדות התעשיינים, שהוא תקנון העבודה החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה (להלן - התקנון). בחינת סולם העבירות שבאותו תקנון מביאה למסקנה, שמעשהו זה של העובד נופל בגדר עבירת משמעת חמורה. עבירה זו הינה אחת מתוך עשר עבירת חמורות המנויות בתקנון, יחד עם גניבה, קלקול חומרים ומכשירים במזיד וביצוע עבירה פלילית חמורה. שלושה סוגי עונשים מונה התקנון בגין העבירות החמורות, שהקל שבהם הוא הפסקת עבודה זמנית ממושכת ללא תשלום, והחמור הוא פיטורים ללא פיצויי פיטורים וללא הודעה מוקדמת. גם מקום שבו נקבע עונש אחד ויחיד, והוא פיטורים ללא פיצויים, הרי שיש לפרשו כ"התוויית גבול עליון לסמכות הענישה, גבול שאינו דוחה אפשרויות של עונשי ביניים, לפי שיקול דעת" (דב"ע לז/33-3, [1], בע' .319 בשוקלנו את הוראת התקנון, את מעשהו של העובד ואת העובדה שלא נטען כי עבר לפני כן עבירות משמעת, נראה לנו, כי בית-הדין האזורי החמיר יתר על המידה בעונש שהטיל על העובד. העונש הראוי במקרה זה הינו שלילת הזכות להודעה המוקדמת ומחצית פיצויי הפיטורים. התוצאה היא, איפוא, כי העובד זכאי למחצית פיצויי הפיטורים. פיצויי הפיטורים לא ישאו פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, מאחר והיתה מחלוקת של ממש בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, מחלוקת שלא יושבה עד למתן פסק-דין זה. עם זאת, בכדי לשמור על ערכו הריאלי של החוב, יווספו לסכום פיצויי הפיטורים הפרשי הצמדה מן המדד שפורסם בחודש מאי 1981, וריבית מ- 1.5.1981עד לתום 30יום מיום שפסק-דין זה יגיע לידי החברה. אם פיצויי הפיטורים לא ישולמו תוך 30יום מן היום שפסק-דין זה יימסר לחברה ייווסף אליהם פיצוי הלנת פיצויי פיטורים מיום מתן פסק-דין זה ועד ליום התשלום בפועל. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .8התוצאה היא, איפוא, שהערעור מתקבל בחלקו, כמפורט בסעיפים 3, 4ו- 6לפסק-דין זה. לצורך קביעת הסכום שישולם לעובד לפי סעיף 4בהתאם למספר הימים שבהם הסיע העובד את יתר העובדים לעבודה והשכר לשעה ששולם לעובד בכל חודש, מוחזר העניין לבית-הדין האזורי. לאור התוצאה - ישא כל צד בהוצאותיו בבית-הדין האזורי ובערעור.דמי נסיעהשעות נוספות