קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות פנסיה לאלמנים שגרו בנפרד: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט אדלר - דן יחיד; תב"ע מב/116-6) שנעתר לעתירת המשיבה להצהיר, שהיא בבחינת "אלמנה" של המנוח, שנפטר ביום 18.12.1981(להלן - המנוח) במשמעות ההגדרה שבתקנות ההתאגדות של המערערת (להלן - הקרן) וזכאית לזכויות "אלמנה" מהקרן. .2ואלה העובדות, כפי שקבען בית-הדין קמא: א) המבקשת והמנוח היו נשואים, אבל בשתים-עשרה השנים לפני פטירתו גרו בנפרד ולא ניהלו משק בית משותף; ב) בשנת 1979פתחה המבקשת בהליכים נגד המנוח בבית-הדין הרבני וניתן פסק-דין שעליו לשלם מזונות. כעבור כמה ימים הוגש מסמך, שבו הודיעו בני-הזוג שהגיעו להסכם גירושין. אולם, ביום שנקבע למתן הגט התעוררו חילוקי דעות ומתן הגט נדחה עד שבני הזוג יגיעו להסכם. לא ידוע אם המנוח שילם מזונות; ג) בצוואתו נתן המנוח את כל רכושו לילדיו וציווה, כי לבד משני ילדיו "לא יהא אדם זכאי לאחר פטירתו - לזכות או לרכוש כלשהם... ". .3למען השלם מסכת העובדות יש להוסיף, כי - א) ההליך שפתחה המשיבה בשנת 1979היה לתשלום מזונות לא עבור עצמה, כי אם - באמצעותה - עבור ילדי הזוג, שהיו עמה; ב) ביום 11.3.1979נתן בית-הדין הרבני פסק-דין, בו חייב את המנוח "לשלם לאשתו חרוסט אילנה... למזונות ילדיהם סך......... לחודש"; ג) על-פי הסכם הגירושין שהושג בין בני הזוג, נקבע שהבעל ישלם לאשתו 000, 100ל"י ביום מתן הגט. ביום הקבוע לכך, 13.6.1979, התעוררו חילוקי דעות ובית-הדין "נאלץ לדחות עד שיגיעו לידי הסכם"; ד) המזכיר הראשי של בית-הדין הרבני הודיע למשיבה ביום 18.1.1982, לפי בקשתה "ועל-פי החלטת כבוד בית-הדין", כי לפי החומר שבתיקים המשפטיים "לא התגרשת מבעלך המנוח, והינך, על כן, אלמנתו ולא גרושתו". .4המשיבה טענה, כי היתה אשתו של המנוח ולא נתגרשה ממנו. פילו חוק הירושה, תשכ"ה-1965, אינו מבדיל בין בני-זוג החיים ביחד או המנהלים משק בית משותף לבין אלה החיים בנפרד או שאינם מנהלים משק בית משותף. לעומתה טענה הקרן, כי תנאי בל יעבור להיות "אלמנה", הוא ניהול חיים ומשק בית משותפים. .5בית-הדין האזורי פסק, כי הדין יוכרע לפי הפירוש שיש לתת למונח "אלמנה" שבסעיף 1לתקנות הקרן: "'אלמנה' - מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו, וגרה עמו לפחות שנה אחת סמוך לפטירתו, או שילדה לו ילד". בית-הדין נתן את דעתו לדב"ע לה/1-6, [1], בו נפסק, כי על-פי הגדרת "אלמנה" שבתקנות ביטוח הדדי ותקנות קרן פנסיה יסוד של "מבטחים" - תנאי להיות אשת מבוטח שנפטר - אלמנתו, הוא שהיא "גרה עמו בשעת פטירתו"; מה שלא כן לפי ההגדרה שבתקנות קרן "נתיב", המחייבת מגורים משותפים רק לגבי "הידועה בציבור" ("וגרה עמו"). .6בערעור טען בא-כוח הקרן, כי שגה בית-הדין קמא בדחותו את הפירוש הסביר, לפיו חייבת אשה לגור עם בעלה, ובאין חיי אישות וניהול משק בית משותף - אין חיי נישואין, ומי שאיננה "אשתו", גם לא תהא "אלמנתו". טענה נוספת היתה, כי בהגדרה נמצאות המלים "לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו" בין שני פסיקים, בבחינת מאמר מוסגר שיש לדלג עליו ויש לקרוא את ההגדרה בקריאה שוטפת: "מי שהיתה אשתו בשעת מותו (...) וגרה עמו לפחות שנה אחת סמוך לפטירתו...". .7בא-כוח המשיבה טען, כי מרשתו לא התגרשה מהמנוח, ואם בדקדוק עסקינן, אזי יש לקרוא את ההגדרה עד הסוף, עד אחרי הפסיק השלישי: "...סמוך לפטירתו, או שילדה לו ילד", ללמדך ששני התנאים החלופיים - מגורים משותפים או לידת ילד - חלים רק על "הידועה בציבור". .Iiפסק-דין .1המושג של ידועה בציבור בא לעולם - לעולמנו המשפטי - על דרך ההרחבה ("לרבות") של המושג אשה (אשתו) או אלמנה. כך הוקנו זכויות "אשה" למי שאיננה נשואה כדין ל"בעלה", ובלבד שנתמלאו בה שני תנאים: היא ידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו. .2באשה נשואה - התנאי של מגורים משותפים, כשהוא מוזכר, מוזכר לשלילת זכויות, כלומר שאי-קיום חיים משותפים במשך פרק זמן מסוים נקוב, יכול וישלול זכויות אשה או אלמנה. לדוגמה, הגדרת "אלמנה" בסעיף 5לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]; תשכ"ח- 1968(להלן - החוק): "'אלמנה' - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - (1) ... (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן שנים- עשר חודשים שלפני פטירת המבוטח..." ההגדרה הנ"ל באה לצורך פרק ב' לחוק, שעניינו ביטוח זקנה וביטוח שאירים. בפרק ג' לעומת זאת, שעניינו ביטוח נפגעי עבודה, לא ראו להגדיר - על דרך הצמצום - את האלמנה, וזכויותיה מובטחות בראש רשימת התלויים, בסעיף 74(א): " 74(א) אלה בגדר תלויים במבוטח לעניין סעיף זה: (1) אשתו בשעת מותו"; מאחר ש"אשתו" הוגדרה, בסעיף 1לחוק, על דרך ההרחבה המקובלת ("לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו"), יוצא, שממי שהיתה נשואה למבוטח בשעת מותו אין שוללים זכאות אם נפרדה מהמנוח, מה שלא כן בידועה בציבור, ממנה דורשים הוכחה שקיימה חיים משותפים עם המנוח. .3ובענייננו: המשיבה היתה "אשתו" של המנוח בשעת מותו, ולא גרושתו (ראה סעיף 3שבהליך). הגדרת "אלנה" שבתקנות הקרן, על הפסיקים שבה, אין לפרשה לפי הפירוש שהוצע על-ידי בא-כוח הקרן (ראה סעיף 6להליך). מהקשר הדברים ברור, שהתנאי "וגרה עמו" קיים רק לגבי הידועה בציבור, ולצידו תנאי חלופי - החל גם הוא על הידועה בציבור בלבד: "או שילדה לו ילד". .4בהליך זה התברר, כי קיים הבדל מהותי בין תקנות "מבטחים" לתקנות "נתיב", במה שנוגע להגדרת "אלמנה" (ראה סעיף 5להליך). אי לכך יישלח העתק מפסק-דין זה למרכז לביטחון סוציאלי שליד הוועד הפועל של ההסתדרות, כדי שיתן את דעתו לתיאום ההגדרות. .5הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 000, 20שקלים בצירוף מע"מ.פנסיה