בית המשפט ציין כי ניתן לראות את חוזה השותפות שנחתם והנספח לו כחוזה לטובת אדם שלישי על-פי סעיף 34לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - .1973הנתבע התחייב בסעיף 4(ב) לנספח לחוזה כמפורט לעיל להקנות לשותפות בתנאים האמורים בו את הבעלות במגרש. מכוחו של סעיף זה תובעת החברה שהוקמה את הקנית הזכויות במגרש, אף שלא היא אלא השותפות קודמתה, היתה הצד השלישי לחוזה השותפות ולנספח לו. מנוסח הסעיף עולה כי הנתבע נטל על עצמו חיוב כלשהו כלפי הצד השלישי האמור ובכך העניק לו זכות כלפיו. מפרושו הנכון של סעיף זה והאחרים המתייחסים לענין זה בנספח לחוזה עולה הכוונה להקנות לצד השלישי הנ"ל את הזכויות במגרש ולזכות את הנתבע במקביל בזכויות בעלות בפרויקט שתוכנן להקמה על המגרש. (השוה ע"א 253/92פס"ד ל"ח(1) 640) כך שקיימת יריבות בין התובעת לבין הנתבע לענין זה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוזה שותפות לטובת צד שלישי: העובדות הן הבאות: .1בתאריך 5.9.82נכרת "הסכם שותפות" בין בחוס אדוארד (להלן: אדוארד) ובין חורי ג'סאן מכפר עלבון לבין חביב בחוס (הנתבע מס' .2להלן: הנתבע). על-פי חוזה השותפות (נספח א' לתצהירו של אדוארד) הוסכם על הקמת שותפות לעסקי "מסעדות, שמחות, אירוח, בידור וארועים חברתיים בשם "גני שפרעם" (להלן השותפות, ס' 2לחוזה). חלקם של הצדדים לחוזה "בנכסי השותפות זכויותיה והתחיבויותיה, הונה, רווחיה והפסדיה" נקבע ל-% 40לאדוארד, % 40לג'סאן ו-% 20לנתבע (ס' 5לחוזה). בסעיף 7לחוזה נקבע כי השותפות מתחילה בתאריך חתימת ההסכם. חוזה זה אינו מתיחס להון השותפות ולהשקעתו של כל שותף בשותפות. ב- 31.7.83נערך נספח להסכם השותפות (נספח ב' לתצהירו של אדוארד), המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם עצמו ובו הוסכם בסעיף 3כדלקמן: " .3א. הצדדים מצהירים כי צד א' (אדוארד) ו-ב' (ג'סאן) יממנו את כל הפרויקט שיוקם על גוש 10260בחלקות 64ו- 68בחלק המזרחי, מכביש אחיהוד - יגור בשם גני שפרעם לשם הקמת עסק מסעדה, אירוח ובידור במקום (להלן "גני שפרעם"). ב. צד ג' מצהיר כי הינו הבעלים של חלקות 46ו- 68בגוש .10260 ג. צד ג' מצהיר עוד כי ישתתף במימון פרויקט גני שפרעם על-ידי כך שיעמיד לרשות השותפות כולה את השטח של 10000מ"ר מהשטח הכללי הנמצא על חלקות 64ו- 68בגוש 10260בחלק המזרחי (להלן "המגרש"). ד. הגבולות וסימון המגרש המדויק בשטח הנ"ל, כפי שתוכנן ע"י מהנדס הן בחלקה 64והן בחלקה 68בגוש 10260". בסעיף 4הוסכם: " .4א. הצדדים א' ו-ב' מצהירים ומתחייבים כי עם סיום כל העבודות בפרויקט גני שפרעם כפי שתוכנן ע"י מהנדס ו/או בשינויים שיבוצעו מעת לעת, ויאושר ע"י צד ג' (כולל השינויים) ועם תחילת הפעלתו כעסק מסחרי הרי הבעלות בכל הבנוי והמושקע בגני שפרעם ללא יוצא מן הכלל וכן הרווחים ו/או ההפסדים יהיו של השותפות כולה, לפי החלוקה והאמור בהסכם השותפות. דהיינו צד א' %40, צד ב' % 40וצד ג' %20". ובסעיף 4(ב) לנספח הצהיר הנתבע והתחייב: "כי עם סיום העבודות בפרויקט גני שפרעם ומיד עם התחלת הפעלת העסק גני שפרעם, הרי הבעלות וכל הזכויות שיש לצד ג' במגרש, יעברו לבעלות כל השותפות לפי החלוקה והאמור בהסכם השותפות". בסעיף 5הוסכם למען הסר ספק כי "תחילת הפעלת העסק מהווה גם מועד של סיום העבודות בפרויקט" ובמועד זה על הנתבע למלא את התחייבותו להקנות את המגרש לשותפות גני שפרעם. למימוש מטרה זו של הקנית הזכויות בקרקע לשותפות התחייב הנתבע לחתום על כל מסמך ולהופיע בכל מקום שידרש. הנתבע התחייב להעמיד לרשות שותפות את המגרש לפי דרישתם לשם הקמת הפרויקט כולל סלילת דרך (ס' 11 לנספח). בסעיף 12התחיבו השותפים אדוארד וג'סאן לשאת בכל המיסים, היטלים ואגרות, כולל מס שבח, ומס רכישה, החלים על הקנית הקרקע לשותפות, למעט המיסים, האגרות וההיטלים החלים עד ליום תחילת העבודות במגרש. אין לכן לקבל את טענתו של אדוארד שהסיבה לאי השלמת הקנית המגרש לשותפות היה החיוב הגבוה של מס שבח שחל על עסקה זו (ע' 7לרשומות), כשנטל כספי זה חל על פי התוספת להסכם על השותפות. לא הובאה ראיה על שעור המס החל על הנתבע עד ליום תחילת העבודה במגרש. הנתבע התחייב לגרום לרשום הערת אזהרה לטובת אדוארד וג'סאן להבטחת התחייבותו לרישום המגרש בשם השותפות בפנקס המקרקעין במועד החל. לא הוצגה כראיה תמצית רישום המגרש. אעיר בשלב זה שאין לקבל את הטענה כי כל שהתחייב הנתבע הוא להעמיד את המגרש לרשות השותפות. התחייבות זו היא בשלב ההתחלתי כדי לאפשר את בנית הפרויקט והמשכתו והשלמתו היא בהקנית הבעלות במגרש לשותפות בהתאם למה שנקבע בנספח. .2ב- 24.10.89הוגשה למשרד האוצר באזור נצרת הצהרה חתומה על-ידי הנתבע לפי חוק מס שבח מקרקעין תשכ"ג - 1963ומס רכוש וקרן פצויים תשכ"א - 1961(להלן: מש"ח) על מכירת המגרש לשותפות הנ"ל (נספח ו' לתצהיר ת/1). לגרסת הנתבע שוכנע לחתום על המש"ח לאור דבריו של עו"ד טוקאן שטפל בזה, שהמדובר רק בפעולת הכנה שהרי אין הוא חותם על יפוי כח ושטר מכר להשלמת בצוע ההקניה (ע' 24-23). כן הוצגה הערכה של שווי הנכס, הכולל את המגרש והמבנים שנבנו עליו שתוארו בה כמפורט (נספח ח' לתצהיר ת/1). לא הוכח כי השותפות הנ"ל נרשמה בפנקס השותפויות. בהסכם שנערך בין השותפים ב- 7.1.89(נספח ד/ 1לתצהיר ת/1). הוסכם בין היתר על הפיכת השותפות הנ"ל לחברה פרטית בשם גני שפרעם בע"מ. ואכן נרשמה חברה בשם זה ומרשימת בעלי המניות שלהן הוקצו המניות (נספח ג' לת/1) מתברר שלנתבע לא הוקצו מניות אלא לבנו, בחוס כמיל, בשעור % 19והדבר נעשה בידיעת הנתבע. בתאריך 7.3.87החלה השותפות לנהל עסקים במסעדה ואולם שמחות פתוח שהוקמו על המגרש. .3בישיבה שנתקימה באוקטובר 1989בה השתתפו השותפים האחרים כולל ראש עירית שפרעם, הודיע אדוארד על כוונתו להקים על המגרש אולם שמחות סגור שיבנה על חשבונו ויהא רכושו הפרטי, כשלשותפים האחרים לא תהא כל זכות בבניה זו (כגרסת העד ג'סאן בתצהירו נ/ 5ע' 48). הנתבע הוסיף כי אדוארד הודיע על כוונתו למשכן את המגרש כדי לממן בניה זו וכי לכל אחד מהשותפים תהיה אופציה בתוקף למשך 5שנים, לרכוש חלק במבנה שיקים. השותפים האחרים התנגדו לכוונתו זו של אדוארד והנתבע נקט בצעדים למניעת אשור לבצוע תכניתו של אדוארד בפניה לועדה המקומית לתכנון ולבניה שפרעם שנעשתה ב- 22.12.89ונענתה, כן פנה לבטל ערבות שנתן לשותפות בבנקים שונים (ראה נספחים לתצהירו של הנתבע נ/1). .4בתביעה זו עותרת חברת גני שפרעם בע"מ לחיובו של הנתבע להקנות לה את המגרש ולרשמו בשמה ולחייב את הנתבע והשותפות הנ"ל לשלם לה פצויים בסך -. 000, 100שקלים בשל נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתנהגותו שלו ושל השותפות. הנתבעים מכחישים חבותם בתשלום כלשהו לתובעת ואת זכאותה לקנית בעלות במגרש הנ"ל. אעיר, כבר בשלב זה, כי הפיכת השותפות לחברה פרטית בע"מ שנעשתה על פי החלטת השותפים אין בה כדי להשפיע על פעילות השותפות שנעשו לפני השינוי. השותפות ממשיכה את קיומה ופעילותה כחברה פרטית לאחר שהשותפים בחרו את ניהול עסקם בצורה זו, כך שלא היה מלכתחילה מקום להגיש תביעה זו נגד השותפות שהחברה היא הממשיכה שלה, והיא נדחית בזה. .5ניתן לראות את חוזה השותפות והנספח לו כחוזה לטובת אדם שלישי על-פי סעיף 34לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - .1973הנתבע התחייב בסעיף 4(ב) לנספח לחוזה כמפורט לעיל להקנות לשותפות בתנאים האמורים בו את הבעלות במגרש. מכחו של סעיף זה תובעת החברה שהוקמה את הקנית הזכויות במגרש, אף שלא היא אלא השותפות קודמתה, היתה הצד השלישי לחוזה השותפות ולנספח לו. מנוסח הסעיף עולה כי הנתבע נטל על עצמו חיוב כלשהו כלפי הצד השלישי האמור ובכך העניק לו זכות כלפיו. מפרושו הנכון של סעיף זה והאחרים המתייחסים לענין זה בנספח לחוזה עולה הכוונה להקנות לצד השלישי הנ"ל את הזכויות במגרש ולזכות את הנתבע במקביל בזכויות בעלות בפרויקט שתוכנן להקמה על המגרש. (השוה ע"א 253/92פס"ד ל"ח(1) 640) כך שקיימת יריבות בין התובעת לבין הנתבע לענין זה. .6מגמת היסוד בתרופות על הפרת חוזה היא זכאותו של הנפגע לאכיפת החוזה, אלא אם נתקיימה נסיבה מהמפורטות בסעיף 3לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970(ראה ע"א 89/80, 84פס"ד ל"ז(3) ע' 60בע' 90) אולם, כמו שנפסק בע"א 307/89פס"ד מ"ד(3) ע' 177בע' 183א': "אכיפת החוזה משמעותה חיובו של הצד למלא חלקו בחוזה כנגד קיום חיובים של הצד השני, על-פי החוזה..." ובהמשך נאמר: "... כי היה מקום לאכוף את החוזה כנגד תשלום מלא עבור המקרקעין או לא לאכוף את החוזה כלל. זאת מהטעם, שבנסיבות בהן הצד המבקש את האכיפה אינו מסוגל לקיים את חיוביו לפי החוזה - אין האכיפה צודקת". הנובע מהאמור הוא כי חוזה שיש בו 2צדדים וכל אחד חייב לעשות משהו, הרי כשצד רואה שהצד האחר אינו מקיים את חלקו, ומחדלו יורד לשרשו של חוזה, לעקרו, הרי שיש בידי הצד השני הגנה טובה לאמור: אני לא אמלא את חלקי כל עוד הצד השני אינו ממלא את חלקו (השוה ע"א 160/60פס"ד ט"ו ע' 1757בע' 1763). .7מסעיף 4(א)(ב) לתוספת לחוזה קובע כי זכות התובעת להקנית הבעלות במגרש תהא "עם סיום כל העבודות בפרויקט כפי שתוכנן על ידי מהנדס ו/או בשינויים שיבוצעו בו מעת לעת ויאושר על ידי צד ג' (הוא הנתבע) (כולל השינויים)..." על התובעת, איפוא, הנטל להוכיח את סיום עבודות הפרויקט. תחילת הפעלת העסק בפרויקט הגמור נחשבת כמועד סיום העבודות בפרויקט. הנתבע הגיש את התכנית ת/ 8שהוכנה ע"י אדריכל נחלה לתכנון הפרויקט (ע' 25) אך לא הובאה כל עדות טכנית הנדסית כי בנית הפרויקט המתוכנן הושלמה בהתאם לתכנון. בתצהיריו ת/ 1ו-ת/ 2מתיחס אדוארד לבניה שבוצעה ועלותה אך אין בו קביעה כי הבניה תואמת את הפרויקט במלואו. אין מחלוקת שבוצעה עבודת בניה. לעומתו טוען הנתבע כי לא הוקם הפרויט שתוכנן כל שהוקם הוא מסעדה בשטח של כ- 180מטר וחצר פתוחה שבה נערכים ארועים ומסיבות חתונה. לטענתו כלל הפרויקט אולם שמחות שלא הוקם ואין התובעת יכולה לבנות מבנים כלשהם שכונו על ידי הנתבע להדגמה "צריף" (ע' 28- 29לרשומות) או להתחיל בנהול העסק בפרויקט שלא הושלם, ואין אני נכנס למחלוקת לגבי אופן נהול העסק שאינה רלונטית לעניננו, ולתבוע את מלא ההתחיבות שנטל עליו הנתבע בטרם התמלאו התנאי העיקרי למלואה על ידו. הערכת השמאי אבני אינה מישבת מחלוקת זו ואינה תחליף לעדות מקצועית לענין זה. המנעותה של התובעת מלהביא עדות של אדריכל שתכנן את הפרויקט על אף "מהנדס" אחר, פועלת לרעתה ומחזקת את ראיות הנתבע. המדובר הוא בעדות רלונטית שלכאורה, מצויה בהשג ידה של התובעת שנמנעה מהבאתה ללא הסדר סביר. (ראה ע"א 548/78פס"ד ל"ה(1) 736בע' 760). על כל פנים ברור שהיה בידי עדות שכזו לסייע להבהרת הדברים. התוצאה היא שהתובעת לא עמדה בחובת הראיה המוטלת עליה ואין היא זכאית להקנית הבעלות במגרש כל עוד לא מלאה את חלקה בהסכם זה. .8מי שתובע פיצויים לפי סעיף 10לחוק החוזים (תרופות) חייב להוכיח במידת ודאות סבירה את הנזק שנגרם לו בפועל עקב ההפרה ותוצאותיה. התובעת מבססת את תביעתה לפיצויים בסך -.000, 100שקלים על תחשיב שבנתה בסעיפים 26- 27לתצהירו של אדוארד - ת/ .1חשבון תאורטי זה אין בו די כדי להסיק את הפסד הרווח הנטען, כך שהתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה ואין מקום לפסוק לה פיצוי. אולם השמחות שאליו מתיחס אדוארד בסעיפים הנ"ל ושאותו התכון לבנות, חורג ממסגרת ההסכמים שבין הצדדים. מקובלת עלי גירסת עדותם של הנתבע והעד ג'סאן חורי לפיה ביקש אדוארד לבנות את אולם השמחות הסגור עבור עצמו ולהשתמש במגרש לצורך זה. לא הובהר אם אולם השמחות הווה חלק מהפרויקט שעל אדואד והשותף הנוסף היה לבנותו על חשבונם ולהקנות בו לנתבע בעלות חלקית כנגד הקנית הקרקע. אם אכן אולם זה הווה חלק מהפרויקט הרי שהיה צריך להבנות מכספם של שני השותפים ולהקנות לנתבע חלק של % 20בבעלות בו. השקול שהעלה אדוארד כי רווחי העסק לא יוכלו לעמוד בהוצאה זו אינו רלונטי לענין זה (ע' 9לרשומות). על כל פנים, גם אם אניח שאולם השמחות אינו נכלל בפרויקט, אדוארד אינו רשאי לנצל את המגרש לבנות אולם שמחות פרטי לעצמו על המגרש. .9התוצאה היא שאני מחליט לדחות את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -.000, 6שקלים בתוספת ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א - 1961החל מהיום ועד לתשלום בפועל.חוזהדיני חברותשותפות