קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב קצבת פרישה מנהל בית ספר: .Iההליך .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בירושלים (אב-בית-הדין השופט נויגבורן; נציגי ציבור - ה"ה פרס ובנזימן; תב"ע מד/22-7), אשר קבע, כי יש לחשב את קצבת המערער על בסיס משרה מלאה אחת. .2העובדות הצריכות לעניין הן: א) המערער (להלן - המנהל) עבד בשירות המדינה תחילה כמורה ואחר כך כמנהל בית-ספר יסודי באשקלון, משנת 1956ועד צאתו לגמלאות בשנת 1983; ב) במשך תקופת עבודתו עבד המנהל 30שעות בשבוע, פרט לשלוש שנים שבהן עבד יותר מ- 30שעות בשבוע. בתקופה שבה כיהן המנהל כמנהל בית-ספר, כללו 30השעות הנ"ל "שעות הוראה" ו"שעות ניהול"; ג) עד לשנת 1973שולם שכר המנהל על בסיס היקף משרה של 30שעות בשבוע. החל משנת 1973, עם הגיע המנהל לגיל 50, חושב שכרו על בסיס היקף משרה של 28שעות בשבוע, ועם הגיעו לגיל 55שונה הבסיס ל- 26שעות, לפי תנאי העבודה המקובלים בבתי-ספר יסודיים; ד) גם לאחר הקטנת בסיס המשרה ל- 28ול- 26שעות, המשיך המנהל לעבוד 30שעות בשבוע לפחות, ולפיכך קיבל תשלום גבוה יותר מאשר שכר רגיל במשרה מלאה; ה) היקף המשרה הרגיל של מנהל בית-ספר יסודי הוא 30שעות בשבוע, מתוכן לפחות 6"שעות הוראה" ועד 24"שעות ניהול". "שעות הניהול" מחושבות לפי גודל בית-הספר (בדרך כלל לפי שתי שעות ניהול בשבוע על כל כיתה בבית-הספר). בבית-ספר שבומספר שעות הניהול הנחוץ עולה על 24, רשאי המנהל להעביר שעות ניהול לסגנו; ו) על חלק המשכורת העולה על משרה מלאה מפרישה המדינה לקרנות שונות % 13.3ממשכורת המורה, וזאת מכוח הסכמים קיבוציים. .3סעיף 14(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות) קובע: "הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד". .4המנהל טען בבית-הדין האזורי, כי עבד למעשה משרה מלאה אחת של 30שעות בשבוע, בכל תקופת עבודתו, ולפיכך יש לחשב את גמלתו לפי 30/26ממשכורת של משרה מלאה. המשיב טען, כי המנהל עבד בשנות עבודתו האחרונות ביותר ממשרה מלאה, והשעות אותן עבד כאמור הן "משרה נוספת". לאור סעיף 14(א) לחוק הגמלאות יש לחשב את גמלתו של המנהל על בסיס משרה מלאה בלבד. .5בית-הדין האזורי פסק: א) יש להבחין במשרתו של המנהל בין מרכיב הניהול למרכיב ההוראה; ב) הפחתת בסיס המשרה בהגיע מורה לגיל 50ושוב בגיל 55נועדה להקל על המורה בעבודתו ולא לשמש העלאה סמויה של המשכורת; ג) מאחר ולמנהל היו יותר מ- 6שעות הוראה בשבוע, הוא היה רשאי לוותר על חלק משעות ההוראה בהגיעו לגיל 50ובהגיעו לגיל 55ולהמשיך לעבוד במשרה אחת. אם בחר לעבוד ביותר ממשרה אחת, אין בכך כדי לזכותו בגמלה מוגדלת; ד) בית-הדין אינו נדרש להחליט, מה היה פוסק אילו היה מדובר במנהל שלו 24שעות ניהול ו- 6שעות הוראה בשבוע; ה) המנהל זכאי לגמלה המחושבת לפי משרה מלאה אחת. .6עיקר נימוקי הערעור: א) בית-הדין האזורי טעה בקבעו, כי יש להבחין בין מרכיב הניהול למרכיב ההוראה; ב) בית-הדין האזורי טעה בקבעו, כי הפחתת בסיס המשרה אינה העלאה סמויה של המשכורת; ג) לא היה באפשרות המנהל לעבוד פחות מ- 30שעות בשבוע, מאחר ובית-הספר פעל 30שעות בשבוע ולא היה לו סגן מנהל; ד) בית-הדין טעה בקבעו, כי למנהל היו יותר מ- 6שעות הוראה בשבוע. המנהל לימד 6שעות בשבוע וקיבל תשלום בעד 6שעות הוראה ו- 24שעות ניהול. .7הממונה על הגמלאות, בתשובתו, תמך בפסק-הדין שבערעור. כן הסתמך על ההסכם הקיבוצי בין המדינה להסתדרות המורים, מיום 22.2.1979, אשר קבע היקפה של "משרה מלאה אחת". .8אחד מחברי המותב בדעה שדין הערעור להתקבל, ואלה נימוקיו: א) נראה לי, כי בנושא אשר לפנינו מוצדק יהיה ועלינו ללכת בכל הנוגע לחוק ולהסכמים בקו הפירוש הדווקני; ב) המערער, עובד הוראה (מורה-מנהל), עבד במשך כל תקופת עבודתו (19561983) 30שעות בשבוע (פרט לשלוש שנים, בהן עבד למעלה מ- 30שעות בשבוע). לאמור: גם בשנים בהן מתכונת המשרה של עובד הוראה מטעמי גיל הוקטנה ל- 28ש"ע (מגיל 50) ול- 26ש"ע (מגיל 55), המשיך המערער לעבוד 30שעות בשבוע, וגם למעלה מזה (כאמור לעיל). משכורתו חושבה לפי 30/30ולפי 30/28ולפי 30/26- הכל בהתאמה למתכונת שעות העבודה למשרה לפי הגיל; ג) בתצהירו, עליו לא נחקר, הצהיר המנהל, "כי כמנהל בית-הספר היה חייב למעשה להישאר בבית-הספר עד לגמר הלימודים בשעה 13.00וזאת מאחר שרק בשעה זו עזבו אחרוני התלמידים את בית-הספר... (ו) כי החובה האמורה לעיל חלה במיוחד ב- 6השנים האחרונות לעבודתו, בהן לא היה לו סגן מנהל ואסור היהלו, בהיותו האחראי לתלמידים ומורים שלא להימצא בבית-הספר בשעות שהיית התלמידים שם" (סעיף 3לכתב הערעור). (מכאן) "עולה שהמנהל חייב היה (ואנו אולי נרכך מעט ונאמר 'מחויב המציאות היה') לעבוד מדי יום 5שעות ובסך הכל 30שעות בשבוע" (שם). כן טען המנהל, כי "לשם מילוי הצרכים האמיתיים של בית-הספר הספציפי, התיר ואישר משרד החינוך לדווח על 24שעות ניהול ו- 6שעות הוראה... וזאת היתה המציאות עד יום עבודתו האחרון של המנהל בבית-הספר" (סעיף 4ב' לכתב הערעור). ולא מצאנו, כי דברים אלה נסתרו בדיון; ד) על סמך מצב עניינים זה תבע המנהל, כי המשכורת החודשית הקובעת לצורך חישוב הפנסיה שלו תושתת על שלושים חלקי עשרים ושישה (30/26). מצידנו נוסיף עוד, כי "על-פי ההסכמים הקיבוציים מפרישה המעבידה 13.3אחוזים מהשכר לקרנות שונות עבור תנאים סוציאליים, גם כאשר המשכורת עבור 'משרה מלאה' עוברת את התקרה" (סעיף 3ז' לפסק-הדין שבערעור); ה) המדינה ביססה התנגדותה לתביעת המנהל על הוראות חוק הגמלאות ונעזרה גם בהסכם קיבוצי מיוחד בין המדינה להסתדרות המורים מה- 22.2.1979(להלן - ההסכם הקיבוצי); ו) מקובלת עלי טענת המנהל, כי "מאחר וההסכם הקיבוצי לא דן בפנסיה ואינו מסדיר זכויות בגינה - אין ללמוד ממנו דבר לענייננו" (סעיף 1ג' לפסק-הדין); ז) חוק הגמלאות (סעיף 14(א)) מורה לאמור: "הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות - תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד". נמצא, כי בחוק נקבע סייג אחד ויחיד: מי שהועסק במשרה או במשרות נוספות על משרתו המלאה - תחושב הפנסיה שלו על יסוד משרתו המלאה בלבד. ואולם, הכתוב סתם ולא פרש מאי משמע "משרה מלאה" ומאי משמע "משרה נוספת"; ח) מקובל עלי, כי גורל הערעור שלפנינו ייחתך על-פי התשובה לשאלה, האם יש לראות בעבודת המנהל מעבר לשעות הרגילות לעובד הוראה בגילו "משרה נוספת" אם לאו; ט) אין בלבי ספק, כי בנסיבות העניין - אין מדובר, כלל ועיקר, בהעסקת עובד "במשרה או במשרות נוספות". אם יישאל אדם מן היישוב, מה פה קרה - אין ספק כי יגידך, "בלשון בני אדם": המנהל, בסך הכל, עבד שעות נוספות באותו עיסוק ובאותה משרה, דבר מקובל ונפוץ בתחום העבודה ויחסי העבודה בארצנו וזהו זה. רצונך - יכול אתה לנקוט לשון של פסק-הדין שבערעור של "שעות עודפות" (סעיף 3(ז) לפסק-הדין שבערעור), במקום המונח השגור "שעות נוספות", ואולם סמי מכאן "משרה או משרות נוספות", כקבוע בחוק הגמלאות. .Iiפסק-הדין .1לשאלה, מהי משרה מלאה אחת לגבי עובד מדינה, בתפקידו של המנהל. א) גרסת המנהל היא, כי עבד הלכה למעשה כל תקופת עבודתו 30שעות שבועיות וכך שולם שכרו, ומכאן - זוהי משרתו; מאחר וכך - הוא זכאי לגמלה המבוססת על 30/26ממשכורתו של מנהל. גרסת המדינה היא, כי משרה של מנהל, בגיל בו פרש המנהל מעבודתו, היא 26שעות שבועיות; ב) המדינה ביססה עמדתה על הוראת הסכם קיבוצי מיוחד בינה לבין הסתדרות המורים מיום 22.2.1979(להלן - ההסכם הקיבוצי), הקובע לענייננו: "א. בהסכם זה - 'משרה מלאה אחת' - יחידת עבודה שהיקפה נקבע לפי מספר שעות הוראה שבועיות בהתאם לרמת מסגרת החינוך ו/או גי עובד הוראה. 'משרה נוספת' - משרה חלקית בה מועסק עובד הוראה בנוסף למשרה המלאה האחת. ב. עובד הוראה, לרבות מנהל, מועסק במשרה מלאה אחת. ג. לפי דרישת הבעלות והסכמת העובד אפשר להעסיק עובד הוראה, לרבות מנהל, במשרה נוספת"; ג) המנהל טוען, כי הוראותיו של ההסכם יפות רק לעניינים בהם הוא דן ומאחר ואינו דן בפנסיה ואינו מסדיר זכויות בגינה - אין ללמוד ממנו דבר לענייננו; ד) חוק הגמלאות אינו מגדיר "משרה מלאה אחת" מהי. בהעדר הגדרה בחוק, נלמד את משמעות המושג מהמצב כמות שהוא הלכה למעשה, והנקבע, בשירות המדינה, מכוח הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים או מהוראות התקשי"ר; ה) שעות עבודה של עובד הוראה, לרבות מנהל בבית-ספר יסודי, בגינן הוא זכאי למשכורת מלאה - הן 30בשבוע; בהגיעו לגיל 50מופחת מספר השעות ל- 28ומגיל 55ומעלה - עומד מספר השעות השבועיות על 26; נתונים אלה לא היו שנויים במחלוקת. שעות אלה מהוות "משרה אחת". המנהל נהנה, מאז הגיעו לגיל 50, מהסדר זה, ואף כי המשיך לעבוד 30שעות שבועיות, קיבל תשלום מיוחד עבור שעות אותן עבד מעבר למכסת המשרה בהתאם לגילו; ו) תמימי דעים אנו עם בית-הדין האזורי, כי הפחתת בסיס המשרה לעובד הוראה מחמת גיל נועדה להקל על מורה, ולא לשמש עילה להעלאה סמויה במשכורתו. .2היש לראות בעובדה, שהמנהל עבד הלכה למעשה 30שעות בשבוע כל תקופת עבודתו, בכדי לשנות מהיקף משרתו-הוא - לצורך חישוב בסיס הגמלה מכוח חוק הגמלאות? התשובה לשאלה זו נעוצה בהוראות ההסכם הקיבוצי, דהיינו - האם יש לראות בעבודת המנהל מעבר לשעות הרגילות לעובד הוראה בגילו "משרה נוספת" אם לאו. .3האם הסכים המנהל ל"עבודה הנוספת" או "המשרה הנוספת" מעבר למכסת המשרה האחת, משהגיע לגיל המזכה בפחות שעות עבודה? טענת המנהל בתצהירו, עליו לא נחקר, היא, כי כמנהל בית-הספר אותו ניהל היה חייב למעשה להישאר בו עד לגמר הלימודים בשעה 13.00וזאת מאחר ורק בשעה זו עזבו אחרוני התלמידים את בית-הספר, ובמיוחד אמורים הדברים בשש השנים האחרונות לעבודתו, שנים בהן לא היה סגן מנהל בבית-הספר. יש לשבח את המנהל על חוש האחריות שגילה, ועל אי-רצונו להשאיר את בית-הספר אותו ניהל ללא מנהל וסגן בשעות בהן מתקיימים לימודים. אך נכונות זאת, ששכרה היה בצידה, אינה פוגמת במהות ה"הסכמה" הנדרשת מכוח סעיף 27להסכם הקיבוצי להעסקת עובד הוראה במשרה נוספת. לאמור נוסיף, כי לא הושמעה טענה, ולא הובא שמץ ראיה, על-פיה ביקש המנהל אי פעם שלא לעבוד מעבר למשרה אחת משזיכהו גילו להפחית את שעות עבודתו. מן האמור עולה, כי השעות אותו עבד המנהל מעבר לשעות שנקבעו למשרה מלאה אחת בגילו היו בגדר "משרה נוספת" כמשמעותה בהסכם הקיבוצי. .4לאור המסקנה אליה הגענו, אין לנו כלל צורך להתייחס לשאלה, כמה משעות עבודתו של המנהל היו "שעות ניהול" וכמה "שעות הוראה". תהא אשר תהא החלוקה בין שעות הניהול ושעות ההוראה של המנהל - השעות העודפות על 28(אחרי הגיעו לגיל 50) ועל 26(אחרי הגיעו לגיל 55) היוו "משרה נוספת", כמשמעה בהסכם הקיבוצי ואין המנהל זכאי לגמלה בגינה, וזאת מכוח סעיף 14(א) לחוק הגמלאות. .5הערעור נדחה. המדינה לא ביקשה הוצאות.דיני חינוךפרישהבית ספרמנהל בית ספר