חשבוניות פיקטיביות של בן משפחה

לאחר זמן, התעורר חשד בלב אנשי מס ערך מוסף שהחשבוניות שהוצאו למערערת, הן פיקטיביות והמערערת ואחיה נחקרו, על ידי מחלק החקירות של מס ערך מוסף. בעקבות חקירות אלה, הוצאה שומה למערערת, על פיה התעלמו אנשי מע"מ, מכל החשבוניות שהוצאו למערערת על ידי החברות שבבעלות אחיה ועל כך היא חוייבה בתשלום מס, בשל ההפרש שנוצר לחובתה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חשבוניות פיקטיביות של בן משפחה: ערעור זה, מופנה כנגד החלטת מנהל מס ערך מוסף, שדחה את השגת המערערת, על שומת תשומות, שהוצאה לה. המערערת היא חקלאית ממושב גבעתי. היא עיבדה את חלקות האדמה שברשותה וגם עשתה עסקאות לרכישת היבול בחלקות אדמה אחרות (עסקאות המכונות "דמן" בלשון החקלאים). לטענתה, היא נזקקה לפועלים ולחומרים לצורך ביצוע עבודות החקלאות ופועלים וחומרים אלה, סופקו לה, על ידי שתי חברות שבבעלות אחיה. אחיה מסר לה חשבוניות מס, שהוצאו על ידי חברות שבבעלותו והיא שילמה לו כספים במזומן, שכן היתה לקוחה מוגבלת בבנק, ולא היתה רשאית למשוך שיקים. את החשבוניות שקיבלה מאחיה, היא מסרה ליועץ המס שלה והוא הגיש דו"חות תקופתיים למס ערך מוסף ושם ניכה את המס שבחשבוניות אלה, כמס תשומות. המערערת אף זכתה בהחזרי מס ערך מוסף, כתוצאה מדיווחים אלה. לאחר זמן, התעורר חשד בלב אנשי מס ערך מוסף שהחשבוניות שהוצאו למערערת, הן פיקטיביות והמערערת ואחיה נחקרו, על ידי מחלק החקירות של מס ערך מוסף. בעקבות חקירות אלה, הוצאה שומה למערערת, על פיה התעלמו אנשי מע"מ, מכל החשבוניות שהוצאו למערערת על ידי החברות שבבעלות אחיה ועל כך היא חוייבה בתשלום מס, בשל ההפרש שנוצר לחובתה. המערערת הגישה השגה על שומה אחרונה זו ומשנדחתה השגתה, היא הגישה ערעור לבית משפט זה. בערעור, לא היתה המערערת מיוצגת. יחד עם זאת, נתקבלה תמונה ברורה, של העובדות הדרושות לענין. התרשמתי, שהיוזם והרוח החיה בכל הפרשה הזו, הוא אחי המערערת, העד. הוא מנהל מלחמת חורמה נגד שלטונות מע"מ, מנסה להתחכם עימם ולהראות שידו על העליונה, בכל התמודדות. כדי להראות את עמדתו וגישתו של אותו אח, אצטט מספר אמרות מעדותו (עמ' 8 שורה 18): "יש לי שמונה חברות שרשומות על שמי ומותר לי לעשות העברת סחורות בין החברות, כדי לאזן את הדיווחים". "למיטב זכרוני שילמתי 5 שקלים בכל דו"ח חודשי שהגשתי". (עמ' 8 שורה 17). בהודעתו לחוקרי מע"מ אמר בן שחר (נ/3, עמ' 1 שורה 5): "שאלה: ספר לי כל הידוע לך בכל הקשור לחברת ארדיטי י.ט. בע"מ. תשובה: אני מכיר את יום טוב ארדיטי הכרות שטחית מבת- ים הוא נרקומן. שמעתי שלא איכפת לו לפרסם חברה זו על שמו בתמורה לכסף, אז הצעתי ושיפתח חברה על שמו, עבורי, בתמורה אני אתן לו כל חודש כסף...". במקום אחר בחקירתו, הודה בן שחר, כי הוציא חשבונית פיקטיביות, הרי דבריו (נ/3, עמ' 2 שורה 6): "לגבי חשבוניות האוטונומיה הסיפור הוא שאני הוצאתי את חשבוניות האוטונומיה ע"ש בשיל בהתחלה ואח"כ על שם ארדיטי י.ט. בע"מ לסוחרים ערבים את החשבוניות אוטונומיה הוצאתי להם למרות שבפועל לא אני מכרתי להם את העגלים, אלא סתם יהודי מסיבה כלשהי לא רצה להוציא להם לסוחרים הערבים חשבוניות אוטונמיה על שמו. אני קיבלתי עבור הוצאת חשבוניות האוטונומיה סכום של 50 שקל לכל ראש עגל או ראש פרה שרשמתי, במו ידי בחשבוניות אוטונומיה...". בדברים אלה, יש הודאה מצד בן שחר שהוציא חשבוניות פיקטיביות. במקום אחר אמר בן שחר (נ/4 עמ' 2 שורה 30): "בחברת ארדיטי נתתי גם פנקסי חשבוניות 2 פנקסים לשמעון כהן מקרית גת, אין לי את הטלפון, הוא ביקש ממני את החשבוניות. הוא אמר לי שהוא יוציא חשבונית על שם ארדיטי ואני בתמורה אקבל את המע"מ שהוא ירשום בחשבוניות ועוד 5% עמלה". גם בדברים אלה, יש הודאה נוספת ומפורשת בשותפות לעבירה של הוצאת חשבוניות פיקטיביות. מדוע חשובה הודאה זו? שכן המערערת שילמה לחברות של אחיה, סכומי עתק, תמורת עבודה ופועלים וקיבלה ממנו חשבוניות מס. אולם בחשבוניות אלה, אין כל פירוט כנדרש בתקנות, אלא רשום באופן כללי: עבור הובלות, בעבור עבודה, עבודה +חומרים וכיוצא באלה רישומים סתמיים מהם אי אפשר ללמוד מאומה. בחשבונית מס' 305, של חברת ב.ש.י.ל. מיום 27.4.95 לא נרשם כלל עבור מה נתקבל התשלום בסך 5,000 ש"ח ולא נרשם ממי נתקבל הסכום. בחשבונית מס' 304, לא נרשם, ממי נתקבל הסכום. זאת ועוד, ברוב החשבוניות, שנתקבלו מהחברות שבשליטת אחיה של המערערת, הסכומים הם עגולים: 5,000 ש"ח, 12,000 ש"ח, 14,000 ש"ח, 10,000 ש"ח, 20,000 ש"ח, 15,000 ש"ח בצרוף מע"מ. נסיון החיים מראה, שתשלום עבור עבודה של מספר פועלים ותשלום עבור חומרים, בדרך כלל איננו בסכומים עגולים. עורך דינו של בן שחר, מר נורי קונפורטי, שהיה עד מטעם המערערת, העיד (בעמ' 26): "אני ניהלתי משא ומתן מחלקת חקירות כאשר שחר היה עצור, להגיע לעסקת טיעון, בענינו של שחר, שהוא יודה בעבירות שהוחשד בהן ויקבל עונש מוסכם מראש". כל החשבוניות שמס ערך מוסף, סירב להכיר בהן, היו חשבוניות שהוצאו על ידי החברות שבשליטת בן שחר, היינו, חברת ארדיטי י.ט. בע"מ וחברת ב.ש.י.ל. המערערת העידה (בעמ' 27 שורה 29): "בתקופה ההיא עיבדתי את האדמות באמצעות פועלים מעזה. שחר הביא לי פועלים, וקנה לי חומרים, אני הייתי משלמת לו במזומן". ובעמ' 29 (שורה 17): "אחי הציע לי עסקאות ואני פעלתי לפי עצתו וסמכתי עליו: כאשר שחר ביקש ממני כסף נתתי לו". (עמ' 30 שורה 4): "שילמתי לשחר כל סכום שאמר לי, אף פעם לא ישבתי לבדוק, סמכתי עליו שלא ירמה אותי". והחשוב לענינינו (עמ' 30 שורה 11): "יכול להיות שנתתי לו כספים מעבר לחשבוניות, אני לא בדקתי שכל חשבונית ששחר נתן לי, כיסתה את כל הכספים שנתתי לו, סמכתי עליו. יכול להיות שהוא לקח יותר ואני לא יודעת... כשאתה מציג לי שאני שילמתי לשחר יותר מחצי מליון ש"ח בתוך תקופה של 10 חודשים, אני משיבה שאולי אני שילמתי לו, בדיעבד אני אומרת שאולי עשיתי טעות". העובדות הנ"ל, מביאות למסקנה, שאין ממש בערעורה של המערערת. חשבוניות המס שנפסלו ע"י ס ערך מוסף, הינן כולן של חברות בשליטת אחיה. אותו אח הודה שהוציא חשבוניות פיקטיביות ומסר 2 פנקסי חשבוניות שלו, לאדם אחר, כדי שההוא יוצא חשבוניות פיקטיביות וישלם לאחיה של המערערת, "עמלה" עבור זה. רוב החשבוניות הינן בסכומים עגולים. החשבוניות מעידות, שהמערערת שילמה לאחיה, למעלה מחצי מליון ש"ח (!) תוך עשרה חודשים, כאשר המערערת העידה שלא היו לה כספים משל עצמה והיא לקחה משכנתא על בית בסך 240,000 ש"ח. לא יתכן שהכנסותיה מחקלאות, הגיעו ל- 250,000 ש"ח בתקופה קצרה זו, שכן אחרת, לא היתה יכולה לשלם לאחיה, את הסך שהיא טוענת ששילמה, על פי אותן חשבוניות. בנוסף לכך, בחקירתה על ידי חוקרי מס ערך מוסף, אמרה המערערת (נ/7), עמ' 1 שורה 13), כי בחלק מהסכום שקיבלה עבור מישכון ביתה, היא שילמה חובות שרבצו עליה, ומכאן עולה, כי הסכום הפנוי שנשאר בידיה, היה קטן עוד יותר בחקירתה במע"מ (נ/7, עמ' 2 שורה 16), אומרת המערערת: "יכול להיות שסה"כ הסכומים שאני שילמתי לשחר, לא תואמים את מה שנרשם בחשבוניות ובחשבוניות נרשם אולי יותר, אני שוב חוזרת ששחר ניהל את הכל ואני לא עקבתי אחריו...". בדברים הנ"ל של המערערת, ישנה הודאה חלקית, בכך, שבחשבוניות שהוציא לה אחיה, רשומים סכומים גדולים יותר ממה ששילמה לו בפועל. המסקנה העולה מכל האמור לעיל, היא שהוכח, במידה הדרושה בהליך אזרחי, כי החשבוניות שהוצאו למערערת על ידי החברות בשליטת אחיה, היו חשבוניות פיקטיביות ומכל מקום היו חשבוניות שלא ניתן לקזז על פיהן מס תשומות. לפיכך, אין למצוא פגם בהחלטת המשיב, שלא להתיר ניכוי מס תשומות, על פי חשבוניות אלה ועל כן אני דוחה את הערעור. המערערת תשלם למשיב הוצאות ערעור זה סך 4,000 ש"ח שכ"ט עו"ד.מיסיםעבירות מסחשבונית פיקטיביתחשבונית