טענתה העיקרית של הנתבעת הינה כישלון תמורה מלא, מאחר ודנפרוסט הפרה את העיסקה בין הצדדים ולא סיפקה מעולם את הסחורה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כשלון תמורה מלא בגין אי אספקת סחורה: 1. התובעת הגישה למשרד להוצאה לפועל בקשה לביצוע שיק ע"ס 15,500 ש"ח, בחתימת הנתבעת, ז"פ 22.9.95 (להלן : "השיק"). 2. ביום 9.4.96 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע שטר, וביום 15.7.96 החליטה כבוד הרשמת עפרון כי תינתן לנתבעת אפשרות להתגונן כנגד הבקשה, וכי תצהיר הנתבעת ישמש כתב הגנה. העובדות הצריכות לענייננו 3. הנתבעת הינה חברה העוסקת בשיווק מוצרי מזון קפואים למיניהם, ולה קשרי עסקים עם ספקים שונים של מזון. 4. א. הנתבעת וחברת דנפרוסט בע"מ, הנפרעת בשיק (להלן : "דנפרוסט") התקשרו ביניהם בהסכם לשם אספקת סחורה של מוצרי בשר למיניהם עד לתאריך 7.9.95, ובמסגרת עסקה זו ניתן השיק הדחוי. ב. השיק הוסב לתובעת ביום 19.7.95. טענות הנתבעת 5. טענתה העיקרית של הנתבעת הינה כישלון תמורה מלא, מאחר ודנפרוסט הפרה את העיסקה בין הצדדים ולא סיפקה מעולם את הסחורה האמורה. בעקבות הפרת העיסקה, הודיעה הנתבעת לדנפרוסט כי העיסקה מבוטלת. האחרונה התחייבה, כך לטענת מנהל הנתבעת, להחזיר את השיק, ומשלא עשתה כן, הורתה הנתבעת לבנק על ביטול השיק. 6. טענות נוספות של הנתבעת, כפי שהן מופיעות בתצהירו של מנהלה ובסיכומיה, הינן כי התובעת אינה אוחזת כשורה או אוחזת בעד ערך או אוחזת כלל בשיק, ואין לה כל זכות לתבוע על פיו. כמו כן טענה הנתבעת כי התובעת אינה נפרעת ואינה נסבה על פי השיק, היא לא שילמה תמורת השיק למסב האחרון, ואין לה כל זכות לתבוע על פיו בהתאם לחתימות המופיעות על גב השיק. לטענתה, על פני השיק עולה כי אין יריבות בין הערב לפירעון השיק לבין התובעת. השאלות המשפטיות 7. א. מהו מעמדה של התובעת בשיק? בהתאם להלכה שנפסקה ע"י ביהמ"ש העליון, בע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר ואח', פד"י ט"ז (1) עמ' 595 (להלן: "הלכת גויסקי"), לעניין שאלת האחיזה כשורה יש לבחון את מועד סיחור השיק - האם נעשה לפני או אחרי כישלון התמורה? ב. האם השיק הוסב לתובעת או שמא לא היתה זו חתימת היסב, אלא ערבות בלבד? ג. האם שילמה התובעת תמורה עבור השיק? עדויות וראיות 8. א. מטעם הנתבעת העיד מנהל הנתבעת, מר זייבק עזמי (להלן: "מנהל הנתבעת"), ומסר תצהיר נ/ 1). בהתאם לתצהירו, עוסקת התובעת בניכיון שיקים. התובעת, כך לגירסתו, ניהלה עסקים עם חברת "אני פרסום חדש בע"מ" (להלן: "אני חדש"), וההיסב בשיק הינו עבור חברה בשם "אני פרסום ושיווק בע"מ" (להלן: "אני שיווק") וכן מהקבלות שצורפו ע"י התובעת ניתן ללמוד על מערכת קשרים וחשבונות שעשתה התובעת עם "אני חדש" ולא עם "אני שיווק" (סעיף 7 בנ/ 1 וכן עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 6-9). בנוסף, טוען מנהל הנתבעת כי "אני שיווק" חתמה על השיק בתור ערבה ערבות אוול, ולפיכך איננה נסבת עפ"י השיק, וחתימתה של התובעת לא מהווה חתימת נסבה עפ"י השיק, ומכאן שאין לתובעת כל זכות משפטית לתבוע לפי השיק (סעיף 8 לנ1/) . לטענתו, התובעת לא נתנה תמורה בגין שיק ע"ס 150,000 ש"ח לפקודת "אני שיווק", והשיק עצמו הופקד בחשבון התובעת (סעיפים 9 - 10 לנ1/). קרי, לטענתו של מנהל הנתבעת, לא נתנה התובעת תמורה בגין השיק, וזאת משום שהחשבוניות שהוצאו ע"י התובעת הינן ע"ש אני חדש ולא אני שיווק. בנוסף, טען מנהל הנתבעת כי השיק נשוא התובענה, הנמשך מחשבון אני חדש, נמסר לתובעת בגין 5 שיקים שחזרו. השיק נפרע (אך העד לא ידע פרטים לגבי הפירעון), כך שלא ניתן לאכפו פעם נוספת (סעיף 12 לנ/ 1). ב. בחקירתו הנגדית, טען מנהל הנתבעת כי החתימות על גבי השיק כולן של אדם אחד בשם עוזי רפאל. 9. מטעם התובעת העיד חשב בתובעת, מר שאולי דור (להלן: "החשב"), אשר מסר תצהירו ת/ 2. הוא תיאר את התובעת כחברה אשר עוסקת בפעילות מגוונת בתחום הפיננסי, ומעמידה אשראי לפעילות שוטפת של לקוחות מסחריים. בין לקוחות התובעת נמנתה "אני שיווק", שהיא חברה המנכה שיקים, והיא מנכת משנה (סעיפים 2-3 ל - ת/ 2, וכן עמ' 2 לפרוטוקול שורות 20-21). היא קבלה מימון ע"י ניכיון שיקים, וצורת העסקים בין השתיים התנהלה כדלקמן: "אני שיווק" נתנה לתובעת שיקים מוסבים ו/או משוכים ע"י לקוחותיה שזמן פרעונם עתידי, וקיבלה כנגדם (בניכוי עמלה) כסף עוד באותו היום. אני שיווק הייתה מודיעה יום קודם לתובעת על סכום השיקים שברשותה, על מנת שזו תוכל להיערך כראוי. התמורה שהייתה התובעת נותנת הייתה תמיד גבוהה יותר, ועל כן "אני שיווק" הייתה מעבירה לתובעת שיק בגובה ההפרש (להלן: "שיק ההפרש"). במסגרת העיסקאות בין השתיים נמסר השיק. 10. לטענת החשב, השיק נמסר לתובעת בתמורה לחמישה שיקים אחרים, אשר נוכו ע"י התובעת אך חוללו (פרטי חמשת השיקים מופיעים בסעיף 7 ל - ת/ 2). השיק כלל את סך כל השיקים הנ"ל, בתוספת ריבית והצמדה (זאת משום שהשיק דחוי). השיקים הוסבו ל"אני שיווק" ע"י הנפרעים הרשומים בהם, ו"אני שיווק" הסבה אותם לתובעת במסגרת עסקת הניכיון וקיבלה תמורה מלאה בגינם. 11. החשב העיד כי ייתכן שנעשתה טעות בחברה, משהוצאה חשבונית ע"ש "אני חדש", במקום ל"אני שיווק". ברם, מעולם לא נערך תיקון לחשבוניות אלה. במהלך עבודתו לא נתקל החשב בחברה בשם "אני חדש". 12. מעלה הנתבעת בסיכומיה טענה נוספת, כי בהתאם לחותמות שעל גבי השיק, "אני שיווק" חתמה רק כערבה לפירעון השיק (בהתאם לחותמת "אני ערב ערבות אוול"), אולם לא חתמה חתימת היסב (וחיזוק לכך ניתן למצוא, לדבריה, בעובדה שלשם חתימת היסב יש צורך בשתי חתימות של החברה, ואילו על גב השיק מופיעה רק חתימה אחת). לפיכך, בהעדר חתימת היסב, התובעת אינה אוחזת כשורה ואף אינה אוחזת בעד ערך, ואינה זכאית לתבוע אכיפת השיק, ולכל היותר מעמדה הוא של נעברת במסירה, ומשום שנעדרת חתימת היסב של "אני שיווק", עומדות לנתבעת טענת ההגנה בדבר כישלון תמורה מלא. 13. התובעת בסיכומיה טוענת כי השיק סוחר לתובעת בתאריך 19.7.95, כחודשיים טרם כשלון התמורה בעסקה שבין הנתבעת לדנפרוסט, ובהתאם להלכת גויסקי, די לתובעת כי תהא אוחזת בעד ערך על מנת שתוכל להתגבר על מכשול כישלון התמורה. התובעת נתנה ערך ל"אני שיווק", והדבר אף מתבטא בחלק מהנספחים שצירפה התובעת לת/ 2 (לדוגמא: נספחים י"ד, כ"ג ועוד). העובדה כי נספחים אחרים מצביעים על העובדה כי התמורה הועברה ל"אני חדש" מוסברת ע"י התובעת כטעות גרידא, טעות עליה העיד גם החשב. 14. לעניין החתימה שבגב השיק, טוענת התובעת בסיכומיה כי ברי כי "אני שיווק" חתמה כמסבה, ואילו מנהלה חתם כערב אישית. היא מנמקת טענה זו בכך שעל גבי חותמת החברה מופיעה חתימת מנהלה, צירוף המהווה יחדיו את חתימת החברה ולא הובאה כל הוכחה שצריך שתי חתימות מנהלים לחיוב החברה, ואילו על גבי חתימת הערבות מופיעה חותמת המנהל בלבד, קרי חתימה זו היא חתימת ערבות אישית של המנהל, ולא של החברה. לטענתה, לא ייתכן כי יופיעו בצוותא חדא הן חתימת הסבה של החברה והן חתימת ערבות שלה. אני מקבל הסבר זה של ב"כ התובעת, המבוסס על עדות החשב, אותה אני מקבל כעדות מהימנה. כמו כן לא הוכח כי חיוב החברה חייב להיות בחתימת שתי חתימות כטענת ב"כ הנתבעת. יתרה מכך, אף אם לא הוסב השיק לפקודת התובעת, הרי שחותמת "אני שיווק" מהווה היסב על החלק, בהתאם לסעיף 7(ג) לפקודת השטרות (להלן: "הפקודה"), ועל כן הוא בר פרעון למוכ"ז, וסיחורו של שטר שכזה הוא במסירה בלבד (סעיף 30(ב) לפקודה). אשר על כן, אף אם הועבר השיק במסירה בלבד ללא חתימת היסב, התובעת הינה אוחזת בשיק, ודי בהיותה אוחזת בעד ערך לצורך חיוב הנתבעת בפירעון השיק. 15. בנושא מעמדה של התובעת בשיק והיותה אוחזת כשורה, אין חולקין כי בשעה שסוחר לה השיק טרם ארע כישלון התמורה בעסקת הנתבעת עם דנפרוסט (שכן, כאמור, סוחר לה השיק כחודשיים לפני כישלון התמורה), הרי שהינה אוחזת כשורה בשיק, בהתאם לסעיף 29(ב) לפקודה. 16. כמו כן לא שוכנעתי מטענת מנהל הנתבעת בנ1/ (סעיף 12) לפיה נפרע השיק ע"י התובעת בעבר (משום שלא כל השיקים שקיבלה חוללו כטענתה), ועל כן אינה יכולה להיפרע ממנו בשנית, ואני דוחה טענה זו. סיכום 17. לאחר שקיבלתי את גרסתה של התובעת, לפיה שתי החתימות המופיעות על גבי השיק, האחת של החברה כחתימת היסב, והשניה ערבותו האישית של המנהל, הרי השיק סוחר כדין. 18. כמו כן, אין מחלוקת כי השיק נתקבל אצל התובעת ביום 19.7.95 והתמורה נכשלה ביום 7.9.95, הרי בהתאם להלכת גויסקי, אוחזת התובעת בשיק בעד ערך, וטענת כישלון התמורה שנעשה לאחר מכן, לא יכולה להועיל לה. 19. אשר על כן, אני דוחה את ההגנה של הנתבעת, ומחייב אותה לשלם לתובעת את הסך של 1500 ש"ח שכ"ט עו"ד, סכום שיישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. 20. תובעת רשאית להמשיך בהליכי הוצאה לפועל בתיק מס' 01-03387-96-7 נגד הנתבעת. כשלון תמורהאספקהסחורה