ליקויים בלוח הפעלה של מכשיר חשמלי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויים בלוח הפעלה מדיח כלים: הנתבעת מכרה לתובעת לוחות הפעלה למדיח כלים משרדי שתוכנן ויוצר על ידי התובעת (להלן: "המדיח"). בדיעבד, לאחר שהותקנו לוחות ההפעלה במדיחים הסתבר כי הם אינם מתאימים ליעודם לפעולה בתנאי לחות, כתוצאה מכך הפסיקו המדיחים לפעול, התובעת נאלצה להפסיק את הייצור, לתקן את המדיחים שכבר נמכרו ללקוחות ולהזמין מיצרן אחר לוחות הפעלה מתאימים. התובעת תובעת את נזקיה בעילות חוזיות ונזקיות. עיקר טענתה של הנתבעת הינה כי המפרטים שנמסרו לה על ידי התובעת, לא כללו דרישה כי הלוחות יפעלו בתנאי לחות, ולפיכך אין היא אחראית לכך שהם לא היו עמידים לפעול במדיח כלים. לוח ההפעלה מורכב משני חלקים עיקריים: האחד הוא החלק הנגלה לעין, זהו לוח לחצנים אשר מפעיל המדיח לוחץ על הלחצנים לצורך הפעלתו. חלקו השני והנסתר כולל מעגל מודפס המתחבר למעגל חשמלי במדיח. תפקידו של חלק זה הוא לחבר בין חלקו החיצוני של לוח ההפעלה לבין המעגל החשמלי של המדיח (להלן: "לוח ההפעלה"). בהתאם לחוות דעת של מומחה מטעם התובעת (להלן: "המומחה"), וחוות דעת אחרת לא הונחה בפני בית המשפט, מעצם טיבו וטבעו של לוח ההפעלה עליו להיות מוגן מפני לחות ורטיבות משלושה טעמים: האחד, הואיל והמדיח ממוקם תמיד בקרבת ברז מים, השני, פעולות השטיפה של המדיח מתבצעות, מן הסתם, באמצעות מים בטמפרטורות גבוהות, והשלישי, הואיל והמדיח מתוכנן כך שכלים שזה עתה נשטפו יונחו על המשטח העליון שלו, אשר נמצא מעל לוח ההפעלה, ואותם כלים אינם יבשים לחלוטין. המים שנקווים מהכלים השטופים עלולים לחלחל אל לוח ההפעלה. המומחה בדק את לוחות ההפעלה ומצא כי הם לוקים בתכנון ובייצור, ואלה הם הליקויים: העדר איטום מוחלט ובכך נחשף המעגל החשמלי ללחות ולרטיבות. המעגל החשמלי יוצר מחומר שהוא שילוב של כסף וברזל אף שרצוי להשתמש בחומר מסוג כסף בלבד, וכך אכן נעשה בייצור הלוחות על ידי היצרן האחר, שהחליף את הנתבעת. משטחי המגעים מחוספסים, בכך גדל שטח הפנים של המתכת, שנחשף כאמור, לקלוט לחות ורטיבות. ציפוי הפלסטיק של הלוח היה דק יחסית למידת חשיפתו של המעגל המודפס ללחות ולרטיבות. הליקויים האמורים לעיל, היוו גורם מאיץ להווצרות תהליך קורוזיה במעגל החשמלי, כתוצאה מכך המדיחים לא פעלו כלל או פעלו ללא הפסקה, גם שהמפעיל לחץ על לחיץ הפסקת הפעולה. כתוצאה מכך, נשלחו טכנאים מטעם התובעת לבדוק ולנסות לתקן את המדיחים שכבר נמכרו ללקוחות, הופסק ייצור המדיח למשך תקופה של כחודש ימים, התובעת מסרה את תכנון וייצור לוחות ההפעלה ליצרן אחר, אשר ייצר לוחות הפעלה עמידים בתנאי לחות. לא זו בלבד שהנתבעת לא הביאה מומחה מטעמה לסתור את ממצאי המומחה, אלא שלמעשה היא מודה בכך שלוחות ההפעלה לא התאימו להפעלה בתנאי לחות, והיא טוענת כי הואיל ולא נמסר לה מפי התובעת על אותה תכונה נדרשת היא לא יצרה את הלוחות כמי שמתאימים לפעול בתנאי לחות. להלן תידונה טענות הנתבעת: א. בהתאם לתצהירו של אבי קפצן, מנהל התובעת (להלן: "קפצן"), בשנת 1994 הוא יצר קשר עם גדי פישל, מהנדס המכירות של הנתבעת (להלן: "פישל"), בקשר לייצור לוחות ההפעלה. הוא מסר לו פרטים טכניים בדבר מידותיו ועיצובו של לוח ההפעלה, והם נהלו משא ומתן במשך מספר שבועות, אשר במהלכו הוגדרו תנאי ההתקשרות. בסעיף 10 לתצהיר נאמר במפורש כי הובהר לפישל כי לוחות ההפעלה מיועדים להתקנה במדיח כלים, וגם על כך אין חולק. עוד העיד קפצן, כי במהלך המשא ומתן הובהר לנתבעת כי אין בכוונתה של התובעת, כמו גם ביכולתה, לפקח על טיב התכנון של לוחות ההפעלה, וכי היא סומכת ידיה לחלוטין על הנתבעת. עוד העיד קפצן, כי במהלך המשא ומתן בקרו נציגי הנתבעת מספר פעמים במשרדי התובעת ובמעבדת הפיתוח של המדיח, לרבות גדי פישל, על מנת לבדוק את שילובו של לוח ההפעלה במדיח (סעיפים 12-14 לתצהיר). על כך קפצן לא נחקר כלל, ודי בכך על מנת למוטט את טענת ההגנה. לא זאת, כי אם אף זו, הנתבעת נמנעה מלהביא לעדות את פישל על מנת לסתור את טענות התובעת בדבר ניהול המשא ומתן וההבהרות החד-משמעיות שניתנו לה, באמצעות פישל, בדבר התכונות הנדרשות ללוח המקשים, לרבות עמידות בתנאי לחות. מי שהובא לעדות מטעם הנתבעת הוא מנהלה, גבי פרוקופץ (להלן: "פרוקופץ"), אשר לא נטל חלק כלשהו במשא ומתן לקראת כריתת חוזה המכר ועדותו מסתמכת על מסמכים בלבד, עיקר עדותו היא מפי השמועה (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 22-23, עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 3-4). ב. הנתבעת עטה, כמוצאת שלל רב, על שרטוט שנמסר לה על ידי מתכנני המדיח מטעם התובעת (נספחים 1 ו3- לתצהירו של פרוקופץ). לטענתה, היא ייצרה את לוחות ההפעלה בהתאם לתוכניות שמופיעות באותם שרטוטים ולכן היא פטורה מאחריות בכל הנוגע לתכונות הנדרשות מהלוח על כי יהיה עמיד בתנאי לחות ורטיבות, הואיל ותכונות אלו אינן מופיעות בשרטוט. השרטוט שנשלח לנתבעת הינו שרטוט טכני בלבד ואין בו כדי להצביע על התכונות הנדרשות מלוח ההפעלה. בשרטוט מופיעות המידות של הלוח החיצוני, מיקומם של הלחצנים והנוריות, והמרחקים הנדרשים מפריט לפריט, בתוך לוח ההפעלה, על מנת שזה יתאים למידותיו של המדיח. אין באותם שרטוטים איזכור כלשהו לתכונות המהותיות הנדרשות מלוח ההפעלה, לרבות סוג החומרים מהם הוא ייוצר, אופן סגירתו ואיטומו וכיו"ב. פרוקופץ העיד כי הנתבעת הינה חברה שמתמחה הן בתכנון והן בייצור של לוחות מקשים (סעיף 2א לתצהירו). עוד הוא העיד, כי יש הבדל בין "מפרט סביבה" לבין "מפרט טכני", וכי יש להבדיל בין השניים (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 27-30). עוד הודה פרוקופץ כי בתצהירו הוא מתייחס לכך שהתובעת מסרה לנתבעת את המפרט הטכני בלבד, וכי זהו אותו מפרט שצורף לתצהירו, וכן הוא הוסיף: "הוא (השרטוט הנספח לתצהירו- הערה שלי, ש.א.) אמור להיקרא מפרט טכני: יש בו מידות מכניות, גרפיקה וצבעים, חסר נתונים סביבתיים, איפה הוא הולך לעבוד." (עמ' 14 שורות 8-9) הוסיף והעיד פרוקופץ כי אכן היו חסרים לו נתונים בקשר לתנאי הסביבה שבהם היה לוח המקשים אמור לעבוד והוא הודה שהוא באופן אישי לא שאל שאלות בקשר לכך אולם הוא שלח את המהנדס שלו על מנת "להסביר להם את הבעייה" (עמ' 14 שורות 10-19). יוצא מעדותו של פרוקופץ, מנהלה של הנתבעת, כי לצורך ייצור של לוח מקשים דרושים לו נתונים טכניים ונתונים סביבתיים על מנת לתכנן ולייצר את הלוח. מהתובעת הוא קיבל מפרט טכני בלבד, ולגבי נתוני הסביבה הוא שלח אל התובעת מהנדס מכני. אותו מהנדס עלום לא הובא לעדות מטעם הנתבעת על מנת להבהיר מה העלו תוצאות השיחה בינו לבין התובעת בקשר לנתוני הסביבה הנדרשים. קפצן העיד כי פישל ביקר במעבדות התובעת מספר פעמים על מנת לעמוד על דרישות הייצור של המדיח ואין ספק, לכן, כי לפישל היה נהיר כי מדובר בלוח הפעלה שנועד להיות מותקן במדיח כלים, וכי אותו מדיח נבדק ונבחן על ידו מספר פעמים עוד לפני תחילת ייצורו על ידי הנתבעת. מהנתונים האמורים לעיל, מתבקשת המסקנה כי הנתבעת, כמי שמתמחה בתכנון ובייצור של לוחות מקשים, למדה את הדרישות לגבי לוח המקשים, שהוזמן על ידי התובעת, וכי היא תכננה וייצרה אותו הן על סמך לימוד הנושא על ידי פישל, הן על סמך שיחות שהוא ניהל ודרישות שהובאו בפניו על ידי נציגי התובעת והן על סמך השרטוט הטכני שנשלח לנתבעת. ההתקשרות החוזית בין התובעת לבין הנתבעת נעשתה, בין היתר, על סמך העובדה שהתובעת אינה רק יצרנית של לוחות מקשים, אלא גם המתכננת שלהם על פי התכונות הנדרשות מכל לוח ולוח. אותן תכונות הובאו לידיעת הנתבעת, חלקן בכתב וחלק בעל-פה, ומשייצרה את הלוחות באופן שאינו עומד בדרישות ואינו מאפשר הפעלת המדיח היא הפרה את החוזה שנקשר בינה לבין התובעת, בכך שסיפקה מוצר שאינו מתאים למוצר שהוזמן ממנה. המסקנה כי הנתבעת היתה מודעת לכך כי היא אמונה הן על תכנון הלוח והן על ייצורו, ולא כפי טענתה כי כל תפקידה התמצה בתכנון המוצר, מתחזקת ממכתב שנשלח על ידה לקפצן ביום 25/9/94, המהווה הצעת מחיר לייצור הדגמים, ובין היתר נרשם על ידה כי: "מחיר תכנון וייצור מבלטים וגלופות (כולל הפרדת צבעים)..." מכאן נובע כי הנתבעת שלחה הצעת מחיר הכוללת הן את תכנון הדגם והן את ייצורו, וכי טענתה כי חוזה המכר מתייחס לייצור בלבד ניגפת לכן. ג. משהתברר כי הלוחות אינם עומדים בתכונות הדרושות לצורך השימוש הרגיל במדיח כלים, הנתבעת טענה כי היה על התובעת לבדוק את הדגמים שנשלחו לה בהתאם לסעיף 13 לחוק המכר תשכ"ח 1968- (להלן: "חוק המכר"), ומשלא עשתה כן אין לה אלא להלין על עצמה. הבדיקה לא נעשתה על ידי התובעת אלא לאחר שהותקנו הלוחות במדיחים והם נמכרו ללקוחות. בהתאם לחוזה בין הצדדים, לא מופיעה חובה לבדוק את הדגמים לפני התקנתם במדיחים. לפיכך התובעת מילאה את חובתה לבדיקת לוחות ההפעלה משהרכיבה אותם במדיחים ומצאה כי הם אינם מתאימים ליעודם. לא כתוב בשום מקום בתכתובת שהוחלפה בין הצדדים כי הבדיקה הצריכה להיעשות לפני התקנת הלוחות במדיחים. ההפך אפשר לומר, ממכתבו של פישל לתובעת (נספח ב3 לתצהירו של קפצן), כי הנתבעת היא זו שנטלה על עצמה האחריות לבדוק כל לוח ולוח לפני שהוא ישלח לתובעת, וכך נאמר בפרק "תנאים כלליים" של אותו מסמך: "כל יחידה תיבדק 100% חשמלית לפני המשלוח." זאת, להבדיל מהחובה המוטלת על התובעת, אשר באה לידי ביטוי באותו מכתב של פישל, כי התובעת תבדוק את הדגמים הראשוניים, שנחתכו בחיתוך ידני, ואשר אינם מהווים דגם סופי. דהיינו, מאותו מסמך, שנעשה על ידי פישל מטעם הנתבעת, עולה כי הוסכם שהבדיקה החשמלית תבוצע על ידה ואילו הבדיקה הנוגעת להתאמה הפיסית של הלוח ומיקומו במדיח , תבוצע על ידי התובעת. ד. מהאמור לעיל מתבקשת המסקנה כי בתחום דיני הנזיקין הנתבעת התרשלה בתכנון וייצור לוחות ההפעלה. למרות שהיה לה הידע והכושר לייצר לוחות הפעלה העמידים והעומדים בתנאי לחות ורטיבות, ולמרות שהובהר לה במפורש כי הלוחות אמורים להיות מותקנים ומיועדים למקום בעל סביבת לחות גבוהה, ולמרות שנמסר לידיה התכנון של הלוחות, כמו גם ייצורו, היא לא עמדה בחובת הזהירות המוטלת עליה על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). הנתבעת תכננה וייצרה לוחות הפעלה שאינם מסוגלים לפעול במכשיר שהם יועדו לו ובכך התרשלה כלפי התובעת, שהזמינה ממנה את העבודה. ה. טענה נוספת שהועלתה על ידי הנתבעת נוגעת להקטנת הנזק. נטען כי משהגיעו הדיווחים הראשונים על תקלות במדיחים הציעה הנתבעת לתובעת לאטום את לוחות ההפעלה בסיליקון ובכך להבטיח שהלחות לא תחדור אליהם. לא הובאה חוות דעת מטעם הנתבעת כי איטום בסיליקון היה פותר את בעיית חדירת הלחות ודי בכך על מנת לדחות את הטענה. זאת ועוד, תצהירו של פרוקופץ בעניין זה מהווה עדות שמיעה, שכן בסעיף 10 לתצהיר הוא טוען שפישל ויורי צ'ודקוב מטעם הנתבעת בדקו את מהות התלונות ומצאו כי סיליקון יפתור את הבעייה. למותר לציין, כי פישל וצ'ודקוב לא הובאו לעדות מטעם הנתבעת וגם אם היו מעידים, ספק אם ניתן היה להסתפק באמירה זו מבלי להגיש חוות דעת של מומחה. יתר על כן, פרוקופץ הודה בעדותו כי הוא דרש תשלום נוסף עבור ביצוע האיטום בבחינת "הרצחת וגם ירשת". לא זו בלבד שהנתבעת התרשלה בייצור הלוחות ולא עמדה בחיוביה החוזיים בדבר התאמת המוצר המסופק לזה המוזמן, היא עוד דרשה תשלום נוסף עבור ביצוע התאמות ותיקונים. לא היתה חובה על התובעת לשלם תשלום נוסף על מנת להתאים את המוצר לזה המוזמן, ומשסרבה הנתבעת לבצע איטום ללא תשלום נוסף, לא מצאתי להחיל עליה חובה בדבר "הקטנת" הנזק על ידי ביצוע תשלום נוסף כלשהו לנתבעת. מסקנת ביניים מן האמור לעיל הינה כי הנתבעת הפרה את חובתה החוזית כלפי התובעת, וכן התרשלה כלפיה ומכאן היא חייבת לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מכך. ו. הנזק: על הנתבעת להשיב לתובעת את התמורה ששולמה לה עבור ייצור הלוחות בסך של 14,784 ש"ח, הואיל והם לא היו ראויים למטרה שלשמה הם הוזמנו והתובעת נאלצה להתקין לוחות הפעלה אחרים באותם מדיחים שבהם הותקנו לוחות הנתבעת וחלקם נותרו במחסניה כאבן שאין לה הופכין. סכום זה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 21/2/95 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 40,000 ש"ח עלות עבודת הטכנאים, אשר נשלחו מטעם התובעת בנסיון לאתר את מקור התקלה במדיחים ובנסיון לתקן אותה. בסעיף 34ב לתצהירו של קפצן פורטה דרך החישוב, אשר לא נסתרה בחקירה נגדית. הוצהר שם כי נעשו 260 ביקורי טכנאים בנסיון לאתר או לתקן את התקלה בהכפלה של 50$ עלות ביקור הטכנאי. לא הובאה ראייה כלשהי לסתור את מספר הביקורים ועלותו של כל ביקור ולפיכך על הנתבעת לפצות את התובעת בסכום האמור בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1/3/96 ועד למועד התשלום בפועל. לא נחה דעתי לגבי שני רכיבי הנזק הנוספים הנתבעים בסעיף 34(ג) ו-(ד) לתצהירו של קפצן. בסעיף 34(ג) נתבעה עלות טכנאים הכרוכה בהחלפת 400 לוחות הפעלה. התחשיב נעשה בדרך של ממוצע כלשהו שאינו ברור ואינו מוסבר דיו ולפיכך אין לקבל דרך חישוב של השערה ואומדנה, מקום שניתן לספק לבית המשפט נתונים מדוייקים. בסעיף 34(ד) לתצהירו של קפצן נתבע נזק בגין הפסקת מכירת מדיחים למשך תקופה של כחודש ימים. אף כאן המספרים אינם מבוססים על מסמך, עדות רואה חשבון, או דרך השוואה כלשהי שניתן ללמוד ממנה נתונים, גם אם אינם מדויקים, ובלבד שהם קרובים ומתיישבים עם דרך השוואה כזו או אחרת. משלא סופקו הנתונים אין לקבל הצהרות סתמיות מפי מנהלה של התובעת. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הסכומים המצויינים בסעיפים 1 ו2- בפרק הנזק. כן תשא הנתבעת בהוצאות התובעת ושכר טרחת פרקליטה בסך השווה ל20%- מהסכום הפסוק בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)