מה זה אשראי דוקומנטרי

מהו אשראי דוקומנטרי ?

האשראי הדוקומנטרי נועד למנוע אחיזה בו זמנית ע"י צד אחד לעסקה הן בממכר והן בתמורה. במאמרו של י. דותן מציג המחבר את מבנה עסקת האשראי הדוקומנטרי ("האשראי הדוקומנטרי:ב מרמה במכר ומרמה במסמכים" ,י. דותן, משפטים יז, 92 ( :ו
 
בהתאם להסכמת הצדדים בחוזה המכר הקונה הישראלי פונה לבנק מקומי בבקשה שיפתח א"ד לטובת המוכר. בהתאם לבקשת הקונה הישראלי המכונה בלשון מקצועית "הבנק המוציא" שולח בטלקס או במכתב, כתב התחייבות שבו הוא מודיע למוכר כי ישלחו אליו ע" המוכר מסמכים מתאימים המעידים על משלוח הסחורה, ישלם הבנק למוכר סכום כספי מסויים. כתב התחייבות זה הוא מכתב האשראי הדוקומנטר.
 
עסקת האשראי הדוקומנטרי מעניקה יציבות וביטחון למסחר הבינלאומי ובכך מאפשרת עסקאות בינלאומיות בין גופים שאינם מכירים אחד את השני, וזאת על בסיס הסתמכות על עקרונות האשראי הדוקומנטרי והתחייבות הבנק לתשלום. המוכר הממוקם בחו"ל חש בטוח כאשר מדובר במוסד פיננסי חזק האחראי על העברת הכספים. עקרון מרכזי וחשוב בעסקאות של אשראי דוקומנטרי הוא עקרון העצמאות, על פי עקרון זה, התחייבותו של הבנק לשלם למוכר הינה התחייבות עצמאית ומנותקת ממערכת היחסים שבין הקונה למוכר. חיובו של הבנק לפי חוזה האשראי הדוקומנטרי תלוי אך ורק בתנאי התחייבות האשראי ולא בטענות שונות של המוכר או הקונה, אחד כנגד השני.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מה זה אשראי דוקומנטרי:
 
אדון בבקשת ערעור זו, כבערעור גופו.
העובדות, כפי שנקבעו ע"י בית משפט קמא, הן כדלקמן:ו המשיבות רכשו מהמשיבה הפורמלית מס' 2, בדים שונים בגלילים, בין השאר לייצור מכנסי ג'ינס. צורת התשלום בגין עסקת המכר, היתה באמצעות מכתב אשראי דוקומנטרי. חברת "אתגר אלבני" פתחה את מכתב האשראי אצל המבקש- הבנק. נטען כי, כאשר הגיעה הסחורה לישראל, התברר כי קיימת תרמית חמורה בסחורה וכמו כן, קיימת אי התאמה בדוקומנטים אשר בגינה לא היו הבנקים רשאים לקבלם. לטענת המשיבות, במקום גלילים של בד שחור ואינדיגו מאיכות ראשונה ליצור מכנסיים, נשלחו להם חתיכות בד המהוות פסולת וחסרות כל ערך.
 
המשיבות פנו לבית המשפט בבקשה ליתן צו מניעה קבוע האוסר על המבקש ומשיב פורמלי מס' 1 לקיים ולבצע את האשראי הדוקומנטרי והאוסר על המבקש לחייב את חשבון המשיבים. ביום 7.8.97 נתן השופט קידר צו זמני כמבוקש. ביום 24.9.97 הוארך צו המניעה הזמני והותנה בהפקדת ערבות בנקאית. וביום 2.7.98 לאחר דיון במעמד שני הצדדים הותיר השופט ארנסט את הצו הזמני והערבות בתוקף עד להכרעה בתיק העיקרי.
  
טענות המבקש הן כדלקמן:נ
 

  1.        העדר יריבות- מבנה עסקת האשראי הדוקומנטרי בו בחרו ימטקס ושניצלר הוציאו אותם ממערכת היריבויות המרכיבה את העסקה. ימטקס ושניצלר קיבלו שירות פתיחה של אשראי דוקומנטרי מאתגר ואינם עומדים ישירות אל מול הבנק או כל גורם מעורב אחר, למעט טוטקס. ולכן אין לימטקס ושניצלר יריבות אל מול הבנק המבקש ודין תובענתם להידחות.
  2.        חריג התרמית אינו מתקיים במקרה דנן.
  3.        אפילו התקיים חריג התרמית, אין אפשרות ליתן צו לעצירת התשלום. אופן ביצוע התשלום לטוטקס אשר נבחר ע"י ימטקס ושניצלר, לפיו צי'ס הפך לבנק מקיים, שולל מהם את האפשרות לטעון לתחולת חריג המרמה.
  4.        אי הפקדת ערבות בנקאית כנדרש.

 
מנגד טוענות המשיבות:ב
 
המשיבות טוענות לשתי עילות תביעה עצמאיות נפרדות בבקשתן לצו מניעה. עילת תרמית חמורה בסחורה ובדוקומנטים, ועילה של אי התאמה מהותית בדוקומנטים. במקרה של אי התאמה בדוקומנטים- האחריות לתשלום נופלת על הבנק הרשלן.
 
אדון בטענות המבקש והמשיבות להלן:ו
 
טענת העדר יריבות:נ
 
האשראי הדוקומנטרי נפתח על פי בקשת חברת אתגר אלבני ולא ע"י המשיבות באופן ישיר. עם זאת יש לזכור כי עסקיה הרגילים של חברת אתגר אלבני הם טיפול ותיווך מימון ואשראי עבור חברות. חברת אלבני מוכרת לבנק המבקש מעסקאות שונות, וסביר להניח כי זו אחת הסיבות לכך שאלבני נסוגה מתביעה זו שהרי היא מנהלת עסקים יום יומיים עם המבקש. המשיבות פנו לחברת אלבני בכדי לבחון עבורם את המסמכים ולפתוח אשראי בבנק המבקש. העובדה כי לא היה קשר בעניין זה בין הבנק לבין המשיבות, באופן ישיר, אינה יכולה לפגום בעצם קיום היריבות, שכן המשיבות שלחו את אלבני לפתוח עבורם אשראי. השולח רשאי לעצב את השליחות כרצונו וכך פעלו המשיבות. יתרה מזאת, חוק השליחות מגן על אינטרס ההסתמכות של הצדדים, במקרה זה ציפו המשיבות כי חברת אלבני תיצור קו אשראי בינם לבין הבנק. הנשיא ברק בספרו חוק השליחות (כרך ראשון) כותב בעמ 127 - 126:ב
 
" השולח רשאי לעצב את יחסיו עם העולם החיצוני כרצונו. כוחו הייצוגי של השלוח נגזר מהאוטונומיה של הרצון הפרטי של השולח. ביסוד חוק השליחות עומד החופש של השולח, השלוח והצד השלישי לעצב את מערכת היחסים שבניהם, באופן המשקף את רצונם והאינטרסים שלהם… חוק השליחות מגם על אינטרס ההסתמכות ועל הציפייה הסבירה של הצדדים."
 
חברת אלבני פעלה איפא כשלוחתן של המשיבות, כאשר פנתה לבנק על מנת לפתוח עבורה אשראי דוקומנטרי. בעמ 15-16 לבקשת רשות הערעור של הבנק הציג ב"כ המבקש חלק מכתב הוראות מאת ימטקס ושניצלר אל הבנק, וטען כי נוסחו מציג בברור כי ימטקס אינו "המבקש" וכי כל ההוראות בעניין זה יינתנו על ידי אתגר. העובדה כי המשיבות פנו אל הבנק במכתב הוראות וכי הציגו במכתב זה את הקשר בינם לבין חברת אלבני מלמדת כי המבקש ידע כל העת כי המשיבות הן הן המבקשות האמיתיות העומדות מאחורי "המבקש" אלבני. על כן אין לי אלא להסכים עם בית משפט קמא אשר קבע בהחלטתו:ו
 
"הבנק ידע את אופי עבודתה וכן ידע כי היא פועלת במסגרת הנתונה עבור חברות שונות. הבנק נהנה מן העסקים שהפנו אליו אותן חברות עסקיות באמצעות חברת אלבני, ומכאן, שיש משום חוסר תום לב בהעלאת טענה פורמלית בדבר העדר יריבות, הנסיון לחסום תביעה של חברה שנפגעה לכאורה בהלכי המסחר והאשראי הדוקומנטרי." (עמ 29 להחלטת השופט ארנסט מיום 2.7.98).
 
גם ללא הצטרפות אלבני היריבות קיימת, כאשר הצד האמיתי והנכון לעסקה הוא דווקא המשיבות 1-2. אין לי אלא לדחות את טענת העדר היריבות.

טענת המרמה אינו מתקיים במקרה דנן:נ
 
ב"כ המבקש טוען כי, חריג המרמה אינו מתקיים במקרה שלפנינו.
 
האשראי הדוקומנטרי נועד למנוע אחיזה בו זמנית ע"י צד אחד לעסקה הן בממכר והן בתמורה. במאמרו של י. דותן מציג המחבר את מבנה עסקת האשראי הדוקומנטרי ( "האשראי הדוקומנטרי:ב מרמה במכר ומרמה במסמכים" ,י. דותן, משפטים יז, 92 ) :ו
 
"בהתאם להסכמת הצדדים בחוזה המכר הקונה הישראלי פונה לבנק מקומי בבקשה שיפתח א"ד לטובת המוכר. בהתאם לבקשת הקונה הישראלי המכונה בלשון מקצועית "הבנק המוציא" שולח בטלקס או במכתב, כתב התחייבות שבו הוא מודיע למוכר כי ישלחו אליו ע" המוכר מסמכים מתאימים המעידים על משלוח הסחורה, ישלם הבנק למוכר סכום כספי מסויים. כתב התחייבות זה הוא מכתב האשראי הדוקומנטרי ." (עמ 94).
 
עסקת האשראי הדוקומנטרי מעניקה יציבות וביטחון למסחר הבינלאומי ובכך מאפשרת עסקאות בינלאומיות בין גופים שאינם מכירים אחד את השני, וזאת על בסיס הסתמכות על עקרונות האשראי הדוקומנטרי והתחייבות הבנק לתשלום. המוכר הממוקם בחו"ל חש בטוח כאשר מדובר במוסד פיננסי חזק האחראי על העברת הכספים. עקרון מרכזי וחשוב בעסקאות של אשראי דוקומנטרי הוא עקרון העצמאות, על פי עקרון זה, התחייבותו של הבנק לשלם למוכר הינה התחייבות עצמאית ומנותקת ממערכת היחסים שבין הקונה למוכר. חיובו של הבנק לפי חוזה האשראי הדוקומנטרי תלוי אך ורק בתנאי התחייבות האשראי ולא בטענות שונות של המוכר או הקונה, אחד כנגד השני.

"חובתו של הבנק לשלם קיימת ושרירה אם המסמכים תואמים, גם אם בפועל הסחורה ששלח המוכר אינה תואמת את דרישות חוזה המכר או את מה שהמסמכים עצמם מציינים." (עמ 97, מאמרו של י. דותן).
 
בת.א. 530/86 בנק לאומי נ' ס.ט. חברה למסחר ויבוא עצים (פד"י מט (3) 461) קובע השופט הומינר:נ
 
"מסכים אני עם דבריו של ב"כ הבנק בסיכומיו, כי עקרון של ניתוק מוחלט בין חובת התשלום של הבנק במסגרת כתב האשראי הדוקומנטרי לבין שאלת קיומם או אי קיומם של חיובי המוכר במסגרת חוזה המכר- עקרון זה הוא העקרון המרכזי והשולט בשיטת האשראי הדוקומנטרי ועליו היא מבוססת." (עמ 467).
 
סיטואציה זו של הפרדה בעסקת המכר בין קונה למוכר לבין חוזה העברת הכספים דרך הבנקים עלולה ליצור בעיות שונות כמו במקרה של מרמה. ואכן על בסיס עקרון העצמאות, כאשר נשלחת סחורה לקונה והיא אינה תואמת את תנאי ההסכם שבין הקונה למוכר, לא תעמוד לקונה טענה כי על הבנק להימנע מתשלום למוכר בשל מרמה. עסקאות אשראי דוקומנטרי מתבססות על בטחון במסחר ותשלום עבור הסחורה. הפתרון לבעית המרמה מכונה ,חריג המרמה". לפי גישה זו מוצדקת התערבותו של בית המשפט לעצירת הבנק מתשלום אשראי דוקומנטרי רק אם המרמה של המוכר היא כה יסודית וחמורה, עד כי השמירה על עקרון האוטונומיה של האשראי הדוקומנטרי במקרה כזה תרוקן מתוכן את המטרות הבסיסיות של העסקה כולה. אין די בהפרה חוזית במודע של חוזה המכר מצד המוכר וגם אין די במצג שווא של מסמכים בדויים מצדו, אלא יש צורך שפעולת המרמה מצד המוכר תהא חיפוי על הפרה טוטאלית של חוזה המכר על ידיו (מאמרו של י. דותן לעיל, בעמ 104). בפסק דינו של השופט הומינר לעיל , התייחס השופט לדרישה כי רק מרמה רבתי מצדיקה הענות לתביעה לעצירת תשלום:ב
 
" יש להזכיר, כי ההליך, בו מתבקש צו לעצירת התשלום, הוא הליך הנעשה בדרך כלל בארצו של הקונה, ואשר המוכר איננו נוכח בו הקלה בדרישות המחמירות לגבי טענת המרמה עלולה להביא למצב, בו יוכל הקונה להשתמש בתובענה לעצירת תשלום, כאמצעי לחץ על המוכר, דא עקא, שזה האחרון כבר שלח בשלב זה את הסחורה, ואפילו מדובר בסחורה פגומה- הרי עדיין יש כאן השקעת כספים ממשית מצידו, שתחייב אותו להופיע ולתדיין בארצו של הקונה. מצב זה עלול לשמוט את הבסיס המסחרי של מכתב האשראי, שמטרתו המרכזית היא הבטחת תשלום בלתי מותנה למוכר, שהוכיח ע"י מסמכים שהסחורה נשלחה לקונה… לכן גירסת הגישה המקובלת כי רק מרמה, המשמיטה כליל את הבסיס המסחרי של חוזה המכר- ע"י כך שהמוכר שלח במקום סחורה חומר חסר כל ערך, כגון פסולת או אבנים, או שלא שלח סחורה כלל- מצדיקה היענות לתביעה לעצירת תשלום." (עמ 468).
 
ההלכה הינה איפא כי, רק מרמה חמורה יכולה להיות בסיס לבקשת המשיבות לעצירת תשלום.
 
בהחלטתו קובע בית משפט קמא בעמ 25 :ו
 
" מהעדות בבית המשפט ובחקירה הנגדית עולה בבירור שהמדובר בתכולה חסרת ערך שהגיעה במכולה- ערב רב של בדים, חלקם פיסות בד בקרטונים- בבחינת פסולת גמורה, או כמעט פסולת, וחלקם בגלילי בד מסוגים שונים בגוונים שונים באיכות ירודה מסוג הבדים הנותרים כשאריות או יוצאים פגומים בתהליכי הצביעה. לדברי המומחה עלות המכירה של הבדים הנ"ל תעלה על התמורה מן המכירה, דהיינו, מדובר בתכולה שהינה חסרת ערך. בית המשפט התרשם מנסיונו ואמינותו של העד המומחה, בייחוד כאשר בחוות הדעת הנגדית שהוגשה ע"י המשיב, אין סתירה ממשית לדברי המומחה… אין המדובר באי התאמה סתם, בבחינת סחורה אחת במקום סחורה אחרת, אלא בסחורה שאינה ראוייה לייצור כלל כשם שהעיד המומחה. כמו כן אין המדובר במשלוח חלקי של הסחורה אלא באי ביצוע מוחלט בדומה לכשלון תמורה מלא בעסקה שטרית."
 
נראה איפא כי על פי העובדות כפי שהתבררו לבית המשפט בשלב זה של הדיון מתקיים חריג המרמה ולכן רשאיות המשיבות לבקש עצירת תשלום. ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא. בע"א 558/96,1240 המשיבה בע"א 1240/96 נ' יצחק לייבנד, קבע השופט גולדברג:נ
 
"בידוע הוא, כי סמכותה של ערכאת הערעור מוגבלת לחלקה הקנויה לה, חלקת ההיסקים המשפטיים ואין היא נוהגת לחרוג ממנה ולפלוש לחלקה שאינה נתונה לה, חלקת הקביעות העובדתיות, אלא בנסיבות חריגות בלבד. לערכאת הערעור אין נגיעה בעיצוב הבסיס העובדתי גופו. דבר זה נעשה בערכאה הראשונה. בית משפט לערעורים לא יהיה מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית משפט קמא, כאשר על בסיס ממצאים אלה הטביעה הערכאה הראשונה את חותם הכרעתה ולממצאים אלה יסוד ושורש בחומר הראיות. (תקדין עליון, כרך 98 (3), עמ 1566).
 
כך אף בספרו של ד"ר זוסמן " סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית:ב
 
"קביעה עובדתית שנקבעה בדרגה הראשונה לא תתבטל על נקלה בדרגת הערעור, אפילו היתה פוסקת אחרת לו שמעה בעצמה את העדים." (בעמ 856).

אשר על כן, טענת המבקש כי חריג המרמה לא חל במקרה שלפנינו נדחית.
 
אפילו התקיים חריג התרמית, אין אפשרות לעצור את התשלום:ו
 
ב"כ המבקש טוען כי לאור העובדה שתוקנו תנאי האשראי ועל פי התנאים בגרסתו הסופית של מכתב האשראי, הפך צ'ייס לבנק מקיים. "קיום" האשראי ע"י צ'ייס משמעו, על פי טענת המבקש, יצירת התחייבות עצמאית ונפרדת של צ'ייס כלפי טוטקס מצד אחד, וחובת שיפוי של הבנק כלפי צ'ייס מצד שני.
 
האבחנה בין אשראי דוקומנטרי רגיל- "מכתב אשראי בלתי מאושר" לבין "מכתב אשראי מאושר" היא במערכת היחסים וההתחיבויות שבין הצדדים. אבחנה זו מפורטת בספרו של מ. יפרח ("אשראיים דוקומנטריים, היבטים מעשיים ומשפטיים") :נ
 
"במרבית עסקאות האשראי הדוקומנטרי שהבנק הפותח – המצוי על פי רוב במקום מושבו של המבקש – משתמש בשירותיו של בנק אחר, מכותב שלו, המצוי במקום מושבו של המוטב, כדי להודיע למוטב על פתיחת מכתב האשראי לטובתו וכדי לבצע את קבלת המסמכים ומסירת התשלום למוטב. במקרה כזה פועל הבנק המכותב כשלוחו של הבנק הפותח או במבצע שירות עבורו, אינו חייב בכל חובה חוזית ישירה כלפי המוטב… נוצר איפוא מצב, שבו הבנק במדינה זרה הוא החייב חבות ישירה כלפי המוטב, ואילו הבנק שבמדינתו של המוטב, הקרוב אליו והמוכר לו, אינו חב לו דבר ואינו יכול להועיל לו במקרה של סכסוך. ואולם, יכול הבנק המכותב ליטול על עצמו התחייבות ישירה כלפי המוטב, הזהה במהותה להתחייבות שנטל על עצמו הבנק שפתח את מכתב האשראי. התחייבות זו מכונה "אישור" (או "קיום"). במצב זה הן הבנק הפותח והן הבנק המאשר חבים כל אחד בנפרד כלפי המוטב חובה ישירה לתשלום, והמוטב רשאי להפנות דרישותיו ותביעותיו בעניין עסקת האשראי הדוקומנטרי אל כל אחד מהם, לפי בחירתו… ." (עמ 81).

השופט הומינר בפסק דינו לעיל מתייחס לאבחנה בין אשראי בלתי חוזר לבין אשראי מקויים (ציטוט מספרו של י. גריץ, לכסיקון לבנקאות ולסחר) ולהשפעה של אשראי מקויים על חריג המרמה:ב
 
"ההבדל שבין אשראי בלתי חוזר לבין אשראי מקויים הוא בכך, שבעוד שכאשראי בלתי חוזר, האחריות היא רק על הבנק של היבואן, הרי לאשראי מקויים מתווספת גם אחריותו של הבנקאי של הספק, המתחייב עם מסירת המסמכים לידו לשאת בעול להבטחת התמורה ליצואן על פי התנאים המותנים במכתב האשראי… אולם כדי שהספק יהא בטוח שאמנם יקבל הוא את התמורה עם הספקת הסחורה, ללא כל בעיות או קושי, הוא יבקש שהקונה ידאג לכך, כנגד תשלום עמלה מקובל לכך שהבנק בניו יורק יתן קיום מצידו, לתשלום התמורה כנגד הצגת מסמכים." (עמ 471).
 
הצדדים בחרו בתנאי אשראי דוקומנטרי מקויים, כלומר הוחלט בעסקה זו, להעניק את מלוא הבטחון למוכר ע"י יצירת התחייבות בינו לבין הקונה והתחייבות נוספת, נפרדת, בינו לבין הבנק המצוי בארצו (בנק צ'ייס מנהטן). התחייבות זו משפיעה על אפשרות הקונה לטעון לעצירת תשלום הבנק בשל מרמה. כאשר מדובר באשראי מקויים להבדיל מאשראי בלתי מאושר רגיל אין חריג היכול לעצור את תשלום הבנק למוכר.
 
במצב דברים זה מקבל המוכר את כספו גם אם אכן היתה תרמית כלפי הקונה. הקונה לקח על עצמו את הסיכון כאשר קיבל על עצמו הסדר לפיו הוסכם על תנאי אשראי דוקומנטרי מקויים. כך השופט הומינר בפסק דינו לעיל:ו
 
"אשראי כזה, מכונה אשראי מקויים… ברור איפוא, כי במקרה של אשראי מקויים חובה על הבנק לשלם את הכסף לבנק המקיים, ובמקרה כזה לדעתי, לא יכול להיות כל חריג, שימנע את התשלום, אפילו חריג של מרמה ממש, אחרת יווצר מצב אבסורדי, ולפיו היחידי שיצא ניזוק מן הענין הוא הבנק, כי הרי הוא התחייב בפני הבנק השני לשלם לו את הכסף, וממי הוא יגבה אותו אם קיים עיקול זמני, ולפיכך צודק ב"כ הבנק בסיכומיו כי "אפילו במקרה של מרמה ממש לא יתן בית המשפט צו לעצירת תשלום שכן הדבר יפגע בבנק שפתח את האשראי ולא במוכר האחראי למרמה- שיקבל את כספו מהבנק המקיים בארצו שלו." (עמ 471)
 
הבנקים בעסקאות מעין אלו מהווים צינור להעברת כספים ואין להם כל עניין מהותי בסכסוך שבין המוכר לקונה. התערבות בהסכם האשראי פירושה התערבות בחופש ההסכמה שבין הצדדים כפי שהם מוצאים לנכון. בית המשפט לא יתערב בהסכמים מקובלים בעסקאות בינלאומיות, על מנת לשמור על יציבות ודאות ובטחון במסחר הבינלאומי. על כן אין הצדקה להטיל את הסיכון או את הנזק על הבנק המהווה צינור להעברת הכספים בין הצדדים. השופט הומינר התייחס לסוגיה זו בפסק דינו לעיל:
 
"כל הבסיס של מערכת הסחר הבינלאומי מבוססת על כיבוד והפרעון במועד הנקוב ע"י הבנקים של כתבי אשראי המוצאים על ידיהם: ללא זאת, ישרור תוהו ובוהו הן במערכת היחסים ההדדית שבין הבנקים, אשר מוציאים כתבי אשראי כאלה ומבקשים האחד את השני לערוב ולהיות אחראי לקיומו של כתב האשראי מקויים כזה. כתב האשראי הדוקומנטרי הינו הצינור דרכו זורם החמצן הנותן חיים וחיות למערכת הסחר הבינלאומי, ובאם אמצעי זה יפגע ע"י אי כיבוד במועד ו/או אי פרעון במועד, פירושו של דבר, ניתוק צינור החמצן למערכת, וזו תתמוטט על כל הנובע והמשתמע מכך. זו הסיבה מדוע במערכת הסחר הבינלאומי נקבעו הכללים, שהינם ברורים וחד משמעיים, הם מחייבים את כולם ואין לסטות מהם." (עמ 474).
 
העובדה שבשל תנאי האשראי המקויים לא יוחל חריג המרמה ועל בנק צ'ייס לשלם לטוטקס את הסכום שנקבע בהסכם ועל בנק איגוד להעביר את הכספים לצ'ייס אינו מונעת או חוסמת את המשיבות מתבוע את טוטקס (משיבה פורמלית מס' 2 ) בשל הפרת חוזה. ההחלטה לפיה לא יעוכב האשראי אינה פוגעת בזכות העומדת למשיבות לתבוע את טוטקס, שהרי בין טוטקס והמשיבות קיימת יריבות ישירה בעקבות הסכם המכר בינהן. היריבות האמיתית לעניין הפרת חוזה המכר הינה בין טוטקס למשיבות, כאשר הבנקים מהווים מכשיר בטוח להעברת הכספים.
 
המשיבות טוענות בעמ 2 לסיכומיהם כי בנק צ'ייס הצהיר כי הוא מכבד את צו בית המשפט ואינו מחייב את חשבון בנק איגוד אצלו. העובדה כי הבנק מכבד את צווי בית המשפט איננה יכולה להיות עילה לעצירת תשלום הבנק לטוטקס. מדובר בקבלת מרותו של בית המשפט שהינה דבר מקובל וראוי, אך לא מעבר לכך.
 
לפיכך דעתי היא כי אכן בית המשפט קמא לא הביא בחשבון בהחלטתו כי מדובר באשראי מקויים, ומבחינה זאת דין הערעור להתקבל, ועל כן יש לבטל את צו המניעה שהוצא.
 
אי הפקדת ערבות בנקאית כנדרש:
 
המבקש טוען כי הערבות הבנקאית שהופקדה ע"י המשיבות אינה עונה על הוראות בית המשפט וכי כתב הערבות המופקד כיום בתיק בית המשפט- אין בו כדי לסייע ביד הבנק במקרה של פסיקת בית המשפט לטובתו, וכי הבנק לא יוכל לחלט את כתב הערבות הנ"ל במקרה מתאים.
אין בידי לקבל טענה זאת, שכן הערבות הבנקאית המצויה בתיק בית המשפט מספקת את דרישות בית המשפט, והמבקש יוכל לגבות את כספי הערבות בבוא הזמן, ואם יהיה בכך צורך על פי פסיקת בית המשפט.
 
טענת אי התאמה מהותית בדוקומנטים:
 
המשיבות טוענות כי במקרה זה קיימת אי התאמה בדוקומנטים ולכן האחריות לתשלום נופלת על הבנק. המשיבות טוענות כי עקרון ההתאמה המוחלטת קובע כי המסמכים שהמוטב מגיש לבנק כתנאי לתשלום על פי מכתב האשראי, חייבים להתאים על פיהם באופן מוחלט וכי דרישת ההתאמה היא קפדנית. הבדיקה שעל הבנק לבצע בטרם יעביר את התשלום לידי המוטב הינה טכנית לחלוטין: בכך יש סיוע בייעול ביצועה של עסקת האשראי הדוקומנטרי והטלת אחריות כבדה על הבנק כלפי המבקש אם יבצע את התשלום חרף אי ההתאמה ובניגוד להוראות שניתנו לו.
 
הגדרה לעקרון ההתאמה המוחלטת מופיעה בספרו של מ. יפרח (לעיל):
 
"עקרון ההתאמה המוחלטת קובע, כי על המסמכים, שהמוטב מגיש לבנק כתנאי לתשלום על פי מכתב האשראי, להתאים על פניהם באופן מוחלט לפירוט המופיע בו. דרישת ההתאמה היא קפדנית." (עמ 153).
 
דרישת ההתאמה הקפדנית מערימה קשיים על ביצוע העסקאות ועלולה אף למנוע מבנקים להסכים להוות צינור העברת כספים בשל אחריות כשלהי שתהיה מוטלת עליהם. לכן נוצרו הקלות לדרישת ההתאמה המוחלטת, בספרו של מ. יפרח:
 
"גירסתו הדווקנית של עקרון ההתאמה המוחלטת עלולה להערים קשיים לא מעטים הן בפני המוטבים, אשר נדרשים להשיג את כל אותם המסמכים ולדאוג לכך שהגורמים השונים העורכים אותם יקפידו על ניסוחים מדויקים, והן בפני הבנקים: דרישה זו עלולה לעיתים להתנגש עם נוהלי פעולה נוחים שגיבשו לעצמם. לפיכך נוצרו הקלות עיקריות מדרישת ההתאמה המוחלטת: החלתה בגירסתה הדווקנית על החשבון בלבד, הכפפתה לנוהג הבנקאי, מתן פטור לבנק מאחריות לאי התאמה, הנובעת מסוגים מסוימים של "טעויות טכניות" וממעשי בנקים אחרים, וקביעת תחום גמישות במילוי הוראות מסוגים שונים." (עמ 158- 158)
  
מטרת עיקרון התאמת הדוקומנטים הינה בעיקרה להגן על הקונה ממעשי רמאויות של אי התאמה לגבי סוג הסחורה או כמותה וכדומה. לכן כאשר קיימת אי התאמה בין המסמכים לגבי כמויות משמעותיות, קרי, מעל 10% או כאשר מדובר על טעויות בחשבון כי אז אי ההתאמה היא משמעותית ולכן מטילים על הבנק אחריות בבדיקת אי התאמות אלו. במקרים של טעויות טכניות קלות אין להטיל על הבנק את האחריות לבדיקת המסמכים. במקרה שלפנינו, אי ההתאמה הנטענת ע"י המשיבות היא אי התאמה טכנית פשוטה שאין לה כל משמעות: כאשר נרשם על גבי המסמך "usa " במקום האות "p " – אין חולקים כי האות "p " מציינת את מדינת ארה"ב. לא מדובר באי התאמה בשל ציון שתי מדינות שונות, אלא באי התאמה טכנית קלה, כאשר ציינו את שם המדינה במקום סימון שמה על פי סימן קבוע ומוסכם.
 
בפסק דין ע"א 151/89 בנק לאומי לישראל נ' מ.ג. ברין ובניו בע"מ ( פד"י מו (4) 101), דובר על השמטת נתון מספרי בנוגע לכמות הסחורה, ואכן זו אי התאמה במסמכים אשר צריכה למשוך את תשומת ליבו של הבנק. הנשיא שמגר קובע בפסק הדין:
 
"במקרה דנן אין מדובר באי התאמה בתיאורם של הטובין, כי אם בהשמטת נתון מספרי בנוגע לכמות הסחורה, אשר מופיע במכתב האשראי ואינו מופיע בשטר המטען. עת מדובר בנתון שכזה, אין מקום לדיון, אם נדרשת התאמה מהותית או דווקנית בין מכתב האשראי לבין המסמכים האחרים, זאת משום שכאשר מדובר בכמויות, אין מקום לסטיה כלשהי, אלא אם מדובר באי התאמה טכנית גרידא, כגון: ציון הכמות במילים במקום בספרות, או בסטיה של עד 10% בכמות הסחורה.." (עמ 115) .
 
אי ההתאמה במקרה שלפנינו דומה לדוגמא שמציג הנשיא שמגר בפסק דינו, בהתייחסו לאי התאמה טכנית, כאשר מציינים כמות במילים במקום בספרות. במקרה שכזה הכוונה לציין כמות מסויימת ואין זה רלבנטי אם נכתבה בספרות או במילים. במקרה שלפנינו, הכוונה היתה להתייחס למדינת ארה"ב, ולכן אין הבדל אם מציינים זאת בשם הידוע לכל: "usa " או על פי מקרא מוסכם: "p ". יתרה מזאת, חברת אלבני, שהיא שלוחה של המשיבות, בדקה את המסמכים ומצאה כי הם תקינים. חברת אלבני לא מצאה אי התאמה מהותית כלשהי בדוקומנטים, לכן סביר להניח כי גם הבנק קיבל את המסמכים כתקינים.
 
אשר על כן, טענת המשיבות כי, אי ההתאמה בדוקומנטים במקרה שלפנינו, מטילה אחריות על הבנק , נדחית.
 
נוכח האמור לעיל, הערעור מתקבל וצו המניעה הזמני שהוטל על הבנק יוסר.
הוצאות בקשה זו בסך5,000 ש"ח + מע"מ, ישולמו ע"י המשיבות.
 
ניתן והודע ביום 25.2.98.




השופט דן ארבל
בית המשפט
בתל אביב.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין אשראי

  2. קבלת אשראי מהבנק

  3. מידע על עסקת אשראי

  4. מה זה אשראי דוקומנטרי

  5. מכתב אשראי דוקומנטרי

  6. שימוש בכרטיס אשראי שנמצא

  7. ביטול זיכוי מחברת האשראי

  8. ביטול עסקת אשראי לא חוקית

  9. עונש על הונאת כרטיסי אשראי

  10. הודעה על ביטול מסגרת אשראי

  11. מעצר על גניבת כרטיס אשראי

  12. מכירת מניות משועבדות לאשראי

  13. אשראי למסחר במט''ח באינטרנט

  14. עצירת תשלומים בכרטיס אשראי

  15. אשראי מהבנק לחברה מוגבלת במניות

  16. החזר כספים שנמשכו בכרטיס אשראי

  17. עיקול זמני על כספים בחברת אשראי

  18. נזקים עקב סגירת מסגרת אשראי לחברה

  19. גביית ריבית על חריגה ממסגרת האשראי

  20. קוד סודי כרטיס אשראי - הונאות אשראי

  21. ביטול מסגרת אשראי בבנק ללא הודעה מראש

  22. החזר כספי לעסק על כרטיסי אשראי גנובים

  23. תביעה נגד הבנק על אי כרטיס כיבוד אשראי

  24. תביעה לפרוע יתרת אשראי במסגרת חשבון עו"ש

  25. חתימה על ערבות לחובות חברה בכרטיס אשראי

  26. אשראי דוקומנטרי - סמכות שיפוט בינלאומית

  27. העברת חשבון לבנק אחר ללא הסכמת חברת האשראי

  28. תביעה לפיצויים מהבנק בגין הפסקת אשראי פתאומית

  29. צו מניעה האוסר לפרוע מכתב אשראי דוקומנטרי

  30. אחריות הבנק על העברת כרטיס אשראי לאדם אחר ?

  31. זיוף חתימה על מסמכי בקשה לקבלת כרטיסי אשראי

  32. מה העונש על תשלום בכרטיס אשראי של מישהו אחר ?

  33. ערבות מדינה להבטחת האשראי אשר ניתן באמצעות בנק

  34. פיצוי על אי יכולת להשתמש בכרטיס אשראי בחו''ל

  35. האם הבנק התרשל בכך שבנה לחברה מסגרת אשראי נמוכה

  36. מסר כרטיס האשראי לצורך מסוים אך הנתבע ביצע עסקאות אחרות

  37. האם מסקירת הפעילות בחשבון הבמק אפשר חריגה ממסגרת האשראי ?

  38. האם הבנק הציג מצג לפיו יעמיד מסגרת אשראי נוספת בכל פעם שתהיה חריגה ממסגרת האשראי

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון