קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת תביעה עקב טענת פורום לא נאות: .1בתיק המרצה 777/92 הוגשה בקשה ע"י המבקשים (הנתבעים בתיק העקרי) למחוק את התביעה על הסף בשל חוסר סמכות ובטענה של "פורום לא נאות" forum non - .convenience .2בקשה זו יחד עם התיק העקרי היו בטפולו של כב' השופט גר'ח עד שזה פסל את עצמו - (ראה החלטה בתיק המרצה 1150/93). עם העברת התיק אלי נשמעה תחילה הבקשה בתיק המרצה .1150/93לאחר שהטפול בתיק המרצה 1150/93הסתיים, ניתן צו להגשת סיכומים בכתב ע"י הצדדים, בבקשת המחיקה על הסף, בשל הטענה של "פורום לא נאות", שהוגשה, כאמור, בתיק המרצה 777/92הנ"ל. .3לאחר עיון בסיכומי הצדדים נראה לי שיש מקום להעתר לבקשה ואלה נימוקי: א. כתב התביעה הוגש ע"י 3תובעים, שניים מהם אזרחים אמריקאים ורק התובע השלישי אזרח ישראלי. התביעה הוגשה נגד שני נתבעים: (1) עזבון המנוח חביב אולימי ז"ל (להלן - המנוח) שהיה אזרח ותושב שוויץ ושנפטר, לפי האמור בכתב התביעה, בנובמבר .1990 (2) אמו של המנוח (להלן - הנתבעת). ב. מכתב התביעה שהוגש ב - 31.3.91עולה התמונה הבאה: בראשית שנת 1987סכמו התובעים על קדום בנית פרויקט של מרכז מסחרי תעשייתי, בכביש עוקף נצרת, כשתובעים 1ו - 2יממנו את המשך הבניה ותובע 3יביא את הפרויקט לידי ביצוע (סעיף 3לכתב התביעה). הנתבעים הציעו לתובעים (כך בכתב התביעה) לשמש כמתווכים, בעסקה כספית, לפיה יקבלו התובעים הלוואה כספית בסך 2מיליון דולר למימון המרכז ועפי' דרישתם הוסכם שתובעים 1ו - 2(שכאמור הם אזרחים אמריקאים) ימסרו לנתבעים סך של 000, 100$ של ארה"ב כהלוואה שתהפוך לאחר מכן למענק, או עמלה, בתנאי שהנתבעים ישיגו את ההלוואה. הנתבעים קבלו את הסך של 000, 100$ ב - 3תשלומים, כשהאחרון שבהם באפריל 87וחרף זאת לא הסדירו את ההלוואה ואף לא החזירו את הכסף שקבלו. מכוון שהנתבעת היא יורשת יחידה, או מנהלת עזבונו של המנוח, עליה להחזיר את הכסף שקבלו היא והמנוח בצרוף ריבית והוצאות - סה"כ 000, 140$. עד כאן בתמצית פרטי כתב התביעה. ג. כאמור בסעיף 1לעיל, בקשה הנתבעת למחוק את התביעה על הסף בשל חוסר סמכות ובטענה של "פורום לא נאות" ולאחר שהנתבעת נחקרה על תצהירה הוגשו סיכומים בכתב. ד. בהמצאת הזמנה לנתבע - גם אם איננו מתגורר בארץ - קונה בית המשפט את כח השיפוט והוא מוסמך לדון בתביעה (ראה זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 6, ע' 36ואילך ע' - 218עד 228). המצאת כתבי בי-דין אפשר לבצע גם למי שמונה מורשה לקבלתם לפי תקנה 478לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984(להלן - התקנות), אף אם אין כל זיקה בין הענין נושא התביעה לבין מדינת ישראל ואף אם הנתבע עצמו אינו בארץ, כפי שהמצאה לתייר שהגיע באקראי ארצה היא כשרה, אפילו אין בינו ובין התובענה לבין מדינת ישראל כל קשר, ואף אם ניתן היה לקבל נגדו צו להמצאה מחוץ לתחום השיפוט. ה. ברם, עצם המצאת הזמנה לנתבעת אין בה כדי למנוע מחיקת התובענה בשל טענה של "פורום לא נאות". יש ותובע מצרף נתבע לכתב התביעה אף אם אין עילת תביעה נגדו, וזאת כתכסיס כדי להקנות סמכות לבית המשפט, ולהביא את התביעה תחת כנפי בית משפט מקומי. ו. הפסיקה קובעת שבית משפט רשאי להפעיל שקול דעתו שלא להיזקק לתובענה ולהורות על עיכוב הליכים, למרות היותו בעל סמכות בינלאומית ומקומית לדון בתביעה. בהפעילו את שקל הדעת צריך בית המשפט להביא בחשבון את כל הנסיבות של המקרה המצוי בפניו. בע.א. 300/84, אימן עלי אבועטיה ואח' נגד עיסא יוסוף ואח’, פד' לט (1), 365דן בית המשפט בהרחבה בסוגיה זו של "פורום לא נוח", או "פורום לא נאות". במקרה זה המערער 1, תושב רמאללה, נפגע, בהיותו קטין, בתאונת עבודה, שעה שעבד במפעל ברמאללה, השייך למשיבים 1ו - 2, שאף הם תושבי אזור יהודה ושומרון. התביעה שהוגשה בעקבות התאונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, הוגשה גם נגד המשיבה 3, שהיא חברה זרה, שלה סניף בירושלים, והיא ביטחה בסניפה שבאזור יהודה ושומרון את המשיבים 1ו - 2לפי פוליסת בטוח חבות מעבידים. בית המשפט המחוזי בירושלים מחק את התביעה על הסף. בית המשפט העליון דחה את הערעור. בפסק דין שכתבה השופטת שטרסברג-כהן - נדונה התפתחות ההלכה באנגליה ובארה"ב וכן המצב המשפטי בארץ. במשך שנים רבות ההלכה ששלטה באנגליה, ואומצה גם בישראל, היתה צרה ונוקשה, לפיה ניתן היה שלא להיזקק לתביעה במקרים מסוימים, אף שקיימת סמכות בינלאומית לדון בה, בהתמלא שני תנאים: האחד, קיום ההליכים בישראל יהיה בגדר עוול לנתבע, באשר יש בהם משום הטרדה, או הצקה או כיוצא באלה נימוקים. השני, על בית המשפט להשתכנע כי מחיקת התביעה לא תגרום עוול לתובע (ההדגשות במקור - א.א.). הלכה זו עברה שינויים ובאנגליה עצמה נזקקו למבחן חדש, שפותח בשנים האחרונות בארה"ב, לפיו יש להחיל את משפטה של אותה מדינה שאליה קשורים הצדדים בקשר ההדוק ביותר מבחינת הזיקות הרלבנטיות. מפנה זה החל בשנת 1967בפסק הדין . All e.r1968 1: (B/Q) . 665All e.r 2(1967) boys v. Chaplin .(H.l) 332w.l.r 3(1969) : (c.a) 238 בהחילה מבחן זה דחתה השופטת שטרסברג-כהן את הערעור באומרה שהדין המהותי החל בענין הוא הדין החל באזור, קרי הדין הירדני, באשר אליו יש לצדדים, ולנסיבות המקרה, הקשר האמיץ ביותר והזיקות הרבות ביותר (ראה ע' 383מול האותיות ג-ד). השופטת שטרסברג-כהן קבעה עוד שהפגיעה ומקום אירועה הם הקובעים (ראה ע' 383מול האות ה'). השופט ברק שפסק אף הוא שדין הערעור להידחות כתב: "עקרונית משהוענקה סמכות לבית המשפט, חובה עליו לעשות שימוש בסמכות זו... עם זאת הוכרו במשך השנים חריגים לעקרון זה, בהם ראה עצמו בית המשפט בעל סמכות שלא להפעיל סמכותו. אחד מאותם חריגים שהוכרו אצלנו, ענין היותו של הפורום המקומי "פורום לא נאות" (forum non convenice)" (ראה ע' 384). לדבריו, המבחן המכריע בענין זה הוא, באם הפורום המקומי הוא "פורום טבעי", או שמא קיים פורום טבעי זר בעל סמכות. בהמשך פסק דינו אומר השופט ברק: "בקביעת טבעיות הפורום" יש להתחשב בנסיבות כלן ובמכלול הזיקות תוך התחשבות בציפיותיהם הסבירות של הצדדים כלם, על פי מבחן זה, הפורום הטבעי בענינינו הוא בית משפט ביהודה ושומרון. אין כל זיקה ענינית, הקושרת את התביעה לישראל (ההדגשה לא במקור - א.א.). (ראה ע' 385מול האות ז'). דברים אלו הובאו גם בע.א. 83/87מילמן נ. עזבון דוד שרגה ז"ל ואח’, פד' מד (2), 45בע' .50 בשולי הדברים יש לציין שב"כ התובעים לא ציין מראה מקום נכון של פסק דין עטיה הנ"ל (ראה ע' 2לסכומי התובעים). במקום ע' 365הוא ציין ע' 305). אגב, פס"ד מילמן שהובא בסכומי התובעים אין בו כדי לתמוך במאומה בגרסתם מכוון שבמקרה שלפנינו, כפי שנראה להלן, אין אפילו הוכחה לכאורה כי יש יסוד עובדתי כלשהו הקושר את עילת התביעה לישראל. ז. כפי שכבר הערתי לעיל, טענת "פורום לא נאות" אינה באה לשלול את סמכותו של בית המשפט, היא באה להצביע על קיומו של פורום אחר אשר עדיף יהיה לקיים את הדיון בפניו. בית המשפט נמנע מלהפעיל את סמכותו, על מנת שהתביעה תעלה לדיון בפורום אחר, המתאים יותר לבירורה. בשאלה האם מן הראוי לעכב את ההליכים, יש לשכנע את בית המשפט שקיים פורום אחר אשר לכאורה מתאים יותר לקיים את הדיון בפניו ושאלה האם פורום שכזה אכן קיים, היא בעיקרה שאלה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. בעא' 2705/91אבו ג'חלה נגד חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ (30.12.93, טרם פורסם) צוטטה הפיסקה הבאה: Unliks issues of jurisdiction, determinations of forum" Rather they;represent exercises of structured discretion by trial judges non conveniens are not pure questions of law Pain v. United technologies and to the court should a particular action be litigated in appraising the practical inconveniences posed to the litigants) ". One forum rather than another 454,. Cert. Den'd(. 1980d.c. cir) 775. 781D .2F. 637corp כך קבע גם בית המשפט העליון ברע"א 4716/93החברה הערבית לביטוח שכם נ' זריקאת (22.6.94, טרם פורסם): "נקודת המוצא היא כי לבית המשפט כאן יש סמכות לדון בתביעה ושאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול דעת בית המשפט, אותו מפעיל הוא על פי קריטריונים מקובלים... בקביעת טבעיות הפורום יש להתחשב בנסיבות כולן וליישם את מבחן מירב הזיקות הרלבנטיות אשר להן הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי, למקרה נשוא הדיון" גם במקרה זה מציינת השופטת שטרסברג-כהן כי על הנתבע להראות שקיים פורום נאות יותר. ח. בע.א. 489/85מאהר פרחאן סאלחאת נ. עירית שכם ומדינת ישראל, פד' מב (1) 497, נקבע: "כאשר כל יסודותיו של ההליך מצויים מחוץ לתחום שפוטם של בתי המשפט בישראל, היינו, כאשר אין כל יסוד עובדתי הקושר את עילת התובענה לישראל, הרי אז אין בתי המשפט בישראל "הפורום הטבעי" לדון בתביעה ובית המשפט בישראל, מכוח שקול הדעת המוקנה לו יפסיק את התובענה (ע' 503למטה, 504למעלה. (ההדגשות שלי א.א.). .4א. בדרך כלל הולך התובע אחר הנתבע ראה תקנה 3(א) (1) ותקנה 3(ב) לתקנות. ב. בתקנה 3(א) (1) לתקנות נקבע כי תובענה אפשר להגיש במקום מגוריו, או במקום עסקו של הנתבע. במקרה שלפנינו טוענים התובעים היא כי מקום מגוריה של הנתבעת הוא בארץ. מגדילים התובעים לעשות בסיכומיהם כשהם טוענים כי אין מחלוקת שהנתבעת היא אזרחית ישראלית ותושבת ישראל, כי הנבתעת קבלה לידיה את כתבי בי- דין, ישירות בכתובתה הרשומה בנצרת וכי היא מקבלת קצבת זקנה מהמוסד לבטוח לאומי וכי היא מבקרת ונמצאת בישראל באופן סדיר. צר לי לציין שהעלאת טענות אלו בסיכומים, לאחר חקירת הנתבעת, יש בהן כדי להטעות את בית המשפט. התובעים עשו מאמצים לא קטנים לגרום להבאתה של הנתבעת לישראל כדי להחקר על תצהיר שהגישה בתיק המרצה 573/93(להלן - תצהיר הנתבעת). בסעיף 2ו - 3ג' לכתב ההגנה הכחישה הנתבעת כי היא תושבת ישראל וכי יש לה כתובת בישראל וגם בחקירתה על תצהירה, בנקודה זו, השיבה כי אמנם יש לה בית בישראל הרשום על שמה, אך בית זה מושכר והיא היגרה לארה"ב ועדיין גרה שם ובאה לישראל לביקורים בלבד ובעת בקוריה היא גרה אצל בן אחיה. טענת התובעים בע' 3לסיכומיהם כי הנתבעת שוהה בישראל באופן סדיר ומקום מגוריה הוא בארץ, מופרכת לחלוטין. כמוכ' אמרה הנתבעת בחקירתה כי משנת 1991היא לא מקבלת יותר קצבת זקנה מבטוח לאומי. כיצד, איפוא, אפשר היה להעלות את הטעונים הנ"ל בסכומי התובעים? ג. אין כל מחלוקת שהנתבעת נותרה אזרחית ישראלית למרות שהגרה לארה"ב ובכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה מקום מושבה כבר לא היה בישראל. כך עולה מתצהירה ומחקירתה על התצהיר. טענת התובעים (בע' 3סעיף 6ה' לסיכומיהם) כי מעבר לטענת הנתבעת כי היא גרה בארה"ב לא נטענה כל טענה בענין זה ולא הונחה כל תשתית עובדתית לבסוס טענה זו, היא טענה שמוטב היה שלא להעלותה. גם טענה זו יש בה כדי להטעות, אם לנקוט לשון המעטה. ד. האם די בעצם העובדה שהנתבעת היא אזרחית ישראלית כדי להקנות סמכות שפוט לבית משפט בישראל. התשובה לשאלה זו יכולה להיות חיובית באם יש יסוד עובדתי כלשהו הקושר את עילת התובענה לישראל ( ראה פס"ד בענין פרחאן המצוטט בסעיף 3ח' לעיל). ברם, במקרה שלפנינו לא הובאה כל ראיה, (לדוגמא, עי' תצהיר נגדי של אחד התובעים) המצביעה על יסוד עובדתי כלשהו הקושר את עילת התובענה לישראל. נהפוך הוא, טענות התובעים בכתב התביעה הוכחשו לחלוטין ע"י הנתבעת בכתב ההגנה. גם בסעיף 6לתצהירה טענה הנתבעת שהיא עקרת בית ולא היתה קשורה מעולם בעסקים והכחישה קבלת הלוואה, או סכום כסף כלשהו מהתובעים והצהירה שטענות אלה הן כוזבות, חסרות שחר ומצוצות מן האצבע. בתצהיר הנתבעת שהוא ארוך ומפורט הכחישה הנתבעת כל קשר עסקי וכל יריבות בינה ובין התובעים וכן קבלת כסף כלשהו, הן על ידה והן ע"י בנה המנוח. בסעיף 14לתצהירה טוענת הנתבעת כי אם היה לתובעים כסף כלשהו אצל בנה המנוח, הם היו תובעים אותו עוד בחייו ולא ממתינים זמן כה רב לאחר מותו. כזכור, לדברי התובעים העסקה בוצעה בראשית שנת 1987והמנוח נפטר בסוף שנת .1990 הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה שהיא יורשת יחידה של בנה המנוח, כפי שטוענים התובעים בכתב התביעה, וטענה כי יש יורש נוסף - ד"ר אמל אולימי - שהוא אזרח ארה"ב שלא צורף לתביעה (ראה סעיפים 5ב ו- 6וכן בסעיף 17לתצהיר הנתבעת). לא למותר לציין שלמרות שב"כ הנתבעת הצהיר לפרטיכל שהוא עומד על טענת "הפורום הבלתי נאות", חקירתה של הנתבעת על תצהירה היתה חקירה קצרה והיא לא נחקרה על אף אחת מן הטענות הנ"ל ופרט לשאלה אחת יחידה - האם תובע מס' 3דבר אתה על הלוואה - היא לא נשאלה שום שאלה נוספת בענינים הנ"ל, ובאשר לשאלה הנ"ל השיבה: "זוהיר פראח מעולם לא דבר איתי על הלוואה בישראל. הוא בכלל לא דבר איתי על הלוואה" - (ראה ע' 7שורות 19-17). הפרטיכל בדבר חקירת הנתבעת מצוי בתיק המרצה .1150/93 בעדותה של הנתבעת ובתצהירה לא נמצאו כל סתירות והיא הותירה עלי רושם מהימן. במצב דברים זה אני קובע כי אין כל יסוד עובדתי הקושר את עילת התביעה לישראל. .5אין לי צורך לקבוע ממצאים בדבר המצאת כתבי בי-דין לידי הנתבעת. די בעצם הופעתה בבית המשפט כדי לקבוע שהיא קבלה כתבי בי-דין. מהראיות שהובאו לפני שוכנעתי שהנתבעת אינה תושבת ישראל ומקום מגוריה אינו בישראל. תקנה 3(א) (1) לתקנות אמנם אינה דורשת כי נתבע ישב בתחום השיפוט מתוך כוונה להשאר שם לצמיתות. ברם, מקום מגורים פירושו שהנתבע אכן מתגורר בארץ ואם לדוגמא, תייר שוהה בארץ באופן ארעי אין לבסס את הסמכות המקומית לתובענה נגדו על תקנה 3(א)(1). מכל מקום, גם אם אני יוצא מתוך הנחה שהמצאת כתבי בי- דין לנתבעת הקנתה לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה, הרי לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי טענת "פורום בלתי נאות" הוכחה כדבעי. סיכום .6א. התביעה הוגשה ע"י שני תובעים אזרחי ותושבי חו"ל (תובעים 1ו - 2) שלפי הטענה בכתב התביעה סוכם שהם ימסרו את ההלוואה ואכן הם שלמו ומסרו את ההלוואה בחו"ל (סעיפים 5עד 9לכתב התביעה) לנתבעים, שהיו אף הם באותה עת תושבי חו"ל והמנוח היה גם אזרח חו"ל. מהראיות שהובאו בפני עולה כי אין כל יסוד עובדתי הקושר את עילת התובענה לישראל וכי מירב העדים והזיקות הרלבנטיות לפרשה קושרת את התביעה לפורום זר אמריקאי, או שוייצרי - שהוא הפורום הטבעי לדון בתביעה. ב. לא למותר לציין להוסיף שהנתבעת המתגוררת בארה"ב היא בת 78(ראה ע' 7שורה 19בפרטיכל המרצה 1150/93) וגם עובדה זו צריכה להלקח בחשבון שכן, באופן תיאורטי, קיים סכוי לא מבוטל שאם התביעה תתברר בישראל תצטרך הנתבעת להטלטל ממקום מושבה בארה"ב לישראל - מקום שאין לה מגורים - למשך זמן בלתי ידוע, ולהוציא הוצאות לא מבוטלות ובסופו של דבר, אם יפסידו התובעים במשפט כי אז יתברר כי כל הוצאותיה, טרחתה והבאתה של הנתבעת לכאן, היו לשווא. .7לאור כל האמור לעיל אני נעתר לבקשה ומצוה למחוק את התביעה. אני מחייב כל אחד מהתובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 500, 1ש"ח. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום .1.1.95הפורום הנאותמשפט בינלאומיפורום לא נאותמחיקת תביעה / הליך