סיוע משפטי ביטוח לאומי

מהו סיוע משפטי בתביעות מול ביטוח לאומי ?

עם ראשית פעלם של בתי-הדין לעבודה, ניתנה הדעת לשאלת הסיוע המשפטי המיוחד לנזקקים לבתי-דין לעבודה, ניתנה הדעת לשאלת הסיוע המשפטי המיוחד לעבודה הוראה שאינה קיימת לעניין מערכת השיפוט הכללית ועניינה - הסמכת שר המשפטים להתקין תקנות בגין סעד משפטי.

עת מדובר בתחום הביטוח הלאומי, הביאה עמדתו של בית-הדין לתוצאה מעשית, והיא - תיקון חוק הביטוח הלאומי על-ידי הוספת סעיף 234, במסגרת תיקון החוק שנתקבל בכנסת ביום 2.5.1977אשר לאותו תיקון, נאמר במבוא להצעת החוק (ה"ח 1298, כ"ד באדר תשל"ז, 14.3.1977, בע' 213).

המציאות הוכיחה, כי חלק לא מבוטל של הפונים לבית-הדין לעבודה בעניינים הביטוח הלאומי אינם מיוצגים על-ידי עורכי-דין ורבים אף נמנעים מלפנות לבית-הדין למימוש זכויותיהם אם המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתם - הכל מחמת ההוצאות הכרוכות בכך. לעומת זאת מיוצג המוסד בבית-הדין לעבודה על-ידי עורכי-דין, וכך נוצר אי-שוויון בין המתדיינים בפני בית-הדין.

בית-הדין הארצי המליץ כי סיוע משפטי יינתן לכל המתדיינים עם המוסד בבית- הדין לעבודה.

עם תיקון חוק הביטוח הלאומי נוסף, למעשה, במסגרת אותו חוק תת-ענף חדש, והוא - הבטחת מימוש זכויות על-ידי העמדת עורך-דין למנוע מצב, שאדם יפסיד בהליך בפני בית-הדין בשל כך שלא נעזר על-ידי עורך-דין.

בית-הדין מודע לכך, שתיקון חוק הביטוח הלאומי, כך שניתנת למתדיין עזרה משפטית, למעשה, על חשבון המוסד לביטוח לאומי, אסור שימנע בעד מתדיין מלבחור לעצמו עורך-דין כראות עיניו וכהישג ידו. אך יחד עם זאת, קיים הצורך באיזון של שני אינטרסים:נ הבטחת הזכות לבחור בעורך-דין ומניעת נטל כספי נוסף על ציבור המבוטחים, ומדובר בציבור מבוטחים וקופת מבוטחים, ולא בנטל על האוצר – כלל.
משלמי המיסים. למה הדבר דומה? למבוטח בקופת חולים הפונה לרופא פרטי. אין ספק, כי זכותו של אדם לבחור לו רופא רבה חשיבותה, אך השאלה היא, עד כמה קופת החולים, המציעה לאותו אדם שירות רפואי במסגרתה, חייבת לשאת בנטל הכספי. כאשר המבוטח מעדיף לא לקבל את השירות של קופת חולים ופונה לרופא פרטי? .9עת המדובר בזכות לייצוג על-ידי עורך-דין, נראה לבית-הדין שהנטל יאוזן בכך, שבאותם מקרים בהם התובע מלכתחילה מעדיף לפנות לעורך-דין כבחירתו מבלי לפנות קודם למימוש זכותו מכוח סעיף 234לחוק הביטוח הלאומי וזוכה בתביעתו יחויב המוסד לביטוח לאומי בהוצאות, כאשר הבסיס לקביעתן הוא הסכום שהמוסד חסך כתוצאה מכך, היינו עלות ייצוג תובע שבה היה המוסד לביטוח לאומי נושא במסגרת סעיף 234לחוק והתקנות על-פיו. אם נביא בחשבון גם את ההוצאות הנלוות, שגם בהן היה המוסד נושא, בנוסף להוצאות הישירות לייצוג הנקבעות בתעריף החל על הסיוע המשפטי, ייתכן והסכום הכולל שנחסך למוסד לביטוח לאומי, ושבו יחויב בהוצאות, יגיע לכפל הבסיס האמור.
.10שונה המצב באותם המקרים, שבהם יעשה התובע למימוש זכותו לסיוע משפטי, נתקל בסירוב, ופנה לעורך-דין וזכה בתביעתו. במקרים כאלה יהיה זה נכו לפסוק הוצאות בסכום גדול בהרבה מהבסיס האמור בסעיף 9לעיל, עת מביאים בחשבון מכלול הנסיבות, כולל כמות העבודה שהושקעה.
.11נתון עובדתי אחר שיש להביאו בחשבון הוא, שמאז עושים בתי-הדין לעבודה בתובענות למימוש זכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי, לא חויב, ולו גם פעם אחת, תובע שהפסיד בהוצאות לטובת המוסד לביטוח לאומי. זאת היא דרכו של בית-הדין מתוך מודעות לכלל, שאין להרתיע, במסגרת הביטחון הסוציאלי, אדם מעשיה למימוש זכויותיו. מניעת שימוש פסול בכלים למימוש זכויות צפה המחוקק בסעיף 149(וכן בסעיף 239, סעיף אשר הפעלתו היא בסמכותו של בית-משפט השלום) סעיף שלא נרתע ולא יירתע בית-הדין להפעילו במקרים נאותים.
חיוב המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובע שאינו מנצל את זכותו לסיוע משפטי הוצאות "ריאליות" יכול גם לעורר שאלה, באם יש לשקול מחדש את המדיניות, שאין לחייב תובע שהפסיד בהוצאות משפט. על "סיכון" זה העיר השופט ויתקין בע"א 180/71[1] (בע' 509) באומרו:ב
"אך מי שמוכן - על-פי גזירה שווה מהמקובל בבתי-המשפט - לחייב את המדינה בהוצאות האזרח שזכה נגדה בריבו לפני גופים מינהליים, האם הוא מוכן לחייב גם את האזרח בהוצאות המדינה על שהטריד אותה ללא טעם? לא הייתי מציע דבר כזה. גדולה מזו. כפי שציין גם חברי, בגן התעתועים של הביורוקרטיה המודרנית זקוק האזרח למורה נבוכים, ואם נקבל את העיקרון שחברי מציע לקבלו בצורתה הכללית, חוששני שאין לדבר סוף. מי שנאלץ להגיש השגה על שומתו למס הכנסה או ערר על שומתו למס
שבח מקרקעין או למס עזבון, ודאי ינהג בתבונה, אם יזדקק לעזרת עורךדין או רואה חשבון. האם יעשה זאת (במקרה של הצלחה) על חשבון המדינה? ואז, מדוע ייגרע חלקו של כל מי שפונה מלכתחילה בעזרת עורך-דין לרשות ציבורית כלשהי?".
ככלות הכל, כל הביטוח הלאומי בנוי על "הדדיות הנטל", וסטיה מכלל זה פירושה נטל כפול על כלל המבוטחים.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון