עונש על ניסיון גניבת רכב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עונש על ניסיון גניבת רכב: 1. המערער (להלן - הנאשם), הורשע בבית המשפט קמא בקשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לגניבת רכב, חבלה במזיד לרכב, והחזקת מכשירי פריצה, ודינו נגזר ל10- חודשי מאסר בפועל, ו18- חודשי מאסר על תנאי, כשהתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה על סימן ה' 1 של פרק י"א לחוק העונשין - בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו. 2. הנאשם מערער על ההרשעה ועל חומרת העונש (ע"פ 1033/97), והמדינה מערערת על קולת העונש (ע"פ 1041/97). לעניין ההרשעה 3. מנסיבות ביצוע העבירות עולה שהנאשם קשר קשר עם עקליק (להלן - עקליק) לגנוב רכב בירושלים ולמכרו ברמאללה תמורת סכום של כ5,000- ש"ח. בלילה שבין 23.11.96 ל24.11.96- - נסעו הנאשם ועקליק ברכב מתוצרת אאודי השייך לנאשם, כשברשותם מברג ופנס - לשכונת רמות אשכול בירושלים, והחלו בחיפוש אחר רכב כדי לגנבו. בסמוך לשעה 01: 30 ניסו הנאשם ועקליק לגנוב רכב מתוצרת פורד טרנזיט. עקליק ניפץ את "חלון המשולש" הימני של הרכב בעזרת מברג, והנאשם נכנס לרכב וחיבל במערכת ההתנעה והאזעקה. בשלב זה הבחין עקליק כי צופים בו ובנאשם מחלון אחד הבתים, ושניהם נמלטו מהמקום. כשלוש דקות לאחר מכן - נתפש עקליק אולם הנאשם הצליח לברוח ונתפש רק כעבור כשבועיים, לאחר הודאת עקליק בביצוע העבירות, וקשירתו של הנאשם בביצוע העבירה יחד עמו. 4. עקליק הודה בעובדות שבכתב האישום שהוגש נגדו, שכלל את הנאשם כשותפו, מבלי שהסתייג במשפטו מביצוע העבירות בשותפות עם הנאשם. 5. גם בהודעותיו במשטרה, סיפר עקליק כי שותפו היה הנאשם, ואף קודם שמסר הודעות באזהרה - אמר כי היה לו שותף בשם "יוסף", וכי שניהם הגיעו למקום ברכב בצבע כסף, ששתי ספרותיו האחרונות הן 00. 6. הנאשם הודה שהיה באותו אזור באותו לילה, ויש לו רכב אאודי כסוף שספרותיו האחרונות 00, אך טען כי לא היה עם עקליק, אלא רכבו נתקע במקום. 7. בעדות עקליק בבית המשפט במשפטו של הנאשם - אישר עקליק כל מה שאמר בהודעותיו במשטרה, למעט חלקו של הנאשם באירוע, וטען כי ביצע את כל המעשים לבדו. 8. בית המשפט קמא (כב' השופט יצחק ענבר), לא האמין לעדות עקליק בבית המשפט, אימץ את הודעות עקליק במשטרה לפי סעיף 10 א' לפקודת הראיות, והעדיפן על פני עדות עקליק בבית המשפט. 9. עם זאת, הזהיר בית המשפט קמא את עצמו לענין הצורך בחיזוק ובסיוע לדברי עקליק - נוכח היותו שותפו של הנאשם. ואכן בית המשפט מצא חיזוקים וסיוע בעדויותיהם של עדים אחרים (שראו יותר מאדם אחד בורח מזירת העבירה), בשקרי הנאשם, בהודאת הנאשם שהיה בזירת העבירה במועד ביצועה, ובתמיהות שלא נמצא להן הסבר בחומר הראיות, לבד מהיות הנאשם שותפו של עקליק לביצוע העבירות. 10. בית משפט שלערעור אינו מתערב בקביעות של מהימנות שקבע בית משפט קמא - אלא במקרים חריגים, בעיקר, כאשר גלוי לעין שבית המשפט קמא התעלם מראיות שהיה חייב להתחשב בהן, או קבע קביעות שאינן מבוססות על חומר הראיות שהיה בפניו. 11. אין זה המקרה שלפנינו. לעניין זה נוסיף: (א) בית המשפט קמא נתן הכרעת דין ברורה, בהירה ומאירת עיניים, תוך שהתמודד עם כל הטענות והראיות שב"כ הצדדים והעדים הביאו בפניו. (ב) בית המשפט לא התעלם מן העובדה שדברי עקליק הם דבריו של שותף לעבירה, וכי אותו שותף חזר בו בבית המשפט מן הדברים שאמר בהודעותיו במשטרה, ככל שהם נוגעים לנאשם. (ג) בית המשפט התייחס לקשר החברתי שבין הנאשם לבין עקליק - (שהנאשם ניסה, ללא הצלחה, להמעיט בערכו), והדגיש כי נוכח חברותם של השניים - אין כל הגיון בהפללת הנאשם על-ידי עקליק - אלא אם כן השתתפו השניים בצוותא חדא בביצוע העבירות, והלא מוסכם כי לא היה סכסוך קודם בין השניים. (ד) בית המשפט קמא אף הביע תמיהה על צירוף המקרים הנדיר והמוזר, בו הנאשם ועקליק נמצאים באזור שבו בוצעו העבירות באותה שעת לילה מאוחרת, וטוענים בבית המשפט כי הדבר היה ללא קשר ביניהם. אין לנו אלא להצטרף לתמיהה זו. 12. הכרעת הדין מבוססת היטב, ואין אנו רואים להתערב בה, ועל כן אנו דוחים את ערעור הנאשם על הרשעתו. לעניין העונש 13. הנאשם ביקשנו להתערב בגזר הדין ולגזור עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, מטעמים אלה: הנאשם במעצר בית מלא מזה תשעה חודשים; אין לו הרשעות קודמות; פותה על-ידי עקליק שהוא בעל הרשעות קודמות ודינו טרם נגזר; הנאשם הוא המפרנס היחיד של משפחתו המורחבת; סיכוייו להשתקם טובים אם לא ישהה בכלא בחברת עבריינים, וכי תסקיר שירות המבחן לגביו - חיובי ביותר. 14. לעומת כל אלה, מערערת המדינה על קולת העונש שנגזר על הנאשם בטענות הבאות: בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי לחומרת העבירות שהפכו להיות מכת מדינה; הנאשם ניסה לגנוב רכב כדי למכרו בשטחי הרשות הפלסטינית; שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית; הנאשם לא הביע חרטה; הענישה חרגה לקולא מרמת הענישה המנחה בעבירות מסוג זה; אין בעונש שנגזר על הנאשם משום הטלת "עונש מרתיע ומכאיב" - כפי נטיית הפסיקה בעבירות מסוג זה, ולבסוף - ניתן משקל חריג למעצר הבית בו היה נתון הנאשם. 15. הדיון הראשון בשני הערעורים שלפנינו התקיים ביום 27.11.97, אולם אז התברר כי דינו של עקליק טרם נגזר, ועל כן הוסכם על דחיית הדיון בערעורים שלפנינו עד לאחר גזירת דינו של עקליק. 16. בית המשפט קמא דחה את מתן גזר הדין בעניין עקליק לחצי שנה, כדי לעמוד על סיכויי שיקומו בגמילה מסמים, ובסופו של דבר הסכימה המדינה כי על עקליק ייגזר מאסר על תנאי בלבד, וזאת לאחר שעקליק היה במעצר במשמורת שירות בתי הסוהר - במשך עשרה חודשים. 17. על-פי עונשו של עקליק הציע ב"כ הנאשם כי המדינה תחזור בה מערעורה נגד קולת עונשו של הנאשם, בטענו כי כתבי האישום שהוגשו נגד עקליק ונגד הנאשם - זהים. 18. באת-כח המדינה עמדה על ערעור המדינה, וביקשה כי נגזור על הנאשם מאסר בפועל של שלושים חודש כמקובל בעבירות מסוג זה, וביקשה שלא לגזור דין שווה בין עקליק - שעלה על דרך שיקומית, לבין הנאשם - שאין לגביו המלצה לטיפול. 19. אנו מסכימים עם ב"כ המדינה כי העונש שראוי לגזור על עבריינים שביצעו העבירות כמו אלה שבוצעו על-ידי הנאשם ועקליק - ראויים למאסר בפועל של לפחות 30 חודש, אם לא למעלה מזה, כפי שאכן פסקנו במקרים מסוימים, אף בהרכב זה. דא עקא, שכאשר שני נאשמים מובאים לדין כשותפים לאותן עבירות ואותם מעשים - אין מקום לאפליה כה משמעותית בעונשם כפי שמבקשת המדינה, ואין להפליג בהקלת עונשו של אחד לעומת חברו - אפילו טעמי שיקום והעדר בהרשעות קודמות עומדים בבסיס ההקלה. ראוי להביא בחשבון השיקולים לקולא נימוקים אלה, אך אין להפליג בהם כדי הטלת מאסר ממושך על אחד ופטור האחר במאסר על תנאי, כמו במקרה דנן. 20. אילו הנאשם היה בעל הרשעות קודמות בנושאי רכוש, ועקליק היה בעל עבר נקי - היה מקום להחמיר עם הנאשם לעומת עקליק. אלא שבמקרה שלנו המצב הפוך - לנאשם עבר נקי ואילו לעקליק 4 הרשעות קודמות נגד הרכוש ו3- הרשעות קודמות נגד הגוף גם מבחינת גילם - אין הבדל משמעותי בין הנאשם לעקליק. הנאשם הוא יליד פברואר 1972, ואילו עקליק יליד ספטמבר 1973. קשה לומר, כי הנאשם היה זה שהשפיע על עקליק לבצע את העבירות, וסביר יותר כי עקליק הוא זה שהשפיע על הנאשם לבצע את העבירות - נוכח ניסיונו הפלילי הקודם . לעניין זה נציין כי עקליק נדון ביוני 1991 לארבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי שלא יעבור עבירות במשך שלוש שנים, אך לא היה בכך כדי להרתיעו מלבצע עבירת רכוש נוספת באוגוסט 1994, ואף לא היה בכך כדי להרתיעו מלבצע את העבירות הנדונות ביחד עם הנאשם בנובמבר 1996. 21. בית המשפט קמא (כב' השופט פיליפ מרכוס) גזר על עקליק עונש מאסר על תנאי של 18 חודש, אותם לא ירצה אלא אם תוך 3 שנים יעבור עבירה של קשירת קשר, או כל עבירה על פי סימן ה' 1 לפרק י"א לחוק העונשין, או כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים (שכן עקליק טען כי הוא מכור לסמים). בית המשפט קמא היה מודע לעובדת היות עקליק במעצר בכלא במשך עשרה חדשים (מיום 24.11.96 עד יום 25.9.97), אך נמנע, משום מה מלגזור עליו מאסר בפועל - ולו מאסר חופף את תקופת מעצרו. לו בית המשפט קמא רצה לגזור על עקליק מבחן "טהור" - הייתה לו אפשרות לעשות כן נוכח מספר העבירות שבהן הורשע עקליק, אלא שבית המשפט לא ראה לעשות כן. בית המשפט אמנם גזר על עקליק מבחן לשנה (כדי לעמוד על הליך גמילתו מסמים), אולם מאחר שכרך את המבחן עם המאסר על תנאי - לא חל על עקליק מבחן "טהור", שבגינו ניתן להחזיר את עניינו לבית המשפט לגזירת עונש נוסף - אם לא יעמוד במבחן. 22. נוכח העובדה שעקליק ישב במעצר בין כתלי הכלא במשך תשעה חודשים, ומן המפורסמות הוא שתנאי מעצר קשים הם מתנאי מאסר, נראה לנו כי יש להשוות את מצבו של הנאשם למצבו של עקליק, הגם שאנו סבורים כי בית המשפט הקל ביותר בדינו של עקליק. 23. מאחר שבית המשפט קמא גזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל - תקופה הזהה לתקופה בה היה עקליק במעצר בין כתלי הכלא ו18- חודשי מאסר על תנאי - תקופה הזהה לתקופת המאסר על תנאי שנגזרה על עקליק - אנו רואים לדחות את ערעור הנאשם על העונש. אנו סבורים כי אין מקום לגזור על הנאשם עונש העולה על העונש הממשי שנגזר על שותפו לעבירה - אנו דוחים את ערעור המדינה על קולת העונש, על אף שאנו מסכימים עמה כי העונש שנגזר על עקליק - מופרז בקולתו.גניבת רכברכבביטוח גניבת רכב