הפסיקה מאבחנת בין אדם פרטי לבין חברה, וכלפי חברה קיימת נטייה חזקה יותר לבקש פסיקת ערובה להוצאות. עם זאת, דווקא כשמדובר בחברה בפירוק יש לשקול דרישת ערובה להוצאות בזהירות רבה, שכן בדרך כלל אין חברה נכנסת לפירוק אלא אם כן היא חבה כספים לנושים שונים, ודווקא מטעם זה ראוי שתתבע כספים מכל החייבים לה, על מנת לשלם חובותיה לנושיה. חסימת דרכה של חברה בפירוק מהגשת תביעות כנגד החייבים לה - בגלל חיובה להמציא ערובה להוצאות, עלולה להזיק לא רק לחברה עצמה שבפירוק, אלא גם, ואולי בעיקר - לנושיה, ועל כן ראוי שלא לחסום דרכה להגשת תביעות שאינן נראות בלתי סבירות על פניהן. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערובה להוצאות משפט חברה בפירוק: 1. חברת ארט בי (בפירוק) באמצעות מפרקה יז'י צירן מקטוביץ, פולין, הגישה תביעה כספית בבית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 1456/97, על סך 152,551,000- ש"ח כנגד חמישה נתבעים - עודד הראל, חברת ברטרייד אינטרנשיונל טרייד אנד פייננס, מיכאל גינזבורג - עובד בבל"ל, בל"ל, ובוגוסלב בגשיק. 2. בכתב התביעה נטען כי בגשיק השתלט על החברה התובעת, השיג אשראי בנקאי לתובעת, וגזל ביחד עם חברו אנדריי גונשיורובסקי את כספי התובעת, ובשל כך נכנסה התובעת להליכי פירוק. 3. בכתב התביעה מפורט חלקו של כל אחד מהנתבעים בנזק הכספי שנגרם לתובעת. 4. א. נתבעים 2, 3 ו4- (להלן - המערערים) הגישו לבית המשפט בקשה לחייב את התובעת במתן ערובה, בשל החשש שלא יוכלו להיפרע ממנה אם ייפסקו הוצאות לטובתם, וזאת בשל היות התובעת חברה פולנית בפירוק. ב. לעניין זה ביקשו המערערים בהמ"ר 3403/98 לאפשר להם לחקור את נותן התצהיר מטעם התובעת - המפרק יז'י צירן, כדי להוכיח שהתובעת לא תוכל לעמוד בהוצאות הנתבעים אם תביעתה תידחה. ג כב' הרשמת ביקשה את תגובת התובעת וזו אכן נמסרה לידיה, ועל סמך נימוקי שני הצדדים החליטה ביום 11.5.97: "מנימוקי משיבה 1 ואחרי עיון בטענות המבקשת איני רואה מקום בשלב זה להזמין המצהיר לחקירה. ברור כי במהלך המשפט כשיופיע המצהיר כעד ניתן יהיה לחקור אותו גם על תצהיר זה ועל מצב נכסי החברה. 5. על החלטה זו הערעור שלפני. 6. אין ספק כי בית המשפט רשאי לקבוע ערובה להוצאות אם נראה לו לעשות כן, אך עם זאת אינו חייב לעשות כן והכל נתון לשיקול דעתו. 7. בפסיקה נקבעו אי אלה כללים מתי בית המשפט יקבע ערובה להוצאות, אך כללים אלה אינם חובה ואינם ממצים, ויש לבדוק כל מקרה לגופו. (לענין זה ראה רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פד"י מ"ד (1) 647; רע"א 3274/92 מיכאל סרוסי נ' י.ע.ף. קידום מכירות בע"מ, פד"י מ"ז (2) 192; ת"א 2796/89 תל-אביב תנובה נ' שלמה זיו מפרק אטלנטיק חברה לדייג וספנות בע"מ; וכן סדר הדין האזרחי - זוסמן, הוצאה שביעית, עמ' 903-899; ותקנות סדר הדין - וינוגרד, כרך 2 עמ' 919-914). 8. מובן כי אם בית המשפט יראה שסיכויי התביעה קלושים - ישפיע הדבר על נטייתו לפסוק ערובה להוצאות. 9. יודגש כי בתיק זה לא התקיים עדיין אפילו קדם משפט. בשלב זה לא ניתן, איפוא לקבוע מראש כי סיכויי התביעה קלושים מקריאת התביעה לכשעצמה. 10. עוניו של התובע אינו לכשעצמו עילה לדרוש ממנו ערובה להוצאות, שאילו קבענו קביעה ברוח זו - היה בכך כדי לחסום את גישתם של עניים לבית המשפט, אפילו עומדת להם תביעה צודקת ומוצקה. 11. אכן, הפסיקה מאבחנת בין אדם פרטי לבין חברה, וכלפי חברה קיימת נטייה חזקה יותר לבקש פסיקת ערובה להוצאות. עם זאת, דווקא כשמדובר בחברה בפירוק יש לשקול דרישת ערובה להוצאות בזהירות רבה, שכן בדרך כלל אין חברה נכנסת לפירוק אלא אם כן היא חבה כספים לנושים שונים, ודווקא מטעם זה ראוי שתתבע כספים מכל החייבים לה, על מנת לשלם חובותיה לנושיה. חסימת דרכה של חברה בפירוק מהגשת תביעות כנגד החייבים לה - בגלל חיובה להמציא ערובה להוצאות, עלולה להזיק לא רק לחברה עצמה שבפירוק, אלא גם, ואולי בעיקר - לנושיה, ועל כן ראוי שלא לחסום דרכה להגשת תביעות שאינן נראות בלתי סבירות על פניהן. 12. בנסיבות אלו צדקה כב' הרשמת בכך שנמנעה מלהיכנס בשלב זה לחקירת המצהיר מטעם התובעת אם יש או אין לתובעת כספים כערובה להוצאות, שכן אפילו צודקים המערערים בטענתם - עדיין יש לאפשר לתובעת להוכיח את תביעתה כנגד הנתבעים, ובמיוחד כשעל פי טענת התובעת - הנתבעים כולם הם אלה שבמעשיהם ובמחדליהם הביאוה למצב בו נאלצה להיכנס לפירוק. 13. המצהיר מטעם התובעת טוען בתצהירו כי לתובעת די כסף להבטחת הוצאות המערערים, ולראייה צרף לתגובתו החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (המ"ר 9793/93 בת"א 449/92 - כב' השופט ישעיה) - בה נקבע כי התובעת היא בעלת אמצעים, וכן צרף את פסק הדין של בית המשפט העליון שדחה בקשת רשות ערעור על אותה החלטה. 14. אין בדעתי להסתמך על קביעת השופט ישעיה בדבר הכספים העומדים לרשות התובעת, שכן אותה החלטה ניתנה ב21.12.93- - ואין לי מידע אם חלו או לא חלו מאז שינויים לרעה במצבה הכספי של התובעת. 15. לעומת זאת ניתן להסתמך על דברי כב' השופט ש. לוין באותה רשות ערעור - 545/94, בקובעו כי בקשה מהסוג האמור (מתן ערובה להוצאות) - היא בקשת ביניים, שההחלטה הניתנת בגדרה - ניתנת לשינוי אם קיימת הצדקה לכך, ולא רק במהלך ההוכחות, והמבקש את הערובה יוכל לעתור על דרך בקשה חוזרת על חיוב התובע במתן ערובה - גם בשלבים אחרים. 16. מצד אחד מבקשים המערערים לחקור את מפרק התובעת על תצהירו לעניין הערובה, ומצד שני הם מבקשים לחסוך בהוצאותיהם. לכב' הרשמת וגם לי נראה כי במסגרת ההוכחות יוכלו המערערים לחקור את המפרק חקירה שלמה - הן לעניין מצבה הכספי של התובעת לצורך מתן הערובה, והן לכל עניין אחר הקשור בתביעה, ובכך יחסכו זמן והוצאות במקום לבזבזם. אם מחקירת המפרק יעלה שסיכויי התביעה קלושים - יוכלו המערערים לחזור ולפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את התובעת בערובה להוצאות, ובית המשפט יוכל להתייחס לבקשה זו כאשר המידע שבפניו יהיה רב לאין ערוך משהוא כיום. 17. לאור כל האמור - אני דוחה את הערעור. 18. כל צד יישא בהוצאותיו. ערובה להבטחת הוצאותערובההוצאות משפטפירוק חברה