קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על פריסת חוב בהוצל''פ: השופט ס. ג'ובראן בפני בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה (מר א. קפלן) מיום 7/5/98 אשר ניתנה במסגרת תיק מס' 12-00321-98-4, לפיה התקבלה בקשת המשיבה לפריסת החוב לתשלומים וכן הוחזרו לה המעוקלים שהוצאו כנגד תשלום בסך 800 ש"ח, וכן הוחלט להשהות נגדה הליכי עיקול משכורת. העובדות הצריכות לענין: ביום 1/1/98 נפתח תיק הוצל"פ נגד המשיבה שבו הוגש לביצוע פס"ד שניתן בבית משפט השלום בחדרה לטובת המבקשת נגד המשיבה. החוב הפסוק של המשיבה הסתכם בתאריך פתיחת התיק בסך כ- 3,700 ש"ח. נגד המשיבה ננקטו בהליכי הוצל"פ נגד המטלטלין שבדירתה ונכסיה שבידי צד ג' שהוא תאגיד בנקאי. בקשת המבקשת למימוש כספי המשיבה אצל צד ג' נדחתה, אולם במסגרת הצו לעיקולים ולמכירתם הוצאו מטלטלי המשיבה שבדירתה ביום 7/5/98. אולם על פי בקשת המשיבה הוחלט במעמד צד אחד בלבד, כי המעוקלים שהוצאו יוחזרו לה כנגד תשלום הסך 800 ש"ח וכן הוחלט להשהות את ההליכים נגד המשיבה כנגד תשלום חודשי בסך 150 ש"ח על חשבון החוב הפסוק. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני. טענות הצדדים: ב"כ המבקשת טען, כי שלילת זכות התגובה מהמבקשת הינה בגדר פגם מהותי בהליך המהווה כשלעצמו, עילה לביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל. ב"כ המבקשת טען עוד, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל שבה הוא מבטל את העיקול הביאה לכך שפסק הדין לא בוצע, ולכן החלטה זו ניתנה תוך חריגה מסמכות. ב"כ המבקשת הוסיף וטען, כי ההחלטה שעל פיה עוכבו ההליכים שגובלת בעיכוב ביצועו של פסק הדין, הינה החלטה שניתנה תוך חריגה מסמכותו של ראש ההוצאה לפועל. המשיבה טענה כי הינה אם חד הורית, אשר מטפלת לבדה בילדתה בת ה- 13 הסובלת ממחלה כרונית. הטיפולים שעוברת הילדה הינם טיפולים שכרוכים בהוצאות לא קטנות. המשיבה טענה עוד, כי היא עובדת לפרנסתה ואינה מקבלת מזונות מבעלה לשעבר. דיון החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כבערעור לגופו. השאלה הראשונה שאדון בה הינה זכות התגובה של המבקשת והשלכתה על תוקף החלטתו של ראש ההוצל"פ. תקנה 15א'(א) לתקנות ההוצאה לפועל התש"מ- 1979 (להלן: "התקנות") קובעות כי: "הגישו החייב או צד שלישי בקשה ללשכה, יצרפו אליה, בנוסף למספר העותקים הנדרש, עותק לשם המצאה לזוכה; ראש ההוצאה לפועל יקבע את המועד שבו ימסור הזוכה את תגובתו לבקשה, זולת אם החליט לדחותה; לא הגיב הזוכה במועד שנקבע לו, יחליט ראש ההוצאה לפועל בלא תגובת הזוכה". תקנה 44א' לתקנות קובעת, כי לבקשה לביטול עיקול על מטלטלין יש לצרף העתק הבקשה ולהמציאו לזוכה או לבא כוחו. במידה והזוכה לא מגיב תוך שבעה ימים מיום ההמצאה, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לצוות על ביטול העיקול כמבוקש ע"י החייב. אולם תקנה 27 לתקנות, מקנה לצד הנפגע אשר לא זכה להשמיע את דברו וטיעוניו בפני ראש ההוצאה לפועל, להגיש בקשה לביטול או שינוי החלטה שניתנה בעניין. על הבקשה להיות מוגשת לראש ההוצאה לפועל בתוך שבעה ימים מהיום שבו נודע על מתן ההחלטה לצד הנפגע. ב"כ המבקשת לא הגיש כל בקשה לראש ההוצאה לפועל כפי שתקנה 27 לתקנות ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 קובעת, לכן דין טענה זו להידחות. לעניין הטענה כי ראש ההוצאה לפועל חרג מסמכותו בכך שביטל את העיקול דבר אשר גרם לאי ביצוע פסק הדין שניתן כנגד המשיבה בבית המשפט השלום בחדרה, הרי דין טענה זו להתקבל. המבקשת הגישה את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ולכן ב"כ המבקשת טוען כי היתה כאן חריגה מסמכות של ראש ההוצאה לפועל, בהחזרת המעוקלים למשיבה שכן כך הוא גרם לאי ביצוע פסק הדין. לראש ההוצאה לפועל אכן יש את הסמכות לבטל הליך ולהורות על החזרת המצב לקדמותו כפי שהיה לפני ביצועו, רק כאשר פסק הדין בוטל או שונה לאחר שביצועו התחיל או השולם מכח סעיף 18(א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967, אך כאן, לא בוטל או שונה פסק הדין, מה שמוביל למסקנה כי ראש ההוצאה לפועל חרג מסמכותו במקרה הזה. יתרה מזאת, על פי סעיף 27(א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967, אם ציווה ראש ההוצאה לפועל על עיקול מיטלטלין, של החייב ומכירתם, בסמכותו להורות רק על השהיית מכירתם לזמן מוגבל ולא להחזרת אותם מיטלטלין שעוקלו. ראש ההוצאה לפועל חרג מסמכותו בהחליטו לעכב באופן גורף את ההליכים נגד המשיבה, שכן אין בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב כללי של הליכי ההוצאה לפועל אלא רק להשהייתו של הליך מסויים. סעיף 16(א) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967, קובע כי: "ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין". במקרה שלפנינו, המשיבה לא המציאה ערובה כלשהי וראש ההוצאה לפועל לא נתן כל פטור ממתן ערובה כעולה מהחלטתו. בבר"ע 1523/97 אוזן נ' כהן ואח', לא פורסם, נקבע כי: "סעיף 16 איננו מאפשר עיכוב כללי של הליכי הוצאה לפועל, אלא רק השהייתו של הליך מסויים". השופט דוד בר- אופיר בספרו ההוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה רביעית בעמ' 65 אומר כי: "הבסיס להשהיית הליך הוא בקשת החייב ועליו לשכנע את ראש ההוצאה לפועל כי יש מקום להשהיית ההליכים. ראש ההוצאה לפועל איננו משהה הליך מיוזמתו". החייבת לא הגישה בקשה לראש ההוצל"פ להשהיית ההליכים וכאמור לא המציאה ערובה כמתבקש, וראש ההוצל"פ לא פטר אותה ממתן ערובה זו. נחה דעתי כי, עיקול משכורת, עיקול חשבון עו"ש ועיקולי מטלטלין, כאחד איננו מוציא את משנהו, אם יש צורך בהם כולם או מקצתם. לענין טענתה של המשיבה כי יש לה קשיים בתשלום החוב הפסוק נקבע בענין זה בש"א 4523/91 ברקוביץ ואח' נ' פקיד השומה חיפה פ"ד מ"ה (ז) עמ' 510 כי: "קושי לשאת בתשלום החוב הפסוק איננו מהווה עילה לעיכוב ביצועו של פסק הדין". מטעמים אלו, נחה דעתי כי אכן עיכוב ההליכים היה באופן גורף, וכי ראש ההוצאה לפועל אכן חרג מסמכותו במקרה הזה. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לקבל את הערעור, ולבטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור. כמו כן אני מחליט לחייב את המשיבה לשלם למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 500 ש"ח. ערעורחובהוצאה לפועל