קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על תוצאות הבחירות למועצה: .1ערעור המערערים הוא על תוצאות הבחירות שנערכו ביום 20.8.96למועצה המקומית קרית יערים-טלז סטון (להלן: "המועצה"). לבחירות למועצה אושרו, על פי סעיף 41לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה- 1965(להלן: "חוק הבחירות"), שתי רשימות מועמדים: האחת, "כן לקריה" בראשותו של הרב רוזנטל והשניה, "הרשימה המאוחדת" בראשותו של הרב מטמון. כן אושרו, לפי סעיף 7(ב) (1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) תשל"ה- 1975(להלן: "חוק בחירות ראש הרשות"), שני מועמדים לכהונת ראש המועצה - הרב רוזנטל והרב מטמון. ביום הבחירות, בשעה 00:11, הגיש הרב מטמון לפקיד הבחירות למועצה כתב התפטרות ממועמדותו לבחירות המועצה. בשעה 00: 16של אותו יום התיצבו כל המועמדים של "הרשימה המאוחדת" בפני פקיד הבחירות והגישו לו כתב התפטרות ממועמדותם ברשימה. מאחר שעם הגשת כתבי ההתפטרות כאמור, נותרה לבחירה רק רשימה אחת של מועמדים לבחירות למועצה וכן מועמד אחד לראשות המועצה, הכריז פקיד הבחירות על דעת וועדת הבחירות על המועמדים מרשימת "כן לקריה", כמי שנבחרו כחברי מועצת המועצה וכן על כך שהרב רוזנטל נבחר לראשות המועצה. פעולה זו נעשתה בהסתמך על הוראות סעיף 46לחוק הבחירות. הודעה על כך פורסמה ברשומות. .2ערעור המערערים הוא על תוצאות הבחירות למועצה בלבד. הדבר עולה מהאמור בסעיפים 1ו- 9של הערעור. ראיתי להדגיש זאת, שכן, "ערעור על בחירות למועצה אין בו ערעור על בחירת ראש רשות" (ראה סעיף 11(א) לחוק בחירת ראש הרשות). .3טענת המערערים היא שהרב המקומי, הרב שולמן, ניצל את מעמדו במישור הדתי והחברתי והתערב במהלך הבחירות ולפניהן, לטובת רשימת "כן לקריה". על-פי הטענה, נטל הרב שולמן חלק בתעמולת הבחירות לטובת רשימה זו, דבר האסור על פי סעיף 75(א) לחוק הבחירות. עוד טוענים המערערים שגם רבנים אחרים התערבו במהלך הבחירות לטובת רשימת "כן לקריה", בקראם אל ציבור הבוחרים לפעול על פי דברו של הרב שולמן גם במישור הציבורי ולא רק הדתי, קריאה אשר כמוה, לאור עמדת הרב שולמן כאמור, כקריאה להצביע עבור הרב רוזנטל ורשימת "כן לקריה". בענין זה מבקשים המערערים להסתמך על מכתב הרב אפרתי, הקורא בשם הרב אלישיב, לנהוג גם בשאלות ציבוריות תוך פניה לרב המקום, וכן על הודעה של שלשה רבנים, על פיה יש להבין את המכתב האמור של הרב אפרתי כקריאה לבחור ברב רוזנטל וברשימת "כן לקריה". על פי הטענה, קריאה כאמור של רבנים אל ציבור בוחרים חרדי כמוה כפסיקת רבנים באשר לדין ההלכתי ומהווה הוראה מחייבת. פסיקה כזו, איום בצידה "הפועל על רגשותיהם העזים של אנשים מאמינים ופונה אל רגש המסירות הדתית". (ס' 6בעמ' 3לכתב הערעור). המערערים אף טוענים שהרב מטמון החליט לפרוש ממירוץ הבחירות בשל אי נכונותו לפעול שלא על פי "מצוות הרב". לפיכך, ובהסתמכם על סעיף 72(א) (3) לחוק הבחירות, הם טוענים שהקולות שניתנו לרשימת "כן לקריה", "הושגו שלא כחוק" ודין הבחירות להתבטל. טרם דיוני בטענות המערערים לגופן, מן הראוי להעיר מספר הערות. .4משום מה צרפו המערערים את וועדת הבחירות המרכזית כמשיבה בערעור. לצירוף זה אין כל יסוד. אכן סעיף 72(ד) קובע ש"וועדת הבחירות" תצורף כמשיב בכל ערעור בחירות. אולם, וועדת הבחירות הנזכרת בסעיף זה אינה וועדת הבחירות המרכזית, אלא וועדת הבחירות כמובנה בסעיפים 26- 24לחוק הבחירות. בעניננו, הואיל ומדובר בבחירות ראשוניות המתקיימות למועצה, הכוונה היא לוועדה ממונה, על פי סעיף 26לחוק הבחירות. לכן, בצדק התבקשה מחיקתה של וועדת הבחירות המרכזית מכתב הערעור. .5קיים ליקוי משמעותי וחמור יותר מבחינת צירוף משיבים לערעור. כוונתי לכך שחברי המועצה אשר נבחרו במסגרת רשימת "כן לקריה" לא צורפו כמשיבים. ערעור המערערים הוא על בחירתם של המועמדים ברשימה זו כחברי המועצה. לפיכך, תוצאותיו של הערעור, אם יתקבל, עלולות לפגוע בהם. מכאן, שחברי המועצה שנבחרו הם צד מעונין שאת דברו יש לשמוע. סעיף 72(ד) לחוק הבחירות קובע מפורשות שיש לעשות כמשיבים לערעור כל אדם שמערערים על בחירתו. די בנימוק זה, של אי צירוף משיבים, כדי להצדיק דחיית הערעור, ובפרט, שגם לאחר שבמהלך הדיון נטענה טענה כנגד אי צירופם כמשיבים, המערערים לא ביקשו לתקן את הערעור ולצרף את הנבחרים למועצה כמשיבים נוספים. .6דין הערעור להדחות גם לעיצומו של ענין, כפי שיפורט להלן. ראשית, יש להבהיר ולהדגיש שתוצאות הבחירות למועצה נקבעו לא על סמך תוצאות ספירת קולות בקלפי. הואיל וכל מועמדי "הרשימה המאוחדת" התפטרו ביום הבחירות, נבחרו כאמור מועמדי הרשימה היחידה שנותרה, רשימת "כן לקריה", כחברי המועצה, מכח סעיף 46לחוק הבחירות. יוצא, שאין מדובר בעניננו באפשרות קיומה של השפעה פסולה על קהל הבוחרים, אשר היא ששינתה את תוצאות הבחירות. סעיף 72(א) (3), עליו מסתמכים המערערים, מאפשר הגשת ערעור בטענה "שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק". לכאורה, דן הסעיף במקרה שבו מוכח שמצביעים בעד רשימת מועמדים מסוימת עשו כן בשל אמצעים פסולים שלא כחוק אשר ננקטו לפיהם. כך, למשל, במקרה שניתן להם שוחד בחירות, או שטוהר הבחירות נפגע בכל צורה אחרת אשר גרמה להצבעתם כאמור. במקרה הנוכחי, לא אלה היו העובדות. תוצאות הבחירות לא נקבעו כתוצאה "מקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת". הן נקבעו כתוצאה מכך שנותרה רק רשימת מועמדים אחת, עקב התפטרות כל חברי רשימת מועמדים אחרת, אשר היתה רשימת מועמדים יחידה נוספת. .7אני מוכנה לצאת מהנחה, שלו היה מוכח שהתפטרות המועמדים של "הרשימה המאוחדת" היתה כתוצאה ממעשה שחיתות או בשל איומים והפחדה וכיוצא בזה מעשים פסולים, היה בכך לפסול את תוצאות הבחירות. מעשים פסולים כאמור, כשהם נעשים כלפי מועמדים ברשימת מועמדים ומביאים להתפטרותם, אינם פחות חמורים ממקרה שמעשים פסולים כאלה מופנים כלפי בוחרים. לעיתים יש בהם אף חומרה יתרה. הם מעוותים את מערכת הבחירות כולה. הם לא רק פוגעים בזכות הבחירה החופשית של הבוחרים כיחידים, אלא הם פוגעים בעצם האפשרות לקיים בחירות של ממש, בכך שהם מונעים, באמצעים פסולים, מרשימת מועמדים להתמודד בבחירות. שיחוד מועמדים כדי שיתפטרו ממועמדותם, אינו נופל משיחודם של בוחרים כדי שיצביעו בעד רשימת מועמדים מסוימת. זה, כמו זה, פוגע בטוהר הבחירות. בשני המקרים התוצאה היא שהבחירות לא התנהלו כחוק. לפיכך, לו סברתי שהתפטרות מועמדי "הרשימה המאוחדת" ארעה כתוצאה מאיומים או מעשים פסולים אחרים, אשר פגעו ברצונם החופשי של המועמדים והביאום להתפטרות מרשימה, מבלי שרצו לעשות כן, הייתי סבורה שמתקיימים תנאי סעיף 72(א) (1) לחוק הבחירות. על פי סעיף זה ניתן לערער על תוצאות בחירות מהטעם שהבחירות בכללן לא התנהלו כחוק. בחירות אשר הוכרעו כתוצאה מכך שמועמדי רשימה אולצו בדרך פסולה להתפטר, אינן בחירות אשר התנהלו כחוק. .8האם הוכח שהתפטרות המועמדים של "הרשימה המאוחדת" (או שהתפטרותו של הרב מטמון) היתה כתוצאה ממעשים הפוסלים את אקט ההתפטרות? כדי להוכיח זאת, היה על המערערים להוכיח מעשים פסולים וכן שאלה הם שגרמו את ההתפטרות. המערערים לא הוכיחו כנדרש את קיומו של אף אחד מתנאים אלה. .9עיקר טענת המערערים היא שפסק הלכה של הרב אלישיב וכן פסק הלכה של הרב שולמן, על פיהם יש להצביע עבור הרב רוזנטל ורשימתו, הם שהביאו לכך שהרב מטמון ומועמדי "הרשימה המאוחדת" הגישו את התפטרותם. פסקי הלכה אלה מחייבים את תושבי המקום, כולל את המתפטרים, וכמוהם כדין תורה לגביהם אשר חובה לקיימו. לפיכך, כך טוענים המערערים, יש בפסקי ההלכה הנ"ל כדי לשלול מבוחרים וממי שמבקשים להבחר את חופש הרצון והבחירה. אודה, שעל פי הראיות שלפני, ענין זה של נפקות פסקי ההלכה לגבי הליכי הבחירות ומידת החיוב שבהם לגבי אדם חרדי לא נתחוור לי עד תומו. ואולם אין צורך שאעסוק בכך, מהטעם שלא הוכח שניתן פסק הלכה על ידי הרב אלישיב או הרב שולמן על פיו יש להצביע עבור הרב רוזנטל ורשימתו. .10עיינתי במסמכים המצורפים לערעור ואין אף אחד מהם מעיד על כך שכאילו ניתן פסק הלכה המחייב להצביע בעד הרב רוזנטל או רשימתו, או האוסר על הצבעה עבור הרב מטמון או רשימתו. פסק הלכה ומחאה (נספח ע/ 1לערעור) בחתימת הרב שולמן, אינו עוסק בהמלצות עבור מי להצביע או עבור מי לא להצביע. הוא מתייחס אמנם לחוברת בחירות כלשהיא (יתכן שהכוונה לחוברת בחירות של הרב מטמון ורשימתו, אם כי הדבר לא נזכר), אך התייחסותו אליה היא בשל לשון הרע ורכילות אשר בה. יתר על כן, על פי תצהירו של עמנואל רלבג, אשר הוגש מטעם המשיב הראשון, כששאל הרב מטמון את הרב שולמן, בנוכחותו, אם לפרוש מהמירוץ בבחירות, השיבו האחרון שאין הוא רוצה בכך ואף הדגיש שרצונו בבחירות הוגנות ודמוקרטיות. מכתבו של הרב אפרתי, בשם הרב אלישיב, עיקרו אינו אלא שיש לנהוג בכל שאלה ושאלה, פרטית כציבורית, כדין תורה וכדעת תורה, וכפי שפונים בכל שאלה לרב המקום, כך יש לנהוג גם בשאלות הציבוריות. אכן, היו מי שפירשו את המכתב, מבלי שהדבר נאמר בו, כאילו כוונתו לתמיכה ברב רוזנטל וברשימתו (ראה ע/4), אך קריאה זו, בנוסף לקריאתם של שלושה רבנים כמוה כקריאה או המלצה של רבנים אחרים לתמוך במועמד זה או אחר. אין המדובר, על פי לשון הכתוב בפסק הלכה אשר למי שאינו מקיימו צפויה סנקציה הלכתית. לא מיותר יהיה לציין שבחוברת תעמולת בחירות מטעם רשימתו של הרב מטמון מובהר מפורשות שגם בכוונת אנשי רשימתו לפעול כפי שיקבע הרב שולמן, ואזכיר כי במכתבו של הרב מטמון אל הרב שולמן, חזר והדגיש את מחויבותו להשמע לדעת תורה של הרב. (ראה ע/ 2בעמ' 4בפרק הדן "בקדושה"). הנה כי כן, נראה שכל רשימת מתמודדים, ראתה להדגיש את מחויבותה לדעתו של רב המקום, אולם אין בכך ולא כלום לענין השפעה על תוצאות הבחירות, כל עוד לא הוכח שרב המקום, הרב שולמן, השתמש במעמדו כדי לקבוע פסק הלכה על כל השלכותיו, על פיו יש להצביע בעד הרב רוזנטל ורשימתו. .11לא התעלמתי מאמירות בתצהירים המצורפים לערעור, על כך שהרב שולמן אמר לאחרים כאילו הוא מצדד בבחירת הרב רוזנטל. אך עדויות אלה הן עדויות שמיעה ואינני סבורה שראוי שאבסס על פיהן פסק-דין. יש להתפלא על כך שלא נמצא אף לא מצהיר אחד שיצהיר על כך ששמע את הרב שולמן אומר את הדברים. יש להדגיש כי לא הרב מטמון ולא אף אחד מהמעומדים ברשימתו, "הרשימה המאוחדת" לא היה מוכן להצהיר על הנימוק שהביאו להתפטר. יתר על כן, המערער הראשון הצהיר במהלך הדיון שהרב מטמון סרב להצטרף כמערער בערעור. .12דברים אלה מביאים אותי לשאלה השניה שהוצגה לעיל, דהיינו, האם הוכח שהתפטרות המועמדים של "הרשימה המאוחדת" באה כתוצאה ממעשה פסול כל שהוא. באין כל תצהיר בענין זה של אחד המתפטרים, נראה לי שאין בראיות שהובאו לפני להצדיק קביעה כזו. אמנם, אין לפני ראיות על פיהן אוכל לשלול פוזיטיבית אפשרות זו. אך מה שחשוב לעניננו הוא, שהדבר לא הוכח. מסקנתי היא שלא הוכחה טענה המצדיקה פסילת הבחירות שהתקיימו ב- 20.8.96, או פסילה של החלטת פקיד הבחירות לפי ס' 46לחוק הבחירות כאמור בסעיף 1לעיל, ויש לדחות את הערעור. אין צו להוצאות.ערעורבחירות