האם יש לראות ב"הסכם הקצינים" ובהסכם הנספח - הסכם קיבוצי העומד בפני עצמו, כך שבית-הדין רשאי ואף חייב לצוות על אכיפתו, כפי שעתרו, או שמא יש ליישם אותו הסכם תוך התייחסות להסכם עובדי רשות הנמלים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה של איגוד קציני הים: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט רוזנויין; נציגי ציבור - ה"ה שישנסקי ופלס: תב"ע מג/5-4) התקיים דיון בהליך על-פי בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי (להלן - הבקשה הפותחת בהליך), בעתירה ליתן צו האוכף הסכם קיבוצי מיום 4.11.1974כך, שרשות הנמל תחויב "לקיים בנמל חיפה תקן מלא של רב חובל נמל ועוד 8נתבים על-ידי איוש מהיר של משרת הנתב שנתפנתה עקב פטירת אחד הנתבים...". בית-הדין האזורי לא נעתר לבקשה ומכאן ערעורה של המבקשת (ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל - האיגוד הארצי לקציני ים: ההסתדרות), לבית-דין זה. .2הבקשה שפתחה בהליך לא ענתה על המתחייב מהתקנות בדבר סדר הדין בסכסוך קיבוצי (תקנה 3); בעיקר לא צוינו ולא צורפו כל ההסכמים הקיבוציים ולא גילו את כל העובדות הרלבנטיות, כולל הסכמים קיבוציים. בכך נמנע דיון יעיל ומרוכז. .3העובדות, שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי והעולות מהחומר שבתיק, הן: א) על הצדדים חל לא רק ההסכם הקיבוצי שאותו ציין הפרקליט בבקשה הפותחת בהליך (הסכם קיבוצי מיום 7.11.1974), אלא חלים גם עוד הסכמים קיבוציים, שהסעיפים הרלבנטיים שבהם מובאים בסעיף 4שלהלן. אותם הסכמים קיבוציים הם: .1 הסכם קיבוצי מיום 26.10.1969(להלן - הסכם הימאים 1969), שהינו תוספת להסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי רשות הנמלים מיום 16.11.1966(להלן - הסכם עובדי רשות הנמלים 72-1966) שהיה בתוקף אותה עת. .2 הסכם קיבוצי מיום 6.12.1970, שהוא "תוספת להסכם קבוצי מיוחד לעובדי רשות הנמלים לשנת 72- 1966(להלן ההסכם המתקן). .3 הסכם קיבוצי מיום 4.11.1974(להלן - "הסכם הקצינים"). .4 הסכם קיבוצי מיום 4.11.19974, שהוא נספח להסכם הקצינים; ב) בחודש יולי 1982נפטר, אחר מחלה ממושכת, אחד משמונת הנתבים; ג) אחרי פטירתו של אחד הנתבים פנתה ההסתדרות לרשות הנמלים בבקשה לפרסם מכרז על משרת נתב שהתפנתה, לשם השלמת התקן; ד) רשות הנמלים לא נענתה לבקשה מהטעם, שאין צורך במינוי נתב נוסף; ה) בנמל חיפה פועלת "מועצת ייצור של הנתבים", לפחות מאז 1973"; ו) בית-הדין האזורי סרב לקבל כראיה מסמך שהובא לפניו - "הצעת כללים מוסכמים להפעלת מועצת ייצור בנמל חיפה", כך שיראו באותו מסמך את "הכללים המוסכמים". .4ההוראות הרלבנטיות בהסכמים הקיבוציים החלים, הן: א) הסכם הימאים 1969 " .1תחולה ההסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי רשות הנמלים שבתוקף ושיהיה בתוקף עד 31.3.1972, יחול ככתבו וכלשונו גם על הנתבים, רבי החובלים והמכונאי הראשי המשובץ בתקן (להלן - 'הנתבים' וכו'), שהם עובדי רשות הנמלים, פרט לשינויים המיוחדים המפורטים במיוחד להלן, ואשר תחולתן רטרואקטיבית מ- 1.4.1969ועד 31.3.1972". ב) ההסכם המתקן סעיף 4להסכם - תקן: "כתוצאה מהשפעת העונתיות על עובדי התפעול במקצועות אתתות, מנופאות סיפון, סוורות, טרקטוראים - מזלגנים מכל הסוגים ומנופאי חוף מכל הסוגים, וכן כל המקצועות הקשורים בעונתיות בתפעול, בנמלים, יחול עליהם בלבד ההסדר המפורט להן במקום האמור בסעיף 4להסכם: העניינים הבאים הינם בסמכותה הבלעדית של ההנהלה, אשר קובעת, בין היתר: .1את המבנה הארגוני; .2כפיפויות; .3מספר המשרות והתפקידים בכל מקצוע ומקצוע"; ג) הסכם הקצינים "תקן הנתבים יהיה כדלקמן: באילת - רב חובל נמל-נתב ועוד נתב. באשדוד - רב חובל נמל ועוד 6נתבים. בחיפה - רב חובל נמל ועוד 8נתבים. תקן העבודה בנמל חיפה יהיה 7נתבים. הצדדים מתחייבים לעשות כל שביכולתם בכדי לקדם עיבוד שיטה ויצירת תנאים מוקדמים הדרושים להפעלה מהירה של שיטת שכר עידוד, באופן שזו תהא מבוססת על עקרונות הנדסת ייצור (מדודה ומאושרת). מועצת הייצור של הנתבים בחיפה תתכנס תוך 7ימים מיום חתימת הסכם זה לשם קביעת מועד החלת הרישומים לפיהם יהיו הנתבים זכאים לתשלום שכר עידוד עם גמר המדידות והפעלת השיטה האמורה בסעיף הקודם. תוקפו של הסכם קיבוצי זה לשנה אחת בלבד מיום 1.4.1974"; ד) נספח להסכם הקצינים "סוכם כדלקמן: תקן הנתבים בנמל חיפה יהיה: רב חובל נמל ועוד 8נתבים, תקן העבודה בנמל חיפה יהיה 7נתבים. ייעשה מאמץ מתמיד על-ידי הנתבים ומנהל הנמל לגרום שהנתב השמיני יימצא מחוץ לנמל בחופשה, חופשה ללא תשלום וכד'. במידה ויימצא נתב שמיני בעבודה, יעמוד לרשות המשרד הראשי לתפקידים שונים המתאימים למעמדו, במידה ומר"ש לא ימצא לנתב זה תעסוקה, ישולב הנתב השמיני במקום העבודה של הנתבים בנמל חיפה". .5עיקר התענות של באי-כוח הצדדים בבית-הדין האזורי, כמסוכם בפסק-הדין שבערעור, היו: טענות הפרקליט שייצג את ההסתדרות א) ביישום "הסכם הקצינים" אין להידרש להסכם עובדי רשות הנמלים; ב) אי-פרסום המכרז מהווה הפרת ההסכם הקיבוצי... יש בו כדי לשבש ולהכביד על עבודת הנתבים בנמל ובמילוי תפקידם כראוי; ג) אם תרצה המשיבה לקצץ בתקן מוסכם, שומה עליה לעשות זאת על דרך של שינוי ההסכם הקיבוצי. טענות הפרקליט שייצג את רשות הנמלים א) קביעת תקנים ואיוש תקנים הינם בסמכות הבלעדית של המעביד וכך גם נקבע בהסכם עובדי רשות הנמלים; ב) באי-הכרזה על המשרה שהתפנתה אין בהפרת ההסכמים הקיבוציים החלים; ג) אין צורך בנתב נוסף, לא בנמל חיפה ולא בכל נמל אחר. .6בפסק-הדין שבערעור: א) דוחה בית-הדין את טענת פרקליטה של ההסתדרות, כי אין בסעיף 4שבהסכם עובדי רשות הנמלים 72-1966, כדי להשפיע על "הסכם הקצינים" וההסכם הנספח לו. בית-הדין סרב לראות באמור ב"הסכם הקצינים" - הוראות נורמטיביות כטענת הפרקליט, וסמך על פסק-הדין בדב"ע לד/3-4, [1]. בית-הדין סיווג את הסעיפים הרלבנטיים כשייכים לחלק האובליגטורי של ההסכמים הקיבוציים; ב) את הסכם הקצינים והנספח לו יש לפרש תוך זיקה להסכם עובדי רשות הנמלים 72- 1966(דב"ע מב/121-3, [2]); ג) רק לו עמדה רשות הנמלים לפטר עובד מפאת צמצום התקן - "היה עליה לנהוג בהתאם לכללים שבסעיף 4להסכם עובדי רשות הנמלים, 1968(72-1966) ובהתחשב בעקרונות שנקבעו ב-תנ/ 4(הנספח להסכם הקצינים), כאשר מדובר בפיטורי נתב בנמל חיפה"; ד) "נשארה (אמנם) משרה פנויה של נתב שמיני בתקן הנתבים", אך אין חובה לאייש אותה משרה, "מבלי שהצדדים יבדקו קודם את הדבר בהתאם לכלים העומדים לרשותם" והמשיבה "אינה מתחמקת ממשא-ומתן... ". .7בין הטענות, שהעלה בנימוקי הערעור פרקליטה של ההסתדרות, היתה טענה זאת: (בית-הדין ספה) "בהיזקקו להסכם העבודה הכללי של רשות הנמלים ("משנת 1968") מבלי שזה הוצג בפני בית-הדין על-ידי מישהו מהצדדים, ובקובעו שההסכם האמור 'נמצא בידיעתו המשפטית של בית-הדין'. ההסכם הנזכר בפסק-הדין מלפני 15שנים וכיוון שלא הוגש כדין במהלך משפט זה - אין שום ביטחון שהעותק אשר בית-הדין הנכבד הסתמך עליו הוא העותק הנכון והמעודכן וכי כולל הוא את כל השינויים והתיקונים מאז ועד היום. יתר על כן: למיטב ידיעת המערערת תוקן גם סעיף 4לאותו הסכם. אף לא הוכח כי נרשם לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957(להלן חוק הסכמים קיבוציים), או נתארך מאז, וכיצד ומה נארכו בו". .8אם פתיחת הדיון בערעור ביקש בית-הדין למקד את הטענות, בין השאר, סביב שאלות אלה: " .1המסמכים (ההסכמים) הרלבנטיים. .2היחס ביניהם ומעמדם עובר לפתיחת ההליך. .3שינויים, למעשה, בשטח, בעניין דרך קביעת תקנים. .4משמעות הרישום של 'נספח לזכרון דברים' 4.11.1974- לעניין ההליך. .5טענת 'פריבילגיה' לקבוע תקנים, לאור ההסכמים". .9א) פרקליטה של ההסתדרות טען, שהסכם עובדי הרשות 72- 1966לא הוצג לבית-הדין, והגיש מסמך שממנו כולה, כי סעיף 4שבאתו הסכם שונה. בית-הדין החליט, שפרקליטה של רשות הנמלים יבדוק, אם במשך השנים בא שינוי נוסף לסעיף 4ואם כן - ימציא העתק. לא נמסרה כל הודעה על שינוי נוסף; ב) לעניין המסמך "הצעת כללים מוסכמים להפעלת מועצת ייצור בנמל חיפה - נתבים" (סעיף 3, פסקה ו' לעיל), הוגש מטעם רשות הנמלים, בעקבות החלטה של בית-הדין, תצהיר העונה על שאלות, שהצגו על-ידי בית-הדין והמצהיר נחקר חקירה נגדית על תצהירו; ג) בעקבות התצהיר התאפשר לצדדים להגיש, בכתב, "השלמת טיען" והם ניצלו אותה אפשרות. .2פסק-דין .1השאלה הראשונה שעליה יש להשיב היא, אלה הם ההסכמים הקיבוציים שיש ליישם לעניינו. ליתר דיוק, לאור העתירה (סעיף 1שבחלק י לעיל) היש לראות ב"הסכם הקצינים" ובהסכם הנספח - הסכם קיבוצי העומד בפני עצמו, כך שבית-הדין רשאי ואף חייב לצוות על אכיפתו, כפי שעתרו, או שמא יש ליישם אותו הסכם תוך התייחסות להסכם עובדי רשות הנמלים 72-.1966 .2תחילה לטענה המרחיקה לכת והיא, שההסכם האמור אסור להתייחסות, מהטעם שלא הוגש כראיה לבית-הדין וגם בכתב ההגנה לא בא זכרו. יש מקום לתמיהה על עצם הטענה והנימוק שאחריה. הלכה פסוקה היא, מזה שנים, שלעניין משפט העבודה הקיבוצי - הסכמים קבוצים הם בידיעת דיינים, ובית-משפט רשאי וחייב, אף מיזמתו הוא, להידרש להם. כך הוא הדבר גם מהטעם, שהחלק הנורמטיבי שבהסכם קיבוצי אינו ניתן לוויתור, והתעלמות ממנו - כמוה כוויתור. באמור אין למנוע טענה מפי מתדיין, שההסכם, אשר בית-הדין עומד לסמוך עליו, אינו הנכון משום שחלו בו שינויים, שהוא מצביע עליהם ומוכיחם. .3את הטענה, כפי שנטענה, דווקא מפי פרקליט המייצג את ההסתדרות יש, אפוא, לדחות מכל וכל. .4אלא מאי? פסק-הדין שבערעור סמך על סעיף 4שבהסכם עובדי רשות הנמלים 72- 1966ורק עת מיקד בית-דין זה את השאלות לדיון בערעור (סעיף 8שבחלק לעיל שאלה א), הציג הפרקליט את "ההסכם המתקן", שהוא הסכם קיבוצי מיום 6.12.1970, אשר "משנה" את הסעיף 4שבהסכם 72- .1966במשמעותו של אותו שינוי והשלכתו לענייננו ידובר להלן. .5בשלב זה חובה להביע השתוממות על כך, שעובד רשות הנמלים, המטפל בבעיות כוח אדם, לא צייד את הפרקליט שטען לרשות הנמלים בנוסח מעודכן של ההסכם הקיבוצי, ואם אין נוסח כזה - בהעתק "ההסכם המתקן" שהפרקליט של הצד השני "גילה", ורק במקרה נמנעה הכשלת בית-דין זה כפי שהוכשל בית-הדין האזורי בציטוט סעיף 4להסכם הקיבוצי 72-.1966 ב"הסכם הימאים", בסעיף 1שבו, נאמר במפורש, כי ההסכם הקיבוצי לעובדי רשות הנמלים שבתוקף עד 31.3.1972, היינו הסכם 72-1966, חל גם על נתבים (סעיף 4, פסקה א', שבחלק י לעיל); והרי איש לא טען, וטוב שלא טען, כי "הסכם הקצינים" בא, לעניין נתבים, במקום הסכם הימאים, כשלמות העומדת בפני עצמה. .6בדין נדרש, אפוא, בית-הדין האזורי לפסק-הדין בעניין המדינה נ' ניצן, [2] (דב"ע מב/121-3). באותו פסק-דין נאמר (בע' 257, מול האות ז'), כי: "יכול והוראה בהסכם מיוחד מאוחר תבטל הוראה בהסכם קודם, אך כך יהיה רק באחד משני אלה: ביטול מפורש או ניגוד כה בולט בין השניים שאין ליישב בין שתי ההוראות ואין ליישמן במצטבר - זו על גבי זו". .7אמור מעתה, כי את התשובה לשאלה, אם היה מקום להיענות לעתירה כפי שמצאה את ביטויה בבקשה שפתחה בהליך, יש לחפש לא רק בהסכם הקיבוצי מיום 4.11.1974("הסכם הקצינים"), שהוא ורק הוא נזכר בבקשה הפותחת בהליך, אלא במכלול ההסכמים הקיבוציים, שהוזכרו עד כאן. .8מכאן לגופו של עניין, וראשית - למשמעות העובדה, שב"תקן" עובדים מדובר הן בהסכם עובדי רשות הנמלים 72-1966, הן ב"הסכם המתקן", הן ב"הסכם הקצינים" והן בנספח לאותו הסכם. הפרקליט שייצג את רשות הנמלים טען, שמדובר ב"פריבילגיה" של מעביד, על כל העולה, לדעתו, מכך, אם כי טען גם לגופו של עניין, וטוב עשה שלא הסתפק בטענת "פריבילגיה". מאידך התעלם, כליל, הפרקליט שטען להסתדרות, מהעובדה שב"תקן" מדובר. .9שגו השניים. יהא מקומה של "פריבילגיה" של צד אחד ליחסי עבודה אשר יהא אין לדבר על "פריבילגיה", עת נושא מסוים הוא מהנושאים להסכם קיבוצי במסגרת סעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים (פסק-הדין בעניין "צים", לח/102-3; לח/103-3, [3]), זה מצד זה. מצד שני אין להתעלם מהעובדה, שב"תקן" מדובר, על כל העולה מכך, כל עוד אין המוסדר נכנס לגדר "יחסי עבודה" במשמעות הרחבה לעניין סעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים. אין באמור נקיטת עמדה בשאלה, אם, בענייננו, נכנס המוסדר לגדר "יחסי עבודה" או אם לאו. .10אמרנו, שאת ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים - וצד העובדים בכל ההסכמים היא ההסתדרות והפועל בשמה הוא איגוד מקצועי זה או אחר - יש לפרש תוך זיקה הדדית. סעיף 4להסכם עובדי רשות הנמלים 72- 1966דן ב"תקן" ומקנה מעמד לוועד העובדים. בכך, לא רק שהנושא יצא מגדר "פריבילגיה", אלא שהיה לחלק לגיטימי של ההסכם הקיבוצי, באשר על-ידי הקניית מעמד לוועד העובדים - הוא נכנס לגדר "יחסי עבודה" לעניין סעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים; וליתר דיוק, היה הנושא לחלק האובליגטורי של ההסכם הקיבוצי, בהקנותו מעמד לארגון עובדים - לזרוע שלו, ולא לעובד כפרט. .11ב"הסכם המתקן" שונה סעיף 4להסכם עובדי רשות הנמלים 72-1966, כך שמוסדר בו עניין התקן, רק בגין עובדים "בכל המקצועות הקשורים בעונתיות בתפעול בנמלים", היינו, לא בנתבים. התוצאה היא, לעניין הנתבים, בכל הקשור ב"תקן", כי אין עוד משמעות להסכם עובדי רשות הנמלים 72-.1966 .12נותר "הסכם הקצינים", כשהוא עומד, לענייננו, בפני עצמו. באותו הסכם מוסדר נושא ה"תקן", ולכן אין לדבר על "פריבילגיה". בניגוד לסעיף 4שבהסכם עובדי רשות הנמלים 72-1966, אין "הסכם הקצינים" (סעיף 8) מקנה כל מעמד לארגון העובדים או לזרוע מזרועותיו, מכאן, שאין המוסדר בא בגדר "יחסי עבודה", ומשברור שאין המוסדר בגדר "תנאי עבודה" - אין הוא בגדר הנושאים להסכם קיבוצי מכוח סעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים (דב"ע מג/1-4, בע' 14). משאין סעיף 8, בניגוד לסעיף 9, בגדר הסכם קיבוצי, אך משקף הוא הסכם בין הצדדים, הרי הוא בגדר "הסדר קולקטיבי", שביחסי עבודה אין להתעלם ממנו, על אף העדר נפקות משפטית. אך, זה ולא יותר מזה (דב"ע מג/1-4, [4], בע' 14). .13נותר היבט אחר של "הסכם הקצינים". היבט זה קשור בשאלה, אם סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים הוא בגדר "דין כופה" - ,jus cogensאו בגדר דין בר-התניה. חיפשנו נוסחה להבחנה בין השניים, ולא מצאנו. לא נותרה אלא הדרך של בחינת כוונת המחוקק והבחנה בין הבא להגן על זכות הציבור, אינטרס הציבור או זכויות צד שלישי, לבין הוראות, שלטובת הצדדים עצמם. כל זה - על משקל האמור ב- . 328, . 314, Maxwell, on interpretation of statutes, pp[5] בבואנו ליתן תשובה לשאלה, עלינו להיות מודעים ליסוד, לדרכו של המחוקק בחוק הסכמים קיבוציים. היסוד הוא אוטונומיה לשותפים ליחסי עבודה קיבוציים תוך אי-התערבות מרבית בתוכנם של הסכמים קיבוציים. בדרך זאת הלך המחוקק גם לעניין "תקופת תוקפם של הסכמים קיבוציים" (הסעיפים 11-14). ההתערבות היחידה היא למניעת חלל ריק, כי ביום תום תקופת תוקפו של הסכם לתקופה קצובה - ייווצר, אוטומטית, מצב שבו על היחסים שבין הצדדים להסכם הקיבוצי לא חל כלל הסכם קיבוצי. מדובר ביחסים שבין הצדדים להסכם קיבוצי, באשר לעניין זכויות וחובות עובד כפרט ומעביד כפרט, היינו לתחום הנורמטיבי שבהסכם, ניתנה תשובה במידה כמעט מלאה, בסעיף 19לחוק, שעניינו "זכויות וחובות של עובד ומעביד". .14איזון בין שמירת האוטונומיה לצדדים, לקבוע תנאי ההתקשרות ביניהם - וכל המצוי בתחום יחסי עבודה יודע, מה רב המשקל לשאלה, לכמה זמן יתחייבו הצדדים בחוזה - לבין מניעת חלל ריק או שטח הפקר במישור הזמן, מביא למסקנה, שהאמור בסעיף 13לחוק הסכמים קיבוציים ניתן להתנות עליו. פירוש אחר יביא לתוצאה שעשויה למנוע, במצבים רבים, פתרונות ביניים, שהם לרצון שני הצדדים, מבלי להזדקק לדרך שיש עמה מתח - "ביטול הסכם". נקח לדוגמה מקרה, שבנסיבות מסוימות רצוי לשני הצדדים ליחסי עבודה קיבוציים, להגיע להסכם קיבוצי לתקופה של שני חודשים, מאחר וכל פיתרון לתקופה ארוכה יתר אינו מעשי אותה עת. אם סעיף 13לחוק הוא בגדר "דין כופה" עליהם, יהיו חייבים להודיע ביום החתימה על תום תוקפו של ההסכם. מי שיאמר, - אם כך רוצים שכך יעשו, אינו מודע למציאות שביחסי עבודה. .15להבטחת האיזון ולשמירתו יש לדעת, כי הכלל הוא אמנם זה שבסעיף 13לחוק וסטיה - הסכם לתקופה קצובה ורק לאותה תקופה - צריך שתהיה ברורה וחד-משמעית. אין להסתפק בקביעת תקופה קצובה, כי דווקא למצב כזה מכוון האמור בסעיף 13לחוק. צריך שבהסכם קיבוצי ייווסף דבר, שממנו עולה ברורות, כי הצדדים התכוונו לכך, שרק לאותה תקופה יחול ההסכם. נחזור ונאמר, שלזכויות ולחובות שהן בגדר "הוראות אישיות" דאג המחוקק בסעיף 19לחוק. ושוב יודגש, כי השאלה אינה, אם חוק הסכמים קיבוציים הוא בגדר "דין כופה" - .jus cogensברור, שבכל הנוגע לנורמטיבי ואף למעורב, נורמטיבי-אובליגטורי, כופה הוא. השאלה מוגבלת להוראות שבחוק, שעניינן תקופת תוקפו של ההסכם, וליתר דיוק - סעיף 13שבו. .16יישום האמור על "הסכם הקצינים" - אף אם היה הסכם קיבוצי, ולאור האמור בסעיף 12לעיל ספק רב אם סעיף 8שבו היה בגדר "הסכם קיבוצי" - מביא למסקנה, שתוקפו של אותו הסכם פג כבר ביום .31.3.1975 כך הוא הדבר לאור ההוראה שבסעיף 11שבאותו הסכם, האומר: "תוקפו של הסכם זה לשנה אחת בלבד, מיום .1.4.1974". לולא המלה "בלבד" היה תופס האמור בסעיף 13לחוק הסכמים קיבוציים, היינו ההסכם היה הופך להסכם לתקופה בלתי-מסוימת, עת "המועד להודעת גמר הוא... שני חודשים". המלה "בלבד" היא משמעותית ביותר ואין להתעלם ממנה, עת לא "בדין כופה" מדובר ואין בתוצאה פגיעה בפרט ובזכויותיו. גם עניינית, מסתברת הקביעה לזמניות. אין להניח שרשות הנמלים הסכימה לתקן קבוע בנמלים - יהיו השינויים התפעוליים במרוצת השנים ועד 1984אשר יהיו. נהפוך הוא: מסעיף 9לאותו הסכם עולה ברורות הזמניות. עולה הקשר בין "התקן" שנקבע בהסכם ובין חובת הפעולה "לקדם עיבוד שיטה ויצירת תנאים מוקדמים הדרושים להפעלה מהירה של שיטת שכר עידוד" והקמת מועצת ייצור, כך ש"מועצת הייצור של הנתבים בחיפה תתכנס תוך 7ימים... לשם קביעת מועד החלת הרישומים...". .17מן האמור עולה, כי סעיף 8ל"הסכם הקצינים" אינו בגדר הוראה שבהסכם קיבוצי. מכאן ברור, שבסירוב לפרסם מכרז למשרת נתב בנמל חיפה ולאיוש משרה שהתפנתה, לא הפרה רשות הנמלים חובה אכיפה במשפט. במקביל נאמר, שאין אותו סעיף חסר כל משמעות ביחסי עבודה קיבוציים, על אף היותו חסר נפקות משפטית (סעיף 12לעיל). נתייחס, אפוא, לאמור בסעיף 8שבאותו הסכם - יחס המתחייב מ"הסדר קולקטיבי" שבין הצדדים ליחסי עבודה. והרי "הסדר קיבוצי", אף שאינו נורמה משפטית אכיפה, מצפים מהשותפים ליחסי עבודה קיבוציים כי יכבדוהו. לבחינת המתחייב במישור זה יש ליתן הדעת לאלה: א) משאין מדובר בהסכם קיבוצי, במשמעות של סעיף 13לחוק הסכמים קיבוציים, כלל אינה רלבנטית וקובעת, בלעדית, העובדה, שהמוסכם היה "לשנה אחת בלבד מיום 1.4.1974"; ב) למעשה פועלת בנמל חיפה מועצת ייצור, לפחות החל משנת 1973(סעיף 3, פסקה ה', שבחלק י לעיל); ג) המועצה פועלת למעשה מזה שנים על-פי כללים שהיא רואה אותם כמנחים, אם לא כמחייבים. .18הנתונים המובאים בסעיף הקודם מביאים למסקנה, כי גם במישור יחסי העבודה שמעבר להסכם קיבוצי - לא הפרה רשות הנמלים "חובה" באי-היענותה לפרסם מכרז, כפי שנדרשה. אם כלים מסוימים לא הופעלו או לא מוצו - לא היה זה, במקרה העומד לדיון, באשמת רשות הנמלים. לכל האמור נוסיף את העובדה ואת ההצהרה, שכתוצאה מאי "השלמת התקן" - לא פוטר אף נתב ואין כוונה לפטר נתב. .19התוצאה היא, שדין הערעור להידחות.חוזהאיגודהסכם קיבוצימשפט ימי - דיני ימאות