פגמים בדירות בבית משותף

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגמים בדירות בבית משותף:

.1תביעה זו הוגשה על ידי רוכשי 13דירות בבית המשותף ברחוב הזז 3חיפה. חוזי רכישת הדירות נערכו עם הנתבעות 1ו- 2(שיקראו להלן:נ דניה). הבית נבנה על ידי הנתבעת 3(להלן:ב סו"ב). צדדים שלישיים 1ו- 2הם האדריכלים שתכננו את הבית. התובעים רכשו את הדירות לפי חוזים שצורפו כנספחים לתצהירי עדותם. לאחר סיום הבנין, בראשית 1986, קבלו התובעים את החזקה בדירותיהם.
הנושא אשר עליו נסב הדיון בתובענה העקרית ושעליו חלוקים הצדדים היו ענין הפגמים שנתגלו בבית, בכל אחת מהדירות, ובתביעת הפיצויים של כל אחד מהתובעים, המסתכמת בעלות תיקון הפגמים בתוספת פיצוי בשל פיחות בערך הדירות ופצוי בעד נזק שאינו של ממון.
.2בהחלטתי מה- 17.12.91(ע' 2 לרשומות בכתב יד), מניתי כמומחה מטעם ביהמ"ש לענין שבמחלוקת בין הצדדים את ד"ר פיזנטי, מהנדס בנין ושמאי (להלן:ו המומחה), שיבדוק ויקבע את הלקויים, במידה וקיימים, בדירות נשוא התובענה ואת עלות תיקונם. לפי תקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, אין בעלי הדין בתביעה המקורית שעל דעתם נתמנה מומחה זה, רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון, כך שבמסגרת התביעה העיקרית יש לפנות לחוות דעתו של מומחה זה בלבד.
מומחה זה, שבנטראליות שלו לא הטילו הצדדים ספק, ברר את הענין והגיש ב- 25.3.92את חוות דעתו המקצועית - ת/ 15וכן תשובות לשאלות הבהרה שהוצגו לו ת/15א, ת/16א-ג (בתיק המרצה 1192/92), שאני מקבלם כמשקפים לאשורו את מצב כל אחת מהדירות שבדק, ואת שומת תיקון הנזק שקבע. לא ראיתי בטיעוניהם של הצדדים ובעדות שהובאה מטעם צד ג' לענין זה עילה המצדיקה סטיה מממצאיו, מסקנותיו והערכתו את עלות תיקון הנזק של המומחה. נכון הוא שבית משפט "אינו חייב לקבל חוות דעת, כולה או חלקה, ובלבד שסברתו של בית המשפט וסיבותיה יעמדו במבחן ההגיון" - ע.א. 644/77פס"ד לג(3) 704בע' 710ו'. לפי מבחן זה בדקתי את חות דעתו של מומחה זה, שעל פניו, כעולה מעיון בה, עשה עבודה יסודית ומקצועית ראויה לשבח.
.3בפרוספקט שהופץ על ידי דניה וסו"ב התיחסו ל- 4טפוסי דירות שסומנו .d,c,b,aבפרוספקט צוין במפורש כי "כל המוצג בפרוספקט זה כולל מידות ופרטים, אינו מחייב לגבי החוזה, רק החוזה והמפרט הטכני מחייבים" - ראה ת/1א. מכאן שאין לראות במידות שבפרוספקט חוזה מחייב שנקשר בין הצדדים. החוזים עם התובעים נכרתו בשלב מאוחר יותר. בפרוספקט זה אין רישום המצויין את שטחי הדירות המלאים. לכל חוזה מכר דירה צורפו מפרט לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג- 1973ותכנית בנית הדירה, וצוין כי בנית הדירה תהא בהתאם לתכניות הבניה והמפרט המצורפים להסכם ומהוים חלק בלתי נפרד הימנו, משמע שהם מהוים חלק מההתקשרות החוזית שבין הצדדים. מטרת תיק המכר (דירות) היא כפי שנפסק ב-ע.א. 213/80פס"ד לז(3) ע' 808בע' 813:נ
"להביא לידיעת הקונה בצורה ברורה ומובנת - וללא הסתתרות וערפול מאחורי אמירת כלליות וגורפות ומבלי להבליע גופי דברים, שלהם משמעת כספית חשובה, בתוך ריבוי דברים טפלים ובלתי חשובים - מהן כונותיו האמיתיות של המוכר ומהן הזכויות אשר הוא, הקונה, רוכש הימנו...".
.4התכניות שצורפו לחוזה המכר הכוללות את ממדיהן של הדירות, תואמות את שטח הדירה, כפי שנמסרה בפועל, למעט בשתי הדירות של התובעים משפחת צפריר, כך שרוב התובעים קבלו את הדירות בהתאם לתכניות שצורפו לחוזה המכר. העובדה ששטח הדירה, על פי התכנית שצורפה לחוזה, נופלת מהממדים של טיפוסי הדירות כפי שפורטו בתכנית הבנין, הוסברה על ידי המומחה - ת/ 16- על סמך עיונו בתכנית הבנין כי השטח של כל טיפוסי דירה לפי התכנית כולל גם את החלק היחסי ברכוש המשותף. אם נצרף לכן לשטח הדירה, על פי התכנית שצורפה לחוזה, את חלקה היחסי של כל דירה ברכוש המשותף נמצא שהתובעים קבלו את הדירות בממדים כפי שנקבעו בתכנית הבנין, התואמים את שטחי הדירות מהטיפוסים השונים, כפי שצויין בתכנית הבנין הכוללת, כאמור, את שטח הדירה ואת החלק היחסי של הדירה ברכוש המשותף (ראה המידות שציין המומחה בע' 1לחות דעתו ת/15).
אין חולק על כך כי אם מתכון מוכר להכליל בשטח דירה על פי תכנית שהוא מצרף לחוזה את חלקה היחסי של הדירה בשטח הרכוש המשותף, על המוכר, האחראי לנסוח החוזה, להביא ידיעה זו באופן ברור לידיעת הקונה, אלא שבמקרה שבפנינו מלא המוכר את חיובו בצרפו לחוזה את תכנית הדירה בלבד שנמסרה בפועל לקונה, בלא שנגרעו ממדיה. אם נוסיף לשטח הדירה שנמסרה את חלקה היחסי ברכוש המשותף נקבל את שטח הדירה כפי שצויין בתכנית הבנין.
יש, איפוא, לדחות את התביעה לפיצוי בפריט הנטען של הקטנת שטח הדירה, כבלתי מוכחת.
.5לקוי המצוי בכל הדירות מתיחס לרוחב הפרוזדור. סעיף 2.05בתוספת השניה של תקנות התכנון והבניה תש"ל- 1970קובע כי רחבו של פרוזדור אשר אורכו הוא מעל 4מ' לא יפחת מ- 1מ'. אורך הפרוזדור בדירות נשוא התביעה הוא 4.26מ' ורוחב הפרוזדור תוכנן ובוצע ברוחב של כ- 0.9מ'. באשר לטענה שרוחב הפרוזדור היה רשום על התכנית והקונה יכול היה לבדוק ענין זה בשלב מוקדם, נפסק ב-ע.א. 86/86, אחד העם שפירא נ' לשם, פס"מ תשמ"ח(1) ע' 3בע'6:ב
"באשר לאי ההתאמה הנוגעת לרוחב הפרוזדור שבדירה, כפי שיפורט להלן, אין להניח שהקונים שאינם מומחים בתחום הבניה, אפילו היתה להם האפשרות לבדוק את רוחבו, יוכלו לבדקו בעיני מומחה...".
אין טענה ולא הוכחה כי תשומת ליבו של מי מהתובעים הופנתה לכך שהמסדרון צר מהנדרש על פי התקנות. לענין משמעות רוחב הפרוזדור ציין המומחה כי גריעה של 10ס"מ מרוחב מסדרון היא משמעותית ומורגשת, באשר היא מכבידה על מעבר אנשים והעברת חפצים וכלים, כפי שאכן עולה מחומר העדויות, בעוד שגריעה של 10ס"מ מחדר צמוד אינה מורגשת באותה מידה (ראה ת/16א'). עלות תיקון לקוי זה בכל אחת מהדירות הוערכה על ידי המומחה ל-500, 3שקלים לדירה נכון לתאריך עריכת חוות הדעת.
.6באשר ללקוי אויר ותאורה, מקובלת עלי דעתו של המומחה. ב"כ התובעים נתפש לדברי המומחה כי יש לו דעה משלו לגבי הנחיות תקנות התכנון והבניה לענין זה, ומתעלם מדבריו, כי ערך את נתוח הנסיבות מבלי לקבוע עמדה לגבי טיב ההנחיות שנקבעו בתקנה הנ"ל, לאמור, נתוח עניני וחסר פניות.
.7איני רואה צורך להמשיך ולסקור את חות דעתו של המומחה, המקובלת עלי, אלא בפרטים שבהם ביקש את הכרעת בית משפט. לענין פסקה 9הרי משציין במפורט בפסקה 3.10.7כי יסופק דוד חשמל בקבול של 120ליטר, מחיב הדבר את הצדדים, אלא משהסתבר כי דוד בקבול זה אינו מתאים לדירה בת 4חדרים, שלה יש להתקין דוד בעל קבול של 150ליטר, כפי שנהוג ומקובל במקצוע זה, הרי שיש לראות בכך פגם הדורש תיקון ולחייב בעלות ההפרש בסך 540שקל לדירה, את המוכר.
.8באשר לגובה הפצוי, לאור התשובות לשאלות ההבהרה של המומחה, יש להוסיף למשפחת ברטוב פצוי בגין בעית גונים ברצוף בחדר עבודה בשטח שלא עולה על 9.52מ"ר, בעלות של 081, 1ש"ח (ראה ת/15א תשובה 10).
באשר לרצוף בדירת משפחת זק, הרי שהמומחה מצא כ- 10פגמים על שטח של חצי חדר ו- 8שברים במרפסת מטבח על שטח קטן. התובעים פרסו שטיח מקיר לקיר לכיסוי הפגמים ברצוף. מממצאיו אלה של המומחה, סביר להניח, על סמך תחילת ראיה זו, כי הרצוף נעשה ברמה שאותה גילה בכל הדירה, כך שיש לזכות את משפחת זק בעלות הרצוף במלואו בסך 791, 13שקלים.
באשר לרצוף בדירת משפחת זידן, הרי שאין ראיה לענין טיבו של ריצוף זה. בדירה שטיח מקיר לקיר שלא איפשר את בדיקת וטיב הריצוף. המומחה לא מצא ראיה כלשהי לענין זה, אין, לכן, לפסוק לה פצוי בגין פריט זה. כן מקבל אני את תוספת הפצוי בגין בעית אורור בחדר הארונות, שבוטל מסיבה זו, בסך 750שקלים בדירות של משפחות זידן, נוסבכר וברטוב.
.9יש להניח כי הפצוי שבו זוכה כל אחד מהתובעים מעמיד את הדירה מבחינת ערכה הכספי במצב שבו היתה אילמלא ההפרה. הפגמים שנתגלו ויבואו על תקונים ישמרו על ערכה בשוק הדירות. לא הוכח כי מחיר השוק של הדירה לאחר התיקון יפחת ממחיר שוק של דירה דומה בשוק. יש איפוא לדחות את התביעה לפצוי בגין ירידת ערך הדירה.
.10באשר לפצוי הבלתי ממוני, נקבע בסעיף 13לחוד החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970:ו
"גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פצויים בעד נזק זה בשיעור שיראה לו בנסיבות הענין".
נפסק ב-ע.א. 611/89פס"ד מו(2) ע' 62בע' 65ו' באשר ללקויים בדירה כי:נ
"חברה קבלנית צריכה לצפות, כי מסירת דירה לקויה ודולפת ואי תיקון הליקויים משך תקופה ארוכה יסבו לרוכשים סבל ועוגמת נפש".
והוא הדין בעניננו.
באשר לשעור הפצוי אציין כי הסבל הכרוך בניהולו של המשפט שנמשך תקופה ארוכה והצריך את השתתפות התובעים בהכנתו, אין בו כדי לגבש עילה לפצויים לא ממוניים. סבל זה מרוחק מכדי להוות בסיס לתביעת פצויים (ראה ע.א. 225/78לג(1) ע' 218בע' 214). יש לקבוע את הפצוי בשעור הנראה לבית המשפט סביר בנסיבות הענין, ובשקלי את היקף התקונים שיש לעשות בכל אחת מהדירות כאמצעי עזר
לאמדן זה, ובשים לקביעת המומחה בדבר קיום אפשרות "כי כל תיקון יבוצע בתנאי של מניעת הפרעה ומטרד לדיירים" - ת/16א,ב, להבדיל מתיקון של החלפת הריצוף, הכרוכה בפינוי מוחלט של הדירה לתקופה של 2- 4שבועות. אני מעריך את הפצוי בראש נזק זה לבעל דירה שבה אין תיקון של החלפת כל המרצפות לסך 000, 3שקלים ולבעל דירה שבו מתבצעת החלפת כל הרצפה לסך 000, 6שקלים נכון לתאריך הגשת חוות הדעת של המומחה.
.11האחריות לתשלום פצויים לתובעים חלה על דניה וסולל בונה בעילה חוזית ונזקית. חוזה רכישת הדירה נכרת בין דניה לבין כל אחד מהתובעים והוא שחייב את דניה באחריות לטיב בנית הדירה. בחוזה המכר התחיבה דניה להיות "... אחראית לכל נזק או פגם או חסרון אשר סיבתו עבודה גרועה ו/או שמוש בחמרים לא מתאימים או פגומים..." שיתגלו משך 12חדשים ממועד השלמת בנית הדירה, ובתנאי שתנתן הודעה בכתב ע"י הקונה תוך תקופת האחריות שתפרט במדוייק את הלקויים שלטענתו נתגלו בדירה, שלתיקונם אחראית דניה. מחומר הראיות עולה כי נתגלו אי התאמות בתקופת הבדק ובתקופת האחריות כמשמעותם בסעיף 4לחוד המכר (דירות) תשל"ג- 1973וכי נמסרו הודעות כנדרש ואף בוצעו תיקונים בדירות אך לא באורח מלא ומשביע רצון. הנתבעים, הטוענים לפטור מאחריות, לא הוכיחו כי אי ההתאמות שנתגלו בדירות נופלות במסגרת הפטור שבחוזה או החוק, להפך, סו"ב ראתה עצמה אחראית לתקון כל תקון שנתבקש בלא שטענה לפטור מחוזה זה (ע' 94לרשומות).
באשר לשאלה אם קימת יריבות חוזית בין סו"ב לבין התובעים נראה לי שיש להשיב על כך בחיוב, לאור סעיף 34לחוק החוזים המכיר בחוזים לטובת צד שלישי. תקפו של חוזה כזה תלוי בכך שהצדדים לחוזה, קרי דניה וסו"ב, התכונו להקנות לצד השלישי, שאינו צד לחוזה, זכות לדרוש את קיומו של החוזה בכל הנוגע אליו. בחוזה שנכרת בין דניה וסו"ב – נספח א/ 1לתצהיר נ/ 14של מר פדרמן, שעוד אדון בו, נטלה סו"ב על עצמה חיוב כלפי קוני הדירות, ובכך העניקו להם זכויות כלפיהם. ואכן מסרה סו"ב "כתבי אחריות" לתקון הפגמים בדירות, המהווים בטוי ממשי להקנית זכות זו, מה גם שבפועל בצעה תיקונים בדירות. העיד מי ששימש אותה עת מהנדס סניף חיפה וחדרה של סו"ב, העד אהרוני, כי סו"ב בצעה כל תיקון שנתבקש בלא שטענה אי פעם שמאחר שחלפה תקופת הבדק אין היא מבצעת את התיקון (ע' 94לרשומות). נראה לי כי מפירושו הנכון של ההסכם הנ"ל שבין דניה לסו"ב, משתמעת מכללא, הכונה להעניק לקוני הדירות זכות ובמקביל הטילה חובה חוזית על סו"ב כלפיהם לבצע את תיקוני הפגמים בדירות (השוה ע.א. 253/82פס"ד לח(1) 640). זאת ועוד, סו"ב אחראי כקבלן שבנה בפועל את הדירות. הוא חב חובת זהירות כלפי רוכשי הדירות. חובה זו, כפי שנאמר בע.א. 725/78פס"ד לה(4) ע' 253בע' 261א "הוגדרה ועוצבה בין היתר ב-ע.א. 451/66הנ"ל, לפיו אחראי קבלן לטיב הבנין שהוא מוכר, ולכך שהבנין יהיה ראוי למטרה שלמענה הוקם, וזאת בין אם לקח חלק אישי בבניה עצמה ובין אם לאו..." (ראה גם ע.א. 867/86, 209/87פס"ד מה ע' 617בע' 622).
משנמצא כי הנתבעות הנ"ל הפרו את חובתם כלפי התובעים, הן אחראיות אחראית יחד ולחוד לפצותם בסכום עלות תיקון הנזק והסבל הבלתי ממוני שנגרם להם.
.12שעור הנזק הוא, איפוא, בהסתמך על הטבלה המסכמת שערך המומחה בסוף חות דעתו - ת/ 15- בצרוף פצוי לא ממוני הם כדלקמן:ב
א. משפחת ארז (התובעים 1ו-2) סך 024, 14שקלים
ב. משפחת ברטוב (התובעים 3ו-4) סך 515, 27שקלים
ג. משפחת נוסבכר (התובעים 5ו-6) סך 933, 40שקלים
ד. משפחת פליקשטין (התובעים 7ו-8) סך 041, 37שקלים
ה. משפחת גרנות (התובעים 9ו-10) סך 027, 39שקלים
ו. זידן בורסלב (תובע מס' 11) סך 374, 20שקלים
ז. משפחת צפריר (תובעים 12ו-13) סך 819, 32שקלים
ח. משפחת ברנדשטין (תובעים 14ו-15) סך 077, 27שקלים
ט. שטיגמן חיים (תובע מס' 16) סך 807, 40שקלים
י. אביבה זק (תובעת 17) סך 427, 41שקלים
יא. עזרא פרחה (תובעת 18) סך 455, 19שקלים
יב. משפחת אור (תובעים 19, 20) סך 688, 36שקלים
התוצאה היא שיש לחייב את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לכל אחד מהתובעים את הסכום הנקוב לצד שמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961החל מתאריך הגשת חוות הדעת ב- 25.3.92ועד לתשלום בפועל בתוספת מע"מ. כן מחייב אני את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 50שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל ומע"מ.
.13דניה הגישה הודעת צד שלישי נגד אדריכלי הבנין אילן ישעיהו וגדעון אדרת בטענה שהתרשלו בתכנון הבית ובפיקוח עליון על בניתו והפרו הסכם מפורש או מכללא עמם, ונגד סו"ב בגין הפרת ההסכם - נספח נ/א לתצהיר נ/ 10- בטענה כי עליהם החובה לפצותה או לשפותה בגין כל סכום שיפסק לחובתה בתביעה העיקרית. הצדדים השלישיים דחו תביעתה זו.
.14לענין ההודעה לצד ג' כלפי סו"ב, יש לציין את העובדות הבאות:ו
בחודש מרץ 1091נערך הסכם הלואה בין דניה וסו"ב - נ/ 15- לפיו הלוותה סו"ב לדניה סכום של מליון וחצי דולרים של ארה"ב, בתנאים שנקבעו בהסכם. הלואה זו ניתנה ע"י סו"ב כדי להבטיח לעצמה את בנית הבנין בו מצויות הדירות נשוא תובענה זו (ראה תצהיר נ/ 16ועדות מר רוזנברג בע' 83).
ב- 7.8.82נחתם בין דניה כמזמין לבין סו"ב כקבלן הסכם נספח א/ 1לתצהירו של פדרמן נ/ 14(להלן:נ ההסכם הנ"ל) לפיו קבל על עצמו סו"ב לבצע את הפרוייקט שכלל את הבנין הנ"ל לפי תנאי ההסכם הנ"ל.
בסעיף 6.2להסכם התחיב סו"ב למסר את החזקה לרוכשי יחידת המגורים בפרוייקט ובסעיף 6.3.1נקבע כי:ב
"הקבלן יהיה אחראי כלפי רוכשי יחידות המגורים לכל נזק, פגם ו/או חסרון במשך שנה אחת ממועד השלמת הבניה והפתוח ונזק בבטיחות בבנין במשך שלוש שנים מהמועד הנ"ל שיתגלה ביחידות המגורים ו/או ברכוש המשותף ו/או בפתוח שיבנו ו/או יעשו על ידי הקבלן ואשר ינבעו מעבודה גרועה ו/או משימוש בחמרים לא מתאימים ו/או פגומים".
הקבלן התחייב לתקן כל אי התאמה שכזו וליתן מטעמו "כתב אחריות" לכל אחד מרוכשי הדירות לטיב הבצוע, ואחריות לתיקונים בהתאם להתחיבותו בסעיף זה (ראה ס' 6.3.2ו- 6.3.3להסכם הנ"ל). עוד התחייב הקבלן לשפות את דניה בגין כל תביעה שתוגש נגדה "בכל הקשור לטיב הבצוע של הפרוייקט על ידי מי מרוכשי יחידת המגורים ויטפל על חשבונו וסיכונו בכל תביעה כזו מיד עם קבלתה מהמזמין". התמורה המשולמת לקבלן עבור מילוי כל התחייבויותיו על פי הסכם זה תשולם מתוך הסכומים שישולמו לדניה ע"י רוכשי הדירות. סכומים אלה מתחלקים כך שסו"ב קבלה כ-% 70מהם והנותר הוא עבור דניה (סעיף 8להסכים).
אין טענה ולא הוכחה מטעם סו"ב לחלוף תקופת האחריות לתקוני הלקויים בדירות החלה עליה (ראה עדות אהרוני בע' 96לרשומות).
ב- 27.11.86נערך בין דניה לסו"ב הסכם הפרדה נ/24, שבו הוסכם, בין היתר, להביא את ההסכם הנ"ל שביניהן לידי סיום, תוך בטול ההתחייבויות ההדדיות, אך נקבע כי "כל אחד מהצדדים ישאר אחראי לכל התחייבויותיו בקשר לבית ח' ויקימן במלואן" ובית ח' הוא הבית שבו מצויות הדירות נשוא תובענה זו. דניה התחיבה לשלם לסו"ב סכום של 200שקלים בתוספת הפרשי הצמדה למדד הבניה (ראה עדותו של רוזנברג ע' 81, תצהיר נ/23, עדות וחשבון ע' 70ו-נ/27). הנובע מהאמור הוא שבפלוגתה שבין דניה לבין סו"ב לענין ההודעה לצד שלישי יש להכריע לטובת דניה ולחייב את סו"ב להשיב לדניה כל תשלום שתשלם לתובעים על חשבון החיוב בתביעה העיקרית. לאור תוצאה זו הרי בהתחשב בכך שדניה באה מעשית על ספוקה ותשופה בגין כל תשלום שתדרש לשלם על פי התביעה המקורית, ובשים לב לכך שהסעד הנדרש בהודעה לצד ג' כפי שנטען כלפי האדריכלים בפסקה 71לסיכומים שבכתב של ב"כ דניה, הוא גם חלופי לחיוב סו"ב, ובהעדר
הודעת צד ג' מצד סולל נגד האדריכלים, הרי שאין מקום לדון בהודעה לצד ג' ויש לכן לדחותה. אוסיף רק כי מצפים מאדריכל שיהא לו הידע המקצועי בכל הוראות החוק, חוקי עזר, התקנים והתקנות הנוגעים לתחום עסוקו, ועליו להקפיד ביישומן. התביעה נגד האדריכלים מעוגנת בחוזה שנערך בעל פה עמם. בשאלה אם התרשל יש לדון לפי רמת ההתנהגות שהיתה מקובלת ורגילה במקצועו בעת שנערכה התכנית. נפסק כי "הרשלנות אינה נמדדת לפי התוצאה לאחר מעשה אלא לפי סבירותה בעת מעשה..." (ע.א. 22/85פס"ד מא(4) ע' 45בע' 70ד').
הובאה עדות כי אותה עת לא הקפידו על סטיות קלות כמו רוחב הפרוזדור (עדות גורדון ע' 103) והראיה שהתכנית אושרה על ידי רשויות התכנון. העובדה שהתוצאה אינה רצויה ואף מזיקה הקובעת לענין הפרת החוזה, אין בה בנתונים אלה, לכאורה, כדי להוכיח התרשלות מקצועית של האדריכל על פי מה שהיה מקובל במקצועו בתקופת עריכת התכניות.


.15התוצאה היא שאני מחייב את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובעים את הסכומים כפי שפורט בפסקה 12לפסק הדין, ומקבל את ההודעה לצד שלישי לגבי סו"ב ומחייבה להשיב לדניה כל סכום שתשלם לתובעים כמפורט לעיל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום על ידי דניה ועד להשבת הסכום על ידי סו"ב. כן מחייב אני את סו"ב לשלם לדניה את הוצאות המשפט לגבי הודעה זו ושכ"ט עו"ד בסך 000, 15שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
הודעת צד ג' כנגד האדריכלים נדחית ועל דניה לשלם להם את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 10שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיקונים ברכוש המשותף

  2. מזגן מרעיש בבית משותף

  3. מכירת מחסן בבית משותף

  4. עורך דין בתים משותפים

  5. נזילה בחניון בית משותף

  6. מצלמה נסתרת בבית משותף

  7. איחור ברישום בית משותף

  8. החלפת ספק גז בבית משותף

  9. פגמים בדירות בבית משותף

  10. פתיחת פאב בחצר בית משותף

  11. בעלות על חניה בבית משותף

  12. חישוב שטחי בניה בבית משותף

  13. בעלות על מחסן בבית משותף

  14. השתלטות על קומה בבית משותף

  15. רישום בפנקס הבתים המשותפים

  16. ניוד זכויות בניה בבית משותף

  17. בניית חומה בגינה בבית משותף

  18. יחידת רישום נפרדת בבית משותף

  19. שינויים בשטח חניה בבית משותף

  20. בניה על גג בית משותף ללא הסכמה

  21. בניה בבית משותף ללא הסכמה מראש

  22. שינוי קירות חיצוניים בבית משותף

  23. בקשה למתן הוראות רישום בית משותף

  24. בניית יחידות דיור על גג בית משותף

  25. סירוב לרישום בפנקס הבתים המשותפים

  26. הגדלת מספר יחידות דיור בבית משותף

  27. טענת החבת דירה שלא כדין ברכוש המשותף

  28. האם מותר לבנות חדר על גג בית משותף ?

  29. רישום בית כנסת כיחידה נפרדת בבית משותף

  30. אישור תוספת למחסן חוץ ללא קבלת הסכמת השכנים

  31. האם פסק דין מחייב את כל הדיירים בבית משותף

  32. עיכוב רישום בית משותף בגלל מחלוקות לגבי סעיף בתקנון

  33. בקשה להרחבת יחידת סטודיו על חשבון שטח לובי ומעברים בבית משותף

  34. איזון בין שני דיירים בבית משותף המבקשים לממש את זכות הקניין שלהם

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון