פיטורים בניגוד לחוקת העבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בניגוד לחוקת העבודה: .1ההליך .1בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים (אב-בית-הדין - השופט גוטמן; נציגי ציבור - ה"ה ויניצקי ושמש; תב"ע מס' 41-3) נתן החלטה ביום 20.5.1984, לפיה פיטוריו של התובע (המשיב שלפנינו), נעשו בניגוד לסעיף 63 לחוקת העבודה ועל כן שלא כדין. הערעור לפנינו הוא על-פי רשות שניתנה על-ידי המותב של בית-הדין קמא. .2השאלה היחידה שבפנינו הינה, האם פיטוריו של המשיב נעשו על-פי חוקת העבודה אם לאו. .3העובדות הצריכות לעניין, כעולה מההחלטה שבערעור ומתיק בית-הדין האזורי, הן: א) המשיב היה עובד אצל המערערת; ב) על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות חוקת העבודה שבין המערערת (להלן - הדסה) לבין ההסתדרות (להלן - חוקת העבודה); ג) חוקת העבודה הינה הסדר קיבוצי; ד) ביום 23.10.1980יצא המשיב (להלן - העובד) ממשמרתו כעובד מכון רנטגן כדי להשתתף בחתונה משפחתית; ה) העובד לא קיבל רשות להעדר מעבודתו באותו מועד; ו) הדסה ראתה בהתנהגותו של העובד משום הפרה חמורה של חוקת העבודה, בשל כך שבית-החולים שלה היה באותו יום בית-חולים תורן בעיר ירושלים, והימצאותו של העובד בעבודה היתה הכרחית וחיונית; ז) התקיים בירור בזמנים שונים, שבו נטלו חלק הדסה, העובד, נציג ועד העובדים ונציג הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, באמצעות מזכיר הסתדרות הפקידים במועצת פועלי ירושלים (להלן - ההסתדרות); ח) ועד העובדי נתן הסכמתו בכתב לפיטורי העובד; ט) נציג ההסתדרות, מר קופמן, עשה מאמצים להביא להסדר בין הצדדים, טרם כניסת הפיטורים לתוקפם, לפיו יוחזר העובד לעבודה בתנאים מסוימים המפורטים בפרוטוקול של בית-הדין קמא, אך העובד לא קיבל הצעה זו; י) ביום 4.11.1980הודיעה הדסה לעובד, בכתב, על פיטוריו, בהסכמת הוועד, בתוקף מיום 1.12.1980; יא) ההסתדרות הודיעה בכתב להדסה ביום 29.1.1983, דהיינו לאחר שפיטוריו של העובד נכנסו לתוקפם, על התנגדותה לפיטורים, אך לא טיפלה בנושא, לאחר שנסיונה להחזיר את העובד לעבודתו לא עלה יפה, מאחר ולדעתה העובד "פסל את ההסתדרות לטפל בנושא שלו". את ה"פסילה" ראתה ההסתדרות בכך, שהעובד נעזר בשירותיו של פרקליט להגנה על זכויותיו. .4סעיף 63לחוקת העבודה, שהוא הסעיף הצריך לענייננו, קובע: "אם נימוק הפיטורים הוא אי-התאמה של העובד לתפקיד או הזנחה בעבודה ולא יושג הסכם בין ההנהלה לבין הוועד הפועל בדבר הפיטורים יועבר העניין לבוררות זבל"א, מלבד אם ההנהלה לא תסכים לבוררות במקרים אלה ואז חפשי הוועד הפועל להגן בדרך ארגונית על העובד המפוטר". .5בית-הדין האזורי קבע בהחלטתו: א) לוועד העובדים אין מעמד לצורך סעיף 63לחוקת העבודה; ב) משלא ביקשה הדסה את העברת ההכרעה בעניינו של העובד לבוררות, ומשלא הודיעה על הסכמתה לבוררות - היו הפיטורים בניגוד להוראת סעיף 63לחוקת העבודה. .6בא-כוח הדסה טען, כי ההסתדרות היתה מודעת לסוגיית פיטורי העובד ומשלא ביקשה לקיים בוררות כמצוות סעיף 63לחוקת העבודה, יש לראות את הפיטורים כאילו נעשו על-פי הוראותיה. .7לעומתו טען בא-כוח המערער, כי כל עוד לא נתנה ההסתדרות את הסכמתה המפורשת, או לא ניתן פסק בוררים, המתיר את הפיטורים, אין תוקף לפיטוריו של העובד, והכל בהסתמך על אותו סעיף 63של חוקת העבודה. .2פסק-דין .1השאלה היחידה העומדת להכרעה בהליך זה היא, האם נעשו פיטורי העובד בהתאם להוראות חוקת העבודה אם לאו. .2יחסי העבודה בהדסה מוסדרים, כאמור, בהסדר קיבוצי, ויש לראות בהוראותיו "תנאי מכללא" בחוזה העבודה האישי של כל עובד. אחד מאותם תנאים הוא, כי פיטורים ייעשו בהתאם להוראות חוקת העבודה. בהיות הזכות נובעת מהסדר קיבוצי היא ניתנת לוויתור. משהודיעה ההסתדרות לעובד, כי לא תדון ולא תנהל משא-ומתן עם הדסה בענייניו לאור "חטאו" - הזקקות לעורך-דין, רשאי היה העובד לפעול במוסדות המתאימים בהסתדרות על מנת שזאת תיתן לו הגנה; משלא עשה כן - יש לראותו כמי שוויתר על הגנת ההסתדרות ומכאן שוויתר על זכותו, כי פיטוריו ייעשו בהתאם להוראות החוקה. .3אף אם נזקק להוראותיו של סעיף 63לחוקת העבודה - נגיע לתוצאה, כי אין פסול בפיטורים. קריאת הסעיף בשלמות מביאה למסקנה, כי ההסתדרות היא זאת החייבת לדרוש את קיום הבוררות; זהו הפירוש היחיד לדיבור "מלבד אם ההנהלה לא תסכים לבוררות זבל"א". הסכמה, מעצם טיבה, יכול ותינתן רק להצעה של הצד שכנגד. .4משלא הודיעה ההסתדרות להדסה על התנגדות לפיטורים לפני שנכנסו לתוקף, הושלם מעשה הפיטורים ביום 1.12.1980, ואין לראות במכתב ההסתדרות, כחודש וחצי לאחר הפיטורים, כמרפא את הפגם, מה עוד שגם באותו מכתב לא התבקשה הדסה לקיים הליכי בוררות. .5לכל האמור נוסיף, כי בסעיף 63לחוקת העבודה עצמו מצויה "הסנקציה" על סירובלקיים בוררות, והיא - "להגן בדרך ארגונית על העובד המפוטר". מאז ינואר 1981ועד עצם היום הזה לא נקטה ההסתדרות בדרך ארגונית, או אחרת, בעניינו של העובד ומן המאוחר ניתן להקיש למוקדם והוא - הסכמה למעשה של ההסתדרות לפיטורים. .6לאור התוצאה - אין לנו כל צורך להיזקק לשאלה, מה תוקפם של פיטורים שנעשו בניגוד להוראות הסדר קיבוצי. .7הערעור מתקבל, החלטתו של בית-הדין האזורי - בטלה. התביעה בבית-הדין האזורי היתה לסעד הצהרתי, ולאור האמור בפסק-דין זה, אין העובד זכאי לסעד ההצהרתי שהתבקש ולכן - נדחית תביעתו. על מנת הסר ספק - בהליך זה לא עמדה כלל לדיון שאלת זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים. בהודעת הערעור ובטיעונו לפנינו לא ביקש בא-כוח הדסה, ברוב הגינותו, הוצאות - ולכן אין צו להוצאות.חוקת העבודהפיטורים