לטענת התובעת, גרמו הנתבעים נזקים רבים וכבדים למושכר ולכן היא תובעת פיצוי על נזקים אלה נוסף לפיצוי המגיע בגין הפיגור בהחזרת החזקה במושכר. לגרסת הנתבעים, הם החזירו את החזקה במושכר במצב תקין ואין לייחס לחובתם את הנזקים הנטענים כלפיהם, כי גם אם נגרם נזק כזה או אחר למושכר או לפריטים מסוימים במושכר הוא בוודאי לא היה כה חמור כמתואר בהגזמה רבה ע"י התובעת, ואין לייחס להם את האשם להתרחשותו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי בגין נזקים למושכר: א. ההשכרה וסיומה התובעת היא בעלת הבנין ברח' לינקולן 18תל אביב. אולמות המרתף באותו בנין הושכרו ע"י התובעת למת"מ (משקי תנועת המושבים), שניצלה אותם לתצוגה ומכירה של המוצרים המשווקים על ידה. אחרי פינוי המושכר ע"י מת"מ הוא נשאר ריק כשנה ומחצה עד להשכרתו לנתבעים. ב- 23.6.83נחתם חוזה שכירות בין התובעת לנתבעים 1- 4(להלן - "הנתבעים"), לפיו שכרו הנתבעים את האולמות במרתף הבנין לשנה אחת, שתחילתה ב- 20.7.83וסיומה ב 19.7.84עם זכות להארכת השכירות לשנתיים נוספות, למטרת ניהול עסקים של "משטח החלקה לציבור, התעמלות, אולם ריקודים והופעות (כולל להקות קצב)". החזקה במושכר נמסרה לנתבעים מיד אחרי חתימת חוזה השכירות אך לפני תחילת תקופת השכירות, כדי שיוכלו להכינו לעיסוקם. הנתבעים ניהלו במקום דיסקוטק בשם "ליקוויד", כשם חברתם הנתבעת 5, שהוקמה לצורך ניהול העסק במקום. לקראת תום תקופת השכירות הראשונה פרצו חילוקי דעות בין התובעת והנתבעים על מימוש האופציה להארכה של תקופת השכירות ע"י הנתבעים. חילוקי הדעות הוכרעו ע"י בית המשפט אשר קיבל את גרסת התובעת על הארכתה של תקופת השכירות לשנה נוספת המסתיימת ב-.19.7.85 הנתבעים המשיכו בניהול עסקם במשך שנת השכירות השניה אך היחסים הטובים ששררו ביניהם לבין אנשי התובעת בתקופה הראשונה של השכירות השתבשו. לתובעת היתה תרעומת, בלשון המעטה, על שינויים שונים שעשו הנתבעים במושכר ומשלא זכתה בהיענות חיובית של הנתבעים לדרישותיה פנתה לבית משפט השלום בתל אביב (ה"פ 837/85) והשיגה צו מניעה האוסר על הנתבעים לבצע עבודות שונות במושכר ומחוץ למושכר וצו עשה המחייב אותם לסלק ולהרוס כל תוספת או שינוי שעשו במושכר או מחוצה לו. לקראת תום תקופת השכירות השניה התנהל מו"מ בין התובעת והנתבעים להמשך השכירות אך המו"מ לא נשא פרי והנתבעים החזירו את החזקה במושכר לתובעת. החזרת החזקה נעשתה באיחור של ימים ספורים. לטענת התובעת, גרמו הנתבעים נזקים רבים וכבדים למושכר ולכן היא תובעת פיצוי על נזקים אלה נוסף לפיצוי המגיע בגין הפיגור בהחזרת החזקה במושכר. לגרסת הנתבעים, הם החזירו את החזקה במושכר במצב תקין ואין לייחס לחובתם את הנזקים הנטענים כלפיהם, כי גם אם נגרם נזק כזה או אחר למושכר או לפריטים מסוימים במושכר הוא בוודאי לא היה כה חמור כמתואר בהגזמה רבה ע"י התובעת, ואין לייחס להם את האשם להתרחשותו. התובעת תמכה את גרסתה בעדויותיהם של המהנדס ברמן, עובדי השיפוצים במקום ועובד מת"מ שנהג לבקר באולמות התצוגה, והנתבעים הסתייעו בעדותו של המהנדס מוסקונה. מחלוקות אחרות בין בעלי הדין התייחסו לחיובים עבור צריכת חשמל ומים, אובדן ריהוט וגודל שטחו של המושכר. טענות התובעת תבוררנה על פי סדרן בכתב התביעה ולבסוף תלובן טענת הנתבעת על טעות בקביעת שטח המושכר הגוררת בעקבותיה טעות בחיוב דמי השכירות. ב. איחור בפינוי המושכר ביוני 1985נעשה נסיון בין בעלי הדין, שקיבל ביטוי בכתובים, לנהל מו"מ להמשך השכרת המושכר לנתבעים לשנה נוספת על פי חוזה שכירות חדש שייחתם ביניהם. ביום שישי 19.7.85, ביום סיום תקופת השכירות, נפגשו מר רוזן, מנהל התובעת, ופרקליטו עו"ד יוסף הלוי עם הנתבעים ואחרי מו"מ ממושך נראה היה שגובשה הסכמה בין בעלי הדין אותה היה על עו"ד הלוי לנסח בתחילת השבוע בחוזה שכירות. משגובשה ההסכמה לא היתה מניעה להמשך פעילות הנתבעים במושכר והם הפעילו את הדיסקוטק ביום שישי ובמוצאי שבת, אך ביום ראשון 21.7.85כאשר קראו את חוזה השכירות ונוכחו, לטענתם, ב"קשיחותו" חזרו בהם מכוונתם לחתום על הסכם השכירות ופינו את המושכר. המושכר לא פונה ב- .21.7.85ב- 22.7.85מימשה התובעת את הערבות הבנקאית שניתנה לה ע"י הנתבעים והחלה לדרוש את החזרת מצבו של המושכר לקדמותו. הנתבעים העסיקו קבלן שיפוצים למטרה זו. על פי הראיות נמשכו התיקונים במושכר לפחות עד .30.7.85ב- 23.7.85שלחה התובעת מכתב לנתבעת המציין את האיחור בהחזרת החזקה (ת/16). ב- 24.7.85פנתה התובעת בכתב לנתבעים המבקש להפנות את תשומת לב מרכיב התקרה האקוסטית, מטעם הנתבעים, לתכניות חשמל ומיקום פלורסנטים (ת/17) וב- 30.7.85עבדו במקום מר בני גולן, קבלן השיפוצים של הנתבעים, עם פועליו כאמור באישור מאותו יום החתום על ידם (ת/15). נכונות התובעת להמשיך בהשכרת האולם לנתבעים מקהה את טענותיה על התנהגותם הגרועה של הנתבעים. השכרת המושכר לאחרים לא היתה, כנראה, בטוחה וקלה ולכן הוא עמד בשממונו תקופה לא קצרה מאז פינתה מת"מ את המקום עד שהושכר לנתבעים. קושי זה, שנצפה ע"י התובעת, הניע אותה להעדיף את ההשתדלות בהמשכת השכירות ע"י הנתבעים וקבלת דמי השכירות מהם על פני החשש של חוסר אפשרות להשכיר את המושכר לתקופה לא קצרה נוספת עד שיימצא השוכר החדש. נכונות הנתבעים להמשיך בשכירות, שקיבלה ביטוי בניהול המו"מ, גרמה לדחיית ההכנות לפינוי המושכר והחזרתו למצב הקודם. אין בפני ראיות על ניהול המו"מ ע"י הנתבעים בחוסר תום לב מתוך כוונה לדחות את הפינוי וליהנות מהפעלת הדיסקוטק בליל שבת ומוצאי שבת. לכן מתבקשת המסקנה בדבר המשך החזקת המושכר ע"י הנתבעים בהסכמת התובעת עד 21.7.85, עת נמוגה התקווה לחתימת הסכם שכירות, ואף תקופה מסוימת לאחר מכן לצורך ביצוע התיקונים הדרושים שלא היה טעם לעשותם לפני 21.7.85כאשר האפשרות להמשיך את תקופת השכירות נדונה ברצינות ע"י בעלי הדין. אינני סובר שביצוע התיקונים במשך תשעה ימים מ-22.7.85, אחרי שאפסה התקוה לחתימה על חוזה שכירות, עד 30.7.85היא תקופה ארוכה יתר על המידה, המחייבת את הנתבעים בתשלום פיצויים על עיכוב במסירת המושכר לתובעת. ג. נזקים וליקויים במושכר .1חוות הדעת של המהנדסים ומחיר התיקונים במחלוקת בין המהנדסים מוסקונה וברמן על הנזקים, אין לי קושי להעדיף את חוות דעתו של מר ברמן, שביקר במושכר מיד אחרי פינויו ב-1.8.85, על זו של מר מוסקונה, שביקר בבנין כשש וחצי שנים לאחר מכן ב-.30.1.92 בהערכת מחיר התיקונים נטה מר ברמן, ללא הצדקה, לקביעת המחיר המירבי, ואילו מר מוסקונה נטה לקביעת מחירים מזעריים. מר ברמן הודה באפשרות לבצע את העבודות במחיר נמוך מהמוערך בחוות דעתו בשיעור של % 20אם לא יותר. על כן תחושב עלות התיקונים לפי מחיריו של מר ברמן בדרך כלל בניכוי %20-% .30החישובים נעשו על ידי המומחה לפי ערכים דולריים וכך ייעשו גם בפסק הדין. הפקוח ההנדסי המוצע על ידי מר ברמן אינו הכרחי לביצוע התיקונים הנדרשים במושכר. .2נזק לשטחים מחוץ למושכר ולחדר המדרגות לשטחים הנמצאים מחוץ למושכר ובחדר המדרגות נגרמו נזקים המיוחסים ע"י התובעת למוזמני הנתבעים. הנתבעים גורסים שאין עליהם לשאת בנזק שנגרם ע"י אנשים בלתי מזוהים. בשים לב לכך שחדר המדרגות בחלקו המוביל למרתף בו התנהל הדיסקוטק שימש בעיקר את הנתבעים ובאי הדיסקוטק ולכך שבשטח הבנין והכניסה הסמוכים והמובילים למרתף נהגו להתגודד בעיקר באי הדיסקוטק, ולא אחרים מבאי הבית (שלא היו רבים כמבקרי הדיסקוטק), מן הדין להטיל על הנתבעים, שהתרשלו בשמירת המעבר לדיסקוטק, את תשלום הפיצוי עבור הנזקים. לדעתי, אחרי עיון בחוות הדעת ובראיות, הפיצוי המגיע לתובעת מהנתבעים הוא כדלקמן: (1) שיפוץ ציפויי העץ בחדר המדרגות ( 25מ"ר x 9.6דולר) 240דולר. (2) עקירת לוח עץ - לא ניתן ליחסה לבלאי טבעי הנובע מתנועת מבקרי הדיסקוטק, ולכן בהעדר ראיה על זהות העוקר, אין לייחס את הנזק לחובת הנתבעים. (3) סיוד וצביעה מחדש של חדר המדרגות, שער הכניסה והדלתות הן עבודות תחזוקה שגרתיות של קירות ודלתות הנמצאים מחוץ למושכר, שאין להטיל את עלותם בעת פינוי המושכר על הנתבעים ללא חיוב מיוחד בחוזה. (4) הסרת שני לוחות אסבסט שהותקנו כציפוי על דלת הכניסה, תיקון הדלת והחזרת המנעול שפורק - 70דולר. (5) החזרת דלת הסורגים למקומה המקורי - 60דולר. (6) תיקון חורים וקנטים - 100דולר. (7) כיסוי קופסאות חשמל וחורים שנעשו לצורך התקנת מנורות ותאורת חירום ייעשו, להערכתי, ביחד עם תיקון החורים והקנטים והחזרת דלת הסורגים למקומה במשך יום או יומיים של עבודה. על כן אין הצדקה לסכום הנוסף הקבוע בחוות הדעת של מר ברמן עבור עבודה זו. (8) השבת המצב בחדר המדרגות המערבי לקדמותו ע"י בניית הקונסטרוקציה שפורקה ע"י הנתבעים ותיקון הנזקים - 500דולר. (9) החזרת סרגלי הלבשה של דלת הכניסה למקומם - 20דולר. (10) תיקון תיבות הדואר - 70דולר. (11) תיקון מרצפות המדרכה. לא שוכנעתי בזכות התובעת לפיצוי בגין הנזק שנגרם למרצפות המדרכה. (12) תיקון עמודי בטיחות במדרכה. לא שוכנעתי בזכות התובעת לפיצוי מהנתבעים עבור תיקון העמודים. (13) הסרת שלט "ליקוויד" לרבות פירוק השלט - 30דולר. סה"כ 090, 1דולר .3נזקי בניה, טיח, פתחים ונגרות הנתבעים עשו שינויים במושכר. חובתם היתה להחזיר את המצב לקדמותו בתום תקופת השכירות. השכרת האולם ע"י התובעת לשוכרים אחרים המנצלים אותו ללא השינויים אינה פוטרת את הנתבעים מחובתם, כי לא הוכח על ויתור התובעת על זכותה לקבל את המושכר כפי שהושכר ועל אפשרויותיה לנצל את המושכר, אילו הוחזר למצבו ערב השכרתו לנתבעים, בדרך מועילה או יקרה יותר מהשכרתו למועדון ביליארד במצבו כפי שנוצר ע"י הנתבעים. הפיצוי המגיע לתובעת מהנתבעים הוא כמפורט להלן: (1) פירוק מחיצה עשויה לוחות אסבסט למטבח ולמחסן באורך של 8.5מ' ובגובה של 2.5מ' - 60דולר. (2) בניה מחדש של המשרד בין האולמות עשוי מחיצות אסבסט או עץ במקום אלה שפורקו ע"י הנתבעים - 300דולר. (3) בניה מחדש של משרד המנהל היתה נעשית עם בנית המשרד בין האולמות לכן הפיצוי הראוי איננו בגין בניה זו כעבודה נפרדת אלא כחלק מכלל עבודות הבניה. הפיצוי בגין בניה זו הוא - 300דולר. (4) תיקון הקיר בכניסה למושכר, לרבות משקוף ודלת - 450דולר. (5) תיקון קיר נוסף, מול הקיר הקודם 100דולר. (6) פתיחת פתח בקיר שנאטם והתקנת משקוף לדלת - 120דולר. (7) הקטנת פתח בכניסה לחדרי משרד - 100דולר. (8) התקנת דלת בין המושכר לאולם הצמוד - 50 דולר. (9) הרכבת שתי כנפים ותיקון משקוף של חדר משרד - 100דולר. (10) תיקון פגיעות בעמודים - 50 דולר. (11) סתימת חורים בקירות. בהתחשב בכך שעבודה זו תיעשה עם סתימת החורים שנעשו עבור עבודות החשמל- 50 דולר. (12) צביעה מחדש של קטעי קירות רבים - לא שוכנעתי בצורך בכך. (13) סילוק חרסינה במטבח ובמחסן - אינני רואה הצדקה לחיוב זה. (14) תיקון חור בקיר גבס ליד המטבח -ייעשה במסגרת הכוללת של הבניה ותיקון החורים. (15) התקנת דלת כנפים בכניסה למושכר - 350דולר. (16) תיקון דלת חדר המדרגות בכניסה ע"י משרדי התובעת 120דולר. (17) החלפת ציפויי פורמאיקה - לא שוכנעתי בחובת הנתבעים לשנות את הציפויים. (18) תיקוני נגרות כללי - אין פירוט ולכן אין חיוב. .4פתח יציאת חירום השלמת האטימה וניקוי הפסולת 200דולר. .5ריצוף ושטיחים (1) תיקון ריצוף באזור הבמה - 200דולר. (2) תיקון וריצוף במושכר - 250דולר. סה"כ 450דולר (3) התקנת שטיח - אינה נראית בעיני מוצדקת בשים לב להסכמת התובעת בחוזה השכירות להחלפת השטיח ברצפת פרקט שתשאר במקומה, כפי שאמנם נעשה, ולידיעת התובעת על השימוש שייעשה במושכר ע"י אנשים רבים. העובדה שהשטיח שימש בעבר את מת"מ, אם לא את קודמיה, ולקוחותיה הרבים של מת"מ דרכו עליו קודם להעברתו לשימוש הנתבעים מחזקת את מסקנתי השוללת את חיוב הנתבעים בהתקנת שטיח חדש. .6תקרה אקוסטית התובעת הסכימה להסרת התקרה האקוסטית ע"י הנתבעים בתנאי מפורש, שנכלל בהסכם השכירות, שהיא תוחזר למקומה כשהיא מושלמת ותקינה. התקרה הורכבה בשנת .1970מצבה של התקרה בעת השכרת המושכר לנתבעים לא יכלו להבטיח את פירוקה תוך הבטחת שלמות כל חלקיה להרכבה מחדש. בעת הפירוק הלוחות שנמצאו מתאימים אוחסנו במחסן התובעת אך בבוא העת לשוב להרכיבם נמצא שאינם ראויים לכך. לטענת הנתבעים שמירת הלוחות במחסן התובעת היתה רשלנית, כי הועמסו עליהם חפצים אחרים שגרמו להתכופפותם. העובדה שהלוחות השמורים במחסן לא נמצאו מתאימים להרכבה מחדש כעבור שנתיים בלבד, מעידה על התובעת, שהיתה שומר חינם של הלוחות, שהתרשלה בהחזקתם במשמורתה. על כן, אין לחייב את הנתבעים בתשלום עבור כל הלוחות. העובדה שהשוכרים החדשים של המושכר הרכיבו תקרה אקוסטית אינה פוטרת את הנתבעים מתשלום הפיצוי לתובעת בגין אי התקנתה על ידם. האפשרות שהתקנת תקרה אקוסטית זו על ידם היתה פוטרת את השוכרים החדשים מהתקנתה ומייטיבה את דמי השכירות המשולמים על ידם לתובעת היא אפשרות מתקבלת על הדעת. הסרת התקרה האקוסטית גררה, כנראה, בעקבותיה ביטול תעלות תאורה, מערכת גלאי עשן ועשרים רמקולים. החיוב החוזי בהחזרת התקרה האקוסטית למקומה חל גם על כל החלקים המפורקים עמה וכרוכים בה בדרך השגרה. ברור לי שתעלות תאורה ומערכת גלאי עשן שנטלו מקום בתקרה האקוסטית חייבות לחזור למקומן. לא שוכנעתי שעשרים רמקולים הינם חלק בלתי נפרד של התקרה האקוסטית. מחיר הרכבת מ"ר של התקרה המשתרעת על 440מ"ר כולל הלוחות ובידודה בצמר בסלעים הוא כ- 25דולר למ"ר ובסה"כ 000, 11דולר. התקנת תעלת תאורה ומערכת גלאי עשן - 000, 4דולר. סה"כ 000, 15דולר. זכוי הנתבעים בגין חלק מהלוחות שניזוקו במחסן התובעת, נניח לפי 12דולר ללוח (בשים לב לעדותו של מר דזנה) ל- 200מ"ר - 400, 2דולר. סה"כ לחובת התובעת 600, 12דולר. .7חשמל הנתבעים פרקו את מערכת החשמל במושכר והתקינו במקומה מערכת מתאימה לצרכיהם. מערכת זו פורקה בעת פינוי המושכר. על הנתבעים היה להחזיר למושכר מערכת חשמל דומה לזו שהיתה בעת ההשכרה. מר ברמן העריך את העלות של התקנת המערכת, כולל החיווט, הצנרת, המפסקים ונקודות התאורה לרבות 160מטר אורך פלורסנטים וגופים סגורים ו- 30נורות פלורסנט כפולות בגופים תלויים בסך של 000, 11דולר. אינני רואה הצדקה לחיוב הנתבעים עבור מנורות הפלורסנט והנורות שפורקו, אם בכלל היו במקום בעת השכרת המושכר לנתבעים, כי את אלה יכולה היתה התובעת לשמור עד סיום השכירות. לא שמעתי על שבירת הנתבעים את כל המנורות האלה. לא ברור לי מדוע היה על הנתבעים לפרק את כל מערכת החשמל שהיתה קיימת (אם היתה זו מערכת טובה) בעת שכירת המושכר כדי להתקין את שלה במקומה. אילו היתה מערכת כזו אז, כך אני מניח, היו מקומות בהם היה הכרח בפירוקה והיו מקומות בהם העבודה על המערכת החדשה פגעה במערכת הקיימת. פירוק כל המערכת מעיד עליה שהיתה כבר בלויה או בלתי תקינה ואריכות ימיה לא עלתה על שנים ספורות. נטל השכנוע על היותה של המערכת הישנה מערכת טובה ועל פירוקה מהמושכר כדי להתקין את מערכת הנתבעים במקומה חלה על התובעת והיא לא הצליחה בכך. מר ברמן לא העיד על הכרותו את המערכת הקודמת בפעילותה ועדותו היחידה של מר רוזן אינה מספקת לכך. מר מוסקונה העריך את התיקון ב-500, 1דולר, אך הערכתו מבוססת רק על הרכבת מנורות בחזרה לתוך מערכת חשמל קיימת, כי, לדעתו, המערכת הישנה, זו שקדמה למערכת החשמל של הנתבעים, לא היתה ראויה עוד לשימוש. אין ביסוס בראיות לדעתו של מר מוסקונה. אמנם לא מן הנמנע שהמערכת הישנה המפורקת לא היתה ראויה לשימוש אחרי פירוקה אך היתה בוודאי אילו נשארה במקומה ולא פורקה יכולה לתפקד כראוי מספר שנים נוספות. התובעת זכאית לפיצוי עבור קיצור שנות עבודת המערכת הישנה או לפיצוי עבור התקנת מערכת חדשה בנכוי הבלאי של המערכת הישנה. סכום הפיצוי למערכת הוא בשעור של % 30מהסכום המוערך על ידי מר ברמן, כלומר בסך של 300, 3דולר. .8מערכת מזוג אויר תיקון מערכת מיזוג אויר חייב החלפת שני תריסי אויר ("גריל"), השלמת הבידוד והתקנת שני מפסקים תרמוסטטים במקום אלה שלא תפקדו. על הנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות התיקון בסך של 700דולר. על פי סעיף 13ב' להסכם השכירות (ת/2) התחייבו הנתבעים לשאת בכל הוצאות התפעול של מערכת מיזוג האויר, בתשלומי האחזקה השנתית לחברת אלקטרה ובהוצאות לתיקונים וחלפים. הנתבעים הפסיקו את התשלום לאלקטרה והעדיפו על פניה את הפניה לטכנאי בעת הצורך. בסוף תקופת השכירות נבדקו המזגנים ע"י מר יוסף רוטשילד, מומחה לקירור, ונמצאו ליקויים בהם והזנחה בחדר המכונות. חלקם של הליקויים המפורטים בחוות דעתו של מר רוטשילד המתייחסים לתריסי אויר, טרמוסטטים ובידוד זכו גם להערכה בחוות דעתו של מר ברמן ובגינם חויבו הנתבעים בתשלום של 700דולר. הליקויים האחרים מתייחסים להנחת הציוד בחדר המכונות, במגדל הקירור ובחדר מזגן. אינני סובר שכל הליקויים האלה, הנראים למקרא חוות הדעת כליקויים שהחלו לפני תחילת השכירות של המושכר ע"י הנתבעים, הם בתחום אחריותם של הנתבעים. אחריות הנתבעים הצטמצמה להחזקה שנתית ולא לשיפוץ יסודי של מזגנים ומגדל קירור אשר מועד תחילת הזנחתם, אם היה בתקופת השכירות או לפני כן, לא הוכח. העובדה שהשרות של אלקטרה הופסק רק ב-30.11.84, כ-9- 8חודשים לפני תום תקופת השכירות, צריכה ללמדנו שעד למועד זה אלקטרה אמורה היתה לטפל במזגנים במסגרת ההחזקה השוטפת ואם היא לא עשתה כן משמע שלא היתה חייבת בכך או שלא היה צורך בכך. הנתבעים, לדעתי, לא נטלו על עצמם התחייבות לדאוג באופן שוטף לחדר המכונות, למגדל הקירור וחדר מזגן ולמתקניהם אלא למזגנים המופעלים במושכר. אילו רצתה התובעת להטיל עליהם מעמסה זו היה עליה לציין זאת במפורש בהסכם. לדעת מר רוטשילד היתה הזנחה באחזקה השנתית השוטפת המחייבת נקיון בתחילת העונה. אחזקה זו לא נעשתה בגלל הפסקת השירות של אלקטרה. למר רוטשילד קשה היה להעריך את הסכום הנדרש עבור התיקונים והנקיון. הוא העריך ללא כל חישוב ופירוט את כלל הנזק ב-000, 10דולר. בנסיבות אלו, סבורני שהערכת חלקם של הנתבעים בנזק בסך של 000, 1דולר תהיה הולמת. .9אינסטלציה וחדרי שירותים חדרי השירותים אשר שימשו את המושכר ניזוקו והחזרתם למצב תקין חייבה לפי חוות דעתו של מר ברמן תיקוני צנרת והתקנת אביזרים שונים המסתכמים בסך כולל של 360, 2דולר. בשים לב לכך שחוות דעתו של מר ברמן ציינה, כפי שהובהר לעיל, את המחיר היקר עבור תיקונים והתקנות שניתן היה לעשותם במחיר נמוך בשיעור של %30-% 20אני קובע את חיוב הנתבעים עבור תיקוני האינסטלציה וחדרי השירותים בסך של 750, 1דולר. .10צביעה המושכר נשאר צבוע בצבעים ההולמים דיסקוטק. העובדה שהתובעת הסכימה מראש או השלימה בדיעבד עם ניהול הדיסקוטק והתירה עשיית שינויים במושכר לצורך התאמתו לדיסקוטק, אינה מלמדת על ויתורה על זכותה לקבל את המושכר בחזרה מידי הנתבעים במצב בו היה בעת מסירת החזקה להם למעט הבלאי הטבעי. לכן לא היתה תרעומת על הנתבעים אם לא היו טורחים בסיוד ובצביעה בתום השכירות אילו נשארו הקירות בצבע הרגיל של המושכר, אך משצבעו את הקירות בצבע בלתי מקובל כצבע השחור וציירו עליהם ציורים שונים, עליהם לשלם עבור צביעת הקירות. הדרישה לתשלום עבור צביעת התקרה אינה מתיישבת עם הדרישה להתקנת תקרה אקוסטית האמורה להסתיר את התקרה. מר ברמן מצא שיש לצבוע 730מ"ר של קירות בצבע שמן. לא ברור לי מדוע הצביעה צריכה להיות דווקא של צבע שמן ולא, למשל, צבע פלסטיק. הנתבעים ישלמו פיצוי עבור צביעת הקירות לפי חישוב של 4דולר למ"ר, בסה"כ 920, 2דולר. .11נקיון להערכת מר מוסקונה, נקיון אחרי שיפוצים מוערך ב- 3ימי עבודה של שני פועלים פשוטים לפי 50דולר ליום, ואילו להערכת מר ברמן הניקוי הכללי מגרוטאות ופסולת בנין מצדיק תשלום בסך של 500דולר. לדעתי, הערכתו של מר מוסקונה מתקרבת אל המציאות ולהערכה זו יש להוסיף את הובלת הפסולת לאתר מתאים והשלכתה. על כן החיוב עבור הנקיון יהיה בסך של 250דולר. .12מתקני כבוי אש החסר בגלגל ומטף לכיבוי אש ובמנורות חירום טעון היה השלמה ומחירה של השלמה זו הוא 500דולר. .13פיקוח הנדסי אינני סובר שהעבודות המפורטות בחוות הדעת של מר ברמן, למעט, אולי, בניית המחיצות והתקרה האקוסטית, מצדיקות פיקוח הנדסי. אלו עבודות שגרתיות הנעשות ע"י בעלי המקצוע ללא כל פיקוח הנדסי. אם התובעת מעוניינת בפיקוח ההנדסי היא כמובן רשאית להעסיק מהנדס אך לא שוכנעתי בחובת הנתבעים במימונו. .14סיכום: הפיצוי עבור התיקונים והליקויים מסתכם בסך של 910, 26דולר. ד. חוב בגין חשבונות שוטפים אספקת המים והחשמל למושכר נמדדה במודדים המשמשים את כל הבנין. התובעת חישבה ומצאה את החוב שנותר לחובת הנתבעים בגין צריכת המים והחשמל. לא מצאתי בסיכומי הנתבעים טענה כלפי חיוב זה. החיוב הנדרש בסיכומים עבור צריכת החשמל הוא 608, 29ש"ח (שקל ישן) אך התביעה הצטמצמה בחיוב של 171.145ש"ח. על כן, יחוייבו הנתבעים בהתאם לעתירה שבכתב התביעה בסך של 171ש"ח. החוב עבור צריכת המים מסתכם בסך של 178ש"ח. חובם של הנתבעים עבור צריכת המים והחשמל מסתכם בסך של 349ש"ח. ה. נזק לדלפק הכניסה הנתבעים סיכמו טענותיהם ראשונים ולכן לא התייחסו לטענות התובעת בסיכומה לנזק לדלפק הכניסה. הואיל ונזק זה לא נתבע בכתב התביעה - אין לחייב את הנתבעים בתשלומו. ו. אבדן חפצים לטענת התובעים על פי עדותו היחידה של מר רוזן קבלו הנתבעים מהתובעת בהשאלה שולחן משרדי, כוננית, 4כסאות למשרד, שלושה כסאות מהמזנון וגופי תאורה פלורסנטים ולא החזירו אותם. הציוד היחיד שהוחזר במצב לא תקין היה קופה רושמת. לדברי מר רוזן, אישרו הנתבעים את קבלת הציוד בחתימתם על פתקים ופתקים אלה נעלמו ממשרדה של התובעת אחרי ביקורם של הנתבעים בו. הפקידה, שהבחינה בהעדר הפתק או הפתקים אחרי ביקור הנתבעים, לא העידה. הנתבעים מכחישים את השאלת הציוד מהתובעים ולכן בגלל היותה של עדות מר רוזן עדות יחידה של אדם המעונין בתוצאת המשפט ובהעדר אפשרות להסביר את העדפתה על פני הכחשת הנתבעים, אינני יכול להשתית על פיה ממצא לחובת הנתבעים. ז. שטח המושכר שכר הדירה נקבע בהסכם השכירות. החישוב של שכר הדירה נעשה אמנם בהתחשב בשטח המושכר אך החיוב הוא לפי הסיכום הסופי של החישוב. הנתבעים ראו את המושכר והיו מוכנים לשלם תמורת שכירתו את הסכום הנקוב בהסכם. על כן אין הם יכולים היום להלין על גובה דמי השכירות בטענה ששטח המושכר בפועל קטן מהשטח הנקוב בהסכם. ח. התוצאה על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת: .1עבור נזקים וליקויים סכום בשקלים השווה בערכו ל-910, 26דולר לפי השער היציג ביום הגשת התביעה ב-.29.11.85 .2עבור צריכת מים וחשמל - 349ש"ח. .3רבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, אך בשיעור שאיננו עולה על % 4לשנה, והפרשי הצמדה על החיובים לפי הפסקאות 1ו- 2דלעיל מיום .29.11.85 .4שכ"ט עו"ד בסך של 000, 10ש"ח בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה מהיום. .5הנתבעת תקזז מחיוביה על פי פסק דין זה את סכום הערבות הבנקאית שמומשה ביום 2.8.85בסך של 993, 9ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום המימוש.פיצוייםשכירות