פרסום הפקעות מקרקעין ברשומות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פרסום הפקעות מקרקעין ברשומות: 1. ביום 11.4.91 פורסמה בילקוט הפרסומים 3863 הודעה לפי סעיפים 5 ו7- לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, וחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 כי מקרקעין מסוימים, המפורטים באותה הודעה, דרושים לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מטה יהודה (להלן - הוועדה) - לצורכי ציבור (הרחבת כביש), וכי כל התובע לעצמו זכות או טובת הנאה במקרקעין האמורים, ורוצה לקבל פיצוי על כך - מתבקש לשלוח דרישתו לוועדה, בצירוף ראיות על זכויותיו. 2. שלושת המשיבים שהם בעלי זכויות בחלק מאותם מקרקעין - לא טרחו לשלוח דרישה כאמור לוועדה. 3. ביום 19.3.97 נשלח למשיב 3 מכתב רשום הדורש ממנו למסור חזקה במקרקעין המופקעים לוועדה, ומכתב דומה נשלח ביום 7.8.97 למשיבים 1 ו2- (שהם הוריו של משיב 3). באותם מכתבים אף הובהר כי אם המשיבים לא ימסרו לוועדה את החזקה במקרקעין המופקעים - יהא עליה לפנות לבית המשפט, והוצאות פעולה זו יחולו על המשיבים. 4. משלא עמדו המשיבים בחובתם החוקית למסור את החזקה במקרקעין המופקעים לוועדה - פנתה הוועדה ביום 16.9.97 לבית המשפט בעתירה זו. 5. התיק נקבע לדיון ליום 28.10.97 ובאותו יום התייצב משיב 3 בבית המשפט, הודיע כי אמו - משיבה 2 - נפטרה לפני שנתיים, וכי אביו מחובר לבלון חמצן ולא יכול להתייצב בבית המשפט. 6. ב"כ הוועדה, ברוב הגינותו, הציע לדחות את הדיון על מנת לאפשר לוועדה לבוא בדברים עם משיבים 1 ו3- ויורשי משיבה 2, כדי לנסות להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט, וזאת על אף הדחיפות בצורך בהרחבת הכביש. למרות שבית המשפט הסביר למשיב 3 את המצב המשפטי, התנגד משיב 3 לדחייה והודיע כי אינו מוכן לבוא יותר לבית המשפט, הוא כאן ואינו מוכן למצות הליכים מחוץ לבית המשפט - ורוצה לדבר בבית המשפט, ומבוקשו ניתן לו למרות שלא הגיש כל בקשה ותצהיר בכתב. 7. בדברי משיב 3 לא היה כדי לשכנע את בית המשפט שלא לפסוק על פי המבוקש, ולמרות זאת ביקש ב"כ הוועדה, ברוב הגינותו, שלא ליתן פסק דין מיידי, אלא לתת לו שהות לשבת עם נציגי המשיבים כדי למצוא את הפתרון הנוח ביותר לביצוע הכביש, ואכן - לא ניתן פסק דין על אתר. 8. ביום 22.12.97 הודיע ב"כ הוועדה לבית המשפט כי המשיב לא טרח לנסות ולהגיע להסדר כלשהו עם הוועדה, ועל כן ביקש מבית המשפט ליתן פסק דין על פי חומר הראיות שצורף לתיק. 9. מאחר שחלק מהמקרקעין המוחזקים בידי המשיבים - הופקע כדין, פורסמה הודעה על כך ברשומות עוד באפריל 1991, ואף הודע למשיבים אישית על ההפקעה ב 1997- - והם לא טרחו להגיש בקשה לוועדה, ואף לא טרחו להגיע להסדר עם הוועדה לאחר הגשת עתירה זו - אני מורה למשיבים 1 ו3-, וליורשי משיבה 2 - למסור לוועדה, או למי שהיא תורה, תוך 10 ימים מהיום, את החזקה במקרקעין המופקעים שבהחזקתם, בגוש 30367 בחלקה 132, כמפורט ומסומן בשחור בתשריט נספח א', המצורף לבקשה זו. 10. מאחר שהמשיבים הוזהרו מראש כי אם לא ימסרו את החזקה במקרקעין המופקעים, יהיה על הוועדה לפנות לבית המשפט, ועל המשיבים יהיה לשאת בהוצאות בשל כך, הריני קובעת כי משיב 3 ישא בהוצאות בקשה זו וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח + מע"מ, כאשר סכומים אלה נושאים ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל. משיב 1 ישא בהוצאות בקשה זו הדדית עם משיב 3, וכן ישא בעצמו ובנפרד ממשיב 3 בשכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח + מע"מ - אם משיב 1 לא ימסור לוועדה את החזקה במקרקעין המופקעים שבהחזקתו תוך 10 יום מהיום. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום 10.1.98 ועד יום התשלום בפועל. 11. פסק הדין יישלח למשיבים 1 ו3-, כמייצגי עצמם, וכמייצגי משיבה 2 ז"ל, (בעלה ובנה), שכן לא הוכח מי יורשי משיבה 2. קרקעותפרסוםמקרקעיןהפקעה