קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פרשנות מועד תחולת סעיף בהסכם קיבוצי: .1ההליך .1לבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט אדלר; תב"ע מג/ 57-4) הוגשה בקשת צד להליך בסכסוך קיבוצי שבה, לפי נוסח מתוקן, עתרה המערערת (להלן - הסתדרות המח"ר) לפרש סעיף מסוים בהסכם קיבוצי, כך שתחולתו תהיה מיום מסוים בעבר ולא מהיום שבו נחתם אותו הסכם. בית-הדין האזורי דחה את הבקשה ומכאן הערעור של הסתדרות המח"ר לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) על הצדדים חל הסכם קיבוצי שנערך ביום 10ביוני 1977(להלן - "ההסכם היסודי"). תחולתו המקורית היתה שנתיים מיום 1באפריל 1976, ומאז הוא מוארך בהסכמים הנערכים מזמן לזמן וכאמור באותם הסכמים; ב) ההוראות הרלבנטיות לעניין קידום מדרגה לדרגה במשרות שלהן צמודה יותר מדרגה אחת מובאות בסעיף 3שלהלן; ג) ב"זכרון דברים" מישיבה שהתקיימה ביום 15.1.1979(להלן - זכרון דברים ינואר 1979) נאמר, בין היתר: א. " .11תוקם ועדה משותפת לצדדים שתבדוק שהיה לצורך קידום מדרגה לדרגה במתח דרגות"; ב. "ועדת ניסוח משותפת לצדדים תנסח את הסכם השכר הקיבוצי לשנים 1978/80בהתאם לאמור בזכרון דברים זה"; ד) ביום 11.10.1979נחתם הסכם בין הצדדים (להלן - הסכם אוקטובר 1979) וההוראות הרלבנטיות שבו מובאות בסעיף 3שלהלן (מבוא, סעיף 4, סעיף 5וסעיף 12); ה) ביום 18.10.1979כתב המזכיר הכללי של ההסתדרות המח"ר לממונה על הסכמי העבודה בנציבות שירות המדינה מכתב, שנוסחו מובא בסעיף 3שלהלן; על אותו מכתב, שלא כפרו כי הגיע לתעודתו, לא באה תגובה; ו) ביום 30.12.1980נחתם הסכם (להלן - הסכם 1980) ובו נאמר, כי "לסעיף 6בהסכם לשנים 76/78יתווסף תת-סעיף חדש כדלקמן..."; "סעיף 5בזכרון הדברים מ- 11.10.1979ינוסח מחדש כדלקמן..." (הנוסח מובא בסעיף 3שלהלן): "סעיף 7ב' בזכרון הדברים מיום 11.10.197ינוסח מחדש כדלקמן ... ; "לסעיף בדבר מתח דרגות תחילי 3- 5יתווסף..."; "שעות קיץ - סעיף 10בזכרון הדברים מ- 15.1.1979- מוסכם בין הצדדים שהסעיף הנ"ל יבוטל החל ב-1.4.1984" (כל ההדגשות לא במקור); ז) בהסכם 1980אין "סעיף תחולה" כללי לכל הוראותיו והוא נושא את הכותרת "זכרון דברים מיום 30.12.1980". .3א) "ההסכם היסודי": " .11ג. פרקי השהיה בין דרגה לדרגה במסגרת מתח הדרגות יהיו כלהלן: ו) הקידום מדרגה לדרגה - במסלולי קידום, או במתח דרגות, במשרות אשר הדרגות הצמודות להן הן בין 3- 5- יהיה לאחר שהיה של לא יותר משנתיים בכל דרגה. 2) הקידום מדרגה 5ומעלה, בכל משרה לה צמודות שתי דרגות ויותר במסלול קידום, או במתח דרגות, יהיה לאחר שהיה של לא יותר משנתיים בכל דרגה ואילו לדרגת השיא של המסלול, או של המתח, יהיה לאחר שהיה של לא יותר משלוש שנים בדרגתו הקודמת": ב) זכרון הדברים ינואר 1979; " .11תוקם ועדה משותפת לצדדים שתבדוק משכי שהיה לצורך קידום מדרגה לדרגה במתחי דרגות. כמו כן תדון הוועדה ותסכם בתביעת הסתדרות המח"ר לשינוי מתח הדרגות התחילי ל-3- .5הוועדה תסיים עבודתה לא יאוחר מ-31.3.1979". " .19ועדת ניסוח ועדת ניסוח משותפת לצדדים תנסח את הסכם השכר הקיבוצי לשנים 1978/80בהתאם לאמור בזכרון דברים זה. יחד עם זאת תסכם הוועדה את חילוקי הדעות בדבר פירוש סעיפים בהסכם השכר לשנים 1976/78ואת תביעות המעסיקים. הוועדה תסיים את עבודתה עד 31.3.1979": ג) הסכם אוקטובר 1979; "בהתאם לאמור בסעיף 11לזכרון הדברים מיום 15.1.1979ובהמשך לזכרון הדברים בין הצדדים מיום 7.6.1979, סיכמו ביניהם הצדדים כך: .4הוועדה לפי סעיף 11בזכרון הדברים מיום 15.1.1979תמשיך בעבודתה ותסיימה לא יאוחר מיום .15.1.1980 .5פרקי השהיה המינימליים בדרגה יהיו: מדרגה 3לדרגה 4- שנה מדרגה 4לדרגה 5- שנתיים מדרגה 5לדרגה 6- שנתיים מדרגה 6ומעלה - כפי שקבוע בהסדרים הקיימים. .10 ... אין באמור לעיל כדי לפגוע בעבודת הוועדה לפי סעיף 19לזכרון הדברים מיום .15.1.1979 .12זכרון דברים זה כפוף לאישורה של ועדת השרים לענייני שכר ושל המזכירות הארצית של ההסתדרות המח"ר"; ד) הסכם 1980: " .2פרקי זמן שהיה בדרגה - סעיף 5בזכרון הדברים מ-11.10.1979 א. סעיף 5בזכרון הדברים מ- 11.10.1979ינוסח מחדש כדלקמן: פרקי השהיה בדרגה יהיו כדלקמן: מדרגה 3לדרגה 4לאחר שהיה של לא יותר משנה בדרגה .3מדרגה 4לדרגה 5לאחר שהיה של לא יותר משנתיים בדרגה .4מדרגה 5לדרגה 6לאחר שהיה של לא יותר משנתיים בדרגה .5מדרגה 6ומעלה - כפי שקבוע בהסדרים הקיימים. ב. האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בהוראות סעיף 9(ה) להסכם הקיבוצי מיום 19.6.1977וסעיף 9לזכרון הדברים מיום .15.1.1979 ג. בהסכמת הסתדרות המח"ר רשאית הנהלת המוסד לעכב מעובד את הקידום בדרגה לפי הכללים הקבועים לגבי קידום בדרגה כמפורט לעיל"; ה) מכתב הסתדרות המח"ר לנציבות: "הריני להודיעך כי המזכירות הארצית של הסתדרות המח"ר אישרה בישיבתה מיום 17.10.1979את זכרון הדברים מיום 11.10.1979 במסמך נוסף שייכלל בהסכם השכר לשנים 79-1978, אשר על ניסוחו הסופי עובדת בימים אלה ועדה משותפת של הצדדים להסכם. המזכירות החליטה כי בעת הכללת סעיפי זכרון הדברים הנ"ל בהסכם יש להיות צמודים לנסח הבסיסי של ההסכם הקיבוצי לשנים 78-1976, לגבי הניסוח הסופי של הסעיף בדבר משך השהיה לצורך קידום מדרגה לדרגה וכן לגבי המושמעות של 25שנות ותק מקצועי, כפי שמנוסח שם בסעיפים 11(ג) (2) ו-(4). בהחלטת המזכירות על היצמדות לניסוח הקיים בהסכם הקיבוצי שלנו אין לראות בשום פנים ואופן חריגה איזו שהיא מההסכם, אלא להיפך - היצמדות להסכם הקיים בינינו". .4טענת הסתדרות המח"ר בבית-הדין האזורי חיתה, כי את סעיף 2שבהסכם 1980יש לפרש כך, שתחילתו מיום 1.4.1978, היינו יום תחילת תוקפו של הסכם אוקטובר .1979כנגד זה טענו בשם המשיבות, כי תחילתו של סעיף 2שבהסכם 1980הוא מיום 1.4.1980, שהוא יום תחילת תוקפם של ההסכמים הקיבוציים לשנים 80-.1979 .5במרכז המחלוקת בין הצדדים היתה השאלה, אם האמור בסעיף 2להסכם 1980בא להקנות זכות חדשה - כגרסת המשיבות, כי הרי אז אין לדבר על תחולה למפרע, או שמא בא הסעיף להחזיר זכות "שהיתה קיימת זה מכבר" - כגרסת הסתדרות המח"ר. את טענת המשיבות, כי בזכות חדשה מדובר, ביקשו לחזק גם בעובדה, שבעוד שבעבר הקידום במתח דרגות היה אוטומטי, הרי מכוח סעיף 2להסכם 1980, "רשאי המעביד לעכב מעובד קידום בדרגה". .6בפסק-דינו מקבל בית-הדין האזורי את עמדת המשיבות. פסק-הדין מושתת על אלה: א) הסתדרות המח"ר "קיבלה תמורה עבור הוויתור בעניין עליה בדרגה" (הכוונה להוראה שבסעיף 5להסכם 1979, שהיא גרועה מבחינת העובדים מההוראה המקבילה שב"הסכם היסודי"); ב) "(ה)הסכם הקיבוצי (הכוונה להסכם 1979) בוצע על-ידי הצדדים... סעיף 12להסכם אמנם קובע שהוא כפוף לאישורים, אבל האישור נעשה על-ידי ביצוע ההסכם... "; ג) המזכיר הכללי של הסתדרות המח"ר כתב אמנם לממונה על הסכמי העבודה בנציבות את המכתב מיום 18.10.1979(סעיף 2, פסקה ה', לעיל) אך "כמובן שאין אפשרות לאשר חלק מההסכם והתנהגות הסתדרות המח"ר וקבלת ההטבות שניתנו בהסכם הקיבוצי משנת 1979מהוות אישור ההסכם כולו. מאידך גיסא, בעקבות בקשות הסתדרות המח"ר לשנות את סעיף השהיה בדרגה נוהל משא-ומתן שסופו בהסכם קיבוצי מיום 30.12.1980"; ד) "לפי ההסכם משנת 1979ניתנה העלאה בדרגה לעובדים אשר לדעת ההנהלה והארגון היו זכאים לה. ההסכם הקיבוצי מיום 30.12.1980חזר למצב הלא רצוי (ההדגשה לא במקור) שהעלאה בדרגה ניתנת כהעלאה בשכר בלי קשר להתקדמות העובד בעבודתו, ובזה הוכשל כלי לעידוד עבודה טובה ופריון עבודה"; ה) הכלל הוא, שהסכם (קיבוצי) חל מיום חתימתו, "אם לא נקבע אחרת במפורש. אין בהסכם זה (הסכם 1980) קביעה חד-משמעית שתחילתו תהיה לפני חתימתו". העובדה שבהקשר לסעיף 5שבהסכם 1979נאמר בהסכם 1980"ינוסח מחדש", אינה שוקלת. "יש סבירות בטענת באת-כוח המדינה, שאין ללמוד מהניסוח 'ינוסח מחדש' כל תחולה רטרואקטיבית, אלא מדובר בניסוח שבא להקל בהגדרת ההסדר החדש, תוך הפניה למתכונת קודמת". .7עיקר הטענות בערעור פרקליטה של הסתדרות המח"ר הן: א) מייד אחרי שנחתם הסכם 1979כתב המזכיר הכללי של הסתדרות המח"ר לממונה על הסכמי עבודה בנציבות שירות המדינה את המכתב מיום 18.10.1979(סעיף 2, פסקה ה' לעיל), "הוחל במשא-ומתן שסופו סעיף 2להסכם 1980"; ב) בית-הדין האזורי לא ייחס את המשקל הראוי לעובדה, שבסעיף 2להסכם 1980נאמר, כי הסעיף הרלבנטי בהסכם 1979"ינוסח מחדש"; ג) סעיף 2שבהסכם 1980אינו יוצר מצב חדש, אלא מחזיר מצב לקדמותו, מצב שהיה קיים מכוח "ההסכם היסודי"; ד) בהסכם 1979נפלה טעות והטעות תוקנה. .8כנגד טענות פרקליטה של הסתדרות המח"ר, טענה הפרקליטה שייצגה את המשיבים, בין השאר: א) על כל פנים: סעיף 2שבהסכם 1980אינו מחזיר למצב קודם, נוסף סייג, שהוא שינוי; ב) בהסכם 1980אין תאריך תחילה מיוחד ולכן, מכוח סעיף 11לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוציים) - תאריך התחולה הוא יום החתימה; ג) הדיבור "ינוסח מחדש" זהה ללשון בתיקוני חוק "במקום... יבוא..."; ד) הסכם 1980נערך אמנם ביום 30.12.1980, אך מוסכם שתחולתו מיום .1.4.1980 .2פסק-דין .1ראשית דבר - מה עומד לדיון ומה אינו עומד לדיון, מבחינת הנושא? לדיון עומד נושא שנות השהיה בדרגה, עת מדובר במשרות שבהן קיים בתקן "מתח דרגות", כתנאי לקידום בדרגה במסגרת אותו "מתח דרגות", מתח שהוא לעתים דרגה אחת ולעתים שתי דרגות. לדיון אינה עומדת השאלה, אם השיטה של "מתח דרגות" טובה היא או לא, ואינה עומדת השאלה מהו ההסדר הרצוי ליישום השיטה. ההסדר הרצוי הוא אותו הסדר שעליו הסכימו הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בהסכמים הקיבוציים החלים עליהם. יודגש, שבענייננו מדובר בהסכמים קיבוציים שהצדדים להם בעלי ניסיון במשא-ומתן קיבוצי, בעלי מעמד ועמדה שיש בהם ערובה לכך שהשיטה המוסכמת היא המקובלת עליהם, בשים לב למקצוע או למקצועות שבהם מדובר. אם סטו מהמקובל במגזרים אחרים - סימן שראו לנכון לסטות. לדיון עומד פירושו של הסכם קיבוצי - הסכם 1980, עת שני כללים צריך שיעמדו לעיני בית-הדין: הכלל האחד - אין לפרש הסכם קיבוצי, בעיקר הסכם קיבוצי מיוחד, ולו גם פלוראלי, בתלוש מההסכמים הקיבוציים האחרים שחלים, אלא תוך זיקה הדדית וראייתם כשלמות (דב"ע מב/14-4, [1], בע' 319), עת המשקל הראוי לכל אחד מהם ניתן לפי המטריה, המועד וההוראות הספציפיות לעניין יחס הגומלין, אם ישנו; הכלל השני - יש לפרש הסכם קיבוצי, צו מערכת הסכמים קיבוציים, תוך הזדקקות ל"הקשר התעשייתי". .2מהי מערכת ההסכמים הקיבוציים הרלבנטיים לענייננו? נמנה את אלת לפי היקפם וגלגולי הזמן. ההסכם הקודם ביותר הוא, כנראה, משנת 1973(מוזכר במבוא ל"הסכם היסוד") ואין הוא רלבנטי לענייננו. ההסכם המוקדם ביותר והרלבנטי לענייננו הוא הסכם מיום 10.6.1977("ההסכם היסודי"). מאותו הסכם (סעיף 11שבו, כמובא בסעיף 3(א) שבחלק י) עולה, כי הקידום מדרגה לדרגה, במסגרת "מתח דרגות" הוא "לאחר שהיה של לא יותר ממספר שנים נקוב, "בכל דרגה". אותו הסכם לא קבע כל מנגנון, כל דרך אשר יכולה להביא לכך שעובד לא יתקדם בדרגה, במסגרת האמורה, מכל סיבה שהיא; הקידום בדרגה בא מעצם חלוף הזמן. ההסכם שבא, לענייננו אחרי "ההסכם היסודי" הוא הסכם אוקטובר .1979קדם לאותו הסכם זכרון דברים ינואר 1979, שבו נאמר, בסעיף 11שבו, כי תוקם ועדה שתבדוק "משכי שהיה לצורך קידום מדרגה לדרגה במתחי דרגות (מובא בסעיף 3(א) שבחלק י לעיל). "בהתאם לאמור בסעיף 11" שבזכרון הדברים ינואר 1979, בא סעיף 5שבהסכם אוקטובר 1979, אך במקביל בא סעיף 4שבאותו הסכם האומר, כי "הועדה לפי סעיף 11בזכרון הדברים מיום 15.1.1979תמשיך בעבודתה ותסיימה לא יאוחר מיום 15.1.1980". סעיף 5שבהסכם אוקטובר 1979, כקודמו סעיף 11שב"הסכם היסודי", נוקב מספר שנים לשהיה בדרגה, במשרה שעמה מתח דרגות, לעניין קידום מדרגה לדרגה, אך המלים הפותחות הן "פרקי השהיה המינימליים הם". במקביל לסעיף 11שב"הסכם היסודי", אך בכיוון הפוך, אין הסכם 1979אומר דבר וחצי דבר לעניין המנגנון והכלים שיופעלו עם תום פרקי השהיה "המינימליים", מה צריך שיתקיים אז לשם קידום בדרגה ומה המנגנון שימנע שרירות. לשון אחר - הוראה שאין עמה שלמות מבחינת הסדר יחסי עבודה. התשובה מצויה, אולי, בעובדה שבאותו הסכם נאמר, כי הוועדה לפי סעיף 11שבזכרון הדברים ינואר 1979- ועדה שתבדוק משכי שהיה לצורך קידום מדרגה לדרגה במתחי דרגות - תמשיך בעבודתה. בפסק-הדין שבערעור נאמר אמנם, כי "לפי ההסכם משנת 1970ניתנה העלאה בדרגה לעובדים אשר לדעת ההנהלה והארגון היו זכאים לה", אך לא מצאנו בהסכם אוקטובר 1979כל הוראה הקובעת מעמד "לארגון" - להסתדרות המח"ר - להבטחת קידום בדרגה במקרים הראויים. ההסכם הקיבוצי האחרון והרלבנטי לענייננו הוא הסכם 1980, הוא ההסכם, וליתר דיוק סעיף 2שבו, העומד לפירוש. אותו הסכם מתיחס להסכמים קודמים: בסעיף 1 - הוא מוסיף תת-סעיף לסעיף 6שב"הסכם היסודי", בסעיף 2ובסעיף 3"מנוסחים מחדש" הסעיפים 5ו- 7(ב) שבהסכם אוקטובר 1979; בסעיף 4"מתווסף" סעיף ל"הסכם היסודי". .3עד כאן - מערכת ההסכמים הקיבוציים הרלבנטיים לענייננו. ומהו "הקשר התעשייתי" שלו יש להזדקק? "הקשר התעשייתי" הצר והקרוב, זה שבמפעל" (פסק-דין בעניין בתי הזיקוק לנפט, דב"ע לט/24-3, [2], בע' 431; דב"ע מד/40-3, [3], בע' 385) - אצל כל אחד מהמשיבים ביחס לעובדי המח"ר - עולה מההסכמים הקיבוציים גופם. לפחות מאז 1976, נקבעו "פרקי השהיה בין דרגה לדרגה במתח דרגות" בשלושה הסכמים קיבוציים: הראשון - "ההסכם היסודי" - במושגים של פרקי זמן מקסימליים והוא תפס עד לחודש אוקטובר 1979; השני - הסכם אוקטובר 1979במושגים של "פרקי זמן מינימליים"; והשלישי - הסכם 1980, שבא קרוב לשנה אחרי הקודם - שוב במושגים של פרקי זמן מקסימליים. מכאן, שפרט להפסקה של שנה בערך - אם אכן בחשבון סופי היתה הפסקה וזה הרי סלע המחלוקת - הלכו בדרך של "פרקי שהיה מקסימליים". לשון אחר - "ההקשר התעשייתי" הצר מעיד על "פרקי שהיה מקסימליים". את המסלול כולו אפשר לתאר בעקומה שראשיתה "פרקי שהיה מקסימליים" - שלוש שנים ללא מנגנון בלימה (סעיף 2, קטע שני, לעיל), המשכה "פרקי שהיה מינימליים" - שנה אחת, ללא מנגנון למניעת שרירות עד כדי לרוקן מתוכן (סעיף 2, קטע חמישי, לעיל) וסופה - שוב פרקי שהיה מקסימליים, תוך הבטחת מנגנון בלימה. .4מאחר וכל המשיבים הם מעבידים בסקטור הציבורי, טוב ליתן את הדעת ל"הקשר התעשייתי" במעגל "הענפי". עליו ניתן ללמוד מהתקשי"ר - מסעיף 21.24שבו. לומדים משם, כי גם ב"פרקי שהיה מינימליים" נתונה לעובד זכות לקידום בדרגה עם תום פרק הזמן, אלא שמימושה של הזכות נתון לעיכוב על-ידי מנהל היחידה מטעמים שפורטו בתקשי"ר עצמו, תוך שמירת מעמדו של ועד העובדים. מכאן, שהוראה סתמית כגון זאת שבסעיף 5להסכם אוקטובר 1979, "פרקי שהיה מינימליים" ללא כל מנגנון שממנו עולה זכות וללא בלמים למניעת שרירות כלל לא תמצא בתקשי"ר - ב"הקשר התעשייתי" "הענפי". מבחינת ההקשר התעשייתי הענפי - ההסדר שבהסכם אוקטובר 1979הוא בלתי-שלם. .5נחזור למערכת החוזית ונסכמה: א) "ההסכם היסודי" קבע פרקי שהיה מקסימליים בדרגה, במשרה שלה בתקן "מתח דרגות", מבלי שנקבע מנגנון לעיכוב ידום מסיבה כל שהיא (סעיף 2לעיל); ב) בזכרון דברים ינואר 1979- 15.1.1979- בסעיף 11שבו הוסכם על הקמת ועדה שתבדוק משכי שהיה לצורך קידום מדרגה לדרגה במתחי דרגות"; כן נקבע בסעיף 19, כי ועדת ניסוח תנסח את הסכם השכר לשנים 80-1978; ג) "בהתאם לאמור בסעיף 11" לזכרון הדברים הנ"ל, בא סעיף 5שבהסכם אוקטובר 1979, אשר עשה שניים: קבע פרקי שהיה ("משכי שהיה" בלשון סעיף 11הנ"ל) ופתח את הסעיף במלים "פרקי השהיה המינימליים יהיו". הסכם 1979אומר במפורש, כי הוועדה לפי סעיף 11בזכרון הדברים ינואר 1979, תמשיך בעבודתה ותסיימה לא יאוחר מיום 15.1.1980". ללמדך, שעם סעיף 5שבהסכם אוקטובר 1979לא תמה מלאכת "בדיקת משכי השהיה לצורכי קידום מדרגה לדרגה במתחי דרגות" ונדרש המשך. כך אומר הסכם אוקטובר 1979, כי "אין באמור בו כדי לפגוע בעבודת הוועדה לפי סעיף 19" לזכרון דברים ינואר 1979(ועדת הניסוח) ללמדך, שהסכם אוקטובר 1979ימצא ביטוי סופי, בניסוחו, במועד מאוחר יותר; ד) הסכם 1979אמר במפורש, כי הינו כפוף לאישורה של ועדת השרים לענייני שכר ושל המזכירות הארצית של הסתדרות המח"ר. כאשר בהסכם נאמר, כי הינו "כפוף לאישורה של ועדת שרים" אין די באישור של פקיד זה או אחר או ב"אישור" מהשתק או מכללא, אלא שצריך אישור ממשי. הוא הדין עת מדובר באישור "המזכירות הארצית". גם הוא צריך להיות מפורש ולא מסויג ולא מהשתק או מכללא; ה) שבעה ימים אחרי שנחתם הסכם אוקטובר 1979בא מכתבו של המזכיר הכללי של מח"ר לממונה על הסכמי עבודה בנציבות שירות המדינה (סעיף 3(ה) שבחלק י לעיל). יש להדגיש שבאותו מכתב נאמר, שאת זכרון הדברים מיום 11.10.1979(הוא הסכם אוקטובר 1979מאשרים "כמסמך נוסף שייכלל בהסכם השכר לשנים 79- 1978(הוא מה שבא לאחר מכן בתור הסכם 1980), אשר על ניסוחו הסופי עובדת בימים אלה ועדה משותפת של הצדדים להסכם". כן יש ליתן משקל אופרטיבי לאמור בשני הקטעים האחרונים שבאותו מכתב, מכתב שעליו לא באה כל תגובה (סעיף 2, פסקה ה', שבחלק י לעיל); ו) הסכם 1980השלים את הפעולה, הן לעניין המתחייב מסעיף 11לזכרון דברים ינואר 1979וסעיף 4להסכם אוקטובר 1979והן לעניין פעולת ועדת הניסוח (סעיף 19לזכרון דברים ינואר 1979וסעיף 10להסכם אוקטובר 1979), עת המכתב האמור מאת המזכיר הכללי של מח"ר היה בידי הממונה על הסכמי השכר. .6העולה מהאמור הוא, כי בכל הנוגע ל"משכי שהיה לצורך קידום מדרגה לדרגה במתחי דרגות" (סעיף 11לזכרון דברים ינואר 1979) אין לפנינו שני הסכמים - הסכם אוקטובר 1979והסכם 1980, אלא הסכם אחד שראשיתו במסמך משנת 1979וניסוחו הסופי במסמך משנת .1980לא טענו, ובדין לא טענו, שההסכם כולו חל רק מיום .30.12.1980ראיית הסכם אוקטובר 1979כאמור מסבירה את העובדה שבהסכם 1980נזקקו לדיבור "ינוסח מחדש" ולא לדיבור אחר, כגון "יוחלף", "יתוקן" או "במקומו" יבואו" - עת התייחסו להסכם אוקטובר 1979, להבדיל מהלשון שבה נקטו עת התייחסו ל"הסכם היסודי". .7נציין, שרק ההסכם משנת 1980הביא לאיזון במסגרת ההקשר התעשייתי: פרקי שהיה קבועים - ואין נפקא מינה, מבחינת ההיבט הנדון, "אם הם בגדר 'מינימום' או 'מקסימום' " - תוך הבטחת מנגנון מניעת תוצאות פסולות (הכוונה לפסקה ג' שבסעיף 5, נוסח הסכם 1980). .8עד שנעבור להיבט אחר - עוד למערכת ההסכמים. בית-הדין האזורי התייחס לשני ההסכמים בנפרד, ועל כך נאמר כבר אשר נאמר. אשר להסכם אוקטובר 1979- אותו הסכם נבחן בפסק-הדין שבערעור על-פי קנה מידה של "תמורה" (סעיף 6, פסקה א, שבחלק י לעיל), על-פי המשמעות של ביצוע למעשה של חלקים אחרים של ההסכם ואישורם למעשה (סעיף 6, פסקה ב', שבחלק י לעיל) ומתוך הנחה שאין "לאשר חלק מהסכם" ולקבל הטבות על-פיו ולא לאשר את השאר. לענייננו די שייאמר, כי אין זה ברור כלל וכלל, שאותן הנחות ומבחנים נכונים הם. ראשית, הסכם קיבוצי הוא מכלול המסדיר חיי עבודה במפעל וכשם שבחוק מקיף פסול בסעיף אחד אינו מביא, בהכרח, לפסול החוק כולו, כן יכול ובהסכם קיבוצי יופעל עקרון "העפרון הכחול" וסעיף מסוים יפול והשאר יעמדו - הכל בכללים היפים להפעלת כלל זה (דב"ע לג/25-3, [4], בע' 375). כל נושא "התמורה" איבד ממשקלו בדין הכללי ומכל שכן לא הוא יקבע כשרותו או פסילתו של סעיף מסוים בהסכם קיבוצי; הוא הדין לעניין מתן הכשר להסכם או לסעיף שבו, מהטעם שהיה מקובל בעבר הרחוק, שה"הסכם כבר בוצע" ולכן כשר הוא למעשה (בדיעבד); אחרון - עת נאמר במפורש במסמך, שעליו חתם נושא תפקיד מסוים, שהמסמך טעון אישור של גוף פלוני בעל סמכות גבוהה מסמכותו של החותם - תנאי זה מחייב; אם האישור הוא מסויג עניינית - חופשי הצד השני להתייחס למסמך כאילו לא אושר ואין לו נפקות, אך אין הוא רשאי להתעלם מהסייג, אם מפורש הוא, ולראות את ההסכם כאילו אושר, עת למעשה לא אושר. .9באמור עד כה, ניתנה למעשה תשובה לשאלה שעומדת להכרעה. למען השלמות, מן הדין להתיחס גם, ישירות, לשאלה כפי שהוצגה בבית-הדין האזורי, והיא: האם תופס סעיף 2בהסכם 1980למפרע ליום 1.4.1978, כגרסת ההסתדרות המח"ר? על השאלה משיב פסק-הדין שבערעור בטעם, שאין באותו הסכם "קביעה חד-משמעית שתחילתו תהיה לפני חתימתו". אכן, הכלל הוא זה שלו היה מודע בית-הדין האזורי והוא נקבע בסעיף 11חוק הסכמים קיבוציים. באותו סעיף נאמר "תחילתו של הסכם קיבוצי הוא מהיום שנקבע לכך בהסכם, ובאין תאריך קבוע - מיום חתימתו". בעיות הקשורות בתחולה למפרע של הסכמים קיבוציים נדונו כבר בפסיקה: לענייננו די שייאמר, כי סדר המלים בסעיף האמור אינו מקרי: תחילה בא היום "שנקבע לכך בהסכם", ורק אחר כך בא "יום חתימתו". יודגש, שאין דרישה להוראה "חד משמעית" לתחולה למפרע, כאמור בפסק-הדין שבערעור. די שתהיה "קביעה". אותה קביעה יכול ותהיה מפורשת, יכול ותהיה שונה למסכות שונות שבהסכם ויכול ותעלה מעצם תוכנו של ההסכם או הסעיפים העומדים לדיון, ובלבד שיהיה ברור למה מתכוונים. מהאמור בסעיפים הקודמים ברור, שאותו ניסוח מחדש משתלב בקודם ומהווה חלק ממנו. .10למען קיים מצווה, שלא לשים מכשול בפני מי שעלול לא לראותו, ולאור העולה מכל החומר שבתיק, לפיו ביקשו לראות באמור בסעיף 5שבהסכם אוקטובר 1979, כפי שנוסח בהסכם 1980, חזרה למצב שהיה קיים לפי ה"הסכם היסודי" (היינו "קידום אוטומטי" בתום תקופת השהיה), טוב שייאמר, כי הסעיף התל עתה אינו מקנה זכות ל"קידום אוטומטי", וזה לאור פסקה ג' שבו (מובא בסעיף 3(ד) שבחלק י לעיל). ביסודם של דברים, כתוצאה מפסקה ג', באים למצב שהוא בעיקרו מקביל למצב העולה מסעיף 21.24שבתקשי"ר (סעיף 4לעיל), אלא שהכיוון הוא הפוך, וההכרעה עברה מצד לצד. כשם שלפי סעיף 21.24שבתקשי"ר קמה זכות לעובד ו"כוח" בידי המעביד לעכב מימושה, כן קמה זכות לעובד וכוח למעביד לעכב, אלא שמימוש העיכוב מותנה "בהסכמת הסתדרות המח"ר"; כשם שעל-פי התקשי"ר אין המעביד רשאי לעכב, אלא מסיבות ובתנאים המפורשים בתקשי"ר ואינו רשאי לפעל תוך שרירות, כן אין הסתדרות המח"ר יכולה לסרב ולא ליתן הסכמתה לעיכוב, אלא מטעמים סבירים ורלבנטיים. יש להניח שבהסכמת הצדדים ייקבע מנגנון להפעלת פסקה ג' ועל כל פנים טוב שיהא ברור, שההחלטה לעכב או שלא לעכב מחייבת משא-ומתן בתום לב על כל מקרה ומקרה, כפי שלמעשה מתחייב גם מהתקשי"ר או מכל פעולה בנושא, אם התקשי"ר אינו חל. התוצאה היא, שדין הערעור להידחות. אין צו להוצאות.חוזההסכם קיבוצי