קידום בדרגה של עובד מדינה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קידום בדרגה של עובד מדינה: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בירושלים (אב-בית-הדין - השופט אדלר; נציגי ציבור ה"ה קפמן והרבסט; תב"ע מא/315-3) התבררה תובענה של המשיב (להלן - העובד) נגד המערערת (להלן - המדינה) בעתירה הקשורה בקידומו בדרגה של העובד והפרשי שכר בעקבות זאת. בית-הדין האזורי פסק חלקית לטובת העובד ובבית-דין זה ערעור של המדינה וערעור שכנגד של העובד. .2העובדות הצריכות לעניין, כעולה מפסק-הדין של בית-הדין האזורי ומחומר הראיות, הן: א) העובד הוא עובד המדינה משנת 1950; ב) העובד היה דובר מינהל הכנסות המדינה עד 1964, עת הועבר לתפקיד של מנהל מוזיאון המיסים ומנהל הפרסומים המקצועיים במינהל הכנסות המדינה; ג) עד 1.4.1973היתה דרגתו של העובד דרגה ג' בדירוג העיתונאים; ד) בהסכם הקיבוצי בין הממשלה לבין ההסתדרות משנת 1973נקבע סולם דירוג חדש של העיתונאים. בסעיף 2להסכם נקבע לוח להעברה מסולם הדירוג הישן לסולם הדירוג החדש. לפי אותו לוח, עובדים בדרגה 2הועברו לדרגה 6; ה) העובד הועבר לדרגה 6בדירוג העיתונאים, בתוקף מ-1.4.1973; ו) דובר מינהל הכנסות המדינה הועלה לדרגה 7בדירוג העיתונאים (תיקנית) בתוקף מ-1.4.1973; ז) ביום 25.5.1976הוצא ונמסר לידי העובד "אישור העלאה בדרגה", בטופס מקובל לאותה מטרה והחתום על-ידי "האחראי לענייני עובדים באוצר", לפיו אישר הממונה העלאתו בדרגה של העובד מדרגה 6שבדירוג העיתונאים, לדרגה 7שבאותו דירוג, בתוקף למפרע מיום 1באפריל .1975באותו אישור, לפני החלק האופרטיבי, מצוי תיאור המשרה, וצוין כי התקן לשנת 1975הוא דרגה 6-7; ח) ב- 10.6.1977הוצא ונמסר לידי העובד "אישור העלאה בדרגה" בטופס זהה לטופס ששימש לאישור האמור בפסקה הקודמת, לפיו הועלה העובד לדרגה 8בדירוג העיתונאים, בתוקף למפרע מיום 1באפריל .1977בעמודה המתארת את המשרה נאמר שהתקן לשנת 1976הוא דרגה 6-8; ט) בסופו של כל אחד מהאישורים הנ"ל נאמר: "האישור הוא על-פי פרק 21 שבתקנון שירות המדינה (תקשי"ר). הוא ניתן לביטול על-ידי נציבות שירות המדינה, אם נתברר שניתן מתוך הפרת הוראות בתקשי"ר; י) לפי "התקן" המצוי בנציבות שירות המדינה, דרגת המשרה בשנת 1976/77 היתה 6- 7ובשנת 1979/80, היתה הדרגה 6-.8 .2.1א) נציבות שירות המדינה לא ביטלה ולא נקטה כל פעולה אחרת, על-פי הכוח הניתן לה בסעיף 21.262שבתקשי"ר בנוסחו דאז (סעיף 21.255דהיום). ("הערה" בדבר הכוח לבטל "אישור העלאה בדרגה" כרשום בסופם של האישורים - פסקה ט' שבסעיף 2לעיל); ב) לפי הסכם קיבוצי בין הממשלה להסתדרות, נוספה לכל המשרות בדירוג העיתונאים דרגה אחת מעל דרגת השיא בתקן, החל מ-1.4.1979, ועיתונאי שהוענקה לו דרגה 8תקנית לפני 1.4.1978זכאי להעלאה לדרגה 9מיום 1.4.1979; ג) העובד ביקש לקבל דרגה 9תקנית מ-1.4.1979, אך ההעלאה לדרגה זו לא אושרה, וב- 9.1.1981הודיע לו סמנכ"ל משרד האוצר, כי באישור ההעלאה בדרגה מיום 10.6.1977נפלה טעות, והדרגה 8שהוענקה לעובד היתה אישית ולא תקנית. .3עיקר טענתו של העובד היתה, כי ביום 10.6.1977הועלה לדרגה 8תקנית, החל מיום 1.4.1977, ועל כן - מכוח ההסכם הקיבוצי האמור בפסקה 2.1(ב) לעיל זכאי הוא להעלאה לדרגה 9, מיום .1.4.1979 .4הסעיפים הרלבנטיים בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט- 1959(להלן חוק המינויים) הם: " .13השר או מי שהוסמך לכך על ידיו יציע לנציב השירות, בדרכים שייקבעו בתקנות, רשימת משרות בשירות המדינה ועל הדרגות הצמודות להלן, רשימה לכל יחידה מיחידות משרדו (להלן - תקן). .14תקן טעון אישור נציב השירות; לא אישר נציב השירות תקן שהוצע כאמור בסעיף 13, יביאו אותו לפני ועדת השירות אשר תשמע את נציב השירות, את הממונה על התקציבים או את נציגיהם, את נציג השר שהציע את התקן ואת נציגות עובדי המדינה; החליטה ועדת השירות שלא לאשר את התקן כפי שהוצע, רשאי השר שהציעו להגיש ערר לממשלה. .15לא יתמנה אדם עובד הדינה אלא למשרה פנויה לתקן". .4.1הסעיפים הרלבנטיים שבתקשי"ר (נוסחו דאז) הם: " 21.262אישר האחראי העלאה בדרגת עובד, ישלח לעובד הודעה על כך בטופס 'אישור העלאה בדרגה' (קאמ"מ 2625) והעתקים ממנה לנציבות שירות המדינה ולמחלקת הכספים של המשרד (ראה דוגמת הטופס בנספח לסעיף זה). מחלקת הכספים תצרף את ההעתק לגיליון המשכורת שבו מופיע שם העובד לראשונה בדרגתו החדשה. אישורים אלו ניתנים לביטול על-ידי נציבות שירות המדינה, תוך שלושה חודשים מיום הינתנם, אם נתברר שניתנו מתוך הפרת הוראות התקשי"ר. 21.263אישרה נציבות שירות המדינה העלאת עובד בדרגה, תוציא הודעה על כך בארבעה עותקים, המקור של ההודעה על ההעלאה;בדרגה יישלח לידי העובד באמצעות האחראי של המשרד; ההעתק האחד יישאר במשרד וההעתק השני יצורף לגיליון המשכורת שבו מופיע שם העובד לראשונה בדרגתו החדשה; ההעתק האחרון יישמר בנציבות שירות המדינה. .5בפסק-הדין שבערעור נעתר בית-הדין האזורי חלקית לתביעתו של העובד, ואמר: "אנו מקבלים את התביעה להצהיר, שמר מנדאל זכאי לדרגה 9תקנית החל מיום 1.4.1979, ולהפרשי שכר בהתאם, כשהם נושאים ריבית חוקית וצמודים למדד המחירים לצרכן מהיום שהשכר עליו פסקנו ההפרשים שולם עד לתשלום בפועל. אנו דוחים את התביעות האחרות. אנו פוטרים התובע מתשלום האגרה הדחויה. לאור הנסיבות יש לקבוע שכר טרחה והוצאות אשר יפצו התובע על הוצאותיו הקשורות בהגשת התובענה, ולכן אנו מחייבים את המדינה לשלם לו סכום של 000, 200שקל הוצאות ושכר טרחה, ואם סכום זה לא ישולם תוך 30יום ממתן פסק-דין זה, יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן של חודש 9/84עד לתשלום בפועל". .6בערעור, חזרה הפרקליטה אשר ייצגה את המדינה, ביסודו של דבר, על הטענות בבית-הדין האזורי והדגישה, כי שלא בדין ביסס בית-הדין האזורי את מסקנתו על התקשי"ר; התקשי"ר לא בא "להצר את צעדי המדינה" כעולה מחוק המינויים ואת סמכותו של נציב שירות המדינה מכוח הסעיפים 13ו- 14לחוק המינויים. "סמכותו של הנציב לבטל העלאה בדרגה באה לא מסעיף 21.255לתקשי"ר (סעיף 21.262בנוסחו דאז), אלא מהסעיפים הנ"ל של החוק". הפרקליטה הפנתה את תשומת הלב לפסק-הדין בעניין הוועד הארצי של עובדי בתי-החולים הממשלתיים (דב"ע מג/1-4, [1], בע' 15). .6.1הערעור שכנגד בא, ביסודו של דבר, "להוסיף על הנמקתו של בית-הדין האזורי". .7ביום שבית-הדין שמע את טענות הצדדים, פסק, כי "הן דין הערעור והן דין הערעור שכנגד - להידחות. נימוקים יינתנו בנפרד". הנימוקים הם בפסק-הדין שלהלן. .Iiפסק-דין .1למעשה ניתן לאשר את פסק-הדין שבערעור - מטעמיו. כל אשר ייאמר להלן בא להוסיף, לאור הטענה שהודגשה בערעור ועניינה - יחס הגומלין בין חוק המינויים לבין הוראות התקשי"ר, בנושא קידום בדרגה, (סעיף 6שבחלק iלעיל). .2התייחסות לטענה מחייבת לחזור ולעמוד על מהותו ומטרתו של חוק המינויים. .3על היקפו של החוק, במידה הנוגעת לענייננו, נאמר בפסק-הדין עמירב (דב"ע מב/8-4, [2], בע' 103): " .4חוק המינויים, כפי שנתקבל בכנסת בשנת 1969, מבוסס על הצעת חוק בגלגול שני. הגלגול הראשון היתה הצעת 'חוק שירות המדינה, תשי"ג1953', שהוגשה לקריאה ראשונה על-ידי ראש הממשלה דאז ביום י"ח בסיוון תשי"ג ( 1ביוני 1953). השוני בשם הוא משמעותי. בעוד שההצעה משנת 1953היתה לחוק שירות מדינה כללי ומקיף, ההצעה השניה, שבעקבותיה בא החוק משנת 1959, מוגבלת ל'מינויים'. עת הוצגה ההצעה הראשונה לקריאה ראשונה, מנה ראש הממשלה שישה נושאים שהחוק דן בהם: קבלת עובדים: 'נקיון כפיים של עובדי המדינה'; חובותיהם של עובדי המדינה; מעמד עובדי המדינה; 'תנאי עבודתם ובטחונם בעתידם'; 'מניעת כל שרירות לב ופניה אישית או פוליטית בפיטורים'; 'הזכות הקולקטיבית של העובדים... להשתתף בהסדר ענייני העובדים בתחום המוגדר בחוק' (דברי הכנסת, כרך 14, ע' 1424). מטעמים שבית-דין זה פטור מלעמוד עליהם, סביר מאד להניח, כי הטוב מאד - הרצון לחוקק חוק כולל ומקיף העונה על הכל - היה לרועץ לטוב, כך שהצעת החוק משנת 1953לא עברה את כל שלבי החקיקה. .5החשוב לענייננו הוא, שבשנת 1958חודשה יזמת החקיקה, הוגשה הצעת חוק חדשה ובעקבותיה נתקבל חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט- .1959לענייננו חשוב להדגיש, כי נשוא החוק הוא רק פרשה אחת מכלל מסכת הדינים שעניינם 'עובדי מדינה' - פרשת 'מינויים'". על מטרתו העיקרית של החוק ניתן ללמוד מהמובא בהמשכו של אותו פסק-דין, מפי ראש הממשלה דאז. .4הסעיפים שבחוק שירות המינויים שעליהם סמכה הפרקליטה אשר ייצגה את המדינה הם 13ו- .14שני סעיפים אלה הם מהתחום המינהלי המובהק. כשמדובר בחוק שעניינו קבלת עובדים לשירות המדינה - "מינויים", אין להם אלא נפקות מוגבלת כלפי חוץ. השאלה, מהו היקפה של אותה נפקות, אינה צריכה תשובה בעניינו. .5"תנאי עבודה", ובכלל זה "קידום עובדים", הם מחוץ לתחולה ומחוץ לנושא חוק המינויים. נושאים אלה שמורים למשא-ומתן קיבוצי ולהסכמים קיבוציים, ומכוח חוק יסוד: הממשלה - לממשלה או מי שפועל מטעמה על-פי אצילת סמכויות; עם אלה נמנה, במסגרת האצילה, נציב שירות המדינה. .6באמור בסעיף 4, לעניין המשמעות של הסעיפים 13ו- 14לחוק המינויים, אין כדי לקבוע שאין ולא יכולה להיות נפקות אחרת, נוספת, ל"תקן" ("משרות ודרגות הצמודות להן"). .7נציב שירות המדינה פועל בשתי איצטלות: האחת - "סטטוטורית" (כגון חוק שירות המדינה (מינויים), חוק שירות המדינה (משמעת) וחוק שירות המדינה (גמלאות)), והשניה - מינהלית, כאמור בסעיף 5לעיל. זה מביאנו לתקשי"ר ולהסכמים הקיבוציים החלים לענייננו. .8נושא "קידום בדרגה" מוסדר הסדר מפורש בפרק 21, פרק משנה 21.2, שבתקשי"ר. לענייננו אין זה רלבנטי מה מאותו פרק חוזר על הוראות שבהסכמים קיבוציים ומה הוא בגדר הוראה מינהלית חד-צדדית, אם כי בעניינים אחרים יכול ויכול שתהיה לאבחנה משמעות רבה. .9מפסק-הדין שבערעור עולה ברורות, שבכל הנוגע להעלאה בדרגה של העובד, כאמור בסעיף 2שבחלק iלעיל, פעלו בהתאם לפרק משנה 21.2שבתקשי"ר. נדגיש, ש"אישור העלאה בדרגה" (סעיף 2, פסקות ז ו-ח שבחלק iלעיל) הוא בטופס הקבוע לכך בתקשי"ר, כולל הערה, בסוף האישור ולפני החתימה, בדבר התנאים ל"ביטול". .10משלא עשה נציב שירות המדינה, או איש מטעמו, ל"ביטול האישור" - לא העובד ישא בתוצאות. אגב יודגש, שכל אשר התברר במהלך הדיון הוא, שסמנכ"ל האוצר הודיע לעובד על "טעות", אך לא הובאה כל ראיה שנציב השירות "ביטל" בזמן מן הזמנים את ה"אישור". .11על כל פנים: לא טענו בערעור, וטוב שלא טענו, שבית-הדין האזורי טעה בדרך יישום התקשי"ר; אשר טענו הוא, כי התקשי"ר לא גרע מזכויות נציב שירות המדינה על-פי חוק המינויים. לאותה טענה ניתנה כבר תשובה, שאותה ניתן לסכם ולאמר כי אכן אין לגרוע בתקשי"ר מסמכויות שחוק המינויים העניק לנציב שירות המדינה, אך לענייננו: קידום בדרגה של מי שכבר מונה לשירות המדינה, ומשרת זה עשרות שנים לא העניק החוק כל סמכות לנציב שירות המדינה; סמכותו ממקור אחר כאמור לעיל. .12האמור הוא להנמקת הערעור של המדינה. דחיית הערעור שכנגד של העובד אינה צריכה כל הנמקה, ודי בציון העובדה שהערעור שכנגד בא, בעיקר, "להוסיף על הנמקתו של בית-הדין האזורי" (סעיף 6.1שבחלק iלעיל). אמנם נדחו הן הערעור והן הערעור שכנגד, אך מאחר שהערעור שכנגד בא רק "להוסיף" על הנמקות בית-הדין האזורי, רואה בית-הדין לחייב את המדינה בהוצאות בסך 000, 150שקל.קידום עבודהדירוג שכר (דרגה)עובדי מדינה