קיזוז תשלום מילואים מחוב לביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיזוז תשלום מילואים מחוב לביטוח לאומי:

.Iההליך
.1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בירושלים (השופט נויגבורן - דן יחיד; תב"ע מד/193-0) אשר דחה את תביעת המערער לקזז דמי תגמולים, אשר לא הוכרו על-ידי פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, מחובו למוסד, וכן על חיובו של המערער בהוצאות משפט סמליות בסך של 000, 1שקל.
.2העובדות בהליך זה לא היו שנויות כלל במחלוקת והן:ב
א) המערער, עורך-דין במקצועו, שרת תקופות שונות במילואים; ב) ביום 22.3.1984הגיש המערער למוסד לביטוח לאומי תביעות בגין חמש תקופות מילואים בהן שירת וביקש, כי התשלום בגינן יקוזז מחובו למוסד; ג) פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי סרב להכיר בתביעות המתייחסות לשתי תקופות שירות במילואים - האחת מיום 9.1.1980עד 17.1.1980והשניה מיום 20.11.1981ועד יום 8.12.1981- והכיר ב- 3תביעות בלבד, המתייחסות לתקופות שירות מילואים מאוחרות יותר.
דמי התגמולים בגין תקופות אלה קוזזו מחובו של המערער בגין דמי ביטוח.
.3בבית-הדין האזורי טען המערער, כי לא בדין הפעיל בעניינו המוסד לביטוח לאומי את הוראת סעיף 128לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משוב], תשכ"ח- 1968(להלן
- חוק הביטוח הלאומי) המתייחס לתביעה לגמלת כסף בלבד, ואין לעשות בו שימוש, לגרסתו, בתביעה לקיזוז חוב.
.4בית-הדין דחה את התביעה מן הנימוק, כי הזכות לקיזוז קמה רק עם ההכרה בתביעה כל-ידי פקיד התביעות.
אף כי לא הועלתה בפני בית-הדין טענה, כי פקיד התביעות שקל שלא כדין את התביעה בגין שני מועדי שירות המילואים שלא הוכרו, בחן בית-הדין האזורי את הסוגיה והגיע למסקנה, כי לא נפל כל פגם בשיקוליו של פקיד התביעות.
בית-הדין אף פסק לטובת המוסד לביטוח לאומי - 000, 1שקל הוצאות (סמליות) מאחר ו"התרשם כי התביעה מופרכת מיסודה'; ו"בהתחשב בכך שהתובע (המערער) הוא משפטן".
.5בערעורו חזר המערער, תוך הרחבת היריעה, על טיעוניו בבית-הדין האזורי.
עיקר טענותיו היו:ו


א) הזכות לתגמול בגין שירות מילואים קמה מכוח סעיף 127סט לחוק הביטוח הלאומי מעצם השירות במילואים; ב) סעיף 128לחוק הביטוח הלאומי מתייחס לגמלת כסף בלבד, כאמור בו עצמו:נ "כל תביעה לגמלת כסף תוגש תוך שנים-עשר חודשים...". מאחר והמערער ביקש לקזז תשלומים - לא היה כלל מקום לפעול על-פי אותו סעיף; ג) יש להבחין בין קיזוז לבין תשלום. בקיזוז - מספיקה עצם הזכות לתשלום; ד) לחלופין - בנסיבות המקרה, בו עצם השירות במילואים לא היה שנוי במחלוקת, לא היה כל מקום שלא לאשר את התגמול עבור שתי תקופות שירות המילואים שהיו במחלוקת, ועל פקיד התביעות היה להפעיל את שיקול דעתו בהתאם; ה) לא היה מקום לחייב את המערער בהוצאות, על-פי מדיניותו של בית-הדין.
.6באת-כוח המוסד לביטוח לאומי השיבה:ב
א) ניתן לקזז מחוב של מבוטח רק תשלום שאושר על-ידי פקיד התביעות; ב) פקיד התביעות הפעיל כיאות את שיקול דעתו, מה עוד שהמערער לא נתן כל נימוק שהוא לשיהוי בהגשת תביעתו.
באת-כוח המוסד לביטוח לאומי הסכימה לביטול החיוב בהוצאות.
.7פסק-הדין ניתן על-ידי מותב חסר, בהעדרו של אחד מנציגי הציבור שהוזמן כדין ולא הופיע.
.Iiפסק-דין
.1כלל הוא בדיני חיובים, כי ניתן לקזז חוב, ואין לקזז "זכות" כשלעצמה.
לחיזוק דברינו נביא הוראותיהם של מספר חוקים:ו
א) סעיף 53לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973;
"(א) חיובים כספיים שצדדים חייבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.
(ב) אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול"; ב) סעיף 20לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970:נ
"חובות שהצדדים חבים זה לזה על-פי חוק זה ניתנים לקיזוז"; ג) סעיף 2רישא לחוק קיזוז מסים, תש"ם-1980:ב
"החזר מס ניתן לקיזוז כנגד כל חוב מס ובלבד שאין עוד זכות להשגה, לערר או לערעור על סכום החוב".


.2אף מעיון בסעיף 139לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו קיזוז (בנוסחו בתקופה הרלבנטית), ניתן להגיע לאותה תוצאה.
פסקה (ב) לאותו סעיף קובעת:ו
"המוסד רשאי לקזז -
(1) כנגד גמלאות כסף המגיעות ממנו לזכאי או לכל אדם אחר מכוח הזכאי...".
.3סעיף 128לחוק הביטוח הלאומי, מכוחו פעל פקיד התביעות, קובע:נ
"כל תביעה לגמלת כסף תוגש תוך שנים-עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, אולם רשאי המוסד ליתן גמלה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור".
.4זכויות רבות בחוק הביטוח הלאומי קמות בקרות אירוע מסוים:ב דמי לידה -
עם הולדת ילד, קצבת זקנה - בהגיע המבוטח לגיל הקובע ותגמול בצד שירות במילואים - עצם השירות תקופה רצופה של יומיים לפחות.
אך בכל אלה לא סגי. "מימושה של הזכות, ראשיתו בהגשת תביעה למוסד, ולתביעה זו לא יהיו טעם או תכלית אם לא תגלה עילה. לא די לשם כך שפלוני יציין בתביעתו, כי ארע אירוע מאלה המכוסים בענפי הביטוח השונים:ו לידה, תאונת עבודה, מוות, גיל הקצבה, וכו'... צריך עוד שיתקיימו בתובע גמלה, כל שאר היסודות הנחוצים להיווצרות עילה לזכאות, כגון:נ היותו מבוטח; מעבר תקופת האכשרה; אי-פיגור בתשלום דמי ביטוח; היותו רשום במוסד; צמצום הכנסותיו; מועד הפסקת העבודה לרגל היריון; התלות במבוטח שנפטר, וכו'. בהתקיים כל התנאים הדרושים, במצטבר, נוצרת עילה אשר קמה בקרות האירוע שבגינו מחייב 'הביטוח לפי חוק זה' להעניק גמלה (ראה הגדרת 'גמלה' בסעיף 1). יום האירוע הוא 'היום שבו נוצרה עילת התביעה...' שממנו מתחיל פרק זמן של שנים-עשר חודשים להגשת התביעה למוסד (סעיף 128לחוק). חלפו שנים-עשר חודשים והתביעה טרם הוגשה - קיים שיהוי, עם כל הכרוך בכך" (דב"ע לח/95-0), [1], בע' 251).
אף כי לענייננו, כמה מן התנאים המצוינים לעיל אינם רלבנטיים, נשאר בעינו העיקרון, והוא - חובת הגשת התביעה למוסד במועד שנקבע.
מן האמור עולה, כי טענת המערער על-פיה עצם שירות המילואים יוצר את הזכות, נכונה רק בחלקה; על כל פנים, החיוב של המוסד לביטוח לאומי לתשלומה קם רק לאחר שהוגשה התביעה, כמצוות סעיף 128לחוק, וזאת אושרה. המסקנה היא, כי כל עוד לא אישר פקיד התביעות את התביעה, לא קם "חוב" של המוסד כלפי המערער, ולא היה חוב הניתן לקיזוז.


.5אף בטענה החלופית של המערער, על-פיה לא הפעיל פקיד התביעות את שיקול דעתו, אין אנו מוצאים פגם שיצריך את התערבותנו, במסגרת הפיקוח השיפוטי של בית-הדין על פעולותיו של המוסד לביטוח לאומי.
המערער לא נתן כל נימוק לשיהוי בהגשת תביעתו, ובנסיבות אלה, אין מקום להתערב בשיקול דעתו של פקיד התביעות.
העובדה, שעצם שירותו במילואים של המערער לא היה שנוי במחלוקת לא תוכל, כשלעצמה, לשקול, כשם שלא שקלה העובדה, שלא היה ספק שנולד למבוטחת ילד, אך משלא הגישה במועד למוסד לביטוח לאומי תביעתה לקצבת ילדים - נדחתה תביעתה לקצבה בגין תקופה העולה על שנתיים למפרע מיום הגשת תביעתה (דב"ע לא/62-0, [2], בע' 111).
.6בהסכמה - בטל החיוב בהוצאות. נציין, כי דרכו של בית-דין זה היא שלא להטיל הוצאות, אף לא סמליות, נגד מבוטחים, שהפסידו בתביעתם נגד המוסד לביטוח לאומי, אף אם תביעתם "מופרכת מיסודה".

במקרה שלפנינו טעה המערער משפטית, וטעותו זאת אינה מצדיקה, לאור מדיניותו של בית-הדין, הטלת הוצאות.
.7בכפוף לאמור בסעיף 6דלעיל, דין הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכות הקיזוז

  2. הודעה על קיזוז

  3. קיזוז חוב לבנק

  4. קיזוז חוב ממשכורת

  5. קיזוז סכום לא קצוב

  6. ויתור על זכות קיזוז

  7. קיזוז בהליכי פירוק

  8. התיישנות טענת קיזוז

  9. זכות הקיזוז של הבנק

  10. קיזוז חיובים קצובים

  11. קיזוז הפסד הון ריאלי

  12. טענת קיזוז עסקה אחת

  13. זכות קיזוז חוק החוזים

  14. טענת קיזוז בטענת פרעתי

  15. קיזוז הפסדים מעסק ממשכורת

  16. קיזוז הפסדים משנים קודמות

  17. קיזוז פיקדון בבנק שלא כדין

  18. קיזוז מקדמות ששולמו לעובד

  19. משלוח הודעת קיזוז ע''י נושה

  20. קיזוז משכר עבודה של פושט רגל

  21. ערעור לגבי טענות קיזוז של חוב

  22. קיזוז שכר עבודה על ידי המעביד

  23. קיזוז חוב פרמיה מתגמולי ביטוח

  24. קיזוז ותביעה שכנגד - מה ההבדל

  25. העברת קיזוז הפסדים לשנים הבאות

  26. קיזוז עלות קורס הכשרה מהמשכורת

  27. קיזוז מכוח חוזה קיזוז מכוח הדין

  28. טענת קיזוז חוב בגין עבודות פיתוח

  29. קיזוז קצוב - הגנה כנגד תביעה שטרית

  30. קיזוז נזקים מתשלום על עבודות חפירה

  31. קיזוז תשלום מילואים מחוב לביטוח לאומי

  32. זכות לקיזוז שווי השקעות בנכס מתשלומי ארנונה

  33. קיזוז הקצבה חודשית לחינוך מחשבון של מועצה מקומית

  34. טענות קיזוז והשבה של המעביד על עלויות הכשרת עובד

  35. הכרה בהפסד ריאלי ממכירת דירה לצורך קיזוז רווח ממכירה

  36. נטען כי נשלחה הודעת קיזוז כנגד יתרת החוב נוכח קיומו של חוב הארנונה

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון