שימוש במבנה שנבנה ללא היתר

האם שימוש במבנה שנבנה ללא היתר הינו עבירה פלילית ? הערעור הוא על זיכויו של המשיב מאשמה של שימוש במקרקעין בלא היתר; עבירה לפי סעיף 204 (א) לחוק. טענת התביעה היתה כי המשיב השתמש בתוספת בניה (מחסן) שנבנתה בלא היתר בשטח הסמוך לדירתו. שטח זה היה מיועד על פי היתר הבניה להיות בלתי חפור. כלומר: שטח מילוי. המשיב הודה בכך שהוא משתמש בתוספת הבנייה, כמחסן. ואולם, ביהמ"ש קמא זיכה את המשיב מאשמה בקובעו כי אין עבירה כאשר משתמשים בשטח שנבנה ללא היתר בניה אלא אם כן עצם השימוש טעון היתר. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שימוש במבנה שנבנה ללא היתר: זהו ערעור על פסק דין מיום 30.1.91 של ביהמ"ש לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט צבי זילברטל) בת.פ. 3400/97 (להלן: פסק הדין). בכתב האישום יוחסו למערער העבירות הבאות: ביצוע עבודה ושימוש הטעונים היתר לפי חוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן: החוק) בסטייה מהיתר או מתכנית, עבירה לפי סעיפים 145 (א) ו - 204 (ב) לחוק או ביצוע עבודה ושימוש הטעונים היתר לפי החוק בלא היתר כאמור. עבירה לפי סעיפים 145 (א) ו - 204 (א) לחוק. הערעור הוא על זיכויו של המשיב מאשמה של שימוש במקרקעין בלא היתר; עבירה לפי סעיף 204 (א) לחוק. טענת התביעה היתה כי המשיב השתמש בתוספת בניה (מחסן) שנבנתה בלא היתר בשטח הסמוך לדירתו. שטח זה היה מיועד על פי היתר הבניה להיות בלתי חפור. כלומר: שטח מילוי. המשיב הודה בכך שהוא משתמש בתוספת הבנייה, כמחסן. ואולם, ביהמ"ש קמא זיכה את המשיב מאשמה בקובעו כי אין עבירה כאשר משתמשים בשטח שנבנה ללא היתר בניה אלא אם כן עצם השימוש טעון היתר. סעיף 204 (א) קובע כדלהלן: "המבצע עבודה או משתמש במקרקעין ללא היתר, כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפיה חוק עצמו תקנה על פיו, דינו..." וזו לשון הרישא של סעיף 208: "בוצעה עבודה או השתמשו במקרקעין בנסיבות ובדרך שיש בהם עבירה לפי סעיף 204. ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה..." סעיף 208 (א) לחוק מונה את האחרים לביצוע העבירות שנקבעו בסעיף 204 וביניהם "המשתמש בפועל במקרקעין". כב' השופט קמא התייחס לפרוש המונח "המשתמש" שבסעיף 208 (א) (7) לחוק וקבע כך: "קריאת הסעיפים 204 ו - 208 לחוק מצביעה בבירור על כך כי "השימוש" הנזכר בהם הוא שימוש הטעון היתר או שימוש בסטייה מהיתר ולא "שימוש סתם"... דהיינו המשתמש הנזכר בסעיף משנה (7) הוא משתמש ששימושו בקרקע או במבנה טעון היתר ואין בידו היתר (או שהוא סוטה מהיתר)." (עמ' 7 לפסה"ד). השאלה בפנינו היא איפוא האם השימוש שעשה המשיב במחסן הנידון הוא עבירה על החוק? כב' השופט קמא קבע בפסד דינו, ששימוש במבנה ללא היתר אינו בבחינה "שימוש ללא היתר או בסטייה מההיתר". ואלו דבריו: "השימוש היכול להוות בסיס לעבירה הוא שימוש הטעון היתר, הנעשה ללא היתר או שימוש בסטייה מהיתר. הואיל ואין כל היתר שחל על התוספת. ברי שלא יתכן כאן שימוש בסטייה מההיתר". (עמ' 15 לפסק הדין). חוק התכנון והבנייה מתווה דרכים להכנת תוכניות בניה וקובע כללים ובעניין היתרי בניה. החלים על כל בניין הנבנה במדינה. זהו הנדבך הראשון והעיקרי שבחוק שבעניינו אף הותקנו תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970. נדבך נוסף הוא הכללים לגבי העבודה והשימוש בקרקע ובבניין שבעניינו הותקנו תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) תשכ"ז - 1967. משהוקם בניין על פי תנאי החוק והתקנות ובהתאם להיתר הבניה החל עליו, ניתן האות לבחינת השימוש המותר באותו בנין. בנין שנבנה ללא היתר ובניגוד לחוק, אין השימוש בו יכול, מן הסתם לעלות בקנה אחד עם השימוש המותר בחוק ואדם שיעשה שימוש כלשהו במבנה שכזה יימצא עובר עבירה על סעיף 204 (א) לחוק. כאמור קבע כב' השופט קמא: "אין כל היתר שחל על התוספת", כלומר התוספת שנבנתה שלא כדין (המחסן) - אין כל היתר בניה החל עליה. ואולם אין הדבר כך. התוספת הנדונה הוקמה בניגוד להיתר הבניה החל על הבניין. היתר המתייחס למגרש כולו והקובע איזה חלק מהמגרש מיועד למגורים ואיזה חלק אסור לשימוש כלל. תוספת בניה זו אינה מנותקת מתנאי היתר הבניה, החלים על הבניין שלצדו היא נבנתה לפיכך היא בבחינת מבנה שהוקם בלא היתר. משהוקמה תוספת הבניה בניגוד להיתר הבניה החל על הבניין היא נתפסת בגדר סעיף 145 (א) (2) לחוק הקובע: "לא יעשה אדם אחד מאלה.. אלא לאחר שנתנה לו הוועדה המקומית... היתר לכך...: (2) הקמתו של בניין... הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו..." משנקבע שהתוספת המשמשת את המשיב כמחסן נבנתה בלא היתר, הרי שהשימוש באותה תוספת בלתי חוקית זו אף הוא אסור. והדברים פשוטים. שהשימוש באותה תוספת בלתי חוקית זו אף הוא אוסר. והדברים פשוטים. וכבר נפסק בעניין שימוש חורג במקרקעין: "אין נפקא מיניה שהשימוש שהוא עושה לא נאסר עליו - די בכך שאינו מוצא היתר בשימוש זה עצמו - כדי ששימושו יהא "שימוש חורג" ומעשהו יהווה עבירה של שימוש בלא היתר האסור בתוקף הוראות סעיף 145 (א) (3) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965" (ע.פ. (ת"א) 605/82, 741/82 - מדינת ישראל נ. רוסק, מ"י נ. שמואלי ואחרים. פסקים תשמ"ה א ' 194,189). דברים אלו נכונים לגבי אופן השימוש במבנה שהוקם כדין, הרי על אחת כמה וכמה שהדברים נכונים ביחס למבנה שהוקם שלא כדין. כל שימוש במבנה שהוקם בלא היתר הוא שימוש חורג. וכבר נפסק שהגדרת "שימוש חורג" בחוק התכנון והבניה כוללת מבנה שנבנה בלי היתר (ע"פ (י-ם) 216/77, לא פורסם). העבירות המנויות בסעיף 204 הינן מסוג העבירות המוחלטות, שאינן מותנות במחשבה פלילית של הנאשם. כשהסייג לאחריות מוחלטת זו. הוא זה שנקבע בסעיף קטן ב' בסעיף 208 לחוק בתנאים המפורטים בו. כך יכול נאשם להוכיח. שהעבירה נעברה שלא בידיעתו וכי הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראות החוק והתקנות (ד"נ 12/81 שפירא נ. מ"י פד"י ל"ו (3) 645, ע"מ' 658). בעניינינו, לא טען המשיב כי נתקיימו שני תנאים מצטברים אלה. לאור העובדות שהוכחו יש להרשיעו בעשיית שימוש חורג במבנה נשוא האישום בניגוד לסעיפים 145 (א) ו-204 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965. לפיכך הוחלט לקבל את הערעור ולהרשיע את המשיב בעבירה על סעיפים 145 (א) ו - 204 (א) לחוק. התיק מוחזר לביהמ"ש לשם קביעת עונשו של המשיב. מבנה